התורה לא רואה טעות היא רואה מסעות

אם הייתי אומרת לכם שכל מה שעובר עליכם בחיים כבר כתוב בתורה, הייתם מאמינים? בפרשתנו התורה מונה 42 מסאות. לכאורה למה צריך רשימת אחרונות מלפני אלפי שנים? כי 42 המסעות האלה הם בעצם 42 המסאות שכל אדם עובר בחיים שלו. יש תחנות של התלהבות ויש תחנות של בלבול ויש תחנות של המתנה, יש תחנות שנראות כמו נסיגה. התורה לא קוראת להם טעויות, היא קוראת להם בכוונה משאות. וזה משנה כבר את כל התמונה. כי אם זו תחנה במסע, אז אני פחות אשאל למה זה קורה לי, נכון? ואני אתחיל יותר לשאול לאן התחנה הזאת מובילה אותי, לאן היא לוקחת אותי או מעניין מה תהיה התחנה הבאה. הרבה פעמים אנחנו חושבים שהתקדמות זה ללכת בקו ישר, אבל התורה

מלמדת אותנו שההתקדמות האמיתית היא נראית כמו מסע מפוטל. לפעמים הולכים ולפעמים עוצרים ולפעמים אפילו חוזרים אחורה לכאורה, אבל עדיין כל תחנה מקודמת אותנו אל היד. לפעמים הדבר שאנחנו הכי רוצים לברוח ממנו כרגע הוא בדיוק התחנה שהשם בחר כדי לקדם אותנו לשלב הבא. וכמה שזה קשה כי בינינו כל אחד עובר אתגרים מורכבים בחיים אבל רק בשבילנו כדי שלא נתווכח עם המציאות שהרי מתי בן אדם סובל שהוא לא מקבל את המציאות כפי שהיא אז אולי במקום שנשאל מתה המסע זה כבר יגמר אולי נשאל מה התחנה הזאת באה ללמד אותי ולאן היא מובילה אותי בהצלחה לכולנו וגאולה שלמה ‏Ah.