הזיהוי המצמרר באסון ורסאי - הרבנית פרי כהן משתפת בסיפור אישי מצמרר על הרגע שבו הכל קרס
אסון ורסאי היו נוכחים שם המשפחה של בעלי. בעלי היה בעבודה והיה שעה מאוחרת ולא רציתי לספר לו שקרה משהו עד שהוא לא הגיע הביתה. ידעתי שהוא צריך לנסוע בכביש שהוא יהיה מאוד מפוטל וחשוך. שהוא נכנס הביתה חשו התקלח. אמרתי תראה אח שלך התקשר וכך וככה ואבא ואמא נהדרים אנחנו לא יודעים מה איתם. הוא נסע לירושלים והוא התקשר אליי והוא אמר תשתירי היה לנו אז טלוויזיה תסתכלי על הטלוויזיה ותגידי לי אם את רואה שמוציאים מישהו. ואני זוכרת שהלו דוד שצבע האור שלו היה מאוד מיוחד ופתאום ראיתי שמוציאים והרגליים התאימו לצבע האור הזה ונורא נבהלתי. עשה בי מין חרדה כזאת מי הדבר הבא וישבתי לקרוא תהילים. הייתי קוראת ימים
תהילים והרגשתי שזה ממש מחזק אותי כאילו לאט לאט לאט לאט לאט לאט. אני ממש מזדכפת וזה נותן בי המון המון המון כוח. אנחנו ביתות מצוקה. את פותחת פרק תהילים, את קוראת אותו ופתאום את מגלה שהוא מדבר אלייך. כאילו הוא מדבר ואת אומרת וואי ממשי התכוונת בורא עולם. זה כאילו דוד המלך כתב את השיר שלי וגם חברה שלך אומרת וואי שמת לב שבטילים כן כי יש בזה כוח מרפא ודוד המלך כל כך רצה שיקרו את התהילים שלו אז הוא אמר גם אם לא תבינו את מה שאתם קוראים אני מעלה עליכם כאילו נתתם בזה את כל הכוונה אז את רק קוראת ודוד המלך מעלה בשביל לך את הכוונה ואת מתרפת יש פה זה יכולת ממש לרפא את הנפש את הכאבים את הקושי שאנחנו עוברים זה נותן איזשהי אחיזה מאוד חזקה זה הכוח של התהילים לצעוק בנו כוח בעיתות של משבר ver
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שני, כ״ז באדר התשפ״ו (16.3.2026). משך: 1:21
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.