מה העניין של ימי ספירת העומר? ולמה בכלל סופרים? מושג השכל עם הרב יונתן גל-עד ודורון ביטון

ימי ספירת העומר ימי ספירת העומר הם ימים של הכנה לקראת קבלת התורה וכמו שעם ישראל קיבלו את התורה מעל ל3000 שנה ככה אנחנו כל שנה ושנה רוצים לעשות את אותה הכנה על מנת להגיע אל התורה אחרי שאנחנו עשינו את ההכנה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לעשות בימים האלה אנחנו נדבר על ההנהגות בימים האלה מה היא העבודה הרוחנית שבעזרת השם אנחנו רוצים להשיג מהם בוודאי עם הרב יונתן גלד המתוק והמקסים ש תמיד מעיר את איננו בדיבורים יפים ובאמת בדברים פרקטיים אז בואו נתחיל שלום עליך כבוד הרב שלום עליכם דורן היקר מה שלומך וואלה תענוג כיף לראות אותך כמו תמיד קנל קנל מקום פסטורלי מקסים כל מלאכותי אתה רואה גם מלאכותי רוח מלאכותי

מלא זה תבעי מלאכותי השם ישמור אותך ואנחנו נמצאים עכשיו בימים של ספירת העומר וואו ורציתי ככה אתה יודע להתברר בנושא הזה של ספירת העומר למה דווקא 49 א בסופו של דבר אנחנו סוגרים על 50 ורשום לך על שבע שבתות תמימות ובסוף זה 50 נכון אז מה מסמל ה-50 הזה ואיזו עבודה אנחנו צריכים לעשות בימים האלה הרי הכל יש את הנצח שבגבורה יש לכל כאילו מידה סבירות עניינים קומות שונות נכון נכון וגם פטירתו של הרמחל באחד הימים אנחנו גם נדבר על זה א ורציתי ככה לשאול את הרב הרב תן לנו קצת רקע מה מה אנחנו עושים בספירת העומר על מה ולמה אז אולי באמת דור ננסה ככה ביחד לגעת אולי בנקודות קצת פחות מוכרות כי כל אחד יכול לפתוח ספר

ולראות על מה מדובר אבל צריך לדעת שבימים האלה יש סודות עצומים ולכן גם בן אדם שעכשיו ד עכשיו לא ספר ושומע אותנו מתעורר עכשיו קפוץ לרכבת כי אתה יכול לזכות אז קודם כל מה זה בכלל ספירה צריך להבין מה מה מה זה מה העניין של ספור תשמע מוזר יש לך מצווה לספור כאילו מה זה עם ישראל אסור לספור או בדיוק וזה א מה שאתה אומר עכשיו יכול לעזור לנו להבין מה זה לספור מה זה ספירה בכלל מה המשמעות של ספירה אז קודם כל ההסבר הפשוט אנחנו סופרים ממתינים בהשתוקקות מיציאת מצרים מהרגע שיצאנו בוא נקרא לזה מהכלא הכלא הרוחני את הימים שלקח להגיע למה לתכלית להיות בני חורין קומפלט לצאת מפרעה ולהיכנס אל מלך העולם אל בורא עולם שזה

חג השבועות שגם על זה נדבר מתן תורה היום שבו באמת הפכנו כבר לעם עם עם עם עם נשמה עם התורה אז כאילו ההסבר הפשוט סופרים את הימים להגיע ליום הנכסף התרגשות דבר יפה אז אני רוצה לשאול אותך שאלה אבל תהיה אמיתי היית פעם בכלא התי בכלא צבאי כן אז עכשיו אני מפחד קצת לא הכל טוב אז למה אז ראית בוודאי מתחת המיתות או בצדדים על הקירות מה יש שמה סימונים כאלה סימונים איך זה נקרא לוח שביזות משהו כזה כן או תבלת יאוש תבלת יאוש ואמרנו אין שום בעולם כלל אז תכף נראה מה זה טבלת יאוש עושים את זה בכל מקום גם אדם שרוצה עכשיו מחכה לאיזה משהו עושה טבלת יאוש מה זה אומר הוא מסמן את כל הימים שנשאר עד שהוא מגיע ליום הנכסף ואז

מה הוא עושה הוא מתחיל למחוק לזרוק את הימים שעברו לא צריך אותם ולראות כמה נשאר תכלס עוד 30 יום לעניין עוד 20 יום וואי עוד 10 ימים איזה התרגשות גם בשיגור של חללית 10 ת ש הלב מתחיל לפעום נכון עד שמגיעים א בו פה זה בדיוק ההפך מוזר א לא ספריים 49 48 47 יותר הגיוני בוא נראה כמה נשאר ליום הנכסף לא אני סופר כמה עבר כבר 1 2 של תכלס יותר מיאש הולך ומוסיף הולך ומוסיף זה לא תחושה של התקדמות חכמים אומרים לנו ספירה זה מלשון ספיר ספיר זה האבן הטובה כתוב תכלת דומה לים ים דומה לרקיע האבן שלי יסכר סכר קיבל את הספיר חכי הוא דומה לכיסא הכבוד הכבוד לכיסא הכבוד הוא דומה לאבן הספיר שכר יש שכר יש שכר לפעולתך מה זה

אומר אבן הספיר זה הדבר הכי יקר זה השכר ספירה מלשון ספיר כשאדם סופר אתה יודע מה הוא עושה בעצם הוא לוקח דבר שאין לו צורה איזה ענן כזה והוא מקמט אותו בכ הוא הופך אותו לכמות למשהו מוגדר הוא נותן לו קיום הוא נותן לו משמעות תוחם אותו כן בדיוק תוחם אותו זה מפסיק להיות איזה משהו כזה שאין לו גבול ואין לו צורה והוא הופך להיות משהו מוגדר אז למה דווקא למה דווקא 40 49 ימים ובסופו של דבר אנחנו סופרים 50 כאילו נאמר שבע שבתות אבל בסוף יוצא ן אז למה למה דווקא המספר הזה ולמה בעצם גם מגיעים ל-50 אז כדי להבין את העניין של ה50 הנקודה היא שברגע שנתנו כמות בגלל זה נגיע עכשיו לראות מה זה ה-50 פתאום יש ערך כשאני לא

סופר לאחור כשאני סופר לאחור מה אני אומר בעצם כל הימים שעברו הם רק אמצעי שצריך לזרוק אותו כן זה רק אמצעי להגיע למטרה בספירת העומר אני סופר ר כל יום כי כל יום הוא ספיר כל יום הוא יהלום כדי להגיע לתורה אני צריך לדעת להעריך כל יום ויום כיהלום כל התקדמות זה כבר הופך אותי למשהו חדש שאלת על הספירות עות שבנ זה בדיוק העניין הזה כל יום הוא יהלום כל יום אני אוסף עוד יהלום לשק ואני צריך להגיע לכאורה ל-50 יהלומים ואז מקבלים את התורה מקבלים את עניין העיקרי אז באמת יש בזה הרבה גם סודות מט בטח הרבה שמו מט שערי טומאה שער הנ ושער ה50 יש אותו בקדושה יש אותו בטומאה אין אותו בטומאה אבל כמעט זאת אומרת 49 זה כמעט

יש איזה שלב שכבר הדברים כל כך יקרים שכבר אי אפשר לספור אותם שער ה50 שהוא נמצא בקדושה בטומה אפשר להגיע ד 49 זה כללים שיש אותם בקבלה ביהדות שער ה50 זה כבר דבר שהוא לא נספר ברגע שעשית את העבודה שלך שאספת את האבנים הטובות לאורך הדרך ודעת להעריך אותם מגיע שלב שכבר זה התערות ה דלאלה אתה כבר מקבל שפע נופל עליך עשית את שלך ספרת את ה-49 שזה המקסימום שאתה יכול לתקן בתור בן אדם כבר נפתח לך שער החמישים וזה התורה זה כבר אלוקי זה כבר לא משהו שאתה יכול להשיג אותו לכתוב אותו אתה יודע אחד הדברים ש אני הכי התפעלתי מהם בדרך שלי הרוחנית שלי זה כשאתה רואה תורה בסדר כל מיני דתות יש להם ספרים יש להם חוכמות אבל אתה

רואה את הדברים שיש בתורה דברים שאנחנו קוראים להם פרפראות זה כל מיני קינוחים זה כל מיני פיצוחים כאלה גימטריות וחילופי אותיות ו אתה אומר וואו מה זה מי יכל לחשוב על זה לפני אלפי שנים שאין לך מחשבים ואין לך אפליקציות איך עסו אתה אתה זה צועק אלוקות כן זה צועק זה לא אנושי הרב אני קראתי משהו מאוד יפה על העניין הזה של ה 49 מספר 49 כן אם לוקחים את כל האותיות של 12 השבטים ומחברים אותם יצאים 49 אותיות כנגד 49 שערי תשובה שיש לאדם אממה בכל שם נגיד בשם ראובן יש חמש אותיות בכל אחת מהאותיות נמצא שער של תשובה זאת אומרת שזה זה כל אות יש לה את הדרך שלה לתשובה והרבה אנחנו מדברים על העניין הזה של האחדות בעם ומאוד

ניסו לעשות מה שנקרא אחידות בעם ישראל שהגענו לפה בול זה המילה כן זה המושג קור היתוך שהגיעו לכאן לארץ רצו לייצר את הצבר כן ועם ישראל בהתאהבות שלו הוא לא אחיד נכון 12 שבטים 49 אותיות 12 שבטים כל אחד יש לו את את הוייב שלו את את הדרך שלו את המנהגים שלו תראה אני אפילו את השביל שלו בקריאת ים סוף כל אחד קיבל שביל בתוך המים זה לא אותו דבר אם אני לא טועה גם רבנו בחיו אומר שנפתח השביל וככל שהם התקדמו נפתח יותר שזה גם עבד על אמונה יפה זה לא עכשיו עד הסוף כאילו אה הנה יופי רואים את הסוף לא ככל שאתה מתק זה נפתח זה הענין של עומר כל יום מוסיף הולך ומוסיף או יפה יפה יפה אותה יפה להלה וה-50 זה כנגד התשובה

שהקדוש ברוך הוא עושה יפה שכביכול הקדוש ברוך הוא עושה תשובה שנאמר שובו אליי ושובה עליכם יפה ש 49 באמת איך אמרת זה הלימיט שאפשר להגיע ואז אחר כך הקדוש ברוך הוא מגיע עדנו וגם הוא כביכול עושה תשובה מעצמו כן וגם ביום ה-41 לעומר זה ספירה של היסוד שביסוד או עכשיו היסוד שביסוד מיד עולה יוסף נכון אבל זו גם הפטירה של הרמחל הקדוש שזה מדהים כאילו המשיכה ל דווקא ליוסף ואז רמחל ואז אתה רואה שהם פוגשים אחד את השני באותה נקודה למה למה לדעתך כאילו דווקא הרמחל קיבל את את היסוד שביסוד טוב אני לא יודע אם כולם מכירים את הרמחל אבל הרמחל בעצם זה דות מופת היה בעצם מסתיר את עצמו היה לו איזה מקצוע איזה מלאכה ה מלטש

יהלומים יפה יהלומן היה מתעסק בדיוק בזה ביהלומים להוציא להם את הקליפה החיצונית אתה יודע יהלום שמוציאים אותו מהאדמה זה נראה גוש פחם זה נראה לכלוך בן אדם יכול למצוא יהלום שלא יודע כמה קרה תגיד מה זה האבן הזאת זורק אותה לא יהלומן מבחין הוא מלטש אותה ומנקה אותה ומוציא את היופי זה העניין של ספירת העומר זה להעריך כל שלב כל צעד להבין זה יהלום זה לא עכשיו אתה יודע יש משפט שאומר א אל תחפש את הדרך אל האושר אלא את האושר שבדרך ס כן אז זה זאת אומרת בן אדם מחפש מה השביל שיקח אותי העיקר להגיע לאושר האמת של התורה של היהדות שלשם אנחנו שואפים לתורה זה גם הדרך עצמה זה חלק מהאושר ב' ובע זה העשירות זה היהלומים

החיים עצמם כל שלב בחיים זה מקרב אותך לשלמות אבל תחייה גם את ה את העכשיו יוסף הצדיק אם אתה שואל יוסף יסוד שביסוד מה זה הה זה הדבר הפנימי היסוד זה היהלום יוסף ש היה בבית האסורים דיברנו עליו פעם בשיא הלכלוך בשיא הטומאה הוא ראה שם את אור השם הוא היה איש מצליח הוא היה שמח אז יש פה הרבה הרבה חיבורים וא אתה יודע שהייתי בדרך לפה הגעתי מירושלים אנחנו פה זור פתח תקווה הטעות הגדולה שהרבה פעמים אנחנו עושים זה זה שאנחנו רק מסתכלים על איפה אנחנו רוצים להיות אתה גם מתאמן נכון רואים עליך אז אתה לא יכול כל ה יום לחשוב אני רוצה להיות כך וכך וכך ואז אין לך אתה כבר מתייאש כאילו מה עכשיו כמה זה זה יקח חודשיים זה

לא אבל כל דבר שאני עכשיו עושה מקרב אותי כל דבר שאני עכשיו עושה צריך לתת לי גם איזשהו סיפוק על עכשיו שאני הגעתי מפה לפה מירושלים אם אני שם בווז כן אני רק שם את הפארק היפה הזה שאנחנו נמצאים אני לא ידע להגיע אליו אני לא יכול להסתכל תמיד רק על היעד אני חייב את הדרך וכשאדם לא יודע להעריך את הפסיעות בדרך הדרך היא כבדה היא מייאשת היא מעצבנת התורה אומרת לנו החיים זה דרך אחת ארוקה שכל יום וכל רגע הוא בעל משמעות גם רבי נחמן מברסלב אומר שצריך בן אדם להסתכל רק על אותו היום שיש לו רק את אותו היום בדיוק ואז כשבן אדם יודע שיש לו את אותו היום אז גם ההספק שלו הוא בהתאם לאותו היום אם אני מסתכל עכשיו על הדרך אז

אני כבר מתייאש עוד לפני שהתחלתי נכון אם אני מסתכל ישר על המטרה אבל א מסתכל על אותו היום זה נותן לי דרייב נכון יש הנהגות מסוימות שעושים אותם בספירת העומר נוהגים מנהגי אבלות אסור להסתפר א חגיגות עדיף לא לעשות בספירת העומר א למה באמת אנחנו נמנעים מדברים כאלה כבוד הרב אז באמת מה שאתה אומר זה באמת עד לג בעומר אנחנו נדבר מה זה לג בעומר מה זה רבי שמעון בר יוחאי אבל באמת א יש לנו תקופה לא פשוטה שדווקא בימים האלה של העומר זה גם מגלה לנו את העומק ואת הגדלות של הימים האלה דווקא בימים האלה הקטה מגפה מאוד מאוד קשה תלמידי רבי עקיבא 24 אל תלמידים שנפטרו בתקופה הזאת עד לג בעומר ובעצם רואים מכאן אז בגלל זה יש

כ מנהגי אבלות לא להסתפר לא להתחתן אבל תראה מה זה כשדבר הוא עוצמתי שדבר הוא מעיר שאנחנו מדברים על יהלומים פתאום מגיע משהו ומכסה עליו פתאום תקופה של אבלות תקופה של קושי צער של צער אבל זה מגלה זה מגלה שפה טמון משהו מאוד מאוד גדול והם נפטרו כתוב בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה היה להם איזה פגם למדרגה שלהם הם היו ענקי עולם ענקי עולם זה לא שעכשיו חבר'ה מהשכונה לא נוהגים כבוד זה בזה זה בחינה אחרת זה תנאים זה אנשים שדדקד בין אדם לחברו בשיא בשיא בשיא אבל עדיין משהו בהבנה של היהלום שזה השני למדרגה שלהם לא היה בשלמות לגמרי וזה גרם לכל מה שזה כל מה שקרה אז גם בימים האלה זה ימים גם של התבוננות שוב פעם של לראות

את הנקודות הטובות לראות צעד צעד ולזכור גם האבלות בסוף חולפת וגם כל דבר בחיים הוא בסוף מוביל לשמחה גדולה אם זה רק בעומר באמצע הדרך ואם אחרי זה זה מתן תורה שזה התחלה של דרך נפלא וחדשה אז ימים שצריך באמת קצת ללמוד עליהם אבל לנצל אותם לא לפספס היום אם בקולות תשמעו כמו שאמרת לתפוס כל יום ויום כמו יהלום ובעזרת השם ככה גודלים וצומחים ושמחים סקו ברוך כבוד הרב שמחתי מאוד השם ישמור אותך אמן אמן האמת נהניתי ממש אבל מי סופר איי איי איי חזק ה ספירת העומר ספירת העומר הם ימים שבהם אנחנו הולכים ועולים איך הרב אמר צריכים להסתכל על כל יום באמת כמתנה מה אני מלקט מאותו היום איך אני לוקח כל מידה אם זה החסד

שבגבורה אם זה הנצח שביסוד כל יום יש לו את המשמעות שלו אפילו אם אנחנו לא מבינים את הספירה אבל בוודאי בוודאי שעצם זה שאנחנו סופרים זה רק מתיב ונותן לנו לקחת את אותם אוצרות אז לא לוותר על זה ואייך הרב אמר אם עכשיו נזכרת אז לפחות תספור בלי ברכה זה לא אומר שאתה לוקח פחות יהי רצון ונזכה