הרב זמיר כהן - דפוסי התנהגות ראויים לחיים

שלום וברכה וערב טוב לכולם. לאחר שהרמבן לימד אותנו בפרקים הקודמים את כללי ההתנהגות במה שנוגע לעבודת המידות, לתזונה נכונה. שם הוא דיבר על דברים מאוד בסיסיים, נקרא לזה מינימליים, שכל אדם צריך לבנות את עצמו, לחיות נכון. בפרק החמישי שבהלכות דעות, הרמב"ם מעלה אותנו לקומה יותר גבוהה. מדבר על כללי התנהגות באכויות גבוהות. שני הפרקים הראשונים הקדיש אותם בעיקר לעבודת המידות שהאדם לא יהיה קיצוני בתכונות האופי שלו. לא לכאן ולא לשם. לא יהיה עצוב ולא יהיה מתהולל, אלא יהיה שמח. לא יהיה קמצן ולא יהיה פזרן, אלא יהיה נדיב. וכן על זה הדרך. לאחר מכן עבר למה שנוגע לאיזון נכון בתזונה נכונה. איך לישון, על איזה צד

לישון, כמה לישון, איך להתרחץ, איך להתנהג לאחר המרחץ. כאן הרמב"ם מרים אותנו לקומה יותר גבוהה, להנהגות שיותר שייכות לדקויות, כלומר גם בדברים שהם לא חובה הלכתית. אמנם הוא משלב בדבריו גם דברים שהם חובה הלכתית, אבל הפרק הזה בעיקר הוא מקדיש אותו לתלמיד חכם ולכל אדם שרוצה להתעלות למדרגה רוחנית יותר גבוהה מהסביבה, מהסטנדרט, מהמצב המצוי מסביב. העבודה הזאת שנראה אותה בפרק שלפנינו היא עבודה שאמנם יותר דקה, יותר עדינה, יותר רוחנית, אבל אדם שזוכה להאפיל אליה, זוכה לקנות אותה בנפשו, זה אדם שהופך להיות הכי מאושר בעולם. הוא תמיד שלם עם עצמו, שלם עם מעשיו. אף אחד לא נולד מלאך. אין אדם שנולד מתוקן בכל לכל אדם

יש תכונות אופי שבהם הוא טוב יותר מאחרים שאיתם הוא נולד ויש תכונות אופי שבהם הוא פחות מאחרים כך הוא נולד אז הוא צריך לעבוד על זה יותר קל לו עם הקטע הזה יותר קשה לו עם חלק אחר אבל עובד על המידות מתקדם לאט לאט מתאמן ראינו למעלה את דברי הרמבם שכל זמן שהאדם מרגיש שקשה לו זה אומר שהוא עדיין לא קנה את התכונה הטובה בנפשו. כשאדם מרגיש שהוא צריך לריב עם עצמו, להאבוק עם היצרים שלו, להתמודד, הוא יודע שכך נכון, הוא מנסה ונופל. זה בסדר גמור. אף אחד לא נולד מלאך. צריך לעבוד וקורא שנופלים. שבע ייפול צדיק וקם. מתי האדם ידע שהוא באמת זכה לקנות בנפשו את תכונת האופי הטובה שהפכה להיות חלק ממנו, חלק ממהותו? אומר

הרמב"ם, ראינו את זה למעלה, כשהאדם מרגיש שזה קל לו, שזה זורם, שהוא לא צריך יותר להעבק עם עצמו, שזה הפך להיות חלק ממנו, אז זה אומר שעלית למדרגה טובה, אתה יכול לעלות לקומה נוספת. מתלמידי חכמים דורש הרמב"ם על פי דברי חז"ל בתלמוד להתנהג ברמה יותר גבוהה והם כמו שעם ישראל אמור לשמש דוגמה לאומות העולם ונתתיך לאור גויים אומות העולם קיבלו שבע מצוות בסיסיות שהתנהגו כמו בני אדם מי שבודק את השבע מצוות הבסיסיות שאומות העולם קיבלו אותם אלה הוראות בסיסיות לאזרחי נקרא לזה אזרחי מדינת האלוקים. הקדוש ברוך הוא מלך העולם. האזרחים במדינה שלו הם אומות העולם. נתן להם שבעה חוקים בסיסיים. גוי שמסיים מסלול חיים ועמד

בשבעת האתגרים האלה, מגיע לעולם האמת, מקבל שכר. איזה שכר מקבל? לא כמו יהודי שהתמודד עם תרייג, עם 613. הוא התמודד עם שבע מצוות, מקבל שכר בהתאם. איסור עבודה זרה, כלומר עבודת אלילים, גילוי עריות, אמו, אחותו, בתו, אשת איש, כל אלה אסורות עליו. שפיכות דמים אסור לו לרצוח. אמנם הוא לא יהודי, אבל זה לא אומר שמותר לו להרוג. עבר מן החי, שזה אומר התעללות בבעלי חיים, ברכת השם זה בלשון סגינהור, בלשון הפוכה. גם כשקורה לו מאור שמאוד מכאיס אותו, למה אלוקים עשה לי את זה? אסור לו לדבר דיבורי קללה כלפי האלוקים. למשל, דרווין כשנפטרה בתו, כך אומרים אותם שבדקו את את ההיסטוריה של חייו, הייתה לו בת שאהב אותה יותר מכל

ילדיו. וכשהיא נפטרה הוא נשבר לחלוטין ויצא במסע כביכול נגד אלוקים. אז המציא פרסם יותר כבר לפני כן התחיל לחקור אבל אז הוא השתולל עם האבולוציה והרש הרשה לעצמו מה שלפני כן פחד לעשות כי הוא כעס כעס שאלוקים עשה דבר שמאוד כאב לו האדם צריך לדעת להרכין ראש לפני האלוקים יש לבורא עולם את החשבונות שלו והוא יודע מה שהוא עושה אז זה ברכת השם גזל גם בזה אומות העולם נדרשו שאסור להם לגנוב ואיני ממונות צריך צריכים להעמיד מערכת משפטית שידונו על פי החוקים שהם ימציאו. אצלנו כשיש מערכת משפטית צריכה לדון על פי דין תורה. שניים מסוכסכים, שני שותפים רבים על כסף, צריכים ללכת לבית דין רבני ולבקש מה התורה אומרת בעניין

הזה. האם אני חייב לו או לא חייב לו. מי שיש להם יראת שמיים הולכים לדון על פי דין תורה, לא על פי בית משפט שהולך לפי חוקי אומות העולם. רוצה לבדוק מה התורה אומרת. אני לא רוצה לגנוב דבר שהוא לא מגיע לי. אם מגיע לי אני רוצה את שלי. אבל אצל הגויים כשמעמידים מערכת משפטית יכולים להמציא חוקים משלהם. העיקר שידעו לחיות בשלום שאם יש מתח בין שניים שיהיה מי שיכריע את המשפט. אלה שבע המצוות שהגויים חייבים בהם. חוקים בסיסיים. למה הקדוש ברוך הוא ברא את עם ישראל ונתן להם 613 מצוות? ולמה יהודי לא יכול להיות גוי? גוי כן יכול להיות יהודי. אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, ונתתיך לאור גויים. אני רציתי עם שייצג אותי

בעולם שכל אדם שהוא לא יהודי שירצה להעפיל לקומה יותר גבוהה של מדרגה רוחנית אתם תשמשו את הדוגמה האישית שלו השכר בהתאם אתם מבחינתי כמו הבנים שלי בנים אתם להשם אלוקיכם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש פסוקים מפורשים בתורה ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי המשמעות של כל הפסוקים האלה הוא אומר אני רוצה שאתם תייצגו אותי בעולם. למה נבחרנו דווקא אנחנו? לא בגלל שאנחנו נחמדים יותר מאחרים. הקדוש ברוך הוא העמיד בניסיונות הרבה אנשים כשרצה לייש את העם הזה. נפלו. היחיד שעמד בכל עשרת הניסיונות היה אדם בשם אברהם. ואנחנו נולדנו מזרעו של אברהם. הוא שעמד בכל עשרת הניסיונות. הקדוש ברוך הוא אמר לו, כשעשיתי לך את זה,

לא ידעת למה למה אני עושה לך את זה. מקשה עליך כל כך. מבטיח הבטחות ואתה רואה הפוך. הבטיח לו לכלך מארצך ממולדתך מבית אביך אל הארץ אשר הראק ושך לגוי גדול וברכך וגדלה שמך והיה ברכה יהיה לך הכל מגיע לארץ ישראל זה לא פשוט עוד בתנאים של הימים ההם לעזוב את המשפחה לעזוב את כולם היום עוד יש טלפונים אז להתנתק זה להתנתק עד המוות כמעט אין קשר יותר והוא יוצא מהמשפחה היה שם בארם נהריים ארם נהריים זה ארם שבין שתי הנהרות נהר הפרט ונהר החידקת אזור בבל של היום, עיראק, עזב את הכל, בא לארץ ישראל. במקום שיראה שיתקיימו כל הברכות האלה והברכך והגדלה שמך, אתה תהיה עשיר, יהיה לך שפע, שם אין לך ילדים, פה יהיו לך ילדים.

מגיע לארץ ישראל ויה רעב בארץ, אין מה לאכול. ואברהם אפילו לא מהרהר בדעתו על אלוקים, אבל הבטחת לי. כל אדם נורמלי שואל את עצמו, רגע, אבל אלוקים אמר, למה זה לא קרה? אבל אומר, "טוב, תסמוך על אלוקים." אצלו השאלה אפילו לא עלתה בראש. מרוב שהוא היה רגוע עם בורא עולם, השאלה אפילו לא התחילה כי הוא ודאי יודע מה שהוא עושה. מי אני בכלל לידו? הוא אוהב אותי, רוצה בטובתי, אני עם שכל מצומצם כמו נמלה, נמלה שמטפסת על אריה ופתאום מישהו מצלצל אליה, אומר לה, "את יודעת שאת נמצאת על אריה? תתארי לנו את האריה." היא אומרת אריה זה יער מלא שערות. היא יודעת מה זה לב, מה זה עיניים, מה זה שעגה של אריה. מה היא רואה את השערות

שהיא מטיילת ביניהם? אדם ביחס לבורא עולם זה פחות מנמלה ע על אריה. מה אדם מבין במה שנוגע לבורא עולם? אברהם כך חש בכל ישותו. אין לו שאלות על אלוקים. ירד למצרים כי אין מה לאכול. כשהגיע למצרים בכניסה ראו השומרים אנשי המכס שם ראו את אשתו את שרה שהייתה יפה תואר ביותר סיפרו לשרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה פרעה שמע שהגיעה אישה יפה למצרים מיד חטף אותה לקחו לו את אשתו זה עוד ניסיון אברהם אבינו היה צריך לומר רגע בורא עולם אתה אמרת לי שאני אצא את המשפחה ואתה תגדל אותי אבל לקחו לי את אשתי אין לו שאלות וכך כל עשרת את הניסיונות עד הפסגה של עקדת יצחק שהוא לא ידע שבאמת אלוקים לא התכוון שישחט אותו אומר לו ועלהו

שם לעולה על אחד ההרים אשר אמר אליך וישקם אברהם בבוקר קם מוקדם אפילו לא חיכה טוב נחכה עד 12 עד השקיעה יש הרבה שעות הקדוש ברוך הוא אמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו יש לו משרטים הוא עצמו חובש את חמורו למה אם זה רצון השם אני הולך על זה כשעמד בעשרת הניסיונות הקדוש ברוך הוא אמר לו אני בוחר בך ובזרעך אחריך אתם אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אתם תייצגו אותי בעולם ונתתיך לאור גויים. שאגב זה מוסר השכל לכל אחד מאיתנו. כשיש התמודדויות, קשיים בחיים, יש מצבים שאנשים מתחילים להתחזק, פתאום רואים קשיים שלא היו לפני והם נבהלים. יש כאלה הפוך. אבל מה קורה במצב שאדם מתחזק ורואה דווקא אז התמודדויות שלא

היו שיזכר באברהם אבינו? יש פה ניסיון שנועד לרומם אותי, נועד לבנות אותי. על אותו משקל גם בעם ישראל אומר הקדוש ברוך הוא יש את ההלכות החוקים הבסיסיים שמתאימים לכולם לתלמידי חכמים אומר הקדוש ברוך הוא אתם תתנהגו באיכות יותר גבוהה וממילא כל אדם שרוצה להעפיל למדרגות האלה שיראה בעם ישראל את אותם תלמידי חכמים שמתנהגים על פי הרמות הגבוהות של התורה וכל אחד יוכל להעתיק לעצמו ללמוד לעצמו לכן יש ספרים עם סיפורי צדיקים על גדולי ישראל של כל הדורות על תנאים אמוראים כדי שאנחנו נלמד ממעשיהם כדי שנראה ויוע איניך רואות את מורך כדי שנחקים ונראה דוגמה לעצמנו לפני כמה שנים היה סיפור בבני ברק אדמור ישיש זקן מגיל צעיר

ניסה כמה פעמים לתקוע בשופר ולא הצליח לא כל אחד מוכשר בכל אחד יודע גם לקרוא בתורה וגם לתקוע בשופר וגם לכתוב תפילין ומזוזות וגם להיות תלמיד חכם וגם לא כל אדם יש לו את כל המעלות האלה אז כל אחד צריך לבדוק מה הקישורים שהשם נתן לו ולכוון את עצמו לשם יש אדמורים שהם בעצמם תוקעים בשופר בראש השנה אבל הוא לא לא מצליח לא מצליח להוציא אוויר לתקוע בשופר אז בבית המדרש שלו היה מישהו אחר שתקע בשופר אדם שיודע לתקוע בקי בהלכות עשרות שנים כשהזקין אותו אדם גם הוא התחיל להתקשות לתקוע בשופר גם אדם שרגיל בתקיעת שופר כשהוא מבוגר קשה לו והנה בראש השנה כשאותו תוקע ניסה לתקוע בשופר לא הצליח להוציא קולות נלחץ כמה שנלחץ

יותר יותר קשה לו לתקוע בשופר וכולם ממתינים דקות ארוכות רוצים לשמוע תקיעת שופר ראש השנה והוא מתאמץ מתאמץ מסמיק כולו מבויש שהוא לא מצליח לתקוע בשופר כולם הבינו שאין ברירה מישהו אחר צריך לקחת את השופר ולתקוע במקומו האדמור אנשים לא ידעו שהוא לא יודע לתקוע בשופר חשבו שנתן קורה נותנים למישהו לתקוע האדמור רמז לתוקע שיביא לו את השופר אז התוקע מיד הביא לו את השופר האדמור מבקש הביא לו לא לקח את השופר, מתאמץ לתקוע, משמיע קולות צרודים. הוא לא יודע לתקוע בשופר בפרט שהוא גם זקן. העוזרים של הרב לא הבינו בשוא הוא עושה את זה. הרי הוא יודע שהוא לא יודע לתקוע והוא סתם מבייש את עצמו לפני כולם והוא מתאמץ, מתאמץ

להוציא קולות. אחרי שכולם התייאשו שגם האדמור לא יכול להצליח, אז קרא למישהו צעיר, נתן לו שיתקה, תקע, הוציא ידי חובה את כולם. אחרי התפילה שאלו אותו העוזרים, אמרו לו, "כבוד הרב, למה הרב בייש את עצמו לפני כולם? חמש דקות מנסה לתקוע, כולם מקווים שאולי בכל זאת ויצא שהאדמור לא יודע לתקוע בשופר, לא יכול להוציא את הקולות. בשביל מה הרב עשה את זה? אמר להם, אם הייתי רומז לו שיתן מיד את השופר לאותו צעיר וההוא לוקח, תוקע מיד שומעים קולות צלולים, כמה הוא היה מתבייש? רציתי שירגיש בנוח שגם אני כמוהו, גם אני לא יודע לתקוע, גם אני לא מצליח להוציא קולות. כך אז נכון כולם הסתכלו עליי בצורה כזאת שלג ובושה שאני כזה,

אבל רציתי להציל אותו שהוא לא יתבייש. אין הלכה כזו שאדם צריך להשפיל את עצמו כדי לעזור לאחרים שלא יתביישו. אבל זו הנהגה של תלמיד חכם שהוא חי בקומה יותר גבוהה, משמש דוגמה לאחרים, להעתיק לעצמם. כמה צריך לדאוג שהשני לא יתבייש ואם יש בידי לסייע לו שלא יתבייש אז לעשות את הכל כדי לסייע לו גם אם זה בעל חשבוני או הסיפור הידוע שהיה עם רבי עקיבא איגר היה גדול הדור בזמנו לפני כ-200 שנה בליל הסדר היו מגיעים הרבה עניים מתארכים על שולחנו של הרב כל דכפין יתה ויכול אצלו זה היה אמיתי כל מי שרעב שיבוא ויאכל כל עניי העיר היו מצפים לליל הסדר. זו חוויה לזכות ככה שבת רגילה מי יכול לאכול על שולחנו של הרב. אבל ליל

הסדר זכות גדולה. כל העולם היהודי היה רועש מפניו עד היום בעולם הישיבות כשהרב שמלמד גמרא אומר שעכשיו נראה קושיה של רבי עקיבא איגר מיד חשמל באוויר. יודעים שקושיה של רבי עקיבא איגר זו יציקת בטון. קשה מאוד לפרק אותה. גאונות עצומה. היה באמת משכמו ומעלה. ובליל הסדר כל הנה העיר, מי שרוצה בא להתארח על שולחנו. היה שולחן מאוד ארוך והוא יושב בראש השולחן, המשפחה לידו וכל העניים עד הסוף. לפני הקידוש כולם נעמדו להתחיל את הקידוש. ידוע בליל הסדר של הקידוש זה זו אחת מארבעת הכוסות ששותים בליל הסדר. שבת רגילה, כל אחד תועם קצת, אבל בליל הסדר צריכים לשתות שלמה של יין. אז כל אחד מוזג לעצמו של יין. כשהרב נעמד, אחד

העניים שם לקראת סוף השולחן, נעמד גם הוא, אבל מרוב שהתרגש, בלי לשים לב, היא קה ביד, בכוס שלידו והיא נפלה ונוצר כתם אדום ענק על המפה הלבנה שלידו. ולפתע כל הנוכחים שם הסתכלו עליו במבט זועם. איך אתה לא זהיר? המבטים שלהם אמרו הכל. אתה אורח בביתו של הרב, עוד לא התחלנו, הוא כבר כתם כזה ליל הסדר הוא זמן ארוך וכבר לכלכת את השולחן. מבטים נזעמים מכל עבר לכיוון האדם הזה. והעני הזה, לא דיו שהוא עני, היה גם מאוד ביישן. הסמיק יותר מהין. ראו עליו שרוצה לקבור את עצמו באדמה מרוב בושה שכולם מסתכלים עליו בצורה כזו. הרב נעמד כדי לקדש. ראה איזה רחש כזה הסתכל שוריר שנייה קלט מה קרה שם. ראה את המבטים של כולם את הכתם

הגדול. בלי לחשוב פעמיים. בעט ברגל של השולחן גרם לכוס שלו להישפך. גם נהיה שם כתם גדול גם לידו. ואז הוא החזיק את השולחן ואמר השולחן הזה ראוע כבר שתי כוסות נשפחו פה הערב מיד אותו אני נרגע גם הרב שפך אז אני אני כבר בסדר גם כן הרב לא אמר לעצמו נו באמת עכשיו אני אשב אולי חבל על היין כל הערב אני אשב פה עכשיו ליד כתם זה לא עניין אותו יש פה אדם מתבייש חייבים להציל אותו הוא לא חשב אולי בל תשחית של היין אסור לשפוך יין לאבדון זה לא לעבדון אני מציל אותו שלא יתבייש זה יותר חשוב אלה גדולי ישראל שכל כך שולטים בעצמם שדי להם בשוריר שנייה כדי לקלוט את הבעיה למצוא פתרון יצירתי ומיד לעזור לשני שלא יתבייש וכך בכל

מעשה ומעשה נעבור כעת להדרכה המעשית של הרמבם כאן בפרק חמישי בהלכות דעות שבספר המדע כשם שהחכם ניכר בחוכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם כך צריך שיהיה ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו ובבעילתו ובעשיית צרכיו ובדיבורו ובהילוכו ובמלבושו ובחלקול דבריו ובמשאו ובמתנו ויהיו כל המעשים האלו נעים ומתוקנים ביותר. אומר הרמבם, תלמיד חכם, מה מה עשה את החכם הזה יותר מאנשים רגילים? הרי הוא נולד תינוק כמו כולם. מה הפך אותו לתלמיד חכם? שהוא ישב ועמל בתורה והחקים וידע אז יש לו עכשיו ידע יותר גדול כשם שהחכם ניכר בחוכמתו ובדעותיו דעות ראינו למעלה מה זה דעות בלשון הרמבם מה שהיום קוראים מידות יש לו מידות מתוקנות רק

המידות נובעות מהדעות הסברנו את זה בשיעור הראשון שהדעה והמידה הם לא שני דברים כי אם רואים אדם שיש לו מידות מקולקלות והוא אומר אני יודע שזה זה לא בסדר. אתה לא יודע שזה לא בסדר. כי אם היית יודע באמת עד כמה זה לא בסדר, אתה לא היית מסוגל לעשות את זה. אם אדם שפוגע בחברו ואומר, "אני יודע שזה לא בסדר, אבל כשאני כועס אני מעליב את כולם, לא מעניין אותי מי עומד לידי." אם היית יודע שיודע באמת עד כמה זה לא בסדר שהמלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים הרי נשאל אותו תגיד כשאתה כועס יש סיכוי שאתה תוציא אקדח ותרא בו על מה שהוא עשה עכשיו הוא יגיד חס ושלום זה אין מצב בעולם שאני אראה בו על דבר כזה לראות בו אבל

ברגע שתבין שהמלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים אצל הקדוש ברוך הוא זה כמו שהרגת אותו דאזילסו מכה ואתה חיברה. כך אומרת הגמרא, מביישים אדם, האודם עולה לו לפנים ויורד הוא נהיה לבן. התנודה של הדם בתוך גופו של האדם, אצל הקדוש ברוך הוא, זה כמו ששפכת את דמו החוצה. אז אם היית יודע עד כמה זה חמור, לא היית מבייש אותו לפני כולם, כי היית קולט, זה כמו לראות בו. אז יוצא שהדעה שלך היא לא מספיק מתכנת. כי אם הדעה הייתה מתכנת, גם המידה שלך הייתה מתוכנת. לכן המידות של האדם בלשון הרמב"ם נקראות בשם דעות. אז כשם שאדם ניכר בחוכמתו, זה הידע שיש לו בראש, ובדעותיו, כלומר במידות המתוקנות שיש לו, והוא מובדל בהם משאר

העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו. כלומר גם בדברים שהם לא הלכתיים, אבל בדפוסי ההתנהגות אתה צריך להיות אדם בקומה יותר גבוהה, במעשיו, במאכלו ובמשקהו. איך הוא אוכל, איפה הוא נמצא כשהוא אוכל בהמשך הוא מפרט את הדברים הוא בבעילתו אף על פי שהוא נמצא לבד בבית מי רואה אותו אבל זה מדד עד כמה אתה מתוקם ובעשיית צרכיו ובדיבורו ובהילוכו ובמלבושו ובחלקול דבריו כל מה שהוא מחלקל דבריו במשפט בחוכמה ובמשאו ובמתנו אפילו בעסקים שלו מתעסק לפרנסתו גם בזה רואים שהאדם הזה מתוכן יותר משאר העם הוא נזהר בדברים שאחרים לא נזהרים. למשל ידוע שהחפץ חיים הרב ישראל מאיר הכהן מרדין שחיבר את הספר חפץ חיים משנה ברורה עוד המון ספרים

חיבר היה גדול הדור בזמנו לפני כ100 שנה כדי להתפרנס הוא פתח מכולת אשתו הייתה מוכרת במכולת והוא היה בא לעזור לה מדי פעם במה שצריך בבוקר בשעות הערב בפתיחה בסגירה כל היום היה לומד תורה מוסר שיעורים אבל היה לו זמנים שהיה עוזר לה במכולת והוא אמר לה שכשהיא שוקלת אז לא היה כמו היום אריזות, היה סקים של סוכר, קמח וכדומה. יש פה אנשים מבוגרים עוד זוכרים את העניין הזה שככה היו במכולות. סקים ויש משקל כזה עם המשקולת ששמים על צד אחד של המוזניים ובשקית או במה שיש בצד השני שוקלים קילו, 5חמ קילו, כמה שאדם מבקש. הוא אמר לאשתו, "תמיד תקפידי להוסיף עוד כמה עשרות גרם בצורה ברורה, לא ככה על הגבול שיהיה מאוזן. תתני

לצד של הקמח או סוכר או כל מה שאת שוקלת שהמשקל יהיה באמת רציני. כלומר, אם את מוכרת 5 ק"ילו, שיהיה 5 קילו ועוד 50 גרם, עוד 100 גרם." היא אמרה לו, "אבל בסך"ך מצטבר זה הפסד גדול. קצת כמה? אמר לו, "לא, אני לא יודע. לך שהמשקולת נשחקת עם הזמן, אני לא רוצה להסתבך עם גזל. נבוא לעולם הבא, נחזור בגלגול בשביל גזל. אז תקפידי יותר, אולי האיזון לא מדויק, תוסיפי יותר. טוב, בעלה כך רוצה, כך היא עשתה. אנשים באים לקנות, רואים ששפע גדול מקבלים. במקום ללכת לחנויות אחרות, המסחר שלהם פרח וסיגסג ואפילו עוד הצליחו. הוא עשה את זה לשם שמיים. אבל הרוויח יותר. אדם לא מפסיד. אדם שהולך עם דקדוקים של הנהגה ברמות גבוהות

מרוויח בסופו של דבר. סיפרנו פעם את מה שהיה בארצות הברית. אדם שהתחיל להתחזק הלך לשיעורי תורה ובאחד השיעורים שמע את הרב שאומר, גזל הגוי אסור. אסור לגנוב מגוי. הוא היה בטוח שבין יהודים צריך להיזהר מגניבה. אבל גוי ככה ככה היה לו בראש שכאילו גוי אפשר לגנוב ממנו. וזו הלכה שאסור לגזול מהגוי. אחרי השיעור ניגש לרב, כולו נרעש, אמר לו, "כבוד הרב, לי יש מפעל ענק לייצור נייר טואלט. על החבילה הגדולה, על המארז, כתוב 1000 מטר, בפועל 960. כי מי הולך למדוד? פעם מישהו קנה נייר טואלט, מתחיל לקחת סנטימטר, למדוד כמה יש שם, באמת יש 1000 מטר או לא? אמרתי, אף אחד לא ידע. אז 960 אני מרוויח 40 מטר על כל חבילה כזו כפול

כמה אלפי חבילות שאני מוכר ביום זה מכפיל רווח אבל עכשיו אני שומע שגזל הגוי אסור אמנם רוב הלקוחות שלי הם גויים אבל הקדוש ברוך הוא רואה גם את הנסתרות מה אני עושה עכשיו מהיום בסדר מהיום אני מקבל על עצמי ממחר אני נותן הוראה 1000 מטר זה 1000 מטר אבל מה לעשות עם כל אלה שגזלתי מהם אני יודע ממי גזלתי למי להחזיר אמר לו, יש לך סטטיסטיקה מצד הלקוחות שלך. האם הלקוחות שלך תמיד מתחלפים או שמדובר בלקוחות קבוהים? אמר לו לפי מבדק שעשינו למעלה מ-90% לקוחות קבוהים. יש לנו איכות, אנחנו קצת יותר יקרים, אבל האיכות טובה. ומי שקונה מאיתנו זה בדרך כלל אותם לקוחות. אומר לו זה פתרון פשוט. אמנם אתה לא מכיר כל אחד באופן

אישי. הרי יש הלכה אדם שגזל ויודע מי גזל צריך להחזיר לנגזל. גזל ואינו יודע ממי גזל יעשה בהם צורכי רבים. אדם שאין לו דרך להחזיר את הגזלה הוא לא יודע ממי גזל אז יתרום לאיזה ארגון חסד שהוא כלל ארצי או כלל עולמי ואז גם האדם שנגזל נהנה מהכסף הזה שהוא תרם לאותו ארגון. המקובלים גם אומרים שהקדוש ברוך הוא מסובב שאותו נגזל יהנה כי אתה באמת רוצה לעשות תשובה רק אתה לא יודע מי זה אין לך דרך להגיע אליו אז הקדוש ברוך הוא מחבר אותכם דרך הארגון ההוא שאתה תורם וההוא יעזר באותו ארגון זו הלכה שגזל ולא ידע ממי גזל יעשה בהם צורכי רבים אבל אמר לו במקרה שלך אמנם אתה לא מכיר באופן פרטני ממי גזלת אבל אתה יודע שאם תחזיר

אתה תחזיר לאותם אנשים אם עד היום היה לך 960, מחר תן הוראה לא 1000 מטר 1040 כמה זמן בערך גזלת פחות או יותר תן הוראה שבתקופה הזאת תוסיף עוד 40 מטר על כל חבילה תשיב להם את כל הגזלה של פעם אז גם אם לא תחסה את כולם את רובם לפחות תכסה עד שתהיה בטוח שהכל יסתדר אם תעשה ככה אתה תנזק אמר לו לא גם ב-140 יש לי רווח גדול רק רציתי עוד יותר להרוויח אבל בסדר בסדר, אין שום בעיה. ממחר נתן הוראה למפעל 1040 מטר. כמה שבועות לאחר הסיפור הזה. אחד העיתונים הגדולים בארצות הברית. יש להם כל פעם סקרים, סקרי שוק שבודקים, עושים מעקבים אחרי חברות שונות. החליטו לערוך מבדק כמה מטר יש בכל חבילה של כל החברות בארצות הברית.

ופרסמו כתבת שער ענקית, עיתון כלכלי. החברה הזו רושמת. יש לה 950. החברה הזו רושמת 1000 ובאמת יש שם 1000. פרטו את כל החברות אבל החברה של היהודי הלא שפוי הזה כותב 1000 ונותן 1040. ברגע שזה התפרסם אנשים עזבו את החברות האחרות עברו לקנות ממנו. באותו כסף אתה מרוויח עוד 40 מטר. המפעל שלו התחיל לעבוד בלילות 24 שעות ביממה רק כדי לספק התאשר אושר גדול. ממה? מהישרות, מהאמת. אדם שהולך בדרך אמת, הולך ביושר, לא מפסיד מזה. גם אם בהתחלה נראה שכן, אבל הקדוש ברוך הוא מסובב את הדברים שבסוף יצא לו מזה רק טוב. אומר הרמב"ם שהאדם החכם גם במשאו ומתנו צריך שיהיה ניכר משאר בני אדם ויהיו כל המעשים האלו נעים ומתוכנים

ביותר. כעת הוא מפרט, אמרנו מדבר אמנם על התלמיד חכם, אבל זה כמו דגל עבורנו, שנראה דוגמה איך ללמוד לעצמנו דפוסי התנהגות נכונים. כך גם אומרים חז"ל שתלמיד חכם תמיד צריך שיקפיד ששם שמיים מתקדש על ידו שאנשים שיראו את ההתנהגות שלו יאמרו אשרי אביו אשרי רבו של לימד תורה ראו פלוני שלמד תורה כמה נעים מעשיו זה נקרא מקדש שם שמיים אם הפוך כמו שיש לצערנו כאלה נוכלים שהם מתחזים יש כאלה מתחזים לתלמידי חכמים כמה פעמים אני שומע מאנשים על רמיות לאחרונה סיפר לי מישהו שהיה לו חולה במשפחה והוא חשב שמישהו שנראה לו כמו רב והשקיע בו מאות אלפי שקלים. כל פעם מוציא ממנו כסף, הגיע למאות אלפי שקלים שנתן לו. ובסוף אותו אדם

שכל מבטיח לו, אל תדאג, הוא יתרפא, בסוף ההוא נפטר. כל כך בא בכאב. אמרתי לו, תדע שהאדם הזה זה בכלל לא רב. זה נוכל שמחופס לרב. רב אמיתי יעשה דבר כזה, יבטיח הבטחות שאדם מתרפא ועוד מושך כסף. איזה מין דברים? איפה יש רב אמיתי ירא שמיים תלמיד חכם שהתנהג בצורה כזו? על פי האמת אמרתי לו, אתה יכול לפתוח לו תיק לטבוע אותו. על פי האמת אפשר לטבוע אותו. אתה לא צריך לפחד מזה כי זה לא רב. וכמו שנתאר לעצמנו סנדלר שיודע לתפור נעליים ולבש בגדי מנתח, נכנס לחדר ניתוח, התחיל לתפור אנשים. מישהו עכשיו יאמר שאם כך כל המנתחים נוכלים, אז זה נוכל שהתחפש למנתח ונכנס. ומי הכי נכעס עליו? המנתחים יכסו עליו יותר מכולם. אתה

מוציא לנו שם רע. כך גם אדם כזה שמתחזה ומרמה אנשים ומפיל אותם בפח או כאלה שעשו את עצמם כאילו הם רבנים ונפלו בעניינים של צניעות כל כך חמורים וקשים ועשו חילול השם כזה גדול אז זה לא רב כשאמרתי לו את זה הוא אומר לי לא הוא כן רב יש לו זקן כזה ארוך אמרתי לו זקן צומח בלי להשכוט אותו מה מה מה הבעיה לגדל זקן ולקנות חליפה של מה מה בעיה. יש נוכלים ויש רמאים כמו בכל תחום. איך נדע באמת מי הוא תלמיד חכם אמיתי? תמיד צריך לראות אדם שגדולי הדור מחזיקים ממנו. יש כל דור יש את גדולי הדור שכולם יודעים שהם מהשורה הראשונה. אם הם מתייחסים לאותו אדם בכבוד, מייקרים אותו, מעריכים אותו, שולחים אליו אנשים, זה אומר שזה

תלמיד חכם. בדרך כלל מי זה? זה אדם שעשרות שנים עסק בתורה, קידש את עצמו, שמירת העיניים, עמל תורה, התאמץ, אבל אדם שפתאום כמו פטריה שצומחת במהירות, פתאום מקבל קהל. וצריך מאוד להיזהר מהדברים האלה. לפעמים אנשים בשעת מצוקה מתפטים להאמין לכל מי שאומר להם משהו ורצים לשם ואחר כך נופלים בפח וכמה צער ויגון יש מהדברים האלה. או כמו מישהי שדיברה איתי גם סיפור מוזר בא להתייעץ על גוי שהיא פגשה אם להמשיך איתו גם חוץ ממה שהוא גוי גם מכה אותה והיא סובלת ממנו נו אז מה הספק אז תעזבי היא אומרת הייתי אצל רב אחד בירושלים אמר לי שהוא שורש נשמתי יש דבר כזה שרב אמיתי יגיד לאישה על גוי שזה שורש נשמתה איזה שטויות והב

אבלים והיא מאמינה חושבת באמת שעורש נשמתה טוב שבאה לדבר שאפשר להסביר לה את הצד השני אבל יש כאלה מתחזים אני לא יודע אם אותו גוי לא שילם לו שיגיד לה שהוא שורש נשמתה יכול להיות גם דברים כאלה מי יודע מה קורה שמה אחורי הקלים לכן צריך להיות זהירים בעניינים האלה נמשיך את דברי הרמבם כיצד כעת הוא עובר לפירוד של הדברים תלמיד חכם לא יהיה גרגרן אלא אוכל מאכל הראוי להות גופו ולא יאכל ממנו אכילה גסה ולא יהיה רודף למלות בתנו כאלו שמתמלאין ממאכל ומשתה עד שתיפח כרסם והם הומרים החול ושתו כמחר נמות וזהו מאכל הרשעים אומר הרמבם תלמיד חכם אפילו אוכל כשר אבל יש לו את הגבולות שלו כמו שלמדנו למעלה על כללי הנהגת

הבריאות שאדם צריך לאכול מה שבריא לגוף ולא מה שטעים לכך ולא לא מגזים באכילה שלו אלא אוכל כמה שבאמת גופו צריך. אומר הרמב"ם, תלמיד חכם מחוייב לזה יותר משאר אנשים. להתנהל על פי הכללים האלה שהמטרה באכילה להות גופו, להזין את הגוף. הוא לא רואה את האוכל כמטרה, כפולחן. והוא מוסיף ואומר שאותם שמתמלאין ממאכל ומשתה, כלומר אלה שרואים את זה כמטרה בחיים, הם האומרים החול ושתו כי מחר נמות. זה פסוק בישעיה שיש בו מוסר השכל גדול לא רק לעניין של האכילה אלא בכללות. מי הם האנשים שהגישה שלהם לחיים החול ושתו כמחר נמות? אלה אנשים שמאמינים שהם באו לעולם הזה בשביל העולם הזה. לא מבינים שהעולם הזה דומה לפרוסדור בפני העולם

הבא. התכן עצמך בפרוסדור כדי שתיכנס לטרקלים. אדם שרואה את תחילת החיים בלידה, את סוף החיים במוות, והוא אומר, כשאני מת, אין המשך, אין עתיד, לא מאמין בחיים שאחרי. אדם כזה, הגישה שלו לחיים זה לא רק לגבי אכילה ושתייה. הוא יכול במסחר לרמות את כולם. כי מה אכפת לו? מה שינצל אותם, אם הוא יודע שהוא יכול להיזהר מהמשטרה ולא יתפסו אותו, הוא ירמה את כולם. אדם הזה לא יהיה נאמן לאשתו. כל ההתנהלות שלו מעוותת לחלוטין כי התפיסת חיים שאני חי פה מת לא קיים יותר והאמת שזה לא נכון העולם הזה דומה לפרוס דור בפני העולם הבא והיום דווקא בדור שלנו הרבה יותר קל ללמוד את הדברים האלה מאשר בדורות הקודמים בתורות הקודמים אדם

שקרא בספרים סיפורים על אנשים שחזרו ממוות קליני ומספרים על מה שהיה בעולם האמת אז אז לא ידעו זה אמיתי לא אמיתי אולי מישהו ממציא סיפור כדי לעבוד עליי היום יש עדויות מתועדות של אנשים שצילמו אותם ובדקו אותם ובחנו אותם ואנשי מדע שחקרו אותם שרואים שיש חיים אחרי הוזמנתי לפני כמה שנים לתוכנית בערוץ אחד בשאלה האם יש חיים לאחר המוות השתתף שם פרופסור מנתניה שסיפר על עצמו שהוא טבע פעם בברכה והוא ממש הרגיש איך שהוא הוא מגיח מתוך הגוף, יוצא ומרחף מלמעלה. הוא אומר שהוא מרחף מלמעלה ורואה את הגוף למטה. לא הבנתי ככה הוא אומר. לא הבנתי איפה אני נמצא. אני נמצא פה, נמצא שם. כי אני למעלה אבל הוא רואה את הגוף שלו

בתוך המים שם למטה. אחר כך ראה איך מזנקים, מוציאים אותו, כל זה רואה מלמעלה. איך מוציאים את הגוף, מבצעים אחי. בינתיים הוא אומר, קרובי משפחה שמתו באים והוא רואה אותם. הוא לא מבין מה אבא עושה פה. הוא מת מזמן. הוא רואה את החיים עוברים כמו בסרט. היו קטעים שהייתי גאה בהם שעשיתי. אני עשיתי זה מצולם. היו קטעים שמאוד התביישתי. גם את זה צילמו. חשבתי שהייתי לבד. אף אחד לא ראה. אבל הכל מתועד ומראים לו את זה. ראה כמין אור בסוף מנהרה שהאור הזה מדבר איתו בדרך של העברת מחשבות. דברים ידועים מכל החוקרים. רק את זה שמעתי מבעל המעשה. עד שהוא נשאב חזרה אל הגוף, פקח את העיניים והתעורר. אז זה מרעיין. שואל אותי שם, מה

אתה אומר על ה על הסיפור של הפרופסור? אמרתי לו, כל מה שהוא אומר כתוב בספר הזוהר. הזוהר הקדוש אומר שבשעה שהאדם נפטר מהעולם, שם זה בארמית, דאשלימו יומי דברנש לאפקה מעלמה. ושלמו ימי האדם לצאת מהעולם. התיהיב רשות, ניתנת רשות, כלומר יכולת לברנש, למחממה. לאדם לראות מדלה הולה מה שלא יכל לראות כשהיה בתוך הגוף עכשיו שהוא מחוץ לגוף כן יכול לראות ממשיך הזוהר אבוהי וקריבוהי משתקחן תמן אמ אבי וקרוביו נמצאים איתו שם אלה שמתו כבר הם נמצאים איתו בזמן שהוא נפטר והוא רואה אותם חמון השתמודה להון מזהה אותם ואזין עם נשמתה הם מלווים עם נשמתו עד הטרדתשכון באתרה עד המקום ששם היא צריכה להיות בעולם האמת אם נשאל היום את

את החוקרים של אותם שחזרו ממוות קליני. למה כשהם מתים מוות קליני הם רואים את הקרובי משפחה באים? הם לא ידעו לענות תשובה. המדע לא יודע לענות תשובה. לא יודעים. באים כי בעצם את מי הם חקרו? את אותם שחזרו לעולם. אבל הזוהר מדבר על אותם שנשארו שם. והזוהר לא בא מתוך מחקרים אלא מה שבורא עולם גילה בתורת הסוד. אז אומר הזוהר שמלווים למה הם באים לקבל את פניו? ללוות אותו עד ההיכל ששם הוא צריך להיות. כל אחד לפי מעשיו. כמה תורה למד, כמה מצוות קיים, כמה התגבר על היצר הרע. לפי זה יש את הדין שדנים את האדם. אם יש לו עדיין עבירות, צריך לעבור איזה ניקיון לפני. אחר כך מקבל שכר על כל המצוות שעשה. אז הם מלווים אותו עד

המקום ששם הוא צריך להיות. כך אומר הזוהר. אז כל הדברים שהוא סיפר אלה דברים כתובים. סיפרנו פעם את הסיפור שהרב תיקוצ'ינסקי כותב בגשר החיים משל נפלא שמחיש את העניין הזה. הוא אומר, "נתאר לעצמנו תאומים שעדיין לא נולדו." והנה התאום האחד פונה לאחי ואומר לו, "אחי היקר, אני יודע שאתה חושב שאנחנו נישאר כאן לנצח." תוך הכדור החשוך הזה, שנינו שוחים בתוך נוזלים, אוכלים מהטבור, נושמים מהטבור, אומר לו, "וודאי שנישאר פה לנצח. אין איפה ללכת. אומר לו, "אז תדע שלא, תשמע חדשות, יום יבוא יפתח פתח ונצא החוצה." אחיו מקבל צמרמורת, אומר לו, "חס ושלום, אם יקרה אסון ויפתח פתח ונצא החוצה, מי שיוצא החוצה נופל לתהום, מתרסק

ומת, בחוץ יש תהום." הוא אומר לו, "מה אתה נלחץ? אנחנו בתוך רחם של אמא. כשנצא לשם יש בחוץ עולם ענק, מואר, צבעוני, רועש, ואנחנו נחייה שם, לא ניפול לתהום. אומר לו, "לזה עולם אתה מדבר? העולם זה פה." אומר לו, "פה זה כלום. שם, מעבר לקיר יש עולם ענק. וכשנצא לשם נלך ברגליים, לא כמו כאן שוחים בתוך נוזלים. ננשום מהאף, לא כמו כאן נושמים מהטבור. נאכל מהפה, נשתה מהפה. כאן אנחנו אוכלים, שותים, נושמים הכל מהטבור, מחבל הטבור דרך השליה. שם נאכל מהאף, ננשום מהפה. והטבור שדרכו אנחנו אוכלים ינעל לנצח. אתה תשכח שפעם אכלת משם. זה רק שמע שהטבור ינעל. כמעט קיבל התקף לב. אומר לו חס ושלום אם הטבור יסגר נמות. אי אפשר

לחיות עם טבור סגור. מפה אוכלים נושמים. הוא אומר לו פה אתה צודק. פה אם הטבור יסגר נמות. שם יש מיליארדים של בני אדם שהם חיים עם טבור סגור ולא קורה להם כלום. אומר לו אחיו, איך הגעת למיליארדים? אני חושב שאתה זקוק לאשפוז דחוף. בכל העולם יש רק שני בני אדם. אתה חי בדמיונות שיש מיליארדים, רק שנינו נמצאים בעולם. וכך ממשיכים להתווכח. והוא אומר לו שם יש ריחות נעימים, צבעים, אורות, אוקיינוסים, פרחים. הוא אומר לו, "מה זה צבעים?" לא יודע להסביר לך. אדם שלא רואה צבע מימיו, אתה יכול להסביר לו מה זה צבע? מה ההבדל בין כחול לירוק? אומר, "לא יודע להסביר לך. זה משהו יפה פה. הכל שחור. כשנצא לשם, אתה תבין שיש צבעים

שנהנים מהם." אומר לו, "מה זה ריחות? לא יודע להסביר לך. זה סוג של תענוג. כ תצא לשם אתה תבין זה תענוג שאין אותו פה. כמה זמן נמשך הוויכוח ביניהם עם צעקות גדולות? תשעה חודשים. זה אומר יש חיים אחרי ההריון. זה אומר מי שיוצא מכאן נופל לטהום, מתרסק ומת. מגיעה שעת הלידה. מי נולד ראשון? לצורך העניין נקרא לו האח האופטימי. זה שמאמין שיש חיים אחרי הוא נולד ראשון. שואל הרב תיקוצ'ינסקי, כיצד תהיה תגובתו של האח שנשאר ברחם? לפי הבנתו, מי שיוצא החוצה נופל התהום, מתרסק ומת ואחיו שהוא כל כך אוהב יצא החוצה. הוא יתחיל להתאבל עליו. אחי היקר, נפלת לתהום, מן הסתם התרסקת להמון חתיכות ופרורים. מי יודע מה קרה לך שם

בחוץ? מתאבל עליו. אבל מה באמת קורה בחוץ בחדר הלידה? גם שם מתאבלים בחדר ה לידה. שמחה גדולה, מזל טוב, נולד תינוק, עוד כמה דקות יעברו, גם השני יוולד ויגלה את האמת. זה המשל הרב תיקוצ'ינסקי בספר גשר החיים. הנמשל מובן מאליו. האדם חי בעולם הזה, מדברים איתו על החיים שאחרי אומר, אני לא מבין על מה אתה מדבר. האדם הזה שהכרנו נפטר, קברנו אותו, לא קיים. אבל האמת שמה זה המוות? סוג של ליד עדה מחדש. פעם אחת התינוק נולד, משיל את השליה. לשליה קוראים שליה כי משילים אותה. פעם שנייה משיל את הגוף מלשון מגוף כמו שמגיפים את הטריסים. כך הגוף מגיף וסוגר על האני האמיתי של האדם. אבל האני האמיתי לא מת אף פעם. האדם עצמו

ממשיך להתקיים הלאה. רק למה הקדוש ברוך הוא שם אותו בתוך גוף כדי שהעולם הזה יהיה כפרוסדור בפני העולם הבא. שלא יבוא לעולם האמת ויקבל שכר בלי לעשות כלום כמו אני שמקבל צדקה אלא כמו אדם שעבד ומקבל משכורת. אז הקדוש ברוך הוא שם את האדם בתוך גוף שיהיה לו ניסיונות. כשיש גוף יש יצרים. צריך להתמודד אם האוכל כשר, יברך, לא יברך, קם בבוקר, יש בנים, יש בנות, תפילין, שבת, טהרת המשפחה, צניעות, כל אלה ניסיונות. כשאדם עומד באתגרים האלה, מגיע לעולם האמת, מקבל את שכרו בהתאם למעשיו. אבל האדם האמיתי זו הנשמה שלא שייך בה לא מוות ולא חידלון, ממשיכה להתקיים הלאה. אגב, בספר הזה של הרב תיקוצ'ינסקי, גשר החיים, הוא נפטר

לפני כמה עשרות שנים בהקדמה לספר הוא הוציא את הספר בחייו, אבל אחרי שנפטר הוציאו את הספר מהדורה שנייה ובנו כתב הקדמה על אביו. והוא כותב בהקדמה שלפני שאביו נפטר, מחבר הספר הרב תיקוצ'ינסקי, הוא שחף במיטה ולפתע מאוד התרגש, הצביע על הכיסא שלידו ואמר, "הנה אבא, אבא בא לקבל אותי. הצביע על עוד כיסא. כאן הרב שלי הגיע. וכך היה מצביע על כיסאות. אנשים בעלי מדרגה רוחנית גבוהה הם זוכים לראות את אלה שבאים לקבל את פניהם. כמו שהזוהר מספר על רבי שמעון בר יוחאי שלפני שנפטר ביקש מתלמידיו בהתפעלות. שם כתוב שהוא פתאום היה שוכב, הולך למות. אדם מאוד חלש. לפתע הוא התעטף בבגדיו, ארגן את עצמו והתיישב, התאמץ להתיישב

במיטה. ואמר שהנה רבי פנחס בן יאיר זה היה חמיב שהיה גדול הדור גם כן בזמנו אמר הנה רבי פנחס בן יאיר נכנס וסכרנה סביבו 70 צדיקים כולם מוכתרים בכתרים עליונים שם זה כתוב בארמית רבי פנחס בא לקבל את חתנות אבל לא לפי כבודו של רבי פנחס שיבוא מגן עדן לבד אז עוד 70 צדיקים ליוו אותו כשבא לקבל את חתנו וכך עוד פתאום ראה את זה ראה את זה עד שכתוב שם בזוהר עזאו חבריה דהבותן הזדעזאו התלמידים שהיו שם וקמו וטיבו בשיפולי ביתה. הלכו ישבו בסוף הבית. כבר הם לא רואים כלום אבל פחדו להיות רבי שמעון. מי יודע מי מגיע לכאן? אמרתי את זה פעם בהרצאה בנתניה בלב לאחים שם. הייתה אישה בקהל שפרצה בבחי. לא הבנתי מה כל כך ריגש אותה

והפריע לה. אז היא הרגיעה את כולם שהיא מרגישה טוב. אבל הסיפור הזה מה שהיא שמעה על הזוהר ורב תיקוצ'ינסקי זה מאוד דיבר אליה. כי היא אומרת שבשבעה, אני לא זוכר אם היא אמרה שהאבא או האמא, בשבעה שישבו או על האבא או על האמא, אז בינם לבין עצמם הם דיברו שכמה חבל שאותו הורה שכל ימיו היה צלול עד זקנה מופלגת למעלה מגיל 90, דווקא בשעות האחרונות איבד את השפיות. כך הם דיברו בינם לבין עצמם, כי הוא נכנס להזיות, דיבר שהנה זה הגיע ונמצא פה, זה שנפטר הגיע. הם היו בטוחים שהוא חי בהזיות ובשיבה הם דיברו על זה שדווקא בשעות האחרונות נכנס להזיות ועכשיו היא שומעת שזה לא הזיות אלא אמיתי אנשים בדרגה רוחנית גבוהה עוד לפני

שנפטרים יכולים לראות את אותם שבאים לקבל את פניהם נחזור לדברי הרמבם אומר הרמבם אותם שהולכים בגישה הזאת של האנשים המעוטים שעליהם אומר הנביא ישעיה שהגישה שלהם בחיים החול ושתו כי מחר נמות אנשים כאלה כל חייהם מתנהלים בצורה לא נכונה. אבל מי שחי על פי האמת שקול במעשיו, בוחן כל מעשה, זה נכון, זה טוב, מה ההשלכות של זה? אבל חכם אינו אוכל אל התבשיל אחד או שניים ואוכל ממנו כדי חייו ודיו. והוא שאמר שלמה צדיק אוכל הסובע נפשו. כלומר, האוכל זה לא פולחן, אלא מה שבאמת צריך. כשחכם שותה יין אינו שותה אלא כדי לשרוט אכילה שבמאב. כלומר, שותה יין זה לצורך הבריאות, כמובן או בקידוש וכדומה. וכל המשתקר הרי זה חוטא

ומגונה ומפסיד חוכמתו ואם נשתקר בפני עמי הארץ הרי זה חילל את השם אם רואים תלמיד חכם שעוד משתקר לפני עמי הארץ פתאום רואים אותו מתנהל בצורה לא מכובדת זה חילול השם אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד כלומר בזמן שהיא בטהרה אחרי טבילה במקווה מותרת לו ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג עצמו בקדושה ולא יהיהם מצוי אצל אשתו כתרנגול תרנגולים נמצאים כל הזמן עם התרנגולים פה תלמיד חכם צריך לדעת לכבד את עצמו, לשים לעצמו גבולות ולא יקל בראשו ביותר ולא ינבל את פיו בדברי הו ואפילו בינו לבינה. גם כשמדבר עם אשתו לא מנובל את הפה, שומר על מכובדות. הרי הוא אומר בקבלה, כלומר בתנ"ך, מגיד לאדם מה שיחו. ואמרו חכמים, אפילו שיחה

קלה שבין אדם לאשתו, עתיד ליתן עליה את הדין. דיבר עם אשתו בניבול פה בזמן הקשר שביניהם. גם על זה נותן את הדין. צריך לשמור על פה נקי ולא יהיו שניהם לא שיכורים ולא עצלנים ולא עצבנים. כלומר, בזמן הקשר שבינו לבינה צריכים להקפיד שלא יהיו שיכורים ולא עצלנים ולא עצבנים ולא אחד מהם. ועוד כאן נותן הדרכה ואחר כך כותב כל הנוהג מנהג זה לא די לו שקידש נפשו ותיהר עצמו ותיקן דעותיו אלא שאם יהיו לו בנים כלומר יהיו לו ילדים יואים ובישנים גם המראה שלהם אחרת גם התכונות אופי שלהם ראויים לחוכמה ולחסידות וכל הנוהג במנהגות שאר העם ההולכים בחושך מתנהג כמו אנשים יהודים שהולכים בחושך יו בנים כמו אותם העם כלומר ההתנהגות

של הבעל ואשתו באותה שעה יש לזה השלכה גדולה לאיזו נשמה הם שואהבים מלמעלה בעולם הנשמות יש דרגות דרגות יש נשמות שבאו מקום יותר גבוה מקום יותר נמוך כמה שבני הזוג יותר מקדושה האישה הולכת למקווה מקפידה כמו שצריך בינם לבין עצמם יש את הגבולות כך מושכים נשמה ממקום יותר גבוה תלמיד חכם לא יהיה צועק וצובח בשעת דיבורו כבהמות וחיות ולא יגביע קולו ביותר אלא דיבורו בנחת עם כל הבריות צריך לדעת טון הדיבור של האדם מאוד מושפע מהמצב הנפשי שלו. כמה שהאדם יותר עם עצמו יותר רגוע, יותר מתוכן במידות, גם הדיבור שלו הרבה יותר מתון. הוא מקדים שלום לכל אדם כדי שתהה רוחן נוחה עמנו. כלומר, לא בגלל שהוא תלמיד חכם מחזיק מעצמו

אני למעלה והם למטה, אלא מקדים שלום לכל אדם. והנקודות האלה צריכים ללמוד מהם מוסר השכל לעצמנו. כל אדם ואדם יקח את האור הזה שנותנים חז"ל בהדרכה לתלמיד חכם וזה טוב לכל אדם ודן את כל האדם לכף זכות חלק מההנהגה של האדם המתוקן שהוא דן כל אדם לכף זכות כאן כדאי קצת להרחיב לקראת סיום כי לדון לכף זכות יש לזה משקל מאוד גדול ראשית פסוק בתורה בצדק תשפוט עמיתך אדם שדן לקו זכות מקבל מרוויח מצווה מהתורה מה זה בצדק תשפות אמיתך? זה לא נאמר על הדיין שעליו נאמר צדק צדק תרדוף. זה בדיני השופטים. בצדק תשפוט אמיתך זה את החבר שלך. עשה מעשה אתה יכול לפרש את זה או לחיוב או לשלילה. מצווה מהתורה תדון אותו לכף זכות. יש פה

כפות מוזניים אחד זכות אחד חובה. אתה יכול לפרש את זה לחובה. אתה יכול לפרש לזכות. תדון אותו לכף זכות. בצדק. לצד הצדק תשפוט עמיתך. כלומר, תצדיק אותו, שיהיה צדיק בעיניך. אם מדובר באדם שמכריז על עצמו שלא אכפת לו מהתורה ועובר על כל העבירות, אתה צריך להוות את השכל שלך ולהגיד, לא, זה בסדר מה שהוא עושה. אבל אדם מוחזק בכשרות, אדם נורמלי, אבל עשה מעשה שאפשר לפרש אותו לחיוב או לשלילה, תפרש את זה לחיוב. מי שמרגיל את עצמו לחיות בצורה כזו, לדון לכף זכות, מרוויח חיים רגועים לעצמו. שלום בית, שמחת חיים. כי לדון לכף זכות זה דבר שפוגשים אותו כמעט בכל יום. יש אנשים שהורסים לעצמם את החיים רק בגלל שהרגילו את עצמם

להסתכל על העולם במשקפיים שוחרות. הכל בעיניהם לא בסדר. יושב בעבודה, רואה שניים מתלחשים שם, אחד מהם לפתע סתכל עליו, הוא בטוח שהם מדברים עליו ואז הוא כבר מתחיל לחשוב, טוב, זה קודם כל ודאי לא שמדברים עליו. עכשיו השאלה מה מדברים? אז הוא אומר, זה כנראה שכשאתמול התקלקל משהו במפעל, הם מייחסים את זה אליי, אז אני צריך להוכיח להם שזה לא אני. וממשיך לעשות פלפולים. וכשהוא ניגש ומתחיל לדבר בעצבים, הם מסתכלים עליו, לא מבינים מה הוא רוצה בכלל. אבל הוא הדמיון שלו רץ קדימה. אדם שמרגיל את עצמו לדון לכף זכות זה אדם שרואה את העולם במשקפיים ורודות. גם דבר שאפשר לפרש אותו לשלילה, אם אפשר להסביר את זה לחיוב, הוא

מוביל את זה לחיוב. אדם כזה ירוויח שלום בית. אישה שביקשה מבעלה שהיום יש אספת הורים, חשוב לי מאוד שתדייק לבוא בזמן לחזור מהעבודה כי אני חייבת לצאת מיד שאני לא אחר. נניח אמרה לו בשעה 5 בחמש היא מאורגנת לצאת 5 יעש וחצי לא מגיעה מצלצלת אליו המנוי אינו זמין היא מתחילה לבעור בתוכה חוסר אחריות תמיד הוא כזה כל המשפחה שלו כזו והיא מרתיחה את עצמה כנגד כל העולם כשהוא מגיע בשעה שש רואה מולו חבית של חומר נפץ מתפוצצת כי היא לא דנה לקו זכות אבל אם הייתה אומרת לעצמה נכון שבעבר היו לו תקלות כאלה אבל למה להכין שגם היום אולי יקבו אותו בעבודה אולי יש עיכוב בדרכים איזה פקק תנועה אולי חפץ חשוד שעצר אותו כשהיא מדברת

עם עצמה בצורה כזו כשהוא יכנס בשעה ש היא אמנם תשאל אותו למה החרת אבל היא לא תהיה עצבנית וכשהיא תגיב בנועם והוא יסביר לה את עצמו היא תרוויח הרבה שלום בית בהמשך. כשהאדם רגיל אדון לכף זכות מרוויח המון. כך גם בעל כלפי אשתו. שלום בית כידוע זה אחד הנושאים הבסיסיים ביותר בחיים ועבודת המידות מאוד נדרשת לשלום בית. אדם שלא עובד על המידות קשה מאוד למצוא זוג שלא עבד על המידות ויהיה שלום בית. נשאל שאלה. בספר החדש גם דיברנו על זה. הקדוש ברוך הוא יכל לברוא אדם אחד שיעשה הכל, גם יביא ילדים לעולם, גם יהיה איש, גם יהיה אישה. כל המעלות שרי במציאות רואים לגבר יש מעלות ויכולות שאין לאישה. לאישה יש מעלות ויכולות

שאין לאיש. והקדוש ברוך הוא יכל לברוא אדם אחד שיש בו את הכל. למה הוא ברא שניים? הרי תראו כמה צרות, כמה עצב, כמה סבל יש לאנשים בחיים בגלל שהם נמצאים שניים בבית אחד. אבל התשובה היא הקדוש ברוך הוא רצה שיהיה לנו על מי להתאמן כדי לבנות את עצמנו. אם האדם היה לבד, איך הוא יבנה? איך הוא יעבוד על המידות שלו? הוא תמיד עושה מה שהוא רוצה. לכן פסגת השלמות של האדם, גם מההיבט הזה ששני חצאים של נשמות הופכים להיות נשמה אחת, זה על ידי החתונה. וגם מצד שהאדם נעשה דומה לאלוקים שהוא נותן ומעניק נתינה אמיתית. לפני החתונה הנתינה היא לא בדיוק אמיתית. אפילו רואים אחד שנותן ויכול להיות שבאמת הוא עם לב זהב ועושה הכל, אבל

לפעמים יכול להיכנס לזה גם שיקולים זרים של כבוד, של גדולה שיגידו עליי. יכול להיות יש אנשים שלוש באמת מעשיהם לשם שמיים אבל אחרי החתונה כלפי האישה ואישה כלפי בעלה השיקולים האלה כבר לא קיימים כמעט אלא האמת של האדם הנתינה היא נתינה יותר טהורה הויטור הוא ויטור יותר טהור ככהאדם הולך ונבנה הרחבנו בעניין הזה בספר החדש שברוך השם יצא השבוע קראנו לו המדריך המלא לנישואין מאושרים בכוונה חילקתי את הספר לשני חלקים בתחילה כתבתי אותו כאחד. אחר כך פיצלתי אותו, אמרתי, אם רוצים תועלת אמיתית חייבים לפצל. למה? הבעל קורא את הספר, הוא לא קורא מה הוא צריך לעשות, רק לומד מה אשתו לא בסדר. ואז מסיים את הספר, אומר, אני

צודק שחייבים להתגרש. כל מה שכתוב כאן היא עושה הפוך וכך גם היא מרגישה כלפם. לכן אמרתי, הכי טוב, נעשה שני ספרים, אף על פי שזה היה קצת יותר עבודה. בספר שלו כתוב מה שהוא צריך לעשות, בספר שלה מה שהיא צריכה לעשות. הספר לאיש למעשה מתמקד בעיקר בהנחיות של הרמבם לבעל איך להתנהג עם האישה. כי כידוע היסוד בשלום בית, דיברנו על זה כמה פעמים, שלהגיע לשלום בית אמיתי לא מספיק טוב לב. חייבים ללמוד את הצרכים הנפשיים של הצד השני, שזה גם בונה את האדם, לא להתרכז בעצמו, להבין מה השני צריך. האיש לא היה אישה. אם הוא לא ילמד איך היא בנויה, מה היא זקוקה, הוא לא יודע מה לתת לה. אז הוא יכול להיות טוב לב והוא מתנהג איתה

כאילו שהיא גבר ואז היא לא מקבלת כלום וכך גם להפך האישה יכולה להיות טובת לב אם לא תדע מה הבעל צריך תתנהג איתו כאילו הוא אישה כי מה שהיא צריכה זה מה שהיא יודעת לתת והקדוש ברוך הוא רוצה שהאדם יבנה על ידי שיכנס לראש של השני יבין מה השני צריך ויתן לו לכן הרמבם נתן את רשימת ההוראות לבעל רשימה שונה לאישה וכל כל משפט שהרמב"ם אומר הרחבנו בו מה הכוונה ואיך ליישם את זה בצורה מעשית. בני זוג שמיישמים את דברי הרמב"ם מובטח להם ב-100% שלום בית. כמה שהעניין הזה חשוב ואין הרבה דברים שאפשר להגיד אם תעשה זה 100% פה זה 100% כי הרמב"ם ממש ליקט מדברי חז"ל נכנס לעומק הנפש של האיש והאישה. יש גם פרקים שהוקדשו לביקורת

בנישואין. איך מותחים ביקורת? איך לתת מחמאות. פרק שלם שהוקדש לתלונות מצויות בין בני זוג. מתוך השיחות עם הרבה אנשים יש תלונות שאנשים חוזרים שומים אצל הרבה זוגות אותה תלונה חוזרת. אז עשינו פרק שלם על העניין הזה. אם הוא מתלונן כך מה התשובה שלה ומה הנכון ומה הפתרון. עשינו ארבעה חלקים לכל נושא ונושא שמטריד. יש גם פרקים מיוחדים שמיועדים לרווקים ורווקות לפני החתונה. אם יש גורמי עיכוב. יש 10ה גורמי עיכוב אפשריים שיכול לבדוק את עצמו אולי בדיוק הנקודה הזו אז יש שם גם הסבר לפתרון של אותו עניין ועוד כמה דברים כדי שהתמונה תהיה כמה שיותר מושלמת נסיים בברכה לכל הציבור שמשתתף איתנו כאן הערב לכל הצופים בכל מקום שהם שהשם מלא משאלות לב כולם לטובה ולברכה בבריאות אתנה פרנסה טובה חיים טובים אמן ואמן