
"חזרתי הביתה בלי תינוק": גלוריה פיינשטיין משתפת בסיפור חייה המטלטל
חני ליפשיץ פגשה את גלוריה פיינשטיין, אומנית ומנחת סדנאות צחוק, ושמעה ממנה על הילדות בארגנטינה והעלייה לארץ ארבע פעמים, על השיטפון שגרם לה לחשב מסלול מחדש, על האירוע הטרגי שהוביל להחלטה משמעותית בחייה, ועל השאלה העוצמתית בעקבות ביקור הנזירה בביתה. צפו
צילום: קובי נתן
פרקים בסרטון:
טוב אנחנו מגיעים לקומה של היוולדות ואז הוא מסתכל ככה אז הוא אומר גברת אין מיטה פנויה אני שם אותך פה עם האישה הזאתי ראש זנב אתם חייבות לבוא איתי עכשיו פה במדרגות האלה לבית של גלוריה מגבת אהבות בחברון האישה הכי צבעונית שראיתי אי פעם ח שלי הבית הכי צבעוני שראית אי ם בחיים שלי אישה שכלה צחוק ושמ חיות הא כ כך חיה ויש לך באמת סיפור מדהים לספר לנו אז בואו תעלו איתי ביחד ואני מבטיחה לכם שיהיה לכם מדהים כן שלום אני מתעלפת יואו איזה מרגש סוף סוף אנחנו נפגשות מה זה הבית הזה וחס שנייה יואו זה כמו להכנס אתו חלום ם צבעים קצת צ קצת נכון מה זה הדבר הזה איזה פינה את הכי אוהבת כאילו איפה בא לך כזה שנשב ונדבר
אולי שם בז רואים את כל הדברים כן יאללה ב שתג טוב תקשיבי גלוריה לא בוא נתחיל בזה שניה לא יכולה איתך אני רק אני יושבת בבית שלך מול הדבר הזה האישה המופלאה הזאת שיושבת מולי כולה צבע וכזה קסם כזה ו נהייה לי חיוך אני לא יכולה כן כן זה כאילו לא נשלט זה מין כזה מצב רוח הגעתי כזה והיה לי קפו כזה בחוץ היה לי קפו והגעתי מפה ומשם ומלא דברים וכזה אפילו אפילו הייו לי מחשבות קצת כזה משהו שאני קצת דאגתי לגבה פתאום נכנסתי לבית שלך ורק בא לי לצחוק ולחייך כאילו איזה כיף איזה מ את יודעת מה עזבי אותך זה לא הקישוטים והתמונות וה זה מתנה גדולה מאוד נכון שקיבלת נכון אני יודעת מודעת לכן אני מודעת מאוד וזה הכי חשוב ש
אני רואה שאת מודעת לזה כי אני חושבת שבעולם יש את החלק ה המאוד יפה ומדהים וגם את החלק הקשה עם ישראל בכלל עובר תקופות לא פשוטות אז אני תמיד הרגשתי שצבע יכול מאוד לעזור לבן אדם בלי לדעת מחקרים שאחר כך אמרו שזה נכון רק לקום ולהיות במקום צבעוני זה כבר עושה כאילו חשק לא יודעת זה עושה מצב רוח טוב אני באמת כמעט לא לובשת שחור זה לא שאני יש לי משהו נגד השחור אבל אני מרגישה שזה לא טוב תמיד היית כזאת מתוקה האמת שאני חושבת שהייתי ילדה מאוד חיובית ומאוד עם מצב רוח ולא היה לנו חיים קלים זאת אומרת היה שפע חומרי שפע חומרי הה כסף היה חוגים בית בחוף הים באמת חיים טובים מבחינה כלכלית וגם מבחינה אידיאולוגית זאת
אומרת היו אנשים מאוד ישרים ו מהשומר הצעיר אוקיי בגלל זה הגענו לארץ תודה להשם שככה נתן לין וזה עזר לי אחר כך בחיים להרבה דברים שעברנו את אומרת תודה להשם הזה אבל בעצם נולדת במשפחה לא דתית לא ממש אפילו רחוק מזה מאוד לא אנטי כי לא ידעו לא ידענו לא מה זה שבת לא שמענו אני לא שמעתי בחיים על קשרות א אנחנו היינו נוסים ביום כיפור לתת נשיקה לסבתא רבה שהיא היייתה בבית הכנסת הבנת הכרנו אותה וממש זה היה היינו חמש דורות בחיים אבל לא לא הבנתי לא לא ידענו שום דבר אבל ציונות כן זה הייה מדהים יהדות לא ציונות כן כן ברוך השם ממש ואז את אומרת בעצם באיזה גיל כזה מתחילים לשמוע על ארץ ישראל לרצות לעלות לארץ בגיל ממש
צעיר הייתי בת 12 וההורים שלי אחרי מלחמת ששת הימים החליטו שעולים לארץ ואנחנו לא רצינו בשום אופן כי היה לנו חיים טובים זה קשה פתאום לנתק אז אני עליתי לארץ ארבע פעמים אני אספר לך בפעם הראשונה באנו ב ניה לקיבוץ געתון זה קיבוץ בצפון והיה לנו קשה לא הם לא ידעו כל כך איך לקבל עולים חדשים אז לא ידעו גם עברית הרבה מהם ואנחנו לא ידענו שפה אחרת אתם דיברתם לא דיברתם עברית בכלל לא למדנו בבית ספר ביידיש אחרי הצהריים בבית ספר יהודי ביידיש בבואנוס איירס אז יידיש ידענו והיה מאוד קשה בקיבוץ אני בכיתי כל הימים עד שכננו את ההורים לחזור אז חזרנו לארגנטינה נה אבל אחרי שנתיים ב1972 הם אמרו חוזרים לישראל אין לנו מה
לעשות פה כי יש אנטישמיות סמויה בארגנטינה כאילו הכל בסדר אבל מסתכלים עליך אם יש לך שם יהודי או אוקיי אז אבא שלי זכ ברכה שניהם נפטרו צעירים הם אמרו אנחנו נוסעים לא לקיבוץ קיבוץ כנראה זה לא בשבילנו אז לעיר לירושלים אז באמת באנו אז כבר הייתי בת 16 וגם בכיתי כל יום וואי איך היה לי עצוב כי נערה בלי לדעת את השפה בתיכון זה היה לא פשוט למדנו בתיכון דנמרק אם את מכירה בירושלים והילדים קיבלו אותנו מאוד יפה ניסו לעזור לנו זה היה מאוד טוב אבל ההורים נשארו אחר כך אני כבר התגלגלתי אחרי שהתחתנתי כבר נסענו שוב לחוץ לארץ עם בעלי כי לא רצינו להיות פה זה בגלל זה אני אומרת זה מדהים שלהיות ילדה מהשומר הצעיר א
מההורים שאני בכלל לא רציתי לבוא לארץ א אחרי הרבה גלגולים בסוף הנו לחברון חברון רבות זה התיקון זה באמת משהו שאני מודה להשם כל יום אין לי מילים כאילו להודות לו איך הוא גלגל אותנו עד שהגענו לפה ואני מרגישה מאוד מאוד קשורה ואפילו שכל הילדים נשואים חוץ מאחד והם אמרו שאף אחד לא גר פה היה להם מאוד קשה נטיפה את יודעת שהיה כ הרבה שכנים כן הרבה שכנים בטח אז הם אף אחד לא נשאר לגור פה יש אפילו קצת עם טראומה אפשר לומר זה לא פשוט יש לך שמונה ילדים נ כן ברוך השם שמונה ילדים ואז הם אומרים מאמי יאללה תבואו לירושלים מה יש לכם לעשות שם כולנו פה כולנו זה אמרתי אני לא מזיזים אותי אמרתי גם רק להזיז את כל הדברים
האלה כן לא אמרתי אין חס ושלום חס וחלילה באמת בואי תספרי לי אני יודעת שיש לך מלא כזה לספר ו מה אחי היית רוצה אם מה את רוצה להתחיל אם את רוצה להתחיל שאנשים ככה ילמדו מי זאת גלוריה להתח אני רוצה אני חושבת ש שהבן אדם ידע שיכול להיות שבחיים הוא יעבור המון דברים וגם דברים מאוד משמחים וגם דברים לא פשוטים אבל הוא צריך להיות קשוב גם ש שלא ידענו שיש בורא לעולם אנחנו אני תמיד ניסיתי להיות קשובה כאילו עכשיו אני אומרת לנשמה אז לא ידעתי שיש נשמה אבל להפנים להיות להסתכל מי זה גלוריה מי זאת גלוריה וכמו שאומרים לזרום עם החיים ולא להתעקש על דברים אז ספרי לימה משהו לא פשוט שעברו הרבה דברים תראי אני לדתי תשע
ילדים כי אחד א מת בתוך הבטן בחודש תשיעי זה היה לידה שקטה קוראים לזה אני כתבתי בספר שלי שזה לא שקט זה לידה שקטה כי התינוק לא בוכה אבל זה לידה של צעקה בבכי אז נגיד זה ממש אחד הדברים א לפני 28 שנה נולד נולדה נחדה ראשונה שלנו שהיא לדיין תסמונת דאון שזה גם לא היה לי פשוט אני הייתי בהלם כי אני ילדתי את הבן האחרון בגיל 4 אז והרופאים הפחידו אותי אמרו לי גברת מה את עושה פה בהריון בגיל הזה ואמרתי מה זאת אומרת אז הם אמרו לא זה גיל מאוד מסוכן יכול להיות ילד לא בסדר אמרתי אני אתפלל שהילד יהיה בסדר ואפילו חלילה היו אומרים לי של מה אני הולכת להרוג ילד לא חס וחלילה ככה אני הרגשתי כן אני לא שופטת עם מי שהיא
עשתה וממש זה היה נס ברוך השם נולד הבן בסדר ואחרי שנה בתי כבר התחתנה ואז ילדת ה הנכדה הראשונה והילדה הראשונה אז זה לא פשוט אני הייתי בלם כאילו אמרתי למה עכשיו אנחנו דווקא חזרנו בתשובה איך אתה עושה לנו כזה דבר זה לא פשוט עכשיו אני מאוהבת ב ואנחנו עושות מלא דברים ביחד אכי מתוקים בעולם הילדים האלה באמת ואנחנו הולכות לסרט ולכות לשופינג ו לפעמים היא בא לשבת להיות אצלנו לבד מפה אבל זה גם א אוקיי סיימתי תיכון ואז הכרתי את בעלי בגלל שאני התחלתי לעשות יוגה זאת אומרת אני קראתי המון ספרים בבית שלנו היה ספריה ענקית של פילוסופיה ודתות זה עניין אותי מאוד אבל דווקא של יהדות לא קראתי כלום אוקיי זה ממש אז אני
התחלתי לעשות יוגה ומדיטציה ואני ייתי צמחונית בגיל 18 ואז ההורים שלי אמרו מה צמחונית את מתה וך יום מה זה בקיצור אני עשיתי את היוגן הזה הזמין אותי ללכת לנסוע לחמישי שישי שבת לחוף הים באשקלון עם הארגון הזה זה היה ארגון בינלאומי אני לא אומרת את שמו כי זה היה משהו אוניברסלי שאנחנו לא צריכים להיות שייכים לאיזה עם שאנחנו כולנו אותו דבר ואני מאוד אהבתי את זה כי אני תמיד הרגשתי שבני אדם זה דבר אחד אוקיי אז בקיצור נשאתי במיניבוס יצאנו מירושלים ואז הם אמרו שיבוא בחור שהוא לומד בטכניון והוא גם עושה יוגה וזה איך אומרים נאסוף אותו בתחנה מרכזית באשקלון אז הוא פתח את הדלת של המיניבוס ואני ישבתי בדיוק פה פה
הנהג הוא עשה ככה שלום אני ראיתי אותו ואני ידעתי שזה בעלי באמת אין לי מושג לא דיברתי איתו אפילו אני כאילו זיתי שזה בעלי וגם הוא הרגיש ככה אחר כך שכנתי אותו ככה צריך לעשות לא לא אבל נו ידידים מאוד טובים ובאמת אחר כך באמת התאהבנו ואחרי חצי שנה התחתנו אני הייתי בת 19 ו 23 רגע ומה המוצא של בעלך ארגנטינאי גם ארגנטינאי כן ומה הכי פלא שגם הוא היה צמחוני שזה מדהים שתי ארגנטינאים צמחוני זה כמו למצוא מחת רמת שחת ורק כשחזרנו בתשובה בזכות חבר אפשר לומר שאני אגיד איך הגענו לפה הבנו איך השם עשה שנפסיק לאכול אוכל טרפות איך אומרים בזכות הצמחונות הפסקנו לאכול את כל הדברים שהיינו אוכלים זהו לא אכלנו יותר לא מה
שנקרא פירות יםים או לא יודעת איך קוראים לזה זהו נהנו צמחונים אז כבר לא אכלנו כשר איפה גרתם אחרי שהתחתנת בעצם א גרנו בנבי יעקב בהתחלה ואז נשנו נכנסתי לריון נשנו עם תינוקת לספה רד בגלל ששמה גם היה אשרם אשרם זה כמו קומונה כזאת שעושים יוגה כל היום ורצינו להישאר שם ואז ההורים שלי אמרו מה אתם כל כך לא רציניים השארתם פה בית לא שלנו אבל עם ציוד אתם לא יכולים אז זה הפעם השלישית שבאתי לארץ בבכי כי רציתי להישאר שם אוקיי אבל חזרנו מחרנו את הדברים שלנו וביקשנו ויזה לוונצואלה כי בוונצואלה היה המרכז העולמי של המקום אבל מה קרה לא מקבלים אז זה היה ב-79 לא לא נותנים ויזה כי אז ונצואלה הייתה במצב טוב כלכלית לא
רצו אנשים זרים אבל אנחנו כל כך אני הרגשתי כמו אלרגיה על הארץ אני אומרת לך אני לא אתב כל מה שאני אספר על עצמי אל תקחו את זה קשה כי אני רוצה להגיד את האמת ממש אמרתי אין לנו מה לעשות נסענו עם הילדה כמה הא התה הא התה כבר שנתיים עבר זמן כן עד שנסענו לספרד חזרנו ונסענו לאקוודור כי אמרנו היקה לא להיות בארץ השם ארכם ונסענו לאקוודור והגענו לאקוודור ויש שמה זה בכפר קטן שקוראים לו הלימון הלימון ויש שמה ג'ונגל אבל לא עם חיות פשוט הרבה שפע של עצים של כל הפירות שמה שבא לך ונחל נהרות מקום מהמם מה שכרת שם רגע אני ספר לך אז הגענו לאשרם של הארגון עם ילדה ואז הם אומרים לא הם כאילו הולכים לפי האודים שאבל לא
הגורו לא האודים ואז מי שגר פה לא יכול לחיות ביחד אז כל הנשים ח בנפרד אז אנחנו אמרנו מה אנחנו זוג צעיר ואוהבים אחד את השני לא רוצים לחיות ככה בנפרד לא רוצים להיות קומר ונזירה ויש לנו גם ילדה אז הם אמרו טוב אז תזכירו לכם איזה מקום אז הזכרנו מן בקתה כזאתי כמו חדר באמצע הג''ונגל קרוב לשם והיינו באים כל היום בתוך האשרם אבל בלילה היינו הולכים שמה עושים באשרם מתרגלים מדיטציות ויוגו כמו בהודו בנפל זה ממש ככה זה המזרח ממש ממש אבל מה היה מצחיק מי מוכר ירקות אין חנות ירקות אלא עובר עובר סוס עם עגלה ומאחורה יש את כל הירקות ואני הלכתי עם הילדה לקנות ירקות ואני התקרבתי לבן אדם והרגשתי ריח חזק חזק ופשוט כתי
עליו השם ישמור כי לא ידעתי שאני בהריון שני יואו זה מה שקרה מה היה ריח קוסברה ומאז אני לא יכולה לאכול כ זן ד באמת איזה גם זה היה טרי מהג'ונגל אני יודעת מה חזרתי אמרתי לבעלי תקשיב ואנחנו בלי בית אין לנו מושג איפה אני אלך רעיון שני כבר א שם בג'ונגל של ונצואלה והלידה שלו זה היה משהו מצחיק זה בן אז מה היה אמרו לי או שאת יולדת בבית חולים רגיל עממי בחינם או את צריכה לשלם 1000 דולר 2000 דולר משהו יותר מסודר אז אני אמרתי אני ילדתי בחינם בארץ למה שאני לא ילד שם גם בחינם אוקי ואת לא מבינה מה קרה הלכתי ללדת בחינם לא ידעתי מה זה איזה בית חולים זה עולם השלישי וואי אני מכירה את זה מעצמי אוקי אני יודע דגל
אגם שם זה היה מצח כאילו מצחיק זה היה ככה באמצע הלילה היה לי צירים וניסיתי להעיר את בעלי והוא היה עם חום גבוה אז לא יכולתי לא הצלחתי הלכתי לשכנים מסביב ככה הלכתי בין העצים ווזה מצאתי אישה זוג שהיו גרים שם אמרתי יש לי צירים ובעלי לא לא מגיב תוכלו להקפיץ אותי לבית חולים זה חצי שעה משמה בעיר יש שם עיר קוראים לה מרקא אז הם אמרו כן בטח בקיצור נסעתי לשם אני מגיעה יש שמה חדר עם איזה 40 נשים צועקות א לפני הלידה אין אין חדר פרטי בשבילך לצידים ברור שן גם אין אפידורל נכון איזה אפידורל גם בנפל אן אפידורל אז תקשיב אז אני מגיעה ואני עושה מדיטציה כאילו בין ציר לצי אני עושה כל מיני נשימות וכל מה שלמדתי ובאמת
ידעתי ואז אני באמת אחרי כמה זמן מרגישה צירי לחץ אני אומרת לאחות תקשיבי אני מרגישה שאני צריכה ללדת אז היא אומרת לי מה פתאום את אמרתי לה למה תאמיני לי אני כבר ילדת הי אומרת לי אבל את לא צועקת אז אמרתי לה אני לא צועקת עכשיו ואני גם לא אצעק אחרי זה אבל אני אומר לה שאני צריכה ללדת י מזל שהיא האמינה לי אז היא לקחה אותי לחזר לידה ובאמת ילדתי ברוך השם בן ואז שמו אותו שטפו אותו שמו אותו עליי ושם אותי באלונקה ואז אמרו טוב עכשיו אנחנו הולכים לחפש חדר מיטה נכנסנו למעלית עם איזה 10 איש והיה מישהו שהחזיק חזיר ברצועה כי הוא בא לבקר עם החיית המחמד שלו לא נכון אזה קרה לי ואז אני במלית עם התינוק שרק נולד תחשבי
הכל מלוכלך ואז אני אומרת אולי טעיתי שבאתי לבית חולים בחינם ואני אומרת גלודה זה קורה לך או שאת בחלום לא האמנתי שזה קורה לי טוב אנחנו מגיעים לקומה של היולדות הבחור הולך עם לונקה ומסתכל פה אומר אין מקום בחדר הזה עוד חדר עוד חדר זה בית חולים ענק כל עד סוף החדרים אין מקום ואז הוא מסתכל ככה אז הוא אומר גברת אין מיטה פנויה אני שם אותך פה עם האישה הזאתי ראש זנב די באותה מיכה חני אמרתי לו לא בקשה אמרתי לו תביא לי מזרון אני אשכב על המזרון מחר בעלי או מישהו יבוא עשרם יבוא לקחת אותי לא הין לנו מזרון אני אומרת לו תביא לי פוף פוף נכון לפעמים פהי זכרתי שיש אין פוף כיסא אמרתי לו תביא לי כיסא אני אשב בכיסא עם
התינוק שלי לא אין אין קיצור תפסו אותי שתי בחורים ככה שלוש ארבע ובום העבירו אותי למיטה מאוד צרה כזאתי ששכבה כבר שמה אישה ראש זנב אני הייתי בכזה הלם שהשם עזר לי כי התעלפתי בגלל שהתעלפתי הייתי צריכה אינפוזיה כי היה היה עוד בעיות לא לא נעים להגיד בקיצור שמו לי העבירו אותה לשנייה ואותי השירו לבד תראה איך הש לבד אני אומרת אל תנסו את זה להתעלף ואז השאר אותי לבד והתינוק לידי ריסה כזאתי מזכוכית או מפלסטיק ואמרו לי אל תירדמי כי גונבים שם תינוקות כי יש שחר תינוקות בעירים בעיקר אז תחשבי לא ישנתי כל הלילה עם הציירים ואחרי זה גם עסו לישון בלי גנבו לך את התינוק די לא מאמינה כן אני שכבתי עם התינוק וא עד 5
בבוקר זה היה בבוקר אז למחרת באו לקחת אותי ברוך השם אז רגע ואז אתם מגדלים שני ילדים בוונצואלה משפחה לא דתית בג'ונגל באשרם של אושו אושו בונצואלה ככה אני קוראת לזה את יודעת אצלנו זה אושו אוק אז אז באמת מה קרה יום אחד אמרו לי אם אני רוצה לתת הרצאה על אומנות באיזה הקשר כי אני אומנית תמ אבל אני תמיד כן אבל אני אוטודידקטי זאת אומרת אין לי תואר של שום דבר לא למדתי באוניברסיטה התחלתי בבצ הלל אבל עזבנו מיד אני בעלי למד בטכניון בגם הוא עזב כי רצינו לעשות יוגה וחשבנו שלא צריך תואר ככה אז בקיצור הם אמרו לי אם את רוצה לבוא הרצאה מעניינת וגם על ארץ ישראל או על עם ישראל אני אמרתי בסדר אני בא היו איזה 300 איש
והשארתי את התינוק הנקתי אותו כי הוא רק ענק ככה נו בעלי לנו היה חדר אחד אז היה לנו ארון באמצע אז בעלי ואני בצד הזה הילדים בצד השני אבל לא היה לנו מיתות ישנו ע מחצלות אוקיי אז אני השארתי הענקתי והשארתי אותו עם בעלי והילדה ואני מדברת עכשיו על האומנות היה נורא נחמד אבל עשיתי משהו לא טוב שאני אחר כך הבנתי שזה לא טוב בהתחלה לא ידעתי אני דיברתי לשון הרע בהוצאת דיבה על ארץ ישראל ועל עם ישראל השם ירחם לא ידעתי קודם כל שאסור לדבר רע על מישהו בטח לא על ארץ ישראל ובטח לא על עם ישראל אבל זה מה שאני הענקתי בילדות את כל האנטישמיות הזאת את הסינה ליהודים למה יש לי אף גדול היו אומרים לי אז כל זה נכנס לי לדם אז
אני כאילו הייתי ילדה אנטישמית אז זאת אומרת איזה מין דבר זה ילדה שההיא בעצמה אנטישמית אז זה מה שדיברתי עכשיו מה קרה השגחה פרטית התחילה רדת גשם עכשיו הגשם שמה זה גשם ז לפות זה גשם טרופי באמצעו כ גשם טוב אני ממשיכה לדבר ואז מישהו נכנס וצועק הנהר עלל גדותיו וא איזה נהר הנהר ליד הבקתה של בטה שלך וואו אני כמובן הפסקתי לדבר אני יוצאת לרחוב אני לא רואה את הרחוב הרחוב כולו מכוני הפוכות בוץ קרשים ואני ככה בהלם אבל באותו רגע הרגשתי בלב כאילו כמו איזה משהו שאומר לי גלוריה את עשית משהו לא טוב מה שאת דיברת זה לא היה בסדר אסור לעשות את זה זאת אומרת כאילו השם דיבר איתי פעם ראשונה בחיים הוא אמר לי מה את עושה
הבנת ולא רק זה הוא אמר לי מה את עושה מה את עושה פה בכלל כאילו מה מה את עושה עם הגויים האלה פתאום התעוררת מתוך השיטפון הזהה השיטפון הזה הבהיר לי שאיין לנו מה לעשות עם הגויים האלה שמה אז התחלתי לפרוס אומרים לנסות להתקדם עם הבוץ וכל זה זה היה קרוב הבית שלנו והייתי בטוחה שבעלי והילדים מתו השם ישמור כי הדלת לא היייתה מגיעה ד למטה גם זה לא היה עוזר אבל כי שמה כל כך חם שבונים מפה עד למעלה זה הדלת כדי שיהיה אוויר אני מגיעה ואני רואה את בעלי כולו בוץ וגם הילדים ואני אומרת לו איך איך אתם ניצלתם אז הוא אומר לי אני ישנתי כולנו ישנו ופתאום הוא אומר הוא ישן דווקא חזק אומר אני שומע בכי מרחוק א חשב שזה חלום
אבל פתאום הוא מתעורר הוא לא רואה את הילדים ממתחת לבוץ ואז הוא פשוט לפי השמיעה כזה שלף אותם מהבוץ וככה ניצלו הוא והילדים אני אמרתי לו באותו רגע אדריאן קוראים לו אדריאן אין לנו יותר מה לעשות כאן אני בטוחה שעשיתי משהו לא טוב השם לא אמרתי השם ישמור כי לא ידעתי אבל כאילו אמרתי לו אני בטוחה שהמקום שלנו זה לא פה אין לנו זה זה אמרתי לו זה סימן איזה סימן משמיים כ לא הוא לא הרגיש את זה אבל הוא כן זר אמיתי בגלל שהוא דווקא לא היה אכפת לו להיות בארץ אני יותר לא רציתי אני הייתי אנטישמית הו לא הוא באמת שלא הוא היה ציוני הוא בא לבד לארץ כמו סטודנט הוא בא לבד אותנו הביאו מבינה אז אז באמת באותו רגע החלטנו שזהו
שאנחנו עוזבים את וונצואלה וגם יש לי אח שחזר בתשובה פה אז הוא כתב לי מכתבים ואמר לי גלוריה יש לנו תורה מדהימה ותבואו ללמוד באמת יש ביהדות כל כך הרבה חבל שאתם מתבזבזים שמה עם הגויים אז באמת חזרנו לארץ עכשיו לאיפה חזרנו לקריית רבע ידעת מה זה חברון קרית רבע מת המפ לא גם לא שזה שטחים ולא שיש פה מקום קדוש כלום פשוט בית של עמידר בזול אח שלי אז היה גר פה שנה ואז הם עזבו ואנחנו נשארנו ואז התחלנו כן לחפש את ה משהו ללמוד אז היה בן אדם שקראו לו ארון כוח זכרונו לברכה הוא נפטר והוא התחלנו ללמוד איתו התחלנו לשאול אותו שאלות שיגענו אותו כמה שאלות וגם פנימיות התורה הוא ראה באמת שין מה ללמד אותנו עכשיו הלכות
מה אנחנו בהלכות אז למדנו בעל הסולם קצת בערבי ובעלי עד היום זה מה שהוא לומד בשבת זה הובת של הרבי זה מה שהוא מאוד נקשר לזה והב ושאלנו אותו שאלות קוזי לא יודעת רוחניים הרי למתם הרוחניות תפסה אותכם פה זה מה ש אז התחלנו ללמוד איתו התחלנו ללמוד איתו והתיירת ברוך השם זכינו עם שר הנח שום בר זכרו הוא זכרוני לברכה ומשפחות הראשוניות מפה ו מחברון ומשפחת צחור וכל מיני נשים גדולות מהחיים וממש למדתי מהם המון איך הרגשת שמקבלים אותך דת קצת שונה ארגנטי אלי ארוך כזה עם פרחים ברור שפרחים אין לי ספק שפרחים ובעלי היה לו זקן אבל לא היה לו כיפה ואני עם שמלות זה דווקא תמיד אהבתי שמלות לא אהבתי מכנסיים אז זה לא היה לי
קשה אבל כן ברוך השם אבל פתאום בא ליבה ואומר לי גלוריה אני רוצה לשמור שבת הוא אמר לי אני מרגיש שאם אני אשמור שבת אני אצליח לשמור את כל התורה אמרתי לו שבת אמרתי לו זה הכל נגדי כל מה שאני אוהבת לעשות בחיים הכל יצירה לכתוב לשמוע מוזיקה שבת יש את הזמן אסור כאילו אסור לעשות מלחות אמרתי לו אין מצב זה לא בשבילי ואז אני אמרתי מה אנחנו אוהבים אחד את השני מה נתגרש בגלל השבת חס ושלום אז אמרנו טוב אמרתי לו אני אשים לך פלטה עם האוכל הכל אין לי בעיה אבל אני הוא אמר בסדר גמור בן אדם כזה חכם אורח רוח כן לי באמת הוא כל כך הבין שהוא בטח אחר כך הוא אמר לי הוא כן היה לו את החלום שבטח גם אני בסוף אשמור אבל הוא
הבין אותי כי זה החיים שלי הבנת זה צריך גם כל בן אדם צריך ללמוד את זה לא ללחוץ כי כמו שכתוב שאין ברוחניות כפייה באמת אי אפשר לכפות על מישהו לשמור שבת אתה לא יכול אז בקיצור הוא התחיל לשמור שבת שנה הוא שמר ואני לא אפילו הוא היה בא מהבית הכנסת ואני רואה סרט ואז הוא היה יושב ליד הטלוויזיה ולא אמר לי תכבי שום דבר שום אלימות שום כאילו מילה לא יפה כלום ואני לאט לאט התחלתי להבין אבל זה לקח לי זמן ועוד מעט אני אספר לכ איך בסוף החלטתי שאני אשמור שבת אבל בינתיים הייתי באמת קצת מצחיקה כאילו מצחיקה אז קצת מוזר שהבעל שומר והאישה לו אבל זה לא פשוט את מבינה אז לצערנו הרב אז אז זה היה שהייתי בהריון ובחודש
תשיעי התינוק הפסיק לזוז ואז הלכתי לבית חולים וילדתי תינוק מת מסכן שהוא איך אומרים הוא נכנס עם החבל התרו וואי שזה קרה אמרתי לבעלי אני מרגישה שהקדוש ברוך הוא עוד פעם מדבר איתי כמו שהרגשתי אז עם ה שיטפון אמרתי לו אני עכשיו כבר ידעתי שיש בורא לעולם ואז אמרתי לו אני אני מרגישה שהוא מדבר איתי שהוא רוצה ממני משהו אבל אני לא יודעת מה אמרתי אני מרגישה שהוא רוצה שאני אתקדם אבל אני לא יודעת במה ואז ישאל אותי אולי על השבת אז אמרתי לא אני לא מסוגלת עדיין ואז אמרתי אתה יודע מה אני מסוגלת לשים כיסוי ראש וואו ובעלי אמר לי באמת כי הוא ידע שהשיער מה זה לכל אישה זה הכי חשוב אמרתי לו זה אני מסוגלת גם אני מסוגלת
כי הבנתי מה זה צניעות וגם לכבודך אמרתי כי רואים אותנו אתה עם זקן בכיפה ני כן אז אמרתי אולי הם חושבים מה איזה מה זה לא יודעים מה זה אמרתי לכבודך ולכבוד השם וכדי שלא יקרה לי ש בשבילי זה היה אסון כזה אמרתי שאני לא אתן לדבר הזה לעבור לידי וכאילו אני גלוריה אותו הדבר כמו אתמול אמרתי לו זה קרה לי משהו נוראי בשבילי אני לא אוטו גלוריה עכשיו מה זה אז אמרתי לפחות אני יעשה שינוי כן איזשהו מצווה ובאמת זכרתי שר מלובץ היה אומר שתעשה משהו חדש ן תעלה קצת אתה לא יכול הכל ביחד קצת משהו ואז הוא הלך וקנה ליתן מטפחות ובאמת שמתי את המטפחת ואפילו שהרגשתי שאני נראה צבעה לא חשוב חזרתי הביתה בלי תינוק עצובה מאוד אבל
היה לי מין איזה אור קטן קטן בלב שלפחות עם הצער הזה השתמשתי בו כי כי כבר התחלתי לחשוב אולי לעשות אבל פחדתי מה יגידו כל החברות שלי חילוניות כל המשפחה מה יגידו ואז הן שאסור לך שיהיה אכפת לך מה יגידו אם אתה החלטת שאתה צריך להתקדם במשהו תעשה את זה אל תצפה לתגובה של אחרים זה לא מעניין את אף אחד אז אבל אחרי לא הרבה זמן אני הייתי עושה היינו לומדות ביחד בשבת נשים היו באות ואנחנו לומדות ביחד אחרי הסעודה אז באמת באו כל מיני חברות שכנות מי שרוצה אז שבת אחת דופקת ב ישה אני פותחת את הדלת אני רואה אישה זה היה נראה חרדית לבושה לבן ושחור הסתכלתי עליה לא הכרתי אותה וא אני חשבתי שהיא נזירה אין לי מושג למה אמרתי
לה בואי תיכנסי אז היא נכנסה לא היה עדיין אף אחד ואז היא ראתה לשולחן הקטן שהיה שם כיבוד היא רואה תנך היה לי תנך בספרדית מאור לבן שהאונס נתנו לי בוונצואלה אוקיי אוקיי תנך אבל היה שם גם את הברית החדשה רגע ואז המורה שלנו אמר זה לא טוב להחזיק ברית חדשה תגזרי את זה אני גזרתי את זה עם מספריים זרקתי את זה לפח ואז היא אומרת מה עושה פה הברית החדשה ואז אני נבלתי ופתחתי את זה ואמרתי לה לא לא את רואה אין פה ואז אני מסתכלת עליה אני אומרת לה ואיך את יודעת שהיה פה הברית החדשה ואז היא אומרת לי את לא יודעת מי אני אמרתי לה לא היא אומרת אני הייתי נזירה בקונגו 15 שנה ואת יודעת מה היא אומרת אני התחלתי ללמוד תנך
ואז רציתי ללמוד את זה בעברית ואסור לנזירה לללמוד עברית אז שלחתי לאיזה פיפ לא אפיפיור מישהו פחות או ביס קוראים לזה שלחתי לו מכתב אם מותר לי ללמוד עברית כדי הוא אמר אין בעיה היא אומרת למדתי מלא שנים עברית קרתי את כל התנך בעברית ואז אומרת ככה ואז אני החלטתי שאני רוצה לשמור שבת ואני שהא אמרה את זה אני הרגשתי כאילו הקדוש ברוך הוא נותן לי נבות על הראש ואומר לי האישה הזאת ה ש שהיא היתה נזירה בקו היא עשתה את כל הדרך שנים למדה עברית באה לארץ להתגייר התגיירה גיאור ממש אורתודוקסי והיא שומרת שבת ואת גלוריה הסבבה שלי קבור בונוס איירס במקום של חלקה לשומרי שבת את יודעת שיש דבר כזה זה מעניין לא ידעתי ואת לא
יכולה לשמור שבת זה מה שנתן לי את הכוח ואז אמרתי לעצמי אני אצליח השם יעזור לי ואני אצליח והייתי עושה דווקא לפני מבשלת יום חמישי הכל וזה ביום שישי מציירת עושה משהו שלא יתפוס אותי היצר הרע בשבת תודה לבורא עולם באמת אבל זה היה לא פשוט אבל באמת נס שהשם שלח לי את האישה עד לבית אבל שתדעי ואני לא אני אומרת את זה כי זה חשוב כל שבת אני יכולה להגיד שקשה לי ממינה לי כן מאוד ואני כן אומרת את זה כי אם יש עוד מישהו שקשה לו שידע אז מה את עושה קשה אז אני שקשה לי אני מחפשת עוד משהו ללמוד עוד משהו לקרוא את יודעת למה זה חשוב להגיד אייזה כרם אנשים חושבים שזה כמו זבנג וגמרנו איזשהי א נוסחת קסם אני בעל תשובה זאתר
אני לא זכיתי להיות בעלה תשובה כן אז אני אני מאז שנולדתי אני שומרת שבת והכל אבל אבל זהו אבל אבל כן אני אני מתעסקת המון עם בעלי תשובה כי נמצאים אצלנו בבית חבד בנפל ואנשים חושבים שזה קל וזה כל כך וזה יכול להיות מאבק של 50 שנה וגם 60 שנה וגם וזה כל פעם מחדש קשן כי מי שציירתי נגיד אני אוהבת לסרוג אני אוהבת הכל אז אם היה אני יושבת אם היה מותר היה לי כיף את מבינה כן אחר כך רגע שכחנו לספר על שבעלי בא פתאום ואומר לי יש מצווה תער את המשפחה וא אזה קשה הוא אומר זה כבר אני לא יכול לבד לקיים זה משהו של הזוגיות אז הוא סיפר לי מה זה כן עכשו זה דורש ממך חמון הייתי בהלם של החיים אנחנו גרנו היה לנו את הילדים
כבר אמרתי מה והוא אמר לי ואת זה אנחנו חיייבים בשיתוף כי אם לא אני לא יאכל ואז אני אמרתי אם הוא בשבילי חיכה שנה שאני אתחיל לשמור שבת והוא לא אמר לי כלום ואנחנו אוהבים אחד את השני אני אעשה את המאמץ כאילו מגיע לו דבר כזה אבל היה לי קשה מאוד כאילו היה לנו קשה מאוד אבל ישתבח שמו באמת זה גבורה את יודעת זה ממש גב נכון אח נכן גלוריה תקשיבי אני אולי תצחקי עליי אבל אני יושבת פה וכל הזמן אני חושבת מה יש למעלה גל צבעוני שם אני חייבת לראות הכל בבית הזה צבעוני את רצה לר ממ ב וב ב רה גלוריה אנחנו תכף נפרדות רצית להראות לי כזה דברים שאת עושה כן רציתי אני כתבתי ספר שתי ספרים אחד קוראים לו מוונוס איירס לחברון
והשני לכל האמות שבעולם וזה עוד יצירה שלך גם מהמ כ אני כותבת מגיל ת תמיד אהבתי לכתוב והיה לי חלום שאני בעזרת השם אכתוב ספרים אבל באמת זה בעברית קלה בקטע שיותר חשוב לי מה המסר מאשר שזה יהיה מסובך ולא מבינים מה כתוב גלוריה אני ממש מודה לך על כל מה שאת עושה וואי אזה פת יפה על כל מה שאת עושה למען עם ישראל רץ ישראל תורת ישראל ולמען כל מה שאת עושה באמת את נותנת שמחה וחיוך לעם הזה בעזרת השם שנזכה עד 120 ותודה b
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
11 פרקיםפורסם ביום חמישי, י״ג באדר התשפ״ה (13.3.2025). משך: 37:00

27 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
מצחיקה אמיתית כנה עם שמחת חיים אמיתית
יישר כוח!
תודה רבה!
תודההההההה
שתי אלופותתתתתתתתתתתתתת,אין עליכם בעולם
חני האלופה עוד ראיון מהמם
מקסימה ומרתקת!!
ואוו אין לי מילים על ראיון מרענן מעניין וצבעוני!!!!
גלוריה
פשוט אישה מעניינת ומצחיקה עשירה בתוכן תמשיכילתת לעם היהודי צריכים אנשים כמוך
סיפור חייה מאוד מעניין ,דווקא אחלה רעיון ?
מדהייייים מחזק ביותר תודה הידברות תודה חני את מהממת וגלוריה תודה על העוצמות שנתת
אישה נדירה
גלריה את אישה מלאת אור ומידת האמת
היתה לי הזכות לראות ולהחכים מהראיון איתך מהתהליך המדהים שעברת והתובנות המשמעותיות שחשוב שכולנו נפנים
ותודה לחני שכל ראיון איתה מרתק עם ההבנה לנפש והחיבור לכל אחת מהמקום שלה
נשים מדהימות
תודה!!!!
מה מדכא??? זה רעיון מושלם אישה הכי מיוחדת שראיתי אי פעם❤️
גלוריה
וואוו איזה אישה מיוחדת וסיפור חיים מעניין!!
תודה על התוכן הנפלא.
לאא אני מבינה למה התכוונת. התכוונת שהפרק דיכאוני בגללל כל הדברים שהיא עברה? מקווה שהבנתי נכון.
- רציתי להגיד לך נכון שהיא עברה קושי והמון אתגרים כאב קושי וסבל אבל זה חישל אותי הדברים שהיא עברה הם חלק מהמכלול והמכלול הוא איך שהיא עכשיו שלדעתי זה אדם שמח מחייך וצבועי בחייו והיא לא הייתה יכולה להיות איך שהיא היום בלי מה שהיא עברה.
כל אדם עובר קשיים והקשיים יכולים לשבור את האדם רק אם הוא מסתכל הפסיעות הקטנות כאופק זאת אומרת חושב שהקשיים הם הדבר היחיד שנמצא בחייו קטנות המוחין הזאת היא מהיצר הרע.
וידוע שאם כוחו של היצה"ר כ"כ גדול כך הכוח של הטוב והיכולת להגיד לא ליצה"ר יהיה גדול באותו מידה כמו שכתוב: זה לעומת זה עשה האלוקים.
הדבר שעוזר לי מאוד כשקשה לי זה להסתכל האופק על המטרה והמשימה שלי ולצעוד לשם ולהגיד לעצמי משפטי חיזוק כמו: הקושי הוא זמני והקושי יהפוך אותי לחזקה יותר ויבנה בי יסודות חזקים יותר וקומה נוספת בבניין האישי שלי ובו זמנית לתת לעצמי בתוכי מקום לרגשות שאני חווה גם כאב וגם כעס אך בו זמנית להכניס את האופטימיות והאמונה בעצמי ובחיים שיהיה לי טוב יותר ושטוב לי עכשיו אך תלוי איך אני מסתכלת ואם נפלתי אקום כי אני לוחמת ואלחם תמיד גם לחזקים יש קשיים.
אין אדם חזק עם עבר פשוט! אל תתני לכל רעש רקע להכנס לתוכך אך בו זמנית תכילי את עצמך ואת רגשותיך כי את יכולה לזאת וזכית להיות שגרירה של בורא עולם כאן את בת של מלך. והנשמה מתענגת מהקשיים ואני אוהבת אותך אחות יקירה ואהובה שלי.
זכרי שבורא עולם אוהב אותך דווקא וגם ובמיוחד בזמני הקושי כי הוא רואה את המכלול והוא יודע על הפוטנציאל הרב החום בתוכך והוא מחכה שתמצאי אותו.
אני אוהבת אותך אחות יקירה ואהובה שלי ואין כאן בדברי שום כוונה להבעת ביקורת ושיפוטיות אלייך אלא להזכיר לך שכולנו עוברים קשיים וזה בסדר אנחנו כולנו תומכים אחד בשני ואיננו נזקקים אלא מטים שכם אחד אל השני.
אני באמת אוהבת אותך מעריכה וגאה בך למרות שאיני מכירה אותך ואני מעריכה אוהבת וגאה בך כי את מבחינתי חלק ממני ומנשמתי ומהעם היהודי כולנו מאותו מקום בנים של אותומלך ובני 3 האבות.
בהצלחה יקירתי בדרכך ובמסלול הייחודי רק לך ושרק את יכולה למלא אותו.
האישה הזו צוחקת כל הדרך לחיים, זה לא תחפושת אצלה זו באמת היא. הלוואי על כולנו.
יישר כוח גדול על ראיון צבעוני ושמח במיוחד.
פורים שמיייח ושבת שלום ומבורך מאוד.
ואווו זה ממש מדהים בעני!
אני לא מבינה למה *אא רשמת תגובה לא יפה זה כתבה מהממת ותמשיכו לעלות עוד כאלה גלוריה את אישה מדהימההה וגם את חני עם שליחות מדהימה !
תודה רבה הידברות ??
וואו! אישה מדהימה! מדהים לראות את השמחה כשאת מספרת על החיים, למדתי ממך המון!!
תודה רבה!!!!!!!
מאד מרגש אישה ביעלת השראה
איזו אשה שמחה ומיוחדת!!!!!!!
תודה להידברות שעובדים קשה ומביאים את הסיפורים הכי מיוחדים ויחודיים שאפשר ללמוד מהם המון!!!
מדהים!! סיפור מדכא שמתאים בול לאווירת פורים!!! מה קורה איתכם הידברות, תפסיקו לבאס אותנו עם כל הכתבות האלה!!!