אבות לבנים - הרב אבנר קוואס (עם כתוביות בעברית)

צופים יקרים, נושא חינוך הילדים הוא אחד הנושאים הכי בוערים בדורנו. התקשורת איתם, העברת המסרים אליהם, היחס אליהם - דברים העומדים ברומו של עולם. נא לא לשכוח שמה שאמרו חז"ל "בין אדם לחברו" או "ואהבת לרעך כמוך," מה שאמרה התורה, זה לא רק "רעך" מבית הכנסת, מהעבודה, חברה, שכנה. "רעך" זה קודם כול הילדים שלנו. בין אדם לחברו זה לא רק בין בעל לאישה, בינינו לבין החברה. בין אדם לחברו זה בינינו לבין הילדים. זה ה"בין אדם לחברו" הראשון שצריך לשים אליו לב. אני רוצה לדבר איתכם קצת על נושא של העברת מסר אבות לבנים, אימא לבת ואני רוצה לתת דוגמה פשוטה מאוד לאי-הבנה. לפעמים ילד חוזר מבית הספר. חוזר, מגיע הביתה.

בדיוק אימא הייתה בבית והיא בטלפון. והילד בא, אומר לה: אימא! אימא! אימא! אתה לא רואה שאני מדברת בטלפון? אני מדברת בטלפון. חכה דקה. טוב, מחכה. חיכה חמש, עשר דקות, 20. היא לא עונה, לא מתפנה. אימא! ואז היא: אתה יודע שאתה חצוף? אני מדברת בטלפון פה עם החברה, ואתה מפריע. אתה חצוף, אתה יודע? הורים יקרים, הילד הזה חצוף או האימא לא בסדר? הילד הזה חצוף או האימא לא בסדר? מה זה "חצוף", אימא יקרה? הוא רוצה לקבל ממך תשומת לב. הוא רוצה שתשאלי עליו. מה זה "חצוף?" -אבל אני בטלפון. - אז מה? את רוצה לדבר בטלפון - אל תתחתני, תהיי רווקה. תדברי מהזריחה עד השקיעה בלי הפרעות. התחתנת - יש פה ילדים. מה זה טלפון? השכנה

בקו יותר חשובה מהילד? תחשבי רגע. בואי נעצור רגע. יותר חשובה מהילד? ציפי, הילד הגיע. עוד חצי שעה אני חוזרת אלייך. טיק. קחי אותו, תחבקי אותו. מה נשמע, חמוד? איך היה בבית ספר? איך היה בלימודים? אתה לומד טוב? איך החברים שלך? איתך? דברי איתו, חבקי אותו. הוא צריך אותך. מה את אומרת לו "חצוף?" שימו לב אילו שגיאות אנחנו עושים על הדרך. לא שמים לב. האבא יושב בסלון, לא יודע, קנה את הצעצוע היקר הזה, מאה גרם הזה, ומשחק שם עם הווטסאפ, לא יודע. בא הבן שלו בערב. עד שהילד שלו רואה אותו בערב: אבא, אבא. -כן, שומע, שומע. דבר. אבא... - אני שומע, אני לא חירש. שומע, דבר. בדיחה, לא? מה זה "שומע", אבא? זרוק את הטלפון

מהחלון, קח את הילד... מה זה "שומע"? הוא רדיו? מה זה שומע? הוא צריך תשומת לב, הוא צריך יחס, לא עכשיו העברת אינפורמציה. מה זה "שומע?" זרוק את הטלפון, קח את הילד, חבק אותו, שים אותו על הברכיים, לטף לו את הראש: מה שלומך, חמודי? אתה יודע שאבא מאוד מתגעגע אליך? אני מה זה אוהב אותך. תגיד לו: אני אוהב אותך, ולהפגין אהבה. זה לא רק לומר, אהבה מופגנת. מחבקים. אני מה זה אוהב אותך, איזה חמוד אתה. תגיד לי, איך בלימודים? אתה מסתדר עם החברים? הם אוהבים אותך? ואיך עם המורה בבית ספר? כן? אתה נהנה ללמוד? מאוד חשוב שילד יהיה לו חשק ללמוד. יכול להיות שתוך כדי החיבוקים והמילים הטובות אתה תגלה דברים שהוא בעייתי.

לכן, הורים יקרים, חייבים לתקשר עם הילדים, ובייחוד אבות עם בנים. האבות בדרך כלל קצת מחוץ לתמונה, בדרך כלל. כן. אני לא מדבר עליך, אני מדבר על אנשים רגילים, כן? בדרך כלל מחוץ לתמונה. למה? כי הוא לא מעורה כל הזמן עם חינוך הילדים. צריך ללמוד איך להעביר להם מסרים, לדבר איתם, לרתק אותם. איך אמרנו? ילד זה עולם של דמיון. אם אתה מתביית על הדמיון שלו, לאן שאתה נוסע, אבא יקר, הוא אחריך. לאן שאתה נוסע הוא אחריך. דוגמה פשוטה: דיברנו פעם על סגירות אצל ילדים. ילד בא עם טיקים בעיניים, פרצופים, יורד בלימודים. מה קרה? -בסדר. -מה? -לא חשוב. ילדה שלך בת 12: ציפי, מה קורה? הכול טוב... כמעט עפו לה העיניים מהקפיץ.

מה קורה? לא קורה משהו? -כלום. הכול דבש. איך פותחים ילדים סגורים? אתם יודעים איך הם נסגרו? כתוצאה מהשטויות וההבלים והטעויות שעשינו מקודם עם הטלפון, ה"אין לי זמן." נסגרו. אין להם איפה להוציא. ממילא אימא לא מקשיבה לי, ממילא אבא עסוק, אז הם מתבשלים במיץ שלהם. איך אפשר לפתוח ילדים סגורים? אמרנו פעם, כשהולכים לפסיכולוג, לפסיכולוג יש מיטה. הוא משכיב את הפציינט ושואל אותו שאלות. יושב ושואל אותו וכותב. למה הפסיכולוג לא מדבר בעמידה ובישיבה עם המטופל? למה הוא משכיב אותו על המיטה? כי כשהאדם שוכב הוא יגיד דברים שהוא לא יגיד כשהוא עומד. מעניין. בגלל שהראש והרגליים באותו גובה - מעניין - הכול נפתח ואז הוא

מוציא את הכול. נכון? גם בזוגיות זה ככה. בעל יקר, מתי אשתך הכי אוהבת לדבר איתך? כשהולכים לישון, נכון? זה פלא. איך שהיא על הגב, נפתחים לה שערי אורה, שערי ברכה, הילדות עולה לה, היסודי עולה לה, התיכון עולה לה, ובעלה עלה לעולם האמת. ואז היא אומרת לו: אתה שומע אותי? -מממ... מה, נרדמת? -חחחר... מה, אתה ישן? -אוווו... קולות של שועל מת הוא מוציא. מזמן נטש את כדור הארץ על יושביו. והיא דיברה, שאלה, עם עצמה, סיפרה ונרדמה. למה, גברת, כשאת על הגב עולים לך דברים? אתם יודעים למה? פסיכולוגית: כשאדם בשכיבה - יותר קל לעשות תרפיה וכל המחשבות של כל היום ושל כל ההיסטוריה גם עולות לו. לכן כדאי לנצל את הפטנט הזה.

הילדה שלך בת 12 עם העיניים ככה - דקה לפני שהיא נרדמת תשבי לידה במיטה. לא, אל תקומי. שושי, אל תקומי. מה נשמע? מה הולך איתך? את נהנית בבית ספר? פתאום היא תגיד לך דברים... וואי, וואי... למה לא אמרת את זה מקודם במטבח? במטבח אני לא אומרת את זה, בשכיבה היא אומרת את זה. ואז היא מגלה לך. עכשיו, אל תראו פאניקה. אם הילדה תגיד לכם משהו... אוי, אני מתה! אני מתה מה שאת מספרת לי! יותר לעולם נצח סלה ועד היא לא תספר לך. מה את אמוציונאלית כולך? אבל הרב, היא אמרה לי פה משהו... -אז מה? תגידי לה: סליחה, שושי, סליחה, אני חייבת לשתות מים רגע. תלכי, תשתי, תירגעי, תחזרי. תראי לה גב תומך. אם את נבהלת איתה ביחד היא

נבהלת עוד יותר. אבא, מושיקו שלך קצת עושה עם העיניים ואתה רואה שמשהו מלחיץ אותו, מאוים, לא יודע מה. דקה לפני שהוא נרדם, שב לידו. מה קורה לך, חמודי? איך אתה מרגיש? הכול בסדר? אני אוהב אותך, תדע לך. מה קורה בלימודים? -כן, אבא, אני אגיד לך את האמת, המורה מה זה צועק עליי ב... הופה, אתה רואה? נפתחים פה קוביות וחלונות שלא ידעת עליהם מעולם. הנה, אתה רואה, הדברים נפתחים, נכון? הוא לא סיפר לך את זה בעמידה ולא בישיבה, הוא סיפר לך את זה בשכיבה. פתחת אותו. זה נקרא אבות לבנים. ציבור יקר, תגידו לי מזל טוב. לפני כמה חודשים הוצאתי לאור עולם ספר ראשון בנושא חינוך הילדים וקראתי לו "אבות לבנים." הנה הספר "אבות

לבנים." "אבות לבנים" בבחינת והגדת לבינך. נכון שזה סביב הגדה של פסח, אבל כל פסח זה מסרים לילדים. יש פה את כל הנושאים של דידקטיקה, מתודיקה, שיטות העברת חומר ודמיון מודרך. ללמד את הילדים, לשבת איתם, איך להעביר מסרים. קראתי לזה "אבות לבנים" כי האבא, קשה לו לתקשר עם הילד. דווקא לאבא יותר, אבל זה גם ספר לאימא. יש כאן את כל הנושאים שירתקו את הילדים. דרך אגב, בסוף הספר ישנו נספח: משלים, סיפורים שאקטואליים לכל השנה. עוד פעם, נכון שזה סביב ההגדה, אבל המסרים, הרעיונות, הטיפים מתאימים לכל השנה כולה. זה נמצא בספר "אבות לבנים," שנמצא בכל חנויות ספרי הקודש ברחבי הארץ. בכל החנויות, בכל הרשתות. לקחת, ללמוד,

לשנן, ללמוד בעל פה את הדברים שאני אומר שם וללמד איך לתקשר עם ילדים. הרי כתוב "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה, "אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, אחד שאינו יודע לשאול." למה כתוב "אחד, אחד, אחד, אחד?" למה אחד על כל אחד? כי כל אחד הוא מיוחד. לכל ילד יש ייחודיות. גם הרשע הוא אחד, אל תשכחו. גם הרשע הוא מיוחד, הוא ילד שלנו. נכון, הוא קצת מרשיע, אבל הוא ילד. אבל אני אמרתי פה עוד חידוש. "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם- "... למה "אחד, אחד?" הכול נמצא באותו אחד. שימו לב: בגיל שנתיים וחצי "אינו יודע לשאול", רק מסתכל. זה שאינו יודע לשאול - "את פתח לו." דרך אגב, למה כתוב "את?" למה לא כתוב

"אתה?" אתה פתח לו. למה את? מי יותר יודעת לתקשר עם הילד בגיל שנתיים וחצי-שלוש? אימא. לכן אמרו "את." אז למה לא "את פתחי לו?" "את פתחי לו." מה זה "את פתח לו?" "את" - פירושו: את תפתחי, ואם האבא לא נמצא, פתח לו, אתה תיכנס לתמונה. אל תגיד: כל החינוך עליה. אתה בתמונה. כשהוא גדל עוד קצת הוא נקרא תם. תם מה הוא אומר? "מה זאת"? תראו בהגדה: "מה זאת"? הורים יקרים, אתם מכירים את הגיל של "מה זאת"? של "מה זה?" אבא, מה זה? אימא, מה זה? אבא, מה זה "מה זה?" אז אתה עונה לו, הוא אומר לך: אבל למה, אבא? אבל למה, באבא? אתה עונה לו עוד פעם. -אבל למה... קחי, קחי אותו. הרג אותי הילד הזה. די, קחי אותו. אתה מאבד סבלנות.

מרוב שהוא שואל "למה," אתה כבר לא יודע מה להגיד לו. הנה, "אחד תם." כשהוא גדל עוד קצת - "אחד רשע." גיל 15, 16, 17 - צרה צרורה, הורים יקרים, גיל ההתבגרות. זה לא פשוט. רשע מה הוא אומר? "מה העבודה הזאת לכם"? מה זאת אומרת "מה העבודה"... יותר מדי דתיים בבית הזה, הגזמתם, התחרדתם, די, אתם כולכם עם... תזרמו, תלבשו שיק. אתה רואה, יש לו בלורית - אתה לא רואה כלום מה יש בפנים. חפרת בבלורית, אתה מגלה משהו, כיפה - זכר למעשה בראשית. זכר למעשה... מה זה פה? עוד פעם מקרוני? נמאס לי מהשניצל! אני בורח לאילת, אני ישן עם החתולים. "אחד רשע." אבל, רבותיי, הוא לא יישאר כל החיים שלו בגיל ההתבגרות. הוא מתבגר, הוא עולה

ואז הוא מגיע לדרגה האחרונה - "אחד חכם." איזהו חכם? הרואה את הנולד. הורים יקרים, אני רוצה לעודד אתכם. נא לדעת, כשהילדים מתבגרים ונהיים גדולים, ונהיים 21,20, 22 - אתה יודע, אבא, שהוא יבקש ממך סליחה, אבא? הוא יגיד לך: אבא, אפשר לדבר איתך פתוח? אתה אומר לו: כן. הוא אומר: אבא, אתה יודע, אני נורא מצטער על גיל 15, אילו צרות עשיתי לך. אני לא אשכח את זה. בכל הפארקים בשכונה חיפשת אותי. אני גם לא אגיד לך איפה הייתי בדיוק. אבל, אבא, אתה סולח לי, אבא? את יודעת, אימא יקרה, שהבת 16 שלך, שהוציאה לך את הקרניים באמצע היום בהתנהגות שלה והתלבושות שלה, כשנולדת לה הבת הראשונה, היא מבקשת ממך סליחה? אימא, אני יכולה

להגיד לך משהו? -נו? אימא, נכון שבגיל 16... אני יודעת שבגיל 16 לא היה לילה שהכרית נשארה יבשה מרוב הדמעות שבכית עליי. אימא, תתפללי עליי שהקטנה שלי לא תהיה כמוני. אתן יודעות שהן מבקשות סליחה אחר כך? "אחד חכם." כשהם מבינים את המציאות, מבינים מה העתיד, רואים כבר את הנולד - הם נורא מצטערים על גיל הטיפש עשרה. לכן, רבותיי, למה כתוב "אחד חכם, אחד רשע?" הכול נמצא באותו אחד. השאלה הגיל. כל החומר, כל השיטות, כל הדרגות שאמרתי לכם כתובים בספר "אבות לבנים," איך מעבירים מסרים לילדים. זה ספר ראשון מסוגו בחינוך הילדים. נמצא בכל חנויות ספרי הקודש בארץ. ללמוד ולשנן. אני לא מאמין ב"זבנג וגמרנו." הרצאה לא יכולה

לשנות דעתו של אדם מקצה לקצה. זה יפה, זה וואו. אחרי שבוע, נכנס מפה - יצא משם. ציבור יקר, כדי שנוכל באמת להפנים את הדברים, חייבים ללמוד ולשנן, לחזור ולחזור ואז נזכה לפירות מתוקים ודור ישרים מבורך.