"זה כמו לראות מת-חי": הרבנית נעמי שפירא על הבן שסובל מפוסט טראומה

את השאלות האלה שאלתי שאלתי בת 17 בת 20 שאלתי את השאלות האלה כ ויש משהו שלעולם לא נבין אבל יש משהו שאנחנו רואים שעם ישראל קם מהריסות קם וקמנו ואחריות שלנו היא לקום היא לזכור מי אנחנו אז רבנית נאמי שפירה יואו איזה כיף שאת יושבת כאן מולי באמת אני סיפרתי לך מקודם שאני מכירה את המשפחה קודם כל משפחת שפירה מי לא מכיר רב שפירה ור מדגן והישיבה ולי ייצאה פעם אחת אולי אפילו פעמיים להרצות אצלכם בישיבה זאת אומרת איזשהו כנס גדול שעשיתם מטעמכם אז שאלתי אותך אם נפגשנו ואנחנו עוד מדברות על זה אם נפגשנו שם או לא אבל את יודעת כאילו הבאתי אותך היום לתוכנית בכובע של אמא את יודעת יש לך כל כך הבה שיעורים והרצאות

שאת עושה ואנשים שמכירים אותך ואת בעלך הצדיק ואת שניכם הצדיקים אבל החודשים האחרונים אתם עוברים מסע שא אפשר לטאר אותו כן לא כובע של אמא זה כובע מאוד מאוד מרכזי בחיי חשה יש לי הרבה ילדים הרבה נכדים כמה ילדים יש לכם 11 נ אה יפה וואו אז ברהם הוא הבכור שלנו וואי בנכדים כמה 5 שושה בינתיים תשים ושני נינים די נין זה נינה אבל את בת 18 וחי איך זה יכול להיות סוד ג ממש קצת אולי לא דייקתי בכמה חודשים זה לא יואו כןכן את רוצה שמיד כזה נדבר על אברהם בכיף כאילו אהבת חיי מה אין בעיה צפ א אברהם הוא בן אדם שתמיד מתנדב מאז שהוא ילד מדה ו וגם יש לו לב מאוד רגיש ואכפתיות ואהבת חסד וגם יש לו משהו מאוד פרגמטי ומאוד

מעשי הו מנכל ו מנכל של מה א תלוי כן הוא מנקל בו עשו שלמה כן אני מבינה אני מבינה כן אז אז המלחמה תפסה אותו הוא בצבא במילואים ברבנות אז קראו לו להחליף חבר הטוב שלו להחליף אותו שהוא כוהן אנחנו כהנים הוא לא יכול לזהות גופות אז לחבר קרו הוא אמר בוא תחליף אותי פיקוד מרכז וואז אחרי שהוא עשה מה שהוא היה צריך לעשות אז הוא אז הוא בא לראות אותו והוא הבין שצריך לתמוך אותם כלומר צריך לתמוך את מי שעובדים עם הזיהוי חללים זאת אומרת הבן שלך למעשה זאת אומרת בגלל שהוא כהן לא יכול את יודעת לעשות את הדברים את הזיהוי עצמו אבל הוא היה כל הזמן במעגל הזה של כל מי שיוצא עכשיו מלות את החללים ו ליד החללים כי בגלל שזה

מקום פתוח אין תומת אוהל זה קצת מרחק ואז הוא צריך להביא שקיות הוא צריך להביא מדפים הוא צריך להביא שתיה לאנשים ועכשיו זה שואב אותו כי כי ברור זה מצווה כל כך קדושה זה דבר כל כך כן ו את יודעת שהוא עושה את הדברים האלה בזמן הזה לא לגמרי זמרת אני יודעת פחות או יותר א לא ישירות מה בדיוק ורה היה לנו במשפחה אירוע שמח ומאתגר הנכד שלי התחתן יומיים אחרי פרוץ המלחמה זאת אומרת כשאנחנו שומעים את הזכות בשבת אנחנו אומרים מה יהיה עם החתונה חתונה יום שני די איך עושים חתונה יומיים אחרי זהו זה היה המון המון המון המון עניינים והכל וקושי אבל מאוד רצו לעשות חתונה עשו חתונה אז בחתונה אני פוגשת את אברהם ואברהם אומר לי

אמא את יודעת מה החלים הכי צריכים ציציות ציציות אין ציציות אז התחלנו לגש ציציות אבל הוא לא הוא לא שפך את הלב איך הוא נראה לך שאת רואה אותו יומיים אחרי שהוא נמצא שם בשורה הוא לא היה נראה לי שונה מאוד לא ראיתי עליו כאילו כולנו היינו בהלם כולנו היינו בשוק כולנו כאילו ניסינו להחזיק את האירוע של חתונה מאוד מאוד שמחה וצער מאוד מאוד גדול וחוסר ידע מטורף בת שלנו היא ממטולה אז מוצאי חג ה היא הגיעה אלינו עם כל הילדים תחילת הריון בעלה במילואים בחווארה כאלו והיא אומרת אלא נוסעת לחתונה הזאת זה לא שייך זה לא לעניין כמובן שההיא הגיעה אבל זה זה סיטואציה מאוד מאוד מאוד מורכבת כן הבית כולו כמרקחה חתונה והבת

מגיעה עם כל הילדים ואצלנו וילדים בצבא ומה קורה עם עם ישראל והמון המון המון המון המון הקשרים ותלמידים והורים של תלמידים ולעשות טלפונים והמון המון המון המון אז אני לא ראיתי את הדבר הזה אני מבינה שהוא בחר הרבה על בעלי שהוא כן דיבר עם בעלי והוא בכה אבל ה הוא אדם מלא רגש אז זה לא כאילו לא עשה לנו שום נורת אזהרה מסויימת ובסוף כולנו היינו בטראומה מתמשכת אז אז לא לא חשבנו על זה ובאמת בסוף השנה באזור אב תמוז אב כן אז כאילו מתחיל ה דיכאון והיה ברית של אחיין של נכד שלי ו וראיתי שהוא לא איתנו משהו מתפר שמה לא לא איתנו הוא לא כאילו קשה לו עכשיו הוא מאוד יש משפחה מאוד אוהב משפחה כמה ילדים יש לו שמונה ילדים

ויש לו נכדה יואו כן כן הוא מת על ילדים ו וקשה לו ו וריח וקשה לו והוא לא איתנו והוא לא שקט ו מישהו משתף אותך סתם נגיד יש איזה נכד שבא ואומר לך סבתא משהו לא בסדר עם אבא או אשתו משתפת אותך שמשהו שונה משהו אחר לא הוא ישר כאילו לא צריך יש לנו קשר ישיר ואם לא טוב לו הוא אומר לי כן אז אפילו לא בא ממישהו אחר אני אומרת לו אברהם מה קורה איתך אני לא בטוב אני לא יודע הבנתי ואז התפרץ דיכאון ו והדיכאון זה היה כאילו ש לא רוצה לחיות לא רוצה לאכול הו אבל זה לא היה משהו הוא פשוט שקע ואחר כך זה כבר היה יותר אובדני כאילו חשש אובדנות מה זה אומר את רוצה לדבר על זה זה הוא אמר הוא עכשיו הוא הוא אדם מאוד מפוקס זה

כאילו בו זמנית זה מבלבל כי יש לו צד שהוא מאוד מחזיק ויש צד שהוא מאוד כנה זה אז הוא אמר אני אני כל כך כואב לי שאני אני רוצה לכבות את האור אבל אני לא עשה את זה אני לא עשה את זה כן תשמרו עליי ועכשיו גם זה רק ידנו קצת יותר מאוחר כאילו זה מול אשתו מול המטפלת א באנו ביקרנו היינו כאילו זה הכל היה גם כן עם הוראות של הפסיכולוגית של הפסיכיאטר כאילו עזרתי לו למצוא פסיכיאטר כל מיני כאילו הייתי בצד אז מה שיכולתי לעשות אבל בחוויה הטיפולית אז לא הייתי במקום היש חקת את עצמך זה יש את המטפל ואני האימא ש כן אז אז לא כל הקשר היה נכון לו באותו שלב לפתוח איתי או לפתוח איתנו זה לחוויות ילדות הה צדדים מורכבים אז אני

כאילו בזהירות לא ב לא רק רצון להועיל לא להזיק אז ברוך השם שהצלחתי למצוא לפסיכי ותר טוב זה לקח לא מעט מאמץ אבל ממש פסיכיאטר מעולה בר איך מרגישה אמא שצריכה בגי את יודעת הוא בן אדם מבוגר הרי זה לא ילד את צריכה למצוא פסיכיאטר לבן שלה שהוא בן כמה אברהם 42 42 ואת אומרת אני עכשיו מחפשת פסיכיאטר לד אי איך מרגישים בתוך הלב אני אגיד לך אנחנו הרבה מאוד שנים לווינו הרבה אנשים עם מצוקות זה לא שפה זרה מבחינתנו פסיכולוגיה ליווי של אנשים ללוות אנשים עם ניסיון לאובדנות היייתה היה לנו ניסיון אובדנות אצלנו בבית מדה הגיע אלינו הביתה מתים שאתם מערכים משים כן מנש כשיש רב כשיש רבנית כשיש ישיבה אז תמיד יש מפגש אז

אנשים מגיעים אז אנשים נכנסים לדלת זה ככה זה זה בלי לבקש אז מפגש עם מצוקות עם פסיכיאטריה זה ממש לא חדש ועכשיו זה הבן שלה עכשיו זה הבן שלי אבל אין לי כזה שוא של וואו אצלי זה לא קורה כ בעיקר בעיקר לעזור לו לעזור לו שהסבל של נפש הוא נוראי הוא נוראי והתאומות האובדן העצמי זה דבר נורא וולו שאני אוכל לעזור מה תספרי לאן ומרת תהומות של הנפש תספרי מה מה זה התאומות האלה קודם כל באמת אני אני רק שומעת את זה זאת אומרת הכל מאוד חשוך וחסר תקווה שזה שזה קשה נגיד הוא סיפר שאחד הדברים שהיו לו מאוד קשים זה שהוא ראה גופה שהיד עושה ככה והוא איש מדה אז הוא רוצה לעזור אבל הוא לא יכול כ ה כ יכול כי הא כבר גופה וזה גמר

עליו ה אין אונים וחידלון המוחלט של מוות והאן ונים שלא כיצור אנושי לתת סעד כן אז זה דבר שהוא כל כך קורע שמספרים סיפורים גדולים על מספרים אין איך להתחבר אבל יש איזה תמונה יש איזה משהו שנוגע שהוא כאילו קטן הוא מספר את הסיפור הזה של ה ש של ה כאילו אני לא לא נתתי לו יד אני לא נתתי לו יד ת אומרת הוא ראה כל כך הרבה גופות ועדיין היד הזאת רודפת אותו יד אחת שרודפת אותו ב שקורת לו שקוראת לו שהיא מספרת לו משהו שקורע לו את הלב בצורה כזו שזה כואב לו מדיי שהוא לא עומד בזה מה הוא מספר על חברים שלו שמתמודדים א זאת אומרת הרי ה הוא נמצא שם עם חבורות ענק של אנשים שמוסרים את נפשם ועושים הכל ו מה קורה שם בזמן הזה

בימים האלה מה הוא מספר בימים האלה אני לא שמעתי ממנו כל מה שאני שמעתי ממנו זה הרבה יותר מאוחר אבל הוא באמת הסיבה המרכזית שהוא כל כך יוצא זה בגלל שברור לו שיש לו הרבה חברים שמאוד סובלים זהו זה חשוב לי גם לשמע עלהם שמאוד סובלים שהם לא ישנים בלילה שהם כל הזמן עם תמונות שהם לא מתפקדים כאילו מתפקדת בובה מתפקד מתפקדת מסכה כמו שהוא תפקד הוא תפקד היה לו מאוד קשה לקבל את זה שהוא יפסיק להיות בצבא כמה פעמים שאלנו אולי תפסיקו כל הזמן היה בצבא לא הוא לא יכל לקבל את זה הוא חייב הוא חייב לקחת חלק כן אז זה מאוד מושך אבל בסוף כאילו בפנים אין אין כאילו הכל קרוע וא אמרה לי היום אישה כן בעקבות החשיפה הזו בעקבות

שכתבו באתנחתא בכבוד שכתבתי את התור אז היא אמרה יש לה היא מכירה מישהי שהבעל שלה או סמגד בצבא הוא מתפקד עם ארבעה קטנים בצבא הוא מתפקד בבית כלום וואי עת שיוצא לי לשמוע על זה גם זאת אומרת שבצבא התפקוד נשאר אפילו אפילו יותר זה בריכה וואי ואז כאילו וזה מה שהוא אמר נסגר כאילו משהו בפנים נסגר כי אני לא יכולתי לשאת את הכאב ומעכשיו זה רק תפקוד אבל מה קורה כשחוזרים הביתה זהו הוא בבית מאזן עכשיו אז זהו אז רגע אז בוא אז את בעצם מספרת איך שהדברים יודעת לאט לאט הנפש הולכת ו יש דיכאון ויש ניסיון עודני אחד שתיים ו ואז אמ איך אז אז זהו אז איך איך זה עובר לשלב כי אני בטוחה שגם הרבה נשים צופות בנו ששואלות את

עצמם את מסתכלות עלינו עכשיו אומרות אז איך אני יודעת מתי הבעל שלי צריך עזרה שהיא מעבר ל להשאר בבית ושניתן לו תה קפה ונדבר איתו אז זהו אז אז זה ללכת לפסיכולוג וללכת לפסיכיאטר כי הרבה פעמים צריך תרופות נפש להרגיע ו ליווי אם זה אדם אנשים טובים אז ויש והרבה אז הליווי הוא בעצם הוא בא והוא אמר שהוא לפסיכולוגית אחרי הברית הזאת והוא אמר איך הוא מרגיש והיא אומרת לו זהו אתה חדל אתה לא וצא לצבא אתה לא יוצא מהבית אתה נשאר בבית אנחנו מנסים לראות כמה זה ממשיך מה קורה הוא היה פעמיים בשבוע אצל פסיכולוגית הוא הלך לפסיכיאטר ו דיווח כל הזמן של מה קורה אם משהו משתנה אם הוא מרגיש יותר אובדנות אז הוא הוא מעדכן הוא

מדברים על זה וכשהוא הרגיש שכבר זה לא מניח לו כן אז אז אח שלו הגיע הבן שלי הגיע לבקר אותו והוא אמר לו הולכים להתאשפז זה אתה לא יכול כבר להשאר בבית זה כבר לאשר זה מקום שהוא לא מוגן מספיק בשבילך זה בית ואף הקרת בית לא חושבת איפה היא שמה את הסכינים כאילו על כל מיני דברים היא לא חושבת היא מתפקדת כאילו אז וככה היא צריכה ן אז אז בהתחלה א הפסיכיאטר אמר אתה צריך ללכת למיון מיון פסיכיאטרי אין לי חשבנו שיהיה בית מאזן תחכה שישה שבועות לא יכול לחכות לא אז הוא הלך לש הוא הלך פו לאזור כן זה הולך לפי אזורים כן ולא היה אפשר בעפולה אז שלחו אותו לשאר מנשה אני נורא נבהלתי כי אני שמעתי על שער מנשה וגם ביקרתי בשער

מנשה בקשרים אחרים זה מקום עם מאוד גדול אבל עם אנשים שמגיעים במצבים מאוד קשים וגם זה לא מקום דתי זה מחלקה פסיכיאטרית סגורה לא מקום דתי אני מכירה סיפור של אדם שהיה במחלקה פסיכיאטרית סגורה אדם דתי וסבר קשות ואני כאילו זה היה חלק מאוד קשה וזה היה השלב שלפי האורות של הפסיכולוגית היינו בקשר יותר מרוחק פחות קרוב אז גם היכולת לכן לא באנו אליו זה היה היה איזה משהו שהיה צריך איזשהו מרחק אז בכלל אז התחלתי לעשות טלפונים ומיכל וולדיגר וולדיגר התקשרתי אליה ו ולנסות לראות מה אפשר לעשות ו וברוך השם הצלחנו שהוא יעבור למעייני הישועה שזה מקום דתי כן זאת אומרת יש משהו גם באטמוספרה מה שאת אומרת מאוד חשוב שיש משהו

שגם באטמוספרה ובאווירה הוא חשוב גם שהבן אדם יהיה מקום שהוא שומר שבת ויהיה מקום אם זה זאת אומרת אם זה כמובן החיים שלו כן עכשיו נגיד הוא לא צריך מחלקה סגורה רצו דווקא המחלקה סגורה הייתה רק של גברים אז לכן הרגעתי אבל הם אמרו שזה יותר מדי והוא לא צריך הוא לא כל כך עובדי אז הוא עובר למחלקה פתוחה מחלקה פתוחה זה עם נשים א וזה גם עם טלוויזיה כל הזמן עכשיו זה היה יום רביעי עוד רגע שבת כן עכשיו בסוף אדם הוא במצב קשה והוא נחשף לאנשים במצבים קשים עכשיו אדם במצב רגיל קשה לו לכסף במצב קשה קשה לו עוד יותר ואין את התנאים הכי ראשוניים כן מבחינתו צניעות ש כאילו בסוף זה לא סיטואציה שהיא שמורה מבחינת אדם דתי כן

אז אז אז הצלחנו הוא הצליח אנחנו הצלחנו שהוא יעבור למיני אש ואני באתי לקחת אותו יא מה ראית שבאת לקחת אותו הוא חיקה לי סעתי הכי מוקדם שיכולתי בבוקר כאילו זה לקום ממש מוקדם ו ולסוע איתו וכאילו הרגשתי זה היה כבר שלב שיכולתי יום לפני זה בעלי ואני היינו אצלו וכבר זה היה בסדר אז אז יכולתי אני לקחת את המושכות שזה כאילו הכי טבעי כן ולסוע איתו ואברהם זה בסדר לך ואיך אתה מרגיש ו פתאום כזה הולכים לקצות האצבעות ליד הילד נכון בקטע כי את כדן רגילה את יודעת זה הבן שלך פתאום כזה כן אולי הנסיעה היא לא טובה לך שמתי בריקס הפחיד אותו כל דבר מה אתה רוצה טוב ללמוד שפה אחרת כן כן ניכנס לכוס קפה פתאום יותר מדי אנשים

לא טוב לי חותכים הולכים מה יש מישהו שעובר עם הדים וואי כל הגוף שלי עם צמרמורות כי הוא רעה מדהים זה עשה לו צמרמורת וואו זה הה טריגרים כאלה איזה עוד דברים מעניין שאת אומרת את אמת מדים זה טריגר זה היה לו עכשיו כבר לא אבל זה היה לו טריגר מאוד חזק מה עוד למשל אה ריח של בשר אוף ברור בשר חרוך בשר הכנתי לו באתי לבקר אותו אכלנו איתו בליל שבת במני ישועה הבאתי אוכל אז עשיתי פרגיות פרגיות לא אבל שמתי תבלין שוארמה הוא אמר אמא את יכולה לסגור וולשים למה הכנתי לו דג כאילו כן אנחנו לא חושבים בעיניים האלה של ה וואי וגם כל אחד יש לו טריגר אחר בדיוק עכשיו הוא נוסע לעשות דרכון ואז הוא רואה את ה זיהוי של האצבע זה

גמר עליו כי ככה עשו ככה זה יהיו חללים התקף חרדה מתורף כולו מה זה אומר התקף חרדה לבן אדם שת כל מה שאנחנו מדברות עכשיו אגב אנחנו עושות שירות זה לא זה לא מה רק הסיפור של של משפחת שפירה של אברהם זה זה כל כך יודעת מה זה אומר שבן אדם פתאום רואה את התביעת אצבע הזאת בדרכון ויש לו התקף חרדה מה מה מה קורה לו אני לא לגמרי לא הייתי איתו ואני לא יודעת לגמרי מה הוא עבר אבל אני יכולה לראות כאילו אתה רואה שהעיניים נהיות מאוד מאוד חלולות הרבה פעמים הצבע יורד יש חוסר שקט מאוד חזק כמו אתה רואה מת חי מולך כאילו משהו מאוד אה שהחוויה היא שהוא בהישרדות שהוא במצוקה מאוד קשה ושהוא בהישרדות יש איזה אסטרטגיות ו אבל

בסוף עובר סבל כן ווזה זה בשנייה בשנייה כאילו רגע לפני זה הכל היה בסדר אתה כל הזמן צריך ללכת כשמישהו שהוא פגוע בנפש אתה כל הזמן צריך ללכת בשקט לידו זאת אומרת ולחשוב פעמיים מה זה יעשה לו ומה זה יעשה לו א אז זה לא סביר זה לא סביר לו ולא סביר לסובבים אותו מהש ולכן יש בית מאזן מה זה בית מאזן ומרת הוא היה באשפוז בגלל שלא היה בית מאזן פנוי אז אמרנו קודם כל שהוא ממש הרגיש הכלה הו במקום מוגן כן מגינים עליו מגינים עליו מעצמו כן אבל מגינים עליו אבל נגיד גם באשפוז שבאתי אליו היו לו בכי קש ש סבל והוא כמר אמא כואב לי כואב לי כואב לי אני רק יכולה להחזיק לו את הידיים ולנשום לנשום עמוק לנסות להרגיע להגיד שאני

פה כן עכשיו הוא אמר לי דווקא כשאת נמצאת אני יכול להרשות לעצמי להרגיש כן כן אני מודה לך כן אבל זה כואב וכשהוא אומר כואב איפה זה כואב אז הרי זה לא פציעה פיזית הרבה אנשים לא מבינים את ה את יודעת אנחנו עכשיו הוצאנו עכשיו הוצאנו בנפל טיול ל של כל מיני פגועים בשביעי באוקטובר ופנו יהיה בעזרת השם עוד מעט עוד חודש עוד וכבר כבר תפוסה מלאה את לא מבינה אנשים באמת יש זהו מה אני אומרת יש גם קו הנושא הזה כל כך קרוב לי ללב כי יש כאילו גם את הקטוע ידיים קטועי רגליים שאתה רואה את אתה רואה מה כואב כשבחור יושב מולי ברק שיצא איתנו ואומר לי כואב לי אני רואה שהרגליים ין ספק שהרגליים כואבות לו אבל כשבן אדם כמו אברהם

אומר יודעת וו היו גם קויי נפש אנשים ש בהלם קרב שלקחנו גם אמרנו זה לא פחות א שזה אולי זה נראה פחות טוב כי הם כאילו שלמים כביכול אבל זה זה לא פחות וכשהם אומרים כואב אז זה לשבת מולם ולהבין מה כואב עכשיו כן זאת אומרת אז אצלו זה התבטא דרך גם כאב פיזי יש לו איזה איזה פגיעה שקרתה לו בעבר וכאילו הוא אומר זה לא פיזי וכן פיזי כאילו זה הנפש שלי כואבת דרך הכאב של הגוף עכשיו לפעמים זה ככה נגיד אם אני מתרגמת את זה לעצמי אז נגיד כשהמוזיקה אזור או הרבה פעמים או עם האוזניים שלי תמיד מציקות לי משהו כזה אז האזורים האלה יחוו יותר הבנתי אז זה גם זה גם הנפש ודכדוך אבל גם לפעמים הפיזי כמו זועק את הנפשי אז כאילו

חשבתי טוב אני לומד אותו נשימות שידע איך להתמודד נותנים לו תרופות כדי להוריד כאבים יש כל מיני אסטרטגיות איך איך באמת באופן מודע להיכנס לתוך הדבר הזה ולהתמודד איתו כן ואת זה עושים בבית מאזן במחלקה סידרו אותו תרופתית כן אבל אז ברגע שהוא לא היה מסוכן והוא די בהתחלה לא היה כל כך מסוכן בכלל ועוד פחות אז פשוט חיפשנו את הדבר הבא ואז פשוט לקחתי טלפונים נכנסתי לאינטרנט בית מאזן בצפון וטלפון אחרי טלפון אחרי טלפון יש לי בן הואבן כך וכך ת עבודה זאת מלאכה שאת עושה כא אני עשיתי כן אני עשיתי כי אשתו היה לה מעל ומעבר והוא לא יכל עכשיו זה קצת מוזר לי שהוא לא יכול כי הוא מנכל העולם אבל הוא אמר בבקשה תעזרו לי אמ

טוב יאללה ן איך חבוש מוציא עצמו מבית האסורים נכון לא יכו גדול עלי תעזרו לי אז אני פשוט טלפונים טלפונים טלפונים טלפונים עד שהגענו לבית בעפולה זה היה דבר אחד נסענו לפסיכיאטר שלא זה היה דבר אחר שהפסיכיאטר יראה אותו יחב דעת יכתוב יכתוב מכתב כל דבר הזה ואז באנו לבקר אותו בבית המאזן שכמה זמן כשבן אדם נכנס לבית מאזן בדרך כלל כמה זמן זה הוא חותם על שלושה חודשים וואי זה הרבה זמן זה המון המ אנחנו חשבנו מה זה בית מאזן הוא יבוא יומיים מז הבית יבוא זהו ע שושה חודשים בלי לצאת או שמדי פעם שש זהו סופשים אוקיי כן אבל אנחנו בכלל היינו בהלם חשבנו יבוא ילך כאילו מה פשוט זה לא פשוט ורצינו אפולה כדי להיות ליד הבית

אבל בכל זאת כן כן ואז אתה ואז הוא מספר לי שבבית המאזן יש היה לו התקף חרדה ואז הם אומרים לו אנחנו איתך עכשיו תנשום עכשיו זה עכשיו זה כאילו הם מלמדים אותו כן מה הוא עושה כשזה קורה הם נותנים לו כל מיני כלים והם לא עוזבים אותו יש שלושה אנשים על כל דייר מדהים ב אשפוז יש שלושה אנשים על 25 כי באמת זה סוג אחר של טיפול נכון יש פסיכיאטר יש אחים הם מאוד עטפו אותו והם נתנו להם פעילויות והם היו מאוד טובים אבל זה זה אסטרטגיה אחרת של טיפול כן ובעצם בית מאזן אמור להחליף בכלל בכלל לפוז הוא באמת לא מיועד לאנשים עובדים אז זה היה מעבר שאברהם עשה אבל א אבל באנו לבקר אותו בבית המאזן מקום יפה מטופח מרחב אנשים טובים

ופים אומר אם לא טוב לו ישר אברהם מה קורה איתך יש אדם עליו מדבר איתו אדם הזה צריך לזוז בא מישהו אחר מה שהבן שלי גילה זה שלבנות בלגו מאוד טוב לו תראי בן אדם מגלה בגיל 42 שלבנות בלגו זה עושה לו טוב זה איזה לגו זה זה מאור איש הלגו היהודי הצדיק מגיע למעייני הישועה ועושה שמה במחלקה הפסיכיאטרית לגו וזה טוב לקוגניציה וזה מרגיע זה כמו עושה לו סדר כן זה עושה סדר הנפש שוערת זה עושה סדר אז גם פזלים פזל פחות הוא לא הלך על זה אבל זה לגו של אלף חלקים זה לא לגו אז להתארגן ולקנות לו ושיהיה לו אז למשל לא זה לגו וגם קלבה כן אבל עכשיו בבית זה זה עוד לא ברור שזה יהיה אפשרי מנסים לראות עם שאר הדיירים אבל כלבה זה

אלידי אני כול לחבק אותה כאילו אחד הדברים שה מאוד קשים לו זה מגע צורך עצום במגע ומחלקה מחלקת לא לא נוגים כן אז בסדר באתי חיבקתי אותו החזקתי לו את היד אבל כמה זמן הייתי איתו כן כן אז כלב נכון נכון וגם ללכת לטייל עם הכלב אני מרגישה כאילו שהכלב הוא כמו הילד שבי שרץ בחוץ נכון ואני מחזיק אותו ואני רואה אותו וזה נותן לי חיים נכון והוא גם נורא אוהב אותי והוא כל הזמן בא אליי והוא מרגיש אותי הוא תמיד יתן לי אהבה וא לא ישפט אותי גם מ שאני כן כן ויש גם כלבים שמרגישים את הירידה את השינוי כן במצבי הרוח והם מרגיעים באים הם מלקקים הם הם מוסתים מוזרים בויסות מעניין אותי יש בית המאזן עוד דיירים שנפגעו אחרי

השביעי באוקטובר זה הכל הבית המאזן הזה הוא להלומי קרב הוא לפוסט טראומה חורבות ברזל תראי מה זה ויש הרבה בתים מאזנים ואת נכנסת לבית מאזן הכל מאוד חסוי כמובן את רואה אנשים שסובלים שסובלים קשה מה יהיה איתנו תת אני ישבת מולך ואני בא לי כזה לשל אותך בתור רבנית מה יהיה אני חושבת תר כמה אנחנו אבל אני אגיד לך את זה מהכיוון אחר כאילו יש את הצד של הסבל וזה קורה הלב וזה גם התפעלות והכרת תודה הכרת תודה עמוקה אינסופית לכל אחד מהם לנשים שלהם לילדים שלהם להורים שלהם ולצוות שעובד איתם תודה תודה סרתם את היקר מכל את בטח מכירה שהרבי אומר לא נחים מצויינים בטח מצוייני אי אין אצלנו נכיי צהל זה מצוייני צהל את תכוה

שאנחנו הולכים לבקר מחלוקות שקו חזקי ני מספרים את זה ל אתה יודע איך הם זוקפים קומה א ככה הרבי אומר מעניין פתאום הם מצוינים הם לא נכים אני זוכרת את הסיפור הזה שקראתי אותו לפני שנים והוא הדליק אותי אז אז זה הדבר הזה ואני רוצה להגיד שיש לנו את העצומות נפש בבית מאזן זה בדיוק אופטימיות ז ז אומר אנחנו לא מחביאים את את ה את הכאב אנחנו גם לא מתייאשים מהכאב אנחנו עומדים אוו אנחנו לומדים להבריא כן וכל המטפלים שם זה העניין שלהם אנחנו אנשים כמוני כמוכם כולנו חברים אנחנו באים לעזור לכם להתמודד להבריא כן להבריא עכשיו אני דור שני דור שני לשואה כןכן ו וניצולי שועה הקימו מדינה נכון והיה להם חיים קשים ולא היה

להם בית מאזן ולא היה להם בית מאזן ואני יכולה להגיד אבא שלי היה ילד כשפרצה השואה הוא לא היה במחנות ריכוז הוא ברח הוא ראה הרבה דברים והרבה דברים אני כאילו הלב שלי פתוח כי בסדר אני יכולה להבין אתזה פתאום שינוי במצב רוח כן כאילו הוא יכל היה לראות עוגת גבינה ואז הוא אומר ככה זה ה בשבועות אקציה עוגת גבינה על השולחן וואי ואת הבנת את זה בתור ילדה שעכשיו חו הוא לא סיפר את זה אז זה רק אחרי שהבנתי שזה מה שהוא אמר מה שאני חוויתי זה חוסר שקט עצבנות נגמרת נגמרת שיחה נגמרת סעודה פק כזה זה את לא מבינה בעיניים של ילדה מה קורה פה כלום כלום רק אחרי שנים שהוא סיפר פתאום הבנתי מה הוא עבר כן אז אז יש לנו אפשרות

להחלים כן לקרוא לזה בשם שפעם לא דיברו על זה שלא דיברו על זה כי התביישו כי אני אמור לא ד לא האחים שלי אמרו משהו מאוד יפה לאברהם אח שלי אמר הוא אמר לו תדע לך אתה יותר אמיתי ממני כן כי אתה אני וגם אני אנחנו מספרים לעצמנו סיפור כדי לשרוד נכון ואתה שם עכשיו צריך לשרוד אני לא מזלזלת בזה אבל אבל אנחנו חולקים לך כבוד כן כי כי כי אתה אמיתי כי אתה מתמודד עם משהו בשבילנו אתה היית שם במקומנו וואו ואתה מכובד אתה מצויין ולכן כאילו אני זה זה גם כ אבל זה גם בעיני זה מאוד אופטימי זה מאוד אפט רואה את זה בצורה מדהימה כי יש יש אפשרות כאילו את יכולה לשאול את עצמך להגיד לקדוש ברוך הוא עכשיו תראי עשינו כל כך הרבה

טוב הבית שלנו תמיד פתוח לכל כך הרבה רוחים וכולם צ גם יש גם יש משהו בגלל שאתם משפחה מאוד מאוד מוכרת הרי הפוסט הזה של אברהם למשל התפוצץ ברשתות לא סתם כי הוא גם בכל זאת הוא הבן של הרב שפירה שכולם מכירים ושלך ויש אזה משהו כזה של וואו כאילו איזה משהו שיכלת והתמודד עם זה כל כך יפה כי כי יכלתם גם לקחת את זה למקום של קצת בושה יש כאלה כן אני לא מחזיקה מעצמי כזאת אני לא מחזיקה מהמשפחה שלי כזאת אנחנו השתדלנו משתדלים לעשות טוב יש המון אנשים כאלה המון עם ישראל עם קדוש יש לו המוני אנשים גדולים באמת כן ואנחנו משפחה זה אני לא מספיק פותחת את הדלת לדעתי אני הרבה דברים לא עושה מספיק הייתי רוצה לעשות יותר אני

בהחלט מכנה בכשת הולכת לקטמנדו כאילו שליחה יש לי המון ממי ללמוד אני לא אני לא מרגישה את זה בכלל ואני חושבת שאם יש משהו שצר יכולה להושיע כן אני אעשה את זה אני רוצה להגיד עוד דבר כן הרבה פעמים אנשים עם דיכאון א או עם קושי כ זה שהם מתמודדים עם זה זה מקפיץ אותם מדרגה זה לוקח אותם למעלה כאילו הם לא בחרו את זה נכון הם סובלים אני לא רוצה לטוף בצלופן סבל אבל הנפש היא כל כך מחפשת ומבקשת ש שההיא הולכת קדימה עם האישיות שלה ואנחנו רואים הרבה אנשים שהפכו סבל וקושי לאור לנתינה מרים פרץ המון כן המון כן ואם השם קורא לנו לעשות את הדבר הזה אני חושבת שכל המלחמה הזאת זה איזה ניאור עצום של הקדוש ברוך הוא שוא אומר

לנו אתם עם קדוש אתם ם אבל למה הוא אומר את זה ככה קשה האמירה הזאת שלו זה קשה אבל אני חושבת מה היה קורה אם חיזבלה היו פותחים ולא חמס את כל הזמן רואה את הטוב אבל זה ככה זה ככה איזה הצלה הוא הציל אותנו וואו אנחנו רואים את זה בעין יש לי חתן שהוא הוא כאילו צלפו עליהם הוא היה הוא בשיריון צלפו עליהם ואז עכשיו הוא יכל להיכנס למקום שממנו צלפו אמלך אמלך אמלך אמלך ברחו וואי ברחו תיפול עליהם עם פחד והם היו עם הרבה יותר אמלך והרבה יותר מסוכנים מחמס עכשיו זה לא אומר שלא נקרא לב וזה לא אומר שאני מבינה איך הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו אני לא מבינה אבל אנחנו דור אחרי שואה את השאלות האלה שאלתי שאלתי בת 17 בת 20

שאלתי את השאלות האלה כן ויש משהו שלעולם לא נבין אבל יש משהו שאנחנו רואים שעם ישראל קם מהריסות קם וקמנו כן ואחריות שלנו היא לקום היא לזכור מי אנחנו מה זה כמו בעלי בהתחלת המלחמה הוא אמר יש איזה אריה כזה שכל הזמן הזבובים מציקים לו ואז אחד שם לו איזה חץ הוא אומר אני עכשיו אראה לך מה זה את החץ הזה האיר אותנו את אומרת הינו צריכים אולי קצת להתעורר ווד איך אבל החץ הזה היה קשה כוב אין מיילים אין מילים אין מילים זה פצע מדמם ממש ואנחנו נסחב אותו הרבה והוא גם עשה דברים שניקח אותם הרבה ואנחנו באמת לא יודעים אנחנו לא מחליפים את הקדוש ברוך הוא בדבר הזה אבל אנחנו תמיד איתו תמיד איתו כן זה נכון תמיד איתו ום

אנחנו לא יודעים אז אנחנו קוראים לו מתוך מה שאנחנו לא יודעים ולך זה לא פוגע קצת באמונה לפעמים שאת אומרת למה זה כב למה ראות על העם הזה י אני שואלת אותך כבר שאלות של את רבנית אז אני כבר מה ישבה מולי רבנית בואי למה זה שלחתני למה הר למה למה זה שלחתני זה השאלה של משה שיש גם ש ההנהגה ה קית היא למעלה מבינת אנוש כן כל אדם מאמין חייב להאמין בזה אם לא אז הוא אלוהים בסדר אבל כל עוד אנחנו לא אלוהים אז אלוקים הוא יותר מאיתנו אבל גם צריך להבין שאלוקים נמצא גם בשאלות כן והוא לעולם לא עוזב רק שהוא חשוך הוא חשוך אנחנו לא רואים את זה וזה מה שאנחנו אומרים קדוש ברוך הוא עיר לנו אבל הוא יכול להגיד לנו אז תפתחו

עיניים האם כשאני מעיר לכם פתחתם את העיניים שאלה טובה אז זה מה שחוזר אלינו האם על כל דבר שהוא מאיר לנו אנחנו אומרים תודה או שאנחנו רק צועקים כשעושה משהו שהוא לא מסתדר לנו מה הי העמדה שלנו בשבילי הה כאילו משהו שאני הולכת איתו זה יהודה בחר אלוקי נשמה כן אלוקי כן כן כל ל זמן שהנשמה בקרבי מוד אני לפניך כן שהוא אחר כך נהרג בנובה נכון בחור שהוא כביכול חוזר בשאלה כן אני לא מאמינה בדבר הזה אבל נשמה רטטת ענקית רואים או בוערת בוערת ו השליה ה אנושית שהשכל שלנו יבין מלאכים אלוקיים זה ילדותיות כן הוא לא עובד אצלנו אנחנו עובדים אצלו והמחשבה שאם אני אבין הכל אז יהיה בסדר לא לא לא בלא מובן יש מרחב כן זה כאילו

אני אומר לעצמי אם אני אדע למה זה קרה הכל יהיה בסדר לא לא אני לא אדע ואני לא אמורה לדע כן ואם אני מסתכלת על ההיסטוריה היהודית אז ברוך השם אולי אנחנו לא הדור הכי גדול אבל אנחנו אחרי דורות ענקיים ואם בשואה לא היו שרים אני מאמין באמונה שלמה ואפילו אלה שלא שרו לא היו ולים לארץ לא היו מאסות אז איפה היינו אז זה החלק הזה שוא אומר אני לא יודע אבל אני מתמסר נכון ואולי עוד דור עוד שניים עוד שלושה עוד ארבעה נדע דת לסיום חשוב לי שמי שבטוח ישבת כאן מישהי מולינו עכשיו אני ממש מרגישה אותה ברגע זה והיא מתביישת הבן שלה אולי ככה קצת חלשה נפשו או כל מיני והיא רואה אותך אישה אצילית יפה זקופת קומה הרבנית שפירה

מספרת את כל מה שהיא עוברת ע עם הילד הזה שמה שקרה לו לא בנפש ויא אומרת גם אני רוצה להיות כזאת כאילו מה מה יש לך להגיד לה אני בסוף זה חיים שלמים עכשיו זה פוזה כאילו עשינו סרט בסוף החיים הם חיים שלמים ויש זמנים של כאב וצער וקושי כן וברור אני חושבת שמעט אנושית משפחה ואם אין משפחה חברים זה וכמובן אמונה ותפילה זה הדבר לתת יד אחד לשני לי זה נותן המון כוח כאילו כשהוא היה במצב הכי קשה הייתי כל הזמן עם הילדים בטלפונים זה גם פרק לי וגם פירק להם ואז אנחנו נותנים יד כן אנחנו נותנים יד אנחנו ייש שם בשבילו כן הדבר הזה וחברים הם באים מוצאים אותו הם לוקחים אותו הם קונים לו גלידה הם הדבר הזה הוא כל כך נותן כוח

עכשיו עם ישראל עם יקר עם אוהב עם נותן באמת באמת אנחנו מוקפים אנשים טובים רק תגידו יעזרו ל אל תהיו לבד אל תהיו לבד תדברו תתנו זה אני לא יודעת אם כל חברה מחילה אז אני לא תמיד המירה גורפת היא ספציפית מדוייקת ולכן אם אתם לא בחברה שיכולה לקבל את זה תשמרו על עצמכם אני ממינה אבל תחפשו יש משרד הביטחון יש יש מעגלים שהם כן אני אספר לך שכש צלצלה אלי אישה ש היא הייתה תלמידה שלי אנחנו בכירות גדולה והיא אמרה ממש תודה על הפוסט הבת שלה ראתה סרטונים ו ומזה היא התחילה להיות אובדנית בת 18א אובדנית הם לקחו אותה בית מאזן על חשבונם 41,000 שק בחודש וואי והיא אומרת זה כל כך נותן לי כוח כי לי אין עם מי לדבר עכשיו הוא

בן 42 נשוי סבא היא בת 18 זה סיפור אחר כן לא כל דבר נוח לה לספר אבל האם יש אמרתי לה האם יש אנשים קודם כל היא צלצלה אליי אז כבר דיברנו כן האם יש אנשים קרובים אלייך שאת כן יכולה לסמוך עליהם שייתנו לך יד שיצאו איתך לבית קפה כשקשה לך שעשו איתך טיול הים ידעת פתאום דוד לוקח את אברהם דוד שלו לוקח אותו לים יואו זה כל כך משמעותי הדברים האלה דוד אחר יושב איתו גיס אחד מביא קלרינט ומנגן איתו עכשיו זה לא משמעותי רק לאברהם זה משמעותי לדוד זה משמעותי לגיס זה משמעותי לי אני יכולה לקחת חלק תודה תודה שאני יכולה לקחת חלק אל תיו בזה לבד אתת אומרת לבד תעזרו תעזרו זה לא בושה זה לא בושה וא זה וזה באמת סבל קשה מנסו

כן קשה מנסו אבל יש לו אסטרטגיות של החלמה הנפש יודעת להחלים אנשים החלימו אנשים מחלימים ככל שלא מושכים את זה ולא מחביאים את זה ולא אלא נמצאים עם זה כן יש אפשרויות וזה מסע ולומדים דברים דברם אומר לי אני מרגיש טוב ואז זה מתזכר אותי למה אני לוקח את הכדורים האלה כי הם רק משמינים אותי ו הם רק מעצבנים אותי בא לי לא לקחת אותם אבל מצד שני אני יודע מה יקרה אם אני לא אקח אותם כן כן אז אז יש דרך להחלמה יש לה פיקים יש לה מעגלים יש לה אבל יש הרבה אנשים פוסט טראומטיים שמתפקדים שמתנהלים שחיים חיים בואו בואו נעזור אחד לשני בוא אנחנו ביחד בסוף אנחנו באמת ביחד זה הסיפור שלנו נכון אנחנו לא יכולים שללו להיות ביחד

לא יכולים ש יכו ש בוא בוא נעזר כן וואי אין לי מילים נומי תודה רבה רבה רבה רבנית נומי יצא לי נומ הרבנית נומי שפירה יש לך את העיניים באמת הכי טובות בעולם אז לא רק יפות פשוט עיניים טובות ‏ow