הרב זמיר כהן - התורה שבעל פה ואמינות המסורת

מעמד הר סיני. וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת ההר השם. ויר העם וינו ויעמדו מרחוק. ויהי משה בהר 40 יום ו-40 לילה. מה קיבל משה רבנו בהר סיני? האם עוד משהו מלבד לוחות האבן ועליהם עשרת הדיברות? מה הוא עשה שם 40 יום ו-40 לילה? כל השאלות וכל התשובות עם הרב זמיר כהן בהרצאתו המרתקת והמחקימה תורה שבעל פה ואמינות התמסורת אחד הנושאים החשובים שמעסיקים כל אדם שמתחזק בתורה במצוות אפילו אדם שהוא דתי מבטן ומלידה יכול להיות שבשלב מסוים בחיים שואל את עצמו מה כל העניין שנוגע לתורה שבעל פה במה שנוגע לתורה שבכתב הרבה יותר רגועים ההבנה היא יותר פשוטה גם בלי להעמיק כל אדם רואה את ספרי התורה שמגיעים היום מכל

רחבי העולם לאחר 2000 שנות גלות כשלא היה אינטרנט ולא תקשורת בין הקהילות ואתה רואה שכולם שימרו את העתקה של התורה שבכתב העבירו אותה מדור לדור בצורה מדוייקת וגם אפשר להבין את הסיבה איך הצליחו להעביר בצורה כל כך מדויקת כשלומדים את ההלכות של כתיבת ספר תורה את ההלכות של קריאת התורה אם בקריאה שליח הציבור לפתע מזהה החזן מזהה שישנה אות שהיא לא כתובה כראוי. למשל, האות ו כתובה כמו האות י או להפך. מיד הספר תורה פסול, אסור לקרוא בו, מתקנים אותו תוך 30 יום. כשאתה נותן מערכת חוקית כזאת של ספר, אי אפשר להגיע לטעויות ולתקלות במשך הדורות. כי כל קהילה וקהילה מקפידה כמו שקיבלו מהדורות הקודמים. כך מעבירים גם

לדורות הבאים. ואת זה רואים היום התורה שבכתב מדוייקת מגיעה מכל רחבי העולם וכמה סודות יש בה כמה עומקים יש בה כמה רבדים אז כל אדם שבאמת נכנס ולומד את התורה עצמה בפנימיות שלה עומד נפעם ומתפעל במה שנוגע גם למנגנוני ההוכחה לתורה מן השמיים שברור לך הספר הזה לא ייתכן שהוא היגיון אנושי אלא יש כאן הכתבה אלוקית הקדוש ברוך הוא מכתיב למשה ושה כותב מעביר מדור לדור עד עצם היום הזה אבל אנחנו נעסוק בדבר שיותר מטריד הרבה אנשים זה התורה שבעל פה. כלומר הוא אומר לך כך, תראה, אני יודע שיש בורא לעולם, בדקתי את העניין של תורה מן השמיים, ברור לי שתורה מן השמיים. יש שם נבואות שהתגשמו, יש צפנים בתורה, יש מידע מדעי

שהתגלה רק היום עם כלים משוכללים, כשאז אף אחד לא יכול לדעת את הנתונים והכל כתוב בתורה. אתה עומד נפעם, אתה אומר, בסדר, בזה אני רגוע ואני באמת רוצה לעשות את רצון השם. אז כתוב לא תבררו אש בכל משבותיכם ביום השבת פסוק בתורה ודאי שאני אעשה את זה אבל לגבי הלכות אחרות שמופיעות בתורה שבעל פה כלומר שקיבלנו אותם בעל פה מדור לדור פה לפעמים עומד האדם נבוך ואומר רק רגע קודם כל אני רוצה הוכחות לדעת שעם התורה שבכתב ניתן גם ההסבר מה זה תורה שבעל פה זה בעצם ההסבר של התורה שבכתב הסבר שניתן למשה בעל פה והוא עבר מדור לדור. אז קודם כל אני רוצה לדעת שזה אמיתי, שבאמת ניתן ההסבר הזה. נקודה שנייה לא פחות חשובה, בסדר,

יש הסבר, אבל אם מדובר בעל פה, איך הוא חלו שלא חלו שינויים במשך הדורות? כי הרי זה הוא עבר בעל פה. עד שרבי יהודה הנשיא העלה את התורה שבעל פה על הכתב במשנה ואחר כך ההרחבה יותר בתלמוד, עד אז הכל הוא עבר מדור לדור בעל פה. אני רוצה לדעת שבאמת הדברים מדויקים. מתוך כך יש סניפים של שאלות נוספות כמו אתה רואה בכל זאת שיש מחלוקות. אז איך אני אדע מה ההלכה? אני רוצה לדעת מה ההלכה. לדעת לעשות את רצון השם. אם חכמים אומרים מותר ורבי יהודה אומר אסור אז אתה אומר שהלכה כמו חכמים. ואם הקדוש ברוך הוא התכוון למה שאמר רבי יהודה ואני עובר איסור ונקודה אחרונה שהיא גם סניף של העניין הזה מהיכן יש לחכמי ישראל את הסמכות

לתקן תקנות שזה כבר לא נוגע לתורה שבעל פה זה שייך יותר לתקנות חכמים כמו קריאת מגילה נר חנוכה נטילת ידיים לפני שאוכלים לחם הדלקת נרות של שבת כל זה תקנות חכמים וה האדם רוצה לדעת גם בזה מהכן הסמכות שלהם ועד כמה אני מחוייב לשמוע לדברי חכמים בכל דור ודור. עד כאן השאלות. כעת בעזרת השם ניכנס לעומקם של דברים. ראשית, עצם הקיום של תורה שבעל פה זה דבר שהוא גם הגיוני וגם מוכח מתוך הפסוקים של התורה שאומרת במפורש את העניין הזה בכמה מקומות שמשה קיבל בסיני לא רק את התורה שבכתב או רק את עשרת הדיברות כמו שיש כאלה שחושבים שקיבל רק את עשרת הדיברות אלא מעבר לזה קיבל גם את הביאור של התורה שבעל פה ראשית נפתח בהיגיון

כל המהות של התורה כל הגדולה של התורה נובעת מכך שהיא אלוקית. כשמדובר בחוכמה אלוקית, אז כשהקדוש ברוך הוא אומר לך תניח תפילין, אתה מבין שיש בזה עומק. והיום לאט לאט המחקרים מתקדמים ומגלים את כל המשמעות הגדולה שבתפילין. בתפילין של ראש ארבע תאים כנגד ארבעת חלקי המוח. והתברר. כך הובה מחקר בחוברת ניצוצות. הנתונים שמופיעים בכל פרשה ופרשה מקבילים לפיקוד של המוח בגוף האדם לפי כל חלק וחלק אותה אונה שמופקדת. הרי היום יש מיפוי מוח. פעם לא ידעו כל חלק במוח על היכן הוא מופקד בגוף. היום אם מנתחים את המוח בפינה מסוימת יכולים לומר מראש למשפחה לא ברור שהוא יוכל לשמוע לאחר מכן או לא ברור שהוא יוכל להזיז את היד או

את הרגל. איך אתם יודעים? אתם מטפלים במוח. אבל יודעים שהנקודה הזאת במוח מופקדת על איבר מסוים ויש לזה השלכות. היום יש מיפוי מוח. יודעים כל חלק במוח לאיכן הוא שייך. פעם לא ידעו את זה. ורואים שארבעת הפרשיות מכוונות כנגד ארבעה האונות עם הפיקוד של כל דבר לפי מה שמפורט באותה פרשה. מחקרים מראים שודי מניח תפילין במקום הנכון. אז להבדיל כמו אנטנה שמקבלת גלים מהאוויר ואז אתה רואה את כל העולם בתוך המסך. בלי האנטנה הכל מטושטש. כך התפילין קולטות אור עליון מזרימות לתוך הנשמה. בצילומי הילה רואים שהאנרגיות של האדם משתנות באותה שעה. זה גם נוגע למוח שזה מקום המחשבות וכנגד הלב. אז המדע לאט לאט מגלה ומתקדם. אבל אז

לא ידעו את כל הדברים האלה. כל הגדולה של התורה נובעת מתוך כך שהיא אלוקית. אם אלוקים נתן הוראות ולא הסביר מה הוא מתכוון, התורה הפכה מאלוקית לאנושית. ניקח למשל את הקראים. הרי הטענה של הקראים וכל הכטות שבאו לאחר מכן, הצדוקים, הביתוסים, היום אלה הרפורמים שהם יותר גרועים מהקראים. קראים טענה שלהם הייתה אני נצמד למקרא, לא מוכן לקבל את התורה שבעל פה. והם לא שמים לב וזה לא שהם צמודים למקרא, אלא הם פיתחו תורה שבעל פה משלהם. הרי מה למשל טוענים הקראים? בתורה כתוב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם אז הם עושים ציציות על הבגד אבל לא לובשים אותו טולים אותו בבית אז זה לא פרשנות זה פרשנות רק זו פרשנות שהם

המציאו זו פרשנות שקיבלנו אותה דור אחר דור עצם העובדה שאלוקים נותן הוראות אם באמת הוא לא הסביר מה הוא התכוון אז התורה כבר לא אלוקית כי כל אחד יסביר מה שהוא רוצה וכשאתה רואה את הפסוקים שבתורה אתה רואה שבאמת ההוראות כתובות בצורה של כותרות תפילין וקשרתם לאות על ידיך ויו לתותפות בין עיניך את מה לקשור לא כתוב לפני כן כתוב ויו הדברים האלה שאנוכים מצווך היום עלבך ושינתם לבניך וכולי וכתבתם על מזות ביתך ובישארך אבל את מה אולי ספר תורה מה זה הדברים האלה אולי ספר תורה שלם אולי צריך להכין ספר תורה קטן ולקשור אותו על היד ומה זה יד אולי על כל היד ומה מה לקשור? מה זה בין עיניך? מקום אחר כתוב, "לא תשימו כורחה

בין עיניכם למת." כלומר, כשמת אדם, דרך הגויים היה מתוך האבלות שלהם היו מגלחים את הבלורית שלהם. מול בין העיניים היו מגלחים את הבלורית. בין העיניים ממש אין שערות. אז כשכתוב "לא תשימו כורחה בין עיניכם", ברור שהכוונה למנהג הגויים שזה מול בין העיניים למעלה. שהיום במחקרים החדשים יודעים שהעיניים האמיתיות נמצאות במוח, לא העיניים החיצוניות. כי יש שני גרעינים, גרעין ברכי צידי שהוא נמצא בתוך המוח ששם עיקר הראייה והעין קולטת רגלים, מזרימה למוח ומקום הנחת התפילין זה באמת בין עיניך. אז לא ידעו את הדברים האלה אבל ידעו שאם כתוב בן עיניך אין הכוונה לשים את התפילין בין העיניים אלא הכוונה מול בין העיניים. את זה

קיבלו בתורה שבעל פה. אבל איך הקדוש ברוך הוא מצווה הוראות כאלה בתורה בלי לומר לנו מה הוא מתכוון. הרי אם הוא נותן לנו לפרש איך שאנחנו רוצים, התורה כבר לא אלוקית. הפכה להיות אנושית. כל אחד מסביר איך שהוא רוצה. או דוגמה נוספת, לא תבשל גדי בחלב אמו. ידוע. נכון פסוק ידוע. אבל מי אמר שקוראים בחלב אמו? אולי בחלב עמו. התורה לא מנוקדת. בלי תורה שבעל פה שיסבירו לך איך בדיוק קוראים ומה נכון אולי הכוונה בחלב חלב יש פסוק בתורה כל חלב וכל דם לא תאכלו חלב זה השומן שיש לבהמה שהיו מקריבים על גבי המזבח במקומות מסוימים אז אולי צריך לקרוא בתורה לא תבשל גדי בחלב עמו וכך כל ההוראות שבתורה בעשרת הדיברות שמור את יום

השבת לקדשו מה זה לקדשו איך מקד קדשים את השבת. מה צריך לעשות? לקדש אותה בטבעת. הרי את מקודשת לי בטבעת זו. לא תעשה כל מלאכה. איך אני אדע מה זה מלאכה? אם יש לי לול של 300 תרנגולים, זה הפרנסה שלי ואני מאכיל אותם בשבת כדי שאחר כך יטילו ביצים ולהשתמש בהם. אז אם זו הפרנסה שלי, אסור לי להכיל 300 תרנגולים בשבת בגלל ש זו הפרנסה, זה המלאכה. מה זה לא תעשה כל מלאכה? מה הכוונה? ואל אישה בנידה טומאתה לא תקרב. אסור לי לעמוד ליד אישה נידה. הנה אני מתקרב אליה עומד לידה. איך אני אדע שלא תקרב? הכוונה מגע. כל התורה שבכתב כשאתה עובר עליה אתה רואה שהיא כתובה כמו תמרורים ברחובות. נהג נוסע, רואה תמרור של יד. הוא יודע

עצור. רואה תמרור אחר מבין פה לא עושים פרסה. אבל התמרור אין בו פירוט. לא כתוב בתמרור והגיע לכאן תדע שעליך לעצור לרגע שאם לא כן אתה תתנגש או יתנגשו בך והמקום פה לא אין את כל הפירודט הזה שים לך יד אתה יודע זה היד הזו למדת בתיאוריה מה מה התכוון המחוקק ששם פה את היד מה התכוון המחוקק שעשה התורה שבכתב כתובה בצורה של תמרורים של כותרות של הוראות ובעל פה ניתן ההסבר תכף נראה למה זה למה הקדוש ברוך הוא לא כתב את הכל זה לא רק לשם הקיצור יש בזה רבדים הרבה יותר עמוקים אבל קודם כל לפני הלמה צריך קודם שנבין בוודאות שלא ייתכן שאלוקים נתן תורה שבכתב מבלי שיסביר מה הוא מתכוון כשאתה לומד את התורה שבכתב עצם הלימוד

מיד מעורר אצלך תאיות אתה אומר ברור שיש לזה עוד משהו שהמחוקק נתן מעבר לתמרורים האלה הקצרים שנמצאים כאן בחוץ אז אמרנו ראשית אם כל אחד יכל לפרש את התורה כרצונו. התורה כבר לא אלוקית, היא אנושית. ויותר מזה, אם כל אדם יכול לפרש את התורה כרצונו, אין מצב של שכר ועונש. איך אלוקים אומר? והיה אם שמעתי שמעו מצוותיי ונתתם את הרצכם וכולי. ואם לא, אם לא תשמעו למצוותיי, וחרף השם ועצר את השמיים וגלות וצרות ו אבל אתה לא הסברת מה אתה מתכוון. איך אני אדע מה התכוונת? אם יבוא נניח מנהל מפעל של 300 עובדים, כל אחד עם משפחה וילדים שהוא מפרנס אותם והוא יום אחד בא נניח עצבני, מודיע בקריזה כולם להתאסף באולם הגדול. כולם

נאספים והוא נכנס ואומר, "תשמעו, מאוד לא מצחן בעיניי מה שעשיתם אתמול ואני אומר, תדעו להיום, אם לא תיקחו ותעלו ותביאו ותסדרו ותוציאו ותשברו, כולכם מפותרים" והוא הולך. את מה להוציא? מה לקחת, איפה לעלות, מה לשבור, מה לסדר, לא מבינים כלום. אתה יכול להעניש כשאתה לא אומר מה אתה מתכוון בכלל. לא ייתכן שהקדוש ברוך הוא יתן תורה עם שכר ועונש ולא יסביר מה הוא מתכוון. איך אפשר לצפות מאיתנו שנדע לכוון לאמת מה בדיוק הוא התכוון. עד כאן זה מצד ההיגיון. והאמת שבתורה עצמה גם כתוב בכמה מקומות שיחד עם התורה שבכתב ניתן גם ההסבר. בואו נקרא את לשון הרמב"ם בתחילת הקדמתו לספרו האדיר, היד החזקה שבו הוא סיכם את כל המצוות

שבתורה ופרט אותם. כותב הרמב"ם כך בהקדמה: "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו." כלומר, כל המצוות שכתובות בתורה שבכתב ניתנו עם הפירוש, עם ההסבר שנאמר פסוק מפורש. ואתנה לך שם זה מתחיל במילים ויאמר השם אל משה עלה אליי ההרה והיה שם מה זה והיה שם אומר לו אל תחשוב שאתה עולה לדקה וחוזר הביתה תדע שאתה נשאר שם הוא היה 40 יום בסופו של דבר 40 לילה אז הוא אומר לו והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה לוחות האבן ברור מה הכוונה עשרת הדיברות שהם בעצם הכותרות של כל התרייג מצוות. רבנו סעדיה גאון מציין שכל התרייג מצוות הוא עושה את הפירוט. כל אחד מעשרת הדיברות יש לו סעיפים סעיפים שהסך הכל של

הכל יוצא תרייג מצוות. כלומר זה לא שעשרת הדיברות הם משהו יוצא דופן מהכל אלא עשרת הכללים שכוללים בתוכם את כל התרייג מצוות שנמצאים שם. אז אתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה. אני ממשיך את לשון הרמב"ם. תורה זו תורה שבכתב ומצווה זה פירושה. וציוונו לעשות התורה על פי המצווה. ומצווה זו היא הנקראת תורה שבעל פה. הרי המילה והמצווה מיותרת. היה מספיק שיאמר עלה אלי הרע ויהיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה. בתורה יש כבר הכל. התורה שבכתב. מה זה והמצווה? דבר שלישי. מצווה לשון ציווי בעל פה. אני אסביר לך בכל מצווה למה אני מתכוון. ובאמת כשמשה היה בהר סיני, 40 יום היה שם. מה היה לו לעשות 40 יום? כדי לקחת ספר

ולרדת, אפשר לעשות את זה בדקה. אמנם הוא פגש מלאכים ושאל שאלות ונתנו לו מתנות. מלאך המוות גילה לו את סוד הקטורת, שזה מסלק את המגפות והוא לא יכול להיות באזור שיש את הקטורת והוא מסתלק משם, הקטורת של בית המקדש. אבל כל זה לא היה צריך 40 יום. מה עשה שם 40 יום? אחרי שהוא ירד מהר סיני, הוא מספר לעם ישראל מה הוא עשה שם 40 יום. ואותי ציווה השם בעת ההי ללמד אתכם חוקים ומשפטים. כלומר אני ישבתי שם, הייתי בישיבה, הר סינה הייתי 40 יום בישיבה והקדוש ברוך הוא לימד אותי את כל הפרטים ופרטי הפרטים של המצוות עצמם. אני אקריא עוד קטע מדברי הרמב"ם. אף על פי שמאוד מומלץ לכל אדם לקרוא את ההקדמה הזו של הרמב"ם מתחילה ועד

סוף. כמה עמודים בסך הכל, אבל הוא סיכם כאן את כל התמסורת של התורה שבעל פה מדור לדור מאז מתן תורה ועד זמנו של הרמב"ם ואנחנו יש לנו את ההמשך מזמנו של הרמב"ם ועד היום ספר מסא אל האמת הבאנו שם את הרשימה של כל השושלת של מקבלי ומוסרי התורה של כל הדורות עד עצם היום הזה ממשיך הרמבם כל התורה כתבה משה רבנו קודם שימות בכתב ידו ונתן ספר לכל שבט ושבט וספר ספר אחד נתנו בארון לעד שנאמר לקוח את ספר התורה הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית השם אלוהיכם והיה שם בכ לעד זה על מה נאמר התורה זה התורה שבכתב והמצווה שהיא פירוש התורה לא כתבה אלא ציווה בה לזקנים וליהושע ולשאר כל ישראל שנאמר את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם מה

זה אנוכי מצווה אני מעביר לכם מה שמעתי מבורא עולם משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע מה שאני מצווה אתכם. כלומר, יש לתורה שבכתב. מלבד זאת הוא אומר, את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, אותו תשמרו לעשות. לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. ומפני זה נקרא תורה שבעל פה. אף על פי שלא נכתבה תורה שבעל פה, לימדה משה רבנו כולה בבית דינו ל 70 זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע שלושתן קיבלו ממשה. וליהושע שהוא תלמידו של משה רבנו מסר תורה שבעל פה וציוהו עליה. וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה וזקנים רבים קיבלו מיהושע וקיבל אלי מהזקנים ומפנחס ושמואל קיבל מאלי ובית דינו ודוד קיבל משמואל ובית דינו ואחיה שילוני וכולי מתאר כאן את כל

השושלת עד מתי עד שהתורה שבעל פה נכתבה רבנו הקדוש חיבר המשנה כי אני מדלג על כל השושלת של התנאים שהוא מביא כל גדולי הדורות מי קיבל ממי הגיע לרבנו הקדוש שהוא בעצם העלה את התורה שבעל פה על הכתב וממות משה ועד רבנו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדים אותו ברבים בתורה שבעל פה. כל הדורות העבירו את התורה שבעל פה באופן שהרב מוסר לתלמידים בדיוק את המילים שהוא קיבל מרבותיו. תפילין שחורות, תפילין מרובעות. ארבע פרשיות שבתפילין קדש לי והקי ויחש מה והיה עם שמוע. והיו משננים את הדבר. בהמשך נראה על צורת השימור לדעת שלא נפל בזה שום פגם. אז אם כך, אם הכל בסדר ומעבירים מדור לדור בצורה מדוייקת, למה רבי יהודה הנשיא שחי

פחות או יותר בתקופת החורבן של בית המקדש השני לפני 2000 שנה, למה הוא ראה צורך להעלות את הדברים על הכתב? אז הוא מסביר והוא מי זה הוא? רבי יהודה הנשיא קיבץ כל השמועות, כלומר כל מה ששמעו מרבותיהם. וכל הדינים וכל הבאורים והפירושים ששמעו ממשה רבנו ושלמדו בדין של כל דור ודור בכל התורה כולה וחיבר מהכל ספר המשנה ושיננו ברבים ונגלה לכל ישראל וכתבו כולם וריבצו בכל מקום כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל ולמה עשה רבנו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה לפי שראה שהתלמידים מתמעתים והולכים והצרות מתחדשות ובאות וממלכת הרשעה, כלומר הרומאים, פושטת בעולם ומתגברת. וישראל מתגלגלים והולכים לקצוות, יצאו לגלות, מתפזרים

בכל העולם. חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם כדי שילמדו במהרה ולא ישכח. וישב כל ימיו הוא ובית דינו ולימד המשנה ברבים. ואז ממשיך אלו גדולי החכם שהוא בבית דינו ושוב כל השושלת עד זמנו של הרמב"ם. וכאן הוא מסיים מה הטעם שהוא הגיע. לחבר את הספר הזה של היד החזקה שזה הסיכום של כל התורה שבעל פה. על כל פנים השאלה היא למה באמת הקדוש ברוך הוא נתן גם תורה שבכתב וגם תורה שבעל פה. אגב, פה הזכרתי בקצרה את הנקודות שהרמב"ם מציין במה שנוגע לתורה שבעל פה אבל יש עוד מקומות בתורה שרואים את זה. זה ספר מסא אל האמת שבו יש לנו פרק שלם על העניין של התורה שבעל פה ועוד שאלות מצויות. אז כאן הבאנו את הפסוק בדברים יב. כי תאווה

נפשך לאכול בשר. אומר הקדוש ברוך הוא, אם אתה רוצה לאכול בשר, אצל אומות העולם הורגים את הבעל חיים איך שהם רוצים. וזבוחת מבקרך וזבוחת הכוונה ושחטת. כן, זה זביחה, זה שחיטה. מבקרך ומיצוניך אשר נתן השם לך, כאשר ציוויתיך, כמו ההלכות שציוויתי אותך, על פי הכללים האלה, ככה תשחט. אבל היה מספיק שיאמר וזבחת ממקרך ומצונך מה זה כאשר ציוויתיך תפתח את כל התורה בשום מקום בתורה אין פרטים איך שוחטים לא כתוב פה כתוב וזבחת איך כמו שציוויתי אותך אבל איפה ציווית אותי בשום מקום בתורה שבכתב לא כתוב פרטי הלכות של שחיטה ברור שמה הכוונה כמו שכותב רשי וזווהתה כאשר ציווית תיך למדנו שיש ציווי בזביכה האך אישחות והן הלכות

שחיטה שנאמרו למשה בסיני וכך יש בתורה עוד מקומות כאלה של פסוקים שרואים שהקדוש ברוך הוא נתן למשה בסיני גם את ההסבר של התורה שבכתב כי בלי זה באמת אי אפשר להסתדר בכלל לא להבין שום מצווה התורה הופכת מאלוקית לאנושית כי כל אחד יסביר מה שהוא רוצה לא שייך שכר ועונש אלה דברים שהם ברורים השאלה הגדולה היא למה הקדוש ברוך הוא נתן תורה שבכתב ותורה שבעל פה. למה בעצם לא כתב את הכל מצד מה שהוא חשש שהספר יהיה יותר מדי גדול? בורא עולם יכול לתמצט את הדברים בצורה יפה. מקסימום היה עושה לנו כמו שס של כל התורה. מה הבעיה? יכל לסדר את כל העניין. אגב, הש"ס, שאנשים נבהלים ללמוד את הש"ס, כי רואים 20 קרכים כאלה גדולים

בספריה, זה צריך לדעת שבפועל הכרכים הגדולים האלה, חלק גדול מהם זה רש"י ותוספות. התלמוד עצמו הוא הרבה יותר קטן. לא צריך כל כך הרבה כרחים. אם אתה לוקח רק את התלמוד עצמו, מדפיס אותו, אתה עושה ממנו קרך אחד. אפשר לעשות מזה קרך אחד גדול, כמו שעשו עכשיו את כל הזוהר בקרך אחד בלי 20 קרחים. אז אפשר לעשות כל התלמוד בקרך אחד. אבל העובי הזה שאנשים נבהלים כי יש שם רש"י ותוספות והמפרשים שבסוף יש את הריף ואת הראש ומרשה אז הפך להיות 20 כרחים גדולים אבל בפועל זה לא כמות כזו גדולה כמו שזה נראה נקודה נוספת שחשוב לדעת אדם שלומד שני שליש מהש"ס יגלה שהוא כמעט כבר יודע את כל הש"ס כי כל התלמוד בנוי על כך שיש את המשנה

שכתב רבי יהודה הנשיא רק הוא כתב אותה מאוד בקצרה ובתלמוד מרחיבים את באור המשנה בין השאר איך ההרחבה יש משנה והגמרא מקשה פה כתוב כך אבל במשנה אחרת כתוב אחרת או בברייתה אחרת כתוב אחרת נראה סתירה ואז הגמרא מתרצת ושוב דנה בדברים אדם שלא למד גמרא מימיו מתחיל ללמוד הכל חדש בשבילו לומד משנה נניח משנה מסכת בבא קמה והגמרא מקשה ממשנה במסכת בבא מציאה הוא לא למד בבא מציאה זה חדש בשבילו הכל חדש אבל אחרי שהוא למד שני שליש מהשס בשליש האחרון כשהוא לומד אז הוא רואה קושיה את המשנה הזאת אני מכיר מכאן רואה עוד קטע זה מתאים לתירוץ פה לומד לפעמים יש אפילו קטעים שלמים בגמרא שהם מופיעים בכמה מקומות בשס אז אם למדת שני

שליש מהש"ס צריך לדעת שהשליש האחרון אתה משיג אותו בקלות רק היצר הרע מבהיל את האדם איך תצליח איך תספיק אבל תמיד אדם משקיע יקרא לאלוקים עליון לאל גומר עליי כמו המשל שהזכרנו פעם שהמשילו את הדבר למלך שחיפש חתן לביתו ופרסם שהוא רוצה מאזרחי המדינה חתן שיהיה חכם ונבון ואמיץ ובעל עוצמות ורצון אמיתי ויפה תואר ובעל מידות טובות ונעלות אלף דרישות היו לו באו הרבה מועמדים הוועדות בדקו סיננו מתוך כמה אלפים הרגיעו לכמה מאות הגיעו בסוף ל-30 ולהם הוא עשה מבחן אחרון כי כולם מתאימים הראה להם מגדל גבוה צר וגבוה שיש מדרגות בתוכו היא מרפסת למעלה אין חדרים במגדל רק מסתכלים מסתיצים פנימה רואים גרם מדרגות זה כל המגדל

ולמעלה יש מרפסת 50 קומות אמר להם מי שיצא למרפסת בתוך חצי שעה ונופף בידו לשלום הוא מקבל את ביתי היו כאלה שהסתכלו מיד התייאשו הלכו הביתה אמרו זה לא שפוי איך אפשר לעלות גובה כזה זה לפחות לוקח שעתיים לא שייך במהירות הכי גדולה זה שעתיים אז היו היו שהתייאשו, היו כאלה אמרו ננסה. עלו 20 קומות, ראו שנשאר 10 דקות, ירדו היו ש כל אחד התאמץ עד כמה שיכל וירד. היה שם אחד חכם ואמר אם המלך אמר שאפשר אז אפשר. הרי הוא רוצה שמישהו יתחתן עם הבת שלו, תפעיל את ההיגיון. אבל זה לא הגיוני. אני סומך על המלך. וקיבל על עצמו שהוא ממצא את כוחותיו עד טיפת הכוחות האחרונים. ומה שיהיה כשהגיע לקומה ה-20 וראה שיש רק עוד 10 דקות

והוא כבר עייף ומותש עם כל המרץ שהיה לו כבר עלה אמר לעצמו אני לא מתייאש התאמץ עוד ראה שנשארו שלוש דקות ויש לו עוד המון קומות לעלות לא עניין אותו התאמץ עוד כבר לא יכול הוא מותש תחיל לטפס על ארבע אבל לא מעניין אותי יש לי עדיין כוחות אני ממשיך עד שאני אתעלף אני אמצא את הכוחות שלי עד הסוף נשאר עוד דקה ויש לו עוד הרבה קומות, לא מעניין אותו התאמץ. כשהגיע למיצוי הכוחות פתאום ראה שנגמרו המדרגות ויש מעלית פתוחה. הפיל את עצמו לתוך המעלית, לחץ על הכפתור, תוך חצי דקה הגיע לקומה העליונה, יצא למרפסת 10 שניות לפני הסוף, נופף בידו לשלום, קיבל את בת המלך. אם האדם מתייאש מראש, הוא לא משיג כלום. אם הוא ממצא את

הכוחות אז הוא פתאום מגלה אור גדול. כמו זה בש"ס. אתה לומד שני שלי שס פתאום את רואה שליש אחרון. אתה רץ בו, הכל פרוס לפניך. טוב, את זה הזכרנו דרך אגב. נחזור לעניין. למה באמת הקדוש ברוך הוא נתן תורה שבכתב ותורה שבעל פה? למה לא יגלה את הכל? יש לזה כמה וכמה סיבות. עומק לפנים עומק. הסיבה אחת הפשוטה, דבר שהוא רק כתוב בלי הסבר בעל פה, נתון לפרשנויות. וכשהוא נתון לפרשנויות, אם אתה לא מסביר מה התכוונת, אנשים יסבירו כל אחד אפילו אם תכתוב בהרחבה. תמיד יצאו כל מיני, כמו שהיום ידוע בחוקים של המדינות השונות, לחוקי המדינה, דברים כתובים. אבל כשזה מגיע לבית המשפט, השופטים נניח יושבים הרכב גדול של שופטי בג"ץ

ומתווכחים מה כוונת המחוקק? זה אומר ככה, הוא אומר כך. אבל אם אתה כותב את הנושא ככותרת כדי שהנושא לא ישכח כי אם הכל היה רק בעל פה יכול להיות שהיו נושאים מסוימים שהיו שוכחים שהם קיימים בכלל כשהנושא כתוב כמו התמרור אז הוא כתוב בעל פה אתה יושב עם תלמיד אתה מסביר לו מה הכוונה ואז גם אתה קולט אם הוא הבין אותך נכון או לא כשיושבים מול תלמיד אתה מרוויח שאם משהו לא ברור או התלמיד חושב שהוא הבין ולא הבין אז הוא שואל אותך אתה דן איתו, אתה מלבן את הדברים. כלומר, הצירוף של כותרת כתובה והסבר בעל פה מתוך משע ומתן ודיון שיש תמיד את מי לשאול. כשהוא שואל אותך, אתה אומר, "לא, הרב שלי אמר לי כך, לא הסביר לי כך."

אז אתה מעביר לו את הדברים בצורה מדויקת וכך הדברים מועברים בצורה הכי נכונה מדור לדור. למה היה צריך לתת גם תורה שבעל פה? אז אמרנו סיבה אחת שהיא הכי פשוטה כדי שהתמסורת תהיה בצורה הכי מדוייקת. כשיש לך כותרת כתובה ופירוט בעל פה, אתה מסביר לתלמידים, אתה מעביר את הדברים, גם אם אתה בשיעור שרק אתה מדבר, אחר כך יש להם למי לפנות, את מי לשאול, לברר, ללבן את הדברים בצורה נכונה. אבל בחז"ל יש סיבה יותר עמוקה. נקרא את הדברים. אגב, זה ספר מצוין של הרב אהרון לוי, לא בשמיים. ספר שכולו מוקדש לתורה שבעל פה. והוא מביא כאן את דברי חז"ל במדרש. מדרש מעניין. צפה הקדוש ברוך הוא שהאומות עתידים לתרגם את התורה ולהיות

קוראים בה יוונית ואומרים אין הם ישראל. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, עתידים האומות להיות אומרים אנו הם ישראל. אנו בניו של מקום. וישראל אומרים אנו בניו של מקום. ועכשיו המוזני מעוין. כלומר זה נראה שקול. הנוצרים אומרים אנחנו היהודים האמיתיים. עם ישראל אומרים אנחנו היהודים האמיתיים. אז איך תדע מי מי צודק? אמר הקדוש ברוך הוא לאומות מה אתם אומרים שאתם בניי? איני יודע אלא מי שמסתירין שלי בידו הוא בניי. כלומר מי שהסודות שלי נמצאים בידיים שלו הקוד של הכספת נמצא אצלו זה הבן האמיתי. יש לי כספת קוראים לתורה. תורה שבכתב אי אפשר להבין אותה כמו שהיא. יש לכם את המפתחות של התורה שבעל פה איך להסביר? אין לכם, אתם

הזעייפנים והם הבנים האמיתיים שלי. כלומר, הקדוש ברוך הוא נתן תורה שבעל פה שהיא לא תיכתב, מלכתחילה הייתה אמורה לא להיכתב כדי שהתורה שבעל פה תהיה רק ביד בניו וממילא להם יש את המפתחות. יש גם הסבר נוסף שקשור לאותו עניין שאת סודות התורה לא רק מצד מניו של הקדוש ברוך הוא אלא את סודות התורה הקדוש ברוך הוא לא רצה לחסוף בפני אומות העולם הרי יש בתורה פרדס כמו כל סודות הזוהר הקדוש ודברים סתומים ועמוקים שאת זה הוא לא רצה כמו שרואים אצל אברהם אבינו שאת ספר יצירה הוא נתן ליצחק כל הסודות של המפתחות של בריאת העולם סוד האותיות את זה הוא נתן ליצחק ולבן פנים האחרים שהיה נתן להם את השמות האחרים שם של טומאהם מסר

להם שלח אותם לארץ קדם הברבנל כותב שהברהמנים שנמצאים בארצות המזרח והם נחשבים במעמד העליון שם שכשהם מתים לא שורפים אותם זורקים אותם לניער הגנגס עם משקולת ברגל אסור להם להתחתן עם המעמדות הפחוטים הברבנל כותב הם הצאצאים של בני אברהם שהגיעו למזרח לכן קוראים להם ברה מנים תוסיף לו א' בהתחלה יהיה אברהמינים שהם שהגיעו לשם וגילו להם את כל הסודות של המזרח שזה סודות של כוחות נקרא לזה אנרגטיים שקיימים בעולם אבל לא קשורים לספר יצירה כי הוא לא שמך עליהם אברהם לא שמך עליהם שאם הוא גלה להם את הסודות של סתרי יסוד האותיות הרי יעקב שקיבל את ספר יצירה מאברהם לימד את הבניו והם היו יוצרים עגל על פי ספר יצירה היו

יוצרים בעלי חיים על פי ספר יצירה רבי אב הוא הגמרא אומרת שהיה יוצר עגל משובח כל יום שישי על פי ספר יצירה רבה ברא גברה אלה סודות את הסודות האלה לא רצה לגלות ככה להפקיר אותם ביד כולם אז זה העביר אותם רק ליצחק שהעביר ליעקב והם לשבטים עד שהדברים הועלו על הכתב בספר יצירה וגם שם משאירי ספר יצירה הדברים כתובים בצורה מאוד סתומה כדי שלא כל אחד יוכל להבין את הדברים אבל המפתחות היסודיים ניתנו שם על אותו משקל הקדוש ברוך הוא כתב את התורה שבכתב ובאמת במשך הדורות תרגמו את התורה לכל מיני שפות אבל את התורה שבעל פה זה נשאר רק לילדים שלו אז גם אם היום מתרגמים תרגמו את התלמוד לקוריאנית אפילו לערבית תרגמו את

התלמוד לכל מיני שפות בסין יש חנויות ספרים מלאים בספרי קודש מתורגמים לסינית אבל כל זה גם בתורה שבעל פה אלא הרבדים היותר עליונים אבל הפנימיות של סודות הקבלה אפילו היום לא מתורגם לשום שפה אחרת. יש דברים שהם נשארו שמעבירים אותם ממש בסתר מדור לדור. אז במקור כל התורה שבעל פה הועברה בסתר מדור לדור זה סודות של עם ישראל. זה כמו שאבא לפני שנפטר קורא לחמש את בניו אומר להם אני מגלה לכם עכשיו את הקוד של הכספת שיש לי שם מיליארדים אבל תבטיחו לי שאתם לא כותבים את זה. אני אומר את הקוד. תשננו את זה בעל פה. אם מישהו ישכח ישאל את השני אבל תשננו בעל פה אל תכתבו בשום אופן תכתבו מישהו יגנוב לך את הארנק יש לו את

הקוד יכול לרוקן את הכל להיכנס לחשבון של הבנק קודים לא רושמים תזכור רק במוח אז זה על אותו יסוד של התורה שבעל פה הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל את זה אל תכתבו זה ישאר רק לכם זה ביני וביניכם תעבירו מדור לדור זה הסבר יותר עמוק למה יש את התורה שבעל פה ולא רק את התורה שבכתב יש עוד הסבר כלומר סיבה נוספת כל הסיבות נכונות. סיבה נוספת, אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, ספר תורה של התורה שבכתב, זה התורה שלי, שבעצם היא התוכנית האדריכלית של כל הבריאה והאור שלי מאיר בתוכה. הקדוש ברוך הוא הכניס כביכול את עצמו בתוך המילים של התורה. קודש בריך הוא ורייתא וישראל חדו. אדם עוסק בתורה, מתחבר לאורות עליונים. אמר להם

הקדוש ברוך הוא, הספר תורה הוא בעצם התורה שלי שכתובה על עור שזה בעצם הקלף. קלף זה עור אבל אני רוצה שאתם הבנים שלי עם ישראל, כל אחד מכם יהיה ספר תורה חי. ספר תורה מהלך. איך? על ידי התורה שבעל פה. תורה שבעל פה לא תהיה כתובה בשום מקום אחר, חוץ מאיפה? במוח שלכם. ברגע שהיהודי עוסק בתורה שבעל פה, הוא עצמו הופך להיות ספר תורה חי. וזה רצון השם שעם ישראל תקדש ויתעלה על ידי התורה שבעל פה יגיע לרמות יותר גבוהות. זה הסבר יותר בפנימיות של הדברים. ומה שהזכרנו כדי שהתורה לא תזלוג לגויים, התורה שבעל פה, האמת היא שזה לא רק לגויים. גם בתוך עם ישראל כתוב שאסור ללמד תורה תלמיד שאינו הגון. יש תלמיד שאינו הגון שהוא

אחר כך משתמש בתורה כדי לנגח לעשות מזה רק נזקים. לא כל אדם מותר ללמד תורה. בפרט סתרי תורה. כשהתחלנו את שיעורי הקבלה אצל הרב דוד בצרי לפני עשרות שנים אז בשיעור הראשון אחרי שהוא ברר ככה בזה בשיעור הראשון הוא אמר שאני יש לי תנאי אחד. נתחיל עכשיו ללמוד קבלה אבל יש לי תנאי אחד. מראש אני אומר שאם באחד השיעורים אני אראה מי שלא מתאים אני אבקש ממנו לא לבוא יותר ושלא יפגע כי מראש על דעת זה אנחנו מתחילים כך מראש הוא התחיל לומר כי עכשיו הוא ברר עד כמה שידו מגעת אבל פתאום יגלה מישהו שלא מתאים אז הוא הודיע מראש שלא יפגעו אם הוא באמצע יוצא מישהו שלא יבקש ממנו לא להמשיך לבוא לשיעורים זה אפילו שכולם היו אברכים

שהיו אחרי כבר לפחות 25 שנה כל אחד שכבר היה בעולם התורה בכל זאת הוא רצה לוודא את ה את העניין הזה. אז רואים שתורה לא מלמדים כל אדם. אז אם זה כתוב לא בשליטה שלך. מי שרוצה קונה ספר לומד. אבל כשהדברים נמצאים בעל פה אז כל רב בודק למי להעביר למי לא. ותראו במשניות מסכת חגיגה בגמרא שם הגמרא מדברת על הסתרי תורה. איך מלמדים כמה מותר שיהיו בשיעור באותה שעה. יש מעשה בראשית, מעשה מרכבה, סודות שונים ברמות שונות. יש ששאלו מי אמר שמשה רבנו עצמו לא טעה? אולי הקדוש ברוך הוא אמר לו תורה שבעל פה וכשהוא ירד ואמר לעם ישראל אולי איזושה טעות או שיבוש אבל התשובה נמצאת בפסוק ויאמר השם אל משה הנה אנוכי בא אליך באב הענן

בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם כלומר הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו אני לא אתן לך את התורה בסתר ואתה תבוא ותיתן את התורה כי אחר כך יגידו שעבדת עליהם אצל המורמונים למשל טוענים שאזה אדם בפני קרוב ל-200 שנה בשם ג'וזף סמית. זה דת חדשה, פלק בנצרות, שהוא סיפר לכולם שהוא נפל לאיזה בור, היה שם גולגולת עם ספר ונחש קרוך על זה. בא מלאך, אמר לו, אתה הנביא הבא אחרי ישו ואתה ועכשיו יש מיליונים בארצות הברית, המורמונים שהם מאמינים בו שהוא ההמשך של זה והביא להם את ספר המורמון עם חוקים חדשים או באיסלאם. הייתי במערה, בא מלאך ונתן לי את הקוראן בלי עדים, בלי כלום. אומר הקדוש ברוך הוא למשה, אני לא

רוצה שאתה תבוא בצורה כזאת, כי אחר כך יגידו עליך שאתה עבדת על כולם. איך הם ידעו שבאמת אני נתתי לך? לכן הנה אנוכי בא אליך באב וענן. כלומר, תהיה התגלות מדהימה שם, כמו שבאמת מעמד הר סיני, בעבור ישמע העם בדברי עמך. כל העם ישמע אותי מדבר איתך. חכמי הקבלה אומרים, היה שווה לקדוש ברוך הוא להקפיץ את כל ישראל למדרגת נביאים. נביא זה אדם שהגוף שלו כל כך זח, שכאילו הוא לא קיים. יש לו גוף, אבל הוא כמו נשמה בלי גוף. מרוב שזיכך את הגוף שלו בקדושה, בשמירת המחשבה, שמירת העיניים, דבקות בשם. ממש הנשמה מחוברת עם זה נביא. שומע את הקדוש ברוך הוא, מדבר איתו, צריך כלי מאוד זח. רוב ישראל לא היו כך, אבל היה שווה לקדוש

ברוך הוא לתת לכולם, להעלות אותם, לזכך אותם במעמד הר סיני, מדרגה של נביאים, שיהיו כלי כמו מקלט שיכול לקלוט את הדיבור האלוקי ולראות את כל המראות האלה. וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים היו רואים אותיות ברקים של אש אנוכי השם אלוקיך כל דיבור שיצא מפיב של הקדוש ברוך הוא העולם כולו דמם באותה שעה שור לא געה ציפור לו ציצה כל העולם כולו הכל כל העולם קפה כשירדה שכינה על הר סיני היה שווה לקדוש ברוך הוא לעשות את זה כדי שכל אחד ידע משה רבנו לא עובד עליי אני שמעתי את אלוקים מדבר איתו אחרי שתי דיברות מתוך עשרת הדיברות הם לא יכלו יותר להכיל את זה כי באמת לא היו בדרגה הזו. כתוב שהם באו למשה וצעקו, אמרו לו,

דבר אתה עמנו ונשמע ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות. לא יכולים להכיל את ריבוי האור הזה. הם לא בדרגה הזו. לכן דרך אגב כתוב תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב. המילה תורה הגימטריה שלה הוא 611 ובפועל יש 613 מצוות. אומרת הגמרא למה תורה זה 611? כי תורה ציווה לנו משה. 61 שמענו ממשה, אבל שתיים לא שמענו ממשה. שמענו ישירות מהקדוש ברוך הוא. ואל שתי הדיברות הראשונות ששמעו עם ישראל ישירות מבורא עולם. והקדוש ברוך הוא אומר לו, אני עושה את זה בכוונה שכולם ישמעו אותי מדבר וגם בך יאמינו לעולם. בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם. כלומר כשאתה תבוא אחר כך בשמיים הם ידעו שאני הרי רואה עתידות ואני יודע אם

אתה תנסה לעבוד עליהם אז אני לא אבחר בך. אם אתה תשבש משהו, אם אתה תשכח משהו, אבל אני רוצה לתת את התורה לישראל ואני בורא עולם, אני יכול לסדר את זה שאתה לא תשכח. ובאמת כתוב ישמח משה במתנת חלקו. מה זה מתנת חלקו? המתנה שהוא קיבל זה שהקדוש ברוך הוא הכניס לו את כל התורה למוח כמו בדיסק. כתוב ש-40 יום היה משה לומד ומשקח. הוא לא הצליח לזכור את כל הפרטים. כמה שמנסה זוכר אבל לא זוכר את הכל. ביום האחרון שהיה צריך לרדת קיבל מתנה. כל התורה נכנסה לו לתוך המוח. זה מעורר כמובן שאלה אז למה 40 יום? מראש היה מכניס לו את זה למוח. אבל התשובה זה כלל גדול בכל הדברים. קשור קצת למה שדיברנו קודם. הקדוש ברוך הוא רוצה

שאתה תעמול. תמצא את הכוחות תקבל מתנה. אבל קודם כל תעשה מה שאתה יכול לעשות. אם לא תעשה לא תקבל מתנות. תתאמץ אחר כך תקבל גם מתנות. זה יסוד גדול בכל התורה כולה. זה כמו שכתוב על היצר הרע. צופר רשע לצדיק ומבקש לאמיתו השם לא יעזבנו בידו שם חז"ל אומרים שאילמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו אבל אם אתה ממצא את הכוחות בטוח תנצח אותו לפתח אתה תרוץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו למה כי הקדוש ברוך הוא איתך ואם אתה תעשה את שלך הוא יסדר את הכל בצורה הכי טובה אז ממילא יוצא שלא ייתכן שמשה רבנו ישכח משהו או יעבוד עליהם כי הקדוש ברוך הוא מראש בחר בו וסידר את הדברים בצורה כזו שהתורה שהוא רוצה להעביר לאנושות פשוט

תעבור בשלמותה. אחר כך יש בחירה לבני אדם לקיים, לא לקיים, אבל זה בחירה שלהם. מצד בורא עולם הוא עשה את שלו לתת תורה מדויקת, שלמה, מתכנת ופועלת. רואים גם שהיא פועלת במשך כל הדורות עם הוראות יצרן בצורה הכי מדוייקת. היא גם מוכיחה את עצמה. התורה יש לה קבלות שהיא מאוד מאוזנת, מאוד מדוייקת. אדם שהולך איתה רואה בדיוק שהיא מותאמת. הוראות יצרן, ממש מותאמת למוצר לפי בדיוק מה שהוא צריך. גם בהנאות העולם, בכל תחום ותחום. יש בה תשובות על הכל. נעבור כעת לנקודה האחרונה. אדם שאומר בסדר, ברור לי עכשיו משה קיבל תורה שבכתב ותורה שבעל פה, העביר אותה מדור לדור. איך אדע שהתורה שבעל פה שיש לי היום היא אותה תורה שבעל

פה שקיבל משה בסיני? ומה אני עושה במצב שבכל זאת? יש מחלוקות. הרי קראנו את לשון הרמב"ם שראה שכבר מתמעתים התלמידים והתורה כבר לא מעוברת כמו לפני המלכות הרשעה מתפשטת והתחילו גם מחלוקות קצת לפני רבי יהודה הנשיא התחילו מחלוקות הלל ושמאי לפני כן התורה הוא עברה בצורה מדוייקת אפילו לא היו מחלוקות אז איך אני אדע איך להתייחס למקום שיש מחלוקת אז ראשית צורת התמסורת של התורה מדור לדור האדם יכול להיות רגוע לחלוטין שלא ייתכן שבתורה הזאת חלו שינויים. כי כשאתה רואה איך זה הוא עבר, לא כמו בטלפון שבור. בטלפון שבור ילדים היו משחקים פעם במשחק הזה. היום יש להם משחקים יותר מעניינים אבל פעם היה להם את המשחק הזה שהיו

יושבים נניח חמישה ילדים, לוחשים לראשון מילה באוזן, הוא לוחש לשני, לשלישי, לרביעי. אחר כך שואלים את האחרון מה שמעת, חוזרים איפה המילה השתבשה. מי ששיבש יוצא מהמשחק. כי מטבע הדברים אדם לא מרוכז כל כך ומצליח לשמוע טוב כשלוחשים לו באוזן. אז דוגמה ידועה למשל שאם לראשון נוחשים את המילה כיסא, השני לא בהכרח שמע כיסא. יכול להיות שהוא שמע כיס, זה גם מילה שיש לה משמעות. והשלישי לא שמע כיס, שמע כי והרביעי שמע קיר והחמישי שמע עיר. אז תוך חמישה אנשים המילה כיסא יכולה להפוך לעיר. כיסא, כיס, כי, קיר, עיר. בקלות. אז איך אתה יודע שאחרי מאות או אלפי שנים לא חלו שינויים בתורה שבעל פה נקצין יותר נניח שהאחרון אומר

את המילה כיסא אנחנו אמרנו לראשון כיסא ואחרון אמר את המילה כיסא ניקח מישהו שהוא לא יודע מה המילה הראשונה ונאמר לו הוא אומר תראה אם אתה רואה פה את החמישה האלה האחרון אומר שהוא שמע את המילה כיסא אתה מוכן להתערב על 200 שק שהמילה כיסא זו המילה הראשונה אם זו המילה אתה תקבל 200 ש₪ אם לא תשלם אתה 200 שק. אין אדם שיהיה מוכן להתערב שזו המילה שנאמרה או או הפוך שזו המילה שלא נאמרה. מאיפה הוא יודע? אבל התשובה פשוטה. כשבודקים איך התורה שבעל פה עברה מדור לדור, רואים את אמינות התמסורת בצורה שאתה יכול להיות רגוע לחלוטין שהתפילין של היום אלה אותם תפילין שמשה רבנו הניח. שהמיקום של התפילין זה איפה שהוא הניח, שכל

ההלכות שיש לנו היום בתורה שבעל פה, במשנה, בתלמוד, זה בדיוק מה שקיבל משה בסיני. אמרנו שאם ניקח חמישה וניתן להם את המשחק הזה, אף אחד לא יהיה מוכן להתערב על 200 ש₪. אבל אם ניקח את אותו משחק ונעשה אותו קצת בצורה שונה, נויע שאנחנו לוקחים 10 קבוצות לצורך הביקורת, כדי שתוכל לבדוק, כי כולם ישמעו את אותה מילה. אז תמיד תוכל לבדוק אצל האחרון האם כולם אומרים את אותו דבר. אם כולם אומרים אותו דבר זה אומר שזה נכון שזו המילה שנאמרה. אם כל אחד יגיד מילה אחרת אז תצא מבולבל. אבל אם כולם אומרים יש לך 10 קבוצות ביקורת אז זה מצוין. אז לוקחים 10 קבוצות של חמישה. כל אחד שמים אותו בחדר אחר. אז זה הבדל ראשון בין המשחק

שהזכרנו למשחק החדש. הבדל שני, אנחנו מודיעים לכל 50 המשתתפים, כן? 5 * 10 קבוצות מודיעים להם שמי שרוצה להשתתף במשחק הזה, אם נתפוס אותו שהוא שיבש את המילה, לא רק שהוא יוצא מהמשחק, הוא צריך לשלם קנס של 500 ש₪. אם הוא ייק יקבל פרס של 500 ש₪. זה התנאי למשחק. אז מה הכנסנו כאן כעת? שכר ועונש למי שמדייק ומי שמשבש. נקודה שלישית, אנחנו מודיעים שהמשחק עובד בצורה כזו. כשאתה אומר כיסא, אתה לא לוחש לו באוזן. אתה צועק את המילה כיסא בכל רם. הבדל נוסף, אתה צועק את המילה כיסא לא פעם אחת, 50 פעם. כיסא, כיסא, כיסא, כיסא, כיסא, כיסא. 50 פעם. ככה כל אחד שמעביר לשני. ומלבד כל זאת אתה גם לוקח כיסא ושם לו ביד. למה?

שיהיה בטוח שלא יהיה שום טעות והוא מעביר לבא אחריו וכן הלאה. עכשיו נתאר לעצמנו. קוראים לך, אומרים לך, תשמע, אלה כללי המשחק, הנה יש פה את 10 הקבוצות האלה. תבדוק האם המילה כיסא היא המילה הראשונה שנאמרה. עכשיו, אתה שמעת את כל הכללים, את כל הביטחונות האלה. אתה הולך שואל את האחרון בקבוצה הראשונה, תגיד מה המילה שמעת? אומר לך כיסא. אתה הולך לשני, מה שמעת? כיסא. הולך לשלישי כיסה. ואתה מכיר את כל הכללים. כל ה-10 רואים לך כיסא. יש אדם שיהיה מוכן להתערב על 200 שק שהמילה שנאמרה היא כיסא. לא רק על 200 ש₪, גם מיליון דולר יהיה מוכן להתערב. שזו המילה שנאמרה כי זה סגור הרמטי. אתה יודע, יש פה שכר ועונש. זה סוג

של הרתעה ותמריץ. יש כאן דיוק, יש כאן העברה, יש פה ראייה מיד ליד, שינון. כשבודקים איך התורה שבעל פה הועברה מדור לדור, היא עוברה בצורה הזו. כשמשה לימד את עם ישראל אז הם שיננו ושיננו ככה במשך כל הדורות הגמרא אומרת שבישיבה של רב הונה רב הונה היה יושב זה גמרא בכתובות דף קו היה יושב היו לפניו אלפי תלמידים איך כולם ישמעו את הדברים שלו אז היה אמוראים אמורה זה תלמיד חכם שהוא בדרגה משנית לא כמו גדול הדור ראש הישיבה יש לו גם קול חזק היה עומד לידו יושבים לפניו לא היה אולמות כאלה גדולים של אלפי תלמידים יושבים בשדה מאוד תלמידים בכמה שורות לפניו אחריהם עוד אמורה ואחרי כמה מאות כשזה עוד כמה שורות עוד אמורה

הרב היה אומר את ההלכות תפילין צריך שיהיו שחורות שיהיו מרובעות ארבע פרשיות שבתפילין קדש לי ויקי ויחש מה ויים שמוע רק מעור של בהמה טהורה אומר כמה הלכות ועוצר עכשיו האמורה שלידו חוזר על הדברים בכל רם אומר אותם האמורה שאחריו שמע מה שהוא אמר מסתובב אומר את זה לשורות הבאים וזה שאחריו מסתובב אומר לשורות הבאים וכן הלאה. בינתיים הרב כאן אומר בישיבה של רב הונה היו 13 אמוראים שהיו עומדים לפניו כדי להעביר. מסתיים השיעור, כולם מתפזרים חברות, חברות משננים את הדברים. התורה שבעל פה היה אסור לכתוב אותה לרבים אבל היה מותר לכל אחד לכתוב לעצמו. זה היה נקרא מגילת סתרים. כותב לעצמו בקצרה את הדברים בתמציתיות כדי

שהוא יזכור לעצמו. משווה עם מה שהשני שמע. משננים חוזרים. כך התורה הוא עברה מדור לדור באופן שלא היו מחלוקות גם לא היו צריכים לכתוב את זה רבי יהודה הנשיא ראה שהתחילו כבר התחיל רפיון התחיל מחלוקות העלה את הדברים על הכתב אבל מה עושים כשיש מחלוקת אז ראשית צריך לדעת מי שישים לב המחלוקות הם תמיד בפרטים הקטנים ולא בפרטים הגדולים וגם בפרטים הקטנים קיבלנו כללים בתורה עצמה איך פוסקים הלכות אז אתה יודע שאתה עושה את רצון השם לפי הכללים שבתורה למשל למשל פסח. כולם יודעים שפסח הוא שבעה ימים וכולם יודעים שבפסח לא אוכלים חמץ ואוכלים מצות. זה כל ישראל יש בזה מחלוקת? אין בזה מחלוקת. אז יש הבדלים בפרטים הקטנים של

כמה למשל במשך הדורות אלה נוהגים לאכול אורז. אלה נוהגים שלא לאכול אורז. בהמה שיש לה חור בראות לכל הדעות היא טרפה. אסור לאכול אותה. יש מצב של שירחה. מה הדין של הסרכה כזו? סרכה אחרת. אז יש מחלוקת בפרטים הקטנים האלה שלפעמים הם גדולים אבל גם בהם בפרטים האלה שהם אמנם שוב זה קטן ביחס למערכת הכללית אבל לפעמים יש לה משקל גדול של ייסורי דאורייתא במקומות האלה שיש מחלוקת קיבלנו כללים בתורה לפי מה ללכת פסוק בתורה אחרי רבים להטות למשל אז כשיש מחלוקת במשנה חכמים אומרים מותר רבי יהודה אומר אסור אז אתה יודע שהלכה שמותר אתה לא צריך לפחד ואם הקדוש ברוך הוא התכוון אסור כי הוא עצמו אמר לך בתורה כשיש מחלוקת אחרי

רבים להתות אז אתה עושה את ההלכה כמו שהוא אמר בחכמי כל דור ודור כתוב עשה לך הרב כל אחד יש לו את מנהגי אבותיו את הרב שלו אז כשאתה הולך על פי הכללים שבתורה אז אתה יודע שעשית את רצון השם ממילא אדם רגוע לחלוטין ולא חושש משום דבר בעבודת השם יודע שבאמת הוא עושה את מה שנכון וראוי וצריך לעשות ונסיים כנספח בעוד נקודה קטנה בעניין של תקנות חכמים. התורה ציוותה את חכמי ישראל לעשות סייג לתורה, לעשות גדרים לתורה. ושמרתם את משמרתי, עשו משמרת למשמרתי. כשחכמי הדורות ראו שאנשים עלולים להיקשל בדבר עבירה, גדרו גדר, תיקנו תקנה. לא מדובר על חכמים של הדורות האלה שאין להם סמכות כזו, כי ראו שיש ירידת הדורות. אחרי חתימת

התלמוד הפסיקו את העניין, אבל עד חתימת התלמוד היו ביקיים גם בשורשים הרוחניים של הבריאה ידעו להתאים כל מצווה אם ראוי לגזור, לא ראוי לגזור. אפילו אסתר כשביקשה מחכמי ישראל קבעוני לדורות, שיהיה חג קבוע. בהתחלה סרבו, בדקו את השורש הרוחני עד שראו שזה מתאים וזה הוקבע בתאריך של כל שנה ושנה ירד אור לעולם ביום הזה, אז קבעו את חג פורים לדורות. היום אין אנשים בדרגות האלה. אבל חכמי ישראל כשתיקנו תקנות הם מצווים על כך. אנחנו הצטוונו לשמוע להם בלא תסור מן הדבר שיגידו לך ימין ושמאל. לכן מברכים על המצוות שחכמים תיקנו אשר קידשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה, להדליק נר של שבת על נטילת ידיים וציונו. שואלת

הגמרא במסכת שבת היכן ציוונו? ציוונו בלא תס כי מצווה דרבנן היא ממילא הופכת להיות ציווי אלוקי. כמו שמלך אומר לקבלן אתה תבנה על פי האדריכה לזה מה שיגיד לך תעשה. אם הוא עבר על דברי אדריכה עבר על דברי המלך כי המלך אמר לו לשמוע לו המקום היחיד שיש בכל זאת הבדל בין דאורייתא לדרבנן שספק דאורייתא לחומרה שיש ספק באיסור תורה צריך להחמיר ספק דרבנן לכולה השאלה היא למה אם יש בזה לאות אסור למה למה זה קל יותר התשובה היא לא בגלל שאנחנו מזלזלים בדברי חכמים אומרים ספק להקל חכמים עצמם כשתיקנו את התקנות שלהם הם אמרו שכל מה שתיקן תקנו זה רק באופן של ודאי מקום של ספק לא תיקנו אז אתה עושה דברי חכמים זה לא שאתה מקל

בגלל שזה חכמים הם אמרו שבספק אנחנו לא מתקנים את התקנה הזו ממילא ספק דאורייתא להחמיר ספק דרבנן להקל אבל בכל עניין אחר שומעים לדברי חכמים כמו לדברי תורה מדקדקים ומקפידים וככה אדם יודע שהוא הולך בדרך השם עולה הולך בדרך המלך כרצון השם וזוכה לחיים טובים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא ‏Ja.