"רציתי לברוח, וזה הדבר היחיד שהציל אותי": מיכל דר על החרם שעברה בילדות

אני הייתי חמש פעמים בתוך כל המסע הזה של החרמות עלסף לאבד את עצמי.

מיכל דר מה נשמע?

ממה שלומך?

ברוך השם קודם רציתי

לא אגיד לך אה לא עשית שיעורי בית למה רק אני צריכה לקרוא תחקיר בלילה? אוי ואבוי

לא אגיד לך סתם סתם סתם סתם מה אני נראית לך חדבה אה אוקיי

שמחה

כן

ברחי

כן

מלקי

לא לא ברחי מלקי לא נראה לי

רוזה איך לא אמרת לה

קוראים לי אביגיל אוה מה בא לך

אביגיל ואבע שתיהם ביחד וואו מושלם שמות מהממים אני מאוד אוהבת שם אביגל שתידי

שם א של מישהי שמתקדמת בחיים

מישהי מישהו מישי כמוני מישהי מישהי אבל לא באנו לדבר עליי

אל תחליפי נושא

נכון

בדיוק צחקנו קודם שרציתי רציתי להגיד מה הנושא שאנחנו מדברים עליו ואז ירץ את כל הנושאים בבת אחת אז בואי תעשי את זה אז אנחנו הולכות לדבר פה על חרמות על איך לא להבוק בחיים ובמשקל גם וכל הנושא הזה של ההשמנה שקרה אחר כך על הנושא של האנורקסיה שקרה בזמן החרמות וגם על איך למצוא שוקה בחיים ואיך לההנות מכל כל מסע וכל דרך איך לצאת מכל בור אה כל הנושא הזה של א שנשים שנמצאות בנות שנמצאות בתוך מקום מאוד מאוד כואב בחיים אפשר לצאת משם ובסוף זה עובר בסוף אנחנו מתקדמות הלאה ואנחנו הופכות להיות נשים אוקיי שאנשים לא לא קולטים את זה

אז לפני שאת יוצאת משם אני רוצה שני אכנס לשם חרמות דימוי גוף הפרעת אכילה

כן הפרעת אכילה לפה ולפה. כן. היה לי בהתחלה לזמן של אנורקסי. אחר כך זה היה לבולמיה. זאת אומרת קפצת בין הם

איפה זה התחיל? נולדת הכל היה בסדר?

אפשר לומר נולדתי השלישית במשפחה

איפה בארץ?

א בבני ברק.

אוקיי.

כאילו במנה ישועה אלעד.

משפחה דתית.

כן. משפחה דתית. א שהיה למדתי בגן חרדי. מפה לשם הגענו לבית ספר דתי מאוד, יחסית פתוח. ואני לא התחברתי לחברות.

לא התחברתי לחברות. היה לי מאוד מאוד קשה גם עם המשפחה שלי, עם השתי האחיות שלי שהם היו קצת מעליי ותמיד אשבו בעינינו.

את היית הכי קטנה?

הייתי הכי קטנה משלושתם. ותחשבי זה שנה, שנה שנה. היה לי קשה. ברגע שילד לא מקבל מספיק ביטוי במקום הכי הכי הכי קרוב אליו, מקום שהוא יכול לפרוץ כבולות, הוא לא מקבל את הביטוי שלו, אז הוא מחפש את זה בחוץ והוא בחיים לא אמצא את זה בחוץ.

מה זאת אומרת? את אומרת בעצם אמירה מאוד קשה, אולי לא הבנתי אותך, נכון, שבעצם ילד שובר חרם בכיתה, החרם התחיל קודם מהבית. כן אחר מתחיל קודם כל מהבית כי הוא מחפש לפחות ושמונות שזה כל כך להם כל כך כואב להם מפנקות חמות אני לא אומרת שזה בהרך האימות אמרתי בסופו של דבר זה מכל המכלול

וזה מתבטג מתפרץ החוצה וברגע שהוא מתפרץ החוצה ואת מחפשת איזשהו יחס איזשהיא הגנה בחוץ ולא מוצאים אותה

את אומרת שילד שעובר חרם

הוא יכול לפתור את זה כבר מהבית זה לא רנדום נורמלי שכאילו נפלו על מישהו אלא מזהים אותו שהוא כבר חלש חסר כואב לו משהו זאת אומרת יש לזה איזשהו תקדים שכנראה תחיל אולי עוד מהגן אולי עוד מהבית אולי עוד עם החברים הקרובים אולי עוד עם האחים זה מה שאת אומרת שזה זה מתחיל משם וברגע שאני אני ראיתי את זה היום כן היום אני אומרת את זה

כי הכי הכי קל להשים את הסביבה ולהשים את החברות ולהשים את המורה כן והמורות עשו לי את זה ה הייתה לי מורה שגרמה לי לחרם לא רק החברות שלי גרמו לי הכי כאילו במקום של האשים אבל למה להשים ברגע שאני מבינה שזה התחיל מהמקום הזה אז התחלתי לפתור את זה משם וראיתי כמה הלפתור את זה משם היה לי יותר קל עזבי לפתור בואי נדבר שנייה על הקושי של ילדה שנמצאת בחרם איך זה נראה לא מדברים איתך

לא מדברים איתה לא מחלקים לה שכפולים היא כיתה על מה אנחנו מדברים? כיתה א'ב

לא גד

א'ב הכל היה בסדר

א'ב היה בסדר הייתי כן קצת א לא כאילו אוטסיידרית כזה מחוץ לחברה לא הכי כאילו עניין אותי ואז אחר כך כזה ילד ד התחיל כל הבלאגן של חשבו שאני סוג של המלשינה של הכיתה כי הייתי תמיד בצד א

איך הגיעו לזה שאת מלשינה

סתם

חיפשו איזשהו טייטל לשים עלי

סוטיק הבנתי אוקיי אז את המלשינה של הכיתה ולא מחלקים לך שכפולים לא מחלקים שיח פולים, לא, המורה לא מתייחסת לזה. א אני יורדת למטה לשחק, אין לי מי לשחק, כאילו משחקות חבל, גומי, לא משנה מה, כאילו אני לא קשורה.

את מנסה להיכנס?

ניסיתי. אמרו לי, את בכלל לא חברה שלנו. אמרו לי, לא,

שזה קורה בין ילדות עם כל החוסר טקס ושזה לא בסדר?

קורה. לא, אני בסדר עם זה היום. אני כאילו אין לי בעיה. כן. אבל אני רק אומרת בסופו של דבר מי שהיא ילדה שחווה את זה עכשיו אל תחשבי שזה הסוף אני חשבתי שזה הסוף

ברור חרב עלייךמך מה תעשי בהפסקות

אין לי חברות גם את החברה הכי הכי טובה שלי לקחו לי אני זוכרת שהם אמרו ל הם אמרו לי ה הייתה לי חברה מאוד מאוד טובה אה והחברות החבורה הזאתי שעשתה עליי חרם אמרו לי עכשיו היא חברה שלנו

וואו

ואז שמה כאילו הרגשתי כל כך תקירה בלב כזה זה זכות שישבתי בכיתה בוכה ואז גם באו ועשו כזה חסימה בשולחן כרזה שעושים פס אז שמו לי כזה מקום מאוד מאוד קטן אה הרגשתי כל כך א באמת הכי

מושפלת כן קטנתונת ולא לא רואים אותה

וזהו וואי א תכננתי שלא לבכות פה קצת יורד אבל בסדר

את יפה כשאת בוכה

לא כי גם באי מספיק מספיק בכיתי בכל מיני פודקאסטים על זה והגיע הזמן להגיד את זה בצורה מאוד מאוד הגיונית שנכון זה משהו שעוברים אותו וכל ילדה שעוברת כזה דבר אני חושבת שיש לה את הכוח לקום מהדבר הזה כי אם אלוקים הביא לך את זה הביא לך גם את הכוחות

אבל אז לא היה לך כוח זאת אומרת היה לך כוח לא ידעת שיש לך כוח

לא ידעתי שיש לי כוח

היית מאוד בהשפלה הזאת בקטנה הזה ב לא רואים אותי

שמונה שנים

שמונה שנים

לא חשבת להגיד למישהו אמא, אבא א

אמא שלי קלתה את זה אחרי שהחם עבר גם לשכונה ואז הגעתי רק לבית ותמיד הייתי בבית הייתי יושבת מהרגע שהגעתי לבית מהלימודים הייתי יושבת על השיש ומסתכלת בחלון ובוכה את חיי ששרפו לי את הילדות כאילו הרגשתי כל כך חסרת קול

חסרת קול ווא

הכל זהו אין לי כלום לא

חסרת קל בלי או בק זאת אומרת את את לא הצלחת לב

גם וגם

אוקי

את הקול שלי לא הצלחתי לבטל לא הצלחתי הכל

יש מישהו שכן שומע אותך שרואה אותך

אמא שלי ראתה את זה אחרי שהמורה התחילה לומר לה שוואלה אני לא מתפקדת ואז היא ראתה שאני גם בבית כל הזמן ואני אפילו יורודת למטה לשחק אה והתחלתי להכין עוגות התחלתי

זה לא אזור כיתה ה אנחנו מדברים

כן ד אפילו התחלתי להכין כן התחלתי לבשל בבית

שלך רוצת את הנחמה שלך

כן המטבח ולא הייתי אוכלת הייתי רזה מאוד רזה אפילו אנורקסית

אוקיי לא היית אוכלת

39 קילו כאילו באמת מאוד מאוד רזה אני גם גבורה יחסית א

מאוד רזה ואף אחד לא שם לב שאת מאוד רזה

לא שמו לב כי גם היה לי גיבנת מהשפלות

מהשפלות

כן

גיבנת קוראת מהשפלות בסוף סוף גב עקום נוצר מהשפלה כלשהי

שזה מן הסתם במהלך החיים איבדת את הדברים והבנת שהנפש שלך משפיעה על הגוף שלך ואיך שאת הולכת בחיים

חד משמעית היה לי קשה מאוד עם זה כי אמא שלי בלי סוף העירה לי ולא הבנתי בכלל מה היא רוצה ממני היום אחרי שהביטחון שלי עלה הגיבנת כבר נעלמה מעצמה כאילו אני התחלתי לעשות אימונים זה עלה לבד הגימנת קוראת נטו מהשפלות ו זה היה לי גיבנת ברמה שהרופאים אמרו שאין לי סיכוי להחזיר את זה.

וואו.

כאילו זה היה ממש עיקום בכל הגב. הכל כאילו התעקם. לא הייתי הולכת ככה נו יניב כזה

שזה מאוד הגיוני מה שאת אומר.

כן מאוד הגיוני אבל זה חזר. ברוך השם.

שלנו מחזיק אותנו ועמוד השדרה שלנו.

כן. ברגע שאנחנו מרידות את הראש למטה אנחנו משפילות את עצמנו. אז א הכל מתבטא. אז את נכנסת למטבח?

נכנסתי למטבח, התחלתי להכין עוגות. עוגות מטורפות באמת. א

לפני שאמא שלךתה לך להיכנס למטבח. בדיוק היום שהיא אמרה לי עד גיל 18 לא התי לעשות כלום גם חביתה לו כי אמא לא הסכימה להיכנס למטבח. אז אמר לזכותה שלי. אמא שלי הסכימה לי. תודה השם היא גם הסכימה לחיות שלי. אני פשוט באתי וכאילו לקחתי את הזה. לפני כן לא נגעתי בכלל במטבח. כאילו חביתה אפילו לא הכנתי.

זה לא היה במודע. אין לי חברות נהפוך את העוגיות לחברות. זה פשוט מצאת לעצמך פתאום נחמה במקום

בדיוק כי גם רציתי לברוח איפה שהוא אני הייתי חמש פעמים בתוך כל המסע הזה של החרמות עלסף לאבד את עצמי וזה הדבר היחיד שהציל אותי

ואנשים ידעו מזה מישהו ידע מהמצוקה שלך

פתאום אנשים כאילו תפסו אותי שנייה לפני ופשוט הלכתי ולא אפילו לא ראו אותי כן לא לא שהם ידעו שאני באה לעשות משהו אבל פשוט מישהו הגיע לשם והציל אותי

בלי שהוא ידע

בלי שהוא ידע

זאת אומרת התחושה הזאת שלו לא רואים אותי כל כך הייתה אצלך חזקה ומתמשכת שגם כשניסית לעשות מעשה עובדני שזה אמור להיות משהו ש

אנשים

תודה שם אני עדיין חיה

ברוך השם וחיה וחוגגת את החיים אבל אז אפילו גם את זה לא ראו לא את המעשה ולא אותי

קשה מאוד אוקיי

לא ראו בכלל זה זה כואב כי זה כאילו רגע שנייה אני רציתי שיראו אותי זה למה רציתי לעשות את זה כמובם כל ילד שמנסה לעשות לעשות את זה זה יעני אותו בגלל שהוא רוצה שיראו אותו אז אם אתם רואות רואים רואות מישהו שעושה כזה דבר שהוא מחפש שיראו אותו אז תסתכלו עליו אני מאז כאילו מתי שעברתי את ה אחרי שעברתי את החרמות ונכנסתי לתיכון ושם עלה לי הביטחון לא יכלתי לראות חברה אחת בכיתה שלי גם אם אני חברה שוגם אם לא את יושבת בכיתה בהפסקה לבד את לא זה לא קורה קומי תצא החוצה זה גם אם את לא מדברת אף אחד תקומי תצי החוצה תתחיל שיח

למה

בסופו של דבר את מביאה את זה על עצמך את מכניסה את עצמך לתוך הבור תצי ממנו היה לי קשה באמת הייתי אני זוכרת שהייתה לי חברה כזאתי פשוט באתי ובכיתי לידה ואמרתי לה אני לא יכולה לראות אותך ככה לא יכולה לראות אותך ככה באמת כאילו את מזכירה לי אותי שהייתי ילדה בכיתה ואף אחד לא ראתה אותה את מזכירה לי אותי עדיין היא לא יכולה לראות את זה כאילו ובאמת כאילו הסברתי לה את המקום הזה שהייתי בו ואני והיא כל כך הזדהתה איתי אמרתי לה את יכולה לצאת מזה יש לה חברות אני אהיה חברה שלך בואי כאילו באמת

בתיכון אחרי שבאמת היה לי ביטחון עצמי היה לי חברות היה לי הצלחה בלימודים הכל והשמנה

בוא נדבר על השמנה הזאת אני מאמינה שהיא התחילה במטבח

א היא לא התחילה במטבח היא התחילה מהתרדה שעברתי בבית. א לא כמובן לא ממישהו משפחתי. אתה יודע שעברתי בבית מאיזשהו מישהו חיצוני.

אוקיי. טוב שהבהרת את זה. אוקיי. אז בעצם ההשמנה לא התחילה במטבח כשזה כאילו על פניו הכי הגיוני. בעצם היה טריגר של התרדה שמשם מתחיל משם מתחילה

תהליך של אכילה רגשית בלילות א ועלייה במשקל. עלייה במשקל מאוד מאוד אית. שזה התחיל יותר ממחלות כמו כולסטרול, אנמיה א והמון כדורים והכדורים האלה שגרמו יותר להה במשקל

כדורים כדורים

כדורים הכולסטרול הנמייה צריך כדורים כימיים

לצערנו

מה איך זה מתבטא את את אוכלת בלילה בלי ש

אני אוכלת בלילה בלי שאף אחד רואה יום למחרת הייתי קמה בבוקר עושה מבחן בחשבונאות מקבלת 100 כאילו כזה הייתי עדיין בסדר מבחינה לימודית

איזה גיל אנחנו מדברים תיכון

י כיתה י יא יב פתחת עברת אכילה ואף אחד לא יודע

אף אחד לא יודע חברות לא ראו את זה לא ראו את זה גם בקושי ראו שהשמנתי כאילו אני ראיתי את זה בת מדידה שהייתי מידה 16 בתלבושת ומידה 32 בחצאית

ופתאום זה עולה ועולה ועולה עד שאני מגיע למידה אקסטר לרג'

במידה 46 והרוכסן לא נסגר ואני נמצאת בתוך בתוך התה מדידה ואני בוכה את חיי. אה

מ-32 ל-46 כבר שמים לב.

שמו לב.

אבאים שכנים שמו לב שם לב. כן. התחילו לשים לב. אחרי שזה הגיע לכזה מצב התחילו לשים לב. אה אבל זה היה מאוד מאוד קשה לקלוט את זה כי אני גבוהה אז כאילו זה השתלב טוב חוץ מהפנים. בפנים בוא נגיד זה לא היה לי. לא היה לי א סנטר כפול. כאילו זה היה בוא נגיד השעריות דברים שנשארו לי עוד מאז סנטר כפול פתאום היה לי נפילה בזה כמו של זקנות מה זה מאז כמה שנים אחורה אנחנו מדברים

ארבע שנים שלוש שנים שחק בת 20 נכון אבל עדיין מאז

אז זה טרי אוקיי בסדר גמור

אז אז בעצם את

כל הסיפור שלי תרי 20 שנה

20 שנה בת 20 אז בעצם את נכנסת לתם תידה את מגלה שגדלת בשש מידות שש מידות שבע ו

ותוך כדי אני בדיאטות את מנסה לעשות דיאטה?

כן, ברור. כי מה דוחקים בי לעשות דיאטה?

לרדת במשקל. אז אני מנסה.

אני מנסה ואני לא יכולה. השוקולד זה כאילו המטבח

הציל את החיים. אני חייבת למטבח. המטבח הצילי לי את החיים. אני לא יכולה עכשיו לא לאכול שוקולד? לא יכולה. אני באמת הדבר שהכי אהבתי זה השוקולד.

אבל עכשיו כבר יש לה חברות. את בתיכון כבר יש לה חברות. המטבח פיצה. כן. אניה לך טיפה ביטחון כי הצלחת לעשות עוגיות חמה טובות

אוקיי ואז פתאום כאילו רגע אחרי שאת כבר סוף סוף מתאזנת ואת כבר יש לה חברות אתם יוצאות למחן אני לא יודעת מה עושים שם בתיכון ואופס ההתרדה לוקחת אותך שוב אחורה הפעם להפרעת אכילה ואת אומרת פעם בולים פעם אנורקסיה לפני או שזה

כן אה אתה בולמיה כן יבחנו כאילו ב הרופה כאילו אמרה וואי כאילו מה זה אכילה רגשית אה אז לכן אני אמרה לכי לדיאית היא תעשה לך כאילו גם עבודה רגשית אבל דיאטנית לא נותנת תפריט רגשי היא בעצם אומרת לך לאכול אורק ותבוא ותצעק עלייך אם לא עשית ככה וככה א ובאמת אני חושבת שכל מישהי שחובה הפרעת אכילה מגיל צעיר חייבת לעשות את הדבר הזה בצורה נכונה כי לא משנה כמה ירדת באמת היא יכולה לרדת 50 קילו היא יכולה לרדת 25 באמת אני ירדתי מעד 25 קילו בסדר בדר, לא משנה מה, כמה ירדתי, זה לא מעניין אותי. מעניין אותי כמה מאבק הורדת בדרך לשם. כי כל המאבק שהיה לי לפני, זאת אומרת לפני התהליך היה לי מאבק של כמה קלוריות אני

אוכלת ועוף השוקולד ואני צריכה לאכול שוקולד רק בשבת ורק בכמות הזאתי ולאכול במינון ולאכול בזה. לא. ברגע שהתחלתי להבין שירידה במשקל לא נמדדת בכמה אני אוכלת?

במה זה כן נמדד? ברור שזה לא נמדד בקלוריות.

זה לא נמדד בקלוריות. זה לא נמדד בכמה שוקולד אני אוכלת. זה לא נמדד בכלל. זה נמדד בלהפסיק להעבק בכמה. להפסיק להעווק ב במשקל שיש לי.

להפסיק להבק בו.

אני אני נראה לי מיותר לציין שבעצם את לא דיברת על ההתרדה עם אף אחד. אני מבינה.

דיברתי על ההתרדה. הבנתי שזה ההתרדה. הבנתי את זה אחרי שלוש שנים כן אחרי שכבר ירדתי במשקל ירדתי איזה 15 קילו איזשהו תהליך כן עשיתי איזשהו תהליך

כמובן עם מישהו כאילו מישהי מטפלת מוסמכת והבנתי שזה הגיע מזה עברתי עוד רדעז א ואז זה חזר בתור טריגר ופתחתי את העסק כאילו אז כבר א הבנתי שזה המקום שלי העסק שלי הוא להפסיק את המאבק בגוף ובמשקל. כי בסוף המקום הזה של לאפשר כמו ילד שאת אומרת לו אסור על משהו, הוא מחפש איך לברוח, לפרוץ את הגדר. גם אנחנו בכל גיל אנחנו נחפש לפרוץ את הגדר איפהשהוא בחיים שלנו.

נכון? אבל לא אמרו לך שאסור לך לאכול שוקולד. בגלל זה הלך.

אמרו לך כן

אמרו לך להפסיק לאכול.

כן. להפסיק לאכול שוקולד.

אה

להפסיק לאכול שטויות. הכל.

זאת אומרת בשלב מסם כבר כן העירו לך על האוכל.

העירו לי על האוכל. נכנסו לי צלחת.

איפה נכנס בעצם כל הסיפור של למה אנשים מתחילים לשחק עם המשקל שלהם? כי בסוף הכל רגשי כמו ש התחלנו.

אנשים מתחילים לשחק עם המשקל שלהם שהם מסתכלים על עצמם במרה והם משווים אחרים. משבים לאחר. היום הסיפור הזה של לזפזב בין בולימיה לאנורקסיה הוא מאחוריך? מאחוריי

או ש או שזה כזה

מאחורי אכילה רגשית אני חושבת שזה אחד הדברים שמישהי שלא חוותה אותו לא יכולה לדעת מה זה

אני שמה לב שאת בכוונה משתמשת במינוח אכילה רגשית ולא במינוחים שאני משתמשת בהם יש יש סיבה לזה

מהבולמיה אני פחות אוהבת את המילה הזאתי כי כן אכילה רגשית כי זה התחיל מהרגש

זה התחיל מזה שלא ראו אותי ולא הבינו שאני חוויתי התרדה אני אפילו לא הבנתי את עצמי היה לי איזה איזשהו כעס כלשהו ולא הבנתי מה הוא והשלחתי אותו על החרמות נכון היו טריגרים משם שצפו כי דברים שעוד לא נפטרו דברים שעוד לא פתרתי נכון אבל זה לא היה מזה לכאורה

יפה זאת אומרת את אומרת הסיפור הוא לא השלוש כפות אורז שאני אוכל או העוף או לא פחות טוף כן פחות טוף כן שוקולד לא שוקולד זה בסוף

בסוף הגוף שלנו בריא שאני אוכלת היום אני אשים לי צלחת אוקיי צלחת שאני ארגילה לשים ירקות אוכל אוכל ממש אורז אפילו דג לא משנה מה אני שמה לי אורז דג ירקות מהמם מתחילה לאכול אני יכולה להגיד לך שהיום אני ישיר בצלחת חצי צלחת

כן

ולאט לאט ירד לי הכמות של הצלחת למה כי אני יכולת בצורה נכונה אז לכן אני לא סופרת את הכמות של הכפות אורז כי אני חיה כמו בחורה רזה

ברור לי שאת כבר לא סופרת מבחינת דימוי הגוף שלך את בטוב היום עם עצמך

כן ואני יכולה להגיד לך שיש לי נפילות לפעמים מה זה נפילות?

כי עדיין לא הגעתי לגוף שאני היכלתי עוד אז

זאת אומרת שהנפילות שלך מתבטות במה? בזה שמצבי הרוח לך משתמים כי את לא מספיק רזה כפי שהיית רוצה

משמ כן כן אבל זה משהו הגיוני אני נותנת לזה לעבור

בסדר אוקיי אני ממשיכה בדרך שלך עדיין מאירים לך על זה לא מהירים לך עדיין מחמיאים לך על זה שאת ממשיכה לרזות שזה דבר מדהים כאילו באמת לפני כמה שבועות כל היה לנו מפגש משפחתי א בת מצווה לאחותי נועה וסבתא שלי באה אלי אמרה לי וואי הכרזית

זה עשה לך טוב

ברור שזה עשה לי טוב כי את במראה את לא רואה את השינוי שלך יום יום

ואם תשמיני בקילו

סבבה הכל טוב

זה סבבה

הכל בסדר את לא טיפלי מזה משקלתי מזה בדיק

חד משמעית לא היום אני מבינה שבסוף המשקל הוא משהו שהוא דינמי לפעמים אנחנו לא לפעמים אנחנו י לדות מישהי שתבוא ותשקול את עצמה כל יום לא יעזור לה בחיים כי לא מעניין אותי כמה את שוקולת מעניין אותי איך את נראית מעניין אותי החיוך שלך מעניין אותי האנרגיה שלך

איך את מרגשה בדיוק

מה את אומרת לגבי המשפט שאנחנו לא מתאים ממה שאנחנו אוכלים אלא ממה שאוכל אותנו. זאת אומרת יכולה להיות אישה מאוד גדולה. לא מדברת על ממדים שהם קיצוניים.כן גדולה. בוא נגיד יחסית לעולם הרזון של 90 60 90 היא לא. אוקיי? יכול להיות שהיא בכיוונים אחרים אבל היא כל כך שמחה וכל כך אוהבת את החיים וכל כך חוגגת את החיים והנפש שלה כל כך בריאה שיכול להיות שהיא תחזיק ככה עד 120. לעומת זאת בחורה שהיא כן 90 60 90 אבל אם היא מתורדכת ועצובה וקשה לה וכולי אז יכול להיות ש שדווקא המימדים הנכונים שלה לא בדיוק יעמדו לה מה את אומרת זה

חד משמעית כי בסוף א גם לא משנה כמה את שוקלת אוקיי יכול להיות שמישהי תשקול אה חמש כאילו באמת 50 קילו והיא תרגיש כאילו בדיכאון לא יהיה לה כיף גם אני הייתי משקל 39 לא היה כיף בחיים. זאת אומרת זה עניין שלנו

זה לא כזה משנה. כן. זה לא כזה משנה כמה את שוקלת. מעניין אותי כמה מאבק חסכת בחיים שלך. כמה סבלס חסכת בחיים שלך. כי בסוף אישה לא משנה כמה היא שוקלת משנה כאיך היא מרגישה עם עצמה.

נפלא. אני בכלל חושבת שהדיון על משקל הוא סתם מעליב.

נכון. הוא מעליב. ולא רק. אני כן אגיד ברור. כל אישה במשקל שלה, אבל כל אחת צריכה לדאוג לבריאות שלה. זה לא מעניין של משקל, לדאוג לבריאות שלה ולאכול בצורה תקינה. לא לאכול עכשיו אין לי בעיה תאכלי שוקולד, אבל תאכלי בצורה נכונה. זאת אומרת, הפרעות הזאתי שלקחת את החבילת שוקולד ולפתוח אותה ולאכול ככה

ולגמור עליה ואין בעיה, אבל תשבי ותאכלי.

אבל זה יכול לקרות גם לבחורה במשקל 39 וגם לאישה במשקל 139. ז אומרת מדברת בכלל לא על משקל, את מדברת על איזונים בחיים.

על איזון ועל הרגלי אכילה נכונים. הרגלים הרגלים בחיים גם הרגלי תנועה, הרגלי שינה, הכל. לאכול בצורה נכונה, לחיות בצורה נכונה. ברגע שאת חיה בצורה נכונה, תפסיקי לחשוב שהשייק הזה יוריד אותך במשקל. השייק לא יוריד אותך במשקל. לא השייק הירוק ולא השייק הכתום

וגם לא המשקה חלבון הזה שתקני בסופר. לא, זה לא מה שוריד אותך במשקל. תגידי לי, את לפעמים ככה משתעשת במחשבה של עם הילדה הקטנה הזאת של כיתה ד' ג ה שעברה חרמות, הייתה יושבת ככה לידיך כמו שאנחנו יושבות עכשיו? משתשתה את המחשבה הזאת של מה היית אומרת לה?

אני עשיתי איזה איזשהו דמיון מודרך וכמה בכיתי שם. הייתי שחור. אני זוכרת שבדיבון המודרך הזה שעשיתי פשוט באתי וחיבקתי אותה ואמרתי לה בלי סוף את אלופה ואת תצליחי ואת תגשימי את הכל בחיים שלך ואת תראי לכולם שכ לא משנה מה לכל מי שאמר לך בחיים שאת לא בסדר ולא תקינה ולא לא תצליחי את תראי לכולם שאת הצלחת

תגידי לי איך היחסים שלכם בורא עולם אחרי כל מה שעברת

אני חושבת שיש עוד תמיד מה להתחזק אבל כן טובים א בורא עולם הוא המה שמאיר לי את הדרך ואת תמיד אה המקום הראשון לפנות אליו.

איפה תירד 10 שנים? לא יודעת. אלוקים יודע אבל בסוף זה רק להתקדם ולהמשיך קדימה להיות בלאן אני הולכת. כן יש לי את המטרה שלי אבל אני יודעת שאלוקים יכוון אותי אליה בצורה מדוייקת. זאת אומרת מה

ש עד עכשיו

כן זאת אומרת אני אומרת לו אני יודעת אני רוצה את זה אני רוצה להצליח בככה וככה. אני רוצה להיות עם 3000 נשים בקהילה, נשים שבאמת אה לא רק קהילה, מנויות מנויות לתוכנית ובאמת יורדות במשקל ומצליחות אני רוצה את ה-3000 נשים האלה וחוץ מזה בא לי קהילה של איזה 80,000 בא לי אני רוצה את זה אבל אלוקים החליט אם זה משהו שהוא נכון עבורי

אני מתרגשת מה שאת אומרת ישו פה המון הערות ואת אמרת משהו מאוד יפה את ככה זרקת את זה זה נשמע פשוט אבל אני מתרגשת מזה זה את בעצם אומרת אני לא יודעת אלוקים יודע ואני חושבת שזאת התורה כולה על רגל אחת את לקחת שנייה את כל החלומות שלך בצד ש אחר כך אמרת אותם ב במשפט שלי במשפט שלישי במשפט רביעי את רוצה קהילה ואת רוצה להצליח בעסק וזה בסדר כולנו רוצים להצליח אנחנו בילד אין זה בפנים אבל הזריקה הזאת של אני לא יודעת ואני מצטמרתכת עכשיו שאני אומרת את זה יש אדם גדול שאני פעם שאלתי אותו משהו הוא אמר לי אני לא יודע זה הגיוני לומר את זה.

אינני יודע. אני חושבת שרשי אומר את זה שבן אדם צריך להרגיל את עצמו להגיד אינני יודע. זה חד משמעית כי גם לדעת זה בסדר וגם אני אומרת את זה גם לבנות בתוכנית מישהי ששואלת אותי שאלה ואני לא יודעת לענות לה אני לא יודעת אני אענה לך שאני אדע זה גדול זה גדול בעיניי אני לא יודעת את זה

היה לי קשה גם לומר את זה שתדעי כי היה לי מאוד את המקום הזה של אני אוכיח לכל הבנות האלה בנות 40 50 שאני יודעת יותר טוב מהם כי אני בת 18 אני היום בת 20 כן אחרי שנתיים בעסק אבל כן להב להגיע לתובנה הזאתי לקח לי הרבה זמן שזה בסדר להגיד שאני לא יודעת ואני ללמוד

בואי תקחי קלף כי אנחנו חייבות לסיים

אה אוקיי כשאני מחוברת וואי זה יצא משפט מצוין בול מה שאמרנו בהתחלה כשאני מחוברת לעצמי אני אף פעם לא לבד אז אה אז כן כשאני אוהבת את עצמי אז כל מה שקורה מסביב עובר לידי לא משנה מה זאת אומרת בן אדם יזרוק לי הערה היום ביקורת סבבה נעביר הלאה את יכולה לקרוא את זה שיעור

כשאני מחוברת לעצמי אני אף פעם לא לבד

וואו אני חושבת שזה מאוד מסכם יפה את השיחה שלנו ואם ככה יורשה לי גם להתחבר לתובנה שלך אז זה אפילו ככה מחדד את מה שאמרת על בורא עולם כי כשאני מחוברת לעצמי אני לא לבד

ברגע שהאמונה העצמית מבוססת מבפנים. קשה מאוד לערער אנשים כאלה.

נכון?

שמישהי תבוא ותאיר לי על כל מיני דברים שאני עושה על תפילה שאני מתפללת בבוקר, זה לא יגע לי.

אז איך את רוצה לסכם את השיחה במשפט?

תאהבו את עצמכם. זה הדבר הכי הכי חשוב. קודם כל לאהוב את עצמך. אה זה מה שיפתור לכם הכל. בסופו של דבר ברגע שאני אוהבת את עצמי. אני אוהבת את החיים שלי, את אני מאמינה בעצמי, אני אוכל לפתור כל דבר בחיים. גם את המשקל, גם את החרמות, הכל הכל הכל תצליחו לפתור בזה שאתם קודם כל תאהבו ותתנו לעצמכם את המקום הזה.

אמן ואמן. תודה רבה

אלי מאוד מאוד כיף איתך שתדעי