חודש כסלו - הרבנית חדוה לוי (עם כתוביות בעברית) HD

שלום וברכה צופות יקרות. אנחנו ממשיכות בסדרת ההתחדשות. בכל חודש טמון פוטנציאל אדיר שמיוחד רק לו, וכדי לממש אותו צריך להכין כלים נכונים על ידי למידה על השפעות החודש. כפי שאומר הרמח"ל, האדם נוסע בזמן - מלשון הזדמנות, וחודש הוא מלשון התחדשות ההשפעות המיוחדות שמביא איתו הזמן. אז אחרי ההקדמה הזו נקבל בברכה את חודש כסלו. המילה כסלו מזכירה את המילים 'כיס' ו'לב.' כפי שאמר לי פעם הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, אומרים חז"ל שבחודש הזה הלב כביכול נמצא בכיס שלך, ויש לך יכולת למלא אותו בשפע ובאור. וכן ידוע ש"רחמנא ליבא בעי," כלומר, הקב"ה שנקרא רחמן רוצה את הלב שלנו. ידוע שהלב הוא משכן הרצון. כשאת רוצה

לדעת מה בתך רוצה ממך, את יכולה לשאול אותה "מה ליבך חפץ,"? כי שם היא מרגישה מהם הרצונות שלה. דוד המלך מלמד אותנו שגם הקב"ה מתעניין ברצונות שלנו, כמו שכתוב: "רצון יראיו יעשה." אבל בדיוק כמו שאימא תשמח לרצות את בני ביתה כשהם מכבדים אותה, כך כשאת מתייחסת בליבך לרצונו של הקב"ה, מכניסה אותו לליבך - הוא יעשה את רצונך. בחודש כסלו אפשר לראות את השם ולהרגיש אותו ממש קרוב, אם רק נרצה. כמו שכותב דוד המלך "מבשרי אחזה אלוקא." הזמן הזה ממלא אותנו באמונה וביראת שמיים. אפשר לראות את השמיים, את ההשגחה הפרטית שעוטפת אותנו בחסדים גמורים עד שהפה לא מפסיק להודות. לקראת סוף החודש, ב-כ"ה בכסלו, יאיר האור הזה בכל בתי

ישראל. יקרות, חג חנוכה הוא לא סיפור היסטורי, הוא לא 'לשעבר,' הניסים קורים בכל רגע ורגע, ואפילו מתעצמים. יהודי תמיד יהיה בבחינת מודה להשם. "על הניסים, על הנפלאות והתשועות שעשית לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה." מובא על החודש בספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו כך: "המליך אות ס' וקשר לה כתר וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה." האות ס' שולטת בחודש הזה, משום "סומך ה' לכל הנופלים." אומרים חז"ל שחודש כסלו הוא חודש שמסוגל לבנות מציאות של הגנה, של ביטחון, של שמירה, של משענת רוחנית. אומר האבן עזרא על מה שכתוב במשלי, "ה' יהיה בכסלך," "כסלך" פירושו מבטחך. השם יהיה לך למשענת. כתוב בספר 'פרי לב צדיק:' "אם שמתי זהב כיס

לי." אדם שם את הזהב שלו במקום בטוח משום כיסוי שמגן על דבר שיקר לו. יקרות, יש משהו שיותר יקר מהלב שלנו? הלב שלנו כזה רגיש, כל כך יקר. בכסלו הלב מוגן. אף אחד לא יפגע בלב הזה. אם את יודעת שיש קשרים מסוימים שלא נכונים לך, בחודש הזה תוכלי פשוט לנתק אותם עם הרבה פחות כאב. חודש כסלו וחג החנוכה שעוטף אותנו בסופו, מחנך אותנו להתבונן במציאות האמיתית שלנו, ומתוך ההתבוננות נבנית בלב שלנו משענת אמיתית ויציבה. האות סמ"ך היא גם אותיות מסך. זה רמז לכך שיש בכוחך להסיר את כל המסכים והחומות שנבנו בליבך. ואגב, את זו שבנית את המסכים. כשאת מרגישה שדברים חסומים אצלך, תבדקי מתי כעסת בפעם האחרונה ועל מי. תבדקי מה

מקפיץ אותך, מה מעצבן אותך, מה מציק לך, למה איבדת אמון באנשים או בעצמך? ובחודש הזה תעבדי על הראייה הבהירה והמפוקסת שבוודאי הכול רק מחשל אותי, יש לי כוח להמשיך הלאה, אני לא חלשה, אני גיבורה ואני מנצחת. ויש בך הכוח לסלוח. אמרתי פעם פה באתר שלכעוס על מישהו זה לתת לו לגור אצלך בלב כשהוא לא משלם שכירות. לא צריך. פותחים את הדלת ונפרדים לשלום מהחסימות האלה. כך תתאפשר חדירת האור לנפש, ונזכה ליציבות ותחושת חוסן נפשי. כשאנחנו רוצות לבחון כוח של אות, של מילה - אנחנו בודקים היכן היא מופיעה בפעם הראשונה בתורה. האות ס' מופיעה במילה 'סביב' בבראשית כ"ג, י"ז. רמז לכך שהיא קשורה למציאות של אורות מקיפים, המציאות

שסובבת וסומכת את האדם. זה כל כך סימבולי שאנחנו מסובבים סביבונים בחג הזה, כדי שנדע שיש מסובב לכל הסיבות ואנחנו רק בידיים שלו. וככל שניתן מבטחנו במסובב, במסובב הנסיבות ולא בנסיבות, ככל שנגדיל את הקב"ה, את המסובב - כך נזכה לדעת שנס גדול היה פה ונס גדול יהיה פה. ובסופו של דבר בכל נפילה, כשאנחנו מרגישות לפעמים כמו סביבון, מסתובבות סביב הבית, סביב הילדים, סביב עצמנו - נרגיש שהקב"ה באמת "סומך לכל הנופלים," כי אין מה לעשות, זו דרכו של סביבון. נכון שהוא נופל, אבל אחר כך הוא תמיד קם. בחנוכה אפשר לזכות לחן מיוחד. "יאר ה' פניו אליך ויחונך," זה בחינת חנוכה, שבו נתגלה אור הפנים, אור הפנימיות. "ויחונך" זה

החן שהקב"ה שם על פניו של אדם. מובא בספר זכריה שבחודש כסלו נגמרה מלאכת המשכן, ונמצא השמן הטהור על ידי החשמונאים. יש שם גם אזכור של מנורת הזהב, ושם כתוב פסוק כזה: "תשואות חן חן לה." "חן חן" בגימטרייה זה כסלו. "חן" זה ראשי תיבות נר חנוכה. "חן" זה ראשי תיבות חוכמת הנסתר. צריך לדעת שעל ידי השמן, אור התורה ובית המקדש מצילים את ישראל מהחוכמות החיצוניות של יוון, של התרבות השקרית הזאת, של כל המסכים האלה שיש בדור הזה. התרבות הזו שמה את האדם במרכז העולם. הדגל של התרבות הזו הוא האנוכיות, האגו, "כוחי ועוצם ידי", הספורטק שלהם, הנפיחות של הגוף. כשאדם מתעסק כל הזמן ב'אני' שלו, זה גורם לו להיות מתוסכל. מספיק

יום אחד שהוא בלי ג'ים, בלי מכון כושר והנפיחות ירדה - זהו זה, הוא בדיכאון. לא על אף אחד. יוון מסמלת חשכות בנפש האדם. כך מובא בתהילים: "טבעתי ביוון מצולה." יקרות, כשאדם נמצא במצולות, הוא נמצא עמוק בחושך, וזה בחינת חשכות הדעת. יוון מסמלת סכלות באות ס,' וישראל שכל באות ש.' על ידי זה יובן הפסוק: "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם," כי החן קשור עם השכל. אחרת זה מתהפך לשקר, כמו שכתוב במזמור 'אשת חיל:' "שקר החן והבל היופי. אישה יראת ה' היא תתהלל." החן הוא השכל שיש בכל דבר ודבר, כפי שמובא בליקוטי מוהר"ן. הנרות של חנוכה, האור של כסלו נותן לנו את יראת השמיים הזו וכך אנחנו מושכות חן. נמצא שבחודש כסלו

ובפרט בימי החנוכה, יורד אור הדעת שהוא מקור משיכת הניסים. ולכן יורד אלינו הביתה האור הגנוז שצפון לצדיקים, משום שבימים האלה, גם אם נפלת, ואת מרגישה אי שם למטה - האור הזה יגיע עד אלייך ויאיר בנפשך כדי לשמוע אותך. "ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי, תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוניי." כשאת מתפללת בתחנונים, בפרט אם את שם מרגישה למטה, חן עוטף את תפילתך והיא נשמעת. יקרות, חנוכה כבר מוזכר בתורה ברמזים. המילה 25 בתורה היא 'אור.' רמז שב-כ"ה בכסלו מתגלה אותו האור שעליו אנחנו מדברות. יתרה מזאת, המילה הקודמת לאור היא 'יהי- ' כתוב "יהי אור- " עולה בגימטרייה גם כן 25. ובנוסף, המסע ה-25 שנסעו בני ישראל במדבר

קיבל את השם 'חשמונה,' רמז לנס החנוכה שנעשה בזכות מסירות הנפש והאמונה של בית חשמונאי. חנוכה אותיות 'חנו-כה', חנו-כ"ה. רמז שהחנייה וגילוי הנס והשפעת החן של חנוכה, קורים ב-כ"ה בכסלו. כדי שנוכל, יקרות, לחנות בחנוכה ולמשוך מכל השפע והחן הזה כמו שצריך, צריך לצאת למסע כבר מראש חודש, וממש להכין את עצמנו לקבל את כל הכלים, את כל ההשפעות. ראש חודש כסלו הוא מ' יום, 40 ימים מיום הושענא רבא, שאז זוכים בפתקא טבא. נמצא שמחודש כסלו את מכינה את הכלים לקבלת השפע שנגזר בימי החתימה של הפתקא הטובה. זאת אומרת, החתימה יוצאת לדרך עכשיו. כעת מתממשת הורדת השפע שנגזר ונחתם ביום הכיפורים. וזמן החתימה וההמתקה של יום

הכיפורים הוא בחנוכה, כפי שאומר בעל הבת עין, שאגב, יום ההילולה שלו זה י"ב בכסלו בחודש הזה, והוא אומר את זה בשמו של האר"י הקדוש. ולכן בחצרות החסידים התייחסו לחנוכה כזמן חיתום, ואף בירכו זה את זה בברכות גדולות ובחתימה טובה. בספר היצירה כתוב שהחוש ששייך לחודש הזה הוא חוש השינה. בידוע שהחוכמות החיצוניות מביאות את האדם לבחינת שינה. הוא רדום, האדם רדום ברובד הרוחני שלו, אבל מצד שני, הצדיקים בזמן השינה יכולים להגיע להשגות גבוהות, כפי שאנחנו יודעות מהתורה הקדושה. הם זכו ממש לנבואה בחלומות שלהם. מעבר לכך ששינה מסמלת סוג של רוגע נפשי וביטחון, 'אפשר לישון בשקט.' לכן, יקרות, הימים האלה הם בבחינת התעוררות

האמונה, התעוררות האהבה משנתה. בשיר השירים כתוב: "השבעתי אתכן בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ." התעוררות האהבה תמשוך גאולה ברחמים, גם בנפש וגם גאולה כללית. ירושלים היא ציון. שמנה לב, המילה ציון מורכבת מהאות צ' ומהמילה 'יוון.' כשהצדיק שולט על היוון, הוא מעיר את האדם מהשינה ומאיר ב-א' את אור ציון בתפארתו, כמו שנאמר בישעיהו בפרק ס:' "כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלייך יזרח ה' וכבודו עלייך ייראה." צריך לדעת שיש מלחמה תמידית בין האור לבין החושך, בין השמחה לבין נפילות מצב רוח, בין ישראל ליוון, ואנחנו חייבות לנצח. כשאדם משליט את השכל על הגוף, הוא מסוגל להפוך את הניסיונות

לניסים. המילה ניסיון מורכבת מצירוף המילים 'נס' ו-'יוון.' בחודש הזה את יכולה להתגבר על היוון שבנפש, על הבדידות, על הכבדות. את אומרת 'קישטה' ליוון הזה, לא רוצה אותך יותר, לא רוצה לכעוס, לא רוצה לעשות מכל זבוב פיל. אני נשארת עם נס ביד, נס להתנוסס. מזל החודש הזה הוא קשת. הקשת היא כלי מלחמה של מלחמת ישראל ביוון. לא מדובר רק במלחמה גשמית, מדובר גם במלחמה רוחנית. הקשת היא רמז לתפילה. כמו שאמר יעקב אבינו עליו השלום: "בחרבי ובקשתי," ותרגם אונקלוס: "בצלותי ובבעותי," שעל ידי התפילה נוכל לנצח. בְּקַשָּׁתֵי אותיות בַּקָּשָׁתִי. תבקשי, תתפללי לקב"ה שייתן לך כוחות לנצח. אומרים חז"ל שהאבן שכנגד חודש כסלו, זו

שנמצאת בחושן, נקראת אחלמה, שהיא רמז לבירור החלום. אדם חולם לרוב מהרהורי ליבו. וכאשר החלום מתברר, אז גם הגוף מתנקה מספקות, מפחדים. ולכן חלום הוא גם בבחינת אחלמה. בחוש השינה בחודש הזה, יקרות, יש סגולה להרדים את כל הבלבולים, את פיזור הנפש, את הדאגות, את פיזור הרצונות של הנפש הבהמית, על ידי הביטחון שיורד מן השמיים בחודש הזה, שעצת השם היא תקום, "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל." עצת ה' לעולם תעמוד. בחודש הזה תבקשי מהקב"ה: "ותקננו בעצה טובה מלפניך." וכן אפשר לבקש מול נרות החנוכה ממש את כל מאווייך. אפשר לומר שאת יכולה לחלום מול החנוכייה, חלומות על עצמך, על הילדים שלך. זה זמן מעולה. פשוט

לחלום בהקיץ ולשים קץ לחושך. צריך לדעת שכמו בכל שנה בשבת חנוכה, קוראים את פרשת מקץ, ושם נמצא בעצם יוסף שהוא בעל החלומות, והוא פותר את כל החלומות רק על ידי עצת השם, מה שאומר שצריך לדעת לחלום. צריך לדעת בימים האלה למלא את הלב בתקווה ובציפייה לישועה, עד שתוכלי בעינייך הרוחניות ממש לצפות בחלומותייך מתגשמים אל מול עינייך, וכך תקרבי אלייך את הישועה. ימי חנוכה מחנכים אותנו לחנוך דרך של התחדשות מתוך ראייה חיובית, מתוך מקום של התרוממות והתעלות, להיות תמיד מוסיף ועולה בכל תחומי החיים. כמו שאמרנו, חנוכה מלשון חינוך, אנחנו גם מחנכים את עצמנו ואת ילדינו להאיר את החשכה, לראות את הנקודות הטובות שיש בכל אחד

ואחד מאיתנו. מול החנוכייה, ובפרט בחודש הזה, בואו נתחזק במקום הזה של בלי ביקורות, לראות רק את הטוב. את רוצה להגיד משהו שהוא לא טוב? קחי אחורה. במקום זה תני מחמאה. אני מאמינה שהשינוי הזה יגרום להמון המון קרבה ושיפור של מערכות יחסים בתוך הבית. אומר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן בתורה מ"ח כך: "ואפילו נקודה קטנה מאוד שהוא נעתק מגשמיותו אליו יתברך, "הוא רץ בזה כמה וכמה אלפים פרסאות בעולמות העליונים." רבי נחמן קורא לטוב שבנו נקודות. למה הוא מכנה דבר כל כך יקר ונשגב כאילו שהוא דבר כזה קטנצ'יק? יקרות, אם נסתכל על הכוכבים, הם נראים כמו נקודות, והאמת היא, שכל כוכב הוא ענק, כל כוכב הוא עולם. זה מכיוון שאנחנו

רחוקים משם. הנקודות הטובות בפרספקטיבה של העיניים הגשמיות הן קטנטנות, הן חסרות ערך, אבל אם נתרומם מעל התפיסה הגשמית שלנו אל עבר הממד הרוחני, נראה שכל נקודה טובה היא יהלום יקר, ולכן מאוד חשוב לעורר את המקום הזה של לראות את הטוב ולהגדיל אותו. בזמן הדלקת הנרות צריך להדליק את הנרות שבלב, ולראות באמת כמה טוב יש בכל אחד ואחד מאיתנו. בפרט הילד הזה שלפעמים מוציא ממך את המיץ, דווקא בחג הזה תראי בו את הנקודות הכי טובות, תחמיאי לו, ואת תראי שבעזרת השם יהיה שיפור ענק. נאמר "נר ה' נשמת אדם," והפירוש הוא שבנשמתו של האדם מאיר האור הרוחני, ובאמת בכל אדם, בכל ילד, בכל ילדה - כולנו ילדות בסופו של דבר - בכל אחד

יש את הילד שבו. יש כל כך הרבה אור בשלל צבעים ותכונות שמייחדות רק אותך, רק אותי, רק אותם. זה הזמן להפוך את העולם הפנימי שלנו לטוב יותר. כשאני אראה את הטוב ואני אודה לקב"ה על כל החסדים שהוא משפיע, שום דבר לא ברור מאליו - כך אני אדליק נר ועוד נר. מילה טובה היא נר, מעשה טוב זה נר, ומתוך כל הנרות האלה הפנימיים בלב שלי, אני אאיר את העולם כולו, וכך נזכה, בעזרת השם, להתחדשות כל ההשפעות של אור האמונה, ונזכה להדליק את נר התקווה והשמחה, ובטוח שביחד ננצח. חודש טוב.