הרב זמיר כהן - כחומר ביד היוצר (כתוביות)

מספרים, צדיק אחד הלך עם תלמידיו ביער. והנה, הם רואים גזע עץ ענק, מהשלגים קרס ונפול על הקרקע. כשעברו, מסתכלים כולם בתדהמה על העץ הגדול הזה. עמד הצדיק הזה, הסתכל על גזע העץ, שקע בהרהורים. אמר לתלמידיו: תגידו לי, החומר הזה של העץ הוא טוב או רע? לא ידעו למה הוא מתכוון. אמר להם: התשובה היא, תלוי מה עושים בו. אפשר לקחת את העץ הזה ולעשות ממנו ארון קודש, היכל לספר תורה, נהיה קדוש, מנשקים אותו. ואפשר, חס ושלום, לעשות ממנו עבודה זרה. לעשות ממנו פסל, לעשות ממנו צלב. הבחירה בידינו איך לקחת את החומר גלם ולעשות את זה טוב או רע, קדוש או מטונף. אותו הדבר הוא אמר, אדם צריך לדעת על עצמו. כל אדם בא לעולם הוא

חומר גלם, גם הילדים של האדם זה חומר גלם. אתה יכול לבנות את עצמך ולרומם את עצמך למקום טוב, להגיע לגדולה, להיות כמו כל אחד מגדולי ישראל. הרי כל גדולי התורה שבדור, כל הצדיקים של כל הדורות, אף אחד לא נולד כזה. כולם נולדו בלי לדעת כלום בתורה, כולם נולדו בלי זקן לבן, כולם נולדו רגיל כמו כולם. אז למה זה נהיה ענק בתורה, זה נהיה מושחת ומקולקל? הרי זה יכל להיות כמו זה, וזה יכל להיות כמו זה. התשובה היא, האדם הוא חומר גלם. כמו העץ הזה, אתה יכול לעשות ממנו ארון קודש, אתה יכול לעשות ממנו עבודה זרה. זו בחירה שלך איך לבנות את עצמך. ככה גם הילדים, אתה מחנך אותם נכון, לא חושף אותם לתכנים שליליים של סרטים

ושטויות והבלים, מכניס אותם לתלמודי תורה, לישיבות, בתי ספר "בית יעקב" שילמדו תורה, ילמדו דרך ארץ, ערכים, אז אחר כך אתה רואה שהם נבנים ונעשים חכמים. אדם שלומד תורה מחכים בכל חוכמות התורה. יש כאלה חושבים: הילד לא ילמד בגרות, אז הוא יצא עם הארץ. אם הוא לא ילמד לא בגרות ולא תורה, אז באמת לא יצא ממנו כלום. אבל אם הוא ילמד תורה, יש בתורה את הכול: "הפוך בה והפוך בה דכולא בה", מחכים בכל העניינים ואחר כך רואים את הפירות. וזה נכון לא רק בחומר גלם של האדם עצמו, גם במאורעות של החיים. האדם פוגש בחיים במצבים שונים. יש אדם שפגש במצב קשה, נשבר. אז המצב הקשה הזה באמת הפך להיות דבר רע בשבילו. יש אדם שלוקח את

הקושי והופך אותו למנוף. במקום להישבר, הוא עולה למקום יותר טוב. היצר הרע נקרא ס"מ, מלשון סם, מסמא את עינו של אדם. הס"מ אומר לאדם: בוא, בוא תיהנה. אבל מה הוא לא מגלה לו? שהוא נהנה מדמיונות. מתחילים אלכוהול, עישון, למה? לנסות להתנתק. מה זה כל הדברים האלה? מכניס אותו לבועה של דמיונות, כמו אלה שהבלונים שהילדים עושים, בועות כאלה צבעוניות, מבריקות, מכניס אותו בתוך זה, עף באוויר. אבל ברגע שסיכה אחת באה, מתפוצץ, נופל לקרקע המציאות. ואז החבטה יותר קשה. אז מה יצא לך מזה שריחפת? זה היה דמיונות. התורה אומרת לך: בוא תיהנה מהמציאות, אל תיהנה מדמיונות, תחכים בתורה, תשקיע בעצמך, תבנה את עצמך, אז אתה תיהנה

מתוך המציאות ואז זה יציב, זה לא בועה שמתנפצת. זה יציב, זה אמיתי, זה מלווה אותך כל החיים. יש אומנם תנודות, כל עבודה עד שהוא מתייצב, יש לו תקופות של תנודות. אבל הוא יודע: אני הולך בדרך אמת, אני בונה את עצמי. ואז אדם כזה, את הקושי הוא הופך למעלה. זה כמו שיש שאמרו: הלימון מאוד חמוץ, אדם שותה לימון זה מחמיץ לו את הפנים, מכווץ לו את הפרצוף. אבל יש אדם חכם, הופך את הלימון ללימונדה. אתה שם לו עוד קצת דברים, ממתיק אותו, הופך אותו למעלה ואז אתה נהנה ממנו. לא מחמיץ אותך, הפוך, הופך להיות הרבה יותר טעים מאשר מים רגילים.