"יהודה אחי היה מחושב בכל דבר גם שידע שאולי ימות חשב מי יחליף אותו מהרגע הראשון" | אף פעם לא לבד

היום אני הולכת לפגוש את ורד אחות של יהודה דמה לאמא שלך יהודה היה מצטיין ילד חביב עניו מכבד הורים סדרתי ובכלל מרגיש שהוא בשליחות של עם ישראל ככה הוא יצא לצבא וככה הוא נלחם אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע ו מאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד מה מה איתך מים קפה מים מים מספקת במועד כן אז גרתם בנווה נוה זה זה חוץ לארץ חוץ לארץ א נכון ת בא לי למד שם ואז א לפני שש שנים עברנו למגרון כמה משפחות יש שם במגרון כמעט 100 אה וואו כן כן בוא וואי זה מרגש לראות אותך פה כשאני את כל הדברים מחזיקה בראש אז בואי תספרי לנו את אחות שלי יהודה אה אנחנו שבעה אחים אני רביעית מתוך שבע

ויהודה הוא השישי אז הוא אחיך הקטן אחי הקטן אנחנו גם חמש בנות ושתי בנים אז יש בן אחד בכור והוא ככה הבן ש ויהודה היה בן שמוקף בנות שמתקרבות עליו ו מתחקר אותו ומה מה זה אומר מתקררות עליו א באמת ככה זה אח שהיה באמת בקשר מאוד משמעותי אח הקטן כזה שלאט לאט כבר לא קטן אה ושד א וככה גם הרבה ככה יהודה רצה להתחתן וככה הרבה סביב הנושא של ה של השידוכים והצעות אז ככה גם באמת היה לנו קשר משמעותי סביב זה הוא היה מאוד צבאי ו לא מנדב מידע מיוזמתו אז הוא היה צבאי כי הוא לא דיבר אבל הבנתי שהוא היה ממש לא צבאי אני חושבת שהוא מאוד מצא את עצמו במסלול הצבאי אבל זה לאו דווקא משהו שהוא כל חייו חלם להיות רמטכל או משהו

כזה פשוט הוא ממש הרגיש שם שהוא מצליח לנצל את הכישורים שלו וגם באמת להוציא את הכוח הפיקודי שבו והמנהיגות שבו אבל גם הכוח המחנך שזה היה כוח מאוד מאוד חזק בו הכוח של הרגישות לכל אחד לכל חייל ותשומת הלב ולהרים חיילים חלשים הוא הוא חשב שהוא ימשיך בצרה לדעתי א זהו זה כל הזמן אנחנו שאלים את עצמנו הה ממשיך הוא כל כל שלב כל תפקיד התלבט הוא היה בסוף מעל שנים בצבא אה אנחנו חושבים שאחרי אחרי שמחה תורה וכל מה שקרה הוא היה ממשיך אז בוא נלך קצת אחורה יהודה בן 26 הבנתי על יהודה שהוא היה בן אדם מאוד מאוד לא צבאי אבל הוא הגיע לצבא לסיירת הוא מגיע הוא מתגייס והוא לאט לאט כאילו הולך לכיוון שהוא לא חשב שהוא ילך

או שגם אתם לא חשבתם שהוא ילך בכלל ישאר בצבא איזה סרת הוא הה שירת גיתי אה באמת חברים שלו אומרים שהם לא חשבו שהוא דוקא היה הדמות הצבאית או אבל א הוא פשוט מימש את עצמו שם ממש בצורה מלאה וגם כל האידיאלים שהוא ככה בנה בעצמו א הוא למד שנה במכינה באלי ווא פשוט התמלא באיזה תחושת שליחות מאוד גדולה והוא פשוט הרגיש ש שהוא מממש את עצמו שמה שוב אני חושבת שהיה לו סדר עדיפויות מאוד ברור זאת אומרת היה לו ברור ש שמשפחה זה חשוב ושהוא רוצה את זה אבל יחד עם זאת שהוא ראה את הצורך הגדול ו את את ההתקדמות שלו את מה שהוא עושה את מה שהוא מקדם את החיילים שלו את האהבה והערכה של החיילים שלו הוא פשוט הרגיש ישות שהוא הרגיש

נחוץ שם ושהוא הרגיש שצריך אותו שמה אז הוא היה מוכן לוותר מדהים הוא ויטר בוא נלך רגע אחורה בעצם יהודה הצטיין בכל מה שהוא עשה כן איך היה סביב האירוע אני מבינה שאתם כמעט לא ידעתם שהוא בפנים הוא מאוד היה סגור כמעט לא שיטף א אז הוא היה מאוד ממוקד מטרה זאת אומרת בשמחת תורה הוא לחם בקיבוץ נחל עוז א וגם כשאמא שלי הצליחה לדבר איתו אמר שהם עושים שמירות בנחל עוז היה בו עם כל זה שהוא היה מצטיין הוא היה מאוד מאוד צנוע מאוד מאוד בלי פוזות ומאוד חיילים שלו כל הזמן אומרים הסיפור הזה של הדרגות פשוט לא דיבר אליו הוא היה כאילו יושב איתם כאילו הוא חבר שלהם אבל הוא אמר לאמא שלך אנחנו בשמירות הוא ידע שהם לא

בשמירות אה נכון לא להד לא ידענו מה לא ידענו מה הוא עושה ובאמת שבוע אחרי שמחה תורה פתאום התפרסמה כתבה בונט עם שלושת המפ של סיירת גיתי פתאום הוא גם לא שלח את הכתבה פתאום איזה מישה שלחה לאמא שלי את הכתבה ופתאום אנחנו מסתכלים בכתבה ואנחנו מבינים בואנה מה זה איזה שמירות אתה לחמת פה חתיכת כאילו הלא רצה להדי לא הוא לא יכס לזה כזה זה היה חלק מהתפקיד שלו והוא התקדם קדימה ועשה את המשימה והוא כבר הה מאוד במכונות של של הכניסה לעזה ושל מה שצריך לעשות ו כאילו הוא לא עשה מזה כזה סיפור אני מבינה שהוא בעצם מער את ההורים שלך כהוא כבר מבין בתחילת שמחת ור בקר הוא כבר מבין מה קורה אז התקשרו אליו המגד מתקשר אליו

בסביבות שבע בבוקר ומעיר אותו ו מאוד מהר הוא מבין בגלל שהוא היה שחמתי הוא היה מאוד אסטרטג וזה הוביל אותו בכל הצבא תמיד הוא חשב 10 מהלכים קדימה בוא נגיד הוא התארגן ונסע דרומה הוא אמר ככה הספיק עוד העיר את אמא שלי אמר לה אמא זה יום כיפור את לא מבינה מה קורה ערב לפני זה הם דיברו על הקונספציה של מלחמת יום כיפור ו הספיק עוד לקרוא לאבא שלי נתן לו חיבוק אמר לו תתפללו וטס דרומה ובאמת בדרך הוא פשוט הזיק את כל מי שהוא רק יכל וכן לפי השיחות אנחנו מבינים שהוא הבין שיש פה אירוע אחר בקני מידה היסטורי בכמה זמן הוא הספיק להיות במלחמה הוא הספיק להיות שבוע שבוע מאוד אינטנסיבי א שבוע שהוא ככה לא ממש שלח כאילו

אני בסדר כאילו לאמא היה לו טלפון אז הוא כל פעם אני בסדר שלח הודעה שבוע של באמת לחימה לא אכל לא ישן באמת היה בכל כולו בפנים שמענו על סיפורים מטורפים על מה שקרה שם בפנים באמת זה היה התחלה וחמס ארגנו להם קבלת פנים כמו שצריך א אבל אבל הוא הספיק שבוע ותגידי הייתם בתודעה של דאגה זא אומרת יש יש הורים תכף נדבר עליהם ויש אותכם האחים זה ביחד זה כאלה אחד מעל השני איך זה עובד אצלכם במשפחה א תלוי אני אני כן אני הייתי אני הייתי בחרדה אני ממש פחדתי ממש באותה שבת ה הוא נהרג ביום שישי ממש שישי בבוקר ההורים שלי היו בלוויה של בן הישוב שנהרג יום לפני זה אל חנן קליין איזה יישוב משדמות מחולה א נהרג מפיגוע ירי זה

חייל מילואים שהיה בדרך הביתה ממש הגיעו הביתה כמה דקות לפני שבת בבית של ההורים שלי היו כבר היו שלוש אחיות שלי שגרות בעוף ובעצם עברו לשם זמנית היה שם 11 נכדים היה שם הרבה אמולה ולזה הגיעו שלושת חיים וממש כמה דקות לפני שבת הודיעו הגיעו המודיעים א לנו לא אמרו אמרו לנו את זה רק במוצאי שבת ההורים שלי ככה אמרו שמה זה יעזור מה מה זה יעזור ש אין לכם מה לעשות היה לי בהתחלה מאוד קשה המחשבה שאנחנו היינו בבית והכל היה בסדר בעלי בדיוק הוא גם גוייס והוא היה באפטר והיה לנו ככה שבת נורא נעימה וכיפית וכאילו אני אומרת הפער בין מה שאני חוויתי לבין מה ש מה שהם חוו זה מטורף מצד שני אמרתי לעצמי מה זה היה עוזר אז

אני מאוד מעריכה את זה אני חושבת שהם הגנו עלינו וגם היה להם באמת חשוב גם בישוב ממש אנשים לא ידעו היה להם מאוד חשוב לשמור ככה על ה שבת על השבת זה גם היה ממש אחרי שהודיעו ישר ה הם שוב הם הודיעו לבית הומי אדם החיות שלי ממש אמרו שההורים שלי אספו החיות שלי לא ידעו איך להתמודד עם הסיטואציה וממש שההורים שלי המדהימים אספו ואמרו אמרו אנחנו אנחנו לילדים כאילו אנחנו עכשיו עצובים וקשה לנו ואנחנו נמשיך להיות בית שמח וממש נתנו להם כמה מילים שפשוט כאילו החיות שלי היו ככל כך עבודות הבעלים שלהם גם גוייסו הם לא היו בבית הם כאילו לא ידעו מה לעשות עם הסיטואציה וכאילו ההורים שלי הצליחו למצוא את עצמם ב דווקא ההורים

כן בשיא השבר אבל הבינו שיש להם פה תפקיד והם לא יכולים עכשיו להתפרק לחלוטין בסיטואציה המורכבת הזאתי אבל גם על השבת אני חייבת להגיד שהם אמרו שזה היה כמו אם יצא לך ללדת בשבת כשאתה יולד בשב ללדת שעה לפני יום כיפור אה וואו זה ה היום כיפור הכי רוחני שהיה לי ממשהו אני אומרת אז גם לידה בשבת אבל כשאתה יולד בשבת ואף אחד לא יודע אז יש לך משהו שמאפשר התכנסות פנימית ו עד שמודיעים מה וגם שמה היה להם בסוף משהו מאוד מיוחד שהיה להם 24 שעות שאף אחד לא יודע אין תקשורת אין להוצא הודעות אבל אין את כל האטרף הזה ומשהו של רגע המשפחה כאילו היה שם שוב היה שם שלוש חיות היה שם א הורים היה נכדים אבל משהו שיאפשר רגע לאבד

טיפה כיו כאילו את תחילתו של העיבוד אבל זה היה גם מיוחד אני חושבת עעל אמא שלך שאני קצת מכירה אותה א ואני רוצה שתספרי לי קצת זה נשמע זה ממה שאת אומרת המון בנות זה ויש בן גדול ובן נשמע קצת כמו הבן יחיד לאמו ואיך איך הקשר ואיך אמא שלך וואו א באמת יהודה היה ממש ילד של אמא היה ילד שהוא היה מגיע הביתה ויושב קולע לנו חלות ושולח תמונה מחכים לכם ומגלגל עם אמא שלי קובה במטבח וכאילו היה משהו מאוד ביתי ופשוט וחברים שלו גם צחקו עליו אמרו לו אתה בן 26 כאילו תזכור כאילו לא דיבר אליו בכלל הוא כאילו היה באמת באמת ילד של בית א ושל הפשטות הזאתי בעצם אה את אומרת שהחיבור דווקא לם מה שהוא לא נשוי איך זה נראה בלי

איך זה נראה לכם האחים אני לא רוצה רוצה שתדברי במקום אמא המדהימה שלך אבל איך האחים נוסעים את הדבר הזה זה אני מרגישה שבאמת השכול של האחים מתחלק לשתיים כאילו גם באמת יש את השכול שלנו של מה שאנחנו חווים של ה חיסרון הכל כך גדול של הכאב הגדול ויש את השכול של ההורים שהוא לגמרי חלק א חלק ממה שאנחנו חווים והדאגה להורים באמת הם פתאום נשארו עכשיו זה לא שיהודה היה בבית הוא היה בצבא כל הזמן אבל סופשים וחגים ובאמת יש שם משהו מאוד מאתגר כאילו בנקודה שאתה לא באמת אתה לא באמת מרוכז באובדן שלך אתה לא אתה כל הזמן אה תגידי מה קורה לך אישית עם הדבר הזה נשמע גם שאת מאוד היית מחוברת ליהודה נכון א בסוף אני מרגישה

שהכוח של החיים הוא כוח מאוד חזק במשפחה שלנו גם אצלי באופן אישי וגם וגם אצל ההורים ואצל החרים ובסוף החיים גם כאילו נכנסנו מאוד מהר למסלול גם שדי בעלי ישר ג כאילו היה יום אחרי השבעה נכנס להלחם בעזה אני אומרת אנחנו אנחנו בסיטואציה של מלחמה זה לא סיטואציה רגילה ולי באופי שלי גם אני מאוד דינ אז אז אתה בסוף פשוט מנסה להיות איפה שאתה יכול ובמ באמת בסוף המקום של הכאב שלך אני לא חושבת ש שהוא נעלם אבל אבל כן לפעמים הוא נדחק וכן לפעמים אתה עסוק ביותר ביותר דאגה לאחר ופחות רגע במה שעובר עליך מתי את נפגשת עם מה שעובר עליך עם מה שעובר כאחות כזה אז אין כמו נסיעות ושיר ומוזיקה אזה עם מי את מדברת כשנורה נורא

קשה לך ע אז א אז אתז מרימה טלפון לאמא או לחיות אז כן לא אז גם א אמא עדיין מאוד משענת ומאוד א וגם היא כל הזמן זה מטוטלת את בטוח יודעת זה מטוטלת שכל הזמן בין הכאב לשמחה לחיים ל להורים שלי המשיכו לעבוד והם לא משהו ש כאילו הם לא הפסיקו את החיים שלהם אבל זה כל הזמן זה בכי זה ממש כאילו הפסוק של עין במר בוכה ולב שמח זה כאילו זה זה החיים שלי בשנה וחצי האחרונים האחרונות ממש כאילו אתה כל הזמן בתנודות האלה עכשיו יש למי לפרוק וגם אנחנו האחים בקשר מאוד טוב מאוד משמעותי ומאוד מבינות ומיוחד האחיות ככה מבינות מאוד אחת השנייה ואנחנו חופרות לללא הפסקה אז מה את מרגישה שהתפקיד כי את אומרת זה כאילו נדחק הצידה ואת

לא נשמעת ממורמרת על זה את אומרת זהזה חלק מה אבל לא אני מאוד חושבת שחשוב לשמור כל לת מקום לכאב וללכת לטיפול ולתת לך מקום כן אני הולכת זה את מרגישה כן מרגישה שזה מאוד מאפשר וגם אני אומרת גם לתת לעצמך מקומות של יותר אוויר ועם תמיכה ברוך השם גם של בעלי וגם שלמשפחה של בעלי אני אומרת זה בסוף אתה אתה במערך שלם פה כאילו אתה חייב לדאוג לעצמך זה ברור לי אבל כן אתה אתה זה לא אני חושבת שהורים באיזשהו מקום אולי יותר קל להם להמס כאילו לכאב פשוט של האובדן א ואיכשהו ואיכשהו לאחים לא למרות שזה מעניין כי באיזשהו מקום א בסוף אני מרגישה שאובדן של ילד זה באמת משהו שהוא הוא אחר מהאובדן שלך אני לא אוהבת שעושים

השוואות כאבים אבל אבל באמת זה ובדן אחר כאילו אני מרגישה בתור אמא שבאמת זה הדבר הכי הכי לא טבעי שיש והכי כואב שיש ואני ממש מרגישה את ה כאילו אני אומ יכולה לפים להרגיש בעצמות את הכאב של ההורים שהוא אחר משלי ואני שומעת המון הערכה להורים שלך שהם באמת אנשים מדהימים את יכולה לספר משהו שאת מחזיקה מהם לומדת מהם מה מה את לוקחת לעצמך בהתנהלות שלך כי כמו שאת אומרת הורים זה הורים ובכל זאת נשמע שהם עמוד תווך מאוד משמעותי בבית אני חושבת שדבר ראשון הם פשוט גב בשביל לנוגה וקרקע יציבה ובטוחה ו שוב עם כל המשבר שזעזע הכל באמת עם הרבה אמונה הרבה אמונה ולצד גם הרבה שמחת חיים שזה משהו ש שלי אישית נותן כוח בחיים

ונותן כוח לכל א כאילו ה הם מרשים לכם הם מרשים לנו והם מרשים לצחוק ויש הרבה הומור והומור שחור ויש הכל א אבל גם לגמרי מאפשרים לבכות ולגמרי גם בוכים עושים הכל ביחד אה אתה באמת אני חושבת שאני בחיים לא חוויתי כל כך סל של רגשות מעורבבים ביחד בצורה כזאת עצימה תגידי יש משהו במשפחה שאני שומעת שאתם כל כך מחוברים ו ואת ואת האמצעית אבל את הדוברת משהו בתפקיד הזה או שמה שקרה משהו הפתיע אותך באמת אני חושבת אנחנו המשפחה שלנו מאוד מיוחדת לא לא רק המשפחה המצומצמת אל המשפחה המורחבת ככה ממש אני מרגישה שהתגלה הכוח של ה של המשפחה המורחבת שלי יש לי דודות מדהימות אמא שלי עם חמש אחיות והם פשוט איתנו במסע הזה ברמה הכי

גבוהה שיכולה להיות אני חושבת שההבנה המשפחתית הזאת עד כמה הקשר המשפחתי חשוב ועד כמה זה נותן לך יציבות וכוח זה כלים ומתנה ומשהו כל כך א שמחזיק אותנו אני חושבת ש שלהחובב-הותיק לבד זה קשה זה קשד בלתי אפשרי וממש בהקשר לזה זכינו ב הרבה מעטפת זה באמת מתנה גדולה אני רואה שברוך השם את בהריון ואני אומרת לעצמי וואי מגיע פה ילד שלא מכיר את יהודה איך זה בשבילך כן וואוו יהודה היה ילד הוא תמיד אהבת ילדים מהרגע שנהייה להם שכל אזוי לי מאוד וממש הסיטואציה הזאת של אה ש מצד אחד אני מרגישה שזה הכי זכות עכשיו להביא חיים לעולם ממש זה כאילו זה היה רצון מאוד מאוד אתה מאוד פנימי ואתה מרגיש שזה זה הדבר עכשיו שצריך

לעשות להביא חיים אבל אבל כן אני אני לא יודעת גם הבן יש לי בן בן שנתיים הוא הוא הודה הודה הוא כל פעם מצביע על תמונה יהודה יהודה וזה נורא שזה הזיכרון שלו גם הילדים האחרים אתה מנסה לשמר אצלם את הזכרונות אבל אתה מבין שזה א יש לי נחדה ת עוד לא שנתיים וכמובן כל א תמונה שעולי שעולי ו ההתייחסות כאילו היא מכירה אותו אבל צריך לעבוד בזה באיזשהו מקום אני רואה את הבת שלי כל הזמן מדברת עליו אשר משמיעה לה אותו זה עבודה לא פשוטה בכללי יהודה נתן לנו הרבה עבודה ני בשנה וחצי האחרונה אני העובדת שלו כן ובדת אני אומרת אנחנו עובדים רק לא מקבל לו שכר בסוף אבל במה אתם עוד עובדים חוץ מהילדים אה בהכל אני אומרת גם בסוף

הרצון לייצר את זה זיכרון שלו באמת אני חושבת שזה שהוא באמת אחד מתוך כל כך הרבה אז יש לך רצון ש שיהיה לו פה המשכיות בעולם גם יהודה באמת אין לו פירות ממשיים אין לו ילדים אז אתה אתה מרגיש שאתה צריך לייצר פה המשכיות שלו מה מה אתם מייצרים א אז גם אז גם יש דברים באמת מעשיים שעשינו ככה אנחנו עושים לזכרו איזה פער גדול בביקה ומיזם של חברותות שככה הוא היה מאוד מקפיד במעל שש שנים ללמוד עם אחד מאנשי הישוב חברות הקבועה כל שבת אז מיזם שמחבר בין חיילים לאנשי קהילה ואז זה אחד אבל אני חושבת שכל הזמן אתה כל הזמן עסוק אתה כל הזמן גם ב קיצור ב דברים זה מלה שחול ככל שאתה יכול לגמרי לגמרי אני אומרת אז מצד אחד זה

קשה מצד שני זה גם משאיר אותו כל דבר כזה זה זכר שלו זכר שלו פה ואתה גם ממשיך להחיות אותו אזרד אנחנו יכולות להמשיך לדבר עוד הרבה זמן אבל נשמע לי שנתת לנו טעימה על משפחה כל כך מיוחדת ועוצמות של ביחד שאני מאחלת את זה לכל אחד שעובר איזשהו קושי זה נשמע שזה באמת מקל א תודה תודה שבאת ותמשיך ו להחזיק את הביחד הזה ובעזרת השם שעה טובה תודה רבה שורות טובות לכל עם ישראל אמן אמן תודה תודה אתה אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבד