
"לילות בלי שינה. לא יכולנו לשמוע את הבכי שלו": זוגיות במבחן, הפעם עם תהילה ויחיאל לגאמי
זוגיות במבחן - הצצה כנה אל האתגרים, רגעי המשבר והצמיחה בחיי הנישואין.
הפעם נפגוש את תהילה ויחיאל לגאמי, שישתפו אותנו בתהליך שעברו: על החתונה בגיל צעיר, על תקופת ההיריון המאתגרת, על האשפוז הממושך של בנם הקטן והאבחון הלא פשוט, על ההתמודדות הזוגית בתקופה הקשה, ועל הבחירה האמיצה שנולדה מתוך הקושי. צפו
פרקים בסרטון:
תהילה לגמי בת 27 מאפרת ומסרקת קלות ובעלת הפודקאסט אמא מגשימה יחיאללה גמי בן 30 עובד בחברת לוגיסטיקה אוהב ללמוד תורה ולהתאמן בואו נכיר אותם הריון המתוכנן מחלה נדירה שטלטלה את המשפחה ודמעות של בן חי שהפכו לתפילה אבל מתוך השבר נולדה בחירה לא לשכוע אלא לצמוח זהו סיפור על כאב שהפך לכוח ועל זוג שמגלה מחדש מהיא אהבה אמיתית שלום וברכה לתהילה וליחיאל מה שלומכם ברוך השם
ברוך השם הכל בסדר
אז בואו תספרו לנו איך הכרתם אז יש לנו סיפור ממש א נחמד ורומנטי כזה אז א אני חברה טובה של אחותו וואו וואו, יפה
כן
ולמדנו ביחד באותו סמינר והיא הייתה מדברת עליו הרבה וממש מהמילים שמעתי שהוא בחור ממש ממש שמור ומאוד ירא שמיים וזה מה שקנה אותי וככה מגש התחלתי לפתח רגשות לא יצאנו לדבר לא יצאנו ראיתי אותו פה ושם שהייתי באה אלי הרבה כי הייתה באמת חברה טובה אבל לא יצאנו לדבר ואבל אני ככה פיתחתי רגשות ובתחילת יב באתי לאבא שלי ואמרתי לו אבא תקשיב אמ אני כאילו מסכן בעיניי בעתיד שאני אגדלה אני ארצה לצאת איתו אז א אבא שלי אמר וואו אני כאילו בחור מקסים אני אני אשמח אבל לא ידעתי אבא שלי ואבא שלו חברים אז הוא פשוט בא לאבא שלו אומר לו מה אתה אומר הבן שלכם הבת שלי ההורים שלו היו ממש ממש א ככה שמחו לשמוע ושאמרו בוא נשאל את
הבחור אז שאלו אותו והוא אמר אין כאילו הוא אמר משהו גם בעניין שלי והוא פשוט הפסיק אה לצאת אה סגר את האתר שלי יש גן עדן והפסיק להיפגש הוא פשוט אמר יש לי הרגשה מיוחדת אליה וחצי שנה הוא לא נפגש עם אף אחת הוא חיכה לי ואמא שלו התקשרה להורים שלי
היה לי פשוט אינטואיציה מטורפת אני לא לא שכרתי אותה לא דיברתי איתה מה
מהפעמים שהיא הגיעה לבית לבית שלך
הייתה הייתי רואה אותה מלא פעם באה לאחותי אבל כאילו הייתה לא הייתי אומר לה שלום לא הייתי מתחס אליי כל כך כאילו הייתה עכשיו עולה לאחותי לחדר שלה
אז כאילו הייתה בפינה שלה אני הייתי בפינה שלי אבל אה יצא לי מני פעם דש מדי שה אחותי מדברת לאמא שלי אז כאילו הבנתי קצת מי זאת מי זאת א מי זאת תהילה אז א והיה לי היה לי ממש רגש שזה זה הדבר הנכון שכאילו היא היא אהבת לי היא אהבת חיה לי נקרא לזה ככה
כן אז אה
בגלל
אז אחרי חצי שנה שהוא לא כאילו מחכה לי ולא יוצא לדייטים אז אמא שלו מתקשרת לההורים שלי ואומרים לה תקשיבו כאילו הוא לא יוצא והוא כבר גדום לי בשלוש וחצי שנים בוא נפגיש ביניהם שהוא לא סתם יחכה לה אז אני הייתי תמימה אמרתי טוב בטח דייט אחד מתאימים יחכה לי עד מתי שהגברת תהיה מוכנה כי עדיין אפילו 18 לא עשיתי הייתי עדיין ביב
עברה חצי שנה ואז מה קורה
אז אני עדיין ביב הייתי תלמידה מאוד מאוד רצינית בלימודים ככה שלא היה לי זמן ל לנסות דברים אחרים אבל כן בגרות הייתי תלמידה שממש ממש לומדת אבל אמרתי יאללה בוא בוא בוא ניפגש נראה אם זה מתאים וזה מה שהיה נפגשנו והייתה כימיה מטורפת הוא היה מדבר והרגשתי כאילו כאילו אני מדברת מתוך הגרון שלו וזהו ומשמה סגרנו בור צ'יק צ'ק
תקשיבו אחד הסיפוריםכן
זה אומר שמתי בפועל התחתנתם בת כמה טעית
אה 18 וכמה חודשים גישה ראשונה הייתה בטו בשבט והחתונה שלנו הייתה בטו באב
בפסח התרסנו א גם זה סיפור בפני עצמה ההורים הרסו אותנו כאילו אנ הוא היה עם חברים בטיול אני הייתי עם חברות והורים החליטו להיפגש ולחת כאילו מי מביא כל דבר ואנחנו קמים בבוקר הטיול מספרים לנו ההורים נפגשו סגרו את כל התנאים
אה הם הם סגרו לפני שאתם סגרו בשבילנו
ואני כבר בטודק על צד ניסומים איפה אני איפה מה אני עושה איך אני עשית את הדברים כבר אמרו לי תקשיב השלב הזה כבר עבר
בדיוק
וואי
אז תרפדו לנו את הכל ופשוט א זהו סגרו את התנאים והתחתנו
וואי אני רואה שממש זרזו לכם את כל התהליכים אה ברוך השם ומה קורה אחרי החת חתונה, התחתנתם, ברוך השם הרגע שחיכיתם לא הגיע. ומה קורה אחרי החתונה? אמ אז כמו שכולם ככה מוצבים שמתחתנים וישר ילדים אז ככה גם היה אנחנו. א היה לי מאוד לוקה שזה מאוד מאוד השפיע. הייתי מאוד מדוכדכת, מאוד מדוקת. היה לי בחילות, לא יכלתי להריח, הערכתי דברים שלא ידעתי שיש להם ריח. כאילו ממש הייתי אמוציונלית והייתי מאוד מאוד מדוכדכת. והוא יכול לשתף שכאילו איך הבית אותי כאילו
אז בגדול כאילו אני הייתי אחד שכאילו אוהב אוהב נקרא את זה אוהב מוזיקה אוהב אור אוהב לצ לטייל היא לא אהבה אור הבית הכל היה אורות חשוכים כל הזמן מוזיקה אומרת שאתה עושה לכאבי ראש טיולים אני עובד מלך השבוע רוצה שישי טיפה לצאת טיפה לטבע לההנות היא אומרת לי תצא לבד אני רוצה שתצא אבל אני לא בא לי לצאת כאילו אני רוצה שם בבית זה מה שאת רוצה כן זה מה שאני רוצה ואני משכנע אותה אמר לי לא זה מה שאני רוצה כאילו טוב לי ככה
זה היה בגלל ההריון או שבאופן כללי זאת את? לא הייתי אחת שיוצאת לטיולים הוא כאילו הוא היה יותר גדול ממני, היה יוצא גם גבר, הם יוצאים עם חברים לנכלים וכאלה. אין אצלי את זה, אני כאילו תלמידת סמינר, אין דברים כאלה. אז גם לא ידעתי את העולם הזה של לצאת לאיזשהו נחל, אפילו אנחנו לאיזה ארוחת בוקר זוגית. אז הייתי מאוד מקובעת ותוסיפתי על זה איזשהו דכדוח מאוד עמוק ש שהשפיע עליי. לא היה מי לדבר, ממש הייתי נשארת בבית. הוא היה יוצא לצייר עם חברים. כן, שלם לא פשוט, אבל
אז תספרו לי רגע איך התקופה הזאת עברה בעצם. אני נתתי לו את המקום שלו שילך לטייל ואני הוא נתן לי את המקום שלי כמה שהוא ראה את זה שאני מדוכדכת ובבית אבל הוא זה מה שאני אכלתי את הסיפור הזה נקרא לזה ממש הכתי את זה נגיד יאללה אפילו סיטואציות שאתה שוחרת המיטה לא לא היה לה כוח לא להכין אוכל לא לבשל לא כביסות ואני כאילו אחד שגדלתי בבית שכאילו לא הייתי מכין אוכל שם בבית אף פעם לא הייתי עושה כביסות אף פעם לא ייתי אפילו איך להדליק את המכונה כאילו אה ושוב אמרתי תם אני חייב א מה לדעת מה עושים אמא מה קורה איך אני איך אני מכין מכונת כביסה אז מסבירה לי איך עושים אתה אני מפעיל את זה עכשיו מכין אוכל א אבל אמרתי
טוב אני לקחת את הדברים לידיים כי אני אני רואה אותה שהיא לא מתפקדת כאילו בכל התהליך הזה ואח אומרים אני לא חוויתי זוגיות עם אישה בבית שאני יודע מה זה איך אישה צריכה להתנהל אני פשוט נראה לי את ההורים שלי ואני פשוט יודע ואיך מה מה אמור להיות ואני רואה שהדבר הזה לא עבד נכון כאילו אני רואה שיש פה אני מתפק כדי עשה את כל התפקידים של האישה כאילו בתוך הבית כאילו איפה איפה כאילו היא נכנסת התמונה
אני לא הייתי מסוגלת לבשל לא הייתי מסוגלת להריח כל דבר הוא היה הוא היה מבשל לאוכל גם לא הייתי מסוגלת לאכול להתחיל בזה וגם לא להריח הייתי נכנסת לחדר ולא הייתי כאילו עם דמעות בעיניים והוא היה עושה את הכביסות הוא היה עושה את הכל באמת כל החודשים הראשונים עכשיו הוא אולי קצת טעם ממני בשלושה חודשים של אישה באמת שעושה ופועלת בבית והייתי בבית אני הייתי כאילו הבוסית בבית מי עושה מה הניקיונות היו עליי כאילו ממש הייתי מאוד מתפקה פתאום בבית שלי אני לא מסוגלת אני פשוט לא יכולה והוא חווה אותי בצורה הזאתי של מישהי שלא מסוגלת לעשות כלום וזה היה כאילו היה לי קשה להכיל את זה שאני אני יודעת מי אני אבל לא מסוגלת
להביא את זה שהוא יראה את זה הוא אפילו בא אליי במשפט והוא אמר לי א מאמי מה יש שיהיה לנו ילדים את לא תעשי כלום וזה ממש כאילו קב לי ואמרתי לו לא אתה לא אתה לא יודע אני אני עושה אני עושה את זה אני פשוט לא מסוגלת היה את הטיו הזה והוא באמת ידע להכיל אותי ולא לא להקשות עליי על הקושי שכבר היה לי.
ומה קורה בסיטואציה הזאת? תשעה חודשים וככה זה עובד.
לא תשעה חודשים. זה היה כל ההתחלה ואז זה כבר הפך להיות טוב ולאט לאט גם התחלתי באמת לפתוח את האוזניים ולקצת לנסות ולא להישאר מקובד במקום שלי. אז הייתי יוצאת איתו קצת לטבע. בהתחלה הייתי מתלוננת על הבוץ, על הלכלוך, על הכל. אבל א כשנחספתי אז אמרתי זה לא כזה נורא. כאילו וואלה גם אפשר להנות מזה ולאט שנפתחתי אז היינו יוצאים כל שישי וכאילו התחלתי להיכנס לעולם שלו ולא רק להיות עם העקבים שלי ועם מה שאני רגילה
ומתי החלטת שהנה את רוצה להיכנס לעולם שלו
פשוט רציתי גם לבלות איתו להנות איתו ולא להישאר כל הזמן בבית חשבות זה יותר טכני זאת אומרת כאילו יש את העבודה ואז יש את הסדר יום של הבית שישי זה כאילו אין לך עבודה אין לך סדר יום אז אתה בונה עצמך את הסדר יום אם אתה שם ואם אני לבד מטייל ויש בבית של לבד אז איפה איפה בעצם הביחד כאילו ופה בעצם אתה בונה את עצמך בשתבת אנחנו יותר מתרכים יותר אצל ההורים שלי אצל ההורים שלה אז אז השישי זה היה כאילו דבר שהכי הכי כאילו קשר בינינו
והרגשתם אולי שעשיתם איזשהיא טעות אפילו קטנה
מבחינת א חרטה על להתחתן ממש ממש לא כי ממש חיכיתי להתחתן איתו ממש רציתי ש שזו שאני יודעת שהוא לא יכול להתחתן עם אף אחד אחרת הייתי זה כאילו אמרתי בפגישה הראשונה היא יכל להביא את הבת והייתי אומרת כן ממש ברמה הזאתי
ועכשיו את בהריון ועוד מעט גידו לי ילדים ואת לומדת ואת עוזרת מאוד להורים שלך ובאיזשהו מקום חברות שלך נהנות מבלות עדיין רווקות ואת נכנסת לאול של החיים שאת כל כך כל כך צעירה
א להיכנס להריון ומחויבות הזאת של ילד זה לא היה נכון לי כי כל הזמן שהיה לי קושי ובהריון שהייתי מקה והיה לי קשה והייתי הייתי ממורמרת כי אמרתי מה עשיתי לעצמי כאילו כל החברות שלי נהנות כל החברות שלי מבלות ואיפה אני כאילו בסיטואציה אחרת גם הייתי עובדת מאוד מאוד קשה הייתי עובדת במאון משעה 7: בבוקר עד 5 עוד עם הקושי של ההריון ממש כאילו ואיפה החברות שלי הם עדיין במסגרת של סמינר כאילו הם נהנות וו זה ממש עולם אחר איפה אני ואיפה אין אז תמיד ניכר לי בראש של מה עשיתי לעצמי אבל לא על הקטע של הנישואים על ה כאילו על על המצב של ההריון ושל של ילד אחר כך שנולד כאילו היה לי מאוד מאוד קשה להתחבר לסיטואציה הזאתי
שאני עוברת שלב בחיים לא הסכמתי להתנתק מה מהרווקה הזאתי של ללא עול אבל בנישואים אין לי חרטות כאילו זה הדבר הכי נכון שעשיתי
ואיך אתה הרגשת עם כל הסיטואציה הזאת בעצם אתה מתחתן עם בחירת ליבך ואז אתה מגלה שיש התנהלות קצת אחרת ממה שדמיינת מה קורה שם זה
התקופה שלמה שאמרתי לעצמי אני הכרתי אותה מתקרת בהתחלת הנישואים שהיא כמו שהיא היא כמו שהיא בעצם
ואז פתאום שיהיה את ההריון ואז הכל נכנס לאיזשהו פתאום איזשהו מסלול אחר אמרתי הופה הופה יש כאן משהו חדש גם כן עברתי ב ב הסבירו לי שיש בהריון יש תהליכים של שינויים ועניינים אז אמרתי טוב בוא נלמד את הדבר הזה הייתי סבלני אני גם טיפוס יחסית רגוע מבחינת התגובות שלי וכל זה אז אה אז הייתי הייתי מאוד מאוד די מכיל את הסיטואציה וכל פעם אני גם כן לא ניסיתי להקשות העליה נשיתי כאילו טיפה למשוך אותה כאילו לצאת משמה אולי נעשה שיר אולי נמוך אולי נצא טיפה מקנה לכאן טיפה לשנות את זה וזה קרה עם הזמן שההורמונים טיפה יותר נרגעו וגם הזמן עשה את שלו ואיך אומרים יצאנו מהשלב ה התחלתי הזה
וברוך השם מגיעה לידה ילדת ומה קורה שם
א אני מסתכלת עליו וכאילו יצא ממני ואני לא מחוברת ממש לא מחוברת וגם לא מוכנה רגשית. א גם לא ידעתי מה זה תינוק. זאת אומרת
את הקטנה בבית?
אני לא הקטנה אני הגדולה אבל האח הקטן היה כשהייתי בבת תשע אז כאילו לא זכרתי מה זה תינוק במצב ש שקשה לי להגיד את זה אפילו במסתבר שכל הזמן שהייתי באשפוז אחר לידה הוא לא אכלום. כאילו חוץ ממה שהאחיות כנראה הביאו לו בתינוקיה בלילה הוא לא אכלום כי לא הייתי לא הייתי לא הייתי מודעת לזה ו זוכרה לי סיטואציה שפתאום כאילו הבנתי מה זה אמהות זה שחזרנו הביתה והגיע שעת ערב ואת יודעת כזה מקלחות עניינים ואני מסתכלת על הדבר הקטנצ'יק הזה ששוחרב לי במיטה ואני אומרת כזה מהיום כל יום תצטריכי לדאוג לו למקלחת ופתאום נחתה בי הכרה מה זה עמהומות ש מה זה האחריות הזאתי שיש לי בידיים והייתי אמא מדהימה. הוא היה ילד נקי,
מסודר, קיבל את האוכל בזמן. באמת ילד לא שמענו ציוץ ציווץ של הבכי שלו עד גיל שבעה חודשים, אבל אני הייתי ממש מנותקת. הלב שלי היה מנותק, לא הצלחתי להתחבר, לא הצלחתי לאהוב. אמ גם אם הייתי נותת לו נשיקה, זה היה חיצוני. אני כאילו בפנים לא לא הצלחתי להתחבר. לא התחברתי לסיטואציה הזאתי שאני כאילו אמא פתאום לילד. זה לא ממש ממש היה לי קשה כל הנושא הזה. ואיך לך זה היה? אני הייתי אני הייתי מחובר עליו מהרגע הראשון, ממש מהרגע הראשון א קטם של ילד וכשאשתך משתפת אותך ברגשות האלה
לא קל לשמוע את זה אבל א מה אני יכול לעשות אני מאמין כאילו מנסה איך אומרים לא להתקע על על הקושי הזה ולהראות לה כאילו בסדר זה עם הזמן נכון אם ככל שנותנים יותר אז גם כן אוהבים יותר אז תמשיכי כמו שאת עושה זה בסוף גם יבוא לך
וזה בא לך באמת אחרי שבעה חודשים או שזה יהיה לך שבעה חודשים קשים
יש לנו איזשהו פיק באמצע שהיה אני רק יכולה לומר שהוא באמת לא נתן לי הרגשה רעה על הרגשות שלי הוא נתן להם מקום ונתן להם ביטוי וזה הבן אדם היחיד שבאמת יכולתי לשתף אותו באמת על מה אני חושבת ומה אני מרגישה ושזה יתקבל באהבה וזה לא יתקבל במה את עושה יש לך ילד את מבורכת את כאילו את התחתנת אתישר ילדת ילד שזה דבר עצוב מבורך אבל לא ידעתי להכיל את זה לא הייתי פשלה לכל הדבר הזה ובאמת היה לי כתף שלא שופטת אותי על מה שאני מוציאה מהפה.
וואו, זה חשוב
מאוד כי הסביבה עצמה לא הבינה איך אני מרגישה וזה רק תחילתו של הקושי. כי כשלביבוש זה הבכור שלנו היה בן ארבעה וחצי בן ארבעה וחצי חודשים לא שנייה יש את העריון שלו לאדיר
אז שלבי שהיה בן ארבע וחצי חודשים אמ גילינו שאני בהריון שני ואני עדיין בכלל לא מחוברת לתינוק הראשון שיש לי ופתאום אני שוב פעם בהריון וכשממש באותה שנייה שגיליתי אני פשוט נפלתי לרצפה ואני בוכה בוכה ואני אומרת אבל אני לא רוצה השם כאילו למה אתה מביא לי אני לא רוצה הריון תביא לכל האנשים שרוצות אבל אני לא רוצה והלקתי את עצמי פעמיים קודם כל על קודם כל הנה אני בהריון ואני צריכה שוב פעם לחוות את הקושי הזה ועוד דבר של איך את בכלל מעיזה לחשוב כאלה דברים כי כמו שאמרתי יש נשים שמצפות לילדים ואת קיבלת את זה ככה בלי בלי באמת בלי להתאמץ ואת מיזה להתלונן זה כאילו זה זה איזשהו ניגוד שיש כאילו על מה את מתלוננת את מבורכת אבל מצד שני לא ידעתי להכיל את זה
כי אני עדיין לא מחוברת לילד הראשון ופתאום אני שוב פעם בהריון
ולקחת ח לי הרבה זמן להקל את ההריון השני ותוך כדי גם לגדל את התינוק שכבר יש לי אבל לקראת סוף ההריון כאילו התחלתי להקל את זה שאני הולכת להיות אמא לשניים גם גיליתי שיש לי בן אז איךשהו כזה זה אוקיי אז הם יהיו חברים ויהיה בסדר והצלחתי לנחם את עצמי בזה וכאילו בסדר הגעתי לאיזשהו יציבות של אם הקדוש ברוך הוא הביא לי כנראה איזה טוב לי והוא יודע יותר הוא יודע יותר ממני מה טוב לי ו ואז הוא נולד ובאמת קצת משהו נפתח שמה כאילו נראה לי כבר התרגלתי לקושי ולמהות להיות אמא וזהו אני כבר עם שניים כאילו בואו נעקל את זה אני אמא לשניים ומה שנקרא אני כבר לא חופשיה והתחלתי להתרגל לסיטואציה שאני אמא את קיבלת עזרה
בתקופה הזאת נפשית רגשית א זה רק נפשית הוא תמח בי א מסביב עזרה פיזית הוא א כן, כאילו א ההורים שלי כאילו הוא היה ילד מאוד מאוד אהוב זה גם היה נכד ראשון אנחנו שנו ילדים גדולים במשפחה הילד שלנו באמת כאילו רק יקחו אותו זה היה אמנם עזרה יותר בשבתות אבל עדיין כן אם הייתי צריכה שיוציאו לי וכאלה היה לי את העזרה הזאתי
כן גם ההורים שלי גם המשפחה גם המשפחה שלי גם המשפחה שלה כאילו תמיד הם יהיו היה להם א מקום חם בלב כאילו אחיין ראשון זה כאילו איזה דבר נהדר א היה לנו כאילו בנגד א רצינו גיל לצאת בקלות עם ביבי סיטר ואנחנו צים
זה היה עוד ילד אחד אז כאילו נביא היה עוד אפשר כן
אה אבל מבחינת ה הרגשי זה היה בגדול זה היה רק נקרא לזה הכי הרבה זה היה אותי כי א' היא לא רצתה לספר לעולם נקרא לזה למשפחה שלה או או מה היא עוברת מה היא חובה אבל שגיד מי דיברת אולי עם אמא שלך דיפה את הנושא הזה קצת
לא זה שנייה זה זה היה קושי שעוד כאילו אני שמרתי את זה לעצמי בהמשך אנחנו נס מספר את הקושי הגדול שאז לא חסכתי מאף אחד לדעת שקשה לי ואז א זה כאילו ממש זה הקושי העוצמתי שחוויתי באמת כאילו זה כזה בסדר קושי של החיים מובן אבל יש לנו את הסיפור הכבד של באמת של המצוקה ושל הקושי שעברנו
אז מה זה בעצם הסיפור הכבד
אז ככה א כשלביוש הגדול שלנו היה בן שנה ושבעה ואדירוש השני היה בן חמישה חודשים א זה היה השבת הגדול גדול היינו אצל חמי וחמותי בשבת בבוקר והוא היה שמח לבי היה שמח ואכל ושתה והצחיק את כולנו ופתאום הוא התחיל א פשוט התכבע לו הפרצוף אנחנו מבינים שמשהו לא בסדר תוך כדיה סתייה של הראש וראינו שמשהו לא בסדר השפתיים התחילו להיות כחולות ולא הבנו מה קורה זה הה כאילו זה היה בשבת ושבת לפני פסח והתחלתי לצעוק שמה וזה והוא התקשר לאמבולנס באו והגיעו הזריקו לו כמה חומרים אנחנו לא ידענו מה מה קרה פה הרגע אבל מסתבר שהיה לו התקפת היה לו פרקוס מאוד מאוד ארוך
תוך כמה שניות היינו צריכים כזה מי הולך לבית חולים ואיך ומה וזה שנינו בסוף החלטנו ששנינו נוסעים למרות שהיה לי עדיין תינוק מאוד קטן שצמוד אליי עדיין החלטנו ששנינו נוסעים וזה היה מאוד לא פשוט באמבולנס כי עדיין מזרקים לו דברים והוא יוצא מפרקוס ונכנס לפרקוס וזה היה מאוד מאוד קשה לראות את זה וכשהגענו למיון אז אמרו לנו שזה פרקוסים וכאילו הסבירו לנו כזה מה המצב וכשהוא התעורר הוא קם משותק בכל פלג או ימין או שמאל אני כבר לא זוכרת כל פלג ימין הוא הוא קם משותק וזה היה מאוד מאוד מלחיץ ככה אבל אמרו שעוד כמה שעות זה כנראה יעבור ויחלוף הכל יהיה בסדר ככה הוא קם אחרי כמה שעות באמת קצת התחיל להשתחרר עד מוצא שבת
הילד רץ כאילו לא היה כלום כמה שעות לפני כן היינו בטוחים סבבה קרה מה שקרה חוזרים הביתה אבל חינו בהשליות זה ממש לא מה שקרה אה השאירו אותנו לאשפוס כדי לברר ממה קרה הפרקוס ו עכשיו זה היה שבוע לפני פסח כן יום ראשון עובר יום שני שלישי עושים בדיקות לא יודעים באמת כאילו עשו בדיקות מקיפות ו
כל תקים שח הביתה באיזשהו שלב ואז
אמרו לנו אפילפסיה על אפילפסיה
כן איך אתה חווית את
שוק שוק הלם לא לא תפלי מה זה מה זה הדבר הזה לא הכרתי את המות את התפעה הזאת בכלל
אבל התנחמנו שזה כביכול אפילפסיה ולא איזשהו גידול בראש כי נלחצנו שזה אולי איזשהו משהו בראש וכי לא התנחמנו טוב אפילפסיה בסדר ילדים לפעמים לתינוקות יש וזה עובר כזה כשהם גדלים יותר התנחמנו אבל עשינו את ליל הסדר שהיה לא פשוט המצב של אבי רק ידרדר ואני גם זוכרת סיטואציה שהיינו אצל סבא וסבתא שלי עם אנשים מאוד מבוגרים עשינו לי עם המשפחה שלי ושני שניהם צרוחים ואי אפשר שהם ימשיכו לצרוח והסב וסבתא מאוד מבוגרים ולא נעים וזה יצאתי איתם בעגלת תאומים בערב פסח
אמצע האגדה
כן כולם המשיכו ואני עובר ואני ברחוב ואני שומעת את כולם שרים ואני מגלה תאומים עם שני ילדים צורחים ואני אומרת כזה איזה דיסטוננס כולם שמחים בבית בחג ואיפה אני כאילו ואני כולה בת 20 וקצת כאילו איך הגעתי לפה כאילו ממש איך איך הגעתי למצב הזה שמישהו יציא אותי כאילו אני רוצה גם לההנות כמו כולם למה מה אני צריכה עכשיו? וכאילו לקורבנות הזאתי ממש כאילו היה לי מאוד מאוד קשה בסיטואציה הזאתי וכבר השם נרדמו וחזרתי כבר הסתיים ליל הסדר והיה לי מאוד קשה. אמ ואחרי ליל הסדר כמו שסיפרתי המצב רק ידרדר מיום ליום עד שביום שלישי של חול המועד הילד פשוט אפטי. הוא שעות בעגלה שוכב ולא מגיב. הוא לועס איזשהו משהו, יש לו
תיקים בעיניים ואנחנו יודעים ש שאם אנחנו לא הולכים עכשיו לבית חולים יכול להיות שהוא נאבד לנו מול העיניים. נסענו לבית חולים למיון ושמה כבר לא שחררו אותנו. מאותו יום היינו כמעט חודשיים רצופים מאושפזים. אס
חודשיים שעושים בדיקות מקיפות, מביאנו כל מיני תרופות, כל מיני דברים א פשוט שום דבר שום דבר לא עובד. הבאנו את הילד לבית חולים כשהד יודע עוד ללכת הולך אומר אומר איזה היה לו איזה 10 15 מילים שהוא יודע לכל להגיד פתאום יש מיום ליום המטב שלו מנדרדר היה לו שלו היה לו בכי של כאב משהו לא נורמלי מרכיבים שהוא לא היה דופק את הראש שלו בבלול כל הראש שלו היה קרחות מורב תלישה של שערות מעורב של מכאב מלט מלטי נסבל ומברשותו לרופאים לא יודעים מה יש לו באיזשהו שלב שכבר היה כבר א שוחב כבר כקש כמעט ולא לא יודע לעשות כמעט כלום בעצם ב עם עצמו נכנס לנו לפרופסור שזה דרך אגב המקרה שלו זה מקרה מאוד מאוד נדיר אז ככה שלא
יודעו להגיד מה מה הנקודה שלו זה כמעט כל יום היה איזשהו ישיבה של רופאים שהוא בא כל מיני בתי חולים והיו מסתכלים בודקים אותו זה כאילו היה כמו איזשהו ילד מעבדה כזה ודבר אומר תקשיב טוב אנחנו לא יודעים כל כך הרבה מה יש לו אין הרבה כל כך גם כן מה להפסיד אנסה ל תרופה כזאת תרופה כזאת אין דנים והיא כבר מסתכלים אחד על השני והבנו שכאילו על הרופאים על החבר'ה האלה כבר אין להם מה לסמוך כי כאילו הם רואים את הילד כבר עוד רגע כבר כאילו מקום כבר שכבר לא איתנו ווהם כאילו החסרי עונים לחלוטין כבר סתם שם לשים דברים אחרונים כאילו נקרא לזה מה מה אפשר עוד לעשות אמרנו שכאילו זה רק להרים למעלה את העיניים ולהבין שכאילו
עכשיו זה רק הוא 100% הוא כאילו אם עכשיו זה היה כאילו איזה 50 נקרא לזה משהו בהרגשה נקרא לזה לפחות ככה אז הבנו שכאילו אין כאילו אתה עוד מה לצפות מזר אלוהים כאילו שיכול להוציא את המצב
בסוף גילינו בסוף שהם עשו לו בדיקתי
היה לו צפליטיס זה דלקת מוחית
שזה רק אחרי חודשיים אמרו לכם את זה
לא זה גילנו בערך שבוע אחרי האשפוז השני שהיינו א מה מה מה המחלה הזאתי זה מחלה אוטואמונית ששולחת נוגדנים למוח עצמו ואז זה יוצר דלקת עכשיו המוח זה הכל זה תפקוד של הכל אז זה שיבש לו תהליכה הוא הפסיק ללכת הוא הפסיק לדבר זה עשה לו מצבי רוח קיצוניים כמו שהוא אמר, הוא היה צורח בעתו, יש ל עצמו שיער ומצרחות פתאום לצחוק מתגלגל כאילו במשך דקות רצופות הוא מתגלגל מצחוק וכמו שהוא אמר הם ניסו כל פעם למשהו אחר שיעזור לו אם זה אסטרואידים בסוף בסוף מה שעזר זה טיפול ביולוגי שמשתיק את המערכת חיסונית כדי שהיא תפסיק לתקוף את המוח בנוסף לסינון כמו תהליך של דאליזה עכשיו עוד משהו שהיה בתהליך של הדיאליזה הם פתחו לו
עורק ראשים מאזור של הלב אבל הם עשו הם עשו ניתוח בטעות והם עשו רק פתח יציאה של דם ולא גם כניסה. אז הטיפולים האלה שהיו פעמיים בשבוע במקום לקחת 40 דקות היו לוקחים שעתיים ומשהו אפילו שלוש שעות ופשוט היינו צריכים לתפוס אותו בכוח בעגלה כדי שהוא לא יזוז כי זה יוצא דם מעומר קרשי ונכנס דרך וריד אז הילד צורח ואנחנו תופסים אותו וכאילו באותו זמן הייתי יוצאת מהסיטואציה כאילו הייתי פשוט מתפקדת מה שאני צריכה לעשות ומתנתקת מתוך הגוף שלי ואני עושה מה שאני צריכה זאת אומרת הדחקתי את היות אמא שזה הילד שלי ושהוא עובר כאב למה אני צריכה לעשות בפועל וככה תפקדתו בבית חולים במצב הישרדות לחלוטין. זה היה שאני בימים והוא
בלילות. הוא היה גם באותו זמן גם בצבא והוא היה גם בלימודים. אז ככה ניסנו לשמור על שגרה כמה שאפשר. גם באותה תקופה אני למדתי איפור ולא הייתי ואין מצב לא הייתי מוותרת על ה על הלימודי איפור. אז ניסאנו ככה לתמרן את הכל כדי שכביכול לשמור על על חיי שגרה רגילים. ועם זאת אנחנו מתמודדים עם משהו עם קושי מאוד מאוד גדול של ילד של ילד שמאשפז. ומה שעזר לנו לשרוד את התקופה הזאתי זה באמת הזוגיות שלנו שהיא רק התעצמה והתחזקה בתקופה הזאתי אני הוא נתן שאתם בקושי הייתם ביחד
נכון
כאילו ממה שאתם מספרים כאילו הבקרים שמה בערבים לומדים עובדים כאילו תוך כדי הכל
זאת אומרת לצורך העין עכשיו נגיד אני משמרת ערב אז עכשיו היא משמרת בבוקר נגיד עם התינוק עושה דברים אחרים או הפוך ואני הולך לצבא ווללימודים שלי באיזשהו של גם הלימודים הפסקתי ללכת כי אתי חייב כבר להיות בבית חונים נטו רק בדרך הזום מה שחלתי לעשות מעיקר הזמן שלנו ביחד היה בשבתות גם היינו דואגים לדבר בטלפון מקסימום בכל כאילו דאגנו שכל יום יהיה לנו איזה שיחה יומית או מפגש קצר יומי א ממש השתדלנו לשמור גם על איזשהו משהו זוגי שלנו בתוך כל הכיאאוס אבל הזמן ה המסיבי שהיה לנו ביחד זה היה בשבתות זה הזמן שלנו היה ביחד היינו יוצים קצת לטייל עם הילד וכולי ושמרנו על השגרה הזוגית הזאתי זה נתן לנו כוח ממש היינו כתף אחד של השני היינו שם בשבילנו
וזה מה שעזרנו לתפוס את הסיטואציה
והילד בן כמה הוא היה
שנה ושבעה
שנה ושבעה חודשים
כן
וואו וכמה זמן הייתם בתוך ה
חודשיים חודשיים
מסיביים ואז אחרי זה היה השפוזי יום היינו באים לבדיקות ישפוזי יום
בדיקות ישפוזי יום ואחרי זה גם כן החלמה בבית שהרח לפחות שנה כל התהליך הזה
והתינוק בין החמישה חודש חדשים מה איתו
עשינו איתו הגדול כבר לא יכל לחזור למעון אז הקטן נכנס במקומו ואז ככה נוצר מצב שיש לי מסגרת לקטן ואני הייתי פנויה להיות בבית חולים והמשפחה הוציעה ושמרה עליו וכאילו היה לנו תמיכה בקטע הזה מהמשפחה
וואו
כן אבל הקושי הגדול היה הזה כשחזרנו הביתה
שמה קורה שם
שאני כבר לא במצב הישרדותי חזרתי למקום הנוח והנעים שלי לילד אבל שלא מרגיש טוב לילד שלא אוכל לי כל היום לילד שבוכה מבוקר ועד ערב שאני צריכה להביא לו מזרקים קים של תרופות
גם באיזשהו מק באיזשהו מקום קורתי במעקב איתו כאילו גם לראות שהכל בסדר שלו חוזר אחורה פתאום זאת אומרת זה היה גם איזשהו לחץ פחד או חשש או חרדה זאת אומרת היה שמה גם את התחושות האלה
מאוד מאוד מאוד זה לילות בלי שנה ממש ככון
זה כל בכי שנינו מתוך שינה פשוט מנתרים כאילו כל בכי ציו שלו או תקופה ארוכה אחרי זה לא יכלנו לשמוע את הבכי שלו כאילו היינו חייבים ישר להשתיק את הבכי זה פשוט היה מעורר לנו ממש טריגר טריגר לטראומה ממש
אותם מחזיר אותנו אחורה היה לו משהו הייתי מזיע הייתי מזיע מרוב לחץ אומר לו לא משתנה כלום שתוק תשתוק הייתי שתקופע עליי להיות בשקט כי לא יכלתי לשמוע אותו כבר של מחזיר אותי במקומות מקומות ממש ממש לא נעימים וזה כאילו זה משהו שלא לא תקין כאילו לא תקין כל
אנחנו עצמנו לא היה לנו זמן להחלים הוא חזר ישר לצבא ללימודים או גם לקובע אתים לתורה הוא גם מתאמן זאת אומרת כל הזמנים שהיה לנו הוא הוא ממש אה עסוק ביום יום שלו ואני גם היה לי להיות הייתי גם עם שניהם עם שניהם בבית בסופו שליו כי הקטנצ'י כמו מאון יומיים במאון שבועיים בבית אז אני כאילו מצב של עומס מאוד מאוד גדול עם עם שני ילדים קטנים אני עדיין לא החלמתי ממה שעברתי כי המצב הישרדותי ירד אז אני כבר לא פועלת מזה כאילו קצת קצת נחטתי וכתי להקל מה עברתי ונכנסתי לממש לדאון מאוד מאוד עמוק של קודם כל עומס מאוד בחיים הנוכחים שלי ושנייה גם מה עברתי? לא היה לנו זמן להקל את מה שעברנו. ישארנו צריכים לרוץ לשלב הבא
אבל כשאנחנו כבר לא היינו במסגרת בית חולים אז כל אחד גם מהמשפחה חזר ל לצורך שלו, לעבודה שלו וכולי. אז כאילו עכשיו אנחנו בסדר אנחנו בבית אבל עדיין הייתי ממש בנפש פצועה ממש ממש כואבת.
אל תיפול מחרת שוב תזרח השמש. אל תיפול שמע בני. כי אני אוהב ומחבק אותך רק תיפול חכין שנב גל גל רק אל תיפול ואיך אתה עובר את התקופה הזאת אתה רואה את אשתך דואכת מרגע לרגע ילד שהוא חזר מאשפוז אבל כל רגע יש פחדים וחששות שמע ואולי תצטרכו עוד הפעם להגיע לשם ועוד תינוק קטן בן חמישה חודשים הרבה פחות עזרה
כן א אני פשוט חביתי חוויתי את בעצם איתה לאורך כל התהליך כאילו זה לא שהיה אומר רק עליה בקטע הזה כבר ה הוויתי גם כן את הדבר הזה בצורה מאוד מאוד קרובה כי גם אני מאוד מאוד קרוב לילד בעצם כל התהליך של ה של ההחלמה שלו והטיפול שהוא שהוא יוצר שהוא צריך א בוא נגיד בזמן אני כמה כמה שק יכולתי הייתי כאילו מוצא גונב לעצמי זמן מאיפה ש מאיפה שהוא יוצא במבסיס מוקדם כל מה שרק יכלתי לעשות כדי להיות יותר זמן כדי שיהיה יותר זמן לנשום שיהיה טיפה יותר זמן עם הילדים אבל אה זה היה מאוד תקופה מאוד מאוד מאוד אינטנסיבית מאוד
הוא עשה משהו יכל אבל בפועל הייתי הרבה לבד
הייתי ממש רוב השבוע לבד
ומה קורה איתך שעדיין מרגע לרגע מהריון הראשון עדיין כאילו באיזשהו מקום זה היה פיסטון כל הזמן
ורק הגדיל עוד יותר את כל החשיבה השלילית הזאתי שהייתה לי של שוב פעם מה עשיתי לעצמי איך הגעתי בכלל למצב הזה כאילו תראו מה ניהיה
שאת כולו באת 21
כן שאני ממש 21 ושוב ההשוואות האלה איפה חברות שלי והסטטוסים בכאילו ממש כולם נהנות ואני במצב כל כך קיצוני מהן וכל הזמן הייתי באמת מלכת מלכה את עצמי על ה על המצב הזה וממש דחתי מרגע לרגע ממש כאילו
חשבת לפנות לעזרה מקצועית? לא לא חשבתי על זה לא היה לי בראש אמ
באיזשהו שלב כן הלכנו לאיזשהו פסיכולוגית כזאתי
אבל זה בהמשך ממש היה כאילו הם פנו אלינו אם אני לא הייתי א זה כאילו אם הם לא היו פונים כנראה שעד עכשיו היה לי עוד משקעים של זה אבל אחרי כמה שנים שזה קרה א מכללית כאילו הם פשוט יזמו א פסיכולוגית קלינית וכאילו ואז עברנו א שמה התרפתי באמת
פתחנו שוב פעם וש שיננו את הסיט סיטואציה.
אז מה קורה איתך? מה גורם לך להתרומם מהמקום הזה?
א היה איזשהו נקודה שבה באמת החלטתי להפסיק להתקרבן ולהתחיל ולהתחיל לראות את הטוב שיש לי בחיים כי הייתי רק שחורה את יוכלה לספר את הנקודה הזאת.
כן. זה היה חול המועד סוכות ממש חצי שנה מכל מה שקרה וכולם מטיילים סביבנו. המשפחה שלי המשפחה שלו כמו שאמרתי החברות מבלות. זה תמיד כזה איפה הם ואיפה אני. והוא אומר לי יאללה בואי נצא גם אנחנו. עכשיו באותה תקופה לא יהיה לנו רכב. אמרתי לו, "תקשיב, אני לא מוכנה לנסוע באוטובוסים לשום מקום עם הילדים, זה או שיש רכב או שלא יוצאים." והוא אמר לי, הוא חיבד אותי, אמר לי, "אוקיי, מה שאת רוצה?" ואני מתיישבת על הספה ואני כזה אומרת, "אני רוצה לצאת, אבל אני לא מסוגלת לעשות את כל הדרך הזאתי של א עגלות ואוטובוסים ועניינים." ואני כזה חושבת, אני אומרת, "הילה, את שמה לב, את פשוט מענישה את עצמך מעבר לסיטואציה. יש לך
את כל הסיבות באמת באמת כל הסיבות להתבכיין, להתקרבן, להיכנס למיטה באמת עוד יותר להדכדך אבל המצב מסביבך קשה השאלה מה את בוחרת לעשות עם זה את יכולה את יכולה להתקרבן עוד ואת יכולה להגיד טוב זה מה שיש לי ואני בוחרת איך לפרש את הסיטואציה ואני בוחרת אם אם אני מרימה את עצמי או שאני יורדת למטה ובחרתי להרים את עצמי אמרתי לו תקשיב אנחנו נוסעים יהיה מה שיהיה וזה מה שהיה לקח לו את העגלות שני ילדים קטנים ונסענו לירושלים לשוק מחנה יהודה וזה היה אחד הטיולים הכי משחררים והכי כיפיים שהיו ומאותה נקודה לא הסכמתי לחזור אחורה כאילו פשוט לא הרשתי לעצמי להיות בדאון מפה אני רק צומחת מפה אני רק עפה על החיים שלי מפה
אני רק מגשימה את עצמי והילדים שלי הם לא המעצור שלי הם הגז והמוטיבציה שלי להצלחה ואני פשוט חיה את זה יום יום אני ממש חיה את זה יום יום והם נותנים לי את המוטיבציה להצליח הם נותנים לי את המוטיבציה להקשים את עצמי ולעשות לעשות ווזהו משם אני רק שמחתי
וואו
בזכותם באמת אני עוסקת במה שאני אוהבת אני משמחת קלות אני עושה את האיפור בשיער לכלה ובזכותם כי נלחמתי על זה שלמדתי איפור ואיתם הייתי מביאה מודליסטיות והם בין הרגליים שלי רצים ואני מאפרת מישהי ולומדת לצלם ובאמת עשיתי את הכל בשביל להצליח ועד עכשיו הנה פתחתי גם את הפודקאסט כאילו אני פשוט דואגת כל פעם לא לוותר על עצמי לשלב את הכל
וואו איך אתה רואה מהצד את השינוי שאשתך עברה?
אה, שמחה גדולה. הכרתי אותה שהיא פייטרית וזה פשוט נעלה מהתחלה באמת באמת מאוד מאותו מאוד מאותו נקודה זה היה פשוט הגרף כאילו פשוט כאילו עלה בלי בלי לרדת וזה וזה זה מה שחיכתי וזה מה שחיקתי וזה שמחה גדולה מאוד זה באמת א היא לא היא לא נוחה לרגע כאילו זה באמת כאילו לפרסום זה מהעבודה זה בין שהבית תהיה תמיד צוחצח בין הילד הילדים מסודרים לבין שהיא עצמה יוזמת מוזיקה ואז שהיא עצמה יוזמת איזשהו יציאה אה ה השוני פשוט כאילו היא עשתה 180 מעלות בצות חשיבה שלה כאילו איזשהו קושי קושי קושי קושי ואז הגיע לנקודה הכי למטה ואז אומרת טוב מפה זה כבר כאילו אין לו עוד למטה אני עכשיו מפה מחליפה את ה את ה
אני לא מרשה לעצמי נשאר בחשיבה הזאתי ממש שיניתי את החשיבה לב שלי לחלוטין עד כדי כך שאם אני אדבר עם מישהי הא כאילו האגי היא תחשב שנולדתי ככה עם המוטיבציה ובואו וכאילו יש לה קבוצה של סדר וארגון ואני אני אני כל הזמן בעשייה ועושה ונותנת מוטיבציה לאמהות ולנשים והיה חשוב לי גם שהנה גם באתי מלמטה כאילו הרבה באתי ממש מכי נמוך ומשם קמתי ווזה בפודקאסט שלי על זה אני מדברת כאילו אנחנו בכוחות אנחנו איך אנחנו מפרשות את הסיטואציה כי בחיים תמיד יש כשיים ממשלאה איך אנחנו לוקחות את את הקושי שאתם מביאות אותו למקום גבוה וטסות ועפות למעלה
וזה מדהים כי לא נשארתי עם שני ילדים
לא דבר ראשון אחרי כל מה שקרה
אמרתי אין מצב אם זה ילדים לא רוצה אין אין מצב אני כל כך סבלתי וכל כך היה לי קשה ממש אני כאילו אמרתי ממש נשבעתי לעצמי בלב שאין מצב כאילו אם אני לא אם אני לא משנה ואם אני לא מוכנה ובוחנת את עצמי כאילו נכון כשמתחתנים כאילו זה כמו אתתובני ילדים ואמרתי שנייה אני צריכה שנייה לנשום ום ולבחור וברוך השם בעקבות הטיפול הפסיכולוגי שהיה לנו אז הנפש שלי התרפעה והייתי מוכנה לעוד אורות ש שיבואו דרכי לעולם
כלומר בערין השלישי רצית
ממש רציתי ממש רציתי וגם קיבלתי נסיכה כמו שרציתי כל ההריון הייתי מאושרת הריון היה לא כזה קל הייתי גם היה לי בחילות ולא היה לי קל אבל הייתי מאושרת כל הזמן כי זה היה מתוך בשלות ומוכנות אם הרעיון הראשון היה בגיל 18 אז זה הרעיון השני היה בגיל 25 הייתי ממש פשלה ומוכנה וזה חוויה אחרת לחלוטין כאילו עם כל הקושי והייתה תינוקת לא פשוטה הייתי כל יום מודה באמת מודה להשם על האושר שהביא לי לחיים
זה חוויה אחרת
גם אז החברות שלה כבר התחתנו עם ילדים
כבר שכחתי אותה כבר אני לא חושבת על אני כבר לא משווה את עצמי לאף אחד זה ממש קמתי מהחשיבה הזאתי
אז מגיע האושר האמיתי שאנחנו לא משווים את עצמנו
בדיוק למדתי למדתי להנות ולהיות מאושרת ממה שיש לי שהילדים שלי הם ברכה ונשמות ואוצרות שהקדוש ברוך הביא לי לחיים וכאילו זהו אני החשיבה שהייתה אין כבר לא קיימת אני רואה אותם רק כהורות ורקשמחה זה לא שהכל ורוד ולא הכל אבל אני אני ממש מברכת יש לי ערמות כביסה הקדוש ברוך הוא תודה שיש לי למי לקפל כאילו תודה שאין לי שנייה לנשום כאילו כל פעם יש משהו לעשות בבית אני ממש שינתי חשיבה לחלוטין
וואו מדהים ממה שהיה לך רגע רגע מכונן שאותו לקחת והרמת אותו משם.
ממש ממש מאותה שנייה זה כאילו תהילה חדשה. מישהי אחרת נולדה
ומדי פעם התהילה ישנה לא נגיעה לביקור?
לא לא
סגרה את הדלת? סגרתי נהלתי קברתי אין אין אין
וואו
אין אין יותר את החשיבה הזאתי לא
ברוך שם גם הריון רביעי נכון יש לך
נכון יש לנו ארבע ילדים גם אור גדול ירד עלינו אושר כאילו החוויה שונה לחלוטין
גם התבגרתי התבשלתי באתי כבר מוכנה אני לא אותה ילדה אני כבר כאילו אני ראיתי את את כל הקושי שעברתי בתור משהו מעצים כאילו למדתי לקחת את הנקודות הקשות שעברתי ולצמוח ולעזור לנשים אחרות או להגיע לבורות שאני עברתי כי גם למדתי איך לנהל באותה תקופה שהייתי רק אמא עם שני ילדים בבית שאחד מחלים לא היה לי את עצמי ולא היה לי כלום והעסק שלי של האיפור ושיער זה היה הנה המקום שלי לבטא את עצמי אז גם נהיתי מאפרת ומסכת קלות אז כאילו אני מקשימה את עצמי אני עושה אני גם אמא אבל הנה יש גם אותי אני לאלא לא שוכחת את עצמי ו זה כל כך משנה את כל האמהות כשאת גם מביאה הביטוי למקום שלך.
מה יש לך להגיד? אתה שומע את אשתך? גם אני באמת אני רואה אתם את כל מהצדני באמת ככה כאשר יש לה את עצמה אז היא יכולה גם כן להעניק אבל כשאין לה את עצמה היא לא יכולה להעביר כי היא רכה
אז אתה יכול לשתף אותנו בעצמיכה שלך איך אתה צמחת בניסיון הזה כי בכל זאת עברת ניסיון מאוד לא פשוט עם ה עם הבן שלך ולראות את אשתך במצב הזה
גיליתי בתי מ שאני יכול לעשות הרבה דברים מה שפעם חשבתי שאני יכול לעשות את הדברים האלה כמו נגיד להתחלק גם לבית וגם לעבודה וגם לכל מיני גם ללימודים תוך כדי זה רץ לפה רץ לשם עושה את כל הדברים לבין אה לתמוך כמובן גם ב גם גם הדבר הכי חשוב בעצם א וזה בגדול המון המון בגרות המון המון בגרות המון להכיר את החיים כפי שהם חיים שהם לא תמיד הכל ורוד כמו שזה נראה בצורה של הילד א ותודה לא שיש לי את הפרטנרית הכי טובה שיש בעולם
זה מדהים זוגית גד ביניכם באמת כי ממש שאהבתם ממנה כוח וממש מקור לצמיכה זה מה שנתן לכם את הכוח ברגי משבר כל מה שעברתם ממש לגמרי
אחד היינו אחד אחד על השנים ממש שכתף כאילו בקשעים בצמיחה אם זה במוטיבציה ואם זה בכל דבר כאילו זה ש אם האישה אם האישה היא גם כן היא חברה אז זה אז א לא כמעט כל משבר שזה לא יהיה אתה יכול לצמוח קדימה אבל זה דווקא ש שיש שיש בעצם את הכתף וזה לא רק טכני
אז בוא נדבר שנייה באמת על התובנות מכל מה שעברתם איך באמת אפשר להצמיח זוגיות טובה דווקא מתוך הקושי והכאבים כי זה נראה שהזוגית ביניכם לא משנה מה עברתם בחיים הייתם ממש דבק אחד עם השני זאת אומרת גם המקום הזה שכמו שאמרת מקודם שהוא לא היה שיפוטי כלפיך זאת אומרת הוא נתן לך לגמרי והוא קיבל לגמרי את ההרגשות שלך למרות שלא היה לו פשוט לשמוע את זה כן כאילו מה איך את לא מתחברת לתינוק והוא יכל להגיד לך ואחד דברים אחרים אבל לא הוא קיבל, הוא הבין הוא נתן לך את הזמן שלך שזה מן הסתם זרס את התהליך אצלך יותר אבל מה באמת גרם בתוך הזוגיות הזאתי באמת שהצלחתם לצמוח
יש לנו המון הקשבה אנחנו באמת דואגים כל יום לשבת ולדבר על מה עברנו באותו יום ואנחנו לא שופטים אחד את השני אנחנו לא יורדים אחד על השני אנחנו באמת יודעים שאנחנו יכולים לדבר על הכל ואנחנו הצד השני יקבל את זה וגם אם אני אומרת דברים קשים שאני לא שאני לא מסוגלת ושאני לא יכולה ושאני לא אוהבת ושקשה קשה לי הוא תמיד תמיד יהיה שם להחי כאילו אני יודעת שיש לי כתף שלא משנה מה אני אומר הכל יהיה בסדר והוא יהיה איתי שמה והוא יחלוק איתי ויתן את העצה הטובה ובאמת יתן לי את ההרגשה הכי טובה שאפשר קודם כל השיח מאוד מאוד כנה ולא שיפוטי ובלי אגו זאת אומרת הוא יודע מה החולשות שלי את כל החולשות שלי אבל הוא בחיים לוקח את
זה ויזרוק את זה אליי ויפגע בי חזרה אין אגו בזוגיות שלנו זה פעם אני בא אליו ופעם הוא בא אליי זה כאילו ממש איזשהו טנגו ו זה התנ"ך שלנו של הזוגיות ממש כאילו אנחנו אין אגו והשיח בינינו תמיד
כשיש שיח אז הכל נפטר
והוא גם הוא הוא לא רק אומר לי אני אוהב אותך זה הוא גם איתי שם באמת הוא מראה לי גם אם בתקופה שהייתי לבד עם הילדים והוא היה בצבא ובלימודים הוא היה עוזר לי פיזית מה שהוא יכול הוא היה עוזר כאילו גם הוא היה לפעמים עייף והיה ישן שן בשבת ואני הייתי שוב פעם צריכה להיות עם הילדים אבל ידעתי שהוא עושה את כל מה שהוא יכול בשביל לעזור לי ולהיות איתי רק להגיד אני אוהב אותך זה לא אבל זה לא היה רק מילים ריקות הוא תמיד נתן לי את התחושה שהוא איתי גם אם בפל הוא לא יכל לעשות איזשהו משהו הוא תמיד בתחושה אני יודעת שהוא איתי
ואם היה לכם להעיר אחד לשני כל מיני דברים אז מה
אנחנו מאירים ביפה יש לנו שיח על הכל
אנחנו פשוט יודעים איך להגיד אחד לשני בצורה קודם כל ברוגע אנחנו אנחנו לא אומרים בשעת מעשה. זאת אומרת, אם אני עכשיו כועסת אז אני אני הולכת לצד, נרגעת אנחנו נדבר על זה בערב. כל ערב אנחנו יושבים לדבר. גם אם זה בשעה 12 בל וגם אם זה בשעה אחת אנחנו לא משנה מה, אנחנו יוצאים מוצאים תמיד את הזמן הזה שאני והוא שנייה פוס מהבית, מהילדים, מהכביסות, מהכלים. אנחנו יושבים, מדברים ושמה יש מקום להכל. כאילו אנחנו גם ממעיתים בביקורת כמה שאפשר. אני יודעת אם יש לי איזשהו משהו שמפריע מפריע לי בו, כמה דברים יש לו שמפריעים בי? כאילו אז אני שומרת את הביקורת רק למה שבאמת באמת אני רוצה שיפור כי אני לא מושלמת בדיוק מה שהוא לא מושלם כאילו אנחנו מקבלים גם את הפגמים אחד של השני
כן
יפה וואו חזיר אתם מאוד מאוד צעירים אבל עברתם כל כך הרבה שזה נראה שאתם יכולים לעזור לכל כך הרבה זוגות אחרים הלוואי אולי בעתיד יש לנו הרבה באמת מה כן
הזוגיות בות מאוד חזקה ברוך השם
ברוך השם ברוך השם זה מדהים פשוט מדהים
אה בעקבות כל מה שעברתם אתם יכולים ככה להסתכל אחד על השני אחד על השנייה להגיד איזה משפט מהלב שהכי מתאים לומר אותו כרגע אני יודעת שאתה איתי ככה לכל החיים ואתה תמיד תהיה ילדים ותמיד יתן לי כתף אני יודעת שלא משנה מה אתה תהיה שם בשבילי ואני גם אני אהיה שם בשבילך להכל ובעזר שהם עוד ילדים בעזרת השם שהמשפחה תתרחב אמן
אני גם מאחל לך מאחלך לי חיים שותפים אוהבים א שבעזרת השם א נראה נחת ומנעשה המון עשייה אם זה בגידול ילדים אם זה מגיעים זה לעזור שאפשר לעזור א וכמובן הקשבה ואהבה
זכיתי בך
זכיתי בך
וואו אתם ממש ממש מתוקים ומקסימים באמת ואחד הדברים היפים שאני רואה בכם זה המקום הזה של הקשבה בלי שיפוטיות כל כך קל לנו להיות שיפוטיים ובעין בקורתית ולסגל את העין הטובה זה משהו שאנחנו כל הזמן צריכים לעבוד עליו
זה באמת לא תמיד קל לא לשפוט לפעמים אתה רוצה לשפוט לפעמים אתה כועס לפעמים אתה עייף לפעמים אתה רעב אז לפעמים יש סיטואציה שאתה אומר איך בא לי עכשיו להגיד שני אתה אומר שנייה שנייה אני לוקח שנייה אוויר אתה אומר הופה אחרי האוויר שלקחת אתה אומר פתאום את יכול להביא את הביקורת בצורה ביותר עדינה וגם כן בצורה שזה לא ישמה רע זאת אומרת כאילו לא שאני מפחד להגיד לדבר רע כמו שבעצם אני לא רוצה שתבין את זה בצורה כזאתי אז אני אחפש את המילים הנכונות כדי שתבין שבמעשה הזה לא בסדר או צריך לשנות משהו אחר אבל בסוף כל כ כל גישה
הוא לא יבוא עלי אישית הוא יגיד על המעשה ואז אני בסדר רק פשוט יצא לי איזה משהו שהוא לא נחמד כאילו
יפהכ
מקסים וזה מדהים לראות את התהליך שאת עברת עם עצמך שברגע אחד ברגע מכונן אחד מה שנקרא בחיים את החלטת להרים את עצמך ולהפסיק את המקום הקורבני כי זה מאוד קל לנו להישאב לשם אבל הדבר הכי מדהים זה שזה לא היה חד פעמי זאת אומרת זה קורה ואז אחר כך מאוד קל להשאב לשם שוב את לא את נעלת סגרת קברת את המקום הזה זה והמשכת הלאה וזה מפעים ממש
תודה רבה לכם אני ממש מודה לכם שהגעתם לכאן
תודה רבה כיף להיות פה
כיף להגיע
התנך של הזוגיות כך התבטעה תהילה בפרק שלנו איזה ביטוי מעניין ומה התנך של הזוגיות שלהם קשר ללא אגו מילה פשוטה שלוש אותיות שאם נשמיט אותם מהקשר הזוגי נישאר ביחד ועם זה ננצח.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
14 פרקיםפורסם ביום רביעי, י׳ בשבט התשפ״ו (28.1.2026). משך: 46:48

32 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
אני חייבת לכתוב את זה . איזה יפה תהילהההה מהממת
איזה זוג חזק. כל הכבוד לכם ה' ישמח אותכם
הדרך שאתם יודעים להכיל את הקשיים אחד של השני , ולהתמקד בדברים הטובים שהשני נותן ועושה עבורי זה פשוט מדהים !!!
תזכו להרבה ברכה והצלחה ובריאות איתנה בעז"ה
איזה מדהימים נתתם לי הרבה כלים
וואו איזה זוג מדהים!!
גם לי נחסם אז לחצתי על "הורד". בפועל זה לא מוריד את הסרטון למכשיר- שזה מעולה מבחינתי. וצפיתי ממש חלק כמעט בלי עצירות.
ואהוו מדהיםםםם מחזק ממש איזה זוג אתם!! נשארה.
ואהווו אתם זוג מדהים ואני בטוחה שלילד לא פשוט לעבור את זה והוא חייב ליווי ריגשי בגיל גדול אתם מדהימים!!
כל הכבוד לכם השראה!!!! אנשים גדולים
לתגובה מס' 23- הילד שלהם כיום בריא ב"ה
לא הצלחתי להבין מה בסוף עם הילד שלהם?הוא הבריא?נשארתי במתח...
זוג משמיים!! וואי איזה ראיון ואיזה חמודים אתם!! שה' יתן לכם המון כוחות!!
תלחצו לראות
כל תלוי במידות שלהם יש להם מידות טובות בגלל זה הזוגיות שלהם טובה
דווקא לי כן ניפתח ויש לי חסימה של אתרוג
מכירה הרבה נשים שפשוט לא מתפקדות מלהרים נעל ועד לפתוח מקרר סך הכל
כי הן עם היפראמזיס בהריון
היפראמזיס זה לא הריון רגיל
זה בחילות נון סטופ כל היום , הקאות , חוסר יכולת להריח אפילו בגדים או דברים שמעולם לא היה להם ריח
הקושי מתחיל כאשר הזוג לא מודע לזה שזה לא רק הריון , אלא מחלה שבשלה צריך יותר תמיכה נפשית , סיוע בבית , עד אשפוז ביתי , שמירת הריון והכלה מהסביבה
ושוב אני לא מאבחנת
אבל זה ממש נשמע דומה
מורן תוכנית מדהימה מרתקת ומוגשת בצורה ככ מקצועיתתודה
זה נחסם באתרוג
נכון באתרוג זה לא ניפתח...התאכזבתי, אני שרופה על התוכנית הזאת!
עברו קושי מטורף, נס שיהיה להם אחד את השני... רואים שהם משמיטים את האגו וזה הסוד לזוגיות המדהימה. בנוסף התקשורת הסבלנות.. פשוט אמצו את כל שיעורי החתנים והכלות... וההוכחה שזה עובד
זוג מהמם התרגשתי ממשש
תצליחו בכל משה ידכם
מתוקייייים!
מדהימים מרגש כל-כך !!!
זה נחסם באתרוג מה עושים
זוג השראה ! יפים ואיכותיים!
אמן וה' ישלח לכם רק טוב!!
כל הכבוד על השיתוף רק בריאותת עוש ואושר
איזה מהממים יואווו!!!!!!!!!!!!!!!!
שוב פעם בזכותכם ניתן לראות כמה הכלה וקבלה ללא תנאי מעצימה ומקדמת בחיים.
תמשיכו להצליח ולבטא את הביחד שלכם בכל עת.
מרגש מרגש מרגששש
אתם פשוט מדהימים!!! תודה רבה על השיתוף!!