"ידעתי שאני חוזרת הביתה אחרת": סיפור התשובה של שרה בן-עטיה

והנקודה הזאת אני אני חושבת ששם אני אני יכולה אני יכולה לומר שזה היה הנקודה שהפכה אותי שהפכה אותי 180 מעלות וידעתי שאני חוזרת הביתה פשוט אחרת גדלתי בבית ישראלי מנטליות מאוד ישראלית א לזוג הורים בבאר שבע א הילדות ש סחורה לי כילדות מאוד ככה קסומה הייתי ילדה מאוד חברתית תמיד מוקפת חברים א מאוד הרבה הרבה עשייה א גדלתי בבית שהאומנות צועקת ממנו מהקירות אבא שלי תמיד היה מציר אני לא זוכרת תמונה אחרת כאן סיור וקנבס זה נוף ילדות קבוע בזכרונות שלי וככה גם אמא שלי הצטרפה ל לדבר הזה בוא נגיד ככה שהקירות בבית שלי קושטו בציורים של אבא ובעבודות של בעבודות יד של אמא אז ככה כשאתה גדל בתוך שאתה יונק את זה מילדות

אתה אתה גם הופך להיות אחד כזה ובאיזשהו שלב החלטתי שאני באמת רוצה להפוך את זה למשהו שהוא יותר מקצועי ו ככה לקדם את זה לקחת את זה צד קדימה בחיים שלי התחלתי לימודי עיצוב אופנה בשנקר לימודי לימודים של ארבע שנים מאוד אינטנסיבים א אחרי הלימודים בעצם חזרתי ככה ל דווקא לדרום רציתי קצת שקט מכל הסערה שהייתה סביבי ושם ודווקא שם התחלתי להתפתח בתחום גם כשכירה עבדתי בעיקר עסקתי בשמלות קלה עבדתי בסטודיו אים לשמלות קלה הכרתי את את העולם ובאמת מתוך באמת מטרה אמיתית לרכוש כלים ולהיות עצמאית בתחום מבחינת א מבחינת היהדות בבית א לא היה משהו מיוחד זאת אומרת היינו משפחה ספרדית ממוצעת קידוש בשבת ארוחת שישי א ככה

טלוויזיה ברקע זאת אומרת מבחינת משהו ממשי כאילו שיגרום לי שהיא עורר אצלי שאלות מהותיות לא היה קיים גם לא בסביבה שעטפה אותי אה לא היו לי חברות שעברו איזשהו תהליך שעורר אצלי איזשהו מקום לשאילת שאלות זאת אומרת באמת באמת שלא הכרתי לא לא גם מבחינת חזות יהודית בנוף ילדותי אני לא זוכרת נוף חרדי לצורך העניין בעצם מי שהכניסה את זה ראשונה הביתה זה זו אחותי היא חזרה בתשובה את התהליך היא עשתה יחד עם בעלה זה היה בחול א ובעצם אם כשהם חזרו ככה עם חזות דתית לחלוטין אני זוכרת שזה היה בשיבה של סבא שלי ובאמת לא הבנתי זאת אומרת א זה באמת היה איפה למצוא את הבורג ולהחזיר אותו למקום זה ממש היה ככה ואני זוכרת שכולם

ככה הסתובבו בחצר של של הבית ואחותי יושבת על על המדרגות ככה עם כיסוי ראש וחצאית לי זה ה אז נראה כמו 100 שערים היום אני יודעת שזה סך הכל א זה היה בסדר א ושאלתי באמת ניגשתי אליה ושאלתי את ה מה מה בואי בוא בוא בוא נניח את זה על השולחן כאילו מה מה קרה שם ו והיא אמרה לי השאירה אליי מבת ואמרה לי אני אני אותה אחת פשוט ראיתי את האמת וכאילו אני לא יודעת למה אבל כאילו המילה הזאת מאוד תפסה אותי מה זה אמת מה כאילו מה מה מה הסיפור שם אני חושבת ש ככה לימים הבנתי שזה באמת הנקודה שורר בי באמת לשאול ולהבין ומאז באמת הפתי להות קצת נודניקית שאלתי המון שאלות וקיבלתי לא מעט תשובות הםם ידעו לתת לי את מה שצריך באזה

שהו שלב חי החטה שלשל אותי לסמינר של ערכים הסמינר הראשון היה סמינר של רווקות מאוד רציתי לדעת זאת אומרת מאוד הייתי צעה לידע ו וישר הסכמתי זאת אומרת ישר ככה זרמתי עם הרעיון ו ז היייתה חוויה מאוד מעניינת זכור לי ש הייתי שם ולא הייתי שם זאת אומרת בסופו של דבר אחרי הסמינר לא באמת לקחתי את זה צד קדימה היו כמה דברים שכן השתנו אבל אני זוכרת סיטואציה אחת שאולי גם שם אני יכולה לקרוא לזה סוג של ניצוץ א דווקא בדרך חזרה הביתה באוטובוס היו חבורה של בנות שישבו מאחורה והתחילו לשיר ונורא נורא התרגשתי אני זוכרת שכל הדרך פשוט פשוט התחלתי לבכות לא יודעת מה גרם לי אני חושבת שכשאתה כשאתה נמצא בחושך מאוד גדול אז אז

האור מאוד חזק והיה בזה משהו נורא נקי וטהור במקומות שאני הייתי בהם א א מי שלא יודע לימודי עיצוב זה זה לימודים מאוד אינטנסיבי מאוד ככה עמוסים ומכניסים אותך ככה לעולם אזה 24 שב זה הדבר שאתה חי א ולא באמת יש לך זמן לעצור ולחשוב ולנשום א אז אז ברגע שאתה פתאום נפגש עם איזשהי כזה משהו מאוד נקי מאוד א מאוד פנימי א אז אני חושבת ששם זה עשה זה עשה משהו זה כן א התחיל התחלתי לשאול את עצמי שאלות של מהותיות נקודה מאוד חזקה שאני זוכרת מהסמינר זה בהרצאה של הרב הרון לוי הוא סיפר שם על על סבתא שלו שהיא בעצם ניצולת שואה ו שככה גם לא לא לא לא לא ממש סיפרה את הסיפור שלה אז הוא הביא את הנכדה כדי לשכנע אותה א ככה

שבאמת הוא הצליח ובסוף כל הסיפורי אמה היא הוא שאל אותה אם היא אם היא לא מרגישה צורך לנקום א והיא אמרה לו ש שהם הניצחון שלה והיה בזה משהו נורא עוצמתי שעליי מאוד מאוד השפיע כי בעצם הבנתי ש ניסיתי לשאול את עצמי מה אני מעבירה לילדים שלי מה אני מעבירה לדור שאחריי והנקודה הזאת אני אני חושבת ששם אני אני יכולה אני יכולה לומר שזה היה הנקודה שהפכה אותי שהפכה אותי 180 מעלות וידעתי שאני חוזרת הביתה פשוט אחרת אני חושבת שאנחנו נמצאים בעידן ש הבדידות היא מאוד היא מאוד בולטת בו וכשאתה מכניס את ה את השם לחיים שלך התחושה הזאת מצטמצמת וככל שאתה נותן מקום לשם בחיים שלך זה זה עוד יותר אתה עוד יותר מדייק את זה וזה

עבודה יומיומית זאת אומרת לדעת שהוא איתך בכל מצב אני חושבת ש כבעלה תשובה שלא חזרה אתמול בתשובה א האתגר הכי הכי משמעותי זה כל הזמן לחדש לחדש בעבודת השם א לראות איך אתה מתרגש כל פעם מחדש מתפילה א איך אתה א עושה את הדברים לא לא על אטומת יש לנו נטייה מאוד טבעית ככה להפוך את ה את הדבר הזה לשגרה כי בסופו של דבר זה גם זה מאוד טבעי זאת אומרת זה כבר הופך להיות חלק מאיתנו א וכן לא כזה פשוט לטול ידיים ולהרגיש שאתה מתרגש ולהבין כמה כמה אה תהליך טהור ועמוק זה אז אז המקום הזה של כל הזמן לחפש את את החידושים א א בדרך שלך זה זה אתגר לא פשוט א ואני חושבת שאתה נפגש עם זה כל יום וזה זהזה חלק בלתי בלתי נפרד מה

מעבודת השם של של האדם היהדות הבי היום זה דרך חיים זאת אומרת זה חלק ממני אני לא חושבת שאני כאילו אני לא מבינה איך הייתי לפני א זה משהו שהוא כל כך טבעי לי כמו הבגד ה מחויט שתפור על הגוף כחלק מהמקצוע שלי אני מלמדת בהרבה מקומות ותמיד התרגיל הראשון שאני נותנת לסטודנטיות שלי זה לבנות קולאז' מה שקורה בתהליך המאוד מעניין הזה זה שבסופו של דבר דרך הקולאז' הזה שהם יוצרות ממש אפשר לראות את הדמות שלהם זאת אומרת אם הבן אדם צבעוני או קלאסי אם הבן אדם רגוע או סוער וזה זה מדהים כמה כמה כוח יש לל לדבר הזה כל כל העניין הזה של להכיר את עצמך זה באמת אני חושבת שזה גם מבחינתי זה היהדות עבורי היום תמיד לנבור פנימה

ולמצוא את החיבורים האותנטיים אמיתיים שלי מול הבורא ואייך אני בעצם נותנת לו מקום כל כל רגע בחיים שלי וזה עבודה יומיומית טוב היום אני אני מלמדת את התחום שלי אני עוסקת במקצוע שאני הכי אוהבת ומעבר לזה יש לי לין של שמלות קלה צנועות עד לא מזמן גם היה לי סטודיו אני באמת מתעסקת במקצוע ש של המו של המון נתינה והמון עשייה שגם מפגיש אותי עם המון ככה קצוות של האוכלוסייה של הקשת הדתית אז ככה שהחיים שלי מאוד צבעוניים היום מעבר לזה אני נמצאת כבר שבע שנים בנתיב בינה שזה מדרשה אני חושבת הכי אין מקום אחר שהייתי רואה את עצמי בו א הרב מרזל א דאג תמיד להביר לנו השקפה מאוד מאוזנת מאוד בריאה א באמת א איך לבנות בית

יהודי א יהודי בצורה נכונה א אנחנו מקבלות כאן הכל משיעורים על א על א חומש רשי א נביאים א בית יהודי מוסר זאת אומרת אנחנו מקיפים באמת באמת מקיפים מכל הכיוונים את מה שנקרא יהדות באמת במטרה בסופו של דבר להקים את את הבית היהודי בצורה הכי בריאה ונכונה