לפעמים כשאומרים לך ״לא״ - שם מסתתרת השליחות האמיתית שלך

משה רבנו בתחילת פרשת והתחנן עומד ומתפלל. לא פעם, לא פעמיים, 515 תפילות והשם לא הסכים לקבל את תפילתו, אבל למה לא מגיע לו? הרבי אומר, לפעמים דווקא ההתגשמות של החלום היא לא דחיה, אלא היא שליחות מסוג אחר. לא תמיד התשובה לא זה כי אני פחות, אלא לפעמים כי יש לי פשוט תפקיד גבוה יותר ואני עדיין לא רואה את זה. משה לא נכנס לארץ כי הוא נשאר מעליה. המנהיג הנצחי, זה שלא שייך לגבולות. וככה זה גם אצלנו. לא קולו הוא סגירה. לפעמים הוא קריאה פנימית שהשליחות שלנו היא נמצאת דווקא במקום אחר. אז כשמשה מתפלל הוא לא נהנה לו והוא לא נשבר. הוא בוחר להעביר את הלפיד, להמשיך להנהיג ולקחת את הכאב הזה ולהפוך אותו לדרך.

השבוע בואו ננסה להסתכל על הלור שאומרים לנו בחיים שלנו ונשאל את עצמנו איזה שליחות מחכה לי דווקא פה כשאומרים לי לא? כי לפעמים דווקא כשנסגר השער נפתח את השליחות האמיתית. ‏Yeah.