
"החלטנו להיות משפחת אומנה": גליה אשרוב בריאיון מעורר השראה
מורן קורס פגשה את גליה אשרוב, מטפלת רגשית ומנחת הורים, ושמעה ממנה על המסע להודו בגיל 34, על ההתקרבות ליהדות, על ההתמודדות כאם חד-הורית לתינוק קטן, על הקמת בית פרק ב' ועל ההחלטה להפוך למשפחת אומנה. צפו
פרקים בסרטון:
אבל אני כן הופכת לאמא דרך הזוגיות הזאתי בחוויה שמצד אחד היא מאוד מרגשת ומצד אחד היא מאוד מאוד לא פשוטה כי למעשה אני הופכת לאמא כאמא חד ורית לתינוק מאוד קרוב לתינוק בין יומו יאלי היקרה ואהובה מה שלומך ברוך השם שמחה מאוד להיות פה כיף לראות אותך מורן גם אני ברוך השם שמחה שאת כאן איתנו תודה ברוך השם אז באמת הסיפור שחיים שלך הוא מאוד מעניין בגיל 34 עד גיל 34 התעסקת עם הקריירה ולמדת המון כל מיני מקצועות פסיכולוגיה ועוד וד תכף תספרי לנו וככה יותר תרחיבי א עד גיל 34 למד באוניברסיטה והעסקת המון המון המון קרייה יית ככה במירוץ סביב הקריירה ולהרוויח ו להיות ככה מאוד רצינית בעניין הזה ופתאום בגיל 34 החלטת
לעזוב הכל לטוס להודו לשנה וחצי שזה מעניין כי זה באמצע החיים בדרך כלל אנשים עושים את זה אחרי הצבא אתה יודע תחילת החיים ככה שמנסים לחשוב מה מתאים להם מה לא מתאים להם ואד באמצע הכל שהיית בשיא של השיא אמרת זהו אני עוזבת ועכשיו אני חושבת באמת מי אני אז בואי תתארי לנו קודם כל איפה היית מה עשית מה מה למדת ומה הביא אותך להחלטה הזאת לעזוב הכל לגמרי וואו תיארת את זה מדויק אני בעצמי לא הסת לא ראיתי את זה ככה עד שלא אמרת את זה א ואני חייבת להגיד שכן בגיל 34 כבר היה לי את את האומץ ואת הנחישות לקום ולהגיד אני רוצה פסק זמן אבל כבר כבת 12 אני זוכרת את עצמי מסתכלת על השכנה שלי בבית ואני רואה אותם עושים קידוש
בשבתות וחגים ואני אומרת ככה יהיה אצלי בבית זאת אומרת הנשמה כל הזמן שם או שאני מקבלת על עצמי לא לאכול חמץ בפסח לצום ביום כיפור ואני זוכרת את אבא שלי זכרונו לברכה מאוד מתפעל אומר לי גליה וואו כל הכבוד מאוד מעריך באיזשהו אופן מאוד עדין אבל נותן לי מין רוח גבית כזאת של כל הכבוד שהוא ניצול שואה כ כן כן אבי זכרו לברכה ניצול שואה אבל את יודעת לפעמים צריך לעבור כך וכך אירועים כדי שאת תגיע לנקודה שאת אומרת זהו עכשיו זה הזמן עכשיו אני רוצה לעצור הכל ולהתפנות לזה וגם יכולתי איפשהו סימנתי ליויה לקריירה בתור באמת בת לניצול שואה וכל סיפור הקמת המדינה אמא שלי גם הייתה עולה חדשה במעברות ויש המון תודעת חוסר
בבית אז איפשהו כשהיה ליבי אמרתי אוקיי זהו את מסודרת ועכשיו רגע תעצרי ותקשיבי פנימה ואני גם זוכרת שככל שאני לומדת יותר מקצועות כמו אימון וכמו יעוץ ארגוני וכמו פסיכולוגיה באקדמיה אני עדיין מרגישה שאיזשהו גוף ידע מאוד מאוד בסיסי חסר לי משהו שקשור ליסודות החיים לזוגיות ל לאורות ממש כאילו היייתה לי מין קריאה כזאת דווקא בתור מישה שתמיד למדה ותמיד הייתה סקרנית אמרתי לא לא כל זה זה נהדר אבל משהו מבפנים בעומק חסר מה גרם בעצם לרגע הזה שמה זהו שאלה טובה א אני לא חושבת שזה היה טריגר חיצוני חושבת שזה היה באמת הסימון ו הזה סיימתי פרויקט של שלוש שנים הייתי ת ארגונית ראשית ומדריכה ומאמנת של אחת החברות
הגדולות בארץ היה וואו ואחרי שלוש שנים שהיה את ה וואו היה איזשהו כנס מאוד גדול שארגנתי שבעצם הראה כמה התקדמנו וכמה למדנו א והסימון וו הזה היה כמו מן פעמון כזה שנתן לי אור ירוק בסדר את תשרדי במרכאות כן הכל בסדר מה ליכול יהיה לך עכשיו בואי רגע נ אתפנה לעניינים יותר פנימיים ויכולתי להפנות קשב פנימה לסקרנות הזאת שהיתה תמיד לרצון הזה ללמוד שהיה בי תמיד לאותה ילדה בת 12 שהסתכלה עעל הקידוש ואמרה כזה כזה אני רוצה נכון כן לא רק לשבת לאכול ביחד אלי יש שם עוד משהו אז בוא בוא בוא נברר מה זה והגעת להודו שנה וחצי את שם מסתובבת מחפשת את הנשמה העובדת שלך שבעצם נמצאת בתוכך כן ומה מה פתאום גרם לך לגלות מה מה
היה שם שפתאום גילית את את האור מה שנקרא זהו אז א את השם נכון אז אז מכיוון שאני כבר בת 34 עם חוכמת חיים יוצאת למסע הזה הפלא היה שמאוד מהר אה בבית חבד אני הצטרפתי לצוות זה היה מדהים א עושה ופועלת ובמקביל עומדת שמו לי בידיים מיד את כל הספרים שקשורים לפסיכולוגיה לתחום שלי פסיכולוגיה ונפש בריאי יהדות אז תוך כדי אני קוראת וכמו שאמרו לי במדרשה אחרי שעשיתי את כל הסיבוב הזה של שנה וחצי וחזרתי לארץ מיד הבנתי שלמרות שאני בת 35 אני צריכה לעשות שנה במדר אני צריכה לחוות את כל מעגל השנה היהודי כדי שאחר כך אני אוכל לקיים גם את אורך החיים הזה ובמדרש אמרו לי כבר גליה זה לא שאת חוזרת בתשובה זה שאת מגלה מי את
כבר וזה מה שהרגשתי שהמון נטיות נפש שלי מהתכונות שלי מדברים שאימצתי שכבר קיימים בי הם בעצם זה המקור שלהם ועכשיו ייש לפתח את זה וללמוד את זה אבל זה יותר היה כמו את יודעת הברבור א סיפור על הברווזון המכוער והברבור שמסתכל אומר אני ברבור זה זה ככה היה בערך במקרה שלי וואו ואחרי שנה שאת במדרשיה הגיע הפרק של לבנות בית יהודי כן מה קורה שם אז אני מאוד נלהבת לקראת הדבר הזה ועם איזשהו סוג של חוסר צניעות כי כיועצת ארגונית שאני עוזרת לחברות גדולות למיין אנשים אז אני אומרת לעצמי מה את יכולה אין בעיה את את מינת כל כך הרבה אנשים לכל כך הרבה תפקידים בחירים את תמצאי את בעלך ואני יוצאת לדרך קצת מוקדם מדי ובלי
להרחיב יותר מדי אני מגיעה לאיזשהי זוגיות שמאוד מהר מתברר לי שהיא לא הזוגיות המתאימה לי א אבל אני כן הופכת לאמא דרך הזוגיות הזאתי בחווייה שמצד אחד איא מאוד מרגשת ומצד אחד היא מאוד מאוד לא פשוטה כי למעשה אני הופכת לאמא כאמא אחד הורית לתינוק מאוד קרוב לתינוק בין יומו וצריכה אחרי שהייתי יועצת ארגונית ו נסעתי בכל הארץ ותנאים גשמיים ונפשיים ורוחניים פתאום אני נזרקת אני אומרת לעצמי רגע את ם תינוק לאן תלכי אני חייבת לחזור לייר הולדתי קרמיאל להיות ליד אמא ולעשות חישוב מסלול מחדש זה כמו מן מאגרה רמה את יורדת לבירה ה מקטה כי את עכשיו הולכת ללמוד איך להיות שומרת תורה ומצוות כאמא חדורת לתינוק שאת לא יודעת
בכלל איך איך את הולכת לעשות את זה אז ככה מאוד מגבוה לנמוך וואוו ואייך הייתה התחושה שלך זאת אומרת באיזשהו מקום חזרת בתשובה ורצית לבנות הבית היהודי שלך ופתאום את מתחתנת ואחרי כמה זמן התגרשת מאוד מהר כשנה וחצי שנה וחצי הבאתי את הילד ומאוד מהר זה היה ברור ש ת כבר מהתחלה זה היה ברור לך ש א לא לא מיידית לא זה משהו שהתברר אבל הוא התברר מאוד מהר ובהתייעצות ים משפיעים גם כן א ממש קיבלתי את הגושפנקה של לא לא להת מעמע שם את התגרשת את עם ילד מתוק איך קוראים לו אגם דניאל דניאלו דניאל מנחם מנדל דניאל מלח מנדלת אמא אחד הורית מטפלת בתינוק קטן בן שנה שנה הוא היה א כן פחות משנה מה קורה איתך שם מה התחושות מה
ההרגשות מה א איך מתמודדים עם זה כן אז זהו אז זה באמת א בהקשר של דיבור שכל הזמן עכשיו אנחנו מדברות על חוסן אז היייתה פה ירידה מאוד מאוד גדולה ואני חושבת שהירידה הדבר הראשון שקרה טוב ממנה זה ש הבנתי שאני צריכה לפתח יחסים הרבה יותר טובים עם קודש בריך הוא ככה אני קוראת לזה דווקא אחרי הירידה הזאת כן כ כי כי על פי שכל אני לא בעוד אני הייתי בתל אביב וייתי יועצת ארגונית אז היה המון כוחי ועוצם ידי וההמון מערכת שכבר עבדה ו ואני יודעת מה קורה ואני עושה את הכי טוב שלי אבל פה אני מאוד מהר מבינה שמרמה הכי פשוטה של איך אני מטפלת בילד הזה וגם מפרנסת אותו וגם מחפשת מחדש עבודה וגם בונה ל מחדש את החיים משקמת את
עצמי אני לבד לא אצליח לעשות את זה וגם לא בלי הסביבה וגם לא עם הסביבה הקרובה אה ואמרתי לעצמי גליה זה ההזדמנות שלך עכשיו באמת באמת לפתח מערכת יחסים עם הבורא וזה המון המון ממש רפו דעו כן כמו כמו ש איך עושים את זה בואי תספרי לנו כי כבר בתשובה זה כבר כן הנך מערכת יחסים עם הקדוש ברוך הוא אז מה הביא אותך לחווייה יותר עמוקה וחיבור יותר עמוק עם השם אז דווקא ה ה ירידה הזאתי הירידה הזאת הפכה אותי לנזקק כל העוצמות האלה שהיו לי פתאום אני רואה שכרגע הם לא עומדים לי אני זקוקה ל אני לא יודעת את הדרך אז מה שנשאר לי זה להתחיל לדבר עם מי שם הוא מסובב הסיבות כן וא ולסמוך עליו ממש לסמוך עליו וזה קודם כל המון המון
שיחות באמת בפשטות שיחות עם הקדוש ברוך הוא ולדבר איתו על כל דבר על על הדברים הקטנים לא להשאיר אותו רק ל להתוועדויות ול שיעורי תורה לשבתות ולשיעורי תורה כן זה בפרטים הקטנים אני יודעת שיהיה לי תהיה לי מחדש פרנסה אני יודעת שאני לאט לאט אתרומה משם ואני זוכרת את עצמי אומרת לעצמי גליה אחרי איזשהי נקודה של התמקמות וככה המון רעש בהתחלה א כשאני כבר מתמקמת מחדש באיזשהי דירה קטנה אני אומרת לעצמי גליה מעכשיו את רק עולה וגם אם זה יהיה בצעדים קטנים כל שבוע אתה לי ועוד נקודה שאני זוכרת זה ההבנה הזאתי שבעצם הוחדרה בי כבר כשליחה כחסיד של הרבי מלובביץ' שאני פתאום תופס את עצמי ואני אומרת רגע במקום להתעסק עם עצמך
עם ה עם מה שחסר לך כי חסר לי הכל בעצם כן אני צריכה להתחיל את הכל מחדש חסרה לי פרנסה חסרה לי חברה חסר לי בית חסר לי ידע איך מגדלים תינוק אני אומרת לעצמי תמשיכי להתעסק עם עצמך אבל בואי תשלי את עצמך ך איזה שליחות יש לך לעשות כרגע במקום שאת נמצאת בו ואני זוכרת את הקידושים הראשונים עם הבן שלי שהוא יושב בכיסא תינוק ואני שמה לו קיפה על הראש ואני עושה קידוש איתו ביחד וזה קידוש עצוב זה לא מה שלא בשביל זה חזרתי בתשובה א נורא לבד ואחרי ממש חודש חודשיים שזה קורה אני אומרת לעצמי שואלת את השאלה הזאתי באמת מה מה השליחות שלך כאן כרגע למה את פה כרגע ואני מתחילה ללכת לבית כנסת ולפקוח עיניים ולראות האם יש עוד
נשים כמוני האם יש עוד נשים במצב שלי האם יש עוד נשים שהם גרושות שהם חד הוריות שהם ברווקות מאוחרת שאין להם ממי לעשות קידוש אין להם ממי לעשות חגים ושבתות ולאט לאט מתוך מתוך הידיעה העמומה הזאת שאם אני פה יש לי בודאי שליחות אני מתחילה להזמין עוד עוד חברה ועוד חברה ועוד חברה לקידוש לסעודה ואנחנו לאט לאט לאט לאט לומדות שבעצם אנחנו קהילה זאת אומרת אני ב בלי שאני שמה לב אני הופכת להיות בית חבד לאמהות חד הוריות ו ולנשים באזור שלי ואנחנו ככה את יודעת לאט לאט זה קורה לאט לאט דרך ה העבודה עצמה דרך ה מו מיוחדת באמת כי במקום באמת להתבסס במקום הלא פשוט שלנו והעצוב שלנו ולהיכנס לדיכאון או מה שזה לא יהיה או
דכדוך פשוט את אמרת יאללה אני הולכת ואני קמה ואני עושה מעשה ומי עוד כמוני באותו מצב כמוני שאני יכולה לעזור לה פש הזרת מ אחת לשנייה לגמרי דווקא שם במקום הנמוך שאת נמצאת שם יש לך את השליחות שלך כרגע ושליחות הבאה שלך פרק ב' כן איך איך מגיעים לפרק ב' במיוחד אני אשאל אותך יותר את השאלה אני ממקד את השאלה איך בעצם משלבים בין העבר לעתיד כי באיזשהו מקום הזכרונות של פרק א' ואולי האכזבות של פרק א' לעומת התקוות של פרק ב' מה הולך להיות מה הולך להגיע איך עושים את השילוב הזה אה זהו אז אני חושבת שנקודה שעמדה זכותי זה שתוך כדי כל העשייה הזאת והבית חבד והיום יום ולגדל תינוק א אני הבנתי מאוד מהר שחלק מהתפילות
שלי לקדוש ברוך הוא צריכות להיות על רצון ללמוד את מה שיש לי ללמוד כדי שהפעם הבאה תהיה אחרת כ שהפעם הבאה תהיה טובה יותר ואני ממש מתפלת אני אומרת הקדוש ברוך הוא אפרופו כל השיחות שאני מנהלת איתו אני כלי כדי להבין א איך אני פעם הבאה עושה את זה טוב יותר אני כלי כדי למוד את השיעורים שיש לי ללמוד זה החל מהרמה של מידות שאני צריכה אולי לתקן בחירה שצריכה לעשות אחרת הערכה כן את פתאום הופכת להיות הרבה יותר מכירה טוב ומעריכה מתוך דווקא מתוך התמודדות של אמא חדורת שכל עשייה היא עלייך ואת צריכה לקיים את הבית הזה לבד אז כל פעם שאת עושה את זה את אומרת לעצמך וואו כשיגיע בעלי אני אהיה כל כך עסירה תודה אני כל כך
אעריך את זה אני כל כך אכיר טוב וא מספר לך גם שבדיעבד בדיעבד כמה שנים אחרי שאני נשואה לבעלי התברר לי שגם הוא חשב את אותה מחשבה זאת אומרת שגם הוא אמר אני לא מיד הולך עכשיו להכיר עוד מישהי אני לוקח לי פסק זמן להתבונן מה אני צריך ללמוד מה אני יכול לעשות פעם הבאה טוב יותר איפה החלק שלי ב אני אגיד מילה קשה רגע אבל זה נכון וזה קצת אולי יעזור למי שלא מבין מה זה בית פרק ב' להבין בית פרק ב' הוא נבנה מתוך חורבן של שני בתים אחרים אם אנחנו מדמים את הבית היום לבית מקדש מעט שזה כמו אומרים שלבנות בית בישראל היום זה כמו לבנות אבן בחומות ירושלים אז אנחנו מתחילים את הדרך מזה שבעצם יש פה א בית קודם שנחרב ועל
השברים אנחנו מתחילים לעשות את ה בעצם את הבנייה מחדש וכששמע הגענו מהמקום הזה שאמרנו רגע אני לא ישר רץ או רצה לחפש את הבאה בתור או את הבאב תור אנחנו אני קודם כל עושה עסקת מסכנות אישית מה אני יכול לעשות אחרת איך אני יכול לבוא בגישה שלי אחרת אז אנחנו בעצם זכינו שנינו במובן הזה להיכנס עם הרבה יותר הכרת הטוב הרבה יותר ענווה הרבה יותר הבנה שיש לנו עבודת מידות לעשות ואנחנו הפעם הולכים לעשות אותה ברוך השם את מתחילה עם פרק ב' ומה מה קורה שם בואי תספרי לנו אז קודם כל אני חושבת שבאמת עשינו רגע איזשהו תאום ציפיות אני ובן זוגי ושמנו כותרת שמה שאנחנו רוצים לעשות ביחד זה להקים בית שמעיר נער מצווה ותורה אור
הביטוי הזה מאוד מאוד דיבר אליי בית שמיר נר מצווה ותורה א יש פה המון אור וממש בלי להתבייש שאל תהות בעלי כשנפגשנו אתה יודע זה החלום שלי זה גם החלום שלך אתה רוצה את זה וראיתי את העיניים שלו ככה מוארות והרגשתי שכן שהוא רוצה את זה ואני חושבת שזה שהתחלנו דרך שיש בה המון המון התמודדות כי כמו שאמרתי קודם צריך להבין את זה שבתים פרק ב' הם באמת נבנים על בסיס איזשהם חורבות של הבית הקודם יש פה תהליך של גירושים לפעמים זה מלווה במשפטים במחלוקות בסכסוכים בבנייה מחדש בתחום הפרנסה בכל מיני עניינים אבל זה שידענו שנינו שאנחנו הולכים לשם ורצינו את זה זה נתן לנו המון כוח המון כוח לדעת לקראת מה אנחנו הולכים ולצלוח
את השנים הראשונות כי אני חושבת שאולי זה באמת מסר שנשים שרוצות להקים בית כזה בית פרק ב' יש יותר ויותר כאלה בתקופה שלנו משהו שיכול לעזור להם להחזיק זה שייתכן שבהתחלה יהיה צריך סבלנות יהיה צריך לראות את החזון לראות לאן אנחנו רוצות להגיע ולעבור דרך הרבה מאוד מצבים שלא בהכרח אנחנו באופן מידי נהייה שם וכשאני אומרת לא באופן מיידי זה גם יכול להיות עניין של כמה שנים כי בעצם בית פרק ב' במשמעות שלו במיוחד כשיש ילדים בגיל חינוך זה לקחת כמו מין תלים תלים תלים תלים ובאז שהי מלכת רקמה מאוד מאוד עדינה עם המון סבלנות להתחיל לאט לאט לחבר אותם יכול להיות שזה דרך איזשהי רקמה עדינה יכול להיות שזה דרך איזשהו אפשר
להשתמש בדימוי של איזשהו דבק דין אבל את לוקחת בעצם ילדים שהם לא אחים את נכנסת לתוך משפחה שהיא בעצם לא משפחה אורגנית היא לא נוצרה כמשפחה ביחד הבעל שלי צריך להיות עכשיו אבא לילד שהוא לא אבא שלו פתאום באמצע החיים ואני צריכה להיות פתאום אמא לילדים שהם לא הילדים שלי ובמקום הזה וכמו שאמרתי יש עוד כל מיני התמודדויות ובמקום הזה באמת א לראות לאן אנחנו רוצים להגיע להחזיק את החזון שפה באמת אני מרגישה שזה אחד הדברים שאולי גיליתי את גודל העוצמה שיש בתוכי זאת אומרת היום אני מסתובבת בעולם ואני אומרת לעצמי גליה את בתוך הבית שלך את הייתי אומרת אפילו משדר של הפוטנציאל והחזון של כל אחד ואחד מבני הבית שלך את
מחזיקה החזון למשפחה הזאת ואת מחזיקה את החזון לכל אחד מבני הבית ואם את תחזיקי את זה ותאמיני בזה וכל פעם תתקדמי צעד קדימה כפי יכולתך ותתפללי כמובן לקדוש ברוך הוא זה יקרה זאת אומרת אני רואה היום בדיעבד שאני מסתכלת 10 שנים אחורה ברוך השם כל דבר שקיווינו ורצינו קרה בעיתו ובזמנו זה לפעמים לקח זמן יש פה מערכות יחסים חדשות לבנות יש פה ילדים שבעצם הם באים עם איזשהו שבר עם איזשהי טראומה מסוימת וצריך לתת לזה זמן והטראומה הזאת יכולה י להוביל בהתחלה להתנהגויות שהם התנהגויות של התנגדות של חוסר שיתוף פעולה של מריבות אבל כשאת רואה מה קורה מתחת לפני השטח ואת מבינה שהתנהגויות האלה יש להם סיבה ומידך את גם רואה
לאן את רוצה שזה יגיע זה פשוט פלא לראות א איך הדברים הולכים ומתגשם להם לאט לאט ברוך השם אז באמת יש לכם שלושה ילדים ובנוסף ל זה החלטתם שאתם רוצים עוד ילדים ובדרך מדהימה ומיוחדת החלטתם להביא ילדים בצורה אחרת בתוך המשפחה כן נכון תשתפי אותנו כן אז באמת כיוון שכל המהלך הזה של זוגיות בחיי והקמת בית התחיל מאוד מאוחר עקב חזרה בתשובה אז לאורך שנים מסוימות עיצבנו את הבית שלנו את הבית פרק ב וראינו שבעצם אנחנו לא זוכים לפרי בטן ואמרנו לא ייתכן שהטוב הזה א לא נחלוק אותו עם עוד נשמות שב כמה היית כבר אה אחרי גיל 40 כן קמתי את הבית כשהייתי בת 41 עם בעלי א והיו את הנסיבות האלה של השנים הראשונות שהיו ככה מאוד
טובעניות כן נכון וכעבור שש שבע שנים שאנחנו מרגישים כבר מיוצבים מרגישים ש צלחנו את המשברים מרגישים שהתמקמנו אנחנו מסתכלים אחד לשים אנחנו אומרים יש פה כל כך הרבה מה לתת ולא ייתכן שלא יהיו פה עוד נשמות שיקבלו את זה החלטנו לצאת לתהליך ליך הזה של משפחת אומנה א תהליך שלעצמו פלאי ומטלטל א יש בזה מרכיבים באמת של התאהבות אני חייבת להגיד זאת אומרת אתה רואה את השגחות הפרטיות גם בתוך התהליכים הטכניים הבירוקרטים שכשאת רוצה להיות משפחת אומנה מתחילים לבדוק מי מתאים לך ומסננים ועוברים תהליכים כאלו ואחרים טכניים אבל בתוך הטכני את רואה השגחות כי כשראינו את ה ד האלה ואני ככה לא יכולה לתת את כל הפרטים כן א אנחנו
ממש הרגשנו את את הדבר הזה את השייכות מיד הם הרגישו ואנחנו הרגשנו ו ומידך אני חייבת להגיד שזה עוד פעם תהליך מאוד מטלטל כי את מכניסה עוד פעם עד שהצבתם את הבית שלכם להכניס עוד תינוקות שהם תאומים זה עוד פעם סו של לא תינוקות הם כבר הם היו כבר בגיל יותר מתקדם בגיל גן אה ממש לקחתם אותם עם ה שם זוכרים כן כן בפירוש א ואם אם נתתי את הדימוי מקודם של כמו מין תלאים שמיכת תלאים כזאת שאת ופרת אותה לאט לאט ללא ספק שנכנסים עוד פעם שני ילדים חדשים לתוך המשפחה א השמיכה כאילו ה ה תפר העדין הזה עוד פעם תערער ואו עוד פעם הכל עומד למבחן עוד פעם בזוגיות כי זה אתגר מאוד מאוד גדול זה צריך להבין שזה להכניס ילדים שהם
פוסט טראומטיים ילדים שעברו טראומות מאוד קשות ילדים ש עצם הכניסה שלהם כרגע לבית היא טראומה כי זה לטלטל אותם מהבית שבו הם גדלו לבית החדש והכל עוד פעם עומד למבחן מדעים וואו איזה חתיכת דרך כברת דרך רצינית עברת בחיים שלך ן ממש ממש ואני נורא רוצה לתת תקווה באמת גם היום לכל כך הרבה בתים שעוברים תהליכים כאלה א לדעת שזה אפשרי ולדעת אנחנו בתור אמהות כמה כוח יש לנו אה כשאנחנו רואות לאן אנחנו רוצות ללכת וסיעתא דשמיא ממילי יש אני תמיד אומרת שבית יהודי אני אני זקני של הקדוש ברוך הוא אני פתחתי עסק וזה זיכיון של הקדוש ברוך הוא אז לדעת שאת גם לא לבד תחזיקי תחזיקי תראי לאן את רוצה ללכת וזה יקרה בעזרת השם יש לך
מסר האחרון לסיום שבאמת אני מרגישה שלא לא מנפל החוץ מקום אמיתי לגמרי אמא בביתה היא משדר שמוציא החוצה את החזון ואת הפוטנציאל של כל אחד בבני הבית ואם היא מחזיקה את זה בתוכה מצליחה בזה עיקר העבודה עיקר העבודה היא עבודה פנימית לדעת ש שזה כן אפשרי להאמין שזה אפשרי גם ברמה של שלנו כמשפחה וגם ברמה של כל אחד בבני הבית ואני אומרת כל אחד מבני הבית זה כולל גם אותי וזה כולל גם את בעלי כי גם אנחנו עוברים פה מסע א וכשאנחנו מצליחות להחזיק את זה ולפעול בדרך נשית עם הקדוש ברוך הוא בסבלנות ושימי לב ש במילה סבלנות יש את המילה סבל לפעמים זה לחשוק שיניים לפעמים זה לא לקבל מיד את מה שאת רוצה אבל כשאת מצליחה לרכוש
את המידה הזאת של סבלנות זה פשוט פלא פלאים לראות כמה השפעה יש לנו וכמה כוח יש לנו לחולל ניסים אפילו הייתי אומרת כי זה זה סוג של ניסים כולנו קיבלנו גלגול חדש
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
9 פרקיםפורסם ביום ראשון, כ״ה בשבט התשפ״ה (23.2.2025). משך: 22:53

6 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
אשרייך גליה יקרה, כמה עוצמות נפש וקירבה לה'
את נותנת דרך ועוצמות לכולנו בדרך העולה בית קל
עם חשיבה יחודית ומיוחדת להאמין בחזון ולתת להן מציאות בסובלנות שבסוף מנצחת.....
סיעתא דידמיא תלווה אותך...
ולך מורן האלופה יישר כח גדול....
איזו אישה מדהימה!!!
גליה, את אישה השראה!!
המילים שלך מדוייקות ומחזקות מאד!
תודה
פרק יפה ומדהים במיוחד!!!!!! תודה רבה על הפרק ועל כיתוביות
וואי את אלופה, לקחתי ממך הרבה כוח! הרבה הצלחה
וואו אישה השראה !!!