הרב מרדכי מלכא - פרשת יתרו - אמנות השמיעה

שבת שלום מבורך לכל הצופים והמאזינים העיקרים השבוע נקרא פרשת יתרו פרשת קבלת התורה מעמד הר סיני הפרשה נקראת יתרו על שם יתרו הפסוק הראשון של הפרשה וישמע יתרו כהן מדיין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא השם ישראל ממצרים ואנחנו נעמוד כאן על נקודה מאוד מאוד מאוד חשובה לדעת לשמוע את השני שואל הזוהר בפרשתנו התורה מציינת וישמע יתרו מה שמוע שמע שמע קריאת ים סוף שמה קבלת התורה מעמד הר סיני שואל הזוהר מה זה שמע יתרו כל העולם שמע כמו שהגמרא במסכת זבחים בדף קטז אומרת שכל העולם כל ממות שבעולם נקראו כל העולם היה דומם ששמעו את הכל מסוף העולם עד קצה השני מקצה לקצה אז מה התורה מציינת וישמע

יתרו כך שואל הזוהר בנוסף לכך שואל האלשיך וישמע יתרו כהן מדיין מה זה כהן מדיין זה היה פיור של עבודה זרה כומר של עבודה זרה אז מצד אחד וישמע יתרו יתרו זה שהקדוש ברוך הוא יתר פרשה בגלל יתרו בגלל גדולתו של יתרו והתורה ממשיכה עד התהום כהן מדיין איך זה הולך או משבחת אותו או מגנה אותו וממשיכה חותן משה שוב זה לרומם אותו איך זה הולך הסדר בדברים שהתורה לכאורה פעם אחת נוקטת את התואר של שבח ומצד שני עוברת לגנאי ובנוסף לכל זה השאלה נשאלת למה התורה מתחילה את הפרשת השבוע בכל העניין של יתרו ששמע ובא ושמה גם כן ואתה תחזה לך אנשים קודם כל קבלת התורה הפרשה הזאתי זה עיקר מעמד הר סיני לא כדאי להקדים יותר מעמד הר

סיני אחרי זה תספר לנו גם על תרו שהגיע למה מקדימים ועוד מיוחד שיש דעות שכל היתרו זה רק אחרי קבלת התורה הובה אז בוודאי שהסדר אחרון וגי זה קודם קבלת התורה ואחר כך יתרו למה התורה כל כך מקדימה את הכל הנושא של יתרו לפני קבלת התורה אחת הבעיות הקשות שקיימות בחברה זהו הנושא של שמיעה כולם שומעים לכולם יש אוזניים כולם שומעים אבל יש שומע ויש שומע יש בן אדם שזה עבר לו רק ליד האוזן יש בן אדם שלוקח את הדברים שם אותם לליבו חושב מתבונן זאת אומרת שבעצם שמיעה אינה החלק החיצוני שאדם שומע אלא שאדם צריך לשמוע ולהתבונן במה שהוא שומע ולהפיק מזה מסקנות כי בלעדי זה שאדם שומע סתם ולא שומע זה לא נחשבת שמיעה זה בא לידי

ביטוי בכל תחומי החיים גם רוחני וגם גשמי הרבה פעמים בן אדם יושב לדבר איתך אתה כאילו שומע אבל הוא מרגיש שאתה לא שומע אותו אתה לא איתו אתה לא מזדהה איתו האישה מדברת איתך היא רוצה שתשמע אותה ואתה עסוק בדברים אחרים אני שומע אני שומע זה לא שמיעה כי השמיעה הזאת לא מרוכזת ולא מייחסת באמת חשיבות למה שאתה מדבר וזה הבעייה שלנו בשמיעה זה הקשבה הקשבה לבן אדם לתת לו את התשומת לב לשמוע מה הוא רוצה מה הוא מדבר זה יכול להיות עם הילדים אותו הדבר זה גם הפוך בכל הכיוונים וזה גם כן אותו דבר בנושא הרוחני הלימוד המוסר אדם יכול לשמוע אבל כאילו לא שמע אבל יש מי ששומע ומתבונן במה ששומע כמו שהגמרא במסכת סוה כותבת בדף ז

משרבו זכוכה הלב רבו מחלוקות בישראל אומר מה פירוש אומר רשי מה זה זכוכית אין מתאים אוזנם לשמוע יפה מפי רבם הם שומעים אבל לא שומעים זה הבעיה הבעייה היא לדעת לשמוע וזה למעשה הנקודה החשובה שמהווה תקשורת חיבור והפקת לקחים כשבן אדם יודע לשמוע ואני אפתח בשתי סיפורים שסיפר לי ידידי היקר הרב יעקב זיד שהשם ישלח לו רפואה שלמה סיפר לי שתי עובדות מעניינות ממש מדהימות סיפור ראשון היה איזה אברך באשתי בלך זכרון משה כולם מכירים מה זה זכרון עושה בירושלים משתים לך היה איזה אברך בכל המועד פסח הוא היה שמה התפלל ויש שמה החדר הגדול התפללו הגיעו לקריאת התורה מחפשים בעל קורא מי יודע לקרוא מי יודע לקרוא מי יודע לקרוא

ואת האברך שאלו גם אותו שאלו אולי אתה יודע לקרוא אז הוא אמר להם עם כסף מה לא מבין אותך מה תוברת עם כסף מה אתה רוצה את השל בשביל לקרוא לנו כמה פסוקים בשביל כמה פסוקים אתה תקרא אתה עושה מזה כזה עניין מה אין לך מצווה אתה לא צריך אתה למה צריך מישהו אחר שיקרב שלך נתנו לו שפכטל על המקום מסכן ואז הוא אומר להם אני רק שאלתי האם הקריאה של היום זה עם כסף תלווה את עמי רק הם בגלל שזה אשכנזים אומרים גגם את העין אומרים את זה עם עם כסף הם חשבו שהוא אומר עם כסף הוא אמר עם כסף כאילו בקיצור האם זה היום זה קריאה שלעם כסף תלוה את המי כשלא שומעים זה התוצאה חורבן מסכן שפכטל בחינם ואחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה שהוא

לא התכוון לכך זה מעשה שהיה בשביל להבין תראו מה זה כשבן אדם לא שם לב לא שומע אתה שומע את זה כזה כיל אחר יד אז זה חורבן עוד סיפור הוא סיפר בשם הרב רוזנבום דבר ממש יפה נפלא היה לא איזה שידוך שהיה ממש מוצלח מאוד ברוך השם לקחו חתן תלמיד חכם מתמיד יושב עמל בתורה בית לתפארת בקיצור והבעל הזה בתור שהוא היה דבוק בתורה יושב לומד מתמיד היה לפעמ אפילו מסתגר לו בחדר יושב ולומד שקוע בלימוד פעם אחת הוא כאילו שכח את עצמו שמה ואשתו באה נכנסה בשביל לראות מה קרה למה היום מה השתנה יום מיומיים ואז והוא לומד בקול בקול לומד הרי צריך ללמוד בקול כמו שנסביר חשוב מאוד שאדם לומד מוציא את הדברים ושומע אותם באוזניו וא לומד

כל והוא שומע איך שאומר כשהיא נכנסה לכי לכי מכאן לכי מכאן והיא נפגעה קשה קשה קשה היא הבינה שהוא צעק עליה שתסתלק מכאן ונהייה ממש בלאגן בבית הוא לא ידע מה קרה הוא לא הבין אחר כך למה מה קרה מהפכה בבית ו היה צריך להערב אחר וניסו לפענח מה קרה לאישה שנפגעה כל כך קשה וסיפרה להם שכשהוא נכנסה הוא ככה אמר לה צעק עליה לכי מכאן לכי מכאן אומר ריבונו של עולם לא אמרתי לה כלום אני לומד מסכת עירובין במסכת עירובין יש חלק לפעמים לתקן מקום שא אפשר לטלטל שמים לחים מכאן ול לחי מכאן רק מה העניין תשימו לב אם אתה ספרדי אתה יכול להגיד לחי לחי מכאן לחי מכאן ה לא תתעד תגיד זה לכי אבל בשפה שהעם מתרגל ומדבר אצל אחנו

האשכנזים אומרים את החט חט כמו כ אז זה נשמע לכי מכאן לכי מכאן היא הבינה שהוא מסלק אותה הכל בגלל טעות בשמיעה בתשומת לב מה מה מה אתה מתכוון לא ישר לוקחים את זה למקום השלילי המושג של לשמוע להאזין להתבונן במה שהשני מדבר איתך אחרת זה מביא חורבן לעולם הענין של השמיעה צריך לדעת שחל מגדירים את הנושא של השמיעה יש לאדם חמישה חושים יש חוש הראיה יש חוש השמיעה כמובן יש הריח יש הטעם יש המישוש חמישה חושים יש לאדם החוש הכי חשוב בגוף של האדם זה השמיעה אומרים חכמים איפה הראייה לכך הגמרא אומרת שאם אדם שימ את עיניו שימ את עינו של בן אדם משלם לו דמי עינו מעריכים כמה עין וכמה בלי עין ונותנים לו דמ נו אבל אם הוא

חירש אותו נתן לו מכה כזאת שהוא זהו קרע לו את עור הטוף הוא לא יכול לשמוע משלם לו דמה כולו למה למה דמה כולו אז בלי אוזן למה בלי עין זה לא נורא ובלי אוזן זה נורא אומרים חזל שבלי אוזן הבן אדם לא שווה כלום כל האמצעי תקשורת של האדם התובנות וההבנות וההדרכה וההכוונה של אדם הכל על ידי שמיעה אדם לא רואה עוד יכולים לאחוז לו יד ולהוביל אותו ולתפקד קשה ודאי קשה אדם לא מריח אדם לא טועם כל החושים האלה הם נכון שמקשים אדם פגוע בהם אבל בלי שמיעה הוא לא יודע מה רוצה ממנו אתה מדבר על חתיכת קיר זה הפך להיות חתיכת בשר הוא לא יודע כלום הוא לא מבין מה שאתה רוצה אתה יכול להגיד 100 פעמים הוא לא שומע הוא לא יכול גם

להבין כלום אתה לא יכול ללמד אותו כלום לכן האוזן זה החוש שבעצם כל האדם כמו שמהר מפרג אומר המהרל מפרג אומר שאדם זה אוזן אם אין אוזן אין אדם אין אדם זה לא למה הוא אומר תיקח כלי כלי אם יש לו בית קיבול אז הוא כלי אבל אם תיקח סתם חתיכת ברזל זה לא שווה כלום זה חתיכת גולם אומר האוזן של האדם זה הכלי קיבול שלו אם אין לו את הכלי קיבול זה כמו חתיכת גולם כי אתה לא יכול לעשות איתו כלום אתה לא יכול לבקש ממנו כלום אתה לא יכול ללמד אותו כלום אתה לא יכול להסביר לו כלום אין אין בן אדם בכלל ויותר מכך מור רבותיי אני רוצה שנבין קצת נפנים מה זה השמיעה השמיעה זה דבר כזה עוצמתי שאין לו אכ וריה איזה חוכמה אלקית שבורא

עולם ברא את האדם תשימו לב בן אדם מדבר ואתה שומע אותו ואתה מבין מה הוא אומר את המילים ואת המשפטים ואת העמקות שיש בכל משפט את המסר שיש בכל אמרה האם מישהו פעם התבונן איך זה עובר הרי מהפה שלך מה יוצא מה יוצא מילים שלמות משפטים נכנסים לך בתוך האוזן ואתה מקבל איזה משפט לא סך הכל יש גלים גלי קול איפה המילים איפה המשפטים איפה החוכמה ש במשפטים איך זה הולך איך זה הולך נכנס לאוזן סך הכל כאלה רעשים איך זה מטור גם והבן אדם השני ששומע מצליח להבין ולהעמיק בחוכמה הגדולה שהוא שומע איך גלי קול נכנסים לאוזן באוזן יש בריכת מים שגלי קול חוצים אותה עוברים אותה בצורה מתונה מגיעים למשהו פנימי ששמה מפעיל את זה ויש

שמה מערכת שלוקחת את כל הפולסים האלה ושולחת את זה למרכז השמיעה במוח של האדם ושמה זה מתורגם ומתפרש במוח הפולסים למילים למשפטים להבנה והאדם מגיע למצב שהוא מבין מה אתה רוצה ממנו וזה לא לא שאתה מעביר לו מילה משפט אתה מעביר לו סך הכל הוא מקבל מהאוזן סך הכל פולסים גלים של כול זהו זה מה שהוא מקבל והתרגום אתם שמים לב כמה מהירות זה הולך שזה נכנס לאוזן אותם פולסים ועוברים את התהליכים של נקישות ותרגום והפיכה וזה עובר למרכז השמיעה של המוח ומחזיר את זה וככה בן אדם יודע מה מדברים איתו מבין מה מדברים איתו זה פשוט חוכמה שאין לה אכ בריה כל ההבנה והתובנה מה זה אוזן זה הוא בעצם נושא הלכתי חשוב מאוד מאוד מאוד

מאוד כל הנושא של התקשורת והמדיה שדנים בהלכה האם אדם יכול לענות אמן על מה שהוא שומע בשידור ישיר או לא האם יכול לצאת ידי חובה באיזה דברים האם יכול להשתתף יג מידות וכן על זה הדרך המפתח לזה זה בעצם להבין בעמקות מה זה שמיעה בכלל איך האדם שומע אז מתי זה כמו השמיעה ומתי זה לא כמו השמיעה מתי זה אמצעי זר או שאתה שומע את מי שמדבר זהו בעצם דיון ארוך מאוד מאוד מאוד חשוב בהלכה אבל עד כמה אנחנו צריכים להבין שהשמיעה היא מערכת משוכללת שאין לה אכ בריה כל זה הקדוש ברוך הוא יצר בשביל לייצר את כל התקשורת בין אדם לחברו האפשרות ללמד לכוון להדריך זה השמיעה השמיעה זה מפתח המפתח של החיים זה השמיעה לכן באמת התורה במה

טולה את כל התורה כולה כמו שכתוב בפרשתנו ואתה אם שמוע תשמעו ב לי ושמרתם שמוע תשמעו השמיעה בלי שמיעה אין מה לעשות עם הבן אדם אני יכול לדבר לקירות אם אדם לא יהיה מי שישמע והוא לא ישמע את זה זה לא יעזור זה לא אני הולך לתת לו מדגם לכל דבר וכזה ראה וקדש כי הוא גם לא יבין מה אני רוצה ממנו אם הוא לא ישמע אותו דבר הפסוק שמע ישראל קבלת על מלכות שמיים שמע ישראל מה זה שמע תשמע רק לשמוע זה הכוונה לשמוע התרגום שלו אומר התרגום של המילה לקבל יש שמיעה ויש הקשבה והאזנה אדם יכול לשמוע אבל השמיעה הזאתי לא חודרת לליבו בכלל עוברת לו ליד האוזן השמיעה האמיתית זה שאדם מפנים את הדברים מתבונן בדברים מקבל את הדברים זהו

קבלת עול מלכות שמיים לכן כתוב שמע ישראל כותב בתשובות הרשבא בחלק סימן נה על על הפסוק שמע ישראל הוא אומר מה פירוש שמע ישראל השמע יש לזה שלושה דברים א' אתה שומע חוץ מזה זה להבין מה אתה שומע ודבר שלישי לקבל זה השמע ואתה צריך לכוון את שלושתם דהיינו תשמע תקבל מה שאתה שומע ותבין תתבונן במה שאתה שומע זה המושג של שמיעה שמיעה זה כדי מקבלו על מלכות שמיים שהוא מקבל את מה שהוא שומע זהו והיה אם שמוע תשמעו אותו דבר אומר האור החיים הקדוש מה זה שמוע תשמעו למה כפל את הלשון אז הוא אומר לפי מה שחז אומרים במדרש שאם אדם שומע ומצידו משתדל אז הקדוש ברוך הוא משמיע אותו אם אתה מצידך משתדל לשמוע אז הקדוש ברוך הוא משמיע

אותו דברים אחרים שהוא לא מבין אותו דבר מצאנו למשל פסוק שכתוב בדברים פרק ה ויאמר משה אלכל ישראל ויאמר עליהם שמע ישראל אל החוקים אשר אנוכי דובר באוזניכם היום מה זה דובר באוזניכם אז לאיפה הוא מדבר לרגליים ודאי שהוא דובר באוזניהם למה הוא אומר את זה כיוון שיש שמיעה ויש שמיעה האזנה זה משמעותו של של הדבר התבוננות במה שאתה שומע והוא מדבר להם באוזניהם שיזינו מצאנו לזה למשל לדוגמה מצאנו א אצל משה רבנו כתוב האזינו השמיים ותשמע הארץ עם רפי כמו שאנחנו נראה את זה בהמשך אז יש את הלשון האזנה ויש ה לשון שמיעה הגמרא אומרת למשל מסכת ברכות דף טו יש מחלוקת תנאים אדם מתפלל צריך להשמיע לאוזנו או לא להשמיע לאוזנו

אדם קורא קריאת שמע אז להלכה בדיעבד יצא אבל לכתחילה צריך להשמיע על העוז לא מספיק שאתה חותך בשפתיים צריך ש חשוב מאוד השמיעה לכן הגמרא אומרת בעירוב בדף נד שאדם צריך חיים הם למוצאיהם בפה כי אדם כשמשמינים לאוזניים הלימוד שלו נכרת לו אתם ההסבר לזה הוא פשוט כיוון שאם אדם לא משמיע על האוזניים הוא לא עובר את אותו תהליך שאמרנו קודם כשאדם משמיע על האוזניים זה עובר מערכת עיבוד שא' חודרים הפולסים האלה לתוך האוזן מהאוזן זה עובר למרכז השמיעה שמתורגם הדברים וזה מתפרש הדברים ומתיישב בליבו של האדם אם האדם תבו בהם אם הוא לא משמיע אז בעצם הוא לא עובר את התהליך הזה החלק הזה חסר לו כשאדם לומד תורה רוצה שהדברים

יחרטו בליבו או בזכרונו תוציא את זה מהפה כשהאוזניים ישמעו כשהאוזניים שומעות זה עובר תהליך של עיבוד בתוך המוח של הבן אדם והוא מתקבע כשבן אדם לא משמיע את זה לאוזנו זה שונה לגמרי אז זה בכל החלקים של השמיעה יש לזה משמעות לכן שלמה המלך מה אמר ישמע שמ חכם ויוסף לקח מה זה שמה אומר רשי מה זה שמ חכם שמ חכם ויוסף לקח כשחם שומע הכוונה מתבונן חושב מבין ומזה הוא מחכים כי הוא לוקח מה שהוא שומע ומתבונן בזה לעומתו נבון תחבולות יקנה מצד שני אומר שלמה המלך משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לא וכלימה אם בן אדם למשל ישר קופץ כמו אדיוט קופץ בראש זה איוולת כיוון שאם הוא לא מתבונן במה שהוא שומע אז הוא טועה זה הרי כמו שאמר

לנו התנא בפרקי אבות שבעה דברים בגולם והיפוכם וחכם או שבעה דברים בחכם והיפוכם בגולם אחד מהם זה אל תבהל להשיב לא נבהל להשיב אלא שומע מתבונן חושב ואחר כ מגיב אתה רואה לפעמים ויכוח אתה רואה שרק התנצחות כל אחד רוצה להגיד את מה שהוא אומר אתה אפילו לא מנסה לשמוע את השני אתה לא מנסה להתבונן במה שהשני אתה רוצה רק להשמיע זה לא נקראת שמיעה שמיעה זה פירושו של דבר שבן אדם בונן בדברים כמו ששאלו אתות החפץ חיים שאל אותו אחד איך הוא יכול להצליח בלימוד התורה אמר לו החפץ חיים יש לך דבר אחד אתה חייב לשמוע להקשיב לא סתם שמיעה חיצונית אלא להתבונן בלב שלך מה שאתה שומע אז תוכל להצליח לעלות ולהתעלות בתורה מספרים על

הרב חון וסרמן שפעם אחת באחד הכנסים אז החפץ חיים דיבר והיה עוד איזה רב אחד שישב שמה ליד הרב אכו וסרמן אז הוא אומר לו לרב אלכו רמן אומר לו תשמע בדיוק פעם שעברה גם הוא אמר אותם דברים ממש אותם דברים כאילו חזר עוד הפעם על מה שהוא דיבר אמר לו רב חנ רמן אתה לא שמעת תדע לך שהוא אוסף שמונה מילים מה שלא אמרתם פעם הקודמת תשימו לב לאיזו הבחנה מה נקרא שמיעה ההוא לא שמע הוא שמע יש את הרעיון אבל לא חיפש למצוא כל מילה ולהבין כל מילה הרב חן וסרמן שמע כל מילה עד שספר שיש שמונה מילים יותר מפעם הקודמת זה שמיעה שמיעה עם התבוננות עם מחשבה מצאנו למשל מצוות תקיעת שופר התקנה היא שתקנו הגאונים אל הנוסח של הברכה כי אתה

שומ כל שופר ומאזין תרועה ואיין דומה לך איזה שבח לבורא עולם שומע כל שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך מוריי ורבותיי מי לא שומע את השופר צריך רק להיות בורא עולם בשביל לשמוע את השופר כולם שומעים את השופר כל אוזן שומע את התקיעות איזה שבח יש לבורא עולם ק ולא רק איזה שבח למה שומע כל שופר ואחר כך מאזין כל תרועה פעם שומע פעם מאזין וזה גם כפל הלשון התשובה היא פשוטה לשמוע את השופר זה לא המטרה כל המטרה של תקיעת שופר זה בעצם לעורר את האדם להרהר בתשובה שהשופט לליבו התבונן לשפר את מעשיו זה עיקר התכלית של תקיעת שופר לכן האריזל מעשה ת כן וידוי בזמן התקיעות כדי שבן אדם ינסה להתעורר באותם רגעים ולהרהר בתשובה אז

נכון שאלה הלכתית להגיד וידוי בפה א לא להגיד וידוי בפה אבל לא ניכנס לחלק ההלכתי אבל לפחות להבין שהשמעת כל שופר היא לא מתחילה ונגמרת בלשמוע את התקיעה אלא לקבל את התקיעה להתבונן בתקיעה להזין לדברים בתוך הלב שלך ומי יכול לחדור לליבו של כל אדם ולדעת איך הוא יתעורר איך הוא רהר בתשובה זה רק בורא עולם שהוא שומע כל שופר אבל לא לא שמה הוא עוצר הוא מאזין הוא מאזין הוא מאזין באוזניים הוא שומע את הלב של כל אחד ואחד אין דומה לבורא עולם הוא יכול לחדור ללבבות ולראות מה התחולל עם השמיעה הזאת של הכל שופר אצל כל אחד ולא כל אחד דומה לשני זה המושג של שמיעה כיוון שהמושג כל המטרה של השופר זה לעורר את הפנימיות לכן

באמת אחד הדברים שכתוב שופר זה נחשב כמו עבודת הפנים בבית המקדש עבודת פנים בקודש הקודשים ולכן שופר של פרה פסול כי זה מזכיר את החטא למה כיוון שזה לא השופר ה חיצוני כל השופר זה החלק הפנימי שאדם מתבונן וחושב קצת על מה שהוא שומע ומעורר את עצמו וזהו ההבדל בין שמיעה לאזנה כמו שאמרתי קודם אצל משה רבנו כתוב הזינו השמיים ודברה ותשמע ארץ רפי ואילו אצל ישעיה הנביא מה כתוב שמעו שמיים ואזנה ארץ אומרים המפרשים מה ההבדל למה פה הפוך ממשה ו למה פעם שמיעה ופעם האזנה אז תשימו לב שמיעה זה נאמר על שמיעה מרחוק האזנה פירושו של דבר צריך לקרב את האוזן כדי לשמוע לכן קוראים לזה האזנה האזנה זה הכוונה היא אתה חייב את האוזן

לקרב אותה כדי לשמוע את הדברים אז אצל משה רבנו שהיה קרוב לשמיים יותר מהארץ אז הוא אומר לשמיים האזינו אני על ידכם תעזי אתם קרובים אליי לארץ הרחוקה ממנו שמעו ותשמע ארץ אבל ישעיה הוא לא היה בדרגה של משה הוא היה יותר קרוב לארץ הוא אמר שמעו שמיים זה רחוק ממני אז הנה ארץ זה בגלל שהוא קרוב יותר לארץ אבל זה המושג של שמיעה והאזנה שאנחנו מוצאים בשופר כשאדם מתבונן זה משהו אחר לגמרי מסופר על הרב זושה הוא היה הרבה מסתובב בגלות שהיה גול ממקום למקום חלק עבודת השם שלו ופעם אחת הוא הגיע לאיזה עיר הוא הגיע ו בבית המדרש הוא שמע שניים מדברים היה להם שם באותו עיר בית הכנסת האורכים כל מיני עניים מסכנים שאיין להם

איפה להיות שמה מתכנסים שמה אנשים תורמים להם מה לאכול מה לשתות אז הוא שמע איזה שתיים מדברים אחד עם השני אה ראית היום הורח חדש הגיע לנו פה היום טוב ככה שמע את זה הרב זושי בערב כש היה בבית המדרש פתאום נכנסה איזה אישה וצועקת ואומרת אולי מישהו מכיר בעלי אולי מישהו ראה את בעלי כך וכך הוא לובש כך וכך הוא ככה ג וכולי מה זאת האישה שאל אותה מהמה קרה א אה אמרה לו שבעלה ברח השאיר אותה עגונה ו מנסה להסתובב בכל הבתי כנסיות לחפש אותו אולי תמצא אותו הוא ברח פשוט אמר לה תדעי אני אומר לך תלכי לבית הכנסת של האורכים שמה תמצאי אותו ואז באמת הלכה לשמה רצה מהר לשמה ומצא אותו אז כולם וואי רב זו שי יש לו רוח הקודש

איך איך אתה ידעת שהוא נמצא שמה מאיפה ידעת אמר להם הרב זושי אני אסביר לכם זה לא רוח הקודש הזדמן לאוזן שלי לשמוע שני אנשים מדברים שהגיע הורה החדש לבית הכנסת האורכים בשביל מה אני שומע כזה דבר אני יושב חושב מעצמי הקדוש ברוך הוא השמיע לי כזה דבר כזה משפט אם זה מיותר בשביל מה לשמוע אותו אם אני שומע כזה דבר אני מתבונן מה השם רוצה כנראה השם רוצה להגיד לי משהו בזה כנראה שיש צורך בזה וכשאני שומע את האישה שבאה בערב וצועקת ומחפשת את בעלה הבנתי שכנראה זה מה שהקדוש ברך הוא שלח לי לשמוע שיש פה מישהו חדש כנראה זה הוא שהוא בורח לה אז הוא כנראה לכן הניא מצא אותו שמה זה ההבדל כשבן אדם שומע ומתבונן במה ששומע לא

כל אחר יד שמע ולא שמע זה המושג של שמיעה ולכן ישעי הנביא אומר הטו אוזניכם ולכו אליי שמעו ותחי נפשכם אומרים חזל במדרש שאדם ששומע זה מחייה את כל גופו כי כל ההצלחה של החיים היא תלוייה בשמיעה של האדם בלעדי השמיעה לא שייך עד שחז אומרים משפט אדם שמסיר אוזנו משמו הדבר תורה גם תפילתו תועבה מה זה שהיה אחד לשני בגלל שהוא מס ר אוזנו משמוע הפשט הוא בגלל שהרי האוזן שלו דאי שומעת אתה שומע שיעור שומע זה לא שהבעיה שלו שהוא לא שומע הוא שומע רק אין לו עניין לשמוע זה הכל חיצוני אם אתה לא מתבונן במה שאתה שומע אז גם הקדוש ברוך הוא שומע אתה מתפלל אוקיי אבל הקדוש ברוך הוא לא לוקח את התפילה ומתבונן מה אתה רוצה מה אתה

צריך שמעתי אתם יודעים איך אךד פעמים אתה אומר לאחד ש שמעתי אותך שמעתי אבל הוא לא עושה עם זה כלום לכן בעצם כשבן אדם שומע הכוונה מתבונן וכשאדם לא שומע אז זה בעיה מה הסיבה שרוצים את האוזן של העבד אומרת הגמרא מסכת קידושים ד כב מה מה מה שייך הרי הוא גנב אז מה אם הוא גנב בגלל זה צריכים לרצוע את האוזן תרצח את הידיים שגנבו או את הרגליים שהלכו אלא אומרת הגמרא כיוון שאם היה שומע באוזן לא תגנוב ומקבל ומתבונן אז לא הידיים ולא הרגליים היו מגיעים לגנבה אבל כיוון שהוא שמע ולא שמע לכן האוזניים האלה נענשות כמו שסיפר הבן איש חי פעם אחת היה איזה אישה עם היה לה בן יחיד והייתה אלמנה והילד הזה כמובן גדל בפינוקים

כיוון שכל מה מה שהוא רצה הוא ביקש והוא והאמא הייתה נשפכת עליו מרוב מרוב אהבתה זה בן יחיד והיא לבד איתו אז היה ממש בבת העינה של האישה הזאת והילד הזה היה לו תכונות שליליות בגלל שהוא לא הי מקבל הערות ולא חינוך ולא מוסר אז הוא היה תמיד הולך גונב מהחנויות ממתקים ובא מספר לאמא שלו היום הצלחתי לגנוב את זה והאמא שלו לא אומרת לו כלום היא לא רוצה לפגוע בו לא רוצה לצער אותו אבל ככה הוא התרגל לאט לאט וגניבות רק הלכו וגדלו והלכו וגדלו וגדל עם הגניבות בקיצור עד שפעם הוא גנב דברים נוראים מאיזה מקום של המלכות וחיפשו מצאו אותו בקיצור עלו עליו גזר דין מוות בתליה אוקיי בכיכר העיר הולך לקבל תליה על הגניבה הזאת

שהוא פרץ וגנב דברים חשובים בקיצור נותנים לו את הבקשה אה בקשה אחרונה לפני שהורגים אותו הוא אמר הוא רוצה לתת נשיקה לאמא שלו שנמצאת שמה בכיכר שקשה לה והיא בוכה יושבת ובוכה שרואה את הבן היחיד שלה הורגים אותו הוא הלך רץ אליה וחיבק אותה ומה הוא עשה מורי ורבותיי תפס לה את האוזן נשך עקר לה את האוזן כולם יזדעזעו שמה איזה אכזרי לא רק היא בוכה על זה שהולכים להרוג אותו הוא בא עוד חטא על פשע אמרו לו מה זה תפסו אותו מה מה תעשה אמר להם האוזן שלה השמה אומר הבן איש חי אם את שמעת אותי שאני גונב דברים קטנים והשארת אותי בגללך הגעתי למקום הזה לכן האוזן השמה מוריי ורבותיי סוד החיים זה השמיע לדעת לשמוע אחד את השני

לדעת להקשיב אחד לשני זו זה סוד ההצלחה בחיים בין בני זוג בין אם בני הבית בחברה זה גם הסוד לזכות לחוכמה כשבן אדם שומע זה הדרך לקבל עול מלכות שמיים כשבן אדם יודע לשמוע לכן יתרו זכה יתרו אומר האלשיך הקדוש שבח גדול שזכה לפרשה מיותרת יתרו כי הוא שמע והתבונן למרות אומר אלשך למרות שהוא כהן מדיין למרות שהוא הדוג ב עבודה זרה כי הוא חותן משה אז לכן התורה מדגישה איזה מעלה גדולה הייתה לו שהוא שמע הרבה שמעו אבל לא התייחסו הוא שמע והפנים והתבונן והתעורר וזה התפקיד של כל אחד מאיתנו לדעת תמיד לשמוע ולהתבונן ולחשוב קצת על הדברים בדרך הזאתי בעזרת השם נוכל להרבות אהבה אחווה שלום ורעות ויש עוד על זה הרבה מעשיות

לראות כמה כל שמיעה חשובה אבל השם מזכה אותנו שגם אנחנו נפנים לדעת לשמוע אחד את השני לחשוב אחד על השני ונרבה אהבה ואחווה שלום וראות שבת שלום ומבורך