7 ילדים, מתוכם שני זוגות תאומים - ב-8 שנים: חני מישולובין על הניסים בחייה

וכאילו בטירוף של זמן. מה הספקתי לעשות היום? כאילו שעובר היום ורגע, אם לא הספקתי כך וכך וכך, אז אני אני לא מספיק טובה.

שבעה ילדים, שני זוגות תאומים ושמונה שנים. נשמע כמו טירוף, נכון? אבל חני בחרה לראות בזה שליחות. בעולם שצועק, תצי, תגשימי, תכבשי. היא אומרת בדיוק הפוך, תיכנסי פנימה לבית. שם השליחות הכי חשובה. משם תבוא השמחה שלך. בין בקבוקים, מריבות קטנות וחיבוקים בלי סוף ותוך כדי מלחמה היא מצאה שקט שרובנו רק חולמות עליו. זהו פרק עם תזכורת שאולי מה שאנחנו מחפשות בחוץ מחכה לנו דווקא בתוך הבית שלנו בבית המקדש הפרטי של כל אחת מאיתנו. חני יקרה ואהובה, מה שלומך?

ברוך השם.

וואו, איזה כיף שאת איתנו כאן. אני חייבת להגיד לצופים בבית שמסתם הפרק הזה יצא אחרי פסח, אבל אנחנו כאן שבוע לפני פסח בעיצומה של מלחמה וצלחת להגיע מבית שמש לקאן לסביון. אז זה באמת שפו ענק. ובתוך המקום הזה, בתוך המלחמה ובתוך הכנות לפסח ואנחנו ממש שבוע לפני פסח, הזמנתי אותך כי אני חושבת שבאיזשהו מקום מהקורונה אנחנו בזמן שהוא באמת היסטורי, באמת היסטורי וארץ ישראל לא שקטה. כאילו כל פעם יש איזה משהו אחר, אם זה מלחמה, אם זה איזשהו מבצע, איזה ובגלל שכל פעם אנחנו איכשהו הילדים חוזרים כאילו אין מוסדות חינוך וחוזרים הביתה ועוד פעם יש ואין ואנחנו חיים באיזשהו מקום של אי ודאות. אני חושבת שהנושא שהכי חשוב

באמת להתעסק בו כרגע, איך עושים את זה עם כל הילדים? כאילו איך אנחנו יכולים להיות אמהות שלבות, רגועות, כאילו כלום לא קרה ולשדר את זה לילדים, את הביטחון הזה ולחיות את המקום הזה. אז אני חושבת שבאמת בחרתי בך שתבואי לכאן, כי את לא סתם פה באיזשהו מקום א את גם ברוך השם גם שליחה וגם הורה, כאילו את גם מתעסקת בחוץ, אבל העיקר שלך הוא פנים. בשמונה שנים יש לך שבעה ילדים והם שני זוגות טאומים מתוך השיבה. זאת אומרת זה כזה וואו רגע שנייה איך את עושה את זה והדבר הכי מדהים זה עושה את זה בצורה באמת א שלבה ורגועה וצריך כוחות בשביל זה בואי תספרי לנו

טוב זה האמת שזה שאלה שאני נשאלת הרבה א וגם כאילו בשוק כאילו אני מגיעה לעבודה או סתם בכל מקום מה שבעה ילדים רגע מתי הספקת ואיך את עושה את זה ותאומים כאילו יש כאלה אפילו שהם יש כאלה שמסתכלים על זה בהשתעות כזה, יש כאלה שאולי קצת אמא'לה מסכנה, איך את עושה את זה? כאילו מה ו

כן, יש כל מיני תגובות בעניין הזה.

כן. למשל נניח עוד בזוג תומים הראשונים שלי א יש לי בן א הבן הגדול שלי בן 7 וחצי ואז התאומות בנות שש. אז כשהם נולדו אז היה כזה התלהבות גדולה והרבה כזה מסביב אבל היו כזה פה ושם תגובות כאלו את מכירה את זה שוואי תאומים זה יפה רק אצל השני א כאילו ואני כזה הסתכלתי על זה ואמרתי מה אתם לא יודעים מה זה זה פשוט מדהים כאילו זה זה לזכות בפיס זה כמו אם במקום אה שזכית במיליון זכית בשתי מיליון כאילו מה כאילו זה זה בעין ארוך זה משהו שאי אפשר להעריך אותו אפילו

מדברת על זה עכשיו זה נשמע כמו איזשהו סוג של קלישה כן כי גם אני יכולה להגיד לך כן ברוך השם יש לי שבעה ילדים ואני שמחה עם כל אחד מהם ותודה לשם והכל אבל אבל יש פה קשיים כאילו אנחנו מדברות פה על א בכל זאת לגדל ילדים מאוד מאוד מאוד צופים באופן כללי העולם המערבי מאוד מושך אותנו לכיוון שלצאת ולהשפיע בחוץ ולתת המון מעצמך והת כל אחד יש לה את הכישרונות שלה ואת היחולות שלה והיא רוצה להשפיע בחוץ איך באמת לקחת לכת המקור של השמחה ולדעת שלא דווקא מלהחליף טיטול עכשיו לתינוק זה הדבר הכי משמח בעולם דווקא לקום בלילה באמצע הלילה לא מהזקה כן לקום לתינוק ו או להחליף לו עכשיו את הבגדים כאילו לא משנה מה כן זה הדבר

הבאמת משמח וזה זה היוד שלי זה השליחות שלי ולשמוח בזה לא סתם להגיד את זה כקלישה אוקיי זה הוד שלי זה הבית של אישה כמו כהן גדול לא לשמוח מזה באמת איך

זה באמת ככה אני אומרת כאילו עזבי מעבר למימד הרוחני וה והאלוקות שבהדבר דבר הזה ושאני עושה את רצון השם וכולי זה זה פשוט א אני חושבת שזה הנקודה של התודעה שכשיש לי ילדים מה זה אומר כשאני מסתכלת על וואי הרבה ילדים זה יה איזה מלא עבודה ול מה זה או וואו איזה איזה כיף כאילו זאת השקעה הכי שווה הכי משתלמת בינינו ואם את מדברת דווקא על התקופות האלו שאת נמצאת כל כך הרבה עם הילדים או אם נלך אחורה לקורונה על הסגר והבידודים וכולי. אז פתאום את עוד יותר מעריכה את המשפחה. וכשיש עוד ילדים זה כאילו הדבר הכי משמח שיש. זה לא משנה אני הולכת לעבודה ואני יוצאת להתוועד ופה ושם. אני חוזרת הביתה בסוף כשאני עם הילדים ואני

משחקת איתם ואני שרה איתם ורוקדת איתם יש אצלנו הרבה שירה ורקודים ביחד. זה מכניס מלא שמחה וכיף. א א בבית

נכון? צודקת נכון

ומלא המקום הזה של תודה להשם זה שום דבר לא מובן מאליו דווקא לא עשי אני אומרת אני לא אזההי עכשיו איזה סיפור אה א דרמטי במיוחד כן זה פשוט התודות על כל הדברים הקטנים הלא מובנים מאליו זה שהתינוק עשה בטיטול כן לפעמים אפשר לחכות שלושה ימים ואת כאילו על קוצים את רוצה שהוא יעשה בטיטול ואז כן כשהוא עשה בטיטול אז תודה להשם זה לא מובן מאליו שילד מתפתח ח כמו שצריך ו א ושהכל הולך כביכול רגיל זה לא מובן מאליו ואני שומעת הרבה קולות אחרים זאת אומרת אני שומעת הרבה את רואה את זה כאילו אמהות לילדים קטנים שכאילו די שיחזרו למוסדות וכמה אפשר כאילו אתה יודעת

תקשיבי אני זה מובן זה מובן לגמרי כן גם גם אני עם שבעה ילדים בבית ובלי מסגרות וכולי

אנחנו לא כל הזמן שרים ורוקדים איתם זה הרבה לא כל הזמן נכון נכון בוא נניח תקחי אישה שהיא מאוד מאוד מסודרת אוקיי הבית שלה תמיד מתוקתק מסודר אישה מסודרת יכול להיות שתפלי עליה ביום אחד שבדיוק היה מסיבה או אירוע אז לא מסודר אבל בעיקרון היא מסודרת אז הנקודה זה התפיסה הזאתי שהילדים גם יודעים את זה ולטפטף להם את זה וככל שאת אומרת את זה בפה זה משפיע גם על עצמך וגם גם על המחשבה ועל כל האווירה אני מדי פעם מספרת להם, אני אומרת להם, אתם יודעים, אלגדול אני מספרת כש לפני שנולדת הדלקתי רק שתי נרות א כי אישה נשואה מדליקה שתי נרות ואז כשנולדת היה לנו אור כזה גדול, הבאתה לנו כזאתי שמחה ואור גדול הבית אז הוספנו

עוד נר מאז כל שבת אני מוסיפה עוד נר ואז כשנולדו מושקעה ורוזה התאומות אז הוספנו עוד שתי נרות כל אחד ואני מפרטת על כל ילד איזה אור גדול הוביל לנו ועם התכונות שלו ואיזה שאנחנו הכי מאושרים בעולם שהשם נתן לנו אותם ושזכינו אני אומרת לילדים שלי איך אני יודעת שהשם אוהב אותי איך אני יודעת שוב זה לא כל הזמן בכל רגע אבל כזה פתאום בהברקות זה משהו שכאילו כל הזמן מעופף פה אז גם אם בפרטים יכול להיות פתאום א א כעס על משהו או או פתאום כן פתאום לאבד את זה ולהגיד רגע מה קורה פה זה עדיין לדעת ש מי שנתן לי את הילדים האלו וגם כן אחד הדברים שנותנים לי הרבה זה ש אותו הקדוש ברוך הוא שנתן לי את הילדים האלה את המתנה

הזאתי הוא נתן לי את כל הכוחות ואת כל היכולות ואת הסבלנות להיות האמא הכי טובה בשבילם והקדוש ברוך הוא גם ידאג לכל מה שצריך אז לפעמים אני מרגישה שכשאני מפנה את עצמי ואני כלי לברכה של הקדוש ברוך הוא אני אומרת זה לא אני. פשוט אני רואה שכשאני באמת בביטול ואני אומרת הקדוש ברוך הוא הוא זה שדואג לי אז אני יכולה לראות שפתאום שאני מגיעה לקצה ואני אומרת אוקיי מאין יבוא עזרי פתאום תדפוק איזה שכנה בדלת ותזמין את התאומות א לשחק אצלה ואז כבר כזה פתאום א פינינו לזמן כזה יותר רגוע ואותה שכנה היא לגמרי שליחה של הקדוש ברוך הוא וההורים של בעלי כשהם באים ולעזור עם הילדים הם שליחים של הקדוש ברוך הוא לעזור לי וכשאני

מבטלת את עצמי אני רואה איך הקדוש ברוך הוא נכנס בי ולפעמים אני אגיד לך כן אני אנחנו הרבה שבתות בבית כמעט כל השבתות אנחנו כמעט לא יוצאים יש לנו בית חבד בעלי מנהל את התפילות וכולי אז אני הרבה שעות עם הילדים לבד בבית ושבת כן אין א לאן לברוח ודווקא שבת זה הזמן הכי פשוט כיף שאני מתענגת עליו כמה שזה עבודה כן את אומרת בואי זה קשה זה זה אם אני מסתכלת על זה באמת כמו אה הרבה פעמים כמו שאומרים את מכירה את הזה שאומרים שבן אדם סוחב שק א עם אבנים ואם הוא ידע שהוא סוחב יהלומים אז הוא יעשה את זה בכזאתי קלילות ובשמחה אז זה ממש זה ועוד יותר מזה כן יהלומים זה זה דומם ילדים זה חי זה זה כאילו יהלומים חיים וכשאת

הולכת עם זה אז גם את הטיטול את מחליפה עם חיוך על הפנים את אומרת איזה כיף שאני יכולה להקל על הילד שלי עכשיו קודם הוא בכה היה לו לא נעים עכשיו נעים לו זה זה המקום שאני בו וף אחד לא יודע מזה זה אני בתוך הבית שלי עם הילדים שלי אני לא מקבלת מזה א פרסום ותעודה מבחוץ ולייקים וזה פה בבית שלי זה הלייק הכי גדול שיש פשוט

זה משהו שאת עבדת עליו או זה משהו שנולדת איתו מרגישה שאם השנים את עבדת על זה כי אתת אני מקשיבה לך אני נפמת כן אבל אה א אני רואה את הנשים האחרות שלא חושבות ככה זאת אומרת שאצלם הם מאוד מאוד בעבודה וכל דבר כי ה אומרת הקדוש ברוך הוא נתן לי את הסוונות ונתן לי את הילדים יש אנשים שיגידו הפוך כאילו נכון אני אמורה לקבל את הסבלנות אבל וואלה אין לי סבלנות עכשיו מבינה אז מה

זה תפיסה של בעבודה כן ועם הרבה לימוד כן גם של א עם חשיפה הרבה ללימוד של החסידות ולמכתבים של הרבי ושהרבי מדבר על מה זה כל ילד יהודי מה זה כל נשמה אלוקית וכשאת מדמ מדברת עם הילד שלך. את את לא זה לא זה לא עם ילד, זה לא מעשה ספציפי שלו. זה להסתכל על מה מאחורה. באמת הוא כזה טהור ומתוק. אז אז לפעמים זה הרבה זה גם מאוד משפיע עלייך שלא לכעוס על המעשה שהיה יכול להכעיס אותך בחיצוניות.

כאילו ולהסתכל על הכל כהשגחה פרטית. אז הילד שלי לקח א כן עכשיו אם אנחנו מדברים על א ממש אתמול לקח א כזה משחת נעליים וחשב שזה טוש ילד בן שנתיים קישקש על המצעים על מלא דברים וכאילו לרגע אחד את עושה כזה כן בטבעי כמו שאת אומרת הכי בא לך כאילו אמאל'ה מה עשית וכאילו מיד להתקשר לבעלי ותבוא הביתה ומה קורה פה וכאילו רגע שהסדין ילך לפח הרבה יותר יקר זה הילד ואז נעבוד קצת ואם צריך לצבוע את המיטה שהתלכלכה ו אבל כאילו זה קצת להסתכל ממקום עמוק יותר אז אם את מדברת על אם זה עבודה או או שזה בטבעי קודם כל אני באתי ממשפחה ברוחה כן ברוך השם אז כאילו זה לא חדש לי עכשיו הרבה ילדים

כמה ילדים

אני מגיעהמשפחה של 13 ילדים כןשב

אמא שלי גם עשו עלי עלי רעיונות וכל מיני זה אני זוכרת כ ילדה קטנה שהם מגיעים במסר רטים אותנו. א ואני זוכרת שבאיזשהו שלב שגדלתי באמת שאלתי את אמא שלי, מאמי, איך את עושה את זה? כאילו וגם מבחינה כלכלית ניסיתי לחשב כזה, חשבתי כאילו אני יודעת את המשכורות של ההורים שלי וזה אמרתי זה לא מסתדר, משהו פה לא מסתדר, איך זה קורה? אז אני זוכרת ששאלתי את טב שלי, מה אם באמת? בואי תסבירי לי. אז היא אומרת לי, אני לא יודעת להגיד לך זה פשוט אין לנו מלבדו, זה הקדוש ברוך הוא מנהל את העניינים וכאילו איך אתה אומרת זה קלישתי כביכול אבל עכשיו כשאני בתוך החיים האלו אני פשוט מרגישה את זה אני אין לי מושג איך מאיפה הכוחות

כן אני מרגישה שזה לא טבעי כולם ש אפרופו טבעי שואלים אותי רגע ואיך עלדת עלידות גם גם אתומים זה טבעי לידה טבעית טבעית אמרתי כן ואז אמא שלי ככה אמרה לי מה זה טבעי? זה אל טבעי. זה ניסי. כאילו מובן מאליו. כן, הכל הלידות, הכל הולך חלק ולא, זה לא מובן מאליו. גם הדברים שכביכול באים לנו כמובן מאליו לא מובן מאליו. זה הכל תודה גדולה להשם על כל פרט. ואני מרגישה שככל שאני נמצאת במקום הזה של להודות לקדוש ברוך הוא על כל פרט, אז הקדוש ברוך הוא מגלה לי יותר דברים טובים. אז הקדוש ברוך הוא מאפשר לי לישון בלילה. אני מרגישה שזה לא כי בתור עבודה, זה יותר מעבודה של תודעתית שכשאני בביטול ואני אומרת הקדוש ברוך הוא זה

שנותן לי את הכוחות אז הוא זה שנותן את הכוחות. סתכל בריאה הרחבה הזאתי של איזה איזה אוצר קיבלתי בידיים. כשאת מתהלכת עם מחשבה כזאתי אז גם אם את צריכה לנקות ולבשל ולפעמים ודברים שהם כן לפעמים יש חירפונים אני בן אדם אני איך אני אומרת לחיות שלי אני אומרת לי אמא'לה איך את כזאתי רגועה אמרתי להם בסדר אני רגועה כן יש לי בואו הביתה בואו תראו מה קורה ואמרו לי כן אני מגיעה אלייך אני רואה מה קורה אז שוב אני מבחוץ אני לא רואה את עצים כמו שאני יושבת עכשיו על מי מנוחות כל הזמן אבל באופן כללי כן פשוט ככה פה בסוף זה האושר האמיתי שלי כשאני מסתכלת על סך היום שלי, על סך החיים שלי ואני והתעסקתי במלא דברים כן גם

אחרי שהתומות שלי נולדו אמרתי טוב אולי אני אלך ללמוד קצת הרבה זמן לא עבדתי הרבה כן זה כמעט שנה א נחשב הרבה ואמרתי טוב אולי אני צריכה קצת ללמוד לעשות עם עצמי משהו למדתי איפור כי ככה מאוד אהבתי את זה והייתי מתעסקת עם זה בקטנה כזה במשפחה ועשיתי תואר שני ולמדתי הדרכת קלות שזה גם בשליחות שלי ובסופו של דבר עם כל הדברים אני מרגישה שכאן תמון האושר שלי ולמה כי קודם כל כי זה דבר נצחי העבודה בסופו של דבר יכולה גם להסתיים מתי שהוא וילדים זה הדבר הכי ניצחי שיש זה הנכס שהכי שווה להשקיע בו ההשקעה הכי משתלמת וכשנמצא לי פה פה אז אני פחות מסתכלת על ה על ה על הרגע של הקושי הזה על ה יכול להיות שיש לי איזה בוקר

שוים על אין לי פתאום אין לי כוח אין לי כוח אני רוצה לקום בבוקר ואני צריכה לקום לילדים ו ואז לא ואז אני מכניסה לעצמי חני זה הדבר כאילו את קמה וכול של שנייה כאילו קשה לך את אבל אבל כאן מטפטף לך חני את עושה את הדבר הנכון זה הדבר הכי כיף שיכול להיות. מעניין אותי לדעת מקודם דיברת על השבת כמה היא עוצמתית וכמהת יש עכשיו שאנחנו עם הילדים בבית אז זה גם ההכנות לשבת וגם כל השבת את רוב הזמן עם הילדים בבית איך זה מתנהל כאילו תני לי שם איזשהי סיטואציה מורכבת כדי שאנחנו מהצד נוכל להבין רגע יש פה מורכבות ואיך אני מסתכלת על זה גם שהכל מורכב כאן

יש הרבה רגעים כאלו א א זה יכול להיות בוקר לחוץ בלשלוח את הילדים למוסדות אוקיי א וזה יכול להיות הכנות נות לשבת ששוב זה זה קורה הרבה זה כולל מלא מלא פרטים כולל לילדים קניות ויכנות ובישולים וניקיונות ולארגן את הבית ובסוף גם להיות הרבה שעות עם הילדים בבית א להשיק אותם להתעסק איתם לנהל אותם אמ אני כן הרבה פעמים מרגשה שכאילו אני מגיעה באמת א לקצה כזה ו עוד לפעמים בהתחלה היו מגיעות אליי החיות וזה לעזרה עכשיו כבר כאילו הרבה מאוד זמן שאנחנו די לבד או שאני מערכת שאני מאוד אוהבת להריח וזה גם תומנת ההשקעה א של עוד הכנות וכולי אז כן יכול להיות פתאום הלחץ הזה וה או שאני כאילו מתקשרת לאמא שלי ואומרת לה טוב

אולי מישהו יכולה לבוא אליי והיא דפוסה אצל אחות אחרת או משהו כזה ואני באמת מרגישה ש איך אני אמורה לעשות את זה אני עם שתי תינוקות שאני מניקה אותם

שמונה חודשים

עכשיו הם שמונה חודשים כן כאילו את אומרת רגע איך את משתלטת על הכל ואין לך איזה ילדה גדולה או ילד גדול שבא לעזור לך שפ בהכל במקלחות בלהביא להם בגדים ב הכל כאילו בלהקשיב להם ו ואת צריכה לארגן את הבית ולהפס את הבית ולכבו שבת וגם בישולוים ואת רוצה שהכל יהיה כיף ונעים ונקי ואז אני מתוך זה ומתוך זה שאני מתכוננת תוך כדי לחץ אני בראש שלי מכניסה לי א משפטים כאלה ורגע שמה קורה פה ולפעמים היצר הרע בא ומטפטף נו את רואה וזה ולמה את בשליחות אל תגור בשליחות ו ככה עם הרבה ילדים וזה לא מתאים וזה באמת מחרפם ואין לך שום עזרה אז איך את עושה את זה ואז אני מזהה שזה הקולות של היצר הרע שכאילו מפריע לי למי שאני ולמי

שמה שאני צריכה לעשות ואז אני אומרת לקדוש ברוך הוא אוקיי אני אני שלך. כאילו אם דיברנו על זה, הקדוש ברוך הוא ש אתה נתת לי את הילדים האלו ואתה נותן לי את הכוחות. אני זה באמת אני מרגישה שזה שזה לא טבעי, אבל כשאני מתחברת ל לחלק האינסוף הזה אני מרגישה שפתאום יש לי כוחות אינסופיים. וזה לא כי אני. אני ואיך אני אחר כך מתקשרת לאמא שלי במוצאי שבת. וכן ובתוך השבת יש גם המון זמן כאילו שאת אומרת שוב אתה עוד פעם עם הילדים והצד הכיף פה שאין את הפלאפון כן אז את ממוקדת אמ ו ואז את אומרת זה שווה את זה את מסתכלת על הרגע שאת יושבת עם הילדים על הרצפה ומשחקת איתם ואני אניעם עם השבעה יושבת איתם ואני כאילו בא לי לבכות מתודה להשם שהוא הוא בחר בי לגדל את הילדים האלו. סליחה שאני מתרגשת.

וואו, איזה מיוחדת את.

זה מעולה. זה זו ההתרגשות הכי אמיתית ונכונה שאפשר שיכול להיות אני מתרגשת לראות אותך מתרגשת מזה. זה כאילו אני אומרת אני פשוט עסירה תודה שהכל זה כאילו בקטנה. בשביל זה כאילו באמת הכל שווה. לפעמים אני שולחת אותם לבית כנסת וזה וזה גם מקום ש שעוזר לי מאוד השחרור הזה שאני משחררת אותם אבל עדיין זה התודעה הזאת וככל שאני מדברת על זה גם עם הילדים וגם עם בעלי אנחנו כל הזמן במקום הזה שפשוט זכינו כמה שכאילו לפעמים כאילו אמאל'ה ולפעמים את אומרת כאילו רק בא לך להעיף אותם רגע שילכו לרגע אבל לא את רוצה אותם כאן את רוצה להיות איתם את רוצה להיות שלהם את שולחת אותם לא כדי שי יעופו לי מהפרצוף כדי שיהיה לך יותר כוח

ורעננות לקבל אותם לעשות את השליחות האמיתית שלך להיות איתם. אז אני אומרת אם הקדוש ברוך הוא לא עוזר לנו על ידי שליח, על ידי כל מיני שליחים, אז הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו בא ועוזר לי. הוא נותן לי את הכוחות לבוא ולעשות פסח. כן, פסח שעבר. הייתי בהריון של התאומות ועשינו פסח בבית וסדר ציבורי וישי של פסח והכל. כל הפסח בבית עם עם חמישה קטנטנים ובהריון של התאומות של התאומים הקטנים ומערחת ברוך השם ולגמרי אמרתי אני אני מכניסה פה את לא יודעת איך אני עושה את זה אם תסבירי לי טכנית איך אני עושה את זה לא יודעת באמת לא יודעת אני מרגישה שהמקום התודעתי הזה שאת מתחברת ל לחלק האינסוף את אומרת הקדוש ברוך הוא בלי

גבול כן כשאנחנו טיפה מתחברים לבלי גבול הזה אנחנו גם מקבלים את ה את הכל כוח האינסופי ואני חושבת שכל אחת יכולה באמת להתבונן ברגעים בחיים שלה שהיא ש אומרת די אני לא יודעת מה וכשהיא מתחברת לקדוש ברוך הוא אומרת אני לא יודעת להסביר איך זה קרה אבל כשהיא מתחברת לנקודה הזאתי אז זה פשוט קורה את יודעת יש א התרבות המערב כמו שאמרתי מקודם היא מאוד מושכת החוצה כאילו טיפעל תעשה במיוחד ברשתות החברתיות שזה מאוד א מושך למקום הזה איך את יכולה באמת בתור אמא שמגדלת ילדים צופים מאוד לומר לאמהות אחרות שבאמת מרגישות אולי שזה השליחות שלהם, אבל הם מסתכלות אולי ברשות החברתיות או מסתכלות על חברות שלהם או שכנות או מה שזה

לא יהיה והם השוות כי לצערנו הרב יש המון המון השוואות ולא רק להגיד להם את הקלישאות האלה אלא באמת איך אפשר לחיות את המקום הזה שתקשיבו מה אתם מחפשות בחוץ כאילו בסדר תעשו אותי פעול אני לא אומרת שלא אבל באמת באמת האושר האמיתי באמת קיים בתוך הבית איך אפשר לא יודעת אם להסביר את זה אבל איך אני מבינה לגמרי ואני אגיד לך שאותי זה לא מושך כאילו כולנו במקום כזה של להשיג ואת כל הזמן א את יכולה לראות מה מה קורה בחוץ והשוואות זה האסון הכי גדול שלנו

של לראות מה קורה אצל השני ואיך אצלי ואיך הילדים שלה נראים ואיך הילדים שלי נראים מאוד מאוד ההפרדה הזאתי וכאילו בכלל ההשוואה בכל תחום זה באמת ההתבוננות פנימה על הצור הזה ו אני מנסה לחשוב כאילו גם גם לי יש את המקום הזה של לצאת ולהשפיע וגם הרבי אני אני נמצאת במקום של השפעה גם אם אני רוצה גם אני לא רוצה אני נמצאת בשליחות כן היום בבוקר א שלחתי חמש חמש ארוחות בוקר אלה יולדות אצלנו בשכונה מתקתקת ארוחות עכשיו איך אני עושה את זה לא יודעת חיפשתי מתנדבות

לא מצאתי היום מתנדבת אז אמרתי

אין מתנדבות ערב פסח אז אני עושה את זה ואיך אני עושה את זה לא יודעת אמרתי לקדוש ברוך הוא עוד פעם גם פה זה שלך כן ארוחות בוקר מושקעות מי שמכירה שפרה ופועה

כן בבוקר והילדים יודעים שמפנקים יולדות כי אישה יולדת מגיעה לפינוק אז אה אז אז גם פה זה פשוט אני לא יודעת איך לא להסביר את זה זה פשוט הקדוש ברוך הוא איך שהוא מזרים לי את הידיים ו ואני אומרת מה אני מכינה רגע אפילו על רעיונות של מה להכין ולא יודעת הקדוש ברוך הוא תכניס בתוכי את הדברים האלה ובאמת להיות א צינור אבל אה אז אני אומרת את אמ שוב במקום הזה של לברוח החוצה וגם את יכולה להש רגע מה מה המכינים בבית הזה ארוחות צהריים מושקעות ומה קורה אצלם ומה קורה אצלי ולהגיד רגע אז איזה אמא אני אז איזה אישה אני אז שאני לא עושה מספיק ואני לא נראית מספיק כאילו מקום מאוד המקום הזה של ההישגיות להשיג להשיג וכאילו

בטירוף של זמן מה הספקתי לעשות היום א כאילו שעובר היום ורגע אם אם לא הספקתי כך וכך וכך אז אני אני לא מספיק טובה. אני זוכרת שזה תפס אותי א לקראת סופריון של התאומים הקטנים. לקחתי קצת שמירה עם לקראת סוף ההריון ופתאום הרגשתי כזה שאני יותר הנחה וכזה לא עושה כלום ובאמת הרגשתי עם עצמי כזה מה זה כזה אני פחות אוהבת את הלנוח אני נחה כי צריך כן אבל אה

מאוד מוכר

א וכאילו אני שוכבת כזה במיטה ובאמת מרגישה כזה חלשה וכאילו יאללה בא לי כבר ללדת ולהיות ואת מרגישה כזה מה זה מבוזבזת אני לא עושה כלום סתם איזה אישה בהריון שוכבת לא עושה כלום כאילו

וואי שזה הדבר הכי נצחי שיש מגדלת בתוכי חיים זה

כן ואז אני זוכרת שאמרתי את זה ל א גדולה מהממת שבותטה אותי והיא אמרה לי תחשבי את עושה עכשיו בלי לעשות כלום מה שהרבה מאוד מכונות צריכים אחר כך לעשות ילד נניח שנולד לפני הז זמן או משהו כזה. אז בלי לעשות כלום את מפעילה מלא מכונות. את מפעילה חיים שלמים בתוכך. ופתאום כזה זה גם תפס אותי ואמרתי וואו כן אני לא עושה כלום. כן אני יש לי עוד חמישה בבית אבל כאילו זה על לתפוס את מה שאת עושה כי אני לא עושה כלום כלום אבל אני מגדלת פה חיים שלמים. אני רוצה שנייה שנתרומם שנייה מהמקום הזה ש אני פשוט שומעת קולות מסבי כן ואני יודעת שיש הרבה נשים שמצד אחד הם מרגישות א שנכון הבית זה העיקר וכולי אבל יש להם משהו שהם

מסתכלות נגיד להות מה וואי היא כבר נהיתה מנהלת והיא נהיתה זה ואני גם יכלתי להגיע למקומות האלה או להגיע לדוקטורט או לעשות לא יודעת מה אבל בגלל שיש לי כל כך הרבה ילדים אני אני לא מצליחה להטניע את עצמי אני לא מצליחה להתקדם אני לא מצליחה וכולי וכולי עכשיו א זה פחות מהשואה של הבית כאילו הבית אם מבשלת ארוחות צהריים כאלה וזה זה אלא זה יותר הקטע של הקריירה והמימוש עצמי וה יודעת המקום הזה של התרבות המערב מאוד מאוד דוחפת אותך לתוך המקום הזה

עכשיו איך איך איך את יוכולה להסביר את המקום הזה שזה שזה המימוש עצמי הכי הכי הכי גדול דווקא בתוך הבית ומשם מגיעה השמחה באמת מלא תחומים כן

צריכים את כולם את כל הכישרונות האלו אנחנו צריכים ריכים ומי שכל אחת שעובדת בתחום שלה זה זה קדוש כשהיא עושה את זה כמובן מהמקום שלה כל אחת והשלחות שלה א ולכולנו יש את השליחות של הבית שזה שליחות שהיא שאין עליה עוררין

אוקיי זה זה המקום הבטוח יש הרבה פעמים שאת אומרת וואי אולי אני אעשה ככה א לכל אחד יש כוחות וכישרונות והוא צריך לנצל אותם אחרת זה באל תשחית כן זה הקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד את הכוחות והכישרונות שלו אני גם לפעמים מרגישה עם עצמי שוואי אני אני יכולה לעשות ככה והייתי יכולה להיות ככה אבל בסופו של דבר ההתבוננות הזאת שאני אומרת מה ההשקעה הנכס הקריירה המימוש עצמי שלי זה פנימה זה בבית כי זאת ההשקעה הכי ניצחית אם אנחנו מדברות על עבודה עבודה יכולה להסתיים מתי שהו

יש אמהות ששומעות את זה ואומרות וואי הלוואה עליי אבל איפה אני ואיפה זה כאילו את מדברת שם לפעמים ונש אנשים מרגישות כאן אני עייפה מלהיות עם ילדים אני עייפה מלת מעצמי כל הזמן אני עייפה מי מבנה להיות כל הזמן רק לשמוע אות אמא אמא אמא אמא אמא אמא

אני גם מזה

אז

אני גם יכולה להיות כאילו די כבר כאילו או שאני אומרת לבעלי אני אני זהו אני אני עכשיו לא יכולה אני נכנסת לחדר אני נסגרת קצת יושבת עם עצמי וואחר כך היא יוצאת אליהם יותר נורמלית או שמיד מיד מוצאת להם איזשהו סידור אבל זה לא אמ איך אני אסביר את זה? עדיין זה גם עבודה אוקיי יכולה להיות מטורפת א גם מישהי עצמאית אם להקוחות ולהגיש קבלות ומיליון תכף זה את אומרת אני לא מסוגלת אני עם עומס לא נורמלי עומס לא נורמלי אז מה את עושה כשיש לך עומס לא נורמלי ואת מרגישה שאת משתגעת את לוקחת איזשהי הפסקה מהעבודה או את עושה עם עצמך איזשהם סדרי עדיפויות כן אז פה ב אפרופו העסק העסק של הבית אבל זה זה שוב זה מלא העבודה

הפנימית הזאתי וכן את צריכה לעשות את עצמך סטופ ופעם בשבוע באש ובמים אני ובעלי אנחנו יוצאים ל להתעברו ולמה בשביל הילדים לא כי אנחנו צריכים חופש קצת מהילדים מה זה בשביל הילדים בשביל עצמנו אבל זה זה כאילו ביחד זה עסקת חבילה אחת אה לסיום כי לצערי הרב אנחנו צריכות נהלצות ככה לסיים את הרעיון היא יכולה לתת לנו ככה הכלים פרקטיים לאמהות מיטבית, כלומר לדברים שאת עושה עם הילדים שלך ואת יודעת שזה עושה להם טוב, שזה עושה טוב למשפחה, שזה עושה טוב להם.

אמ הדבר שככה הכי עולה לי שמחזק אותי ואת הילדים ביחד, אפשר לעשות את זה לפני השינה, אפשר בכלל. או לפני שינה נניח שזמן השכבות זה יכול להיות זמן מאוד קשוח. א זה פשוט לספר לילדים והם מרותקים לזה וזה משמח אותם כמה הם יקרים לנו ואיך אנחנו עושים את זה גם באקט חומרי חומרי קדוש בהדלקת נרות כי הם רואים את זה הם רואים שכל ילד מתוסף נר זה הנר שלי זה הנר שלי פשוט לספר להם אני רואה שכשאני אומרת להם את זה קודם כל גם אני נרגעת כי אני יודעת מול מי אני עומדת עם מי כן מתעסקת עם הילדים שלי עם המתנה הזאתי פשוט לספר להם גם אם את יכולים יכול להיות רגעים שאת לא מרגישה את זה בפועל שעכשיו את מתעסקת עם זה את רק רוצה

שירדמו אבל זה גם עוזר להרדמות וגם עוזר לך להירגע לי פשוט לספר להם אתם יודעים ממש באריכות במרתק זה לגיל קטן אבל אני חושבת שזה בכל גיל פשוט לספר במילים שלך את האושר שהם הוסיפו לנו לחיים את זה שהיא וואו כשנולדת אז הרגשנו אושר כזה גדול אנחנו מאז הוספנו עוד נר ועד היום הנר הזה כל הזמן דולק ואחר כך נולדו והם שומעים שגם האחים שלהם שכל אחד הוא אור גדול והם מרותקים לזה וו זה זה כיף להם לשמוע את זה וכיף לי לשמוע את עצמי אומרת את זה גם

מדהים

יכולים להיות עסוקים במלא לדברים אבל הם הם האושר הכי גדול שלנו האור הכי גדול

אז אני אומרת המקום הזה של ההשקעה הזאת של האהבה הזאתי

והכוח של להגיד את זה בפה ודבר

ברור כי זה מלווה אותם לאורך כל החיים ולא משנה מה קורה איתם אחר כך בהמשך כאילו במסע שלהם לאן הם הולכים מה הם עושים איפה הם איזה אנשים הם פוגשים בסופו של דבר זה היוצא החוצה כאילו זה היוצא החוצה אחת בפעולות לכלפי העולם אז א אני ממש א מזדהים במקום הזה וואו חני יקרה ואהובה שאת צריכי בכל מה שאת עושה ואני פונה כרגע על הצופעות בדרך כלל אנחנו אומרים פה איזה סיפורי חיים ודברים ככה מרתקים וכולי ואני חושבת שהנושא הזה הוא כל כך חשוב אני חושבת שכל כך הרבה נשים אני מרגישה גם אני בבית שלי וגם בכלל בעולם שלנו שצריכות להתחזק בזה וזה לא זה לא שאנחנו לא טובות אנחנו טובות בזה אבל תמיד יש לאן להיות יותר טובה ויותר

טובה ו ווהמודעות המקום הזה של המודעות באמת כאילו לדעת שזכי ינו ולדעת שזה שיש לנו את הילדים לא משנה כמה באמת לאיזה מסלול בחיים הם יבחרו ומה הם יעשו בחיים שלהם זה פשוט באמת הזכות והעונג הכי גדול לגדל ילדים ועוד בבית באמת ברוך השם יהודי ובאמת זכינו אשרנו שזכינו ואני חושב שאחד הדברים שאני כן לוקחת מםשיחה הזאת זה המקום הזה שאתה מרגיש שאתה לא יכול כבר יותר ומרים ידיים מה שנקרא בתוך המציאות השוחקת זה להיות ביטול להפוך את עצמך להיות כלי ולהשכין את אור השם בתוכך ומזה מהמקום הזה יבוא כל הישועות וכל העזרה ומרגישים באמת שהקדוש ברוך הוא איתנו אז בעזרת השם שנזכה ונרגיש כל פעם את יד השם אלוה אותנו כל רגע ורגע בחיים שלנו ותודה רבה לךני יקרה

תודה רבה

תודה אני אני אסיים בזה ש הציפיה של כולנו זה כבר לצעוד עם כל ה

עם כל השה והפירות בכל הגדלים בכל הצבעים מקדש תכף הוא מיד ממש קבל לפני משיח תכף ומיד

אמן אמן ואמ תודה תודה רבה יקרה

היההיה נעים מאוד