"30 נפשות בחדר וחצי, חושך ואסור להרעיש": שרה הרשקוביץ משחזרת את רגעי התופת

זה פתאום להרגיש את הפראות שקראנו עליהם בספרים לפני 100 או 200 שנה וזה פתאום הכל ביחד וגם שקט וגם מחבלים וגם מתחלים לשמוע רעשים של יריות מהאזור הזה מאוד מאוד מלחיץ שרה יקרה ואהובה שרה הרשקוביץ קודם כל תודה רבה שהגעת לכאן בשמחה אני ממש מעריכה את זה אני יודעת שזה לא היה לך פשוט לצאת מופקים בתקופה הזאת ואני רוצה לחזור איתך לאותה שבת של שמחת תורה אבל לפני כן אני יודעת שעברת ניסיון מאוד מאוד לא פשוט בחיים שלך זאת אומרת בחיים הפרטיים שלך משפחה שלך אני רוצה שתשתפי אותנו ככה בניסיון שעברת ולפני כן חשוב לי להגיד ששערה הרשקוביץ היא שליחה של הרבי 40 שנה באופקים והם לא עוזבים את אופקים גם עכשיו גם במצב

שלנו שהוא מצב לא פשוט בכלל הם לא עוזבים את אופקים והם נשארים באופקים בשביל השליחות המדהימה שלכם אז אנחנו עוד מעט נשמע באמת מה שליחות ועל הפעילות שלכם במיוחד ברגעים שלנו אבל בואי תשתפי אותנו קודם כל על הניסיון הפרטי הזה לפני שאנחנו שלוש ימים לפני ראש השנה למעשה נפטר שימי הרשקוביץ' שזה הבן שלי בן כמה הוא היה הוא בן 27 הוא היה שליח בשכונת שפירה הוא נשוי ויש לו תינוק בן שנה וחצי לפני שמונה חודשים גילו אצלו את המחלה ואז היייתה לנו התמודדות גם בחודש האחרון היינו מאוד לפני שהוא נפטר אז היינו מאומצים מאוד בגוף ובנפש עם כל הסידורים של ה רפואה לחג סוכות הרגישו צורך כל הילדים ברוך השם יש לי 14 ילדים אז

וואו מדהים ברוך השם אז הילדים הנשואים שגרים מחוץ לאופקים הרגישו את הצורך שנהיה ביחד היה קשה להיות לכל אחד לבד בבית וככה לסוכות הגיעו רוב הילדים עם הילדים שלהם הם נשארו גם בשמחה זהו אז הם נשארו כבר גם כל אחד לא רצה לחזור הביתה ונשארו ולשמחת תורה נשארו כולם אצלנו בבית לקראת שמחת תורה הרגשתי שאני ככה עייפה קצת בגוף ונפש ואלי אפילו אני לא יכולה ללכת להקפות של ליל החג בסופו של דבר התגברתי והלכתי ואז אנחנו מגיעים לבוקר הזה ש התעוררנו בסביבות שבע שיש הזהה הזקה כזאתי ממושכת אנחנו מרגישים שזה משהו יותר מסיבי ומיד עוד הזקה כל ה30 נפשות לתוך חדר וחצי ואנחנו צריכים קצת אוויר אמא שלי גם הייתה אצלנו אז אני

והבת הגדולה שמרנו שלא ידחפו אותה או משהו ויש גם עוד ילדים ואחרי דקה שלומי ריזל זה החתן שלי הוא מקבל טלפון ממדי ריזל אח שלו שגר בשדרות והוא אומר יש חדירה של מחבלים תיכנסו למקלט להגיף את כל הבית ולשמור על שקט מוחלט מיד התקשרנו לבת שלי אתי שגרה והיה פה אתי ראתה מהחלון כבר כדורים מתנוססים היא לא ידע בדיוק מה זה ידע שזה לא איזה קסם שנפל או משהו הבינה שקורה פה משהו והנס הגדול ש הה שהיא מיד התקשרה לחתן שלנו שני אורקני שהוא אחראי על בית התבשיל והוא התכונן לצאת לבית חבד הייתה הזקה ועוד הזקה הוא בא לצאת כי הוא אחראי של הבית חבד שמה ואז היא אמר לו יש מחבלים אל תצא זה היה ממש הצלה כי חס וחלילה אם הוא היה

ממשיך במרחק מאוד קטן מסתבר שהייתה חוליה של שבע מחבלים עם נשק גם נגד טנקים בכתף הם החזיקו ואז ירו לכל עבר ב שעה הראשונה השתדלנו לא לשתות ולא לאכול כדי שלא נצטרך לצאת מהחדר הזה כי א ביקשו גם לא לפתוח את המים שלא יהיה שום רש כי הם מקיפים את הבתים השם ישמור איפה שיש רש שהם יורים ואיפה שקט זה קצת יותר בטוח אז ככה היינו בלחץ ההרגשה היייתה מאוד מאוד קשה מאוד כבדה זה פתאום להרגיש את הפראות שקראנו עליהם בספרים לפני 100 או 200 שנה וזה פתאום הכל ביחד וגם שקט וגם מחבלים וגם מתחילים לשמוע רעשים של יריות מהאזור הזה היה מאוד מאוד מלחיץ א בינתיים ם גם הילדים התחילו גם קצת להקים מלחץ כי הם לא מבינים סוגרים את

הדלתות ולמה סוגרים ומי צריך להגיע ולמה לא מגיעים לא הבינו ככה היה בלבול היו גם תינוקות קטנים לא בכו מה איך איך אי שמר ש בשקט כמה ש אנחנו מדברים בינתיים היינו בשעתיים הראשונות שהשתדל לא לתת להם לשתות ולאכול כי אם ניתן להם לשתות ולאכול זה רעש ושכנו את הזמן למקסימום ואז נתנו קצת ממש טיפה טיפה לשתות וטיפה טיפה לאכול ואז פתאום מתחיל המסדר שצריכים לשירותים אז אני בזחילה על הרצפה כי אמור לנו לא לעבור את הגובה של החלון אז אני בזחילה על הרצפה מלבה לשירותים הלא חזור ואני רואה גם שהחתן מקבל הודעות ובעלי ככה פולט זה זה הרבה יותר גרוע מיום כיפור וזה יהיה יותר מורכב וממושך לצערנו ברחוב של בית חבד השם ישמור

היו היו ברחוב א שכבו אנשים ללא רוח חיים קרוב ל20 אנשים חלק מהם מהמתפללים ומתפלל של בית הכנסת מסתבר שכש המחבלים הגיעו עם ציוד כזה כבד הם פגעו השם ישמור בכל מי שהיה ברחוב השם ישמור נכנסו לשתי בתים בצד של בית חבד בשתי הצדדים נכנסו וייראו השם ישמור וביריות הראשונות שהיה אז כמובן שמי ש שעם נשק וחייל מגיע שוטר מגיע אזרחים מגיעים הם יראו ואז יצא שלא היה כוחות ביטחון לא צבה ולא שוטרים ולא כוחות ההצלה כי כולם נפגעו מהירי וכשאני ניסתי בלי לדעת כמה המצב קשה התקשרתי למתנדב שעובד באיחוד הצלה ואמרתי לו אני צריכה פה לעזור לאישה שקשה לה קצת לנשום ואתה יכול לבוא הוא אמר מעבר לקיר יש פה חמש מחבלים עם בני ערובה

אני לא יכול לצאת אין אין שום תנועה אני לא יכול אז הוא נתן לי בשקט את ההדרכה קצת עזרתי בהמשך הייתה צריכה הייתה צריכה להתפנות לניתוח של חירום אז השגנו את הכל ובליווי של נשק א היא הלכה לבית רפואה לטיפול שהיא צריכה עכשיו לפני שהיא הלכה כאלו היינו מאוד בדילמה כי היא מתקשרת אליי לקבל ממני מה לעשות ואנחנו עושים לפי ההנחיות שהתורה קובעת מה פיקוח נפש להישאר זה מסוכן לתת זה מסוכן אז אחרי כל הבירור הרפואי שעשינו שהרופא אמר שצריך להגיע ידעתי שאנחנו לא נעשה בלי לשאול את הרבי זה היה ביום שני בשבוע בשלישי אז אני כותבת מה מה נוגע לי עכשיו דלב הנפש נוגע לי בלב הנפש שכל בני ובנות ישראל איפה שהם נמצאים כולם

מתבלים ולא יודעים מה קורה איתם אם זה החיילים בחזית אם זה הפצועים אם בני המשפחה כל עם ישראל נמצא במצב של בלבול ברמות על שאי אפשר לטאר את זה וככה אני פותחת את האגרות הקודש כותבת ופותחת והרבי עונה לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ל כבר עשה לי כאילו הרים אותי כזה ואמרתי יופי אפשר לצאת בשמחה והכל יהיה בסדר זה היה בזמן שעוד אופקים לא הייתה מתוארת ממחבלים אז היינו בעוצר שלוש יממות היה אסור לצאת ולהיכנס הפחים נערמו בתוך הבית בנס גדול לא היה מהם ריח סגרנו בשתי שקיות וגם בקשר לכמות אם אנחנו ברוך השם 30 נפשות בבית נצו אין יוצא ואין בא אין מדבר הבית חשוך משתמשים רק עם פנסים אי אפשר להדליק את האור פחות או

יותר טווח של כמה זמן אנחנו מדברים כ יומיים וחצי של וצר מוחלט יומיים וחצי בעצם הייתם בתוך הבית אוצר ובלי להדליק אורות ובלי להרעיש איך הסבתם את זה לילדים ילדים קטנים הם לא מבינים הם לא מה מה עושים פה במקום הזה ניסנו להסביר שאנחנו צריכים להיות בשקט באמת זה היה קצת קשה כי כי מה נגיד להם שיש רובים בחוץ אבל אה הבאנו כנראה משחקים כאלה משחקים רק על הרצפה ובשקט כי אסור להתרומם יותר מגובה החלון כי היו מקומות שמחבלים השם ישמור פרצו את את החלונות ונכנסו והתחילו לראות ומתי את הבנת שיש אנשים קרובים אלייך ארי את מכירה 100 אנשים שמתו שנרצחו א כן זה המון אז זה רק במוצאי שבת שהתקשרה אליי מישהי שאלה מה נשמע רק

אז נודעתי לסדר הגודל של הפגיעה למעשה באופקים הרבה התושבים עזבו וגם מי שנמצא עדיין נמצאים בטראומה שבלילות את רואה את הדירות חשוכות את לא יודעת אם הם עזבו או הגיפו חשוך אין תנועה כל כך ברחובות רוב החנויות סגורות חוץ ממזון גם חלק מהמזון יש אנשים שמפחדים לפתוח ויש פעילויות שעושים לילדים בצורה מבוקרת במקומות מוגנים מטעם העירייה וכאלה איזה פעילויות אתם עושים הר אתם שם שליחים בטוחה שגם במצב הזה קוראים לן ם ומבקשים ממכם מה אתם עושים אז יש לנו ככה יש לנו בי תבשיל פעיל כל השנה שעוזר לנזקקים גם במנות חמות וגם במצרכים שזה קרטונים של מזון עכשיו זה היה באמת בבית התבשיל היה לנו סיפור קצת עצוב כי בבית התבשיל

מתנדבים גם חיילים ושוטרים ואזרחים ולצערנו אותם אנשים שהמתנדבים חלק מהם נפגע בהתקפה של המחבלים כם אלה שמגישים עזרה או המאבטחים אז כמה שעזרו מאוד בבית התבשיל השם ישמור נרצחו שמקום דמם וזה היה גם עוד איזשהו קטע לחזור למקום ואין את האנשים שעוזרים בכל אופן היה לנו גם נס אחד העוזרים בבית התבשיל קוראים לו פרג' והוא גר בי קיר צמוד עם רחל זאתי שהיו אצלה המחבלים ומה זה זה שתי בתים מבית חבד כאילו אומרים שהם קיבלו הנחיה גע לבתי כנסת ולבתי חבד או משהו כזה כי בגדר של בית חבד יש כמה יריות שהם ניסו גם לקלוע רק בשבע לא היה שם אנשים יראו ברחוב בכל אופן ה תכסי שהם עשו זה ככה הם עשו הזקה ואז ייצאו לחדר המוגן שזה

ברחוב ונכנסו הביתה ואז עוד פעם יראו ואז אותו פרג' חוזר הביתה מהר והוא הצליח בזווית העין לקלוט שיש מחבלים בקצה של הרחוב ואז הוא רץ מהר הביתה נעל סגר את השער ונכנס לבית והשתתף על המתחת לחלון של המטבח במשך שלוש שעות הוא ישב עם הידיים על העורף נמוך בלי לזוז המחבלים נכנסו לחצר שלו חמישה הם פוצצו רימון בחצר וייראו לעבר הבית כמה כמה וכמה יריות והוא לא זז הם ראו שאין תגובה שם בבית הם המשיכו לחצר אחורית והנס הגדול היה שהבן שלו שגר מאחורי הבית פתאום בערב חג החליט לנסוע לצפון ומנסים לפתוח את הדלת היא הייתה נעולה אבל הם גם לא היו שמה ואחרי כמה דקות בין הבית שלו לבין הבי יחידה של הבן שלו החמישה מחבלים

השתחל והגיעו לבית של רחל ואז הם פרצו את החלון של חדר שנה ואז הם באו והתמקמו אצל רחל ואז התחיל כל הבני הרובה שהם היו שמה הרבה הרבה שעות הם 17 שעות היו בתוך הבית והשכן בבית ליד שהשם ישמור באמת מחבלים ירו בו אבל לא היה מי שיגיש עזרה אותו פרג' אומר שהוא מרגיש שכל כך הרבה יריות ולא הצליחו לפגוע בו זה בגלל שהוא מתנדב ראשי בבית התבשיל זה מה שהוא הרגיש כשהוא שכב ומרגיש מרגיש את הרימון שמתפוצץ בבית בחצר והיינו שם לבקר אותו לראות אז בחצר הבית יש פיצוץ של הרימון ואז הם ממשיכים לראות חמישה מחבלים לכיוון החלון שלו במטבח יורים ויורים ואין תגובה כנראה שהם חשבו שהם פגעו ב ושחררו כאילו חמישה על מקום אחד וברוך

השם הוא ניצל עם המשפחה שלו וואו מטורף כאילו זה מה שהוא הרגיש בינו לבין עצמו במה מדהים מדהים אני נותרת לעצמי שבו הרבה סיפורים דרכך ואתם עזרתם ואתם לא מפסיקים לעזור כי אתם לא יוצאים משם הרבה פ נו אבל אתם נשארים שם יש לך איזשהו סיפור אחד שככה אכי נגע הכי נגע בליבך הולך איתך שלשום התקשר מישהו משווייץ מבזל והוא אומר יש לי קרובת משפחה שהיא בתוך הבית סגורה עם ילדים קטנים ואין לה אמצעים והיא פוחדת לצאת היא סגורה בתוך הדלת ואני רוצה לדעת שהיא מקבלת מזון אמרתי לו טוב אז בוא תיתן לי את הפרטים אז היה לי הרגשה הכי טובה בעולם להגיד לו אתמול היא קיבלה ארבע קרטוני מזון ושלשום היא קיבלה והיום היא תקבל ומחר

היא תקבל ואתה יכול להיות רגוע שם מבזל בשוויץ מעבר לדלת מחכים לארבע קרטונים והכל בסדר יש לה את המזון אז אתה לא צריך לפחד שאין לה היא עם מזון וכל מה שצריך היא יודעת את המספר והיא תתקשר וואו מדהים אב אבל אי איך אתם מכינים אתני לא מצריכה להבין שנייה כאילו בוא בואי תנסי להסביר את הנקודה הזאתי כ אין לכם בקושי אנשים שעוזרים לכם המצרכים הם מאוד בוא נגיד אי אפשר להשיג אותם בכל מקום כי שוב לא כולם מגיעים לשם אתם יש לך משפחה בכל זאת בבית שאת צריכה גם לדאוג לה יש לכם את השליחות ואתם עוד מביאים ארגזי מזון לשכנים לא לא צלחתי להבין איך איך זה עובד ביחד א אז ככה א הרב שני אור קניג שזה החתן שלנו הוא מטפל בבית

תבשיל כל השנה כן אז יש לו כבר את המנגנון אז כרגע הוא פנה לעוד מתנדבים גם שחלק כבר לא איתנו אז הוא פנה ופנה לכל הגורמים וריכז כמויות של מזון והמתנדבים גם לבתים גם ענות חמות כל מה שאפשר בעניין של מזון לסעוד את האנשים ואז הוא ממשיך במינון מוגבר גם לכל מי שמפחד לצאת מפתח הבית יש עדיין כאלה כן ישה כן הרבה הרה שבוים כבר בתוך הבית כן הם פשוט בטראומה או שזה קרה ברחוב שלהם אבל הרבה הרבה הרבה מקרים כאילו גםם אולי זה לא כל כך הגיוני אבל הם עדיין בטראומה לא מצליחים לצאת מהבית מעבר לדלת ואנחנו מביאים להם את המזון עד פתח הדלת ומודיעים שמנו את הקרטון הם פותחים ומכניסים וואו מכל הרגעים שעברת במשך השבועיים

האלה אני תרת לעצמי שהיו רגעים לא פשוטים את יכולה לשתף אותנו ברגע אחד שהוא היה הכי לא פשוט שלך הכי קשה הרגע הזה של ההתקפה של הבוקר שזה מסיבי מכל הצדדים הבן שלי ביחידה קרבית והוא קיבל את הצו בשעות יותר מאחרות אבל אמרו לה עדיין לא לצאת כי יש עוצר אז הבת שלי חשבה שאחרי האסון שהיה לנו ועכשיו עוד בן יוצא לצבא ואיזה קרבי אז היא חשבה שאולי אני לא אתן לו ללכת או יהיה פה איזשהו סרט כאילו התכוננה בוא נראה איך אמ מגיבה שהבן שלה יוצא עכשיו לקרבי במלחמה ולא מזמן קרה אבל כש שהוא הגיע לפתח הדלת קוראים לו שניאור תמיד עם חיוך על הפנים אומר אמא אני יוצא אמרתי לו שניאור ההיה ברכה ותדע שאני מתפללת עליך ועל כל

החיילים והחיילות בעם ישראל כי כולנו משפחה אחת כולנו גוף אחד ואת אותה כוונה שאני עושה עליך אני עושה על כל החיילים איפה שהם נמצאים מדים יש משהו שחיזק אותך ברגעים האלה כן אז א כן אז שיש את הנפיל רוח הזאתי ארת עצמי שחשובה אם הלך הרבה אסנט דם אה כן כן אז אה אני מנוייה אני מקבלת חדשות מחבד אינפו ואז הם שולחים לנונו תמיד את השירים באמת ברגע שהיה מאוד קשה אז אני ככה פותחת לראות מה קורה ואני רואה כנס של עשרות אלפי אנשים מול 770 עושים כנס של תורה תפילה וצדקה בשביל חיילי ישראל וזה קרה גם במוצאי החג עשו תפילה מ מיוחדת כנס ילדים וכל הבית הכנסת מלא באלפי איש שמתפללים לשלום חיילי ישראל וברקע אני שומעת

מטוסים ופיצוצים והזכות ואני כזה אומרת יואו מה התקרה תכף נופלת מה אנחנו עושים ואז אני ככה פותחת את הטלפון זה היה בש בבוקר ואני שומעת פעילות מסיבית של הצבא אז אני רואה שב 4 בבוקר כבר שלחו לי את ההודעה מה מ-770 מהידיעות ואז אני רואה ריקו עשו לכל הישראלים שעומדים לצאת לארץ הקודש זה נקרא צאתכם לשלום שולחים אותם עם אנרגיות אחרי שהתחזקו בתפילה בתורה וצדקה ומעשים טובים אתם כרגע אתם הבחורים שחוזרים לארץ אתם צריכים לצאת למבצע תפילין לעשות שמח לחיילים לחזק אותם להגיע אליהם עם ממתקים ועשו להם את צאתכם לשלום את זה עם השיר וצו עצה ופה אולי אנחנו נשמע את זה אם זה בסדר לך עכשיו בכלל ללכת עם פסוק זה משהו שמוד

מח ואם זה שיר בכלל בניגון הוא יותר מחזק אותנו ומשמח אותנו ובאמת פשוט מדהים לראות את ככ לשמוע את הניגון ולראות את הכוח של הביחד שלנו אז בעזרת השם שבאמת נזכה לשמור על שמחה תנה ככה מה שנקרא ו וואי בעזרת השם שכבר הגאולה תגיע תכף ו מידני גם אלי רוצה לשתף כאילו ביום השוש של הבן שלי שימי זה היה לפני שבוע היינו עסוקים כל היום ללוות לוויות ולנחם הגענו רק ב10 בלילה לבן שלי כי כל רגע קראו לנו למקום אחר או לשלי מליאן או ללבד אז ב10 בלילה הגעתי למקום של שימי ואמרנו את התהילים שצריך להגיד ביום ה-30 ואמרתי לו שימי אני מתחננת אליך כל מה שאנחנו עברנו לפני חודש איתך עוד 1300 משפחות עוברות לך לקדוש ברוך הוא לך

לרבי תתחנן תתחנן שיגמר הסיוט הזה איך אפשר כזה דבר ויש עוד פצועים ויש עוד בני הרובה ויש עוד כל מיני לך לשמיים ותעשה בלאגן זה מה שביקשתי ממנו השם אמן שייעשה בלאגן רציני שם למעלה ושכבר הביא לנו את הגאולה תודה רבה שרה יקרה אני ממש מעריכה שהגעת לכאן באמת ממש ממש מעריכה בתו חזקים למן עם ישראל בעזרת השם תודה ותודה רבה לכן נשים יקרות בעזרת השם אני מקווה ש יאללה כבר בתוכנית הבאה אנחנו נפרסם איך איך הגאולה כבר מתרחשת אמן ואמן תודה