"הוא הצליח למנוע את כניסת המחבלים" | סיפורו המטורף של דוד שימול ובית הכנסת בשדרות

אנחנו נמצאים היום בסדרות סדרות העיר הקרובה ביותר לרצועת אעזה בשעה באוקטובר עשרות מחבלים נכנסים לפה לתוך העיר ומבצעים מעשה טבח בבית הכנסת ברית שלום כהנים אליו אנחנו נכנסים עכשיו היה קרב יריות מחבלים מגיעים מנסים להיכנס לתוך בית הכנסת ומפי במילואים דוד שמעול וחייל המיתי שהיה איתו שני החבר'ה האלה מצליחים למנוע את הכניסה של המחבלים יש פה המון המון ניסים אנחנו נפגוש עכשיו את דוד ונשמע על הניסים האלה אני יכול לומר לכם שכשאני שמעתי את כל הניסים שהיו פה האמונה שלי עלתה ועלתה ועלתה מקום נקודה סיפור על הניסים בבית הכנסת ברית שלום כהנים עם הקצין דוד שמול מתחילים אנחנו מדברים על הבוקר של שמחת תורה ש ח

הבוקר מתים אינסופים של רקטות אנח מתרים ישר מהשנה לממד אשתי הילדים כולם בממד מחכים וויש עוד הזקה ועוד הקה ועוד הקה והם ברצף וזה לא נגמר פה כבר אני מרגיש שזה לא זה לא עוד איזה מתח יש פה משו אחר אנח יושבים ממד בסבלנות אני מעריך 20 ומשו דקות אולי קרוב לחצי שעה ותוך כדי גם אפשר להתחיל לשמוע פגזים של תק קרים מקלים זאת אומרת מבינים שיש משהו קצת שונה לא מבין שיש פה משהו שאני כאזרח אמור להתעסק איתו את אומר בסדר אולי חדירה בגדר בגלל זה יראו הרבה רקטות כדי לתמוך את החדירה יש חוליה חדרה צל מתעסק בזה ואז אני צריך לחשוב מה אני עושה עם תפילה השעה כבר שבע חג רוצה ללכת להתפלל אמרתי טוב יש לי בית כנסת קרוב

לבית הוא מקלט אילי אני יכול להתפלל בנחת גם מיור רקטות אני לא צריך לרוץ תוך כדי תפילה למרחב מוגן אני בהגדרה מתל במרחב מוגן זמרת עדיין לא עבר לך בראש ומדדים להכנס למחבלים ליד הבית לבית כנסת ממש ממש באף דמיון לא היה הילדים בוכים צועקים רוצים לבוא איתי לבית כנסת שמחת תורה זה חג שהילדים שמחים בו וסוכריות והפתעות אז אז מה זה משנה אם שנינו בית כנסת בחינתם זה אותו דבר בוא נלך לבית הכנסת בוא נשמח אני לוקח אריזה החלטה ואני אומר להם לא והם כועסים ובוכים וכאלה וככה אני הולך לבית הכנסת א אז אני גר בהמשך הרחוב ואנחנו הולכים בעצם לבית הכנסת שנמצא ממש כאן המרחק הוא קצר אז הרשתי לעצמי לעשות את המהלך הזה אם יש

צבע אדום אני רץ יש מרחב מוגן מאחורינו יש בית כנסת שהוא מרחב מוגן אני אספיק עכשיו השעה בעצם עכשיו השעה בערך 7 ו30 7 35 תחילת התפילה אוקיי א אז אני מגיע לבית הכנסת באמת כאילו הרחובות הם ריקים זה גם שעה יחסית מוקדמת חג שבת וגם כל הרקטות אז לא ציפיתי לראות יותר מ אני וצר אותך כדי שתמקם אותנו רגע אני מדליק את ה את האפליקציה אנחנו נמצאים בעצם עכשיו ממש ליד רחוב הרבי אנחנו בנאות הנביאים כן הנביאים שבעצם אנחנו בצד המערבי צפון מערבי של סדרות זאת רצועת עזה זאת אומרת האזורים של הרוב מקובל להבין שהם מאיימים הסדרות זה בית חנון ג'בליה אז נס מספר אחד קודם כל מעצם הגעה לבית הכנסת הזה זה נס מספר אחד שלי נס

מספר שתים או נס מספר א וחצי לא לקחתי את הילדים למרות הרצון והלחץ ולמרות ההבנה שמדובר בחג ו שהמרחק הוא קצר אז אם אני יכול וזה והמקום מוגן למה לא נס מספר שתיים בעצם אצל המחבלים אל למחבלים המחבלים בעצם מגיעים לסדרות על טנדרים מלאים במטענים ב rpg בכל מה שאפשר לפחד ממנו ו את כל הסיפור הזה הם משאירים בטנדר כי הטנדר נתקע להם בעצם ככה אני מבין לאחר מעשה זאת אומרת שאת כל התנועה בשכונה הם עשו רגלית בלי האמצעים הכבדים בלי חומר החבלה אם הרכב לא היה נתקע מה שהיה קורה זה שהם פשוט מאוד היו נכנסים עעם הרכב בשניה אחת rp r אחד שתיים לבית כנסת ואז האירוע אחר לגמרי אותו דבר גם לגבי הבתים בשכונה כן זאת אומרת

מישהו לא פותח נראה להם מדביקים מיתן מפוצצים את הבית ולכן נכנסים חמישה מחבלים רגלי כן ועוברים מתחילים לטייל פה כאילו כי בשלהם עושים הולכים ברחוב הולכים בשכונות רואים אנשים יורים לכיוונם יש כל מיני סרטונים שהם נכנסים לבניינים כן או לא עולים בבניינים אתם שומעים את כל זה לא שום דבר כלום כי אתם בתוך המקלט אנחנו בבית כנסת במקלט באנו להתפלל בית הכנסת ברית שלום כהנים על שם הצדיק רבי שלום בר חנון בית הכנסת מרוקאי בית הכנסת מרוקאי אסלי אורגינ ואז מה קורה אתה נכנס לבית הכנסת נכנס לבית הכנסת ומתחילים תפילה אתה בעצם נושא אקדח וגם את הטלפון שלך בגלל תפקיד צבאי אז אז את הטלפון בגלל שאני עם אפ במילואים את

הטלפון לא הבאתי בשלב הזה אבל אחרי שהיה עוד כמה זקות תוך כדי התפילה אמרתי זה כל כך חריג שאני לא מאמין שלא יזמנו אותי למילואים ולכן הלכתי להביא חזרתי הביתה הלכתי להבי את הטלפון הצנעת אותו בעצם בנרתיק של הטלית כשאתה חוזר אתה לא רואה מחבלות לא לא שום דבר אוקיי לתוך ישר לתוך התא מניח אותו בתא דואג שיהיה מתחתיו דברים שאם הוא יירטו שלא יעשה הרבה רעש כשלא להפריע לתפילה ויושב להתפלל תפילה שלכם אוקיי איך הגעתם כאילו למצב שהבנתם שיש מחבלים בכניסה באיזשהו שלב בתפילה נכנס פנימה ארן אחד המתפנים מבוהל וא אומר ירו עליי ישר אני קמתי מהמקום המיתה גם ככה התקרב אמר נו מה קרה תסביר מה קרה אמר הלכתי ברחוב ראיתי

מישהו שנראה כמו מגבניק אמרתי לו חג שמח שבת שלום פתאום הוא הרים עליי רובה כיבן והתחיל לראות עליי אנחנו מבינים שמשהו לא הגיוני בסיפור הזה מחברים לזה את הרעש מחברים לזה את הרעש של היריות אומר אוקיי יכול להיות שיש מחבלים בסדרות מפה אנחנו בעצם מתקדמים החוצה כל המתפללים בעצם לא אני ועמיתי אני דורך את הנשק עמיתי זה החייל אמיתי זה החייל חייל לוחם בגבעתי א אנחנו באים לכיוון הדלת בעצם כבר מהשלב הזה אנחנו מתחילים להצמד לפתוח זיג מחפשים ברגע שאני יוצא החוצה קצת כזה אני כבר מתחיל לשמוע יריעות כאילו זה יריעות לכיווני אז אז מיד אנחנו נסוגים שתי צעדים א שאני לא יכול לצאת החוצה פה מתחיל דיוון כן או לא לנהול

את הדלת לא לנהול את הדלת אנחנו מקבלים מפתחות מהגב ומנסים המיתי מנסה לנעול את הדלת הזאת ואני מכפה עליו א והדלת לא ננת אנחנו לא מוציים את המפתח או שהמפתח לא מסובב א לא לא לא מצ תוך כדי הלחץ תוך כדי הירי תוך כדי שאתה כל רגע אומר רגע באיזה שלב הגיעו ו יבואו לי מימין או יבואו לי משמאל מאיפה כל הדבר הזה מגיע ואז אנחנו מקבלים החלטה בעצם אני מקבל החלטה שאנחנו הולכים אחורה ואנחנו תופסים לעצמנו בעצם זווית זיג ואז בעצם בשלב הזה אנחנו נעמדים צמוד לפינה הזאת ימוש יש דופן כאילו כפולה ואז הפינה הזאת בעצם מה שהיא נותת לי היא נותת לי את הזווית מצד אחד לכיוון השטח ההשמדה הזה שנמצא מולנו מצד שני היא חוספת אותי

במינימום למי שנמצא מעבר לקיר ששם היו המחבלים שהחלק הזה שומר עליך כאילו החלק הזה בדיוק החלק הזה שומר עלי והחלק הזה שומר עליי אבל אף מחבל לא הצליח להכניס את עצמו ל אז יפה עוברת לא יודע עברות כמה שניות דקה שתיים לא יודע כמה זמן תחושת הזמן פה היא קשה אחרי זה נדבר על כמה זמן כל האירוע אבל אבל באופן כקשה בשלב מסוים מציץ ראש של המחבל ש של אחד מחבלים מפה מציץ הצצה מהירה כזאת טק טק כזה אתה רואה בחור גבוה גלוח ראש שחום זקן אבות חולצה כחולה כהה וסט שחור מחבל אי אפשר לטעות אוקיי אוקיי זה היה כל כך חפוף ד שניקו לא רואה את הרובה הוא לא נכנס עם גוף הוא עשה הוא הבין שהוא שיש משהו הוא עשה כזה רק עם הראש ממש

לרגע אז אתה גם לא מספיק לראות כי אתה לפני רגע בבית כנסת אנשים לא אנשים מתפללים לא יודע מה פתאום מציץ ראש חוזר מיד אתה מבין אוקיי נגמר האנשים עכשיו אנשים לא ייכנסו פה יותר א ואז מתחיל בעצם מאותו רגע מתחילות א היריות קרב היריעות סביב הכניסה לבית הכנסת בסדר כשאני עומד פה צמוד לפינה כאן אפשר לראות גם את הסימנים של ה של הרשף מהאקדח שלי ושים לב שזה גם קצת נמוך זאת אומרת אני עומד נמוך אני מכופף גוף קצת והמיטה הי ביקשתי ממנו להיות בקריאה מימיני והילוכים ופה יש נקודה של רסיס שהיא מעל גובה הראש שלי ואני פה אז בעצם המתה יושב עם הנשק הארוך שלו ושנינו לכיוון זיג של הדלת ומתחילים חילוף אש הם יורים אנחנו

מחכים הם פתאום אתה רואה איזה קנה כן או לא רוצה להציץ את היורה חזרה ומנסים לנהל את התחמושת בצורה נחנו דברים פה על חמישה מטרים ב בין המחבלים לביניכם ן כן אני לא חושב שיש פה אפילו חמישה לדעתי זה שלוש מט ממש ממש כשפה יש דלת פה הדבר הזה זה דלת אלומיניום עם זכוכיות זאת אומרת אומנם יש בינינו דלת מפרידה אבל היא דלת שהיא לא מפרידה היא לא עושה כלום והם מנסים לפתוח את הם לא מגיעים אם הם מגיעים פה הם מקבלים כדור למעשה מה שאמרו שהמחבלים ניסו לפתוח את הדלת הם זה לא נכון כי הם אפילו לא הצליחו להגיע לא הגיעו למצב שם מול הדלת אם יש מחבל מול הדלת הוא עם כדור בתוך המ ראש אגב פה אנחנו רואים זה כדורים של המחבלים

כן פה ופה ובדלת וופה אפשר לראות כדורים שלנו פה כדורים שלנו כאילו אני רואה גם כדורים על הקיר בצד השני של הב זאת אומרת מכבלים יורים פנימה מחבלים יורים זה מגיע פנימה ובעצם הצד הזה שוב מסתיר אתכם זה המחסה שלכם כן חור עובר שמה עוד חור של כדור בכיסאות כל הבית כנסת פה רק מכיוון שכולנו נמצאים פה בשירותים שימו לב איזה מקום קטן 13 מתפללים ועוד שניים שמתחבאים מאחורי האחד שניים שמתחבאים מאחורי האחד מאחורי האחד בשלב מסוים אתה שומע את הדיבורים אתה שומע את הצעקות שלהם אתה שומע שקורה מהצד השני משהו ובאיזשהו שלב פתאום פיצוץ פה על הרצפה רימון שנתקע בעצם בדלת האלומיניום הזאת עכשיו זה דלת עם זכוכית אתה יכול

להגיד נס רשון נס נוסף הרימון לא שבר את הזכוכית ונכנס פנימה אלא נתקע מספר שלו כן נתקע כבר כנראה בחד הסרגלים של ה אלומיניום ה מתפוצץ מחוץ לבית הכנסת וואו עכשיו למול הזווית שלנו זה בעצם אומר שכולנו בסדר שנינו בסדר כולם מאחורה בסדר הרגשתם את ההדף מהפיצוץ הרגשנו את העדף אני יכול להגיד שבחוויה האישית שלי ל מול ניסיון שליז ת רימונים היה יחסית חלש אז כנראה זה בדיוק הריחוק הזה הדלת והמדרגות שרימון תקני גם כן שזה שהוא אבל הוא פיזה רסיסים לכל עבר אחרי זה תסתכל תראה שהכל מלא רסיסים תראה את התקרה מלאה ה רסיסים רימון אחד ממשיך הקרב בשלב מסוים נזרק רימון נוסף רימון נוסף עובר את הדלת רגע איך אתם מצליחים

לראות אם יש פה דלת הדלת היא דלת עם זכוכית הא דלת שקופה זה סרגלי אלומיניום זכוכית שבורה או לא שבורה לא משנה ה שקופה בעצם בשל זה אתה מחפש לראות את הקנה מציץ רגע החוצה כדי לראות בדיוק שהוא מצייץ אתה מחפש לראות את היד זורקת את הרימון אני ממש עם האקדח מחפש לראות יד עם רימון אמר אני נותן לו כדור בתוך היד הוא מתפוצץ בחוץ על הפס על הפס על זה אני מרוכז עובר לך בראש כמה כדורים יש לך בתוך האקדח האמת שלא זה אנחנו נגיע על זה גם לנס הכדורים שלי ואז מגיע רימון נופל פה רימון שתיים נופל פה רימון אני צועק רימון א אני מפה לוקח צד וחצי כזה זינוק זנק ונשכב פה משהו כזה כשאתה רואה את הרימון מול העיניים כן נשכב פה

עם הקנה לכיוון הכניסה כי אחרי רימון צריכה להגיע כניסה המיתי לוקח צעד וחצי אחורה המיתי זה החייל אני כן המיתי צעד וחצי אחורה ומגיע לפה ואנחנו מחכים לפיצוץ אין פיצוץ חכה עוד רגע אין פיצוץ אני בינתיים פה שוכב עם הקנה לכיוון הדלת כי אחרי רימון צריכה להגיע הכניסה מחכה מחכה מחכה לא מגיעה כניסה למה בעצם ן כניסה כאילו כי הרימון לא התפוצץ הבנתי הרימן יתפוצץ הרימון לא התפוצץ אז הוא לא יכנס כל הרעיון זה לפוצץ אותך ואז להיכנס בסיסי בלחימה ימון מפוצץ ומיד אחנס בזמן הזה א שאני שוכב שם וממתין שם אני מחייג למשטרה א כדי לדווח על כל האירוע אני חושב שזה כבר הפעם השנייה לדעתי דיווחתי עוד קודם כי זה כבר מבחינתי

עליית מדרגה לא רק שיש מחבלים הם גם חמושים ברימונים זורקים אותם פ שבינתיים בתחנת משטרת סדרות אין תחנה אין תחנה בדיוק יש בלי שום מושג גם המוקד מתקשר למשטרה זה מוקד זה לא התחנה עונה אז הוא לא אומר לך תקשיב לא יבוא אף אחד אתה מחכה סתם תחזיק מעמד אף אחד לא אומר לך את זה אתה אומר כל רגע יבוא מישהו כל רגע יבוא מישהו ואף אחד לא בא פתח סוגריים תי באו אני לא יודע לענות על זה ב לא לא לפה לא לא ממש ואז אנחנו לא יודע סיימתי את השיחה אני חוזר חזרה לזיג ועוד פעם אתה מחפש שקט אחרי הפיצוץ של הרימון הראשון החשמל נפל אזז חושך וחוזרים לפה בעצם ומנסים לשמוע כן נכנסים לא נכנסים כל הסיפור הזה לוקח הרבה זמן כמה עוד

רימונים יבואו אתה לא יודע פשוט מחכים ומחכים ומחכים המתנה מורטת עצבים לא יכול להגיד לי כמה זמן אני לא יודע כל האירוע בבית הכנסת מבחינתי לקח סדר גודל רואים את זה בסרטונים סדר גודל של 20 20 ומשהו דקות אוקיי זה נצח ממש נצח בשלב מסוים אני פה פותח את המצלמות אבטחה שיש לי בבית אני עם הטלפון פה יש לי מצלמות אבטחה בבית אני פותח את המצלמות אבטחה רוצה לראות מה קורה עם אשתי וילדים וגם אומר אולי המצלמה החיצונית תגיד לי איפה המחבלים כי הבית שלי הוא לא רחוק יכול להיות שיש עוד מחבלים או שם הלכו אני לא יודע מה קורה שקט אתה לא רוצה לצאת החוצה כי יכול להיות שמחכים לך כשתצא החוצה ואני מסתכל למצלמה ואני רואה שתי

מחבלים עומדים אצלי בחצר של הבית בחצר של הבית ש חצר של הבית בית קרקע ויטרינה אפשר להיכנס לבית בביתה אם לא להזיז את החלון פשוט הכי פשוט בעולם ואז הלב אם עד עכשיו הוא לא נפל אז אז פה רגע של א חיוורון כזה אני מרגיש כאילו צמ ואני צריך לצאת אני אומר למיטה המיטה יש לי מחבלים בבית אני צריך ללכת המיטה אומר לי אני לא יכול אני צריך לשר מתפללים אמרתי ו טוב אז אני אלך אני יוצא החוצה ככה זיג זיג כמו שעשינו קודם אני פותח פה זיג עוד זיג אחד לפה מסתכל לכיוון הגן משחקים פותח פה עוד אחד ראש בטח כן לאט לאט פותח לאט לאט את כל הזיג מתקדם לפינה מהפינה בעצם יש את המיגו הזאת אז אמרתי מה שאני אעשה אני ארוץ למיגונית

ובמגון אני אסתכל עוד פעם בטלפון לראות סטטוס כי אני יכול לרוץ פשוט הביתה אבל אם המחבלים לא נכנסים אליי לבית ואני רץ לתוכם אז אז בום שמג 10 שניות של ריצה פחות פחות רץ מפה למיגונית עושה את זה בריצה הפתח הוא מהצד השני אני מגיע ל הפתח של ה מיגונית כן אני מוציא את הטלפון לראות במצלמה אם המחבלים עדיין שם אם נכנסו הבית מה קורה אני רואה שהמחבלים עדיין שם ותוך כדי שאני מנסה להזיז המצלמה עם שאתה יכול לשלוט בה אני מנסה להזיז להבין אם מישהו נכנס לחלון או או לא כ אז אז בעצם אני אני רואה שהם בדיוק כאילו המצלמה מאבדת לי תקשורת כזה נופלת ואז עד שאני מרים אותה ואני בדיוק רואה את הרגליים שלהם הולכים מצליח

להיכנס למצלמות בתוך הבית רואה שהכל בסדר הישה ילדים בבית במעמד אף אחד לא זז לא עש הם לא יודעים שום דבר הם הם לא הדליקו את הטלפון ם אין מילוים נס למה המחבלים לא נכנסים לתוך בית הכנסת אחרי שני הרימונים כי הרימונים לא התפוצצו והם ראו התנגדות ויש להם אזרחים שהם יכולים לרצוח אז למה להם כן להסתכן נס מחכה פה מתעסק עם הטלפון ופה אין אנשים רחוב רק אין אנשים רחוב ריק נס נוסף שהמחבלים נמצאים אצלי בחצר אחד מהם יושב עם הקנה שלו ומסתכל לפה עם רובה ארוך ואני עם אקדח זאת אומרת שאם אני עובר את הקו הזה כשאני בא למיגונית או אם אני רוצה להתקדם לבית שלי כמו שרציתי בהתחלה הוא יורה בי משם וא לא יכול לעשות לו כלו שזה

בדיוק מטר מסתכל במצלמה המחבלים כבר לא אצלי בבית אני עושה חשבון רגע האם ללכת עכשיו הביתה ואז ליקח את הסיכון שאולי יבוא אולי יראו אותי בדרך ויחזרו לכיוון הבית שלי או להניח לזה אומר אני מניח לזה אני חוזר לבית הכנסת להיות עם המתפללים בבית הכנסת שזה מטורף בפני עצמו כי אשתך והילדים שמה כן אבל אני לא רוצה לקחת את הסיכון שמחבל רואה אותי ברחוב כמו שאמרתי ואז הוא בא אליי כי הוא ראה אותי הולך ברחוב זה אל החלטות של שנייה שמשנות חיים משניה פחות משנייה ואז אני בא לחזור לבית הכנסת אמרנו זיג נכון פותח את הזיג פה רואה מחבל עומד שם מה זה שם אתה יכול לראות את המכוניות מאחורי העץ שמה הוא עומד מחבל טווח רחוק

לאקדח לכל הדעות והוא מפנה לך נשק הר הוא לא רואה אותי הוא עומד עם הפנים צווחן ימינה לשם ת הוא מסתכל כיוון הזה ואני מסתכל ניצב אליו בעצם אז הוא בפרופיל כזה אתה רואה אותו והוא לא אני רואה אותו והוא לא רואה אותותי אני יודע שזה לא טווח של הקדח אני לוקח מה שנקרא מאמץ נשימה מחזיק את האקדח חזק חזק מצמיד אותו לדופן כדי לקבל כמה שיותר תמיכה באמת לעשות הכי טוב שאני יכול יורא בום אני לא פוגע בו ואז נגמר לי הכדורים נס מספר לא יודע כמה הנו שש אם הייתי יוצא הביתה ונתקל במחבל אצלי בבית לא אצלי בבית היו נגמרים לי הכדורים כשאני תחת אש בטווח קצר אינסטינקטיבית מה שאני עושה רץ חזרה לבית הכנסת שזה להתקרב למחבל כי

אם המחבל שם אני בעצם מתקרב אליו י ה גם יודע שמישהו יורע עכשיו הוא יודע עכשיו הוא גם מסתובב אליי ואז תוך כדי שאני רץ לשם הוא מזהה את זה זה כמו שאתה אומר זה עניין של שניות ואז הוא מתחיל לראות עליי אפשר לראות את הסימני כדורים על הקיר שם ממש כשניסיתי להיכנס לכיוון בית הכנסת כמה הטווח מהמכונית שם 30 מטר 30 מטר זה קשה לפגוע במטרה רצה אבל עם נשק ארוך 30 מטר זה אפשרי אז עכשיו אתה מסתכל על הזווית אתה אומר הנה הוא שמה הנה הזווית הנה הגובה של דוד יש הבדלי קבעים ממש לא רחוק ממני נס מספר ספור כן מגיע הלאה נכנס המיתי הרי נמצא פה עם הנשק ומה הניס והמחבל לא בא אז אני לא יודע אם הוא יבוא אחרי או לא לא אמרתי

להסתכל לחכות לראות אותו רצתי פנימה המיתי שומר על הכניסה המיטה שומר על הכניסה ולא יורא בי זה אתה יכול לקרוא לזה נס מספר נקסט כי הוא היה אמור לראות בי מישהו ז פה הוא לא אמור לזוז פה מישהו בום לא ירע בי תוך כדי שאני נכנס אני קולט שפה מחכה רימון נוסף רימון שלישי במספר שלא יתפוצץ גם שלא תפוצץ זאת אומרת שלושה רימונים נזרקו שתיים לא תפוצצו וואו אחד התפוצץ שאתה משחזר את זה לאחור דוד אתה אומר פעם אחת זה מזל טוב פעם שנייה מזל פעם שלישית מזל כל כך הרבה מזל כל כך הרבה מזל זה לא יכול להיות מזל זאת אומרת הסטטיסטיקה לא איתנו לא משנה מאמין לא מאמין סטטיסטיקה פה לא איתי מטורף א ואז ככה אנחנו נשארים בבית הכנסת

עובר עוד זמן ואני תוך כדי מתחיל להתכתב אמרנו מילואים מתחיל להתכתב עם הפים המקבילים המגד מה קורה המגד שלי בלחימה באופקים א מנסים להבין מה מה עושים עלא ואז הוא שולח תמונה של בית באופקים כותב מחבלים נכנסו ל הבית יש בני הרובה הבית הזה נראה כמו בית ברחוב המקביל איפה שראיתי את המחבל הוא לא כתב בית באופקים אלא שלח תמונה וכתב יש בני הרובה אני בראש אומר המחבלים נכנסו לתוך הבית הזה שנמצא ברחוב מקביל מה זה אומר שאפשר לצאת מפה אני אומר לאמיתי תקשיב אפשר לעצות ב אומר ללא אנחנו שלא מדובר בעצם באותו בית שאתה לא לא הבית שאני ראיתי בית אחר זה פשוט בצורת המבנה דומה נראה דומה כן נראה דומה שמדובר בכ על בית

באופקים בקים ואז אתה אומר אפשר לצאת אפשר לצאת מכיוון שכ כן אז אז אז באמת הם לא יוצאים הם נשארים ממיתה פה אני בשלב הזה הולך הביתה אני יודע של מחבלים בבית אני יודע שאין לי כדורים אולך הביתה בבית יש לך עוד בבית יש לי עוד כדורים אני אומר לאמיתי אמיתי נגמרו לי הכדורים אתה מה שנקרא עכשיו לבד על הזיג תוריד בבקשה את הרצועה כדי שאם חלילה אתה נפגע אני לוקח את הרובה אני ורה במקומך הוא מוריד את הרצועה ואנחנו ככה ממשיכים לחכות למה עוד פעם כי אם המחבל ה זה פתאום מחית חסור אחרי שהוא ראה שנכנסתי וזה אז אז אנחנו אנחנו יודעים שאנחנו בטוחים יותר או מגינים על הכניסה כמו קודם והמחבל לא נכנס לא מגיע לא חוזר ואז

אמרנו חזרנו לעניין ההודעה אני מסתכל רואה אומר בוא נצא הם נשארים פה המיתה ומתפעלים נשארים פה מחכים עד שמגיע הכוח להוציא אותם אני בשלב הזה הולך הביתה נס מספר אק לא זוכר כבר על כמה הגענו למה אני הולך ברחוב אין לי כדורים המחבלים עדיין מסתובבים זה ממש לא פה זה תמונה מאופקים ואני פשוט רץ הביתה בלי מחבלים בלי שום דבר מגיע נכנס לוקח מיד עולה למעלה לוקח מחסנית טוען את הנשק יש לי א שני מקומות בבית מסתכל מהקומה העליונה מחפש את המחבלים ברחוב אני לא רואה אותם ואז אני ורד לאשתי לקומה התחתונה לממד להגיד לאילת בואי רגע הצידה מסביר לה את הסיטואציה תקשיבי יש מחבלים ברחוב זה לא רקטות זה משהו אחר א ככה אנחנו

נשארים בממד בסבלנות מדברים ילדים משחקים כשאני כל הזמן מסתובב בחוץ אמתי איתם במד ואני מסתובב בבית מדלג בין חלונות ומחפש לראות מה קורה א בשלב מסוים מגיע הכוח צבאי ראשון שאני רואה שאני רואה ומתמקם עעל עלע על הבית ספר שמולי ועל המוסד לימודים שמול הביית שלי בדיעבד היה כוח אחר שהיה ברחוב המקביל שנלחם במחבלים והוא גם זה שחיסל אותם יש גם לוחם שנפל שם וזהו מבחינתי ככה האירוע מתחיל להיסגר מדבר קצת עם השכנים מבין רואה אמבולנס מגיע מבין שהשכן שלידי נרצח מאיר מלקה זכו לברכי השם מקום דמו ממש שכן צמוד השכן הצמוד בית צמוד זתומרת המחבלים הו שתי דקות בבית של דם היו שומעים בסרטון של המצלמת הבטחה שלי ארבע שניות

ו מייר הפך להיות מנוח בארבע שניות האלה כאצי שה עם חמישה ילדים בתוך הממד לא יודעים כלום מהסיפור מה עובר לך בראש ב בכל הרגעים האלה יש איזשהו מחשבה שלא קשורה ללחימה של וואו מה זה איך זה יכול להיות איפה מדינת ישראל איפה צהל איפה בוודאי לא אבל מדינת ישראל זה גדול בסוף אתה אומר רגע איפה כוחות הביטחון איפה הצבא איפה המשטרה א בגלל שאנחנו שומרי תורה ומצוות אז שבת וזה לא גם כשהייתי בטלפון לא נכנסתי לדיווחים לחדשות לקבוצות וואטסאפ זאת אומרת מאוד מאוד ענייני הוואטסאפ של המפקדים הוואטסאפ של החיילים שמגייסים אותם וזהו אני לא מתעסק בכלום אני אין לי מושג מה היקף האירוע בכלל אין לי מושג אחרי זה כשאני מתחיל

לצאת החוצה מסדרות למחסני חירום של היחידה אז אתה רואה את הרכבים בצד הרועים הרוסים שלוליות של דם בדרך זאת אומרת אתה רואה את ההיקף ככל שאתה מתקדם וזה לא נגמר אתה נוסע ויוצא מסדרות ועוד רחוב ועוד רחובות ומוות יוצא מסדרות ועוד אתה אומר בואנה מה הולך פה רק אחרי זה לאמצע היום כשכבר הגעתי לצפון א להצטייד בציוד לחימה שלנו אז אני פתאום מבין מה ההיקף לא מדובר עזבת את האישה והילדים ולצאת להילחם כן אז אז בגלל ש כשאני הלכתי היו שוטרים שכבר סגרו את הרחוב האחורי שם היו מחבלים אחרי שהחיילים חיסלו א ואז מחיתי ואז אז ידעתי שהאזור ה הוא בשליטה בדיעבד בדיעבד האזור אף פעם הוא לא היה בשליטה שלושה ימים זאת אומרת היו

עוד גלים של מחבלים ועוד מחבלים ואת זה לא ידעתי כשיצאתי ואת זה לא לקחתי בחשבון לי כשיצאתי תמונת המצבת היתה כות שאפשר להש אותם כבר אנחנו אחרי עניין המחבלים שמסתובבים ברחובות וא איך אתה מסכם את כל את כל מה שעברת פה אחרי יום כזה ובכלל אחרי התקופה הזאת אני יכול להגיד שברוך השם אני מלומד בניסים אני יכול לספור לך רק פה ולא כולל דברים שהיו בלחימה אחר כ זה חיזק לך את האמונה לגמרי אנחנו לא היינו אורים להיות מסוגלים לשוחח אילו ליזה וזה רק בשעתיים 14 ניסים בשעתיים וזה כל כפול כל האנשים שנמצאים פה בבית כנסת זה רק אצלי תוסיף על זה את כל הניסים בעזה את כל זה ברוך השם מה זה מביא אותי שהקדוש ברוך הוא חתם אותי

כנראה בשנה שחלפה ל חיים טובים ארוכים ולשלום ושצריך לא להתייאש כי באמת היה פה אירוע שבקלות היה אפשר להיכנס למראה שחורה ולהגיד אין לנו סיכוי והיו קולות כאלה נחנו לא צים פה בחיים היו קולות כאלה וברוך השם כשעושים לאט לאט שלב שלב ולא מסתכלים לפעמים נכון לעשות זום אט ולפעמים נכון לעשות המעשים היומיומיים הפעולות הקטנות עוד פעולה קטנה ועוד פעולה קטנה ועוד פעולה קטנה בסוף מצליחים וזה מה שהיה פה פשוט דיוק בפעולות הקטנות ואמונה גדולה כנראה מדהים אחי אני יכול לתך חיבוק פשוט ריגשת אוקי תודה רבה ה