מי באמת ראוי להנהיג? 👑*ישי לפידות במונולוג חזק מפרשת השבוע ויחי.

ספר בראשית אותו אנו מסיימים השבת מלא בגיבורים שונים ישנם בעלי ענווה וצניעות לצד תאבי שליטה וחבוד יש שם מלאים ברדיפת שררה והנהגה לחילופין את אלה שיתברכו בצניעות תהומית ובסיסית ככל שמלאכי הגויים או רשעי הפרשות מבקשים להם שלטון כוח שטח כך מפלתם גדולה יותר מצד שני אבותינו כולם בורחים מהשררה מהכבוד ומהנהגה יוסף הצדיק גיבור פרשתינו מקפיד פיד להבהיר לכל הנפגשים עמו. זה לא אני. השם אלוקי העולם נותן בי כוח. זה לא אני. הכל מהשם. אפילו את אחב המובחים הוא מנחם לא אתם אשמים. לא בי המנוחה. זה רק אלוקים חשבה לטובה. הכל הכל מאדון קול. מהשבוע הבא אנחנו נכספים למשה, עוד אחד מאבות האומה שבורח מהכבוד ומהנהגה עד

שאלוקים גואר בו. אני רוצה אותך, אתה השליח שלי. רק דמיינו ותטארו לכם איך היה נראה רעיון אישי עם יוסף הצדיק או עם משה הצנוע אצל אחד מערוצי החדשות. בימים הללו רבים מכריזים שהם ההנהגה הבאה. אני ראש הממשלה הנכון. אני אנהיג את העם. אני לא יודע מה נמצא בליבם של כל הרצים החדשים להנהגת המדינה או המחנות בכנסת ישראל. אני כן יודע שלפחות על פי דרך התרב רעבותם וחוסר הענווה שלהם חסר אצלהם הרבה מאוד מאותו חומר של מודעות עצמית וענווה טבעית שהיה תמון באבותינו ובמנהיגינו. אלה שבמאמץ רב היינו צריכים על מנת להוציא אותם מהאלמוניות שלהם ולשלוח אותם אל ראש המחנה ועל הנהגת