המתכון לסיפוק אמיתי - הרב זמיר כהן (כתוביות)

התורה לא רק מעניקה לאדם את האיזון הנכון, אלא היא גם ממלאת אותו בסיפוק ומילוי אמיתי. הרמח"ל מביא את דברי חז"ל במדרש על הפסוק: נפש האדם היא רוחנית. היא רוצה עניינים של העולם הזה גם כן, אבל אתה לא יכול למלא אותה. ברגע שהאדם נותן לעצמו מזון רוחני, היא מרגישה מילוי ושמחה וסיפוק. לכן "כשיש לו מנה - רוצה מאתיים, יש לו מאתיים - רוצה ארבע מאות", כך אומרים חז"ל. למה כשיש לו 200 הוא רוצה 400? למה לא 300? התשובה היא: כי אפשר לעבוד על הנפש פעם אחת. כשהיה לו 100 והוא הרגיש רע עם עצמו, הוא חשב שזה בגלל שחסר לו 100. כשהוא משיג את ה-100, הוא קצת מרגיש טוב, אבל ברגע שהנשמה קולטת "זה לא מה שחיפשתי", היא מרגישה

ריקנות. מה תגיד לה עכשיו? ניתן לך עוד 100 שיהיה 300? היא אומרת: אבל את זה כבר ניסיתי. אז הוא אומר: טוב, 400, עוד 200. אולי באמת עכשיו זה יעשה לי טוב. אבל כשמשיג את ה-400, הוא רואה שגם זה לא. בכל פעם הוא צריך להעלות את המחיר, בדיוק כמו בסמים. אנשים לוקחים איזה סם מסוים, מתרגלים אליו, כעת זה כבר לא מדבר אליהם, צריכים להגדיל את המינון כי הגוף התרגל, עד שהורסים לעצמם את החיים. אבל כשהאדם נותן לנשמה מזון רוחני שהוא באמת טוב בשבילה, מזון רוחני, חכמי הסוד אומרים, אלה שלושה דברים: אם לפני כן היה עצבני ועל משפט כזה היה מגיב בזעם, עכשיו, אחרי שנה-שנתיים של עבודה, של שיעורי תורה, של אימונים מפרכים שהוא

הרגיל את עצמו, גם אם נפל וכעס, עוד הפעם קם עד שנבנה, האדם הזה כשכעת שומע משפט שהוא יודע "אז הייתי משתולל ומתפרץ "על מי שאמר לי את המשפט הזה, "וכעת אני שומע ואני מגיב ברוגע, בחיוך, בשלווה", זה מזון לנשמה כי האישיות שלו נבנתה. זה שינוי רוחני, זה מרומם את האדם. וזה באמת הסוד שרואים אצל גדולי ישראל, עבודת המידות שלהם פלאית. ותמיד היו שמחים כי השקיעו בזה. הרמח"ל אומר: במילים של התורה ישנה הארה רוחנית. לא כמו חוכמות אחרות שרק מחכימות את השכל אבל הנשמה לא קיבלה כלום, פה הנשמה מקבלת אור רוחני, זה הסוד של לימוד תורה, שזה מזון לנשמה. כל מצווה מכוונת כנגד איבר בגוף או גיד בגוף וגם בנשמה. כל פעולה שאדם

עושה של מצווה נותן בעצם מזון לנשמה. כשהוא קושר תפילין על היד, הממד הרוחני של היד קיבל את המזון שלו. כך שומר על קדושת העיניים, אז הממד הרוחני של העיניים קיבלו את המזון שלהן כי היה לו ניסיון והוא התגבר. בא לו לדבר מילים של לשון הרע, רכילות, עלבונות, קללות, בדיחות לא נקיות, שלט בעצמו, הוא מתעלה. אלה שלושת הדברים שהם מזון לנשמה: