"פיניתי יהודים מהבית שלהם": טל גלר על הרגע המכונן בחייה

הייתה לנו הזכרה של סבתא שלנו ואמרתי לו אני מרגישה שאני חייבת לחזור בתשובה שסבתא כועסת עליי כי כי כי עשיתי משהו שלא עושים אותו אני יטל גלר עורכת דין ואחות גרה בנריה אמא לארבעה ילדים ואישה לצחי גדלתי בירושלים בארמון הנציב אבא שלי חזר בשאלה בגיל 18 וגדלתי בבית שבו יש אמא ספ רניה שככה שומרת א קידוש ובשבת ומצד שני אבא שזה עושה את מה שאמא אומר ו הרגש שלי בעצם שאני רוצה לשתף אתכם בו זה כשהייתי בצבא הייתי קצינה בצבא א ממש הגעתי להיות קצינת מטה בדיוק שהתחיל הגירוש מגוש קטיף והייתי מאוד חדורת מוטיבציה ורצון ככה לעשות את המשימה הזאתי כי האמנתי ש בדיוק כמו שהסברתי קודם א בבית שלי להגיע לכל מיני מקומות

כמו גוש קטיף א כביש המנהרות כביש אר א שלוש זה זה מקומות מסוכנים והאמנתי שהם גרים במקום שהוא מסוכן להם והייתי בטוחה ש ומאוד רציתי לבוא ולעזור להם בעצם לעזור להם לצאת משם כי הם לא באמת יודעים מה טוב בשבילהם וככה כשהגרוש התחיל אני זוכרת רגע ממש ממש משמעותי שככה שינה לי את החיים הגענו לקרם שלום אני לא כל כך בטוחה אם זה היה שם או לא ובעצם ראינו שרשרת אנושית של אנשים מחזיקים ידיים והייתי בטוחה שהם יצעקו עלינו יזרקו עלינו דברים ובעצם במקום להיות במקום הזה הם רק התחילו לשיר אוהבים את צהל אוהבים את צהל ופעם ראשונה שהבנתי בעצם מה אנחנו א את מי אנחנו הולכים לפנות מהבית את עצמנו זה זה לא שאנחנו הולכים

לפנות אנשים שהם לא מהעם שלנו או אנשים שרוצים להזיק לנו בעצם אנחנו מפנים ממש ממש את עצמנו והתובנה הזאתי ככה הייתה ממש ממש משמעותית והייתה רגע שבו הבנתי דברים על החיים ש על החיים באופן שונה מאיך שגדלתי בהמשך גם היה לי סיטואציה שרגע לפני שפינו את כולם לילה לפני יותר נכון ישבנו ודיברנו ככה עם המתנחלים א ואני הקדוש ברוך הוא רצה א והוא הפגיש אותי עם ילדה חמודה שקראו לה איילה א היא הייתה בת 13 זה ככה סיפור שמאוד תפס אותי וזכרתי אותו כי אחי היה בן 13 וקוראים לו אייל היא ממש שכנעה אותי למה זה לא טוב כאילו לעשות את מה שאנחנו עושים זה נגמר בערב הזה ויום אחר כך באמת התחיל הגירוש ואני זוכרת שהגענו לבית של

הילה והחיילות שהיו איתי ככה ביקשו ממני בואי תעזרי לנו לפנות אותה היא מאוד השתוללה ויש אה תמונה ממש מפורסמת שלי אחרי הסיטואציה הזאת בוכה בכי ככה מיום קד ליבה בלי להבין יותר מדי בשכל מה לא מה כאילו מה לא בסדר פה אבל מעומק הלב ככה מרגיש שהנשמה היהודית שליא צועקת כאילו ברוך השם שזכיתי בתקופה האחרונה בחודש חצי שנה האחרונה ככה להכיר לפגוש את הילה אותה ילדה שפניתי מהבית אנחנו חברות היום א וככה זכינו לסגור מעגל ממקום מרפא א הקדוש ברך הוא ככה היגרה ממש חמש דקות ממני ומאז כל פעם שאנחנו נפגשות אנחנו ככה מנסות לחבר עוד ועוד ועוד א קצה ולסגור עוד ועוד מעגלים והא אישה מאלפת ויש לה הרבה הרבה כוח לסלוח והמון

תובנות על החיים א לימים אחר כך גם פגשתי ככה בן דוד מהבני דודים הדתיים שלי הייתה לנו הזכרה של סבתא שלנו ואמרתי לו אני מרגישה שאני חייבת לחזור בתשובה שסבתא כועסת עליי כי כי כי עשיתי משהו שלא עושים אותו שפניתי יהודי מהבית שלהם זה לא משהו שיכולתי להבין אותו בשכל כי בשכל באמת באתי באיזשהו רצון מאוד א טהור לעזור לאותם אנשים שבעצם לא יכולים לעזור לעצמם מתנסה ככל שזה יהיה בעצם הרגע ששינה לי את החיים היה הרגע שבו הבנתי שכל מה שככה גדלתי עליו וההבנות שלי לגבי אותם מתיישבים שהיו גרים ב בגוש בגוש כיף שאני תמיד חשבתי ככה שזה כמה פחונים קטנים וגיליתי שזה י עיר שלמה הם אחים שלי הם לא אויבים שלי הרגע הזה שבו

באמת ראיתי אותם ככה מחזיקים ידיים ו שרים ביחד אוהבים את צהל אוהבים את צהל זה רגע שבו הרגשתי ש באמת זה רגע שמשנה את החיים שלי שבו אני מבינה דברים ש עד היום חשבתי בצורה כל כך שונה על אותם מתיישבים ופתאום אני מבינה שיכול להיות ש כל החיים זה היה איזשהו אינדוס תודעה כזאתי שרצו לגרום לי להרגיש שהם בעצם נגדי והם נגדנו נגד כל החיילים ושהם לא שהם לא חלק מאיתנו ה רצון הזה לעשות הפרדה חושבת שהסגירה מעגל ההפוכה היא בדיוק לגרום א לאנשים זאת הסיבה שהגעתי לכאן היום כדי לגרום לאנשים להבין שזה שאנחנו ביחד שאנחנו חלק ממשהו אחד שלם אה ואני חושבת שהתודעה הזאתי והשינוי המשמעותי הזה בחיים שלי נגרמו בדיוק באותו רגע

הרגע שבו לפעמים הרבה מהם חושבים שזה היה אולי מידי נחמד אלינו לחיילים ואולי הם היו מתנהגים אחרת אבל אני תמיד אומרת גם בשיחות שאני מעבירה שהקדוש ברוך הוא נתן לה נו את הבינה להתנהג בדרך הנכונה בדרך הישר דרך האהבה אחד של השני ואם הם היו מתנהגים אחרת כנראה אותי הם לא היו מצליחים להחזיר בתשובה וזה כאילו זה משמעותי זה משמעותי לבחור בדרך האהבה ולא בדרך הפילוג והשינה