"אמרתי לאמא 'אני לא אוכלת יותר חזיר'": ויקה חיה על מסע הגיור המרגש

בהתחלה התביישתי להגיד שאני מתגיירת ועכשיו אני הולכת עם ראש שמורה ואני אומרת אני עברתי גיור.

חיה ויקה או ויקה חיה?

ויקה חיה פשוט זה השם הראשון כאילו ויקה זה רגילה לויקה.

אז לפני שנדבר על למה חיה ומתי הוספת את זה אנחנו כבר נספר לצופות ולא נמתח אותם שעבר תהליך של גיור ולפני כן תהליך של אליה לארץ. ספרי לי קצת מעט לאיזה בית נולדת? איפה חית? אני מבינה שנולדת בבלרוס.

כן, נולדתי בבלרוס. האמת שזה הילדות שלי זה תקופה מאוד טובה אני זוכרת אותה א באור חיובי מה שנקרא. לא הכרתי את ישראל בכלל. זאת אומרת שגם לא למדו אותנו יותר מדי בבית ספר את הדברים האלה.

בטח לבית ספר גוי.

כן. אה מן הסתם אה לא. האמת בתור ילדים אני חושבת שאנחנו בכללי לא חושבים על הפרדה של דתות ומגזרים וזה היה גם חלק מזה שלא חשבתי על יהדות ואז קרה סיטואציה שאהבת נורים של אמא שלי יצרה את הקשר וזה סיפור מהסרטים באמת ופתאום אני מוצאת את עצמי בגיל תשע כשאמא שלי אומרת שאנחנו עוברים לישראל

רגע רגע רגע לאן את הולכת שנייה רגע את את את גדלה בבלרוס, חיים שכאלה, שלג ברוסיה, כאילו

כן

בכלל לא קשורה לישראל, לא מדברת מילה בעברית,

נכון?

לא קשורה לשום דבר שקשור ליהודים.

נכון, לא הכרתי גם יהדות, לא ידעתי מה זה. ולמדת בבית ספר גוי כמו שאתם את יודעת שגם אני מרוסיה בברית המצות אה אה אה אה איזה הפתעה בא הפודקאסט בשידור אז אני במקור אבילינה ואני מברית המועצות

אנחנו יכולות להחליף עכשיו את הפודקאסט לשפה רוסית ואף אחד לא הבא

די

אז בואי אנחנו נתמקד בך בלרוס חיים שכאלה את בת יחידה

יש לי אחות קטנה היא קטנה ממני בשבע שנים והיא במקרה גם עוברת עכשיו תהליך גיור אבל בצבא אה וזהו זה אני ואחותי מאבא ביולוגי ומי שאמא שלי חיה איתו עכשיו זה אבא החורק שלי.

אה זאת אומרת אמא חיה בנישואים ראשונים אתן מגיעות לעולם ואחרי זה אה אמא מתחתנת עוד פעם.

כן

פה בארץ?

לא. הם התחתנו שם. היא לא יהודיה אז מן הסתם שהיא לא יכלה להתחתן בארץ. אה וזהו. זה האמת קרה כל כך מהר שעכשיו שאני מסתכלת אחורה זה פשוט א הזוי. אבל בתור ילדה קיבלתי את זה בצורה די טובה וגם מכבדת כלפי אמא שלי כי היה לי חשוב שהיא תהיה מאושרת

וגם האמת מהרגע אני עוד זוכרת היום הראשון שעלינו לארץ שהיינו במטוס ואני זוכרת שבכיתי ולא לא יכולה להסביר את התחושה זה כנראה היה אושר כן התרגשות וכן פחד מסוים כי אני מגיעה למקום שאני לא מכירה אבל היה לי אושר פנימי שאני נמצאת במקום הנכון ואני מבינה ינה את זה בדיעבד. אז א כן, גם אחרי זה חזרתי בגיל 18 לבקר בבלרוס, לבקר את המשפחה אחרי שלא הייתי שם, תקופה מאוד ארוכה.

א זה היה האמת מרגש לראות את כל המקומות שהייתי בהם. מה שכן הבנתי שישראל זאת המדינה שלי, זה החיים שלי, כי לא יודעת אם את יודעת אשים שם מאוד מאוד קרים, מאוד קרים והם מרגישים את זה ואת מחייכת לבן אדם והוא חושב שהוא צריך לשלם לך עכשיו כסף על זה שחייכת אליו, על זה שאת נחמדה אליו ובארץ את מחייכת למישהו, הוא מחייך אלייך בחזרה והחמים חמימות הזאת ולא רק המזג או רחם גם החמימות של האנשים זה פשוט משהו שהוא כל כך לא מובן מאליו וזה בכללי בעיניי חלק מאוד מאוד חזק מעם היהודי

החמות

החום החום של העם הזה ו

זה מעניין ממש מעניין מה שאת אומרת אני גם חוויתי את הקרירות אני עליתי אומנם בגיל שבע לא בגיל תשע כמוך הייתי יותר קטנה אבל זה מאוד מאוד ידוע על ה על התושבים בברית המועצות זהו את הקרירות הזאת.

זהו. אז אני הבנתי את זה רק אחרי שחזרתי שם בתור ילדה בוגרת. בגיל תשע את כאילו את לא מכירה משהו אחר. ואז בגיל 18 חזרתי לשם לפני שהתגייסתי. ואני פתאום קולטת כמה האנשים שם א חסרי חיים במובן של אין אין אין אושר על הפנים שלהם, כולם אפורים. ואז הבנתי שכאילו זה היה עוד סוג של כזה סימן של הנה את נמצאת במקום הנכון ובשלב הזה את עדיין לא יהודיה?

אני לא יהודיה. כן.

אוקיי. רגע רגע אז לא 18 בואי שנייה נחזיר אותך לרעיון הזה שאמא אומרת אנחנו עולים לארץ. איך ילדה בעצם שיש לה כבר חברות וכ יש לה חיים יש לך לימודים יש לך מורה שאת אוהבת פתאום כאילו מה מה זה מה זה חוץ לארץ? מה לעלות על מטוס? איך קיבלת את זה?

זה היה הלם. אבל עוד פעם אני קיבלתי את זה בצורה מאוד בוגרת לילדה ואני בדיעבד מאוד מופטעת מעצמי שאני פשוט זוכרת שאני אמרתי לאמא שלי אמא אני רוצה שתעשי מה שיעשה אותך מאושרת לא הייתה לי התלפטות אבא שלי הביולוגיה אפילו באה אליי ושאל אותי את תישארי איתי נכון ואני בלב ידעתי שאין מצב אני לא נשארת פה אני עם אמא שלי ואני זוכרת שמן הסתם היה פחד ולעזוב את סבתא שלי, לעזוב את החיים שלי. לא זוכרת שהיה לי ממש תחושה של פספוס. אוי, אני לא אפגש עם הילדים האלה או אלה או שאי איזה באסה, אני עכשיו לא אלך לבית ספר הזה. לא היה לי את זה.

לא, כאילו, רצית ללכת עם אמא בכל מק?

לא היה לי. כן. אני לא היה לי אופציה אחרת. אני הולכת עם אמא.

אבא יהודי?

לא, אין לי שום קשר לצום כלום. זה לא שכאילו האבא היהודי הייתי צריכה לעשות גיורד בשביל כלום. שום קשר ליהדות. וזה גם א גרם לתהליך הגיור שלי להיות עוד יותר משמעותי כי אני מרגישה עכשיו אחריות מטורפת להיות הראשונה בדור שלי להיות יהודיה. איזה פחד.

כן. צמר מורות ממש. א

תגידי לי איך זה לאכול פתאום כשר? עברת לאכול כשר מן הסתם?

כן. גם איך זה? כי אני יודעת שהבשר הלבן ברוסיה זה כזה מעזן. אני אספר לך על זה משהו שגם קרה ברגע שעליתי לארץ, שזה גם משהו שלא יכולתי להסביר מהרגע שעליתי לישראל אני אמרתי לאמא שלי אני לא אוכלת יותר חזיר מאיפה זה הגיע אין לי מושג אבל אמרתי את זה למרות שלא ידעתי שזה קשור איכשהו ליהדות פשוט החלטתי

לא ידעת שאסור ביהדות חזיר

לא לא פשוט אמרתי לה יום אחד בהיר שאני לא אוכלת חזיר האם אני יודעת למה לא פשוט החלטתי שאני לא אוכלת כנראה הגוף שלי או שהנשמה שלי הרגישה את זה. בדיעבד גיליתי שודים לא אוכלים חזיר. וזה משהו ש באמת עוד משהו אם כבר מדברים על דברים מדהימים שאני לא הבנתי אז ובדיעבד אני מבינה למה זה קרה. זה כל פעם שנשארתי עם נון של המדינה נפש יהודי אומיה הייתי כבר בוכה. ואי אפשר להסביר את זה כי אני ילדה שעלתה מבלרוס הייתי שרה שם את האמנון כל שיעור מוזיקה אפס התרגשות אפס רגש והאמנון שם הרבה יותר ארוך מהאמנון בארץ פה זה שתי בתים אם אני לא טועה שתי בתים שנכנסו לי ללב כל כך עמוק באמת כל פעם עד היום שאני נשארת את האמנון

צמרמורות ולא יכולתי להסביר את זה לא יכולתי להסביר את התחושה למה אני מתרגל גשת מאמנון של מדינה שאני לא שייכת אליה

ואת עדיין לא יהודיה

ואני עדיין לא יהודיה אני זוכרת זה התחיל עוד מהיסודי כשעליתי לארץ בקושי ידעתי עברית לימדו אותנו את האמנון כי זה חשוב כל טקס שרים את האמנון ואני שרה ואני בוכה ואני לא מבינה למה

רגע איפה שיקנו אתכם

האמת שמהבחינה הזאת הסתדרנו הגענו ישר לבית של אבא חורג אז אה מבחינת ההסתגלות הכל הכל היה בסדר כן הרגשת שתיזה טוב זה כבר נושא יותר שקשור אל המשפחה אז עדיף שלא ניכנס לזה א וזה מתוקד שאת שומרת ככה על הגבולות ועל הגדרים לא לדבר על אף אחד ו

כן כי זה זה חיים אישיים כאילו לא רק שלי אלא של אנשים אחרים ואם אני אכנס לעניין הזה זה אנחנו לא נצא מזה

אוקיי אוקיי בסדר גמור אני מכבדת את זה אז בעצם את מגיעה לארץ ילדה קטנה עדיין ב במעטפת של נפש גויהה כביכול ואת מתקשרת לדברים שהם יהודיים ואת מתרגשת מהם מאוד כמו למשל האוכל הקשר וכמו למשל האמנון א מה קורה בבית ספר

בבית ספר

מקליטים אותך על זה שאת רוסיה שגיעה בחול האמת שזה אחת הסטיגמות הכי גדולות שהילדים היו איתם למזלי לא חוויתי חרם לא חוויתי השפלות יותר מדי ביסודי לא חוויתי את הדברים האלה, אבל כן היה פה ושם אמירה כמו אמ את אוכלת חזיר ודברים כאלה ודווקא זה היה לי משהו ממש הזוי כי דווקא כשהגעתי לארץ אמרתי שאני מפסיקה לאכול את זה ופתאום באים עליי עם הדבר הזה ואני לא הבנתי עדיין לא ידעתי שזה קשור ליהדות מה

הקשר כאילו

ולא הבנתי מה הקשר ובאמת ברוך השם כמו שאמרתי על העם הזה הוא חם ומקבל. אז גם ברגע שהגעתי ליסודי הייתה לי מורה מדהימה. באמת קראו לה מיכל. היא עדיין כנראה מורה בבית ספר שם. ולמרות שלא הבנתי מילה ממה שהיא אומרת כי לא ידעתי עברית. הרגשתי את החום שלה והרגשתי את האהבה שלה. וגם הבית ספר נתן לי מורה שלימדה אותי עברית א וגם מורה למוזיקה. היה שם מורה למוזיקה א ששם אותי בכוונה א לשיר כי זה יכול לפתח את המפטע שלי

שזה גאוני ואני מודה לו ברמות אני חושבת שאם לא הייתי הולכת לשיעורים האלה הייתי עכשיו במבטע עוד יותר כבד ממה שיש לי

לא נורא מכלל המבטע שלך

תודה רבה אני מקווה להשתפר עוד א א בעזרת השם

מדברת רוסת בבית אפשר לדבר

כן בגלל אמא

ברור

אמא לא מדברת עברית

היא מדברת אבל אה א היא כאילו היא לא רוצה שנשכח את הרוסית.

אני מקנה בך. תדעי לך ילדים שלי לא יודעים בכלל רוסית חוץ מאיזה מילה פה מילה שם כשאני כוסת

מה סבתא? לא יודעת

היא יודעת אבל היא מדברת את עברית כאילו אני מדברת עברית לא הייתה איזה סבתא כזאת א בבית שגידלה אותנו ודיברה איתנו רק רוסית אמא הייתה מאוד עסוקה עם העבודה וכשהייתה חוזרת היינו מדברים ברוסית אבל איכשהו פשוט זה עבר לעברית זה מה זה חבל אז כל הכבוד לך שאת שומרת על זה משתדלת למרות שלפעמים זה מקשה כזה ויש לי את היציעות ברוסית ואני כל פעם זה השפה והמבטע זה נגיד משהו שאמרו לי מלא פעמים עליו דברים וזה משהו שמאוד פגע בי אז היה לי חשוב לעבוד על המבטע שלי וזה דווקא ביאס אותי ש אבל זה חלק מהיחודיות שלך

כן

זה מזיר אותך ברגע שאת א מברוס או מהשטחים שם וזה הסיפורכים שלך בעצם

כן אז פשוט מקבלים את זה אין מה לעשות

זה יפה זה מהמם בעיניי וואו אוקיי אז את בעצם אומרת את לא סובלת מחרמות שזה נפלא כי בדרך כלל אני יודעת שאצלנו א היה כזה כאילו תחזרי לשם וזה ואת רוסיה

לא זה גם אמרו לי כן זה בחטיבה יותר הילדים הבריונים יותר שחושבים שהם א יכולים להגיד לאנשים דברים כאלה ולמזלי אני הייתי אחת ש לא יודעת עונה הייתי אומרת אני לא מרוסיה אני מבל וזה סוג של היה המנגנון שלי כי הם היו אומרים תחזרי לרוסיה אז אמרתי תח אני אני מבוסים כבר אתה שולח אותי לשם תשלח אותי מאיפה שבאתי

את יודעת לעמוד על שלך האבא החורג הוא יהודי

לכן בעצם אמא רצתה לעלות לארץ

הם התחתנו ורצו לחיות ביחד אז זאת הסיבה שעלינו

אה אמא שלי גם אני מאמינה לא הכיר את ישראל

א ולאמא לא היה עניין להתגייר זה משהו שלא

האמת שהיא סיפרה לי שהיא כן רצתה להתגייר

ושהיא מאוד לא אהבה את זה אני חושבת שהיא פשוט לא הייתה במסגרת הנכונה. אני דווקא בתור מישהי שעברה את זה ובתור מישהי שהתברכה במורה מקסימה שאני חושבת שאם לא הייתי אם לא המורה שלי אז אני לא הייתי עוברת את אותו תהליך ואני אומרת אמא שלי כל כך מתאים לה לעבור את זה וזה כל כך עצוב לי גם שהיא רואה את זה בצורה כל כך שלילית כי אני יודעת שזה לא כזה וגם אחותי עכשיו עוברת גיור והיא בעצמה כאילו אני אני אומרת להם על מלא דברים. אמרתי לך, אני אמרתי לך שזה לא ככה אני אמרתי לך שזה לא כמו שמראים בטלוויזיה, כי מאצגים את הדת בצורה מאוד מאוד שלילית וגם אני כשאני נכנסתי לתהליך גיור הופטעתי לטובה ברמות כי בהתחלה התביישתי להגיד שאני מתגיירת ועכשיו אני הולכת עם ראש שמורה ואני אומרת אני עברתי גיור

מתי עברת אותו באיזה שנה

סיימתי השנה א לפני קצת יותר מחודש היה לי את המבחן השני את המבחן הראשון אני לא עברתי

את ממש קלה טרייה אמאל'ה לכשך ברכות

את את ממש

כן אני ממש אני ממש נולדתי עכשיו אפשר להגיד

יואו איזה מרגש איזה ויקה השלת מעצמך שם במים במקווה ואיזה ויקה חדשה את היום

וואו אני חושבת שוויקה השלילית וכזאת שמפחדת מהחיים ומפחדת מכל דבר מהעבר בר מההווה, מהעתיד, ויקה ששופטת את עצמה. א ויקה שלא אוהבת את עצמה ולא מקבלת את עצמה. עכשיו אני רואה את משתדלת א באמת בזכות האמונה שלי א בקדוש ברוך הוא. אני באמת א אומרת הוא אוהב אותי. אז למה ש למה שאני לא אוהב את עצמי? לא יודעת. אני מנסה להעביר את זה גם בערוץ שלי א ובתוכן שאני מעלה ותמיד מנסה להיות הכי אמיתית. גם עכשיו באתי בלי איפור כזה להיות כמה שיותר טבעית כי אני באמת באמת מקבלת את עצמי כמו שאני גם עם הדברים מעבר וזה מאוד קשה כי אני לומדת שיעורי תורה אני מתקשרת זה למה שאמרתי עכשיו א ובעצם כשנכנסתי לעולם הדתי יותר יש לי

מלא בנות מקסימות שהכרתי שאני רואה אותם בצורה הכי תמימה שיש אין באמת גם רואות את העולם בצורה הכי תמימה שיש ואני מגיעה מעולם שהוא בלי דת בכלל. אז אני שפטתי את עצמי על המון דברים שראיתי, שחוויתי.

אבל מה את שמה במה שחווית? אז את לא אשמה

אז אני לא אשמה אבל א כן היה לי סוג של קושי לעבור את התהליך הזה לעשות את הסוויץ' כזה שויקה זהו עכשיו את יהודיה והקדוש ברוך הוא מקבל אותך כמו שאת למרות כל הדברים שעברת את תמיד יכולה להיות בן אדם טוב יותר וזה משהו שאני תמיד גלגלתי בראש את המחשבה שכל יום אני יכולה להיות בן אדם טוב יותר ממה שהייתי אתמול ואני סותה קצת מהנושא. לכל מי שצופה בזה במקרה, אני רוצה להעביר שאת מושלמת כמו שאת באמת, לא משנה מה, והקדוש ברוך הוא אוהב אותך והייתי רוצה שיגידו לי את זה גם ובדיעבד אני הבנתי את זה רק אחרי הגיור, אחרי שעברתי את זה,

רק אחרי שהגעת ליהדות, את מבינה בעצם שאת טובה, אה, שאין עלייך עין שיפוטית, שאת אהובה בכל מחיר, גם אם ולא משנה מה ורק פה את מבינה את זה קודם לא היה לך את המקום הזה היה לי את הבסיס כי אמא שלי גם חינכה אותי להרבה ערכים שהם לא ערכים של נצרות ובגלל זה כל כך כל כך התחברתי לילדות מההתחלה עוד בבית ספר למרות שלמדתי בבית ספר חילוני ולימדו אותנו תנך תמיד עניין אותי הסיפורים והמוסרי השכל שלימדו ואמרתי וואו ואהבת לרחה כמוך אני מאוד מאוד מתחברת לזה ואז מסתבר שזה ממש מה שמלמדים אותנו בתורה ולפני שהתחלתי את הגיור אני כן השתדלתי וניסיתי להיות בן אדם חיובי ומשהו היה חסר הרגשתי לא 100

חסר חלק בפאזל חסר ואני לא מבינה מה אני בן אדם חיובי אני עושה את זה אני עושה את זה וכאילו

יש לך אמא יש לך בית יש לךחוד יש לך דבר מה אתה לעשות מנטביע על כל מיני דברים שהם מעלים לחיווך אבל משהו חסר ובדיעבד אני יכולה להגיד שאחרי שעברתי את הגיור אני לא מרגישה יותר חסר אין לי פחד מכלום כן מן הסתם אני עדיין בן אדם אני מפחדת מחלקים נגיד אני מפחדת אוקיי מ יותר יותר נכון אני יכולה לשנות כבר את המילה ממפחדת למתרגשת אני מתרגשת מהעתיד אני מחכה בעזרת השם להיות להיות אמא א ולגדל ילדים ובר את כת 26 היוםכן

עזרת את הגיור ממש לפני שנייה וחצי לפני חודש ובעצם מגיל תע גיל 26 את חופה המון המון תהליכים בנפש של קרובה לא קרובה ודיה לא יהודיה מי אני איך אני וזה נמשך גיל מאוד מאוחר מתי בעצם את אומרת זהו אני רוצה להיות ודיה נמאס לי מכל הדבר הזה האמת המחשבה להיות א ודיה זה מה משהו שעבר בראש שלי גם חשבתי לעבור נתיב בצבא א פשוט לאותה תקופה בחיים זה כנראה לא היה מתאים ואני תמיד האמנתי שהכל קורה בזמן שלו

אבל רצית בזה אומרת את אומרת התבשלת בזה כל השנים

כן כן אני זה תמיד היה בראש שלי גם האמת אמא שלי אמרה לי גם תעברי גיור למה לא כאילו זה היה ככה א תעברי גיור בצבא וזה פשוט כנראה לא היה צריך לקרות קרות בצבא. ואז הגיע שבעיל האוקטובר והנפש שלי ממש רצתה להתפלל. אני אומרת הנפש כי אני לא אני לא הבנתי מאיפה זה מגיע הרצון לתפילה. את רואה אותי במקלט קורא תהילים וזה הדבר היחיד שהרגיע אותי. שום דבר אחר. לדבר עם הקדוש ברוך הוא זה מה שהרגיע אותי. ואני תמיד תמיד תמיד הייתי בן אדם שמאמין באל אחד. למרות שגדלתי בסביבה נוצרית, למרות שעברתי טבילה, לא באמת טבלו אותי במים וזה, עשו לי כזה שפריץ לפנים בגיל בגיל שש, כן?

אה, לא התחברתי לעולם הזה, לא הרגשתי שום דבר. ולמרות שהיה עליי צלב והלכתי איתו, לא באמת הרגשתי שייכת.

גם פה בארץ הלכתי מצו.

לא לא. מהרגע שהגעתי לארץ גם בלי שום קשר ליהדות לא הרגשתי רצון בכלל ללכת עם הצלב אני בישראל למה שאני אלך עם צלב

וכשהלכתי איתו שם בבלרוס

היה לזה איזשהי משמעות בעיני

לא היה לי שום דבר לא הרגשתי גאווה היום אני מחכה לקנות את המגן דוד שאני אעוד א ואני אלך איתו בגאווה אבל אז כשהלכתי עם הצלב אולי בגלל שהייתי ילדה ואולי באמת כי לא הרגשתי שום דבר לדת הזאת.

תגידי, אבא שלך לא כועס עליך סאבי עם הסבתאות? כאילו מה את צריכה את הילדות הזאת? אבא שלי הביולוגיה? אני לא בקשר איתו בכלל. אמ והסבים והסבתאות גם אני לא בקשר איתם.

זאת אומרת בנתק מהמשפחה ה לא חושבת שהם יודעים.

כן.

אה הם לא יודעים מה גיעור. מצד של אמא א כל המשפחה כבר רובם לא בחיים

זכרונם לברכה ומהצד של אבא אני בנתק איתם

כרגע אז משארת שהם לא יודעים שעברתי גיור אפילו וזה

יש מישהו שתומך בך בתהליך הזה מישהו שאמר לך לכי על זה את גדולה מהחיים את תצליחי זה יעבוד לך או שהיית שם לגמרי לבד אני מבינה שגם אמא מצד אחד אמרה לך טוב תעשי גיור אבל מצד שני אני מזל לא מתחברת לזה מותק אה כן אז האמת בתהליך הזה אני הרבה פעמים ממש הרגשתי לבד ואני בטוחה שהרבה אנשים שעוברים גיור יכולים להזדהות בסופו של דבר זה משהו שבחרתי לעבור בשביל עצמי והקדוש ברוך הוא העמיד אותי במבחנים לא פשוטים תני לי מבחן אחד אמא שלי ואחותי אין לאורך כל התהליך אין כאילו הפכו להיות מאוד נגד מאמא שאמרה לי תעשי גיור בצבא היא מאוד הפכה להיות נגד דווקא מאמא שאני אני מצפה ממנה לתמיכה הזאת, אני לא קיבלתי ממנה. ואני

אמרתי, אוקיי, זה מבחן שהקדוש ברוך הוא מעמיד אותי ואני אעבור למרות הקושי. אה, וכן הייתי צריכה לתקופה הזאת א לעשות סוג של נתק מהמשפחה א באמת בשביל שהיוכל לקיים את המצוות כמו שצריך א כהלכה.

אז מה עברת למדרשיה? מה בעצם עשית? אז

לא אני עברתי לגור לבד מההורים. וואו.

כן. וזה לא פשוט כי אני תמיד הייתי ילדה של אמא ואבל גם המצב בבית וגם עצם העובדה ש אני לא יכולה להיות בתוך התהליך כשיושבים לי פה וכל דבר קטן שאני עושה למרות שזה דברים טובים אני מברכת על אוכל אני מודע זה גם ערכים שאמא שלי חינכה אותי להגיד טוב תודה על כל דבר קטן זה משהו שהיא לימדה אותי אז פתאום כשאני כן עושה את זה אבל במסגרת של דת אז זה לא בסדר

זה קשור מבינה את אמא שזה קשה לה? פתאום את עוברת לדעת כאילו מה מהני אני יכולה להבין את אמא שזה קשה לה מהבחינה שהיא הרגישה שאני מתרחקת ממנה אבל זה ממש לא נכון ודווקא אני חושבת שהיהדות מלמדת אותנו לכבד את ההורים ולהתקרב ואני חושבת שזה עשה לי ההפך זה לימד אותי וחינך אותי לדברים שהם הרבה מעבר ואני חושבת שהיהדות הפכה אותי לבן אדם טוב יותר ואני חושבת שזה לא מובן מאליו היום אמא מכירה בזה שזה ככה תעשה לטוב

ה מכירה היא עדיין לא זה כאילו עדיין קשה לה אבל אני מבינה אותה ואני מכבדת אותה ואני איתה היא צריכה להבין שהיא אמא שלי לכל החיים לא משנה מה גם אם נולדתי מחדש בתור יהודיה

אני מכבדת אותה ואני אוהבת אותה כמו שאני אוהבת אותה אני מצפה שהיא תאהב אותי אז א

אוהבת אותך אין לי ספק

אין לי ספק תראי היום אני בעצמי אמא אני גם עשיתי איזשהו תהליך של בעצם לצאת מהמנם לא תהליך גיור אבל לצאת בעצם מהמסגרת שההורים חינכו אליהו והתחזקתי ובעצם המשבר הזה שיש להורים מעצם זה שאת פשוט פונה לדרך אחרת אז בעצם מה את אומרת כאילו מה שחינכתם זה בסדר אבל א בשביל אני רוצה משהו אחר וזה נורא פוגע בהורים אז אני יכולה להבין את ההתנגנות גם של אמא שלי כאילו מה עכשיו גרביונים זה מהצחה את זה אז אפשר מאוד להבין אותם ובאמת אחרי שאנחנו עושים איזשהו תהליך והם רואים שאנחנו כאלה הרבה יותר טובים, הרבה יותר נבונים, הרבה יותר מכבדים אז משהו בהם נרגע. אני בטוחה שאמא עוד

תקלהב מזה ועוד תקנה לי את החצויות בזרה.

בעזרת השם. אני לא קונה בזרה. אם כבר זרה יד שנייה אבל א

אה בואי נדבר על זה.

אז א אני

ספרי מה את עושה? אני שלוש שנים יוצרת תוכן ביוטיוב על אופנה איתית. אני בעצם מראה לאנשים דרך אחרת לההנות מאופנה וגם דרך הרבה יותר ידידותית לסביבה להנות מופנה. נגיד זה יד שנייה וזה יד שנייה.

את יודעת שרציתי לשאול אותך את זה?

כן.

לא כי זה דהוי כי אני כי היה כתוב לי בתחקיר שאת מתעסקת באופנה איתית ותסבירי תכף לצופות מה זה אופנה איתית אבל ראיתי שאת מעדיפה לקנות דברים ביד שנייה. כן. תסבירי גם מה זה האופנה אית וקיימות ואיך הגעת לזה בכלל. כאילו את רוסיה, את אמורה ללמוד כאילו את אמורה ללמוד רפואה או משהו כאילו מה? א לא אז האמת ש מגיל מאוד צעיר אני פשוט אהבתי לצלם את עצמי סתם לעשות סרטונים לעצמי וגם כמו החיבור שלי ליהדות יש דברים שאי אפשר להסביר וכנראה שהנשמה שלנו הקדוש ברוך הוא יודע את זה בלי שאנחנו יודעים ובסופו של דבר לכולנו יש שליחות אז אולי בעזרת השם זאת השליחות שלי אבל מה זה אופנה א קיומית מה זה בעצם אומר

אופנה אית

אופנה איתית זה בעצם נכון הכל כשאת הולכת לקניות יש לך שתי אופציות או להסתכל על הסיילים והמחירים הזולים ולהגיד אוקיי אני קונה את כל זה כי זה זול או שאת עוצרת רגע ואומרת ה אני אוהבת את הבד או שאני לא אוהבת את הבעד אני אלבש את זה או שאני לא אלבש את זה זאת אומרת שזה דרך צריכה שהיא פשוט יותר איתית את צריכה לחשוב לפני שאת קונה וזה זה קשור לכל דבר. בגלל שאני בוחרת לקנות יד שנייה אז זה כאילו איתית כפול ש כי אני גם בוחרת לקנות בגדים שהיו פעם של אנשים ולא משתמשים בהם אז א זה מושג שאת מצאת אופנה איתית כי כאילו צריך לא לבחור מהר את הסיילים אלא לחשוב לאט לאט ממש לא המצאתי את המושג זה משהו שהוא מוכר יותר

בארצות הברית יש את הפאספשן ויש את הסow fashשן כולנו מכירים את התעשיית האופנה הגדולה שהיא מייצרת בגדים בכמויות ואין לזה גבולות וגם אני חושבת שאנשים שמים לב שהאיכות של הבדים ירדה עם השנים אה וזה משהו שהוא יותר מוכר בחול אז ככה בעצם גיליתי את זה לפני שלוש שנים דרך יוצר תוכן בחול ואז א נכנסתי לעולם הזה יותר ויותר והתחלתי להתעניין בזה ואמרתי יש יד שנייה בארץ או שזה רק בחול וגיליתי שיש בארץ המון חנויות יד שנייה מקסימות ורובן גם הכסף הולך לצדקה. זאת אומרת שאת גם קונה בגדים שהם יכולים להיות חדשים לגמרי וגם הכסף הולך לצדקה הרבה פעמים.

אה, זאת אומרת, בעצם אבל ממה זה נובע לך? מעצם מעצם הרעיון שאנשים לא יבזבזו כסף או שלא יבזבזו זמן או שיוקים עם

אני חושבת שזה יותר ערכים של אנשים. זה כמו שאני בוחרת ללבוש צנוע כי זה גם חלק מהערכים שלי. אז גם בן אדם שבוחר לקנות יד שנייה במקום לקנות בקניון זה גם נובע מהערכים למרות שאני לא נגד שאנשים יקנו בקניון פשוט בעיניי אני חושבת שצריך לא להתפתות בקלות לדברים אלא לקנות כשבאמת צריך וזהו

זה פצצה מה שאת אומרת עכשיו כאילו או אמרת כזה משפט אבל לקנות באמת כשצריך וובאמת כשאנחנו רואים סיילים כמו שאת אומרת מה אבל זה כאילו זה 50% איך אני לא אקנה זה זהחנות שאני אוהבת לקנות בה ו-50% וחבל וכולי ואולי יש לך חתונה וכאילו טוב נו שיהיה בארון וכאילו למה שיהיה בארון את אומרת כשצריך

כולים וגם ברגע שאת מבינה שבעצם כל התעשייה הזאת כל הפרסומות שאת רואה כל הבגדים שאת רואה כל הסיילים ממיניהם זה נוצר בשביל שתקני אלא לא כי החנות נחמדה והיא פשוט רוצה אוקיי מסכנה את צריכה בקט חדש הנה קחי סייל זה לא בגלל זה ברגע שאת מבינה את זה אז את פשוט אומרת אני לא רוצה שיעבדו עליי אם אני רוצה לקנות בגד אני אקנה אותו גם אם הוא לא בסייל אז לא בסילים

אני לא קונה בקניון בכללי רק בחנויות יד שנייה או מעסקים שהם תוצרת כחול לבן עסקים ישראלים שמייצרים את הבגדים בארץ בחורה ערקית איך את עולה על זה מסתכלת על כל תבית קודם כל יש חנויות יהודיות ליד שנייה אמ וגם אה אני מחפשת בערוץ שלי אפשר לראות את כל החנויות יד שנייה שאני מטיילת בין מכירה בארץ

אה זהו אז מה עוד את עושה את מתעסקת באופנה איתית וקיימות את יוצרתכם מדברת על תהליך הגיור והערכים ומצוות ואהבת השם שלך ואת א גיורת ריאה

כן

מה עוד את עושה

כרגע האמת רק זה התברחתי בזה שהייתי מספיק חכמה לחסוך קצת אני עשיתי עבודה מועדפת אחרי הצבא ונשארתי בעבודה הזאת במשך חמש שנים, אבל העבודה הזאת התחילה להשפיע ממש לא טוב על הבריאות שלי. התחילו לי מגרנות אור וזה היה כבר סימן משמיים שאני צריכה לעזוב את המקום ולהתחיל להתמקד באמת בחלום שלי שזה הערוץ יוטיוב. אז כרגע אני פול אין ביצירת תוכן ואני חושבת שאפשר לראות את זה כי אני באמת מעלה די הרבה

והמגרנות עצרו עכשיו שעברת למשהו אחר המגרנות כבר אינן או שזה מלגע שעזבתי את העבודה ברוך השם בלי עיניך המגרנות פסקו

וואי למי שלא יודע בסוגריים תספרי לנו מה זה מגרנות אור

זה בעצם אני אני הייתי חווה את זה מהרגע שהייתי נכנסת לעבודה בגלל עכשיו הייתי עובדת במחסן, יש שם תקן של אור. הייתי נכנסת והיו לי אבובים בעיניים ואני היה לוקח לפחות שעה, שעה וחצי עד שהכדור היה משפיע ולא הייתי מסוגלת לעבוד, לא הייתי מסוגלת להסתכל בטלפון כי ה היה לי,

העיניים שלי היו מאובבות ואז זה היה הופך למיגרנה. אז כן זה ולא הבנתי מאיפה זה מגיע עד שהגעתי למסקנה שזה מהפלוריסנטים הייתי יושבת בעבודה עם כובע כל הזמן אה

ווא זה לא זה לא חייםזה כן ואז היה בחירה או לקחת סיכון וללכת עם החלום או להמשיך לעבוד ככה ו

ווואו את נותנת פה בשורה מאוד גדולה כי יש המון אנשים שסובילים ממגרנות א וגם ממגרנות אור עם ההילה הזאת א עם הכאבים הנוראים שחייבים חושך וכולי ווזה התקפים שיכולים להיות לאנשים פעם בחודש גם ובעצם מה שאת אומרת זה אפשר לשנות הרגלים בחיים

כן

וולהתפטר מהדבר הזה זה לא זה לא גזרה

כן זה סימן אתם לא צריכים לסבול בשביל הדברים האלה אם זה כבר משפיע על הבריאות צריך לעשות עם זה משהו

וזה באמת היה מפחיד כי אני בן אדם של ארגנים אני גם סובייטית אני בן בן אדם של עבודה. אז זה היה לי מאוד מאוד מאוד קשה, אבל באמת אני חושבת שגם בזכות זה שהתפתרתי היה לי גם יותר זמן להתמקד בגיור שלי כי כשהתפתרתי עדיין לא עברתי את המבחן לא עברתי את המבחן הראשון אני כבר זהו בוא נדבר על זה לא עברת את המבחן הראשון מה את עושה עם זה האמת א כלום המשכתי גרום לך להרגיש יאללה לא רוצים לא צריך מה אני צריכה להתחנף ממני מה אני צריכה זה

ממש ממש יש לי חיים. לא, זה לא לקח אותך לשם כי זה לא היה באופציות. אני יהודיה מבחינתי. כן, מן הסתם חשוב שיהיה לי את האישור. א אבל בנפש אני יהודיה ולא היה לי מחשבה לשנייה של אני מפסיקה, אני ממשיכה כרגיל. אני אמרתי לעצמי, גם באתי אמת עם תחושה, ידעתי שאני לא אעבור. זה תהליך שהוא לא פשוט ואני הרגשתי לאורך כל הגיור שזה מאוד אינטנסיבי. זה מאוד קשה. ואני בטוחה שאנשים בקהל שעברו גיור יכולים להזדהות איתי. א

מה הכי קשה? ת לי את הכי קשה. אני חושבת שהלבד זה מאוד קשה להרגיש לפעמים שאתה לבד ו

שכולם לא בעצם כולם נגדך כי גיליתי צעד שהוא מחבק ואוהב שזה הצעד הדתי שזה המורה שלי הבנות במדרשה א אנשים של לא יודעת הצד היהודי ומצד שני אני חוויתי את החוסר תמיכה מהמשפחה אז באמת הרגשתי די בודדה בתהליך, אבל מצד שני קיבלתי אהבה מכל כך הרבה מקומות. גם אפשר לראות הסרטון שהליתי על הגיור בערוץ שלי. זה הסרטון שהכי נצפ כרגע ואני בחיים לא חשבתי שאני אקבל כל כך הרבה אהבה. אני ממש חשדתי לעלות אותו או לא להעלות אותו. אבל בלב אני ידעתי שאני אני עושה את זה כי זה הסיפור שלי. זה חלק ממני. מי שירצה יקבל את זה ומי שלא אז אז לא. זה לא היום את מרגישה בדה

לא ממש לא

על שכאילו שום דבר לא השתנה זה עדיין אותה אמא את עדיין לא נשואה את עדיין כאילו רווקה את עדיין מחפשת א להתייצב בחיים כאילו את כבר לא מרגישה בודדה אני מרגישה חלק מהעם וכשאתה יודע שאתה חלק אתה לא בודד אף פעם אני הולכת ברחוב ואני פשוט אני לא מרגישה לבד יש לי גם את עצמי וגם את הקדוש ברוך הוא וברגע לא יודעת זה

זה מספיק כן כן

וואו

זה זה פשוט זה אי אפשר להסביר אני כמו שאמרתי קודם אני לא מפחדת אני מתרגשת אני לא יודעת איך הייתי לפני זה בלי הדברים האלה

איזה מצווה את חבת

וואו זה

התקלתי אותך

זה שאלה קשה כי אני יש את המצוות שאנחנו לא מבינים ואנחנו עושים כי צריך ויש את המצוות שהן ערקיות ואהבת לרחה כמוך שזה הבסיס של הבסיס בעיניי זה משהו שאם כל בן אדם היה מתנהג על פיו אז העולם היה טוב יותר א כל העניין של הצדקה

שזה גם כל כך לא מובן מאליו והיהדות מלמדת אותנו את הדברים האלה כל הזמן ועצם העניין של לא להיות אגואיסט זה מה שהתורה מלמדת אותנו שלרגע אל תסתכל על עצמך. תסתכל בחוץ למה הבן אדם הזה צריך, ממה הבן אדם הזה צריך והקדוש ברוך הוא יביא לך את מה שאת צריכה.

וואו, איזה אז זה נשמע שמאוד התחברת לכל הרעיון שהעם היהודי מביא איתו בעצם את המשנה של איך צריכה להיראות חברה מתוקנת.

נכון?

נשמע שזה מה שמאוד מאוד קרץ לך. הדיוק עשה.

מאוד כי זה מאוד מתחבר לי לדברים שגם אמרתי לך שאמא שלי חינכה אותי במהלך החיים. דברים שהם לא קשורים לדעת, אבל בדיעבד הם כן מתקשרים לי ליהדות, לערכים ו אני חושבת שהעולם היה טוב יותר אם אנשים היו קצת פחות מסתכלים על עצמם, אלא מסתכלים יותר מסביב. ואם לכל אחד היה אכפת מבן אדם שנמצא לידו אז העולם היה טוב יותר. שזה ערכים שהתורה מלמדת אותנו

ובאמת זה מדהים אותי כל פעם מחדש. ואני הגיעה ברמות להיות חלק אני עדיין לא

מהקלת

לא לא הקלתי כן אני ויקה חיה ואני מרגישה גם ויקה וגם חיה והיה לי סוג של מה זאת אומרת אני בחרתי

אני בחרתי את השם חיה כן שגם מתקשר לי לשביל האוקטובר

ולא רק כי את אמרת קודם שהאנשים הסובייטים כשחזרת בגיל 18 לא היה בהם חיות לא בהם חיים

אז זה כת שאני לא חשבתי על זה.

אז הנה, יש לך משהו. אני פתאום כולת שכאילו את הרגשת שיש לך

חיות. האמתו

וואו, את ריגשת אותי עכשיו ברמות. עכשיו אני מקשרת את זה באמת למה שאמרתי מקודם. וזה באמת נכון כי אני באמת באמת מרגישה חיה.

וואו.

ולפני לא יודעת. זה

זה מעניין. אני דיברתי ע עם גרות בעבר ואף אחת לא אמרה את מה שאמרת שבעצם א לעם שבאת ממנו א היה מין מבק של חוסר חיות, מין מין ערפול כזה, מין מסך כזה

כן

ומה שהרגשת בעם היהודי זה בעצם א משהו חם

ואמיתי

וואו איך יראה הבית שלך כשתבני אותו בעזרת השם

בעזרת השם בית יהודי כשר והכי חשוב שאני אהיה בריאה והילדים שלי יהיה בריאים. אני הגעתי לשלב שאני מרגישה שאני הקשמתי את החלום. אני מתרגשת לקראת העתיד, אבל אני יוצרת תוכן של משהו שאני מאמינה בו, תוכן שבנוי על הערכים שלי. אני עברתי גיור שזה משהו שלא חשבתי בחיים שאני אעשה. מן הסתם, אם היית אומרת את זה לויקה בת התשע, היא בחיים לא הייתה מאמינה לך והייתה אומרת מה? איך? מה? איך עשית את זה? אז מה את רוצה להגיד היום במבט לאחור? לויקה בתשע?

וואו.

להגיד לה שזה בסדר וש שהיא תעשה טעויות אבל היא בן אדם וש שאני אוהבת אותה כמו שהיא ושגם הקדוש ברוך הוא אוהב אותה וש שהיא אף פעם לא לבד אני בוכה כי באמת מהתרגשות כי ברגע שמבינים שהחיים א שאנחנו בוחרים לראות את הטוב בחיים האלה, יש המון רועה, אבל יש גם כל כך הרבה טוב. וברגע שבוחרים להתמקד בטוב הזה ולראות אותו, אז הוא בא אליך. ובאמת אני אני מודה על כל הדברים שעברתי וזה באמת תהליך לא פשוט כי גם אני הייתי ילדה מתבגרת גם אני לא אהבתי את איך שאני נראית אמ גם לי היו משלבות אני אגיד את זה כאילו אני לא יודעת אם מותר להגיד עובדניות

איזה

אה האמת שמהרגע שעליתי לארץ התחלתי להרגיש הבנתי מה זה חרדה חרדה באמת נפשית והיו לי המון מחשבות עובדניות ואני חייבת להגיד שרק בשנים האחרונות מהרגע שבאמת התחלתי להתחזק ולעבור את התהליך של הגיור אני הפסקתי להרגיש את זה כי אני יודעת שיש לי ייעוד וגם אם עכשיו אני לא יודעת אני מאמינה שיש לי ייעוד ואני מאמינה שאני אגיע לזה וברגע שיש אמונה אז אני לא מפחדת מכלום למרות שאני בן אדם ולכולנו יש ימים ותקופות לא פשוטות, אבל הכל יהיה בסדר.

וואו. ובאמת אני אני עדיין כמו שאמרתי לא מעקלת את זה שאני יהודיה ומרגישה שזה כל כך לא מובן מאליו והעם הזה קיבל אותי בצורה כל כך חמה וכל קיבלתי כל כך הרבה תגובות שאני אני באמת לא ציפיתי שאנשים כותבים לי ש א אני חלק מהעם ושהם אוהבים אותי וזה באמת כל כך לא מובד מאליו וזה באמת האהבת חינם שאני מאחלת שתהיה במדינה שלנו

אמן

של אחד כלפי השני שאנשים יבינו שלת אהבה להגיד מילה טובה זה לא עולה כסף

נכון

וגם מה שכן עולה כסף זה רק כסף זה חומרי זה כל כך חומרי ה מה שעושה לנו טוב בנשמה זה מה שהכי חשוב

איפה בשבתות בבית

לבד. יש לי גם את המשפחה המלווה, האמת שאני בקשר טוב איתם והם אנשים מדהימים אז מדי פעם אני איתם וגם אני משתדלת אני רוצה לאט לאט להתחיל לעשות קידוש עם אמא שלי ואחותי בעזרת השם שאחותי גם אם התחילה את התהליך של הגיור אז אולי תיכנס את זה איתי גם א כן ושגם היא תתחזק ונתחזק ביחד ונחזק את אמא שלנו ביחד

אמן בעזרת השם תגידי מה את רוצה להגיד לבורא עולם עולם עכשיו שאת יהודיה עם החתימות.

אני חושבת שפשוט תודה תודה שאני שאני נבחרתי להיוולד לעולם הזה כי זה גם כל כך לא מובן מאליו. אנשים א המחשבות שצו לי הרבה פעמים כשהייתי ילדה, כשהייתי בחרדות, זה למה באתי לעולם הזה והיה יותר טוב אם לא הייתי בו. ולפעמים כשאני באמת מבואעסת זה יכול לצוץ ואז אני אומרת לא הקדוש ברוך הוא בחר שאני אוולד אז הייתי צריכה להיוולד והייתי רוצה שכל בן אדם שרואה את זה או רואה את התוכן שלי ואני אומרת את זה הרבה פעמים שכל אחד ירגיש שהוא גיבור על שהוא בן אדם שחשוב ושחשוב לו להיות כאן שאם אני נמצאת כאן אז יש לי תכלית אז יש לי משמעות ושאף אחד חס וחלילה לא יוריד מעצמו לשנייה גם אם יש מחשבות כאלה

לך יש תכלית ולך יש תכלית ולכולם יש תכלית ואני באמת א כל האנשים שחושבים ככה בא לי פשוט לחבק אותם מרחוק שהם א אם מישהו חושב שהוא חס וחלילה אין לו משמעות בחיים האלה אז אה

אז שידע שלא

שידע שזה ממש לא נכון גם אם זה בן אדם שהוא לא מאמין כרגע א ומרגיש שאין לו תקווה שהוא צריך להתחיל מלחשוב חיובי

מדהים

שיש לו חשיבות

מדהים

אז א

יש פה קלפים תיקח לך קלף אחד אנחנו נסיים עם הקלף ואם תוכלי לשתף אותנו מה כתוב שם ואם את מתחברת וואו

בכל מקום מעשה לי מרחב שהוא בית וואי וואו זה מאוד חשוב כל העניין הזה של הבית אה באמת כי אני עכשיו אני מרגישה בבית ולא משנה איפה אני אהיה פה בארץ אני מרגישה בבית כי זאת המדינה שלי וזה הכי כיף בעולם להיות חלק ואני הייתי רוצה שגם כל אחד מהאנשים שגרים בארץ ירגיש שבית זה לא חומות, זה אתם. אתם הבית ו כמו שאתם רוצים להתנהג טוב לאנשים בבית, אפשר להתנהג ככה גם לאנשים בחוץ.

וואו, איזה מרגש. זה ממש מתאים לך. ככה נפתחו לי העיניים כשאמרת עם המרחב והבית. ואני רוצה שאולי נסיים ולאחל לכולם. גם מי שלא עובר את הגיור ועובר ממצב של גוי ליהודי. יש המון אנשים שקשה להם וכל מיני דברים הם מחפשים בית ואני חושבת שאנחנו אולי נאחל א נאחל להם שבעצם ימצאו את הבית שלהם בתוך עצמם.

כן.

אמ ואולי נסיים במילים של אה של תודה להשם ושאנחנו רוצים גם את הבית שלנו את בית המקדש.

עכשיו שבנית בית א בתוכך לבורא עולם. אז זהו. עכשיו רק צריך בית מקדש וזהו.

נכון? בעזרת השם.