אסתי מקייס על הפיגוע במלון פארק בנתניה בפסח לפני 23 שנה, על רגעי הפחד וחוסר האונים

תוך כדי אמא שלי מסתכלת בתפריט ואומרת, "מה? מה זה? זה או זה או זה או זה? אני לוקחת את הכל. באנו לבית מלון לההנות ולהיות ביחד. ואני זוכרת שהסתכלתי באגדה ממש, שנייה פתחתי, התלהבתי ובום בום! חזק חזק חזק חזק חזק. אני זוכרת שקמתי מהתנועה הזאת, הייתי על השולחן, עם הראש של השולחן ואני מרימה את הראש. קודם כל חושך. אין אף אחד שנמצא א בשולחן חושך. אני ספוגה במים ואני לא שומעת שום דבר באוזניים. שום דבר לא לא נשמע באוזניים. ואני מסתכלת ימינה שמאלה ואני לא מבינה מה קורה, איפה אני נמצאת, איפה כל המשפחה שלי.