יום הזיכרון ויום העצמאות בראי ההלכה | הלכה למעשה | עם אושרי מנהיימר והרב ירון אשכנזי

שלום לכם צופי וצופות הידברות. ערב טוב. יום שני בשבוע ואנחנו עם תוכנית הלכה למעשה. התוכנית שתעשה לכם סדר בכל הסוגיות, הקושיות וכל מה שצריך לדעת בנושא הלכה שונים שהמציקים לכם, מפריעים לכם, שסתם אתם רוצים לדעת. איתנו פה באולפן הרב ירון אשכנזי מרון ורבנו ראש קו ההלכה וחברה חבר ההנהלה הרוחנית של ארגון הידברות שלום לך כבוד הרב מה שלומך שלום משי היקר שלום לצופים היקרים כבוד הרב אני חייב להתחיל עם משהו שקרה לי השבוע השבוע אתה יודע נפגשתי עם חברים ואיך אומרים אי אפשר ישיבה עם חברים בלי איזה סוגיה בתורה שככה דנו בה שריכב ו שאלה שמאוד עוד עלתה שמה אתה יודע למדנו אנחנו כרגע גם בשידור הקודם בתכנית הקודמת

דיברנו על העניין של אה חלק מהעניין של מנהגי אבילות זהגם בגלל מותם גם של תלמידי רבי עקיבא תתקן אותי הרב אם אנחנו אם אני טועה כן בהחלט כל הכל המנהגים זה בגלל זה ודענו בעניין של סיבת מותם אנחנו יושבים ואומרים רגע אנחנו למדנו בגן למדנו בבית ספר שהסיבה של מותם היא בכמה מילים פשוטות מה שכולנו מדקלמים לא נהגו כבוד זה בזה זה כבוד הרב אני אני לא אפתח עכשיו את כל הדיון שאנחנו עלינו שם אבל אני שואל אותך כבוד הרב מה זה נהגו כבוד לו בזה לא הביאו להם קוד שתייה בבוקר לא אמרו בוקר טוב לא אמרו שלום מה שלומך מה זה לא נהגו כבוד זה בזה והאם יש איזשהו מצב שאפשר להשוות את זה למצב היום במדינה שלנו מה שאנחנו רואים

ברחובות אז קודם כל א אושרי אני חייב להדגיש ולומר שכשאנחנו מדברים על א על תלמידי רבי עקיבא צריכים לזכור שזה זה תלמידי רבי עקיבא, זה תנאים, זה לא ברמה שלנו בכלל. וכמו שכתוב שהגאון מוילנה הוא הגיע למצב שהוא הבין, יכל להבין איך נראה התנא אבל הוא לא יכל להבין איך נראה אדם פשוט בזמן הנביאים. כך כתוב, כך כמדומני רבי חיים מבולוז'ינא אמר. זאת אומרת רמה של תנה זה רמה שאי אפשר לתאר אותה. אבל בוא נעזוב רגע את הנקודה הזאת של תנאים ואחרי כל ההקדמה הזאת צריך לזכור מה כתוב לא כתוב שהיה ביניהם מחלוקת לא כתוב שהייתה ביניהם שנאה לא כתוב שהייתה ביניהם לשון הרע דלטוריה מה כתוב לא נהגו כבוד זה בזה כלומר הם לא

כיבדו אחד את השני מספיק לפי דרגתם אתה יודע יש זה הרבה פירושים הנושא של לא נהגו כבוד אחד בשני זה לא זה שלא הביאו לו תהי או לא אמר לו שלום בבוקר או אולי הכל ביחד או אולי אפילו אמר לו שלום ונתן לו תה אבל שידר לו א איזשהיא צורה של התנסאות מעליו. הרבה פירושים יכולים להיות לא נהגו כבוד זה בזה אבל לפי רמתם ודרגתם של תלמידי רבי עקיבא ברור שמדובר על הדברים הכי הכי דקים שיש שלא כתוב שהיה עוד פעם לא כתוב מחלוקת כתוב לא נהגו כבוד ואם אתה שואל מה הקשר לימינו אז תבין שאנחנו נמצאים בכלל במצב אחר לגמרי לצערנו בהידרדרות מאוד חמורה מאוד מאוד חמורה אנחנו נמצאים א אם כבר יש תקופה שמזכירה את מה שקורה לנו היום,

אני לא רוצה לפתוח פה, אבל דווקא התקופה של טרום חורבן בית המקדש שני זה זה התקופה שמזכירה הכי הרבה שם אתה רואה אנשים שהיו בריונים בירושלים והם היו נלחמים אחד בשני מי ישלוט בירושלים קואליציה אופוזיציה ומוכנים עד כדי שפיכות דמים ברוך השם עוד לא הגענו למצב הזה שלא נגיע בעזרת שלא נגיע ועד שפיכות דמים אבל ברגע שהרומאים מתאחדים להילחם מולם שלושת הבריונים מאחדים את הכל לצבא אחד ונלחמים בחירוף נפש זה לכתף זה אז היה לנו שביעי באוקטובר שכל עם ישראל חד וכולם נלחמו כתף אל כתף והבטחנו לעצמנו שלעולם לא עוד ולצערנו אותם ממיות חייבים לומר זה מיות מחרחרי ריב הם הצליחו עוד פעם לבקוע סדקים בחומה הזאת ואנחנו

צריכים להמשיך להרבות אהבה להמשיך להרבות חיבה להמשיך להרבות אחדות חילוקי דעות תמיד יהיו בינינו אשרי אין מה לעשות תמיד אין מצב גם במשפחה אחת אין אין דבר כזה שכולם חושבים אותו דבר אחד חושב א' השני חושב ב השלישי חושב ג' החוכמה ההבדל בין משפחה מלוקדת למשפחה לא מלוקדת זה לא שינוי הדעות אלא שיודעים לגשר על הפערים זה אחדות לגשר על הפערים אני יודע יש לי את האג'נדה שלי אתה יש לך את האג'נדה שלך אבל אנחנו אחים הרב חיזקת אבל אני רוצה שנייה לשאול עוד שאלה הזכרת פה עניין של לא נהגו כבוד זה בזה ומחלוקת מה מעל מה יותר גרוע ממה ברור שמחלוקת היא הרבה יותר חמורה וובוא נגיד גד שלא נהגו כבוד זה בזה. זה הייתה תביעה

על תלמידי רבי עקיבא. אני לא יודע אם אנחנו בדרגתנו היו נטבעים על דבר כזה דק שלא יודע מה. אם לא הבאתי לו מספיק את תה מספיק חם או אם לא מספיק כיבדתי אותו כשהוא אמר דבר תורה או כל מיני דברים כאלה. הלוואי שזה יהיה העבירות שלנו. הלוואי אומר הלוואי שאנחנו נזכה שאלו יהיה העבירות שלנו. אבל הם על העבירות הללו קיבלו מגפה. שנבין את את המדרגה של הצדקות של אותם חכמים. אמן. כבוד הרב, אני לפני שאנחנו נמשיך, אני אפנה לצופים ולצופות שלנו ואגיד מי שרוצה או רוצה לשלוח לנו הודעה, סוגיה, קושיה הלכתית, הטלפון מופיע כרגע על מסך. אנחנו מחכים לשאלות שלכם, אנחנו נענה עליהם בשמחה רבה. כבוד, אנחנו נתחיל עם השאלה הראשונה.

א דיברנו שבוע שעבר בתוכנית על עניין של שמיעת מוזיקה ועוד פעם הגיעה השאלה, כבוד הרב, האם מותר לשמוע מוזיקה? א בכלל א בנוסף מדוע הידברות משמיעים מוזיקה בין בהפסקות בהתנחתות של השידורים ועוד שתי שאלות ככה שגם עניין של זמן אימון של כושר או מה האם מותר לשמוע להשמיע מוזיקה גם לילדים אז נעשה חלוקה בין שאלה לשאלה נתחיל קודם כל עם הנושא של שמיעת מוזיקה כשלעצמה בשולחן ערוך מבואר שנהגו שלא לשת נשים מ מפסח עד לג או עד לד בעומר. א והמגן אברהם כותב שגם ריקודים ומכולות אסורים בזמן הזה. ובכלל ריקודים ומכולות זה איסור שמיית מוזיקה ששמיעית מוזיקה מביא לידי ריקודים ומכולות. אז קודם כל צריך לדעת שריקודים ומכולות

כלומר עצם הריקוד עצמו גם בלי מוזיקה הוא אסור ומוזיקה היא באה ומביאה לידי ריקוד. יש דיון בפוסקים לגבי מוזיקה שהיא לא מביאה לידי ריקוד. אז נגיד עכשיו אם בן אדם שומע שיר, שיר שהוא לא מרקיד ולא שום דבר, הוא רק מרגיע. א אז פה יש לנו את רב שלמה זמן נוערבך ויש עוד כמה פוסקים חשובים שכותבים שמנגינות רגועות אין בהם איסור כי מכיוון שהם לא מביאות לידי ריקוד וכל האיסור של מוזיקה הוא רק בגלל ריקוד אין פה בעיה להשמיע מנגינות ריגועות. אנחנו נוהגים כאילו אני מדבר אנחנו החרדים וגם מי שהוא יותר דתי חזק לא שומע כלום למה כי כך נהגנו במשך שנים לא שומעים שום דבר אדם שנמצא בעצבות אדם שנמצא באיזשהו סוג של טראומה

קושי אנשים שנמצאים בדרך וחוששים שלא ירדמו כל מיני דברים כאלה אנחנו מתירים להם לשמוע מנגינות רגועות בערוץ הידברות ההוראה ההלכתית שנתנו פה שיהיה מותר להשמיע מי מנגינות רגועות ולו דווקא שירים ווקלים וזה מסיבה פשוטה כי הידברות ערוץ הידברות נמצא בטלוויזיה אז א טלוויזיה מטבע הדברים יש ציבור גדול שהוא צורך אותנו ציבור שהוא לא דתי או ציבור שהוא מסורתי ואם לא ישמע אותנו ילך למקומות אחרים ולכן אנחנו על פי שורת הדין שזה לשמוע שירים רגועים ואפשר לשמוע שירים רגועים כמובן מי מי שמחמיר בזה ונוהג שלא לשמוע שירים רגועים אז בוודאי שבזמן השירים עדיף שינמיך ולא ישמע תוך כדי שאנחנו מדברים כבוד הרב א שואלים אותי

פה האם מותר לשמוע שירים גם לכבוד שבת קודש ביום שישי אז זהו אז יש בזה הרב יצחק יוסף הראשון לציון פסק שעשו הרב מזוז א בשיעורו זכר צדיק לברכה היה אומר שביום שישי לכבוד שבת תהיה מותר א כמובן כל אחד ינהג כפי מנהגות גו א האם זה מותר או אסור אבל יש בזה חלוקות א ואני חושב שבדבר בדבר כזה זה גם תלוי מאוד באופי של המשפחה של הבית של איפה אתה נמצא ולפעמים בן אדם צריך לדעת לעשות לעצמו חשבון מה כנגד מה אם אני אפילו רוצה להחמיר בבית שלי על מה אני כן אחמיר ועל מה אני לא אחמיר וכי לפעמים כשאני מחמיר איך אומרים מחמיר בהכה ומקל בקריאת שמע שקריאת שמע זה דאורייתא בה זה זה דברי קבלה זה דרבנן אז לא צריך להחמיר בכל

מיני דברים שאחרי זה מביאים הפסד כשאני לא יכול להחמיר בדברים שהם באמת מהותיים אז צריך להיות חכם איפה להקל איפה להחמיר כבוד הרב מה אנחנו עושים עם ילדים קטנים ילדים קטנים זה כבר רבי יעקב קמינצקי כתב א לגבי שלושת השבועות שילד שהוא קטן שהוא לא יכול להתרכז כמו בגנים אני מדבר על גנונים אה עד גיל שלוש נקרא לזה ככה שלוש ארבע אפילו חמש א שזה די קטן עדיין הלד לא אולי חמש כבר הוא מבין הוא יותר מבין שלוש ארבע כשאני צריך לרכז את הילדים אני יכול להפעיל להם מוזיקה שאני צריך להפעיל אותם אני יכול לעשות להם מוזיקה אני לא צריך לעשות את זה בוקלי כך כותב רבי יעקב קמינצקי שלצורך ילדים מותר גם בשלושת השבועות דרך אגב

שאדם עושה כתנה וכדומה רוצה להשמיע להם עכשיו כל מיני דברים להפעיל אותם, לעשות להם איזה פעילות. אין לו מטרה, לא ריקוד ולא כלום. הוא לא מרקיד אותם. הוא כן אומר להם, תסתובבו, תעשו עם הידיים, עם הרגליים, אבל המטרה שלו זה לרכז אותם. כבוד הרב, אנחנו ממשיכים לשאלה הבאה שגם עוסקת בספירת העומר. א כבוד הרב, שלום רב, האם מותר לכבש עכשיו בספירת העומר כיפות וציציות ביד או במכונה? מותר לחבש בשפירת העומר. כל האיסור בקיבוש זה רק בחול המועד. חול המועד שזה הזמן ש אסור לכבש כדי שאדם לא יכנס מנובל לועד, לא יכנס שהוא לא חיבש את הבגדים אז לכן גזרו שלא לכבש במועד עצמו. אבל בכל המועד מותר בספירת העומר מותר לחבש

כרגיל. כבוד הרב, לפני שנמשיך אני רוצה שנייה לציין פה משהו שכבוד הרב מניח שמצפה שאני אגיד אותו. אנחנו בשבוע שהוא אני אקרא לזה בתור אחד חוויה שחווה מאות ימי מילואים. שבוע יחסית מאוד קדוש, מאוד מרומם, מאוד נסגב. א יום הזיכרון לחייל צהל ונפגעי פעולות האבה ובהפרש של דקה ישר א זיקוקים וחג עצמות שכבר ניגע בזה. שואלת אותי פה צופה הבן שלי נפל במלחמה א האם ביום הזה אני יכולה לשמוע שירים? איי כמה זה כואב. קודם כל דבר ראשון צריך לדעת אף על פי שאנחנו אני לפני שאני מדבר בכלל על חיילים על חללי צהל על כל א א נפגעי פעולות היבה למיניהם דבר ראשון אני מרגיש את התחושה של נעליך מעל רגליך כי יש פה אנשים שמסרו נפש

למען כלל ישראל ואנחנו יודעים שהמסירות נפש שלהם היא לא תתואר המשפחה של אותם החללים גם מוסרים נפש מדי יום, מדי שעה, מדי רגע, כל רגע ורגע הם חווים את הנפילה הזאת. א אותו חלל אמנם הוא נפטר, אבל הוא אבל המשפחה שלו פה חווה את החסר ואת הל את החללות, את החלל שנוצר בעקבות פטירתו. א ומי אנחנו בכלל שנאמר להם מה אן דברי נחמה. אבל מה שכן צריך לומר שזה צריך להיות ברור לכולם. הוא נמצא, אותו חלל נמצא במקום הכי גבוה שיש. אין מקום יותר גבוה בעולם העליון יותר מאשר מקום שבו נמצאים עשרת הרוגי מלכות. יש שוט מבשרת ציון חלק הבי וארוכה על הנושא הזה של מעלת אלו שנפלו על מערכות ישראל. גם הרב עובדיה, מרן הרב עובדיה

בחזון עובדיה על ארבע תעניות מעריך בדבר הזה. יש לו גם תשובה בחווי דעת לגבי חללי מלחמת יום כיפור. גם פה אני אומר אותם אותם חללים הם לא הלכו לשו וגם לא משנה מה תהיה התוצאה מהמלחמה הזאת עצם זה שהם מסרו נפש על כלל ישראל והם נפלו על קדושת עם ישראל וארץ ישראל אז הם נמצאים במקום הכי גבוה שיש. נמצא ממחצי של רבי עקיבא, של רבן שמעון בן גמליאל, של רבי ישמעאל כהן גדול, של רבי יהודה בן בבה, של רבי חוץ פיטר מתורגמן, שכל עשרת הרוגי מלכות שאי אפשר לתאר איזה איזה שמחה יש באותו מקום ואולי זה בקור טוב קטן יכול לתת להם נחמה. היום הזה, יום הזיכרון הוא יום שמציינים אותו כיום של אבל, יום של צער, והוא יום מאוד מאוד

עצוב. אה, באמת כולנו עצובים ביום הזה, אבל אני חושב שצריך לקחת אותו גם כן ליום של תנופה. כלומר להבין עם ישראל תמיד חווה טרגדיות, תמיד חווה קשיים, תמיד היו טוווחו בנו, הרגו אותנו, אינו אותנו. עם ישראל 3000 שנה קיים על אף כל הכל הטרגדיות וכל כל הדברים הללו. ולכן נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם וזכה אותו החלל להיות חלק בשרשרת של אותם מיליונים שנמצאים במחיצתם של רבי עקיבא וחבריו וזה דבר אחד לגבי עניין של שמיעת מוזיקה ביום הזה אז כמו שאמרנו לגבי אנשים שנמצאים בצער אדם שנמצא במצב שהוא אה בצער גדול מאוד מותר לו לשמוע מוזיקה רגועה ואם הוא במצב שהוא בלתי נשלט, מותר לו אפילו לשמוע מוזיקה קצבית, גם מוזיקה

קצבית כדי לצאת מה מהצער הזה. אז כמובן שגם לאותה אמא שנמצאת בצער גדול, אם היא לא מסוגלת, היא יכולה לשמוע מוזיקה. זה לא מזלזל בקדושתו של הילד. הוא רוצה שתשמעי מוזיקה. הוא רוצה שתמשיכו את החיים. הוא רוצה. הוא רוצה. הוא מסתכל עליכם מלמעלה והוא רוצה שתמשיכו את החיים. הוא רוצה שאתם תמשיכו להביא עוד ילדים, להביא עוד נכדים, לשמוח בשמחת כולם. הוא לא נפל בשביל שאתם תהיו בצער. הוא נפל כדי שאתם תמשיכו לחיות. כבוד הרב, קיבלתי פה עכשיו הודעה שכל כך גורמת לי לזוז בינוחות בכיסא. כן. שאלה מאוד א אני לא יודע אם מיותרת או שהיא צריכה להישאל, אבל אני אשאל אותה. צריכה להישאל. מדוע חרדים אינם נוהגים לעמוד בזמן

התפירה? שאלה מצוינת אושר אני רוצה אני חושב ש אני כבוד הרב זה שאלה שהיא כל כך יש לי חברים מהמגזר החרדי ואני הם עומדים תמיד הם נעמדים איתי ביחד לפעמים לצידי לפעמים שלא לצידי וזה שאלה שכל כך אני לא יודע אם היא במקום או לא במקום אבל ומרגיש צורך שהרב יענה עליה היא במקום ומצוין שאתה שואל אותה ואני חרדי אומר נתחיל עם הנקודה הזאת אני חרדי ואני כשאני נמצא בביתי אני לא עומד וכשאני נמצא ברחוב אני עומד ואני אסביר וכמובן אז זה לא קשור לעניין של הזיכרון כי כשיש צפירה כולנו עוצרים את הכל ואומרים תהילים באותו רגע אין מישהו אצלי בבית שלא אומר תהילים או לא אומר משנה או לא אומר משהו כי זיכרון אמיתי על פי היהדות

הוא לא עמידת דקה דומיה שלא שאתה לא עושה זה כלום. מבחינה רוחנית, כשאדם עומד דקה דומיה והוא לא הוא חושב על הבעיות שיש לו בעבודה, אלא אם כן יש לו איזה חבר שנפל או איזה קרוב מאוד שנפל שאז אולי הוא נזכר בהם אולי זה קצת יותר נותן לו משמעות אבל אדם שנפלו לו כמה חברים בגיל 20 ועכשיו הוא נמצא בזה הוא עומד דקה דומיה אז הוא מכבד יותר מאשר מי שאומר פרק תהילים בוודאי שלא אנחנו מאמינים בני מאמינים ודי מאמין מן יודע כאשר אני צריך לעשות עליית נשמה אני צריך לעשות משהו לטובתם משהו רוחני מה אני עושה פרק תהילים אני אומר משנה אני אומר אני אומר משהו אני מדבר דברי תורה כדי לכבד אותם אבל וזה ההבל הגדול אושרי שכאן

צריך להיכנס לעניין כאשר אדם נמצא ברשות הרבים והוא נמצא במקום שבו אנשים לא יודעים לפרש אותו והוא חושבים שכשהוא הולך הוא מזלזל בכבוד המתים זה נראה שכביכול הוא מזלזל כאן אוי ואבוי אסור לבן אדם להמשיך ללכת ולרמוס את כבודם של החיים בעבר בדור של בדור הקודם שהיו אנשים אלה שהיו חילונים הם היו חרדים בנערותם ואחרי זה פרקו הם ידעו טוב מאוד שעל פי התורה אסור לעמוד דקה דומיה כי זה נקרא מנהג הגויים ולכן הייתה הוראה של הרבנים החזון איש וכדומה לא לעמוד, גם לא ברשות הרבים. היום בדור שלנו גדולי ישראל אומרים ברשות הרבים לעמוד. ולמה? כי אתה לא עומד עכשיו אני כשאני עומד ברשות הרבים אני לא מכוון לכבוד הנפטרים.

לכבוד הנפטרים אני אומר תהילים, אני אומר פרק משנה, אני אומר מה שאני יכול כדי לכבד אותם. אבל לכבוד החיים, אלה שנמצאים פה שחיים איתנו אני לא יכול לרמוס את כבודם. אני לא יכול לגרום להם מצב כזה שהם יבואו ויגידו זה שונא את החיילים. זה מזלזל בחללים. אוי ואבוי לנו. אסור לעשות את הדבר הזה. ולכן כשאדם נמצא ברחוב חייב לעמוד. כאדם נמצא בבית יגיד משנה, יגיד תהילים, יגיד דברים, ואנחנו מכבדים את החללים וכואבים את הכאב. וולכן זה בדיוק הנקודה, זה כל ההסבר. תודה לך כבוד הרב. א אנחנו נמשיך בשאלות של הצופים והצופות שלנו. כבוד הרב, האם מותר לאישה בימי ספירת העומר לעשות צבע לשיער? מותר. מה ההבדל בין אישה לגפר? למה

אני צריך אני לא אגיד לסבול, אבל למה אני צריך להכיל את השיער ואת הזקן כל הימים והאישה מותר לה? קודם כל דיברנו על צבע ולא דיברנו על דיספורת. אוקיי? אבל גם דיספורט אז אני אקשב ואני אוסיף האם לאישה מותר להסתפר? אבל גם דיספורת מותר. וואו. כן. גם דיספורית לאישה. הרב עובדיה מתיר. יש בזה מחלוקת הפוסקים. הרי כל ההלכות הללו נגזרות מהלכות אבלות. ובהלכות אבלות האיש אסור בתספורת ובתגלחת 30 יום. האישה מותרת בנטילת שיער מיד לאחר שבעה. זה בהלכות אבלות. כנל לגבי ספירת העומר. מיד מכיוון שספירת העומר זה לא שבעה, זה כמו אבלות 30 יום. אז לכן אישה היא מותרת בתספורת והאיש חייב ואסור בתגלחת דווקא הוא שהוא רגיל

להסתפר הרבה הוא אסור והיא שלא רגילה היא מותרת תודה כבוד הרב אנחנו ממשיכים לשאלה הבאה א היום ראש חודש אז א חודש טוב חודש טוב וצופים וצופות יקרים ויקרות אנחנו כרגע מתעסקים בראש חודש האם מותר להסתפר ולהתגלח בראש חודש היום מחר אז כידוע שעל פי הלכה מה ששולחן ערוך כתב בסימן תצג שנהגו שלא להסתפר מפסח ועד לגד בעומר גם בראש חודש לא מסתפרים יש כאלה שנהגו להסתפר בראש חודש ואז הם אוסרים להסתפר עד ערב שבועות כ לפי חלק מהספרי החסידים כך נהגו ואנחנו נהגנו שלא להסתפר בכלל מי שיש לו צער גדול עוד פעם אדם שיש לו צער גדול והוא בתחילת הדרך והוא לא יצליח להחזיק מעמד כל הדברים האלה לפעמים יש קולות שאנחנו מכילים

באופן כזה או אחר כמובן בזה צריך להתייעץ עם תלמיד חכם ולשאול מתי כן מתי לא אבל בגדול אסור גם בראש חודש תודה לך כבוד הרב אנחנו ממשיכים לשאלה הבאה כבוד הרב האם א מותר לספרדים לאכול דג בחמה או גבינה יפה זה שאלה מצוינת כי דג בגבינה הספרדים נהגו לסור הגמרא מסכת פסחים דף מח אומרת הגמרא שאסור דף פח אומרת הגמרא שם שאסור לאכול דג עם בשר מכיוון שזה קשה לצרעת זה גורם לצרעת האם גם דג עם חלב זה קשה לצרעת או לא יש בזה מחלוקת רבנו בכיה לפני 800 שנה פוסק שגם דג עם חלב זה כמו דג עם בשר. כך הוא כותב בפרשת משפטים ומרן השולחן ערוך בבית יוסף הביא את דברי הרבנו בחיה בסימן קעג באור החיים וביורי דעה מרן השולחן ערוך

כותב שדגים וחלב מותר סתירה במרן מהסתירה הזאת בדעת מרן יש כמה וכמה דעות בפוסקים יש כאלה שאומרים שרק בסוג של דג מסוים יש כאלה שאומרים שרק על זמן מסוים תכלס האשכנזים למסקנה האשכנזים נוהגים להתיר לאכול דג עם חלב. הספרדים נוהגים לאסור מה הזבחי צדק בן איש חי כף החיים הרב עובדיה. כולם נוקטים לאסור דג עם חלב. אם אני לא טוע אני זוכר שגם הרב מזוז זכר צדיק קדוש בברכה גם יצא מאוד בחריפות נגד הנושא הזה. כן. הרב עובדיה כותב שדג עם חמאה יהיה מותר. כי חמאה זה לא בדיוק חלב. זה שומן של חלב. ולכן דג עם חמאה יהיה מותר. וגם הוא כותב, מכיוון שהאיסור הוא רק מחמת סוג של נהגו, אז אם עכשיו בן אדם לצורך העניין אה

הזמינו לו פיצה עם אנשובי והוא קיבל את הפיצה, עכשיו הוא קיבל אותה, הוא צריך לתת אותה לשכנים האשכנזים שלו, אתה אשכנזי, נכון? אני חצי אשכנזי. חצי אשכנזי. אבא אשכנזי, נכון? יפה. אז האם אני צריך לשלוח את זה למשפחת מונה ל את ה האמת שאנחנו לא נוהגים האמת לאכולים? לא לא נוהחים לא נוהגים לאכול אה טוב גם כי לא אוהבים אבל גם לא נוהגים לאכול דגים עם חלב לאשכנזים מותר לספרדים נהגו שלו והרב עובדיה כותב שאם בן אדם מה שנקרא כבר יש לו בבית הוא לא צריך לזרוק את זה יכול לאכול אבל כן נהגנו שלא לאכול דגים חלב אבל עם חמאה מותר אנחנו נצא להפסקה מוזיקלית ומיד אחר כך אנחנו נמשיך לעסוק בשאלות ובקושיות שלכם מיד חוזרים

เฮ הוא יבנה ביסמי ביס לי הוא יבנה וחסדי לא יסור ממנו וחסד לא יסוד ממנו הוא יבנה לשמי לי יבנה חסתי לא יסו ממנו חסדי לא יסוק ואני אלו להיות והוא יהיה לי לבחזים לא יסו לא יסו ממנו אני ליו והו והו לבי ואני הלוי להיות אי והו יהיה לי לב וחסתי לא יזור לא יזור ממהנו אני וזה เฮ היסל בסר וחסידו יסנו חסינו יסו Š ואניה אלו להיות ויו לי לבסתי לא יסוד לא יזון ממנו אני לא לבי אולי להיות והוא יהיה לי לבסתי לא יזון ממנו אני לא יבוא לב אני יובנה ביסלימי שוב שלום לכם וחודש טוב. הפעם אנחנו זכרנו להגיד לכם גם חודש טוב. חזרנו מהתנחת המוזיקלית ולפני שנמשיך אני מזכיר לכל הצופים והצופות שלנו שבמידה ויש לכם שאלה או

קושיה בנושא הלכה כזה או אחר מספר מופיע על המסך ואנחנו מחכים לכם פה עם הוואטסאפ שלנו כדי לענות לכם על השאלות איתנו באולפן מורנו ורבנו הרב ארון אשכנזי ראש קו ההלכה וחבר ההנהלה הרוחנית של הידברות שלום לך כבוד הרב שלום אה כבוד הרב היינו בהתחת המוזיקלית וקיבלנו פה הודעה בהמשך לכך של א עמידה בצפירה כבוד הרב ציין שהוא יושב בביתו במלך אם הוא יהיה בביתו הוא ישב א הוא ישב ולא יעמוד בביתו במהלך הספירה למה אה זה שאלה מאוד א אני אני אפילו גם כבוד הרב ימשיך אותה מה ההבדל בין רשות הרבים לבין ביתך יפה אז קודם כל אני מקדים ואומר אנחנו מכבדים בדיוק הפוך הכבוד שאנחנו מכבדים את כל החללים אנחנו מכבדים אותם בצורה

התורנית והאמיתית של הדבר. איך מכבדים מבחינה רוחנית חייל חלל צהל? על ידי אמירת פרק תהילים, על ידי אמירת פרק משנה, על ידי זה שאני לומד לילוי נשמתו וזה אני באמת מועיל לו לנשמה. אז אני מחבר אותו בפן התורני. כשאני עומד ברחוב אני לא עומד בשביל אותו חייל שנפל. אני עומד בשביל אלה שעומדים כאן כעת מסביבי והם יפרשו את זה כזלזול בכבודו. את הכבוד שלי לחייל אני נותן בזה שאני אומר פרק תהילים, שאני אומר משנה, שאני לומד לילו כן, כבוד הרב, אבל אתה נמצא ברשות הרבים ואם כבר אתה עומד, אז זה אמירה קצת למה? אני לא עומד בשביל החייל. זה לא, כי זה לא מועיל לו כלום. זה לא מועיל לו כלום. רק שלא יגידו שאני מזלזל בכבודו,

אני מכבד את החיים, לא את הנפטרים. הנפטרים מקבלים ממני כבוד בזה שאני אומר משנה, בזה שאני אומר תהילים. אנחנו יהודים מאמינים ובאמונה שלנו אנחנו יודעים מה מועיל באמת לנשמת הנפטר. עוד הרב חושב שהעמידה שהמשנה או הפרק תהילים עוזר לנפטר ואילו העמידה לא מכבדת את הנפטר. אין לו בעולם העליון אין שום עניין של כבוד מה שייך פה כבוד לא שייך פה שום דבר זה מנהג הגויים השורש של המידה בצפירה שורשו במנהג הגויים אצלהם אין עניין של נשמה ורוחניות אצלנו יש עניין של רוחניות כשאני רוצה לכבד את הנפטר אני מכבד אותו בפן הרוחני איך אני יכול לשלוח לו פרחים רוחני שולח לו משנה אני שולח לו פרק תהילים אני שולח לו דבר תורה שאני

לומד זה נשמה זה נשמה שיש לה רוחניות. הגוף שלו לא קיים. כבוד לא שייך אליו בכלל. הוא לא צריך כבוד. לא מעניין אותו. זה עולם האמת. הוא צריך שאני אעמוד לו בצפירה. זה לא משנה לו. מה כן משנה לו? שאני אכבד אותו באמת בדברי תורה שלי, בקדושה שלי, במה שאני יכול לשלוח אליו באמת. אבל למה אני עומד? כן, אני אומר לעמוד. חייבים לעמוד. חייבים לעמוד. כי אלה שנמצאים כאן בעולם הזה, אנחנו נמצאים בעולם השקר. וכשאני ממשיך ללכת וכביכול לדרוס את כבודם של החיילים שמסרו נפש זה נראה נורא והיום בשביל לכבד את החיים שנמצאים כאן וזה צריך וזה האחים שלנו שצריך לכבד אותם בשביל לכבד את החיים אז צריך לעמוד ולהגיד פרק תהילים ולהגיד

משנה כבוד הרב אנחנו ממשיכים בשאלות א ויש פה שאלה א ששואלים פה על עניין יום העצמאות. אנחנו השבוע חוגגים את יום העצמאות ויש כאן שאלה כבוד הרב האם אומרים הלל ביום העצמאות? כן אז יש א דעת מרן הרב ר למה הרב למה הרב שתף אותנו למה הוא צוחק למה אני צוחק כי א כפי מניין השואלים יש מניין התשובות אוקיי כן והשאלה הזאת היא שאלה שעולה מדי שנה בשנה וגם פה אתה יודע א אושרי אתה נכנס ל לנישות ה הרגישות ביותר של ההבדל עד כדי כך זה רגיש לומר עלל ביום העצמאות לא כן אני אסביר לך זה אני מדבר אני אסביר תכף מה הרגיש פה הרגיש פה הוא הקונפליקט בין הציבור הדתי לציבור החרדי הרי א גם הציבור אני גם מדייק כאילו זה זה

הקונפליפליקטור בין הציבור הדתי לאומי לציבור החרדי יותר נכון כן הציבור הדתי הלאומי זה הציבור החרדי שכולנו יראי שמיים כולנו מתפללים כולנו שומרים מצוות כולנו זה פתאום בנושאים האלה יש הבדל הבדלים מהותים אבל מה ההבדלים לצערנו כמו שאתה אומר אתה אומר אנחנו אחים והכל אבל לצערנו מפרשים את הציבור החרדי בצורה מאוד לא נכונה מאוד לא נכונה ווזה זאת נקודה ש שכואבת לי באופן אישי שביטאתי אותה בצחוק שצחקתי שבדאתי אותה בצחוק כי או לי מיצרי או לי מיוצרי מה אומר או מה אדבר אבל אם הרב עובדיה א כתב תשובה אז אני יכול להגיד מה הוא כתב ועל זה אנחנו מה אין אין דבר יותר טוב מזה כן נתחיל עם זה עם המסקנה של הרב עובדיה

שאומר לא לומר הלל ולא לומר תחנון זו המסקנה של הרב עובדיה בשוט יבי העומר חלק ה כמדומן יש סימן מאב שלא לא אומרים הלל ולמה לא אומרים הלל ביום העצמאות מכיוון שבגדול הוא מעריך שם בתשובה ארוכה מאוד הוא מביא מצד אחד את א רב מנחם מנדל כשר שהביא כ-200 רבנים שהיו בזמנו של בזמן הקמת המדינה שהם ראו בזה התחלתה דגאולה. מצד שני הוא מביא את העקירת הדת שהייתה בזמן הקמת המדינה. אז היה פה וגם הרב מבריסק אמר אפילו הרב אפילו הרב מבריסק אמר שבזמן הקמת המדינה מחילה מי זה היה הרב מבריסק? הרב מבריסק היה אחד מגדולי הקנאים בירושלים כאן והוא היה חברו של החזון איש כמדומן כמובן והוא אמר רבי יהושע לייבדיסקין ועוד כל החבורה

הזאת הם אמרו שקיבלנו בהקמת המדינה חיוך מן השמיים אבל לא ידענו לנצל את זה כראוי ככה הם אמרו זאת אומרת לא התחלת דגאולה הם אמרו חיוך מן השמיים אבל כל מי שהיה בדור שלפני הקמת המדינה מבין שזה לא לא אותו אותו סבל שעם ישראל עבר לפני הקמת המדינה. א זה לא דומה למה שאנחנו עוברים היום. היום המצב הרבה הרבה יותר טוב. אנחנו נמצאים בשלווה הרבה יותר גדולה עם כל המלחמות והטלטלות שאנחנו עוברים. המצב שלנו הרבה הרבה יותר טוב מאשר בעבר. אבל ה הייתה עכירת הדת עצומה, עכירת הדת גדולה מאוד. ורוב רובו של עם ישראל שנמצא פה בארץ ישראל נאקר מן התורה בקמפיין או בקמפיין אגרסיבי של התנועה תנועת מפיי ושותפותיה לעקור את הדת

ולכן אי אפשר להתעלם מעכירת הדת כאן בדיוק ההבדל בין הרבנים של המזרחי לצורך העניין מה שכתב הרב הרב ניסים בשוט יין הטוב מה שנקראת רב צבי הכהן א א קוק הבן של הרע היה א ומה שעוד כל הרבנים הגדולים של התנועת המזרחי לבין הרבנים החרדים שהרבנים החרדים כמו כל הגדולי ישראל שהיו החרדים הרב שח הרב א הסטייפלר הרב עובדיה הרב אלישיב כל אלוה חזו שיש פה עליה וקוצבה אי אפשר להגיד הלל כשאני יודע שהייתה קירת הדת מצד שני אתה לא יכול להתעלם מה מהטוב שקרה כאן ומצד שב ולכן שב ואל תעשה עדיף ככה ר עובדיה אמר שב ואל תעשה עדיף לא לעשות כלום לא הלל ולא ולא תחנון אתה יודע אומרים בדיחה אם דיברנו מעין ה הצחוק שהיה בתחילת

התשובה שפעם שאלו איזה מישהו תגיד לי אתה אומר הלל אומר לא אתה אומר תחנון אומר לא אומר למה אומר אני כמו בן גוריון הוא לא אמר לא הלל ולא תחנון אז גם אני אותו דבר אבל א ולעומת זאת הרבני המזרח הנה כתוב שכמר שכתב אני ראיתי כמה וכמה התשובות שלהם אבל מה שחקוק לי זה מה שכתב הרב ניסים בשוט יין הטוב סימן לב כמדומני או י או לב אני לא זוכר בדיוק את הסימן שהוא כותב שכל הדבר הזה הוא בר חלוף כל העניין הזה של מה שראינו שהקירת הדת הוא בר חלוף ומכיוון שהוא בר חלוף אז צריכים כן להודות כביכול הם ראו את הטרגדיה אבל הם אמרו זה יעבור ומה שישאר לנו זה הגאולה אז לכן כן צריך להגיד את ההלל אני כמובן הצגתי את הדעות אנחנו

מורים כמו דעת הרב עובדיה לא לומר תחנון ולא לומר הלל הרב עובדיה אומר שזה יום טוב היה אומר היה מתחיל הרב עובדיה היה מתחיל את ההלכה היומית שלו ביום העצמאות היה אומר כל יום הלכה בבית הכנסת שלו אני ראיתי את הסרטונים שלו מיום העצמאות היה אומר זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו שזה היום אומר היה תמיד מדבר על ימי המנדט הבריטי שהוא בזמנו נו היה הוא היה בחור בימי המנדט הבריטי והיו לא נותנים להם לצאת מהבתים ובלילה היו צריכים להישאר בבית ומשעה 6 בערב לא נותנים והנה עכשיו אנחנו נמצאים בארץ ישראל ונמצאים ברור מי שאומר שלא קיבלנו טובה בזה שהוקמה המדינה הוא לא יודע מה היה לפני כן אני לא רוצה להגיד מילים שכאילו

שהוא מתכחש ל למה שקרה פה שהוא סתם סותם את העיניים אבל הוא או שהוא כנראה לא יודע ההיסטוריה הוא לא יודע מה קרה פה. הוא לא יודע מה זה מה היה פה במנדט הבריטי או מה היה פה בשלטון האוטומני או מה היה לפני כן בכלל עם כל הפרוגמים והשועות שהיו פה במשך אלה 2000 שנה. אז עם ישראל הגיע לארץ ישראל ואנחנו זוכים להיות פה תחת שלטון של אחים שלנו. גם אם הם טועים וגם אם הם יורקים עלינו סליחה שאני אומר את זה במילה חריפה שלצערנו כואב לי הלב לשמוע את הדבר הזה איך הם יורקים על לומדי התורה אבל זה אחים שלנו זה אחים שלנו ועדיף לנו להיות תחת השלטון שלהם ולא תחת שלטון של גויים וצריכים להודות להשם על זה דרך אגב אני מודה

להשם על זה כל יום אבל הרב עובדיה אומר שב ואל תעשה עדיף כי אני לא יכול להתעלם מעכירת הדת וזה בדיוק ההבדל בין אני חוזר כבוד הרב למשפט שאמר אמרת א בדיוק קיבלנו פה שאלה בלייב א כבוד הרב אמר זה היום הרב עובדיה זכר צדיק קדוש לברכה אמר זה היום עשה השם נגיע ונשמחה בו שואל אותי שואל אותי שואל אותי פה צופה אז מותר לשמוע שירים שמחים לא לפי הרב עובדיה לא הרב עובדיה היה אומר שב אל תעשה עדיף זה אומר גם לא שירים וגם לא להתגלח וגם לא להסתפר וגם לא שב ואל תעשה רגע הרב עכשיו מנפץ פה בואה מאוד גדולה אז אסור לנו לעשות מנגלים ולסמוך ביום הזה. מנגלים. כן, מנגל אין בעיה. מותר לעשות מנגל בספירת העומר ומותר א לעשות

כל מה שמותר בספירת העומר מותר. מה ש מה שלשמוע עכשיו שירים ולרקוד אה לסמוח. יש לנו מדינה. יש לנו מדינה. אנחנו שמחים בשב ואל תעשה. זה האג'נדה החרדית. אפשר להסכים איתה, אפשר לא להסכים איתה. רק דבר אחד אני יכול להגיד. מי שאומר שהחרדים נגד המדינה הוא חוטה לאמת ואני לא רוצה להגיד דברים יותר חמורים החרדים הם עם המדינה השאלה עכשיו אנחנו מבטאים את זה מבחינת ההודעה איך מבטאים את זה יש ויכוח אין בעיה אפשר להתווכח יש כאלה יגידו כן יש כאלה יגידו לא השאלה איזה נקודה אתה יותר מבליט אם אתה אומר אני מתעלם לגמרי ממה שהיה מבחינת הטרגדיה הרוחנית או שאני לא מתעלם מזה ואז אני שבע אל תעשה שמקבלים פה כבוד הרב עוד

שאלה אומרים הרב אין בעיה הרגעת אותנו אנחנו מקבלים פה רגע אנחנו אני אקריא את השאלה פשוט כבוד הרב אנחנו קנינו בשר הכל בסדר אבל האם מותר לנו לשמוח ביום הזה מותר לשמוח אין בעיה ברור שמותר צריך לשמוח כל יום ואדרבה ואני חושב שזה יום היא עוד כותבת לנו הם הם ממשיכים לכתוב לא יודע אם זה צופה או צופה א אבל בשר זה משמח איך מותר מותר לשמוח מותר מה שהתירו לשמוח התירו אז אם מותר לשמוח אז למה אסור לשמוח כאילו כי שירים שמיעת שירים היא מביאה לידי ריקוד ולרקוד בספירת העומר אסור מכיוון שאנחנו במצב של שב ואל תעשה אנחנו לא עושים כלום לא הלל ולא זה אבל כן צריך להודות להשם אנחנו מודים להשם ביום הזה אנחנו מודים הרבה

לקדוש ברוך הוא על החסדים שעשה לנו בצורה שאנחנו מודים אנחנו מודים הרבה הרבה בוודאי מי ש מי שרואה כמה ימים שכולם תורה ביום העצמאות אם אם היו רואים מקימי המדינה מה היה מה יקרה אחרי 77 שנה וכמה ימ ימים שכולם תורה יש בארץ זה לא יאומן כי סופר כלומר כולנו מודים כל אחד מודה בצורה שלו בדרך שלו בוודאי שאפשר לאכול בשר אפשר לשמוח לשבת עם המשפחה לשבת לדבר לצחוק להנות זה לא ימים של פורנות ימי ספירת העומר אתה שואל עכשיו על דברים שאסורים בספירת העומר שיהיו מותרים ביום העצמאות זה לא זה לא למה הלכתית נקודה זה הלכתית עכשיו אפשר להסכים עם זה אפשר לא להסכים עם זה אבל דבר אחד לא להגיד שאנחנו נגד אנחנו לא נגד אנחנו

בעד ואף שאנחנו בעד יש את ההבדל עם מה אתה מדגיש אה תודה כבוד הרב אז אני אנחנו מקבלים פה גם באמת הודעות שהצופים נרגעו שאפשר לעשות על האש. אז א אנחנו נזכיר גם לצופים שלנו. אפשר לשלוח, אפשר לשלוח. אפשר לשלוח. אפשר לשלוח. אה אני מזכיר לצופים שלנו שגם א בערוץ התברות יש פה משדר מיוחד ביום העצמאות ותהנו. כבוד הרב גם חשוב לציין שיש סוג של א יום ש האמת מי שהתחיל איתו זה יותר הציבור החרדי. יום שכל התורה יום שכל התורה. כן. קודם כל זה לא הציבור החרדי. לא לא. באמת באמת שלא אני הולך הרבה ליום שכולו תורה השנה הזאת אני אמור להיות בשמונה מקומות בעזרת השם שמונה זה מעל הטבע טוב כן מהדרום עד הצפון ברוך השם בעזרת

השם וגם אני אתה רואה גם אני מטייל ביום עצמאות אני לא אני לא יושב בבית ואני יכול להגיד לך שרוב רובם של הציבור שנמצא ביום שכולו תורה זה דווקא הציבור הכללי אני לא נמצא בירושלים בירושלים מסתבר שזהח חרדים או מקומות כאלה שזה יותר חרדים, אבל איפה שאני מסתובב זה יותר ציבור כללי. ציבור כללי, ציבור דתי לאומי. יש אחד שרוצה עד שתיים הוא יושב לומד, אחרי זה הוא יוצא קצת לעשות על האש בבית עם המשפחה או בפארק הסמוך. לא כל לא כולם כאלה שקדנים לקום בח בבוקר לרוץ לגן הלאומי לתפוס איזה איזה מקום. יש הרבה אנשים שעושים את זה ככה. יש כאלה שעושים בבוקר יותר ב-121 2 ב3 ארבע הוא כבר בבית הכנסת לגמור את היום ואתה רואה

הרבה ציבור גדול שמגיע ושומע דברי תורה ומתחזק ביום הזה זה יום קדוש זה יום קדוש מצד ריבוי התורה שבו כל כך הרבה תורה יש ביום הזה כל כך הרבה תורה אז באמת זכינו זכינו שלקחנו את היום הזה והפכנו אותו גם כן עם ישראל תמיד יודעים להפוך את זה לקדושה זה חציו לכם חציו להשם כן, כבוד הרב, אנחנו א נמשיך ושאלה אחרונה נראה לי לשידור הזה א האם מותר לקנות בספירת העומר א מצבה אה למרות שאותו אדם חי? מותר לקנות מצבה אבל לא לכתוב עליה שום דבר. אפשר לשים את המצבה. זה לא משנה אם זה בספירה. אתה אומר בכללי אתה אומר בכללי אין איסור. מותר לקנות גם קבר. מותר לקנות את האבן של המצבה. אם בן אדם רוצה מתחבר דווקא לצבע כזה או

אחר או שיש כזה או אחר. ישים את זה בלי לכתוב כלום. את הכתב ואת כל מה שצריך לעשות זה עושים אחרי זה. הרב אני יקשה. קניתי חלקת קבר ומצבה. זה לא פתיחת פה, זה לא זה סגולה לאריכות ימים. אוקיי? בדיוק הפוך. פעם ראשונה שאני שומע את זה, זה סגולה לאריכות ימים שאדם קונה חלקת קבר, יקח מבואר בספרי הסגולות, שזה סגולה לריכות ימים. נציין שאנחנו לא עושים פה איזשהו ספוילר או איזה הרב לא מייצג פה איזשהו ארגון כזה או אחר, אבל אז אתה אומר שאין בעצם פתיחת פה, קטרוג או איזשהו עניין לזרז את לא בדיוק הפוך. זה סגולה לאריכות ימים. אוקיי, כבוד הרב, חידשת לי. תודה רבה. צופים וצופות, תודה רבה שהייתם איתנו בשידור הזה ואנחנו נתראה בשידור הבא בשורות טובות וחודש טוב.