"עזבתי את הבית בגיל 16. ישנתי ברחוב": שיר לקס על הפגיעה שהובילה לפוסט טראומה

אם את הולכת להיפגש איתה אז אז אני מעיף אותך מהבית ואמרתי לו סבבה אני אני פשוט לא נשארת כאן

שיר מה נשמע

בסדר גמור אחד

ברוך השם איזה כיף שהגעת אנחנו בפודקאסט שמדבר את כאבי גיל הנאורים איך את איך הגעת איך הייתה הנסיעה

סדר גמור היה נחמד ברוך השם. תספרי לנו קצת מט.

אז אני שיר, אני בת 22, אני יועצת מנטלית לנערות שחובות א חרדה לאחר התרדה או תקיפה מסוימת. א

שתכף נדבר איך הגעת לזה.

וואני בעצם עושה איתם תהליך ליווי אישי ועוזרת להם להתגבר על הטראומות שלהם. א בן היתר אני גם יוצרת תוכן

סביב הנושאים הללו. סביב הנושאים הללו וסביב החיים האישיים שלי כזה שזה גם הכל בסוף מתקשר.

ברור. אז בואי נחזור אחורה גם לדבר על מה שאת עושה היום אבל שנייה ככה ניפגש עם העבר. א ספרי לנו קצת על הילדות שלך. באיזה בית את גדלה? איפה?

אמ אז ההורים שלי התגרשו יחסית בגיל צעיר ואני

כמה היית? הייתי יחסית בגיל שלוש ארבע

וואו צעיר מאוד הייתותה צעיר א ו אני ואמא שלי ואחי הגדול עברנו לגור אצל הבן זוג החדש של אמא שלי ב בבנימינה אבא שלי היה גר באלת אמ

זוכרת משהו מהגירושים הללו

מהגירושים עצמם לא אמ אבל לא היה איזה משהו א מטורף מהגירושים האלה? לא לא הרגשתי איזה

לא היית מצולקת

מהגירושים? לא. א

זה הסתייגות.

כן. וכשהייתי בת 12 אבא שלי נפטר.

ממה? מה אפשר לשאול?

דום לב. א ובאמת נשארתי רק עם אמא שלי ואחי. א

ולפני כן רגע לפני שאבא נפטר עד גיל 12 את בעצם רואה אותו לפרקים או שאת רק אצל אמא? רואה אותו, רואה אותו. לא גרתי אצלו אבל רואה אותו יחסית הרבה. היינו הייתי נוסעת הרבה לילת.

זאת אומרת הוא נוכח בחיים שלך יש לך אבא

שהוא לגמרי א

נמצא א וגם אמא על אף הגירושים.

כן דווקא אפילו למרות שלא הייתי גרה איתו הוא היה יותר קרוב אליי.

מעניין.

א יותר קרוב אליי בשנים האלה מאמא.

מעניין מה שאת אומרת. כי בעצם את גרה עם אמא ואבא מאוד רחוק, הוא גר באילת והוא גם רחוק כי הם גרושים

ומשהו שם בקשר יותר חם.

כן, כי הרגשתי שכילדה הוא היה עוטף אותי והוא היה היה הוא היה נותן לי איזשהיא זווית ריאה א מאוד חיובית לחיים.

אפילו הייתי אומרת מאמין בך.

כן. הוא היה הייתי כזה הנסיכה של אבא כזה הילדה הקטנה שלו כזה

בדיוק מרגיש ככה

אוקיי ואז בעצם את חיה חיים שכאלו א על התפר שבין מרכז הארץ פחות או יותר לאילת

כן

א ובגיל 12 בעצם המשבר

כן בגיל 12 הוא נפטר

שלא ידעת מזה שום דבר קודם הוא לא היה חולה הוא לא הרגיש טובה שום התראה מוקדמת אה אמא שלי פשוט העירה אותי ואת אחי. איזה יום אחד באמצע הלילה אמרה לנו שהוא בבית חולים ושאנחנו תסים אליו. וכל הדרך היא מנסה להכין אותנו אבל א עוד כשהיא כבר הירה אותנו הוא כבר נפטר.

וואו. ידעה מזה. כן. לא היה לה את הלב.

לא היה לה את הלב להגיע.

והיא מתלווה אלייך ואלך לנסיעה לטיסה הזו.

כן. במקום ללכת לבית חולים כי לא היה למה מן הסתם פשוט הגענו לבית שלו והיה עוד הרבה מהמשפחה ודודה שלי ספרה לנו

איך קיבלת את זה

קשה התפרקנו א כולנו

ואת יותר מכולם כי היית ילדה של אבא או שזה תפס את כולכם חזק

זה תפס את כולנו חזק אמ אני חושבת שאצלי זה יותר אמ נהיה יותר קשה עם השנים

שמה שאיבדת בעין את מה שקרה זאת אומרת

לא ממש קלטת בגיל 12

קלטתי אבל א יש לי איזשהיא תכונה שאני לא משנה מה הרע קורה לי בחיים אני איכשהו מוצאת בזה איזשהיא חוזקה איזה לקחת משהו לחיוב אז א

תכונה נהדרת

מהממת אז גם כעילדה זה היה ככה

אז אמ אולי קצת קצת יותר לאט עם השנים אה א כן ראיתי דברים שהם קצת פחות חיוביים ב

בזה שאבא נפטר לך פתום

א קצת יותר מעולם הזוגיות א כשהבנתי שאין לי דמות א בסיסית גברית בחיים ואז א בזוגיות זה קצת נאבד לי אבל א כילדה זה היה קשה אבל התמודדתי עם זה

אז בעצם אבא נפטר א שבעה אה, כולם הולכים הביתה, נגמר כל הרעש. איך את מתחילה לאסוף את עצמך? או שאת בכלל לא אוחזת שאת צריכה, את ממשיכה לתפקד כאילו כרגיל? בהתחלה באמת התפרקתי. איזה שבוע שבועיים שממש התפרקתי. א אני ואמא שלי ממש רבנו בלוויה כי היא לקחה אותי הצידה, היא לא רצתה אה א שאני אראה את זה ואני ממש נאבקתי בה. ואז שהצלחתי להשתחרר ממנה כבר א כבר קברו אותו.

וואו.

א כי היה לך חשוב לראות ולאד את זה בעין.

כן. רציתי רציתי לראות את הסיטואציה קוראת מול הפנים שלי ל להבין אותה כמו שצריך, להרגיש אותה.

ואם המצידה רצתה

לשמור עליי?

בדיוק. את את כועסת לי על זה?

לא. אני מאוד יכולה להבין אותה. אני כן חושבת שזה היה טעות ודיעבד אבל בסוף

טעות בשבילך כי את הרגשת שנכון לך כן להיות שם

כי אני כידה מאוד הייתי מחוברת לעצמי אז אני לא חושבת שהיה איזה סיטואציה שלא ידעתי מה טוב בשבילי אז א בסיטואציה הזאת אני כן חושבת שזה היה נכון עבורי לראות את זה אבל אה

אבל אם הרגישה אחרת בהרגשת הלב שלה רצתה להגיד

גיוני אני מאמינה שאם אני הייתי במקומה אני הייתי עושה אותו דבר יש איזה דבר נדיר שבחורה אומרת על ההורים שלה. זה יפה מאוד א מוערך. אז אנחנו קופצים קצת קדימה עם השנים. מה קורה באזור גיל 15 16?

אז באמת לאט לאט א היה לי ככה ילדות שהיא קצת יותר מורכבת. גם בבית היה לי בית א שהיה לי מאוד קשה להסתדר איתו. אמ בית קשוח. היה לי קצת ילדות קשוחה בבית והרגשתי שאני פשוט לא יכולה להישאר שם. אז עזבתי בסביבות גיל 16.

היה לך לאן?

אמ בהתחלה לא. היו פעמים שהייתי שנה ברחוב אז

כן זה לא לא עזבתי בהתחלה לא עזבתי במלא המילה זה היה פשוט אני משקרת ואומרת שאני ישנה במקום מסוים ובפועל אני פשוט ברחוב אמ ואז באיזשהו שלב באמת א עזבתי במלאו המילה ועברתי לגור אצל אה מישהו היה שותף שלי אני הייתי כמעט ב-17 א

ממש ילדה בשביל לעזוב בית

כן ולצאת אלא נודע בעצם

זה היה מאוד קשוח אבל היה עדיף לך לצאת זה נשמע

אני חושבת שבסיטואציה הזאת אף אחת מהאופציות לא הייתה טובה לא היה לי אופציה א באמת טובה ואני עד היום אני לא יודעת להגיד מה יהיה עדיף לא סליחה אני יודעת מה יעדיף כי בסוף א ההזיבה של הבית גרמה לי לפתוח עסק אז א אז נראה לי שכן כי כמו שאמרתי בסוף הכל מסתדר והכל לטובה אבל אה אבל אז זה מה שעשית

כן

זה מה שהבנת בעיניים הצעירות מאוד שלך

כן

שאת פשוט רוצה לצאת לברוח להתנקות

כן

חשוב מה שאת אומרת לנערות בחוץ ששמעות אותנו

כן כן,

שבעצם יש להם את ה בחירה או לא יודעת אם לקרוא לזה בחירה, בעצם להישאר או לעזוב. את אומרת זה לא כזה פשוט ברחוב. וגם מי שכבר אומר שהוא רוצה להושיט יד, לא בטוח שהוא בצד שלך. כן. הוא כנראה לא לא בכרח יבוא באמת לטובתך. גם בתור נער לא תזהי בהכרח את המניפולציות הרגשיות ש שמעבירים אותך. את לא תשימי לב לזה. במיוחד שזה מישהו שהוא יותר גדול ממך ויותר מבין. היום בדיעבד את מבינה שזה היה מניפולציה או כי מישהו עזר לך להבין גורם את הפל היום אני מבינה את זה לבד תן לנו דוגמה למניפולציה כי יכול להיות שיושבת ילדה עכשיו בחורה נערה וצופה בך ואומרת א מה איזה פטית ברור שלא והיא בעצמה עוברת את זה והיא לא יודעת אז את יכולה לתת לנו סימנים

הפעם האחרונה שבאמת א זה ממש א כבר שבר אותי ואמרתי אין סיכוי שאני נשארת לגור שם זה שהוא בא בני לבן אמא שלי. הוא בהתחלה נפגש איתי ועם אמא שלי במסעדה. התנהג הכי מקסים וצ'ארמר וג'נטלמן ואמא שלי עפה עליו והיא גם מרגישה קצת יותר בנוח שעזבתי את הבית

שסוף סוף יש לך

כן שאני גרה עם מישהו שהוא דואג ונחמד ומקסים. אבל לאט לאט הוא התחיל לטפטף לי שהיא לא אמא טובה, שהיא לא בסדר, שבגללה קוראים לי הרבה דברים רעים א ושהיא שמה באמת בכל ההשתשרות א דברים רעים שקרו לי, שזה שוב מחזיר אותו להיות המושיע שלך.

כן.

א ובעצם אז את מבינה את זה כי היא ילדה בת 17 או שאת מבינה את זה רק היום כשאת מאבדת את הדברים? בפעם האחרונה שזה קרה הוא פשוט קבעתי אם אמא שלי יפגש והוא לא הסכים שאני אלך הוא אמר לי אם את הולכת להיפגש איתה אז א אז אני מעיף אותך מהבית ואמרתי לו סבבה אני אני פשוט לא נשארת כאן

וואו זאת אומרת את אומרת שזה עוד איזשהו סימן שת יכולה לתת לנערות בחוץ ששומרת אותנו שבעצם אם מישהו אה

רכוש

מנסה אוקיי בדיוק אה מנסה לגרום לך להיות רכוש ומפריד ריד אותך מאבא ואמא אז זה כבר אור אדום

כן חד משמעית

כי כי בעצם נראה לי מה שאני שומעת מבין השורות אצלך זאת אומרת לא משנה מי זה אבא ואמא שלך וכמה קשים המסעות שאתם עוברים זה עדיין אבא ואמא ואין לו מקום בעצם להפריד ביניכם

אני בסוף חושבת ש גם היום אם אני מסתכלת בדיעבד ברור שאמא שלי א כן גרמה לסיטואציות שהם פחות טובות עבור לקרות. היא לקחה את המשבים שיש לה ועשתה עם המשבים האלה באמת את הדברים הכי טובים לדעתה. היא לא ניסתה מה שאת אומרת

היא לא ניסתה לעשות לי. להפך היא ניסתה לעשות לי רק טוב

כי הייתה בבנתה.

יכול להגיד לך כאמא שאמאות זה שווה טעויות

נכון אבל בעיני ידיים צופה בטעויות.

האמא הכי טובה בעולם.

וואו.

אחד מה ש

חזק מה שאת אומרת. וואו. אז א כן, אומנם אומנם הבחירות לא בכרח תמיד יהיו נכונות, אבל היא עשתה את הכי טוב שיש לה עם המשבים הקיימים שלה.

אוקיי, בעצם את עוזבת את אותו בית, מה קורה אז? בעצם אין לך לאן לחזור?

פה כבר התחילה להיות לי בעיה. אני לאט לאט התחלתי להיות בטראומה בגלל התקיפה שעברתי חודש לפני והתחלתי ממש להתמכר לסמים ולאלכוהול. אמא שלי לא ידעה את זה. היא לא ידעה לא שעברתי תקיפה ולא שאני מכורה ולא כלום. היא ידעה את זה אחר כך בדיעבד.

למה לא סיפרת לה?

כי פחדתי שהיא א לא א תסכים לי אה להיות מחוץ לבית. פחדתי שהיא תכריח אותי לחזור ובסוף הייתי קטינה. אמ איך את איך את בכלל מצליחה להשיג אלכוהול עוד בניחה? אבל איך את מצליחה להשיג סמים? את ילדה בת 17 ואת לא עובדת?

קודם כל היו לי חברים א במרחאות קצת יותר גדולים ממני והייתה לי גם סביבה גם של בנות שהם בגילי שהם א תמיד א מצאו. אני יכולה להגיד גם שכאישה יותר קל כי את אוטומטית מקבלת יותר תשומת לב, רצון שישבו איתך, לא בהכרח א חלילה לעשות איזה משהו, אבל כן יותר רוצים בחברתך. אז א זה פשוט היה קל. אמ וגם לא תמיד חייב לשלם באותו זמן. אפשר לשלם בתשלומים פעם ב אז פשוט הייתי מסתדרת אבל היו גם סיטואציות שנגיד א הייתי מחפשת ברחוב אפילו בדלים של דברים ו ומעשנת גם את זה חושבת שמיותר לציין שאת בטח לא לומדת בתקופה הזאת האמת שאני כן

את מצליחה להחזיק הגעה לבית ספר עם כל האלכוהול והסמים ואין לך איפה להיות האמת שכן, אני כן למדתי בתקופה הזאת

וואו. כי מאוד היה חשוב לי לעשות בגרות מלאה ושתהיה יחסית טובה. כי אני תמיד ידעתי, היה לי איזשהו כוח פנימי מסוים שתמיד ידעתי, תמיד האמנתי שלא משנה באיזה תקופה אני נמצאת, אני אצליח לצאת מזה ואני אצליח א להשיג את הדברים שאני רוצה להשיג בחיים.

ואת זה ידעת כבר אז כשצרחת צמים והיית בקרשים, מה שנקרא? גם כשלא האמנתי בזה ב-100% עדיין הייתה לי את התקווה הזו שכן ועל התקווה הזאתי זה מספיק א גרם לי לא לוותר לעצמי במובנים מסוימים

וואו אבל אני יכולה להגיד שגם החברים והחברות שהיו לי בבית ספר הם גם היו א מאשנים שמים ושותים והיו לי חברות שמביאות בקבוק אלכוהול לבית ספר ברמה כזאת

ש בבוקר

לא הייתי צריכה להיות בהסתרה גדולה מדי מדי

כן לא לא הייתי צריכה בהסתרה וגם צוות המורים הם היו פחות או יותר מודעים לסיטואציה וגם לא עשו עם זה יותר מדי

אני מבינה שמדובר בבית ספר אה חילוני

כן חילוני רגיל

אה

הם לא תרמו לס להפך אפילו

ואף אחד לא מזהה ילדה עבודה טראומטית אמ

אולי משהו עובר עליה מישהו ראה את זה הנהלה בית ספר סגנית יועצת

מבחינת בית ספר ספר אני קודם כל הייתה לי א מחנכת שידעה הרבה מהדברים אני יכולה להגיד שהייתה לי א כל החברים שלי בגלל שהייתי בסביבה לא טובה אז רוב החברים שלי בסוף שלב נשרו מהבית ספר ואני הייתי היחידה שנשארה א

זאת אומרת את היית עוד מהחזקות כאילו עם כל האלכו והסמים וכל מה שעברת את את הרזקת

כן וובכיתה יב שכבר נשארתי בלי אף אחד אז התחברתי לילדה והילדה ההבדל בני לבינה זה שאצלה לא ידעו שהיא שותה אלכוהול וסמים וכל זה ואצלי כן ידעו אבל היא הייתה יותר במצב מבחינת התמכרות יותר א יותר גרוע משלי

קשה

אמ ווכשהמחנכת ראתה שאני והיא מתחברות אז היא התקשרה להורים שלה ואמרה להם שאני ילדה לא טובה

וואו

ושאני לא צריכה להיות בסביבה שלה ובמשך שנה בגלל שהם לא ידעו איך אה איך אה איך אני נראית? אז במשך שנה אנחנו שיכרנו להם שקוראים לי בשם אחר והם הכירו אותי והם מאוד אהבו אותי גם וואו

א אז שבאיזה שלב בסוף זה התגלה אמ אבל א כן הם לא היו לטובתי בבית ספר. אני רוצה לחזור איתך לסיטואציה הזאת שאת נפגשת עם אמא ולאן את חוזרת באותו לילה בסוף א אני חושבת שאם אני זוכרת לנכון כן מצאתי חברה לישון אצלה באותו יום אז קצת עברתי בתים עברתי מהחברה הזאתי לחברים האלה עד שבאיזשהו שלב א ממש כבר היה לי קשה עם הלימודים והחלטתי שאני חוזרת הביתה אמ ושסיימתי את הבית ספר ספר אז הלכתי למחינה קדם צבאית א קוראים לה ראות זה היה בראש נקרא מכינה מדהימה ואז שם לא הייתי צריכה לדאוג כי הייתי גרה שם

ומה קורה עם האלכוהול והסמים מן הסתם במחינה את לא יכולה להרשות לעצמך

אז אני הלכתי לשם גם בשביל להתנקות א געתי

עבד

זה עבד

זה התחיל מזה שאמרתי שזה כנראה בגלל בגלל הסביבה ואז כשהגעתי לשם הבנתי שזה לא נכון ושזה כבר ממש תמוע בי ושאני מכורה ושזה כבר לא קשור לסביבה ואם כמה שאני כבר לא בקשר עם הסביבה שהייתה לי אני כבר עמוק בתוך זה אמ ובהתחלה באמת גם אני עשיתי דברים שמהצד אני הייתי בטוחה שהם רגילים אבל מהצד הסתכלו עליי ואמרו כאילו מי זאת ה המטורפת הזאת כשאני למשל

סתם נגיד אני יושבת א ב על ספסל בחוץ ושותה חצי בקבוק א וודקה או עושה סמים מסוימים מול הפנים של כולם א

שזה חריג כי את אומרת לפחות תתחבי

כן אבל אני כבר הייתי כל כך בתוך זה שאפילו לא ראיתי את זה כחריג אני הייתי בטוחה שכולם עושים פחות או יותר לא ידעתי עד כמה אני אעמוק בתוך משהו א לא סביר

אמא יודעת היום היא יודעת. היום היא יודעת

אבל אז היא לא ידעה היא לא ידעה

אז היא לא ידעה היא לא ידעה אני ידעתי להסתיר את זה מאוד טוב מבחינת אמא אני ידעתי להסתיר את זה מאוד טוב א וזהו ואז באמת שקיבלתי הרבה מבטים מוזרים שם א אף אחד לא התחבר אליי אני לא התחברתי בחזרה חוץ מבאמת בחור אחד שהוא היה בחור זכור לטובה מהמם אנחנו היינו חברים מאוד מאוד טובים במחינה הזאת ולא במודע הוא מאוד מאוד עזר לי עם הזמן הצלחתי להשתחרר עם זה לקח זמן

להתנקות מסמים לבד בלי שום תוכנית טיפול

בלי שום גוף בלי שום גוף חיצוני

איך את מסבירה את זה בדרך כלל לא קורה

עבודה עצמית עבודה עצמית מאוד מאוד קשה אבל א גם סביבה כמו שאמרתי גם הסביבה הנכונה שהוא לא היה אמ

זאת אומרת הוא היה הכל השפוי בחיים שלך

כן חד משמעית הוא בן אדם שאני היום לא בקשר עם הבן אדם אבל הוא זכור לי אמוד לטובה הוא בן האנשים הטובים שהכרתי הוא אפילו לא מודע לזה אגב הוא לא הוא לא הוא לא יודע כמה הוא תרם באותו באותם שנים זה מעניין שאת אומרת לפעמים אנחנו ככה עושים את זה טובה על הדרך בכלל לא מרגישים שזה טובה ובשביל אחר זה עוגן

כן ככשהתגיזתי לצבא

אז הטראומה שלי ממש ממש א התנפחה והתנפחה ו ואז זה גם פעם ראשונה ששמתי את התגית הזאת של פוסט טראומה הבחנו אותי בצבא אהבחנו

זה לא משהו שחשבת עליו קודם ללכת לאבחונים או משהו

לא לא חשבתי חשבתי שאני פשוט בדיכאון ושזה משהו שיעבור ושעם הזמן אם אני קצת יעבוד על עצמי אבל אז בגלל שהייתי בתפקיד א א בהתחלה א קוראים לזה דימוי אויב שזה באמת תפקיד מהמם לכל מי שרוצה א להיות א דומה ללוחמה לא בדיוק לוחמה אבל זה כן דומה וזה זה בעצם א תרגילים עם חיילים. אנחנו נלחמות מול החיילים. אנחנו מדמות את ה את האויב. אבל חיילים גברים א חושך מקללים מדברים לא יפה, צועקים א כועסים אם אנחנו מנצחות אותם. ואז זה גרם לי באמת להרבה הרבה טריגרים מהתקיפה שחוויתי. ואז התחילו לי כן התחילו לי כל החרדות והפלאשבקים ו ומחשבות שליליות ו וממש רציתי להתאבד באותה תקופה וגם כל יום הייתי עם נשק אז אמ

וואו

אז ממש היה מלחמה ביני לבין עצמי

אם לא לפגוע בעצמך כאילו זה הכי זמין לך בעולם יש לך נשק

כן זה לא רק א

מטורף במובן הזה זה הנפש שלי ממש נלחמה ביני לבין עצמי ואז היה לי איזשהו א פלאשבק אמ שממש אמ הרגשתי שהתוקף א חונק אותי

הכל בראש

הכל בראש אבל ראיתי את זה את התמונה הרגשתי את החנק ווהבנות שהיו איתי בכיתה בצבא אז הם ראו אותי בסיטואציה וראו אותי פשוט על המיטה מחזיקה את היד ככה א והבינו שמשהו לא בסדר ואני גם הבנתי שמשהו כבר ממש לא תקין ואז באמת שיתפתי את הגורמים הצבעים שהיו מעליי והתחלתי ללכת לטיפול מסוים ויבחנו אותי כפוסט טראומה

נדבש היה שם

השבר היה שם בצבא

כן השבר הגדול ביותר היה בצבא

כל מה שעברת עד עכשיו שזה היה לא מעט דברים וכל שברא הסמים ולא אלכוהול ולא הפרידה של ההורים ולא שום דבר ורק שם באותה סיטואציה שהבנות קולטות שמשהו לא בסדר, דווקא שם את בעצם מבינה, רגע, אני חייבת עזרה, כי בעיקרון כן, זה פשוט משהו שהיה עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת עד שזה כבר באמת היה איזה משהו שהוא מאוד מאוד גדול וזה היה באמת אחד הפלאשבקים הכי הכי זכורים שיש לי מהתקיפה, מהמקרה עד היום. אמ ובסוף זה קרה כי המוח שלי לא איבד את ה את הטראומה. הוא לא הוא לא איבד את הסיטואציה כמו שצריך.

עבר טיבוד אחרי שיש לך ביד?

אמ בטיפול עצמו לא. א ניסו זה לא עבד. הטיפול היה מאוד מאוד לא מוצלח. אמ לקחתי גם כדורים סיכיאטרים שאני היום א אני בדה האישית שלי אני לא תומכת בזה.

לא עזר לך?

לא עזר. אני להפך אפילו אפילו קצת החמיר. אמ אני עד היום עם לקוחות מגיעות אליי לא ברמה המקצועית. שאני מראת להם את זה ברמה האישית, לא לפרוטוקול. אני פחות מאמינה בזה. אני לא חושבת שזה משהו שצריך להכניס לגוף כי עבודה בסוף מגיעה פנימה. היא מגיעה מהנפש שלנו. וכשאתה לוקח כדור פסיכיאטרי אז אתה לא אתה. אתה מטושטש. אתה לא מרגיש את הרגשות האמיתיים שלך. אתה לא חווה את הסיטואציה כמו שהיא באמת. ואגב זה גם לא באמת סותר חרדה ופלאשבקים. זה עדיין קורה עם הכדורים.

זה דין קורה עם הכדורים.

אתה פשוט מרגיש קצת יותר שמח. אבל א

זה אפילו יותר גרוע כי אתה לא מבין אותם לעומק. חרדה מגיעה ואתה לא מבין איך היא הגיעה, למה היא הגיעה, מה הגורם שלה.

כי את קצת מנותקת רגשית מעצמך, זה מה שאת אומרת.

לא קצת מאוד מאוד מנותק רגשי. אז אני אישית לא תומכת בזה והפסקתי לבד. לא אפילו לא ידעתי שאני מפסיקה את הכדורים.

וואו.

הפסקתי לבד. הרגשתי שזה באמת אמ פשוט הורס לי את הנפש במקום לתרום וגם את הכפול עצמו. מה זה?

אבל גם הטיפול עצמו הפסיכותרפיסטית שהייתה לי ה היא מקסימה האישה מקסימה אבל זה פשוט לא עזר

לא עזר לה כן זה יפה שאת יודעת להגיד שגם היא מקסימה וגם הטיפול עזר וזה יכול וזה יכול לעבוד ביחד א כי באמת לפעמים יש א או התנגדות לטיפול מבינה שאצלך זה אולי לא היה מצב או פשוט סתם משהו בדינמיקה

אמ וכשהשם מחליט שיגיע הזמן אה ככה לעבור עיבוד אז אז הוא שולח את האנשים הנכונים כנראה שזה לא היה בדיוק בדיוק אותו זמן בדרך כלל הייתי מתנצחת כזה לא הייתי מתנצחת גם אני פחות בעד כדורים אבל לפחות הייתי אומרת את הדעה של מי שבעד שרגע כאילו לפעמים צריך שנייה את הקבים האלה של החודש חודשיים אולי שבוע שבועיים בשביל שנייה רגע להתאפס כי אין לנו אפשרות לעשות את העבודה הנפשית הזאת אבל אני לא מרשה לעצמי להגיד את זה לך כי בעצם את לא אומרת את זה בכובע של מטפל או איזה מרדטרה אלא את אומרת את זה כיחווית את זה ועם זה אי אפשר להתווכח זאת את אומרת אני לקחתי זה לא שלא לקחתי לקחתי ולי זה לא עשה טוב אז אני לא בעד

זה נטו מהרמה האישית אני בחיים לא אגיד ברמה המקצועית שלו קודם כל אני לא מוסמכת להגיד את זה אני לא מוסמכת להגיד את זה אני מטפלת nlp אין לזה שום קשר לכדורים פסיכיאטריים זה לא העולם אבל א ברמה האישית כן אני לא מת גם אני אגיד לך מעבר אני גם לא לוקחת לקוחות של לוקחות כדורים פסיכיאטרים

וואו

אבל נטו כי כי זה עבודה עצמית והם לא יכולות לעשות עבודה עצמית כמו שצריך עם כדורים פסיכיאטר כם

וואו

הם לא הם לא יכולות לעצב את החשיבה ככה

אז בעצם את מסיימת טיפול שאת מרגישה שלא קידם אותך ו אמ ואני מתחילה לחשוב מה אני עושה אמ עברתי תפקיד בינתיים בצבא א משרדי גם עברתי בסיס

מה שבגלל הח ביקשת או שפשוט נידעו אותך מתפקידך

ביקשתי ביקשתי הרגשתי שזה עדיף באותה תקופה א כשעברתי בסיס עברתי לבסיס נוראי אז א אז באמת זה היה קצת פחות טוב אבל א באמת עברתי לתפקיד משרדי ורגשתי שמה שאני עושה כבר ראיתי ממש לקראת סוף השחרור שלי היה לי חודשיים לפני סוף השחרור והרגשתי שפשוט א הצבא קצת א מעכב אותי א בשביל לפתור את הנפש שלי והרגשתי שזה באמת גדול עליי אגב אגב, אני רק אציין שאם אני הייתי רוצה לא להתגייס, אני לא הייתי מתגייסת מלכתחילה. הייתה לי ממש את האופציה כי בגלל כל הסיפור והדברים שחוויתי עוד לפני שיבחנו, ידעתי כבר שיש פה בעיה עוד לפני שיבחנו אותי כפוסטרמום בצבא וידעתי שאם אני אספר את האמת אז ישר יאבחנו אותי ויאבחנו כיפוסמה ויכול להיות שלא יגייסו אותי. אמ

והחלטת שלא לעשות את זה.

והחלטתי שלא לעשות את זה.

למה? שיכרתי שם במיונים כי רציתי מאוד להתגייס

ושם זה התפוצץ

כן אז אני מציינת את זה כי אני באמת השתחררתי חודשיים לפני סוף השירות שלי וזה אני חושבת שזה הייתה החלטה מדהימה ומאוד נכונה עבורי אמ כי זה פשוט בא שלב כבר היה גדול עליי עם הנפש ועם הצבא ועם הדרישות זה לא עבד וגם המפקדת שהייתה לי בסוף השירות היא ידעה שאני שאני פוסטומטית, היא ידעה שאני עוברת את כל הדברים האלה והיא פשוט התנהגה עליי נוראי. אמ אז היא לא התחשבה אמ בשום דבר. אז א

סליחה שאני כותרת אותך פוסטראומה זה משהו שאנחנו יכולים לראות על אנשים. זאת אומרת זה זה נשמע כמו משהו שקוף אבל א את יודעת אולי לשים איזשהו דגש, לתת איזשהו סימן? כאילו תשימו לב לפי מסתובבים מסתובבים בינינו אנשים פוסט טראמטיים כאילו אמ קודם כל לא בהכרח אפשר לשים לב תמיד אני יכולה להגיד ש צלילים א נגיד אם מישהו קופץ מצליל מסוים או מימרה מסוימת וזה משהו שהוא דפוס חוזר אמ אז זה כן איזשהו סממן א בין אם זה הזקות פוסטרמו זה משהו שהוא מאוד נרחב אבל הזקות חד משמעית גם אם זה איזשהיא מילה מסוימת שנגיד ברמת החברות אתה אומר איזשהו מילה מסוימת והבן אדם קופץ מהמילה הזאת מאוד מתנגד לה ואתה רואה על הפנים שלו

שמשהו לא בסדר אז כנראה שזה גם איזשהו סממן א מגע הרבה יש מלא פעמים שפוסט טראומטיים מתחמקים ממגע בעיקר פוסט טראומטיות אחרי תקיפה א

אבל זה יכול להיות שמתרחקים עם מגע גם אם הטראומה לא הייתה קשורה למשהו א שקשור למגע מה ש

זה מאוד א זה פשוט משהו שהוא מאוד נרחב זה מאוד כללי גם אצל כל אחד זה מאוד אינדיבידואלי אז

זה ממש משתענה בין אדם לאדם

אני יכולה להגיד לך שהקחרתי גם כאלה וגם כאלה גם לא בהכרח כל סממן הוא על כולם זה כל אחד והטריגרים שלו

אני שמעת

אז א

אז את יוצאת מהצבא את עדיין לא מרגישה שטיפלת בעצמך עד הסוף כמו שצריך עליו שעשית וואו עבודה מהממת עם עצמך יצאת מסמים יצאת מאלכוהול סיימת כמעט צבא מה שלא הייתי חייבת לעשות א וסיימתי י ב אני עדיין כאילו תקועה בזה שלמדת עם כל מה שאת עושה א עם כל מה שאת עוברת כל המשברים ומה קורה עכשיו בעצם אז את שוב לבד בעולם אני כזה כל הזמן זה מלווה אותי הסיפור הזה שלה אין לך איפה לשים את הראש

אז אני חזרתי הביתה ו ופה כבר היה לי א קשה בטירוף ברגע שחזרתי הביתה ותוך כדי שהיה לי קושי בבית אמ התחלתי לעבוד על עצמי התחלתי פשוט לקרוא המון מחקרים באינטרנט המון טכניקות ניסיתי הרבה דברים עליי כל דבר שיכול להעיף לי את החרדה והפלאשבקים התחלתי לקרוס ספרים על המוח ועל הנפש ועל הטראומות ופשוט קרבתי לעצמי איזשהיא שיטה מסוימת. לקחתי טכניקה פה, טכניקה שם, עד שחלק עבד, חלק לא עבד ובסוף א בסוף זה עבד ואז גם א מיינתי את זה בעצם למה שכן עבד ומה שלא עבד.

אז ממש עבודה.

כן, זה ככה. זה המחקר.

בעצם אמרת רגע, כדורים לא, כדורים ניסיתי זה לא עבד לי. טיפול ניסיתי, נכון, לעכשיו זה לא עבד לי. אז בוא נלך לספרים ואת בעצם נכנסת עמוק על תוך עצמך פנימה. את לומדת לומדת לומדת ומגיעה למשהו.

כן.

אוקיי. פשוט למדתי מלא כלים ומלא טכניקות. ניסיתי אותם על עצמי. ניסיתי אותם גם על אנשים סביבי באיזשהו שלב כשראיתי שהטכניקות עובדות עליי. א ואז פשוט ציננתי מה שעובד, מה שלא עובד. הרכבתי איזשהיא שיטה מסוימת שמגיעה בסוף גם מעולמות הפסיכולוגיה, גם מעולמות המינדפולנס, גם מעולמות הNLP. משהו באמת א משולב לחלוטין אמ רוחני הכל וזה עבד. זה פשוט עבד.

והתחלת להוציא את עצמך מהסיפור הזה?

כן. תוך שלושה חודשים אה לא הכל נגמר. פלאשבקים, חרדות,

נדה, שום דבר.

וואו, אפילו לא קצת מדהים.

פשוט התחלתי להבין בעצם מאיפה מאיפה זה נובע, איך זה מגיעמחשבה שלילית.

בסוף החרדות שלי הפילו לטריגרים דרך מחשבות שליליות של המוח. אז למשל, כל דבר שלילי שאני ראיתי במובן מסוים, אם הוא היה מקשר לטריגר של תקיפה או של אלימות, אז זה היה נדלק אצלי. אז ברגע שהצלחתי לבסת את זה ולסנן בעצם המחשבה השלילית הזאת היא נכונה, היא רלוונטית לחיים שלי ביום יום, אם כרגע זה נכון, לא נכון, הגיוני, לא הגיוני, אם זה משהו שיכול לקרות, לא יכול לקרות, אז בא שלב זה גם הפך להיות אוטומט. וברגע שאתה מתרגל את המוח שלך לעשות את הדברים האלה על אוטומט ולסנן את המחשבות השליליות לטובה או לרעה כן יכול להיות שמחשבה שלילית היא גם באה ללמד אותך משהו לטובה אבל גם יכול להיות שהיא פשוט טריגר וסתם נורת הזהרה שקיימת שהמוח פשוט לא בהכרח מצליח להבין את זה כמו שצריך ומשם נובעת חרדה ופלאשבקים וסיוטים אמ

בשלב הזה אמא כבר יודעת מה עבר עליי

כן היא כבר יודעת היא כבר יודעת הכל היא כבר יודעת שלקחתי כדורים יודעת שהפסקתי יודעת הכל ב-100% המגיבה כשהיא שומעת על הבת שלה שסוף היא אוהבת אותך את כל מה שעברת איך היא מגיבה א קודם כל היא לקחה אותי לתחנת משטרה להתלונן על התקיפה איתיף

כן וה התמכה בי לאורך הדרך הנוראית הזאת אמ

זה עשה לך טוב שאמא שאמא כאילו מגמנה עלייך היא רוצה להחזיר את הצדק לעולם זאת שהתוקף דע שהוא היה לא בסדר.

היא פשוט שאלה אותי אם אני רוצה ואמרתי לה שכן, אבל זה לא אני פשוט חושבת עם כל הכבוד לאמא שלי שלא משנה מי הבן אדם מולי, זה לא באמת א רלוונטי עבורי. אני פשוט אני פשוט רגילה להתמודד עם דברים לבד. אז התעמכה אבל א היא פשוט גילתה דברים במהלך השנים. זה לא בהכרח דברים שאני הייתי מספרת או כן דברים שהייתי מספרת. בסוף עשיתי את העבודה לבד. אז כן הרגשתי לבד בתקופה הזאת. ולא כאילו אמא טובה, אמא מהממת כמו שאמרתי, אבל זה גם הייתה איזשהיא בחירה עם עצמי. לא רציתי להעביר אותה את זה. ידעתי שלי קשה, ידעתי שלה קשה בגלל א סיבות אחרות שבחרת להתמודד לבד.

כן. פשוט בחרתי לא לא לשים עליה את הכאב הזה כי ידעתי שאני מסוגלת לבד. מה שאולי סובבים שהיו קשורים אלינו לא ושמה היא היותר שמה את התמיכה שלה.

אני מבינה שזה לא המשבר האחרון שאת עוברת?

לא. אמ בסוף אגב גם עברנו א עברנו לגור ממש לבד. היום אנחנו גם גרות ביחד.

את ואמא.

כן. הבעיות בבית נפטרו כי זה לא הגיע מהצד שלה. אז אז באזו שלב פשוט עברנו לגור ביחד והיום מאוד מאוד טוב לנו.

איך זה לגור עם אמא?

מהמם. א היא באמת שם בשבילי. היום אנחנו מאוד מחוברות מאוד מאוד מחוברות. א ונגיד הדבר האחרון נראה לי שבאמת כן הרגשתי שהיא התמחה בי בו זה היציאה מהזוגיות האחרונה שלי שהייתה מאוד מאוד רעילה אז זה פה נגיד באמת הרגשתי את הנוכחות שלה דווקא בחיים היותר בוגרים

אולי כי יותר אפשרת לה

כן כן חד משמעית יותר אפילו לא רק אפשרתי גם ביקשתי ביקשתי

מה זה בוגר

ביקשתי להיות קצת פחות חזקה במובן הזה

וואו

וביקשתי את הידיים המחבקות שלה וואו זה זה ממש א זה פיל להניח על השולחן מה שאת אומרת כי בעצם הרבה ילדים בני נוער אוהבים להטריס ולהשים את ההורים זה אתה לא היית שם בשבילי ואתה לא בסדר ואתה לא בסדר והמון בהשמות אני יודעת את זה מהמתבגרים שלי שיחיו אה אבל היום אני גם אמא ואני יכולה להגיד ש שזה מרתק מה שאת אומרת שבעצם ברגע שאפשרתי לאמא להיכנס אז אז היא הייתה שם לחבק אותי

כן חד משמעית הייתה והיא עזרה לי וגם עוד כשלא הפשרתי כבר טפטפה לי א את הנורות הזהרה שאני התעלמתי מהם בזוגיות הזאת. לא רציתי לראות אותם כי מאוד מאוד אהבתי. א אבל גם בזכות הטפטופים האלה וגם בזכות ההבנה שלי זה זה עזר לי להשתחר מהזוגיות הזאת והיא מאוד תרמה לי. היום את לא שם היום את לא בזוגיות הזאת.

כן.

אוקיי. ואת יכולה לתת לנו ככה קצת א טיפים לבנות שהמתמודדות עם זוגיות וגם הן לא רואות שזה בעייתי. ואת היום עם עיניים קצת יותר חכמות להכיר את זה ולהגיד רגע תשימי לב אם הוא עושה ככה זה משהו שכדאי לבדוק קודם כל רכושנות א כנאות מסוימת אני יכולה להגיד שבאמת לא היה מותר לי מה זה מותר במרחאות כן אבל פשוט א היה הרבה ריבים הרבה כעסים א על כמעט כל דבר שאני הייתי עושה על כל אינטראקציה אנושית א שהיא אה לא אה אישה אמ אצל אז אנחנו

אז היית חוטפת על זה אה הוא לא היה אוהב את זה מה

לא הוא לא היה אוהב הוא לא היה אוהב את זה הוא היה מתעצבן על זה הוא היה יכול אה הוא היה נעלם הוא היה יכול לא לענות לי ימים אה הוא היה יכול א ממש להתעצבן הוא היה מאיים עליי אמ פשוט מתפרץ אליי הביתה בלי לשאול א המון המון המון דברים אני יכולה להגיד נגיד דוגמאות א נגיד אם קבענו שעה מסוימת אז הוא היה מחכה בחוץ לאסוף אותי ואני מאחרת לו ברמת השנייה שנייה באמת לא עברה דקה הוא כבר לא בחניה הוא כבר לא הוא גם לא הוא גם לא חוזר אז אני לא משנה מה אני תמיד הייתי כאילו ישר להספיק ישר זה כי הייתי תמיד בלחץ לפני שאני פוגשת אותו אוטומטית ואת לא אמורה להיות בלחץ והוא לא גם לא אמור להניש אותך כי התעקבת בכמה שניות.

זאת אומרת, את אומרת שתשימו לב, יש איזשהיא הנשה בזוגיות שהיא לא נכונה א

ואיזשהו פחד ולחץ שהוא לא נכון.

כן.

ורכושנות. זה שתיקות, זה אלמות א סינונים. א נגיד א הוא גם תמיד היה חוזר ואומר כמה יש לו אופציות שאני צריכה להגיד תודה שאני א נמצאת איתו, שאני לא מבינה מי הוא מרוב שהוא כזה ברמה טובה א הוא היה מזלזל בי ובעסק שלי א הוא לא האמין שאני אצליח אמ שזה חלק מהשיטה קצת

כן

לגרום לך להיות קטנה ותלוטית להחליש הוא חד משמעית גרם להיות לוטית. זה היה מצחיק, אבל אני אני זוכרת הייתי מדברת עם חברות והייתי אומרת, "את מבינה, ההוא דיבר איתי". ואז ההוא דיבר איתי והוא פה והוא שם. והייתי בהלם מזה כי כי אני פשוט הורגלתי ש שאני לא מספיק טובה. אז למה שמישהו יראה אותי שאני אם אני לא מספיק מתאמנת עם ה עם הפנים שלי, אם אני לא מתאפרת מספיק או לא מתלבשת יפה או לא א מחטבת את עצמי. אז אני לא מספיק.

היום את מספיק

חד משמעית. אני מעבר למספיק בלי זוגיות. עם זוגיות זה לא משנה בכלל.

מרגש זה מרגש לראות את המסע שעשית א בתוך כל הטלות שעברת בדרך. יש עוד משבר שלא דיברנו עליו?

אמ עיקרי לא.

ולא עיקרי שאת רוצה לספר עליו בדקות שנשארו לנו. א אני רק אגיד אולי ברמה הכללית קצת טיפים אני חושבת הייתי רוצה קצת להגיד א ש בזוגיות רעילה א יש סממנים שמאוד בולטים שזה באמת כמו שאמרנו הרכושנו את הקינה הסינונים האלמויות א לשים אותך על אש קטנה להוריד אותך פרידות חזרות אמ לבקש סליחה אה א ואז ולהגיד שיהיה שינוי ואז אחרי שבוע שבועיים זה חוזר לקדמותו ואם לא אפילו יותר גרוע וגם אם אין אלימות זה עדיין עלים זה מעשים עלמים זה וזה גם משהו שיכול להוביל בסופו של דבר לאלימות אמ שזה משהו ש

צריך לשים לב עליו

שצריך לשים לב לשים לב אליו מההתחלה גם כשעוד אין

אז תגידי לי אם מישהי מזהה את זה עכשיו היא שומעת אותך וא אומרת וואלה זה נראה לי מה שאני עוברת, מה נסגר איתי?

אני ממנו.

זה נפלא, אבל הם מפחדות. הרבה פעמים גם לא רוצות. אני חושבת ש לקח לי המון זמן לעשות את זה, לקח לי המון זמן לשחרר. אמ באיזו שלב אני עשיתי את זה גם א בזכות שעברתי עוד תהליך, כי אני הייתי כשאני נפרעתי ממנו אני הייתי כבר בלימודים שלי בנוסף של הNLP, אז גם עברתי תהליך עצמי. עם הלימודים אתה לומד א כלים עוד חדשים מעבר

ומי שלא מי שלא לומדת ולגמ לגמרי תמיד באותו בן זוג

אם את מרגישה שאתם לא נינוחה וכן קשה לכם לשים את האצבע על איפה זה כמה זה למה זה אז ללכת לטיפול ללכת לטיפול מסוים מה שמרגיש לך גם נוח אם לי אומנם בהכרח לא הרגיש א שהטיפול שעברתי עם פסיכותרפיסטים או פסיכולוגים או פסיכ פסיכיאטרים טיפול נכון א ואני היום יועצת מנטלית ומטפ מטפלת NLP אבל יכול להיות שלמישי אחרת זה כן אני גם אישית הייתי אומרת שעדיף לנסות הכל נפלא זאת אומרת פשוט לנסות אם המטפל הזה לא עבד מצוין תמשיכי יאללה זה לא שטיפולים

בסוף יהיה טיפול שיעזור ואני באמת אני לא חושבת שיש בן אדם אחד שלא צריך טיפול מסוים

כולנו גם לא עברנו משבר כזה או אחר

כן גם לא היינו מכורים וגם לא איבדנו אה גם אם זה לא ברמה א מאוד א בהשוואה לאנשים אחרים עדיין כל דבר יכולה להיתפס לבן אדם אחר קשה וטראומטי וזה ממש תלוי תפיסת בן אדם והנפש והגוף שלו וכל בן אדם צריך טיפול גם פסיכולוג צריך טיפול

הכי

כן האמת שכן

הכי

גם בסוף יש א משפטים שיש איזה משפט שפסיכולוגים אומרים שדווקא אלה ש צריכים ללכת לטיפול לא הולכים לטיפול והקורבנות שלהם כן.

וואו. וואו זה מדהים.

וזה נכון.

ממש ממש נכון. כל כך נכון מ שאת אומרת כל מילה בסלע. א ככה מדגדג לי לשאול אותך עם כל מה שעברת ועברת לא מעט. לי זה ככה מהצד ברור. קלי אני יושבת על הספה פה. א לי זה מהצד ברור שנועדת למשהו והשם גלגל אותך את כל הדברים האלה כי היא צריכה להגיע ליעד מסוים ולתת משהו לעולם. משהו שלא יכולת לתת בלי כל הניסיון שלך ואין לי ספק שאת היום כמטפלת יש לך גם כלים וגם ניסיון אישימה שאין להרבה אין להרבה את השילוב הזה א שאת יכולה לא יודעת אם להגיד להתגאות בו אבל יש לך את זה כדי לתת לאנשים אחרים אז לי זה מאוד ברור מהצד כשאני יושבת פה האם לך היום לשיר זה ברור ש שהמנגינה הזאת שהשם מעביר אותך אומר לך כל החיים היא היא

נועדה בשבילך לטובתך ולא כדי להתנקם ם בך, להתנקל לך, לעשות לך רע. אני חושבת שהדרך הזאת זה משהו שאחד משמעית צריכה לעבור כדי א להגיע גם לידע מסוים, גם להזדהות עם בנות ונערות שאני מלווה. אמ משהו שגם לא בהכרח אפשר להשיג בכל טיפול זה בסוף א כשאני בת 22 ושחוויתי את אותם דברים או דברים דומים בסגנון אני לא כזה רחוקה מהגיל שלהם. ההבדל הוא זה שפשוט עברתי איזשהיא דרך מסוימת שהם יכולות לעבור כי אני לא שונה ומיוחדת מהם באיזשהו מובן מסוים פשוט עברתי דרך דרך שהיא נגישה גם עבורן אז ההזדהות הזאת זה משהו שהוא א בעיניי מאוד חשוב לפחות בטיפול שאני מעבירה אז אני חד משמע היית חושבת ש שזה דרך שהייתי צריכה לעבור

בשביל להיות מדריכה רוחנית ולעזור ולטפל ובאמת בסוף הכל מלמעלה מדהים מדהים אמא בטח תצפה בך רוצה להגיד לה משהו שהיא מהממת ואני אוהבת אותה והיא לביאה והיא חזקה בטירוף והיא גם עברה לו מעט ושאני בחיים לא אשפוט אותה עליו בחירה כי כל בחירה בעיניים שלה הייתה הבחירה הנכונה עבור עבור כולנו וזה בסדר לגמרי ככה לא בא לי לסיים אז אני אשאל אותך עוד שאלה אמ א יוצא לך ככה להגיד לפעמים תודה להשם על הדברים שקרו לך, על המתנות ולא ומה שנראה פחות מתנות. כן. זה אומנם יהיה הדבר הכי מצחיק ומוזר ואנשים אולי יסתכלו עליי ועכשיו ירים גבה אבל הדבר שאני הכי מודה עליו זה שאבא שלי נפטר שזה זה אמרה אחת הזויות אני מודעת אבל אם

הוא לא היה נפטר אני אני לא הייתי נוצרת כבת האדם שאני כמדריכה שאני בנפש שלי אני לא הייתי נוצרת הייתי יכולה להיות בן אדם כל כך שונה ואני מדמינת את הדרך דרך שהייתי יכולה א להיות בה שהיא דרך הרבה פחות א חכמה ורחנית ומלאה באהבה ובידע. אז א כן זה בסוף איך אומרים שתמיד לוקחים את הטובים. לקחו באמת בן אדם שהוא הכי טוב שיש אבל היה לזה כוונה מאוד עמוקה. זה משהו שפשוט היה צריך לקרות בשביל שאני אהיה אני. אז זה משהו שאני מודה עליו. זה מדהים מה שאת אומרת בעצם. א יכולת לגדול כמו ילדה טובה רגילה הולכת לבית ספר חוזרת חוגים

אם הוא היה חי כלום מזה לא היה קורה

בדיוקנו מוטיבת לגמרי ואת אומרת תודה לך השם

שזה מה שנתת לי עם כל מה שעברת על זה תודהכן

כי שם זה התחיל אם היה לי אבא והיה לי בית ולא היה קורה ובכל אופן את מודה אני בצמרמורת מה שאת אומרת עכשיו

בסוף זה עניין של הסתכלות ובסוף אם אתה תיקח את המשהו שואר הזה ואתה תדע איך לצמוח ממנו ואיך לעשות א מה מדבר שהוא רק כביכול משהו טוב אז אתה פשוט תסתכל על כל דבר במובן טוב אתה תדע לצמוח מכל בעיה מכל טראומה מכל סיטואציה אפשרית הכל להסתכל על דבר במובן שלילי שהאובייס זה להסתכל על זה במובן שלילי וואו זאת אומרת אפשר לצאת מזה חד משמעי אפשר לצאת מזה ולגדול מזה ועוד יותר מה שאני שומעת ממך לראות את הטוב שבזה זה

תמיד תמיד לראות את הטוב.

וואו. איך נסיים?

אמר להגיד תודה שהזמנתם אותי וממש ממש היה לי נעים. אמ ו שבאמת א היום מה שאני עוסקת בג ברשתות וגם בליווי האישי עצמו זה זכות. זה פשוט זכות. וכמו שאמרתי, הדרך הזאת זה דרך שהייתי צריכה לעבור בשביל לעזור לאותן בנות שלא בהכרח הצליחו לבד.

וואו, תודה

שבאת, שחספת,

שהנחת את הקשיים הכי גדולים ככה פה על השולחן א ויותר מזה שנתת לנו ככה נקודת חשיבה חדשה שהקשיים שלנו הם בעצם ההזדמנויות שלנו. תודה. תודה רבה. תצליחי. ‏o