הרב זמיר כהן - זהות האומה היהודית

בכמה נקודות שנוגעות להיסטוריה היהודית, לגיבוש של עם ישראל כעם, מה שנקרא עם נולד. כיצד הפכנו להגיע לזהות הזו של כלל ישראל בכל מקום בעולם. נפתח בשני סיפורים. הסיפור הראשון שמעתי אותו מהחברותה שלי כשלמדתי בישיבת פורת יוסף, עוד בבחרותי. הוא היה בחור ארגנטינאי. מצוי מאוד שחבר'ה מארגנטינה בבונוסירס היו באים ללמוד. עד היום באים ללמוד בישיבות בישראל וחוזרים לשם כמנהיגי קהילות. והבחור הזה בתקופת מלחמת פוקלנד, אני מניח שאתם זוכרים את אותה מלחמה באפריל 1982 ארגנטינה סיפחה אליה את האיים יהיה פוקלנד שהיו תחת שלטון בריטי ואף אחד לא ציפה שבריטניה תצא למלחמה כזו על איים מרוחקים אבל זה פגע בכבוד הבריטי ואז

מרגרט טאצ'ר שהייתה ראש הממשלה נחשבה קראו לה אשת הברזל של בריטניה היא לא ויטרה בשום אופן, הוציאה ציא של אוניות מלחמה, נלחמו והחזירו לעצמם את הכבוד ואת התהילה יחד עם כיבוש האיים בחזרה. והבחור הזה שהייתי לומד איתו, היה באותה תקופה במתח, היה מצלצל למשפחה מדי פעם לשאול מה קורה. זה בתקופת השלטון הצבאי בארגנטינה. בצבא היו גם חיילים יהודים והקהילה היהודית הייתה גם היא חרדה. מה קורה? מה יהיה? יום אחד הוא הגיע לסדר הלימוד כשאנחנו יושבים ולומדים מדי היום הוא הגיע כשכולו מחויך ויש לו סיפור מדהים מה קרה זה היה בדיוק לאחר שהמלחמה הסתיימה הוא אומר שהורביו סיפרו לו שהיום התקיימה מסיבת הודיה בבית הכנסת של אדם

שעבר חוויה מאוד מיוחדת ודי ששרט בצבא הארגנטינאי ראה שהמלחמה כבר לקראת סיום אבל הוא לא יכול לשג את משדה המערכה. הבריטים כשצנחו וכבשו ועברו מבית לבית ממש חיסלו את כל החיילים הארגנטינאים או שלקחו בשבי את מי שיכלו אבל ממש שהם נהגו בלי רחמים במלחמה כמו במלחמה והוא חייל ארגנטינאי ורואה שזהו המערכה עבודה הם הולכים להפסיד הוא הסתתר שם באחד הבתים והנה הדלת נפרצה וחייל בריטי פרץ קדימה עם רוש אלוף הוא כבר היה בלי כדורים והכל נגמר במילים אחרות אלה הרגעים האחרונים שלו. מה עושה יהודי כשמרגיש שיש לו שניות לחיות? אז הוא זעק שמע ישראל כדרכם של יהודים. שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד והוא מצפה לחטוף את הכדור.

בעיניים עצומות הוא רואה שהכדור מתמאמע. הוא פקח את העיניים ורואה את החייל הבריטי שעומד לפניו עומד נדהם ושואל אותו באנגלית אתה יהודי? הוא הנהן בראשו לחיוב והחייל אמר לו גם אני יהודי בוא בוא מהר מיד לקח אותו וחילץ אותו נתן לו מדים של חייל בריטי וכך הציל אותו אז אותו יהודי ערך מסיבת הודיה בבית הכנסת על הנס הגדול שהוא ניצל הרי חייל אחר היה נכנס הוא לא היה היום בן החיים וזו שאלה מאוד מעניינת כיצד ייתכן שחיילים בני אדם שבעצם באים כדי להילחם ולהרוג זה את זה ברג ברגע שהוא שומע שמדובר ביהודי, אבל הוא שייך לצבא של האויב שלך, אבל רגע, הוא יהודי, יש כאן משהו שהוא מעל הכל. אז בוא נראה איך אני מציל אותך.

צריך להבין מה הוא הסוד היהודי הזה של התחושה הזו, של הזהות, של האחדות בכל רחבי העולם. וזה בא לידי ביטוי לא רק ברמות כאלה, אלא גם בחיי היום יום. בקיץ הקרוב עומדים לחגוג בכל רחבי טבל, כל הקהילות היהודיות, את סיום הש"ס. מסיימים את הדף היומי. בהמון בתי כנסת, מדי יום יש שיעור של דף יומי, מתכנסים אנשים שעובדים לפרנסתם, לומדים דף גמרא. בדרך כלל מדובר בשעה, בשעה אחת מסיימים דף. כמובן שמי שמכין את השיעור לוקח לו הרבה יותר זמן כדי להכין, אבל הוא משתדל דף שלם בשעה אחת. וכך דף מצטרף לדף. לאחר שבע שנים מסיימים את הלימוד של כל התלמוד, כל הש"ס. ואז יש חגיגות בכל רחבי העולם. בדיוק בקיץ הקרוב הזמן הזה מגיע

וכבר בארצות הברית שכרו אצטדיוני ענק כדי לחגוג את האירוע. בישראל יש ועדות שמתארגנות לקראת הדף היומי. מה שמסתתר מאחורי הרעיון הזה של הדף היומי הוא רעיון מבריק של הרב מאיר שפירה מלובלין. נתאר לעצמנו ישראלי שהוא יבואן ולצורכי עסקה והוא מסתובב הרבה בעולם והוא משתתף באופן קבוע בשכונת מגורב הולך לבית הכנסת לומד מדי יום דף יומי הרי מסיימים מסכת עוברים למסכת נוספת הכל לפי סדר סדר קבוע הוא צריך כעת לצאת למשך שלושה שבועות לארצות הברית לעסקיו משם הוא אמור לצאת לשבוע לסין משם הוא טס להונג קונג בקיצור סיור של יותר מחודש. לכאורה הוא הולך כעת להפסיד את הלימוד. ועוד חודש כשהוא יחזור הם התקדמו לפחות ב-30 דף.

איפה איפה הוא סיים ואיפה הוא חוזר כדי לפגוש שוב. אבל לאמיתו של דבר, ברגע שהוא נוחט בניו יורק, הוא נכנס לבית הכנסת הסמוך ושואל, באיזו שעה מתקיים כאן לימוד של הדף היומי? אז אם אין באותו בית כנסת, אומרים לו, "לך לבית הכנסת הסמוך. אבל תמיד הוא ימצא מקום שיש לימוד של דף יומי. הוא נכנס לשיעור ומאיפה הוא מתחיל ללמוד? בדיוק מהנקודה שהוא סיים אתמול בשיעור בישראל, כי כולם לומדים באותו יום את כל את אותו דף בכל העולם. ואז הוא ממשיך שם מדי יום לומד את הדף היומי. לאחר שלושה שבועות הוא צריך לטוס לסין. הוא נכנס שם לבית חבד ושואל איפה לומדים כאן דף יומי. במקום שהוא סיים בארצות הברית מאותה נקודה הוא ממשיך שם.

וכך באונקוג חוזר לישראל, נכנס לשיעור ומצטרף עליהם בדיוק איפה שהוא סיים אתמול. וכך יהודים בכל רחבי טבל חיים במצב של כמין אחדות כזו, דבר שבא לידי ביטוי בהמון תחומים. תפסתי שתי דוגמאות, אבל המשמעות היא הרבה יותר רחבה ודורשת הסבר מה הסוד הזה של עם ישראל שמרגיש בכל רחבי טבל שמה שיש לך יש גם לי. אנחנו מחוברים אף על פי שאנחנו גדלנו במדינות שונות, יש לנו דעות שונות, מנטליות שונה, גם מראה שונה, אבל אחרי הכל המאחד בינינו הוא גדול הרבה יותר ממה שמפריד. גם כאשר פנו ליהודים בכל רחבי העולם והודיעו להם שכמה מדינה, הרי זה פלא. שודים שחיים במשך קרוב ל-2000 שנה, הם ואבותיהם ואבות אבותיהם, השתרשו באותן מדינות,

לפתעוזבים את הכל, מוכרים את הנכסים בפרוטות ועולים לארץ. וזה לא משנה אם מדובר ביהודים שגרים במרוקו או בפולין, ברוסיה. בתימן, באוקראינה, באיראן כל אלה שמעו יש מדינה, ארץ ישראל חוזרת לקלוט את עם ישראל מיד כולם הורזים הכל, מוכרים ועולים. גם כאן אנחנו רואים את ה את הקשר המיוחד הזה שיש בין עם ישראל. והשאלה מה הסוד? מה גרם לעם ישראל להרגיש שכולנו עם אחד, כולנו מחוברים יחד? ואפילו כששייכים לצבעות שונים, אנחנו בעצם שייכים לאותה משפחה. כדי להבין את העומק שבדברים, עלינו לחזור למעלה מ-שלושת אלפי שנים לאחור, כיצד בעצם גובש עם ישראל לעם? מתי הוא נולד העם הזה? משפחה קטנה, משפחת יעקב, יורדת למצרים. לאחר שאחד

מבני המשפחה הפך להיות משנה למלך, הגיע לגדולה בישראל. אז קנען היה רעב. והוא אומר להם בואו לכאן אני יכול להאכיל אתכם לפרנס את כולכם כולם ירדו למצרים ושם כמו שכתוב בתורה ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם הם התיישבו בארץ גושן שם ופרעה מחליט שהוא משעבד את כולם הפך אותם לעם של עבדים 210 שנים עם ישראל נמצא שם המצב הולך ונעשה יותר ויותר גרוע משעבדים דים אותם, לוקחים את ילדיהם, מטביעים אותם, מתעללים בהם. סבל נורא והיום. אפשר לתאר לעצמנו שעם של עבדים מגיע גם לשפל מבחינה נפשית, לא פעם גם מבחינה התנהגותית. כמו שהתורה מספרת שמשה רבנו ראה שני עיוורים ניצים. כשהאדם נמצא במצוקה,

כל דבר קטן מדליק אותו. הוא בקלות יכול לריב עם השני לפעמים על דבר קטן. חז"ל אומרים שעם ישראל גם הגיעו למצב שהתחילו לעבוד עבודה זרה. למדו את התרבות המצרית. כמה אתה יכול לחיות במקום מסוים משועבד לאנשים ששולטים בך ולשמור על הזהות העצמית שלך? התחילו גם לעבוד עבודה זרה. ירדו ממש לשפל. משה רבנו בא ואומר להם, "אני נשלחתי על ידי האלוקים להוציא אתכם מכאן." פרעה מסרב להוציא אותם ו10 מכות נוחתות על מצרים. אגב, במוזאון לידן בהולנד ישנו פפירוס מצרי מאותה תקופה שבה אייפובר. זה האדם שכתב את אותו פפירוס מצרי מדווח על 10 קטסטרופות שנחתו על מצרים. הפפירוס עצמו קרוע כך שלא כל התיאורים מופיעים אבל לדעת פרופסור

עמנוואל וילקובסקי יש שם תיאור מפורט של עשרת המכות מהצד המצרי למשל הוא כותב שם הנהר הוא דם דם בכל מקום בני אנוש צמאים למים אלה הם ממנו אושרנו מה נעשה ביטוי מהסוג הזה הוא מדבר על מכה שהיקתה את כל ה את כל בעלי החיים ו בתורה מסופר על מכת דבר ועוד תיאורים מעניינים שמופיעים שם באותו פפירוס על כל פנים המצ יוצרים חוטפים 10 מכות. בסופו של דבר פרעה רואה שאין ברירה, מכת בכורות. הוא אומר להם, "קום הוצאו מתוך עמי. כמה שקשה לו לוותר על עם של עבדים, עם ישראל יוצא. אבל זה עדיין לא מספיק כדי לגבש אותם לעם, כדי להפוך אותם לבעלי זהות של אחדות, של אהבה, של דפוסי התנהגות ברמה גבוהה. מה עושה הקדוש ברוך הוא? מתחיל

להדריך אותם באמצעות התורה שהוא נותן לעם ישראל דרך משה. הם מקבלים שם הדרכה מעשית לכל תחומי החיים מתוך מטרה לרומם אותם, להביא אותם למצב שתבין שיש לך ייעוד מיוחד בעולם. אתה צריך לשמש כאור לגויים. נראה כאן את המהלך שהוביל את עם ישראל להיות מישהו. וזה גם עונה על הרבה שאלות נוספות. מה שהרבה טמהים היום. מה פשר הנקרא לזה ההתנסאות הזו לכאורה של עם ישראל על האומות האחרות? מה פירוש המילים העם הנבחר? אז בואו נראה כאן את הדברים. כיצד היהדות מתייחסת לאומות העולם וכיצד היהדות מתייחסת לעם ישראל. במשנה בפרקי אבות אומרים חז"ל חביב אדם שנברא בצלם שנאמר כי בצלם אלוהים עשה את האדם. בניגוד גמור למה שיש סבורים

שהיהדות כביכול רוצה לראות בעובדנם של הגויים. יש כאלה חושבים שהיהדות היא גזענית אז היא רוצה שיהיו רק עם ישראל וחס ושלום כולם ימחקו. כשבודקים מה התורה עצמה אומרת רואים שזו טעות גדולה. חז"ל מלמדים אותנו חביב אדם שנברא בצלם וזה לא משנה אם מדובר ביהודי או גוי. כל אדם באשר הוא אדם הוא חביב כי הוא נברא בצלם אלוקים שנאמר כי בצלם אלוהים עשה את האדם. אם כך אז מה מה פשר המילים אשר בחרבנו מכל העמים? ממשיכים חז"ל באותה משנה ואומרים חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר בנים אתם להשם אלוקיכם המשפט הזה דורש הסבר ברור שאין הכוונה שמי שברא את העולם הוא האב הביולוגי של עם

ישראל אז מה פירוש בנים אתם להשם אלוקיכם? ברור שהדברים לא כפשוטם, אבל הביאור הוא מה מייחד בעצם בן מלך ביחס לשאר אזרחי המדינה? ברור שהמלך לא חפץ לראות בעובדנם של אזרחיו. אזרחי המדינה הם חשובים ויקרים בעיני המלך והוא רוצה שהם יחיו ויתקיימו ויהיה להם רק טוב. אבל מבורש הרבה יותר. אם אתה בני זוהי זכות אבל זה גם מאוד מחייב אותך. אתה לא יכול ללכת ברחוב ולנגוס בפלאפל. אדם מן השורה אזרח רגיל שהולך ברחוב ונוגס שיאכל. אבל אם המלך נוסע ברכבו ברחוב ורואה את בנו צועד ונוגס הוא יקרא לו לסדר. הוא ינזוף בו מה אתה עושה. אתה חייב להתנהג ברמה אחרת. אתה צריך לשמש כדוגמה לכל האנשים שמסביב, לכל האזרחים שיראו לאיזו

רמה האדם יכול להגיע. בן מלך צריך להתנהג ברמה אחרת. במשפחת המלוכה בבריטניה למשל יש חוק שהם לא יכולים לשתה כל אזרחית בריטית אלא רק אם יש לה איזה תואר מסוים, אם היא שייכת למעמד מסוים, נשאל אותם הם לא בני אדם. ודאי שהם בני אדם והם אזרחים והם יקרים למלכה, אבל חתונה זה כבר משהו אחר. יש כאן מדרגה אחרת שאתה צריך לשמור על הרמה, לשמור על המעמד. זה בעצם מה שמסתתר מאחורי המילים. בנים אתם להשם אלוקיכם. אין הכוונה לאב ביולוגי, כמו שהוא האבא שלנו, הוא גם האבא של כולם. הוא ברא את כל הבריאה כולה. אבל הוא אומר, תזכרו תמיד שעליכם אני מתייחס כאילו שאתם הבנים שלי. במילים אחרות, אני דורש מכם יותר. אתם צריכים לשמש

כדוגמה לכל העולם כולו. וכאן כבר התחיל המסר לעם ישראל שאתם חייבים להיות מגובשים בינכם לבין עצמכם, לדעת להתנהג על פי כללים מסוימים ועל ידי כך אתם תתאימו באמת ותהיו ראויים לייעוד הזה. השאלה היא כמובן למה דווקא אנחנו מה מיוחד בעם ישראל? למה הוא לא בחר בעם אחר? אבל חז"ל מסבירים שמאחר ובתקופה מסוימת כל האנושות עבדה עבודה זרה והיה רק אדם אחד שלא רק שלא השתחווה לפסל כמו כל העולם אלא היה מוכן אפילו למסור נפש על קידוש השם. מי היה האדם הזה? אברהם אבינו. כתוב שכשנמרוד תפס אותו ואמר לו או שאתה משתחווה לפסל כמו כולם שעובדי עבודה זרה או שאני משליך אותך לכבשן האש אברהם לא ידע שהוא ינצל והיה מוכן להישרף בסוף

הוא ניצל 10ה ניסיונות התנסא אברהם אבינו לאחר שעמד בכל עשרת הניסיונות מודיע לו הקדוש ברוך הוא כמו מלך שרואה גנרל שמוכן למות עבורו בשדה הקרב אז הוא לוקח אותו ומאמץ אותו אליו. ואם הגנרל מת, המלך יכול לקחת את בנו ולומר לו, "אתה תהיה במקום אביך אצלי." למה? כי אתה ספגת בבית את הנאמנות, את האהבה למלך. אז אני רוצה אותך איתי. ואם גם הוא ימות ויש לו בן והמלך חי 500 שנה, אז הוא יקח גם את הנכד. כך אומר הקדוש ברוך הוא לזרע אברהם, יצחק ויעקב, אני רוצה שאתם בעצם תייצגו אותי ואתם תהיו לי אל הפסוקים בעצם שמופיעים בכמה מקומות בתורה. אנחנו רואים כאן פסוקים נוספים שכולם סביב ציר אחד והיתם לי סגולה מכל העמים כי

לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי במילים אחרות הוא אומר כל הארץ היא שלי אני בראתי את כולם אבל אני דורש מכם להתנהג ברמה אחרת אני משייך אתכם יותר אליי ומזה גם נלמד שכשרוצים לגבש את ילדי המשפחה לקבוצה אחת. כשרוצים לגבש חיילים מפוזרים לזהות אחת, כל קבוצה מפוזרת כשאתה רוצה לחבר אותם, אתה צריך קודם כל לרומם אותם, לומר לו, ממך אני מצפה ליותר. נכון שכולם טובים וכולם חשובים וכל החיילים הם נפלאים ומצוינים, אבל ממך אני מצפה ליותר. אתה נכנסת ליחידת אילית, אתה נמצא ברמה מסוימת ואני מבקש ממך שאתה תייצג את המקום שאתה נמצא בו בכבוד. ברגע שאתה נותן ייעוד לאדם גבוה

יותר מאחרים מבלי לפגוע באחרים אבל אתה אומר לו אתה שייך למקום יותר גבוה ממילא אתה כבר גורם לגאוות יחידה לסוג של זהות וזה לא משנה אם האדם הזה נמצא כאן או שם או במקומות אחרים כך גם ילדי המשפחה יש היום בהרבה משפחות מדברים רק על העתיד אבל שוכחים את העבר כמה חשוב לדבר עם הילדים אתה יודע מי היה הסבא שלנו מי היה הסבא של סבא שלך לספר לו כמה דברים טובים הוא היה עושה כמה אדם חשוב הוא היה, כמה היה נכבד, איזה פעילויות גדולות הוא היה עושה. כשילד מרגיש אני שייך לשורשים מאוד חשובים, אני מחובר לשושלת מאוד יקרה, מאוד מכובדת, זה גם מחייב אותו להתנהג ברמה אחרת. זה נותן לו זהות מסוימת. זה מרים אותו לדרגה שונה

לחלוטין. אבל זה לא מתחיל ונגמר רק בדיבורים, לא רק במילים האלה. והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ אני רוצה. סגולה זה כמו אוצר. אומר אני אני רוצה רואה רואה בכם כמין אוצר כזה תהיו לי ממלכת כהנים תייצגו אותי בעולם זה בא לידי ביטוי גם מבחינה מעשית כשבוחנים באמת את ההדרכה שעם ישראל קיבל אז רואים שראשית ישנם זמנים מסוימים שאנחנו נדרשים לחגוג אותם יחד כדי שנזכור שהיינו במצרים אז יש לנו את ליל הסדר כל המשפחות מתאספות ולא סתם יושבים ואוכלים ושותים אוכלים דברים מיוחדים אוכלים מצה למה? כי כשיצאנו ממצרים הזדרזנו לקחת את הבצק עוד לפני שהוא החמיץ. אז אוכלים מצות. שותים ארבע כוסות יין כנגד ארבע לשונות

של גאולה שיש בתורה. נמנעים מאכילת חמץ. אלה דברים שכאשר עושים אותם יחד מתגבשים. העם כולו מתגבש יחד. יהודי חי בארצות הברית, יהודי אחר חי בתימן והשלישי חי ברוסיה. אבל שלושתם באותו לילה יושבים ואוכלים מצות. הם שייכים לעמים שונים לכאורה. הם 2000 שנה נפרדו מאז שעם ישראל התפזר בין האומות. אבל יש עדיין מה שמאחד בין כולם. ובאמת בישעיהו פרק מט כתוב ונתתיך לאור גויים. כך אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שאני רוצה שההתנהגות שלכם תשמש כדוגמה לכל האנושות. לכן לגויים יש רק שבע מצוות, שבעה חוקים בסיסיים כיצד להתנהג כדי שיוכלו להיות חיים לחיות חיים סבירים. יש שם מהם שבע המצוות שהגויים הצטוו? הם נאסרו לעבוד עבודה

זרה. גילוי עריות כמו אמו, בתו, אחותו, אשת איש צריך להימנע. שפיכות דמים זו המצווה השלישית. האיסור השלישי זה רצח. עבר מן החי. הגויים אסורים להתייחס באכזריות לבעלי חיים. אם הוא רוצה לאכול בשר מותר לו. הוא לא צריך לשחוט שחיטה יהודית שהוכח מבחינה מדעית. הבאתי בספר המהפך את המחקרים על כך שהשחיטה היהודית היא היחידה שאין בצר בעלי חיים אפילו לא שנייה אחת בניגוד גמור במה שנראה במבט ראשון. הגוי לא מצווה ברמות כאלה אבל אסור לו גם להתעלל בבעלי חיים לקחת איבר ולאכול. אז יש כללים. זו המצווה הרביעית. החמישית ברכת השם. ברכת במקום מילה קיללת לא יפה להגיד קללה אומרים ברכה כלומר גם כשלגוי קורא דברים שמאוד

מרגיזים אותו מתרחשים לו אירועים שמעצבנים למה אלוקים עשה לי אסור לו לדבר דיבורי קללה כלפי האלוקים זה נקרא ברכת השם צריך לדעת שאלוקים יודע מה שהוא עושה המצווה השישית גזל גויים אסורים לגנוב אחד מהשני והמצווה השביעית דיני ממונות הם עצובים להעמיד מערכת משפטית שתדון דיני ממות מונות כדי שלא יתרפו אחד את השני, שתהיה התנהגות נאותה, יהיו חוקים. אלה שבע המצוות שהגויים צטו בהם. לעומת זאת, לעם ישראל אומר הקדוש ברוך הוא, מאזרחי המדינה אני לא דורש יותר מדי, אבל אני רוצה בעולמי עם שייצג תרבות ברמה הרבה יותר גבוהה. עם שישמש כאור לגויים, שיראו דפוסי התנהגות שהם ברמה אחרת. וגם מכאן נלמד ברגע שאתה מרומם את הילד

או את החייל או את העובד בעבודה כשאתה מרומם אותו ואתה נותן לו להבין אני רוצה אותך כדוגמה אם הוא מפנים את הדברים כבר הבאת אותו לרמה שונה לחלוטין רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כך הרבה להם תורה ומצוות כך שנאמר במשנה לזכות יש לזה שתי משמעויות משמעות אחת של שכר גדול הרבה זכויות אבל בהרו את זה גם מלשון זקות מלשון זיכוך. כלומר, רצה לזכך את עם ישראל, לתת להם הנהגות שיובילו אותם למקום של עדינות אחרת, של רמה אחרת. בואו נראה כמה כללים שיש לנו בתורה כמין תקנון כזה של עם סגולה עד היכן הדברים מגיעים. ישנה הדרכה בתורה כיצד לאכול, מה ללבוש, התערבות אפילו במלאכות שלנו, נישואים. באכילה בעצם מה התורה

מצווה אותנו להימנע מבעלי חיים טורפים כמו אריה נמר וכדומה בעלי חיים מאוסים שיותר מדי נמצאים ברפש כמו חזיר וכדומה אנחנו אסורים לאכול דם בשר בחלב ביחד לפני שאוכלים לחם יש לנו הלכה ליטול את הידיים ואז לשבת ולאכול כלומר יש כאן כשמתבוננים על על הלכות האכילה בעם ישראל כבר רואים שיש כאן איזשהו סוג של הנהגה אצילה יותר. אומות העולם יכולים לאכול הכל, אבל הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל, אתם רוצים לאכול בשר, אבל רק עדין. מה זה עדין? כמו כבסה, פרה, בעלי חיים צמחוניים, לא בעלי חיים טורפים, אוכלי בשר. כך גם בעולם העופות אסור לנו לאכול עופות דורסים וכדומה. בעלי חיים מאוסים אסור לנו לאכול אותם. יש בעלי חיים

שאתה תכף קולט למה הוא נחשב מאוס. יש בעלי חיים צריך יותר להתבונן בחיים הפנימיים יותר שלהם. מדוע נאסרנו לאכול גם אותם? בתורת הקבלה הדברים הרבה יותר מורכבים. המקובלים מסבירים שהגוף ניזון מהחומר והנשמה מקבלת את הרוחניות שבמזון. אז אם אתה אוכל דבר שהוא לא כשר אז יש כמין פגיעה כזו במימד הרוחני של האדם. ועל זה בתורת הקבלה. ברובד של הפשט אומר לנו האלוקים אתם תנהגו בהנהגה של מלכות ברמה אחרת. אל תאכלו כל דבר. אתם יושבים לאכול נטילת ידיים. אני מניח שהציבור כאן יודע שלפני כ-300 שנה הייתה באירופה המגפה השחורה שהיקתה חללים היו מקומות שחצי מתושבי העיר מתו באותה מחלה מיליונים על גבי מיליונים מתו באותה מגפה

כרגיל את מי השימו את היהודים מה זה קשור ליהודים טענו שהיהודים הרעילו את בערות המים הם שגרמו למגפה הזאת מה הייתה העילה לטענה על מה הם התבססו הם טענו תשים לב שבקהילות היהודיות אחוז המתים שואף לאפס יש המתים אבל לא הרבה כמו אצל הגויים כנראה שהם הרעילו מה התשובה האמיתית למה למה אצל היהודים המחלה הזו לא השתוללה ודי קם בבוקר על פי ההלכה נוטל ידיו לסירוגין נכנס לשירותים אסור לו ללכת לעיסוקיו צריך קודם כל ליטול ידיים לברך ברכת אשר יצר הוא בא לאכול לחם הוא לא נוגע לפני כן הוא לחץ יד של מישהו הוא לא הוא לא לא נוגס אלא הוא נוטל ידיים. כלומר ההנהגות של האצילות הזו שהתורה לימדה אותנו יש לזה גם השלכות

בריאותיות. כי ככל שאתה יותר נקי, יותר סטרילי, כך גם אתה יותר בריא. בארצות הברית המזון הכשר נמכר במספרים שהם בלי יחס לאוכלוסייה היהודית. יש המון גויים שאוכלים אוכל כשר בדווקא, לא מתעמדת, כי התברר שהכשר הוא יותר נקי, הוא יותר בריא ומהשיקולים האלה הם אוכלים. כלומר, אפילו מהזווית הזו אנחנו רואים שמה שנדרש מאיתנו זו הנהגה של אצילות. כך גם בלבוש. יהודי קם בבוקר, אומרת לו התורה, תזכור שאתה בן מלך. איך אתה עושה את זה? כתר על הראש, מניח תפילין, קושר את הרצוע. שוב, גם כאן בתורת הקבלה יש משמעות הרבה יותר פנימית שמדובר בהערות שאדם מקבל לתוכחי הנשמה. יש מחקרי הילה שמראים שצבע ההילה משתנה בזמן הנחת תפילין.

אנרגיות כאלה שאדם מקבל אבל אנחנו כעת מדברים מההיבת הסמלי יותר מההיבט ה המצביע על ממלכת כהנים שבמ זה בא לידי ביטוי בבוקר הוא לובש גלימה כזו של טלית שם כתר על הראש של תפילין בחורה הולכת לקנות בגדים אומרת לה התורה אל תתלבשי כמו אומות העולם יש לך לבוש שמייחד אותך לבוש של צניעות יש בנות שחושבות שהלבוש הצנוע חונק אותה לאמיתו של דבר מי שהתבונן למשל בצורת הלבוש של מלכת אנגליה. היא תמיד הולכת בלבוש מכובד. היא לא חוספת את עצמה. לא רק שהיא זקנה, מלכה, גם כשהיא צעירה והיא יודעת לייקר את עצמה, אז יש לה גבולות איך להראות. למה? כי הלבוש מכבד את האדם. והתורה אומרת לבת ישראל, יש כללים גם איך להתלבש. שוב, יש

מה שמאחד בין כולם. יש מה שגורם להרגיש שאנחנו לא כמו אחרים. מלאכה. אומרת התורה, שש ימים תעבוד, ביום השביעי תשבוט. יום בשבוע תיכנס לסוג של הרפיה, של מדיטציה, שלווה. בנישואין גם כן, עם מי להתחתן, עם מי לא להתחתן. אבל לא רק מההיבטים האלה של הה הנהגות של מלכות. גם בבן אדם לחברו ישנן דרישות, בואו נראה כאן בפסוקים שלפנינו, דרישות ברמות הרבה יותר גבוהות מה שהתורה דורשת מאיתנו כיצד להתנהג עם מזולת והיא לא דורשת מאומות העולם. שוב, דבר שמגבש את עם ישראל לעם. נתחיל מתחילת הקטע של הסריקה כאן מתוך ספר תורה. לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר שכרת אדם שיעבוד אצלך. הבאת בייבי סיטר שישמור על הילדים שלך. כשאדם

עובד כמה שעות והוא יודע שיש לי למשל 30 ש₪ לשעה, הוא מצפה כשאני מסיים את העבודה והולך הביתה, אני חוזר עם כסף ביד. אבל מה קורה אם אתה חוזר הביתה? היית באיזה אירוע ואתה חוזר ואומר לבייבי סיטר, תודה באמת על השמירה לילדים. אני צורה קשר מחר לגבי התשלום. איזו תחושה של אכזבה יש באותה שעה? בן אדם עבד, רוצה לראות את הכסף בסוף היום. אומרת התורה, לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר. הוא עבד היום, תשלם לו היום. תתנהג במכובדות, זה רמה אחרת. לא תקלל חרש. אבל הוא לא שומע אותי. מה הבעיה לקלל אותו? אבל זה מוריד מהאישיות שלך. אם אתה מסוגל לקלל בן אדם כי הוא לא שומע אותך, אם הוא שומע אתה נזר לא לקלל כי לא נעים. ואם

הוא לא שומע, אז אתה יורד עליו, פוגע בו. ככה מתבדח על חשבונו עם אחרים. אומרת התורה, גם אל תקלל חרש כי זה פוגע בך. זה מוריד מהאישיות, מהרמה הרוחנית שלך. ולפני עיור לא תיתן מכשול. ברור שאין הכוונה לעיוור פיזי. זה ברור עיוור פיזי כשהולך ודאי שלא תזרוק לו איזה אבן שייפול. הכוונה גם במכשולים אחרים, מהאיבטים הרוחניים יותר, אל תפיל אותו. לפעמים יש לאדם שיקול מסוים, חבר בא להתייעץ איתו, אני אשקיע בזה או בזה. ואתה יודע שאם אתה תייעץ לו עצה טובה, אתה תפסיד מזה אחר כך. אז אתה מציע לו עצה הפוכה כדי שאתה תרוויח. זה סוג שלפני עיוור לא תיתן מכשול. הוא סומך עליך, אל תטאה אותו. ויראת מאלוהיך, אני השם. למה הוא

מוסיף את המשפט הזה? כי יש דברים שנתונים לליבו של אדם. אומר, אף אחד לא ידע. אני עושה את זה, מאיפה? אף אחד לא יעלה על זה שעשיתי את האבל הזה, שהכשלתי אותו בעבירה את אותו אדם או שהפלתי אותו באיזה עניין. לכן הוא אומר, "ויראת מאלוהיך אני השם." כלומר אני רואה מה אתה עושה בכל מקום. הוא ממשיך לא תעשו עול במשפט לא תיסא פני דל ולא תהדר פני גדול לא תיסא פני דל אתה יושב שיושב על כסם המשפט ואתה רואה בא מיליונר שיש לו 500 מיליארד דולר בחשבון הבנק והוא טובע למשפט איזה לקוח על 500 ש₪ והעורכי דין שלו באים והאדם הזה בא עם ה-500 ש₪ אתה כשופט רואה שמי צודק מבין שניהם העשיר צודק כי באמת באמת ההוא רכש מוצר, צריך

לשלם והוא לא שילם. אבל השופט יכול לומר לעצמו, האדם הזה עם ה-500 מיליארד, מה יעשה לו כבר 500 ש₪ יותר או פחות? האדם הזה מסכן, בקושי יש לו מה לאכול, אני אפסוק שהוא חייב לשלם 500 ש₪. אומרת התורה, לא תיסא פני דל. אם האמת שהוא צריך לשלם, אז אתה צריך לפסוק את האמת. לא בגלל שזה עשיר וזה עני, אתה תפסוק את הדין שלא כדין. אבל אתה אומר, כואב לי הלב עליו שהוא ישלם 500. כואב לך הלב, תן לו צדקה, תעזור לו אחר כך, אבל אתה חייב להוציא את הצדק לאור. על דוד המלך כתוב ויהי דוד עושה משפט וצדקה והשם עמו. שואלים חז"ל מה זה משפט וצדקה? משפט זה דין, צדקה זה צדקה, חסד. משבים שככה היה דרכו של דוד. כשהיו באים לפניו

שניים, הוא היה פוסק את האמת, אבל הוא היה רואה שאדם הזה מסכן, אין לו מאיפה לתת. כשהיה יוצא מבית המשפט בוכה מאיפה אני אביא את הכסף היה פוגש שם את דוד היה נותן לו את הכסף כך לך תשלם אבל את הדין הוא היה פוסק לפי הצדק ולא תהדר פני גדול אתה יושב בבית המשפט בא אליך שר בממשלה או אדם מאוד מכובד אז יש לך נטייה כזו דווקא להתייחס אליו יותר לא תהדר פני גדול בצדק תשפוט עמיתך לא תלך רחיל בעמך כלומר אסור לרחל על בני אדם. רוחל מה זה רוח? קונה מכאן הולך מוכר שם. זה הפירוש. אדם שמרחל שמע כאן הולך מספר שם על זה גורם לקצרים בין אנשים יש לו תענוג לדבר. לא תעמוד על דם ראך. אתה רואה שהאדם הזה נמצא בסכנה. עלול להפסיד

משהו. עלול ליפול. תחלץ אותו. אני השם גם כאן. לא תשנע את אחיך בלבבך. הוכח תוכיח את אמיתך ולא תיסע עליו חטא. לא תיקום ולא תיתור את בני עמך. אל תתנקם ואל תשמור בלב. ואהבת לרעך כמוך. אני השם. כמובן שבכל מצווה שנמצאת כאן יש להרחיב הרבה, אבל לקחתי כאן מדגם שוב לראות כיצד עם ישראל נדרש להתנהג בגינוני מלכות ברמה אחרת, הרבה יותר ממה שאומות העולם נדרשו. וברגע שאתה לוקח עם או קבוצה ואתה נותן לו כללים שמאחדים בין כולם לתת לו את הזהות הפרטית והאישית שלא לדעת יש לך משהו מיוחד כולם טובים כולם נפלאים בלי לפגוע באף אחד אבל אתה נדרש ליותר בצורה כזאת אתה מביא אותו למקום שיש לו את החוויות המשותפות יחד את הקשר

שמאחד בין כולם ממילא האחד מרגיש את כולם וכולם מרגישים את האחד ישנה שאלה שנפוצה היום הרבה עומדים בעולם על השאלה הגדולה מהיא סיבת האנטישמיות הרי לכאורה עם ישראל היה צריך להיות העם שהכי לא יפגעו בו אצלנו אין מלחמת ג'ד כמו שיש אצל המוסלמים למשל להם יש מצווה מי שלא מתעסלם צריך להרוג אותו ו מלחמת ג'ד בנצרות כמה קהילות נשחטו ונשרפו בגלל שלא התנצרו וביהדות אין דבר כזה. אפילו גוי שבא להתגייר לא מקלים עליו את הגיור. רק אם רואים שהוא מאוד מעוניין באמת. כי גיור מבחינת מבחינת ההלכה גיור זה שינוי מהותי בנשמה. כלומר מדובר בתהליך מסוים שהחלק הרוחני שבאדם עובר. ואם אין לו את הברית מילה טבילה וקבלת מצוות הוא

לא עובר את השינוי הרוחני הזה. סתם הצהרה לא לא מגיירת את האדם, לא משנה אותו. לכן בעם ישראל לא מתלהבים לצרף. מין מועדון כזה שמי שרוצה להתקבל למועדון היוקרה יש תנאי קבלה אם הוא יעמוד בסדר מקבל אותו בשמחה אבל בודקים עד כמה הוא רציני לא כמו אצל הגויים ש שרוצים שכולם יצטרפו אליהם ואפילו הורגים את מי שלא אז כשיש לך עם שהוא לא פוגע באף אחד הוא לא יוזם מלחמות אם לא לצורך הגנה אני חושב שהצבא שלנו היחיד בעולם שנקרא צבא הגנה לישראל שכל המטרה רק להתגונן לא כיבוש וטרה להתגונן זה מוטבע בעם ישראל. והעם הזה אתה רואה שהוא תרם לאנושות יותר מכל עם אחר. כמה יהודים קיבלו פרס נובל ביחס לאומות העולם. עם ישראל מבחינה

מספרית הוא פחות מ%. וכמה יהודים קיבלו פרס נובל? היו צריכים להיות אותו דבר פחות מ%. מתברר שלמעלה מ-22% ממקבלי פרס נובל הם יהודים. דבר שהוא לא הגיוני. עם ישראל תרם לאנושות בכל התחומים. יש ספרים שחוברו על כך. יש מחקרים שנאמרו שאילולי עם ישראל העולם היה נראה אחרת מאוד ירוד מאוד רדוד מכל הבחינות טכנולוגית מדעית תרבותית עם ישראל תרם לאנושות אז למה שונאים אותם ההיגיון היה אומר שהעם הזה היה צריך להיות הכי אהוב בעולם מהיא סיבת האנטישמיות חז"ל אומרים שכל מה שדיברנו עד עכשיו זה מה שגורם לאנטישמיות למה נקרא שמו הר סיני כך אומרים חז"ל שמשם ירדה שנאה לאומות העולם יש סיבות נוספות אבל נרמז במילה סיני שמשם

ירדה שנאה לאומות העולם. כלומר, ברגע שיש לעם ישראל זהות מיוחדת, ברגע שעם ישראל גובש להיות עם של ממלכת כהנים וגוי קדוש, הוא הפך להיות גם עם שנוי. יש כלל קנאה מביאה לידי שנאה. כשאתה מקנא במישהו אתה מתחיל לשנא אותו. אבל אם ישראל מצדיק את המעמד של ממלכת כהנים וגוי קדוש, זה מפיג בהרבה את השנאה. אם ישראל באמת משמש דוגמה, הופך להיות אור לגויים, אז גם הגוי מרגיש, נכון שהוא עם סגולה, אבל הוא גם מתנהג ברמה אחרת. אבל אם אנחנו לא מתנהגים בייעוד שראוי, לא משמשים כאור לגויים, אלא יש גם בינינו רצח ואכזריות והתנהגות שאינה נאותה, אז אומות העולם טוענים, מה אתה מרגיש את עצמך? אתה מחשיב את עצמך לעם הנבחר, בפועל

אתה לפעמים יותר גרוע ממני. זה עצמו דבר שיכול עוד לעודד ולהגביר את האנטישמיות. לכן גם בעניין הזה כשלוקחים קבוצה, לוקחים את הילדים, לוקחים חיילים, לוקחים עובדים ונותנים להם מעמד מיוחד, מרוממים אותם כדי שיהיה להם יותר מוטיבציה לעשות, תמיד צריך גם לחשוב על ההיבט הזה שמצד שני אתה עלול לגרום גם לקנאה בקבוצה הזו שעלולה להביא לידי שנאה ואז זה עלול לגרום מחלוקות וקצרים. זה סתם לימוד מן הצד, לקח מן הצד, שצריך לראות איך באמת לעשות מהלכים כאלה בצורה נכונה, שמצד אחד אתה נותן את המוטיבציה ואת הגיבוש ואת הזהות הפנימית, את האחדות בין כולם. תרגיש שיש לך משהו מיוחד שאין לאחרים, אבל יחד עם זאת, גם לא לנקר

עיניהם של אחרים שיבואו לידי שנאה וקנאה. אצל עם ישראל, כשבאמת משמשים כאור לגויים, כמו בזמן שלמה המלך למשל, אז אדרבה, הגויים העריכו את עם ישראל, אהבו את עם ישראל, התחברו עם עם ישראל וכך באמת היה מצב של חירה מלך צור שסייה מאוד לשלמה, מלכת שבו שבאה לראות את חוכמתו והאחדות והשלום מגיעים באמת לכל האנושות יחד. ביחד כולידו והמליחו ויאמרו ה אוידו והליחו ויאמרו יחד כולם הוידו והליכו ויאמרו אוידו והליכו ויאמרו יחד כולנו יחד יחד שבטי ישראל יחד כולנו יחד יחד שיתי ישראל יחד כולו לו יחד