
"כששמעתי את זה, לא הפסקתי לבכות": מינדי לוינגר על הליווי של משפחות השכול
חני ליפשיץ פגשה את מינדי לוינגר, עובדת סוציאלית שמלווה משפחות שכולות בעמותת "משפחה אחת", ושמעה ממנה על אחיה אברהם חיים הי"ד שנפל במלחמת לבנון הראשונה, על ביקורי הבית הכאובים אצל משפחות שכולות ועל תחושת השליחות: "לתת להם את הרצון לבחור בחיים"
האמת שרציתי אמרתי לבעלי אנחנו עולים חזרה ואנחנו טסים עכשיו חזרה אני חייבת לשמוע הם אני חייבת להיות שם בלוויה הם לא התמודדו בלי לדי ואני התחלתי לגמגם ובעלי אומר לי אני רוצה שרגי מינדי מהממת א תספרי לי קצת עלייך על עצמך על עצמי א קוראים לי מינדי לבינגר כן אני אמא וסבתא אפשר להגיד במשרה מלאה תמיד אומרים לי איך משרה מלאה אם יש לך את העבודה 247 אבל זה אפשרי אפשרי הכל כן את הדוגמה לכך שזה אפשרי ו מיליון אחוז כן ותראי גם התחלת לא התחלת ב לספר מה את עושה אלי אמא וסבתא נכון דעת אני לוקחת את זה לעצמי לפני שליחת חבד בקטמנדו אמא אני עוד לא סבתא בעזרת השם בעזרת השם בעזרת השם כן אבל אמא נכון זה ממש ככה
ובעצם אני אני אספר ככה שהגעתי אלייך בעצם א כן בעקבות מה שאת עושה כי גם לי יוצא ככה פה ושם ללוות נפגעי טרור ואת האמא של ה נפגעי טרור תחת הארגון של משפחה אחת שבאמת אחד ויחיד באמת כל כך הרבה אני שומעת אליהם ובקשר איתם ו אז תספרי קצת על זה א אז אני אספר על זה אני עובדת האמת שהתחלתי אפשר להלכת קצת אחורה כן מייסדת העמותה שונטל בלסברג יסדה את העמותה אחרי הבת שלה שהייתה בת מצווה הם עשו טיול שורשים והיה את הפיגוע מאוד מאוד קשה אחד הפיגועים הכי קשים שהיה בשנת 2000 במסעדת סברו ובו איבדו הרבה מאוד קורבנות הרבה מאוד אנשים יקרים גם בני משפה אחת אחד מהמשפחה זה משפחת סבי חודר שאיבדו חמש מבני משפחתם הורים
ושלוש אחים נשארו חמישה יתומים א ובאותו זמן למיכאל הבת שלה הייתה בת מצווה שמיכל הייתה אצלנו בנפל בקטמנדו ככה בעצם נכספתי לפעילות למשפחה כן נכון ובעצם החליטו שלא יהיה בת מצווה כאילו כמובן יחגגו לה אבל בקטן ואת כל ה כל המש והתרומות והכל יעזרו לאותה משפחה ולעוד פצועים והרוגים והיה הרבה ממש המון משפחות זה היה באמת ובאותו זמן אני מכירה את שונטל א ממש בתחילת הנישואים שלנו גרנו בארצות הברית לידם שכנה מדהימה א והיא ביקשה ממני ללכת לטייל בבתי חולים א לקחת איזה קצת ממתקים לראות איפה אנשים יכולים לקבל עזרה ולנסות לעזור במה שצריך בכל הכאוס הנורא שהיה אז בבתי החולים ועוד לווייה ועוד לווייה זה היה נורא כן ו
וככה זה התחיל ככה התחיל הרומן שלי משפחה אחת ככה התחיל גם משפחה אחת מאותה פיגוע ולצערנו הרב א ידיכם מלא בעבוד גדל וגדל וזה ויש כל כך הרבה משפחות אלפים על גבי אלפים ני אני לא אוהבת לנקות במספר כי אני לא רוצה עוד משפחה אחת לא רוצה ובגלל זה אני ממש אני פולניה אני לא אומרת א מספרים ו כן אז בעצם לארגון קראו משפחה אחת בגלל אותה משפחה ארגון משפחה אחת כאילו כ שמינו אנחנו משפחה ואנחנו גם מציגים את עצמנו למשפחות אנחנו משפחה שלכם אנחנו מהיום הזה והלאה יד ביד איתכם כמשפחה משפחה לא עוזבים ואנחנו באמת לא עוזבים את המשפחות שלנו מדהים יש לנו משפחות מותו יש לי משפחות משנת 2000 שאני עדיין איתם בקשר ממש 23 שנה
ממש עכשיו בעצם הסיפור שלך הוא הרבה יותר מורכב מזה הרבה יותר עמוק מזה כי זה לא רק שאת כל כולך נתינה לנפגעי טרור ו את בעצמך נפגע טרור אני לא יודעת לא ח באמת אני אישית לא ידעתי את זה לפני שסיפרת לי אני לא חושת שהרבה יודעים את זה שבעצם את עצמך אחות שקולה נכון האמת חני אני בעבודה שלי כאילו א כששונאים ממני להתחיל אז באמת עבדתי במשפחה אחת כמתנדבת א עד לבנון השנייה א העניין של לבנון השנייה א ממש כשהיא ביקשה ממני להיכנס לעבודה ממש הרבה יותר שעות ואינטנסיבי ו ממש לקחת עליי את כל ירושלים והעוף שלה אה החזיר אותי חזרה א אח הגדול שלי הבכור שלי אבי אברהם חיים א נהרג בשלומה גליל שזה לפני כמה שנים באיזה שנה
הייתה שלמה 82 הייתי בת 18 א הייתי בסוף כיתה יב א הייתי מאוד מאוד קרובה לאח שלי מאוד מאוד מאוד מאוד קרובה אליו אז הוא עשה הוא היה בשירות מילואים ב הוא היה בשירות מילוים הוא היה הסדרניק א הוא אשתו היייתה בהריון עם הילד הראשון שלהם א הילד כשהוא אני קופצת למשהו אחר אבל זה כזה נורא דגש אצלנו כי אבי חי הבן שלו קראו לו אבי חי עקיבא אבי מאוד מאוד אהב את סיפורי רבי עקיבא ת הדמות רבי עקיבא היה אצלו ממש א דמות מאוד מרכזית אצל אבי אז אשתו אמרה שיקראו לו אבי חי עקיבא וואו א אבי חי מאוד מאוד מזכיר את אבי מאוד במראה ככה גם במראה גם גם הוא א הוא בעצם לא זכה להכיר אותו הוא חי על סיפורים כ מאוד חי על סיפורים
אנחנו מאוד מאוד קרובים אליו האישה נישאה בשנית האישה ניסעה בשנית הא התאלמנה לפני קצת זמן עוד פעם נולדו לה אחרי זה עוד שישה ילדים א והילד הזה ממש הוא הל בש הוא ה מתנה הוא מתנה מתנה גדולה ו א אני עם השנים תמיד נורא חיתי את אבי אבי נשאר אצלי א דת כמו שחפץ כמו איזה טרמי הוא איתי תמיד גם כל אבי היה בן אדם של עשייה של נתינה של איש חסד ממש איש חסד במל כאילו חני את לא מבינה האמת באמת ש כשהתחלתי לעבוד במשפחה אחת אמרתי לעצמי אני לא אשתף אני אף פעם לא משתף לא שיתפתי אף פעם את נבגי הטרור ואת המשפחות זה גם נבגי טרור וגם הורים של של חיילים אנחנו מטפלים בשני ה כן א זה גם אזרחים וגם חיילים הבטחתי לעצמי שאני
אעשה לקחתי על עצמי צבאה שלדאף להראות להורים השקולים שהבן אדם שלא איתנו פיזית אלא איתנו בלב א אי אפשר רק לחשוב על זה כל הזמן להיות בעצב ו לא בשמחה כי יש את הילדים האחרים בבית נכון ואתם חיייבים חייבים לזכור את זה כי אני חושבת שעל בשרי חוויתי את זה לפנים זהו אין אין מי שיכול להבין את זה יותר ממך אז אז ובעצם כשאת באה אליהם וניגשת אליהם הם יודעים שאת אחות שקולה זהו התחלת להגיד שלא לא סיפרת בח לא סיפרתי לא סיפרתי היה באמת א למה כאילו מתבקשת ס אני יודעת אבל הרגשתי שאני רוצה להיות ב100 א בשבילם ולא לבוא עם הסיפור שלי שכאילו רציתי להיות רק בשבילם לא לדבר עליי באמת לא לדבר עליי להיות שם בשבילם ל לעטוף
אותם כמה שאפשר לחבק אותם כמה שאפשר לא קשור אלי קשור אליהם כן אבל בדיוק להפך שרואים אישה כמוך הבנת את זה אחר כך כן אז מה שקרה היה את הפיגוע של שלושת החטופים כן והאחים השקולים שמה במשפחה הם מאוד קרובים היו לגיל שבו איבדתי את אבי במיוחד אחת מהאחיות וכשבאתי אליה לפני שהודיעו להם שהם נרצחו א היא אמרה אני רוצה שתלכי אני לא רוצה אותך רצה לכי סך הכל באתי אליה ואמרתי לה אני באתי כאן לתת חיבוק מעם ישראל משפחה אחת פה בשבילכם באמת חושבים עליכם לכל דבר שצריך ואני כצוות במשפחה אחת רוצה לבוא ולהגיד שאנחנו פה והיא אמרה אני רוצה שתלכי מפה אנחנו לא צריכים אותכם כי אח שלי יחזור הביתה וב כשבאתי לשבעה של אותה
בחורה ניחמתי כמובן את ההורים וזה ו אמרתי להם שתמיד אנחנו אומרים במשפחה אחת אחרי שה במרכאות בהומור השחור אחרי שהפסטיבל יגמר פה עם כל השבעה והכל אנחנו חוזרים ואנחנו לא עוזבים אותכם ואנחנו איתכם אבל עכשיו אני רוצה ללכת רגע נחמת האחים האמא קצת הסתכלה עליי כאילו אוקיי מה האישה הזאת רוצה אבל בסדר ואז באמת הלכתי לחפש את אותה אותה בחורה אחורה אחות את האחות שקולה עכשיו וכשבאתי אליה היא אמרה אני זוכרת אותך באתי לנחם אותה אני זוכרת אותך ואת מינדי ממשפחה אחת וחזרת ו באיזשהו שלב חני לא יודעת יכול להיות בגלל הסיטואציה שהיא בדיוק הייתה בסוף כיתה יב וגם האזכרות שלנו מאוד ה האזכרות מאוד דומים לאזכרה שלנו אותו
זמן יש לנו איזה יומיים הבדל וא והכל היה כל כך הייתי מוצפת ברגשות גם שלי ואז באתי אליה והתחלתי כאילו לדבר כמ היא אומרת לי מה את כמו איזה מחשושה את כאילו יודעת מה אני חושבת ואז אני מדברת איתה ומדברת איתה וזה ו היא לא הייתה צריכה להוציא הגה פשוט דיברתי במקומה וואי באיזשהו שלב היא אומרת לי וואי איך את יודעת מה אני מרגישה זהו ואז זהו חני אחרי כל השנים האלה זה הכל יצא ואמרתי לה וואי מהממת שלי כי גם אני אחות שקולה וזה היה הפעם הראשונה שבאתי ו בכיתי לאותה משפחה כאילו ממול אותה אחות שבעצם אני זאת שתמיד מחזיקה את עצמי וחזקה ואני פה בשבילך ולא בוכה ולא הרגשתי שברגע שהתיישבתי הייא ממש ביקשה מכולם לעזוב
את כל החברות שלה אני רוצה לשבת עם האישה הזאת למדנו להכיר אחת את השנייה עכשיו זה בתוך שבעה זה בתוך מלא אנשים אומי אדם את יודעת כל עם ישראל מגיע לשבות האלה והיא פשוט רצתה לשמוע איך אני התמודדתי וואו ואז שמתי לב ואמרתי וואלה מ מינתי כל השנים האלה שהסתרת בעצם את אבי מאחורי הגב או לא יודעת השארת אותו רק אצלך כן זה לא פייר נכון תשתפי תנסי לעזור דרך זה כי זה איך שאת יכולה לעזור זה הכוח שלך גם באיזשהו מקום כי זה כי אני מבינה אותם ויודעת למה איך עומדת איך אמרתי לה אני יודעת למה את הולכת להתמודד עם מה את הולכת להתמודד היא גם היייתה ממש כמוני הייתי בדיוק לפני שהתגייסתי אני הייתי מורה חיילת א וגם היא
יצאה לשירות לאומי שלה ו צעד צעד בביתי את הבחורה הזאת ו זה מצחיק חני כי אני יכולה אני כפול הגיל שלה ואנחנו עד היום חברות הכי טובות לא זה לא מוזר יכל להבין אחת את השנייה באחי אחי ו וכמוה לצערי הרב אני כל אני אחזור על המילה לצערי הרב יש לי כל כך הרבה אחיות כאלה ש שלומדות לצעוד מחדש כמוך כן ואנחנו חברות כל כך טובות כי אני גם חושבת שה המעגל שלנו כ אנחנו נותנות אחת לשנייה את הכוח ד כמה החברה הכי קטנה שלך הכי צעירה שלך האמת שעכשיו לצערי הרב בת 12 ו3 א שהיא לא אחות שקולה אלא היא יתומה מאמא ו הדרך שלה הולך להיות מאוד קשה ש ראתה את אמא שלה הנרצחת מול העיניים זה הפיגוע שבעצם באתי והתקפת בשבעה אליה להיות
ממש אליה בעיניים ואני אומרת לה מקסימה שלי אני איתך יד ביד אנחנו לא עוזבים אותך כל הארגון כל הצוות איתך במשפחה אחת זה בעצם הבת של בת שבע ואני אהייה איתך ואת תראי צוות של הנוער יגיע אלייך ומדריכים יגיעו אלייך ו הרכזים של הנוער וכולנו נלווה אותך ואמא תמיד תהיה כאן תמיד תמיד בלב שלך כמו איזה פרפר יש לי איזה קטע עם פרפרים כמו איזה פרפר תמיד תמיד תלווה אותך ממש ואת תראי אנחנו נהיה ביחד ובעצם קרה לפעמים תוך כדי אני פתאום חושב קרה שאת בת ועם כל האמפתיה שלך ואנחנו המשפחה שלכם לא ואמרו לך אנחנו לא רוצים את ה ברוך השם לא אה יש משפחות שיותר צריכים ופחות צריכים אבל כולם היו שמה כדי לשמוע ולהקשיב ולהגיד
תודה בעיניים מאוד מאוד טובות ואחרי זה מה שקורה אנחנו תמיד בשבעה מחפשים מישהו שיוכל לתת לנו אינפורמציה טלפון זה ו משאירים להם לאיש קשר שמה במשפחה תמיד בשבעה רואים מי שמארגן את האוכל מי ש תופסים איזה שכנה איזה דודה או מישהו ונותנים להם את המספר טלפון שלנו ולוקחים את שלהם דואגים שיהיה לנו איך לחזור ואז אחרי השבעה אנחנו כי בעצם השבה שאת אומרת שבעה בשבעה כולם מסים למשפ אנו קוראים לזה פסטיגל ממש זה נשמע נורא אבל כולם וגם המשפחות בהיי כזה ובזה ואחר כך כל אחד חוזר לדרכו כל אחד עוזב א בעצם אנחנו נשארים ו אנחנו חוזרים ואז אנחנו ממש נכנסים כל הצוות גם אם יש ב בתוך המשפחה אני לוקחת את גרין המשפחה אני
רואה בדיוק מי צריך את העזרה א אנחנו מחלקים את הילדים למחלקת הנוער לפי גילאים את הבוגרים למחלקת הבוגרים בוגרים זה גיל 18 עד 25 ואז יש עוד מחלקה 25 ועד בכלל וההורים נשארים בעצם ממש בטיפולי של יום יום א אותו דבר אלמנים אלמנות וכולי וכולי א ואז בעצם אנחנו איתם ממש איתם מה זה אומר איתם איתם לכל דבר א אני תמיד אומרת באחי בחיבו גדול באמת באמת בחיבוק גדול בהקשבה בהבנה ב לראות אותם לשמוע אותם לא מיד להגיד אנחנו יודעים תהי חזקה תהי גיבור אל תבכי זה מילים שלי עושה ב גם לי זה קשה ממש וכשאומרים את זה אני תמיד אומרת להם בשיבה ממש אני עושה איזה פרצוף כזה זה תמיד אומרים ששפת גוף שלי הכי מדבר אני הכי אמיתית
שיש כשאני אבין לא ו פשוט להיות שם להקשיב א גם אנחנו עוזרים עזרה כלכלית למי שצריך יש לנו דבר שנקרא משפחה מאמצת שאנחנו שולחים לרחבי העולם את קורות החיים כאילו לא משתמשים בשם אלא מסבירים מה שהם עוברים התמודדות ומנסים לעזור כמה שאפשר בזה יש לנו כל כך הרבה תוכניות יש לנו תוכנית של בר ובת מצווה שיש בת מצווה ושמחה או בר מצווה כזה שמחה סוף כסוף למשפחה אנחנו עושים התאמה של ילד אחר בחול שיש לו בערך אותו תקופה של פר מצווה אותו תאריך ואנחנו משתכים את המשפחה יוצרים קשר ששני המשפחות יהיו בקשר לפעמים אותה משפחה מגיעה מחול ויוצאת איתם לסעודה ופשוט איך אומרים גם המשפחות מחול רוצים כל כך לבוא ולשמח להיות חלק
אז אנחנו מאפשרים את החלק אותו דבר בחתונות א יש לנו נופשים וימי כיף ומחנות ילדים וכל כך הרבה דברים ודבר שנקרא אח בוגר שזה פרח שאנחנו מוצאים סטודנטים או לחינוך או לעבודה סוציאלית או אנשי ש רוצים לעסוק בטיפול ואז משתכים אותם לילד יתום או פצוע או בן של פצועים או שקול והם נהים בוגרים ומלווים אותם אחד על אחד לארבע שעות שבויות לארבע שעות שבועיות כאילו יום בשבוע לארבע שעות זה תוכנית מדהימה עוצמתית בטירוף א הימי כיף והנופשים שאנחנו לוקחים גם אנחנו מחלקים אותם גם נופשים לפצועים גם להורים שקולים גם לאלמנים אלמנות שאנחנו עושים את זה וימי יון יש לכם גם מש מחלקה לצערנו יש גם כאלה שמתרומם מאבא ואמא ביחד
הפיגועים ברכב למשל שנושאים אני מכירה באופן אישי את משפחת איימס שגם כןמ נכון נכון ש ואנחנו איתם ממש תספרי תספרי לי ככה סיפור על מישהו ש לויתם ככה בא לי לשמוע איזה סיפור כזה אז אחת מהסיפורים שליוויתי המון המון שנים ואני עדיין איתם מאוד מאוד אני אהייה איתם כל החיים א הבת שלהם היייתה בת 15 בפיגוע מאוד מאוד קשה ב בבנייני האומה אוקי א היא נפצעה בגזע המוח זה היה פציעה קשה מאוד א היא יצאה ונכנסה לבתי החולים משך שבע ומשהו שנים כמעט שבע וחצי שנים הם נלחמו על החיים שלה בצורה ש כני את לאו חלת האמא והאבא והם כל החיים שלהם פשוט היו מרוכזים בה שבע שנים שבעצם היא בהכרה בשבע שנים האלה לא כל כך כאילו הייתה
היייתה משמיעה קולות היייתה קיצור לא ניכנס לפרטים האלה זה היה קשה מאוד מאוד קשה לראות א הייתי מגיעה אליה כמעט יום יום לבית חולים עכשיו עם השנים גם מאוד מאוד התקרבתי לילדים לאחים שלה א במיוחד לשני האחים הגדולים א אח ואחות אה נקשרנו בטירוף ממש כאילו ו אחרי שבע שנים היא הריאות התמלאו ו ניתה היא נפטרה לא מזמן נכון לפני לא זה ארבע לא לא לא ארבע שנים כי היה עוד סיפור לא מזמן נכון של מישי שנפטרה אחרי כמה שנים שהייתה נכון זה היה מסבו נכון כן נכון אותה לא כן אהה אז ז את אומרת נפטרה בגיל 22 כשהיא בעצם נכון וואי וואי אה ואז כאילו את יודעת אני תמיד מחזיקה את עצמי חזק חזק ולא לבכות ולא להתמוטט לפניהם ממש א
אני פשוט חושבת שזה חשוב ממש להיות חזקה בשבילם ואז באתי לאחים ואמרתי להם שהם חייבים חייבים לבוא לעשות סגירה איתם להיפרד מהם ואז עשינו את כל הדבר הזה ובדיוק הייתי צריכה לסוע לחוץ לארץ ואת יודעת הם עשינו את כל הפרידות את הכל ואמרתי לאמא הכל יהיה בסדר את מחכה לי היא תחכה לי היא לא תלך היא תחכה עד שאני אחזור ורק הגעתי למקום של איפ שהייתי צריכה להיות בחוץ לארץ נחתתי והיא נפטרה וואו חני אני לקחתי לא הפסקתי לבכות אני אין זה היה כאילו בעצם שאחות נפטרה ממש ו ממש קשה וואי א האמת שרציתי אמרתי לבעלי אנחנו עולים חזרה ואנחנו טסים עכשיו חזרה אני חייבת לשמוע אני חייבת להיות שם בלוויה הם לא התמודדו בלי לדיי
ואני התחלתי לגמגם ובעלי אומר לי אני רוצה שתרגע אני עכשיו נעלה אותה את האמא ואת תדברי איתם ואת תה נוכחת הכל השעות ההבדלי שעות היה ממש כאילו יממה טסתי באמת בצד השני של העולם והאמא דיברה איתי והיא לא יכלה כ היא רק שמעה את הכל שלי עוד יותר זה עשה לנור אז היא אמרתי לה אני אני הכי איתך בעולם את איתי לגמרי את תרגישי אומרת איך הזה שאת לא פה אמרתי אני כן פה אני מחזיקה לך את היד אני מלווה אותך אין את איתי את תרגישי את היד שלי איתך אני מבטיחה וזהו קיצרנו את כל הטיול הגעתי לשבעה הספקתי להגיע לשבעה וואי זה היה ממש מפגש קשה אבל את יודעת מה מדהים אני תוך כדי שאת ככה דומת כ אני דומת יחד איתך אני חושבת על זה
שת הדמאות האלה כש סיפרת על אח שלך זאת אומרת יש משהו את מדברת על על כול שמשפחות אחרות כמה שאת נקשרת אליהם וכמה אבל את את לא נותנת לעצמך להתפרק כשאת מדברת על אח שלך נכון לא אבל שלא תדאגי אני מתפרקת אבל מעניין כאילו למדת למדתי איך להיות שם בשבילה כן כי זה המטרה שלי המטרה שלי זה לתת להם את האור את השמחה את הכוח את הרצון לבחור בחיים וכל ה את מדברת על חיים ועל רצון שהרצון זה הנפש ואת בעצם אני חושבת ע שאת באמת מתמודדת ונתקלת בכל כך הרבה רוע הרי כשאת רואה את הפצועים את יודעת שזה מחבל שתקה להם סכין בבטן וקרא להם שם את כל וכשאת רואה את האמא השקולה את בעצם רואה את אותו מחבל בן את מצליחה להבדיל לעשות
איזשהי הפרדה בין הפנים של הרוע שזה בעצם הרי אנשים ה לא הגיעו למצב הזה סתם זאת אומרת זהזה בני בליאל ש הרסו להם את החיים בעצם את מצליחה תקלת בהמון רוע נכון אבל אני לא רוצה להגיע לשם אני לא רוצה ליגוע ברוע איך את עושה את זה אני פשוט כמו שאני אומרת יש לי אמונה ויש לי את כל הרצון בעולם א להיות האור שלהם לא הרוע הטוב ואיך את שומרת על עצמך אני תמיד את יודעת אחרי שאבי א נהרג א זה היה גם סליחה שאני חוזרת חזרה כדי לקשר לך את זה הבטחתי ל איך אומרים לא לקפוץ לא את בסדר גמור את יודעת חוה א אנחנו קיבלנו א אני קופץ למשהו אחר ואנחנו קיבלנו את הידיעה של אבי בצורה נוראית א זה האמת ומי שהכי קיבל את זה נורא זה
אני א הייתי בסוף כיתה יב זה היה א בשיא בימים הראשונים אבל בסי של מלחמת שלומה הגליל הגעתי לבית ספר ואז באמת א המנהל עוד ודיע שיש לנו שניים מבנות המליה שאיבדו את האחים שלהם לפני שידעת אוי ואבוי אחת מהם זאת אתר לנדאו והשנייה זהזה מינדי גרינוולד ואני עומדת שם ואז א אמרתי הוא חשב שאת יודעת טו מה שקרה זה היה באמת כאוס ממש בשלום הגליל א זה היה מלחמה קשה כי היה בלאגן היה פשוט טור ובור שם כן ו אח שלי בעצם נהרג עם עוד 36 הסדרניקים באותו זמן ביום החמישי של המלחמה א זה היה דוץ היה של חיל האוויר על הטנקים של השריון עם יריעות של האויב א ופשוט הטנק עלה באש והם היו צריכים לברוח א א אח שלי קיבל את ה פגיעה
ישירה הוא היה נהג טנק א והוא קיבל את הפגיעה הישירה הוא מת במקום ככה טוענים אפשר לדעת באמת שהם כל הזמן באו אלינו עם כל מיני מפות והסבירו ו והחברים הכי טובים שלו בעצם היה בתוך הטנקים חברי ילדות שלו חברים הכי הכי טובים וכולם החו הם בעצם הגיעו הביתה והם היו פגועי הלם וכש התעוררו הם זהו שם אבי נהרג אבי נהרג ובעצם החברות שלי הם מאותו אזור שכונה והם באו וסיפרו ככה יצא שאת שומעת את זה מה כן משם מה ואז בעצם הם ראו במקום להגיע אני חשבתי שאני הולכת ללוויה של אח של חברה א שמשפחת לנדאו ובעצם לקחו אותי החברות הביתה כשהגעתי הביתה א בעצם ראיתי שני מוניות אוצרות עם קצי נעיר ורופא וההורים שלי יוצאים מהמונית א
נסחבים על ידי רופאים על ידי זה היה נורא ואז בעצם הושיבו אותנו ונתנו לנו הסבר שאבי לא נהרג הוא נהדר ו ובעצם א חרב עולמינו ממש ו אבא שלי ממש התמוטט שמה ו כל הזמן אמרנו יש תקווה יש תקווה אה אחרי כמה באמת אחרי כמה ימים א באו והודיעו לנו שאבי נהרג זה היה ממש בכניסת השבת ואני הייתי כזאת רקדנית למדתי המון בלט וזה אז כלני הייתי מקפצת היה לי קוקו כזה ארוך הייתי מקפצת וזה באיזשהו שלב אבא שלי תפס אותי והוא אמר לי מינדלה שלי את לעולם לא תחייכי בבית הזה יותר לעולם לא אני בעצם אה הלכתי לחדר האחורי בעצם כולנו את יודעת התכוננו לשבת אבא שלי הכניס את השבת אמר שבשבת אנחנו לא נהיה עצובים א כי שבת זה שבת כולנו
נהייה שמחים בשבת וגם אבי הכי אהב שבת בעולם הזה כאילו אין אין דבר שהוא אהב יותר כאילו אין זה שירי השבת ושבת שרנו באמת באותה זמן את השיר שלו עם נון כאילו מנגינה לשיר ירי בון עולם היום באמת זה משמש לנו מעין תד בבית שלי לפחות כמו עמ נון כזה זה ה כשאמא רוצה להיכנס לאבי אנחנו שרים את זהים לה את זה א זהו ואז באמת באיזשהו שלב נכנסתי במוצאי שבת היה היה קידוש מאוד מאוד קשה ארוחת שבת היייתה קשה אף פנו לא ראיתי את אבא שלי בוכה וא אבא שלי ניצול שואה והוא תמיד הראה לנו שוב אני חוזרת חזרה למה שרציתי להגיד האור השמחה האמונה שלנו להיות גאים בעם היהודי להיות גאים ביהדות שלנו ואם זה גדלתי זה היה המסר שההורים
שלי תמיד האמונה הכוח של האמונה הכוח של השמחה לראות את אבא שלי קורס היה אחד המראות ה מבינה אני אומרת לך את זה בגיל הזקנה שלי שלא יוצא לי מהראש ה מראה של אבא שלי עדיין אצלי איך שהוא היה כשהוא רעד בקידוש הזה אזה זיכרון אין גיל נכון אין גיל ואז באיזשהו שלב במוצאי שבת היה התכוננו באמת וזה ואני החלטתי שאני כותבת לאבי מכתב ואז התיישבתי פתחתי מין יומן כזה זה היה כמו מחברת והתחלתי לכתוב לאבי לאבי אחי היקר אזה חמוד ואז באמת השתמשתי במילה הזאת שאני נוהגת להגיד למשפחות שלי לא להגיד את זה למה ולמה לא לשאול כי את לא תתקבלי את התשובה למרות שזה הכי מתבקש שיש כאילו למה עשית לי את זה מה לא נקבל תשובה אף פעם
ולחיות ב זה זה מוריד אותך למה למה זה קרה ולמה זה היה צריך להיות למשפחה שלי ולמה דווקא הוא דווקא הפרח הזה בבית שלנו זה היה אבא שלי תמיד היה מתאר אותנו ככולנו פרחים אבל יש לי ורד שושנה אחת שזה אבי אבי בשביל אבא שלי היה עולם ומלא הכל הכל בשבילו מה כן את אומרת לי זאת אומרת אומרת לא לא להגיד למה לא להגיד למה אבל הא משפחה ש לתת להם כוח א לתת להם כוח שוב אני חוזרת ואומרת להקשיב להם לראות אותם לשמוע קודם כל להקשיב לפני שאת זורקת אני אעזור לך אני זה ש שניה שנייה תקשיבי רוצים לספר לך רוצים שתקשיבי רוצים שהם יהיו שם בשבילהם לא בשבילך לא בשביל העצות שלך או הזה שלך לבוא בענווה את אומרת בדיוק קודם להקשיב
אני תמיד אומרת שהמשפחות שלי נמצאות ב כשאת פוגשת אותם בשבעה או בבית חולים או בפציעות שלהם אז תמיד אני נגיד לפצועה עכשיו בדיוק אני אומרת לאישה שהבעל שלה פצוע קשה אני אומרת אני רוצה שתנשק לך מתי לשחרר את הנשימה כי אני רוצה שתנשק שתהיי עם כל הלב עם כל הסבלנות ובעל שלך תאמיני כי יש ניסים אני בעיניים האלה ראיתי ניסים ענקיים את לא מבינה כמה ואת תראי שזה יהיה אבל את חייבת סבלנות וחייבת להראות לו שאת ב-100 א איתו ממש להראות לו אה חיוביות שפת גוף חיובי לא שלילי ואני שם בשבילך אני אהיה שם רוצה לבכות רוצה לצעוק רוצה אפילו לקלל מצויין תקללי אותי אני איתך ואותו דבר כשאני פוגשת אמהות ואבות ואחים ואחיות בתוך
השבעה שהם בבור ואני אומרת לעצמי כשאני יוצאת מהבית של המשפחות השקולות מבית הנחומים אני אהייה המגדל אור שלהם אני אהייה שם ואני ארים אותם מהבור הזה אתן להם בסוף המנהרה השחורה הזאת יש אור ואני אדריך אותם איך לקבל את האור הזה מדי לונגר הקוסמת של הנפש אין אין איזה כיף אן אין
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שני, כ״א בכסלו התשפ״ד (4.12.2023). משך: 32:44

9 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
איזה אישה חמודה ומדהימה כל הכבוד לך! אני שמחה בך שאת נמצאת בעמי. אני שמחה שיש דבר גם בעולם כ"כ רע כמו העולם הזה אולי נכון כ"כ רע אלא עולם שישי בו כ"כ רוע עכשיו אני מבינה מה הכוונה שאנחנו היהודים ניצוצות של טוב!
אשרי העם שה' אלוקיו
כל התוכניות של חני ליפשיץ הן מושלמות!!!!
וואו שתיתי בצמא כל מילה. כמה אור ואהבה, כמה הקשבה, איך זה חשוב לשמוע את זה. שיעור חזק חזק לחיים.
אימאלה איזו אישה מדהימה!!!! רק בכיתי...
תודה על שיתופים כאלה
מינדי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מההממת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111
ואווו איזה מרגשששש
רציתי לומר לך תודה, כל מילה חיזקה ונתנה מבט חדש , מדויק איך להביט על האירועים הקשים בעמנו.תודה רבה
מינדי המדהימה איזה ראיון מרגש פשוט בכיתי תודה על השיתוף.ותודה גם לך חני על כל שבוע של ראיון עם עוד בנות אלופות!