"עשרות גופות. לא הצלחתי לעכל מה אני רואה": שניאור גול בסיפור חיים מעורר השראה

וואו. מי יכול לדמיין לעצמו את הרגעים שהיו כאן לפני שנכנסו? המחבלים הערורים. איזה ישוב פורח, מלבב ויפה. והנה עכשיו אש, דם, תמרות עשן. בתוך כל הטופט שאתם יכולים לראות סביבי זה בית של טופז מורן בעלה והבן שלה הם בן ה-17 קודם אפשר לראות את הקרקרים שהיא יפתה באותו בוקר התנור עדיין דלוק רגע לפני שהם הבאירו אותו כל הבית היה למאחולת אש אבל בתוך כל הטופת הזו היה גם קרן של תקווה הם היו כאן בתוך ממד ובנס בפלא אלוקים שמר עליה פשוט והם לא הגיעו אליהם והם שלושתם ניצלו הייתי חלק מהמחנה בשביעי באוקטובר במשך חודשים ישנתי שם אכלתי שם קמתי זה היה חלק מהחיים חיים שלי הבאתי איתי לשם תפילין היה לי איזה מקום קטן

באוהל זה חלק מהחיים אז תמיד אמרו תנו לו להתאושש תנו לו וכשפתאום קלטתי את זה אז אמרתי אתם לא מבינים הלבד שלי בבית הוא פי 100 יותר קשה לי כשהכל רץ לי בראש מי שיסתכל מהצד יגיד וואי איזה כל הכבוד לו הוא מתנדב הוא נותן והם לא מבינים שאתה רק מקבל אתה מקבל כוח אתה מקבל עוצמות אתה מבין למה אתה חי חכה חכה רגע קוראים לי שני אורגול ואני א מתנדב בזקה כראש צוות רמתגן וגבעתיים. מה מניע אדם נורמטיבי לקום בעישון ליל ולחפש חלקי גופה? זה קרה כשהייתי נער בגיל 17. הלכתי להתנדב במדה וזה היה יום חמישי. ישנתי לשנת צהריים בישיבה. כשלפתע שמעתי צעקות מלמטה שני אור בו מהר. ירדתי בריצה למטה ועל המדרכה שכווה גופה של גבר

כשלידו אשתו והילדים וצעקות תצילו אותו תצילו אותו אני הגעתי עם התיק עזרה הראשונה שלי צריך לעשות אחייה אני מגיע מתחיל ללחוץ ואשתו והילדים שלו עומדים לידי ובוכים והיא אומרת לי תציל אותו תציל אותו אני ניסיתי לעשות את המקסימום, זה לא צלח והוא ממש נפטר לי בידיים. אמרתי אולי אני הרגתי אותו כי עשיתי משהו לא טוב. ובאותו לילה הייתה חתונה לאחד הבחורים בישיבה. הגעתי לחתונה, חתן, קלה, מוזיקה ואני ישב, לא מסוגל לרקוד, לא מסוגל לאכול. הפנים של האדם עומדים לי מול העיניים וכולי מוצף ואף אחד לא מדבר איתי. פתאום אני מרגיש יד שמונחת לי על הכתפיים ואז אני רואה את ראש הישיבה שלי והוא אומר לי שניות תעמוד. אני נעמד

אני שואל אותו הרב מה? אז הוא אומר לי למה אתה לא רוקד? אז אמרתי לו, "הרב, אני מוצף, אני שומע בכי צעקות, אני רואה מולי את הפנים של האדם שנפטר בידיים שלי ואז הוא אומר לי, שלמה המלך עליו השלום אומר, מוטב ללך לבית האבל מלך לבית המשתה, אבל אין שום מקום שבאים לבית המשתה ומביאים לשם את בית האבל." אמרתי לו הרב, אבל זה לא תלוי בי. בית האבל הולך איתי לכל מקום. ואז הוא הסתכל עליי והוא אמר לי, "תקשיב, אם אלוקים לקח אותך למקום הזה, יש לך שליחות בעולם הזה. אני ארצה שמחר אתה תבוא ביחד איתי ותתחיל להתנדב בחברה קדישה. תיכנס איתנו לחדרי הטהרה ותתחיל לשטוף גופות. ובאמת פעם פעמיים שלוש בחודש הייתי מגיע ביחד עם ה

ראש הישיבה ועם עוד צוות מהרבנים בישיבה הייתי מגיע לחדר הטהרות ומטפל באנשים שנפטרים ומאז אני רואה בזה פשוט שליחות חיים

וואו אנחנו נמצאים כאן בבארי ופשוט תיעוץ של השואה משקפיים שבעצם נשרפו ועלו כנראה באש ונמסו לחלוטין. הטיפול בנפטרים

שום דבר שלם

הוא למעלה מכל המצוות. זה תפס אותי גם אחרי השביעי באוקטובר. הוקפצתי למחנה שורה נכנסתי לתוך המחנה קיבל אותי המנכל שלי צבי חסיד ואז הוא אומר לי תעלה על משאית. אני רואה משאית מכלית ענקית והבנתי שבפנים יש עשרות גופות. אני לא לא הצלחתי להקל מה אני רואה ואז התאבנתי לשנייה ואז אני זוכר שהוא כזה הסתכל עליי ואמר לי שנור תנשום רגע בוא תתחיל תתחיל להוציא אליי את הגופות והגופות היו עטופות למחצה אני זוכר שאני סוחב עוד אחת עוד אחת עוד אחת אני חושב באותה נגלה היה קרוב ל35 40 גופות ואז בסוף עוף הוא מסמל לי עלות שקית קטנה ואני מסתכל עליו ואני אומר לו זה סתם שקית ואז הוא אומר לי היא לא סתם יש עליה מספר ואז

ניגשתי לקחת אותה וכאילו הלב שלי לא הכיל את המראה בפנים היה בעצם אה כמות של חתיכות של גופות שביטרו אותם המחבלים פשוט חתכו חלקים שהיכלתי לזהות רגל, יד ואנשי זהקרזו את הכל לתוך שקית שזה השקית שאותה קיבלתי ואז כאילו קלטתי מה הזוות שאנחנו הולכים לראות ואני שואל את עצמי אלוקים אני עוד לא סיימתי לטפל במשאית הזו ואני כבר שומע שתי משאיות שמגיעות כשבאחת המשאיות אומרים לי זה משאית רק עם ילדים ואני שואל את עצמי אלוקים אתה אוסף את הדמעות שלנו אתה רואה מה קורה הם הרפו ראשים ושמו אותם לא עם הגוף הנכון

ברגע שלמת אתה לא חושב אתה לא מדבר אתה כמעט ולא אוכל תאבון ורק הגוף עובד מכנית וככה נכנסת גופה פעם מקבלת טיעוד, צילום א ואתה עובר לגופה הבאה. עד כמה זה מכני הבנתי רק לימים אחרי כש יצאתי מהמחנה וניגשתי לאכול משהו מסוים שמי שלידי אמר לי שניו זה מקולקל אתה לא מריח ואז תוך בדיקה קצרה קלטתי שהפכתי לתטרן איבדתי את חוש הטעם והריח והלכתי לרופאים ואחרי כמה בדיקות בעצם אמרו לי שניו משהו במוח שלך לא יכל להרגיש את הריח זה היה בשבוע השני והשלישי במחנה שורה כי כבר הגיעו א גופות ואנשים שנרצחו או להבדיל אל לפלפה הבדלות מאות גופות של מחבלים שטיפלתי בהם והריח היה נוראי נוראי והמוח שלי כנראה פשוט הור מוריד את

השלטר על חוש הריח. היה את הפיגוע בבני ברק של אדם שהגיע עם נשק אוטומטי וירה לכל עבר. אני באותו לילה הייתי בחתונה ופתאום קיבלנו את ההקפצה על הרצפה ברחובות היו מוטלים גופות של אברחים קדושים וטהורים השם יקרום דמם וטיפלנו בזירה עד 2 לפנות בוקר בשעה 3 לפנות בוקר קיבלתי הודעה מהמנכל שלי שני אור זה הרגע עכשיו שאתה צריך לעלות למשפחות הם לא יודעים עדיין שהיקר שלהם נרצח. אני עליתי לבית של משפחת שלום. הרב יעקב נרצח. עצם הכניסה שלי לבית עם החליפה גרמה לאמא להתמוטט. בכי, צעקות, דמעות. ואני מסביר לה שהיא צריכה להיות חזקה בשביל הילדים. ואז אני שואל אותה, מי הילד הגדול? היא אומרת לי, "אורי. אורי ילד מתוק, בן

13 וחצי. אני נכנס אליו לחדר, הוא יושב, הוא מסתכל עליי והוא רואה שאני זקה ואז הוא בצרחה צועק לי, למה באת אליי? אתה לא הולך להגיד לי את זה, אני לא רוצה להיות יתום, אני מתחנן הוא אומר, אתה רואה קניתי גמרא שוטינשטיין. אבא הבטיח שהוא ילמד איתי. אנחנו אמורים ללמוד ביחד. אתה לא מבשר לי את זה. לך תציל את אבא. עכשיו אני אומר לעצמי, מה אני אגיד לו ש הרזתי את אבא בשקית, אני מחבק אותו אליי חזק, אני מסתכל לו בפנים ואני אומר לו, "אורי, אבא נמצא פה כרגע, הנשמה שלו פה, עד ללוויה. אבא איתנו ואבא רואה אותך עכשיו. לא הצלחנו להציל את אבא, אבל אתה כן יכול לתת לאבא עכשיו מתנה. המסכת עומדת שם מיוטמת ואז הייתה תובנה

שלו של רגע שהוא אמר לי אני מקבל על עצמי לעבור על הש"ס לעילון נשמת אבא שלושה חודשים עברו מהרצח עשיתי את ההלוכה שלק בעומר בבני ברק אורי עמד לידי ואמר קדיש הפרעת הייתה שם כשהגענו למקום שבו היה הטקס הורי עמד מול כולם וסיים את המסכת הראשונה שלו כל פעם שהוא מסיים מסכת הוא מתקשר אליי לצד הרגעים הקשים האלה שאתה בוכה עם ילד יתום א להיות במקום הזה שגם אתה רואה שמהבכי הזה מהדמעות האלה גם כן יש רגע שבו אתה רואה את החיים החדשים שנפתחים כאן איפה אתה יכול לפגוש אתם עם ישראל בטהרתו שאין לבוש, אין סממנים, אין כלום. נשמה אלוקית בהתגלמותה, תואר, קדושה אינסופית. איפה זה קיים עוד בעולם שלך? שאתה מקבל את הלב ליבו של העם היהודי טהור, מזוכק בצורה הכי עוצמתית שיכולה להיות.