דיני אונאה בשידוכים - הרב זמיר כהן HD

נתבונן בשאלה מצוייה מה צריך לומר בשידוכים ומה אפשר להעלים לא פעם יש לאדם סוג של בעיה מסוימת זה יכול להיות חולי בעיה גופנית יש כאלה מתפקדים רגיל אבל יש להם בעיה נפשית ומטופלים בתרופות בכדורים אבל הוא אומר מה אתה רוצה עם הכדורים אני מתפקד כמו שצריך האם צריך לספר דבר כזה או צעיר צעירה נכשלו בזמן הרווקות בעניינים חמורים האם צריכים לספר את זה לצד השני הרי ייתכן מאוד שברגע שהצד השני ישמע שהאדם הזה נכשל במה שנכשל יכול להיות שיבטלו את השידוך מההתחלה אפילו לא ירצו להיפגש ושאלה שנייה גם בדברים שכן צריך לספר האם צריך לספר לפני הפגישה הראשונה או שאפשר להמתין במהלך הפגישות כשכבר מכירים אחד את השני ואז

להניח את הכל על השולחן ולספר את האמת הדחף הטבעי של כל אדם לומר ודאי צריך לספר את כל האמת צריך להגיד הכל מראש אבל רואים בהלכה שהדברים לא פשוטים הגמרא מספרת במסכת יבמות דף מ הגיע אדם לפני רב אדם שאביו לא יהודי ואמו יהודיה אמר לו כבוד הרב מה הדין בעובד כוכבים או עבד שבא על בת ישראל הבלד כשר או פסול אמר לו הוולד כשר אמר לו אם כך אני בחור טוב תן לי את בתך הוא היה אדם כזה שאביו לא יהודי אמר לו בשום אופן לא אתן לך את בתי היה שם תלמידו שמי חיה תלמידו של רב ניסה לשכנע אותו אמר לו גם אם הוא יהיה כמו יהושע בנ אני לא נותן לו את בתי אמר לו אם הוא היה כמו יהושע בן נ כבודו לא היה נותן לו את ביתו אחרים היו

נותנים אבל הוא לא יהושע בן נן כבדו לא יתן אף אחד לא ירצה לתת עם מי הוא תחתן בסוף אבל הוא לא היה מוכן והגמרא אומרת שרב יהודה תלמידו של רב כשהיה בא לפניו אדם ואומר לו שאביו לא יהודי היה אומר לו לך לעיר אחרת מקום שלא מכירים אותך ותתחתן עם יהודיה אתה לא צריך לספר שהאבא לא יהודי ככה גם רבה היה אומר למי ששואל אותו לך לעיר אחרת אף אחד לא מכיר אותך תתחתן עם יהודיה בלי לספר שאבא לא יהודי רואים כאן בגמרא שלא כל דבר צריך לספר אף על פי שיתכן שאם ידעו את זה יש כאלה באמת לא אכפת להם העיקר יהודי על פי ההלכה יהודי על פי ההלכה מה הבעייה ויש כאלה שמפחדים חוששים מדבר כזה רואים בגמרא שלא צריך לספר אף על פי שיתכן

שאם הייהה מגלה לא היו מתחתנים אבל צריך באמת לברר להבין מה בעצם הטעם מה העניין בדבר כי לכאורה יש לדון בזה מצד שני דברים האחד דין הונאה במסחר אסור לרמות אסור לעבוד על אנשים במסחר אז למה בהונאה כאן של שידוך אתה לא צריך לגלות את כל האמת ושאלה שנייה האם אין כאן חשש של קידושי טעות אם הוא לא סיפר והתחתנו אבל אם היו יודעים מראש לא היו מתחתנים אז לכאורה יש כאן קידושי טעות ואדם שמקדש בטעות יתכן שבמצבים מסויימים הדין הוא שהקידמה לא חוששים לעניין הזה של קידושי טעות אז נתחיל קודם בעניין של הונאה לכאורה היה מקום לומר המשנה אומרת בבבא מציאה דף נוו אלו דברים שאין להם הונאה קרקעות עבדים שטרות הקדשות אלה דברים

שאין להם הונאה דין הונאה במטלטלין יש מצבים שאדם מכר לשני במחיר יקר רימה אותו המקח בטל מחזיר לו את הכסף מחזיר לו את הסחורה אבל קרקעות אין להם הונאה אפילו אם מכר את זה ביכר את המחיר בשטות יותר משטות המקח לא בטל ככה גם עבדים המקח לא בטל אם אין הונאה בעבדים היה לכאורה מקום לומר שזה מלמד אותך על בני אדם בכלל שאיין הונאה בבני אדם וממילא גם כאן לא תהיה בעיה אבל זה לא נכון לומר שאיין הונאה בבני אדם כמה דפים אחר כך המשנה אומרת בדף ס אין מפרכסים לא את העבדים ולא את הכלים מה זה לפרכס ליפות אתה לוקח דבר שהוא לא טוב מצד עצמו מצובע אותו משווק אותו כאילו שהכל בסדר אז כתוב שם שאסור זה הונאה אתה מרמה אנשים

הגמרא אומרת מה שכתוב אין מפרכסין את האדם את העבדים כגון מה מספרת הגמרא סיפור היה עבד אחד גוי שהיה מבוגר השיער שלו כבר היה לבן צבע את השיער שלו כאילו הוא בחור צעיר בא לפני רבה אמר לו כבודו קנה אותי לעבד אני יודע לעבוד טוב אני אעבוד אצלך אמר לו הרב כתוב במשנה ויו עניים בני ביתך אני מעדיף לפרנס עניי ישראל גם אם זה יעלה לי קצת יותר להביא אותם לבית יש אנשים אין להם מה לאכול אני אביא אותם יעשו מה שצריך שלם להם משכורת אני מעדיף מאשר לקחת לו יהודי הלך לרב פפה בר שמואל אמר לו תקנה אותי לעבד ראה אותו צעיר לפי הצבע של השיער שלו קנה אותו אחרי זמן אמר לו תביא לי מים יש פה באר תשאב מים מהבאר תביא לי מים

הלך שטף את השיער שלו בא מסתכל רואה אותו כולו לבן אמר לו אני יותר זקן מאבא שלך אתה רוצה שאני אלך עכשיו להביא לך מים לשאוב מים מהנהר כששמע את זה רבה אמר על זה כתוב צדיק מצרה נחלט ויבוא אחר תחתיו בפסוק כתוב ויבוא רשע אבל לא רוצה להגיד ויבוא רשע שינה את זה ויבוא אחר כי זה גם תלמיד חכם לא רצה לכנות אותו בצורה כזו אז אמר ויבוא אחר תחתיו אבל רואים שם בגמרא שגם בבני אדם אסור לרמות אי אפשר להגיד שבבני אדם אין דיני הונאה גם ספר החינוך כותב בדין הזה של האין הונאה לקרקעות לעבדים הוא אומר נכון שאיין הונאה הכוונה שהמתח לא בטל אבל לא שאיין איסור יש איסור הונאה מה שהמשנה אומרת שאיין הונאה לעבדים לקר קות

לשטרות הכוונה לומר שהעסק לא מתבטל בממונות אם מתברר שהוא יכר לו את המחיר יותר מדי יש מצבים שהמק בטל והוא יכול לדרוש ממנו תחזיר את הכסף תיקח את הסחורה בחזרה אבל בעבדים בקרקעות המקח לא בטל ולמה כותב שם ספר החינוך כי הקרקעות יש להם חשיבות הוא מדבר על קרקעות אבל הוא הדין לדברים אחרים יש להם חשיבות מיוחדת ודבר שיש לו שם אומר מצד שהקרקעות נשארות לתמיד זה לא כמו מטלטלין שמתקלקל עם הזמן אז יש להם חשיבות מיוחדת ולכן גם אם האדם שילם יותר יקר אחרי שהוא קנה הוא מסכים למה שהוא עשה לא מתכוון לבטל את המקח כי זה עסקה חשובה קנית אדמה אז עבדו עליך אבל האדמה היא חשובה לכן המקח לא בטל אבל איסור אומר ספר החינוך

מביא גם את הרמבן שיש בזה איסור אז רואים שגם בבני אדם יש איסור ואסור לאונות אסור לרמות אז אם כך איך אמר לו לך אל תג שאבא לא יודי תחתן עם בת ישראל יחשבו שאתה יודי רגיל יש בספר קהילות יעקב של הסטייפלר הרב יעק ישראל קניבסקי הוא נשאל שאלה מאוד מסובכת שאלה מאוד קשה בחור שחלה עבר ניתוח וניט ממנו הביצה השמאלית עכשיו שאל האם הוא צריך לגלות לפני השידוך עכשיו יוצא לשידוכים הוא צריך לגלות או שזה דבר שהוא לא צריך לספר על זה יתכן מאוד שהם ידעו לא ירצו להתחתן איתו ומבחינה רפואית הוא יכול ללדת הכל בסדר מבחינה הלכתית אומנם זה נתון במחלוקת פצועה דקה אסור לו שיבוא בקהל השם אבל הוא נטלה ממנו רק ביצה אחת אז עשה

שם צירוף האחרונים צירפו גם את ספר התרומה ועוד שיטת הרמבם להלכה פסקו שבשעת הדחה כזו שלא ישאר בודד וגלמוד מותר לו לבוא בקהל אז להלכה נפסק כשהוא כשר לבוא בקהל מותר לו להתחתן עם יהודיה השאלה האם הוא צריך לספר את זה כותב שמה הסטייפלר שלדעתו לא צריך לספר והוא מפלפל בדבר באריכות אמנם בסוף הוא כותב לא באתי להכריע להלכה אלא רק לדון בדברים אבל זה כנראה מתוך הענווה שלו כי רואים שדעתו להלכה שכן הוא יכול לגשת לשידוכים בלי לספר על העניין הזה על הניתוח הזה שהוא עבר מביא שם בתוך דבריו שהחתן סופר כותב כך יש בהלכות טרפות בעלי חיים שספק טרף ספק קשר מחלוקת הפוסקים האם הבהמה הזאת הטרף או שמותר לאכול אותה ויש

מקומות שכתוב שבהפועל למי מותר כש בהפסד מרובה זה נזק כספי גדול מותר לאכול סומכים על דעת המתירים יש מחלוקת אבל סומכים על דעת המתירים כי זה הפסד מרובה אומר החתם סופר תדע לך מה שכתוב מותר בהפסד מרובה זה רק לבעל השור ולמשפחתו אבל אם הוא רוצה עכשיו ללכת למכור לאחרים הוא לא יכול למכור את זה כמו בשר רגיל צריך לומר להם תדעו שיש מחלוקת האם מותר לאכול את הבשר הזה הו לא הוא לא יכול להגיד בגלל שמותר בהפסד מרובה ולי זה הפסד מרובה אני אמכור לאנשים בלי לגלות לך זה הפסד מרובה אבל להוא זה לא הפסד מרובה תגלה לו אתה צריך לגלות אם לא זה הונאה כך כותב החתם סופר מביא שתחיי תשובה שיש בזה דעות אחרות אבל זו שיטת החתם

סופר אומר הקהילות יעקב לכאורה היה מקום לומר אם שם במקום שיש מחלוקת אם כשר או טרף אומר החתם סופר אתה חייב לגלות את האמת לך מותר מותר לך אבל לא שמותר לך לאחרים מותר לתת לאחרים צריך לגלות להם את האמת אז לכאורה גם כאן באדם הזה שהוא בחשש של איסור של פצוע דקה אומנם להלכה התירו אותו לבוא בקהל שהוא לא ששאר לבד אבל אתה צריך לגלות את האמת זה פחות מ מעניינים של טרפות שספק אם זה טרף ספק אם קשר שלך מותר כי אתה בבעיה לך זה הפסד מרובה אבל לאחרים אתה צריך לגלות את האמת אבל הוא מעלה סברה לומר שיש לחלק בין זה לזה שאפילו החתם סופר יודע במקרה הזה של הפצוע דקה שהספק פצוע דקה שהוא לא צריך לגלות שעבר את הניתוח הזה

והסברה שהוא כותב יש בה סברה גדולה הוא אומר כך בבשר או בכל עניינים של מכח וממכר כמו כלים מאכלים אם יש ספק אם זה טוב או לא טוב ספק כשר או לא כשר אתה הולך לבן אדם אומר לו תשמע זה יש פה בעיה הלכתית יש מחלוקת הפוסקים רק לי זה הפסד מרובה הוא יאמר לך הפסד מרובה בעיה שלך אני לא אקנה את הבשר הזה אני אלך מישהו אחר יש בשר שלכל הדעות מותר למה אני צריך להכניס את עצמי למקום שיש מחלוקת הפ פוסקים כי כמו הבשר הזה יש עוד בשר במקומות אחרים מה ההבדל בין הבשר הזה לבשר אחר מה שאין כן בשידוכים עד שאדם מוצא שידוך שמתאים לו זה לא לא זאת יקח מישהי אחרת לא קל לאדם למצוא בחורה באמת טובה עם מידות טובות יראת שמיים או שהיא

רוצה בחור טוב עם מידות טובות יראת שמיים ייתכן מאוד שכשהיא תכיר אותו והיא תדע מי הוא כמה הוא טוב כמה הוא בחור נפלא כמה הוא ענייני אז לא יהיה אכפת לה שיש לה את הבעייה הזו זה לא כמו בבשר שאתה אומר חייב לגלות את האמת שיש בזה מחלוקת ואז יגידו לך לא רוצה מחלוקת אני אקח בשר אחר שאין בו מחלוקת כי לי מה הההבדל זה או זה זה בשר וזה בשר פה זה עניין של שידוך שידוך ייתכן מאוד שבמכון של המעלות והחסרונות היא תראה אחד שהוא כל כך טוב לה אז היא תרצה אותו עם כל החסרונות שיש לו ואם כך אם באמת י מצחן בעיניה והיא תרצה אותו אז היא תרצה אותו כי הוא זה הוא ולכן אפילו מראש לא הצטרך לגלות לה את הבעייה הזאת של הניתוח

שהוא עבר טוב זה מצד הונאה מה עם מקח טעות מה עם קידושי טעות הרי מתחתנת איתו בלי לדעת שיש לו את הבעיה הזו אז אולי יש כאן קידושי טעות הוא משתמש באותה סברה ווא אומר במקום שבדיעבד בסופו של דבר כשהאדם יכיר את כל המכלול של המעלות והחסרונות הוא יהיה מעוניין באדם הזה גם למפריע זה חידוש גדול שהוא כותב גם למפריע אין בזה איסור הנאה כלומר אם אתה יודע שבסוף לאחר שיכירו את האדם ויכירו את כל המעלות שבו גם העניין הזה כבר לא יפריע אחרי שכבר יהיו נשואים לפני החתונה יכול להיות שזה ירתיע אבל אחרי החתונה היא לא תגיד אני רוצה להתגרש לא כמו בעסקים במקח וממכר אתה אומר עבדת עליי אני לא רוצה את זה בשידוכים אחרי החתונה

יכול להיות שגם אם היא תגלה שיש יש משהו שלא גילו לה אבל אומרת בסך הכל יש לו את כל המעלות ואני באמת רוצה אותו במצב כזה גם למפרע אין איסור הונאה זה חידוש גדול שהוא לא פשוט אבל הוא מוסיף עוד סברה גדולה להתר הוא אומר כל דין הונאה שיש איסור בהונאה זה רק באופן שהאדם עושה תרגיל כדי לרמות כמו אותו עבד צבע את השיער שלו להראות שהוא יותר צעיר אבל פה הוא לא אומר כלום היא גם לא שאלה אותו היא פעם שאלה אותו עבר את הניתוח היא לא שאלה אותו אז הוא לא עבר והלך ורימה אותה בקו מעסה הוא רק לא סיפר לה בהונאה כשלא מספרים בלי כו מעשה אתה לא הולך עושה מעשה כדי לרמות האיסור הוא רק מדרבנן כך הוא מביא בשם ספר חרדים

ומכיוון שהאיסור הוא רק מדרבנן במקום שיש חשש של עיכוב בפריה ורבייה ועניין של הקושי בנישואין עם כל הבעיות שיש בעניין הזה באופן כזה לא גזרו חכמים ומותר זה גם חידוש שלו שהוא כותב לכן המסקנה שהוא מסיק הלכה למעשה שהאדם הזה שניטלה ממנו ביצה אחת לא צריך לספר על ה על הניתוח שעבר אבל בכמה מקומות כתבו בשם הרב אלישיב שחלק עליו וכתב שבעניין הזה חייב לגלות שהוא עבר את הניתוח ושנטל ממנו ביצה אחת ואם הוא לא עושה יש בזה איסור הונאה אפילו חשש לקידושי טעות מה אתה אומר אבל הנה בגמרא כתוב על אותו אדם שאביו לא יהודי ואם ידעו לא ירצו יכול להיות יש כאלה שלא ירצו להתחתן איתו ובכל זאת אמר לך למקום אחר אל תגלה ואתה

יכול להתחתן אז מה ההבדל בין זה לזה אומר רב אלישיב יש חילוק גדול שם אדם שנולד לאם יהודיה הוא לא צריך גיור הוא יהודי גמור גם אם אביו לא יהודי אבל הוא יהודי לכל דבר לא צריך שיעשה שום דבר הוא עצמו יהודי לכל דבר זו ההלכה לכן הוא לא צריך לגלות אבל כאן במקרה הזה של אדם שניטלה בצת זה דבר שהוא מוסכם לכול העל מה שהוא מותר לבוא בקהל זה מחלוקת הפוסקים יש פוסקים שאומרים שזה פצוע דקה שנמצא באיסור לו ואסור לו לבוא בקהל אז במקום שיש מחלוקת כזו הוא חייב לגלות ואם הוא לא מגלה יש בזה איסור הנאה לכן דעת הרב אלישיב הלכה למעשה שכן צריך לגלות באמת החפץ חיים יש לו בהלכות רכילות בכלל ט דן הרבה בעניינים האלה של

השידוכים מתי צריך לגלות מתי לא אז מצד אחד הוא אומר תדע לך שהאיסור שלא תעמוד על דם רעך זה לא רק בדיני נפשות שם בסנהדרין עג כתוב שאדם שרואה שבא גוי להרוג את חברו או ליסטים או נהר קורה משהו שהחבר בסכנה יש איסור מהתורה לא תעמוד על דם ראך אתה לא יכול להישאר דיש לומר אני לא עושה כלום חייב מיד להתערב ולעשות אבל הוא מביא שם בחפץ חיים בבאר מים חיים שהאיסור הזה הוא לא רק בדיני נפשות גם בדיני ממונות אם רואה שמונו של חברו הולך לאיבוד ובידך להציל את ממונו אתה חייב מיד מביא את התוספתא מביא את הרמבם בספר המצוות שחייב מיד לקום ולהציל את ממונו של חברו וגם זה נכלל בכלל לא תעמוד על דם ריך מתוך כך אומר החפץ חי

אם אתה רואה שאדם הולך להתחתן עם אישה שיש לה חולי והיא לא מגלה על החולי הזה וזה חולי בעייתי רציני שאם ידעו עליו לא ירצו להתחתן איתה או הפוך הולכים להתחתן עם בחור שיש לו חולי בעייתי שאם ידעו עליו לא ירצו להתחתן איתו אתה חייב לספר משום לא תעמוד על דם ריך אין בזה איסור של לשון הרע או רכילות אלא חייב לספר אמנם הוא אומר לא כל בעיה צריך לספר למשל הוא נותן שם דוגמה בחור שהאופי שלו הוא אופי יותר שקט הוא לא חריף בדעתו יותר תמים כזה לא חריף בדעתו להכיר את כל הרמאויות והתחבא שים אדם תמים שאפשר לרמות אותו אפשר לעבוד עליו זה לא חיסרון שתלך לספר עכשיו לשידוך שהאדם הזה תמים או אם הוא לא אוהב להיכנס לתוך כל

הצחוק של בני גילו בחורים בגיל הזה יש להם הוא כזה שקט עם עצמו מופנה מה שנקרא זה אתה לא צריך לספר בשביל לבטל שידוך אבל אם יש בו בעיה של אפיקורסות אתה יודע שהוא בחוץ נראה כאילו שומר תורה ומצוות ובסתר הוא מקולקל או שיש לו בעיה בריאותית איזה מחלה מסויימת של הוא לא מגלה בעיה פנימית של מחלה שהוא לא מגלה פה חיייבים לך תספר לאותו תגיד להם תדעו האדם הזה יש לו מחלה כדי שלא לא ייכשלו בדבר ויש בזה לא תעמוד על דם רעך הוא מוסיף ואומר שם שאם הוא לא תלמיד חכם כמו שחושבים נניח שהצד של הכלה חושבים שהבחור הזה בקי בשס בפוסקים חכם גדול בתורה ואתה יודע שהוא לא כזה זה אומר אתה לא צריך לספר כי אם המשפחה של הכלה רוצים

תלמיד חכם שיילכו לברר אתה לא צריך ביוזמתך ללכת ולהגיד להם שהוא לא כזה גדול בתורה כמו שאתם חושבים אם הם לא הלכו לברר אז זה בעיה שלהם רוצים לברר שילכו לברר או שייקחו אותו למבחן שיילכו לברר אצל הרב בנים שלו בישיבה הוא מוסיף שהאדם אם למשל האבא של הכלה מבקש מהבחור אומר אני לא יודע התורה אני רוצה שתבוא לרב שייבחן אותך נראה כמה תורה אתה יודע ואז אני אתן לך את הבת שלי עם דירה והוא לוקח אותו לאותו חכם אותו רב צריך להגיד לו את האמת אם הוא שואל אותו והוא רואה שהוא לא יודע ה תורה קצת ככה אבל לא צריך להגיד לאבא את האמת מה הוא כן יודע מה הוא לא יודע אסור לו לרמות להגיד לו כן זה תמיד חכם גדול צריך לומר את

האמת ואין בזה לשון הרע כשהוא הולך לבדוק אבל אתה מעצמך ך לא צריך לזום ללכת לספר אם לא שאלו אותך על הבחור הזה על כל פנים רואים שם בחפץ חיים שמוסיף גם את העניין שלא תעמוד על דם ראך שהאדם צריך לגלות את האמת בדברים שאם היו יודעים לא היו מתחתנים עם אותו אדם אם זה באדם זר כל וחומר שהוא עצמו שאסור לו לרמות את האחרים ולהעלים פרטים כאלה ולגרום נזק אף על פי שיש סברה לומר שאדם לעצמו יכול לדאוג יותר אז אין פה לא עמוד על דם ראך כי יש לו גם את האינטרס של עצמו אבל על כל פנים להלכה למעשה ודאי שאדם שיש בו מחלה מסוימת כמו שהוא מטופל בתרופות שבלעדיהם יש לו מחלה נפשית הוא לא מתפקד כמו שצריך זה בודאי דבר שהוא צריך

לספר עליו צריך לומר את האמת אלא אם כן זה דברים שהאמנה היא שגם אם ישמעו שיש לו את הבעיה הזו זה לא יפריע להם דבר כזה לא צריך לספר אבל אם האומדנה השיקול דעת הוא שמי שיודע בדרך כלל על דבר כזה לא ירצה להתחתן צריך לספר את זה מראש רק מתי לספר הרב איינשטיין באגרות משה נשאל על ידי צעירה שברוק שלה נפלה בחטא כמה פעמים ועשתה על זה תשובה שלמה והיא שאלה אותו האם היא צריכה לספר היא אמורה להתחתן בחור מ משפחה חרדית בחור ששמר על עצמו כל החיים האם היא צריכה לספר לו כשגם היא באה ממשפחה שהוא לא אמור לצפות שהיא עברה את זה הרב ניסים קרליץ כתבו בשמו שאמר שאם מדובר בחוזרים בתשובה לא צריכים לספר זאת אומרת בחורה חוזרת

בתשובה אם לא שואלים אותה היא לא צריכה לספר שהיא כבר הייתה עם אחרים כי הדעת נותנת החתן אמור להבין לבד שאם היא לא היייתה בתשובה היייתה חילונית אז הסתבר שהיא לא שמרה על עצמה אז היא לא צריכה ביוזמתה לספר אם שואלים תאמר את האמת אם היא בחורה חרדית בחור חרדי אז הציפיה שלו הוא אפילו לא מעלה בדעתו שהיא לא שמרה על עצמה אז אומר הרב איינשטיין שהיא כן צריכה לספר אבל הוא אומר לה את לא צריכה לספר עוד לפני הפגישה הראשונה וגם לא בפגישה הראשונה גם לא בשנייה רק שאת רואה שהבחור באמת מעוניין בך וזה הולך לקראת כיוון של חתונה אז תספרי לפני כן הוא גם בא מצד זה שהאדם לא צריך לספר את העוונות של עצמו לאחרים אז כל זמן

שזה לא הולך לקשר רציני בשמה תספרי על עצמך שנכשלת באותה עבירה אבל כשזה הולך לקשר רציני את חייבת לספר וכך גם כותבים הפוסקים על בעיות אחרות בעיות בריאותיות וכדומה שלא חייבים לספר מהתחלה אלא לאחר כמה פגישות כשרואים שהצד השני כבר הולך לכיוון טוב אז צריכים לספר את האמת לומר רוצים לפרוס את כל התמונה על השולחן שלא יהיה מקח טעות שלא יהיה הונאה שלא יהיה טעות אז מגלים את כל הפרטים ואז הצד השני יעשה את השיקול שלו יש גם שכתבו שבעולם המסחר מקובל שלא מיד מגלים הכל אלא מפרטים ואם אז העיקר לפני שחותמים את העסקה צריך שהתמונה תהיה מלאה לפני חתימת העסקה צריך שכל התמונה תהיה ברורה כדי שלא יחתום על עסקה שהוא לא

שלם איתה ואם היה יודע את הפרט הזה לא היה מתחתן אז זה גם חשוב לדעת שגם כשצריך לומר לדעת גם מתי לומר כי ייתכן באמת שאחרי שהצד השני יכיר כמו הסמורה שכתב הסטייפלר הוא שם כתב לי עניין שאפילו לא צריך לגלות אבל להלכה גם דברים שצריך לגלות תן לצד השני שיכיר את התמונה עם כל המעלות והחסרונות ואז מוסיפים את הפרט הזה ועכשיו זה שיקול שלו אף על פי שהיה מקום לומר שהצד השני הטען למה הטרחת אותי לבוא לכמה פגישות בחינם סתם הטרחת אותי עייפת אותי לבוא לפגישות האלה אם הייתי יודעת מראש לא הייתי רוצה לבוא בכלל או שהוא אומר אם הייתי יודע מראש שיש לך בעיה כזו עם כדורים לא הייתי רוצה לבוא מהתחלה אבל כתבו הפוסקים שלעניין

זה כל זמן שלא נסגר הדבר כלומר לא הגיעו לחתונה אז גם לא לחכות לרגע האחרון כמובן למצוא את העיתוי המתאים שרואים שהכיוון הוא כיוון רציני של חתונה ואז לגלות את כל הדברים להניח אותם על השולחן אבל עדיין השאלה ששאלנו בתחילה במקומה עומדת איך שם רב אמר לו אף על פי ששם היה ברור שאם ידעו ככה רשי שם כותב בפירוש אמר לו זיל את מיר לך תמין את עצמך כלומר תסתתר אל תגלה מי אתה תעבור לעיר אחרת ואל תגלה שאם ידעו לא יתנו לך משמע אפילו שאם הם ידעו לא יתנו לך אתה יכול להסתיר ולא לגלות עד החתונה שהאבא לא יהודי מה ההיתר אבל אפשר לומר בזה סברה של חילוק שהוא חילוק מאוד יסודי יש הבדל בין פגם שהוא נתון לדעת בני אדם כמו

למשל חולי בעיה בריאותית אדם שחולה בסכרת אדם שחולה בבעיות אחרות עם בעיה פנימית שמדי פעם לפעם תוקפת אותו והוא מטופל וזה דבר שאנשים לא רוצים להיכנס למערכת כזו פה צריך לגלות את הדברים כדי שהשני ידע את האמת ואם יחליט אחרי הכל להתחתן בסדר גמור אבל אסור לגלות לו את זה רק אחרי החתונה בפרט שגם דרך אגב נציין גם כותב את זה ספר חסידים אם מתגלה אחרי החתונה בהרבה מצבים השלום בית מתפרק לחלוטין למה עבדת עליי למה רימת אותי למה לא גילת לי אז זה עוד בעיה גם מכיוון אחר שצריך לחשוב טוב אם משתלם בכלל לנסות לרמות את הצד השני כשאחר כך הכל כל החיים חיים בצד צער וסבל גם ול כלפי השני וגם האדם הזה שלא גילה סובל עדיף

לגלות את האמת ואם יתחתנו על דעת זה יהיו שלמים עם זה כל החיים אבל על כל פנים זה בדברים שנוגעים לבעייה בריאותית שיש בגוף מה שאיין כן בדבר שהרטיב של אנשים היא באה רק מצד ההלכה כמו העניין הזה במקרה של הגמרא שמדובר שאביו עובד כוכבים על פי דין הוא כשר לבוא ב קהל להלכה אין בזה אפילו מחלוקת הלכה למעשה כשר לבוא בקהל אלא מה יש אנשים שמצד הרגש שלהם הלב שלהם לא נותן להם להתחתן כי רוצים יהודי משני הצדדים בדבר כזה שכל הרתיעה באה רק בגלל שיקול הלכתי אם על פי ההלכה מותר לבוא בקהל לא צריך לספר אבל אתה אומר רגע אבל אם ידעו לא יתחתנו צריך לצרף כאן את מה שכותב הרמבם בהלכות גיטן הרמבם כותב הרי יש לנו דין אדם

שחייב לגרש את אשתו יש דברים שעל פי ההלכה חייב לגרש את אשתו ובית הדין פוסק שהוא חייב לגרש הוא לא רוצה לגרש קופים אותו אפילו מקים אותו עד שיגרש שואל הרמבם איך מותר לעשות דבר כזה הרי גט מעושה פסול גט שאדם נתן אותו בכפיה הכריחו אותו לתת את הגט הגט הזה פסול אז נכון שפה זה שונה שעל פי ההלכה הוא חייב לגרש מקום שאדם לא חייב לגרש באו עם אקדח בא אדם עם אקדח אומר לו או שתתן עכשיו גט לאשתך לפני עדים או שאני יורא בך והוא כתב גט הגט הזה פסול זה כשלא חייב לגרש אבל אם חייב לגרש על פי ההלכה קופים אותו מקים אותו עד שיגרש אבל מה עם גט מעושה א הוא לא נתן מרצון נתן על כורחו כותב הרמבם יסוד גדול האדם הזה שהוא יודע

שיש בורא לעולם בתוך ליבו ונפשו הוא רוצה לעשות רצון השם ואם על פי הלכה הוא חייב לגרש בתת ההכרה שלו הוא רוצה לגרש רק יש לו יצר הרע היצר הרע מפריע לו נגד רצון עצמו כשאתה נותן לו מכות מה אתה עושה היצר הרע בורח כשברח היצר הרע והוא נתן את הגט עכשיו הוא נתן מכל הלב כי זה האני האמיתי שלו הרמבם נכנס פה לעומק נפש האדם ואומר שזה לא נקרא גט בכפיה כי על בגלל שעל פי ההלכה הוא חייב לגרש אז בתוך תוכו הוא כן רוצה לגרש מה שהוא לא מגרש זה בגלל הפרעות שיש לו אז אתה נותן לו קצת זה מסדר לו את ההפרעות ואז הוא הוא מגרש על פי הרצון האמיתי אז אולי אפשר ללמוד מדברי הרמבם שם גם לכאן שגם אדם שהוא עובד השם והרצון שלו לא

להתחתן נגיד א לא לתת את בתו שהאישה לא רוצה להתחתן עם אדם שהאבא לא לא יהודי הרי מי אמר שאבא לא יהודי זה חיסרון מי אמר שאמא לא יהודיה זה חיסרון מי אמר שגוי אסור להתחתן עם גוי מאיפה זה יצא מהתורה זה לא עניין שאדם מרגיש שיש פה איזה מום התורה אומרת שאסור להתחתן עם גוי וכאן התורה אומרת שאם האבא יהודי אז הילד הזה הוא על פי ההלכה הוא בסדר אלא מה הרגש של האדם סתם כזה לא נותן לו ללכת להתחתן עם האדם הזה אומר לו הרגש הזה מצד האמת הוא כלום כי בתת ההכרה בפנימיות של הנפש גם האישה הזאת שאומרת אני לא רוצה להתחתן עם אדם שאבא לא יהודי בעומק הנפש היא כן מסכימה לכן לא צריך לגלות לה כי כל השיקול פה זה לא שיקול של

מום גופני או איזה מחלה או דבר כזה זה עניין הלכתי כל זה בא מהצד ההלכתי שהקדוש ברוך הוא אמר לא להתחתן עם גויים אבל פה הקדוש ברוך הוא אומר שהאדם הזה כשר אפשר להתחתן איתו אלא מה סתם דמיון כזה שלא רוצים להתחתן עם האדם הזה אם לא רוצים להתחתן אתה יכול לא לגלות כי זה כי על פי האמת בפנים בתת ההכרה כן רוצים כי הולכים על פי תורה כל השיקול הוא שיקול תורני ולכן באופן כזה יהיה מותר שבוע שעבר קיבלנו שאלה בצעירה שנמצאת עכשיו בשידוכים היא חוזרת בתשובה נפגשת עם בחור חוזר בתשובה והוא יודע שהיא לא שמרה על עצמה ברווקות אבל היא לא גילתה לו שפעמיים היא ביצעה הפלה לפני יום הארב והשאלה שלה אם היא צריכה לגלות לו אומנם

לפני יום ה-40 היא עשתה את ההפלה אבל עשתה הפלה האם על פי הלכה צריכה לגלות כי היא מאוד מתביישת בזה ואולי הוא גם לא ירצה ישמע שהיא עשתה הפלות אז הוא ירתה ולא ירצה לפי מה שראיינו עד עכשיו מה ההלכה צריכה להיות זה ברור שאם חס ושלום היה סיבוך בהפלות והיא לא יכולה ללדת לפעמים אחרי הפלה יש הדבקויות יש בעיות אז זה ודאי ש צריכה לגלות כי זה עניין שנוגע לחיים שלו פה היא בריאה לחלוטין כאילו שלא מצד מבחינת הבריאות שלה אישה רגילה יכולה ללדת הכל בסדר רק עצם העניין שהיא עברה שתי הפלות האם היא צריכה לספר או לא אז זה כתבתי לה שוודאי שהיא לא צריכה לספר אחרי יום ה-40 עוד יש מקום לדון אבל לפני יום ה-40 ודאי שהיא לא

צריכה לספר כי על פי ההלכה אישה שהפילה לפני יום ה-40 אין על זה שם של הפלה לכל דבר אין לעניין טומאת יולדת אישה שהפילה לאחר יום ה-40 אומרת המשנה בנידה שהיא צריכה לשבת ימי טומאה פה לפני יום ה-40 אומרת המשנה שכאילו לא הפילה זה שום דבר רק דין של נידה אין פתיחת הקבר בלא דם אז ודאי שיצא איזה דימום באותה שעה אז יש לה דין של נידה אבל זה לא קשור להפלה אותו הדבר לגבי פדיון הבן בן ור קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל צריך לפד את הבן אבל אם האישה הפילה לפני שהבן הזה בא לעולם בין אם הפילה בן בין אם הפילה בת הובר זה שנולד אחר כך הוא כבר לא בכור כי יש כבר מי שפתר את רחמה פתר רחם זה מי שפתח את הרחם ויצא

ראשון יש כבר מי שפתר את רחמה אבל כל זה דווקא אם הא הפילה לאחר יום ה40 אם מפילה לפני יום ה-40 הבן שנולד אחר כך הוא בכור גמור אז הנה רואים גם כאן שהיא בכלל לא נחשבת מפילה לא נחשבת יולדת כאילו לא יצא כלום ממנה מה שית לד אחר כך חייב בפדיון הבן רק פה חשוב לציין יש פעמים שאלות שנשים נשואות שואלות שנולד לה עכשיו בן ולפני כן יהיה פילה שואלים אותה מתי את ההפלה אומרת למשל שזה היה לפי חשבון יוצא ביום ה 45 אז מה מה מה עונים לה בפשטות עם יום ה 45 אחרי יום ה-40 אז אין פדיון הבן אבל כל תלמיד חכם שנשאל בדבר גם אם היא אומרת לו שזה לאחר יום ה-40 צריך לברר לפי מה היא סופרת את ה-40 כי הרופאים הספירה שלהם היא לא

ספירה הלכתית הרופאים סופרים מיום וסת אחרון ועל עלפי ההלכה סופרים מיום הטבילה אז פעמים שעל פי הרופאים עבר 40 יום ועל פי ההלכה לא עבר 40 יום היא עדיין בתוך 40 יום לכן צריך לברר איתה מתי היייתה הטבילה שהייתה עם בעלה ואחר כך לדעת לספור את ה-40 יום זה הערה חשובה שצריך לדעת בכל הדין הזה של פדיון הבן שאם הפילה לפני יום ה-40 זה לא הפלה והבן שנולד אחר כך עושים לו פדיון הבן היא מפילה לאחר יום ה-40 האמיתי כלומר א מאז שהרתה אז אין פדיון הבן אא הפילה לאחר יום ה-40 על כל פנים בעניין שלנו זאת ששאלה הרי בתוך 40 יום זה לא הפלה כך גם לעניין יום הכיפורים יש לנו דין יולדת עד שלושה ימים פטורה מצום יום הכיפורים

יולדת שילדה בתוך שלושה ימים לפני יום הכיפורים לא צמה משלושה ועד שבעה תלוי במצב אבל עד שלושה יש לה דין של חולה שיש בו סכנה שהיא פטורה מצום הכיפורים בין אם ילדה בין אם הפילה גם אישה שהפילה פטורה מצום יום הכיפורים אבל אם הפילה בתוך 40 יום אין לה שם של הפלה חייבת לצום ביום הכיפורים רואים לכל עניין תוך 40 זה לא נקרא הפלה לכן גם כלפי הבחור מכיוון שכל העניין פה זה עניין הלכתי כי מבחינה בריאותית היא אישה רגילה מתפקדת רגיל יכולה ללדת אלא מה לדון אותה מההיבט ההלכתי אז היא בתוך 40 זה לא הפלה אפילו לאחר 40 יש מקום לדון אם היא צריכה לספר או לא אבל בתוך 40 ודאי שהיא לא צריכה לספר אפילו שהפילה פעמיים נמצא

בסיכומים של דברים בכל מקרה של שאלה כזו שאדם יודע שיש לו בעיה מסוימת או שיודע על אחרים שעומדים להשתדך ביניהם והוא יודע שיש בעיה לא להקל ראש ומיד ללכת לגלות או לא לגלות אלא לבדוק בעומק ההלכה כי או שחייבים לגלות משום לא תעמוד על דם ראך שאז חיייבים לגלות שלא להכשיל את החר או אסור לגלות שאז זה נכנס לגדרי לשון הרע ורכילות וכדומה וכך גם האדם ביחס לעצמו אם יודע שיש איזה בעיה מסויימת תמיד יברר וישאל בהלכה האם צריך לגלות או לא צריך לגלות וכך בעזרת השם נכנס לחיים נכונים וטובים וגם בונים בזה הרבה בעיות בשלום בית לאחר מכן כי אדם שמרגיש אחרי החתונה שרימו אותו אפילו בדבר שהצד השני מרגיש מה יש בזה שלא סיפרתי

אבל התחושה הזאת ז שרימו אותו שלא סיפרו לו את כל האמת זה דבר שהוא יכול מאוד לפגום בשלום בית ושלום בית מצד עצמו דבר שהוא יקר מאוד אצל הקדוש ברוך הוא כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר שמוכן שימחה שמו במים העיקר שיה שלום בין איש לאשתו בפרשת סותה יש מתח ביניהם הבעל חושד באשתו יש מתח ביניהם אז אומרת התורה שיקח קלף שכתוב על זה פרשת סותה כולל שם השם ימחה את זה במים ויתן ל שתשתה ואז אם באמת היייתה לא בסדר נענשת כמו שצריכה להענש במקום בדרך ניסית ואם לא ונקטה ונזרעה זרה אפילו אם היייתה אישה עקרה שנה אחרי היא יולדת אז כולם רואים שיש כאן נס מעל הטבע גם אם היו לה ילדים יולדת ילד מאוד מיוחד שניכר עליו שהוא נולד דרך

נס שונה למעלי וטה יותר מכל הילדים האחרים אבל הקדוש ברוך הוא יכל לעשות שיטות אחרות לא היה חייב להגיד קחו קלף תרשמו את הפרשה עעם השם שלי ותמחקו את זה במים יכל לתת שיטות אחרות המ תיקחו צמח מסוים שימו אותו במים ותנו לה שתשתה וזה היה פועל בדיוק אותו דבר למה למה אמר לקחת קלף ולמחות את שמו במים רצה ללמד מוסר השכל כל זוג שנמצא בזמן של מתח הבעל יש לו הקפדה על האישה האישה יש לו הקפדה על הבעל אמרתי לו למה לא בא בזמן או כל מיני טענות מהסוג הזה למה לא בישלה למה לא עשתה למה לא גיהצה למה היא לא מסודרת תמיד ישאל את עצמו הסיבה שעכשיו אני הולך לריב עם אשתי זה יותר מאשר למחוק את שם השם במים ודאי שלא למחוק את שם

השם למה הפסוק לא תיסע את שם השם אלוקיך לשו נכנס לתוך עשרת הדיברות רואים שזה יסודי רבנו סעדיה גאון שכל הריג מצוות כך הוא כותב כל התרג מצוות הם סניפים של עשרת הדברות זאת אומרת עשרת הדברות זה כותרות ולא תיסע את שם השם אלוקיך לשיו נמצא שם במקום מאוד מרכזי כי שם השם שמו של הקדוש ברוך הוא זה יש לזה משקל עצום אדם שמבזה את שם השם נושא אותו לשו או מוחק אותו זה חמור ביותר זה כמו שחס ושלום מכריז שהוא מורד במלכות שמיים עד כדי כך והקדוש ברוך הוא אומר אני מסכים תמחקו את שמו במים העיקר שיהיה שלום למה ללמד מוסר גדול את האדם שגם כשיש איזה סיבה לריב עם אשתו יאמר זה לא יותר מאשר למחוק את שם השם אחר כך מקבל שכר

גדול דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אחד מהם זה הבאת שלום בין אדם לחברו לא כל מצווה מקבלים פירות בעולם הזה כל מצווה השכר שלה בעולם הבא זה כל המצוות אבל יש מצוות מסויימות שאדם מקבל את הריבית אוכל פירותיהם בעולם הזה ואחד מהם זה הבאת שלום בין אדם לחברו אז כל אדם שרואה את זה רואה שניים רבים מיד הולך להשלים יודע נקבל על זה פירות רואה שהשכנים רבים הולך לעשות שלום בין איש לבין אשתו שלא יריב אבל הוא לא שם לב שאם הוא רב עם אשתו זה גם בכלל הדבר של הוואה שלום בין אדם לחברו ואדרבה מי שמתגבר כשיש מתח בינו לבין אשתו ומוותר בשביל השלום מעלתו יותר גדולה יקבל פירות יותר גדולים מאשר

אדם שעושה שלום בין השכנים שלו כי אדם שהולך לעשות שלום בין השכנים שלו מה הוא מקריב את הזמן שלו את המאמץ אבל הוא לא מקריב איזה טרחה מיוחדת של הקרבה ויטור שהוא צריך לוותר למען השני הוא גורם להם שיוותרו אחד למען השני אבל כשיש מתח בינו לבין אשתו או אישה לבין בעלה ואדם מקריב מעצמו בשביל השלום זה ודאי יקר אצל הקדוש ברוך הוא וחשוב ואוכל פירותיהם בעולם הזה אפילו יותר מאדם שמביא שלום בין אדם לחברו אז זה לומדים כמה צריך להיזהר בעניין של השלום בית ועל זה צריך לחשוב עוד לפני החתונה כל דבר שיכול לגרום בעתיד לבעיות לפני החתונה עצה טובה אפילו בדברים שעל פי ההלכה לא חייבים לספר אבל אם זה דבר שעתיד להתגלות

ויודע שייתכן שזה יגרום למתיחות ביניהם אז ימצא את העיתוי אמרנו לא צריך לספר לפני הפגישה הראשונה שלא מכירים אותו עדיין אבל שימצא את העיתוי לספר יאמר אני רוצה להיות אמיתי לחלוטין שלא להסתיר אז הנה אני שם את הדברים על השולחן שיידעו אלא אם כן זה דברים שאיין להם שום נפקין לעתיד וגם אין סיכוי שיתגלה בעתיד אז זה דבר שגם אין סיכוי ואין שום קמינה בעתיד זה לא אין שום שייכות באופן כזה אדרבה לא צריך לספר את את הדברים שסתם יגרמו למחשבות ולסוג של ריחוק אבל דברים שעתידים להתגלות בסופו של דבר אם יש חיוב הלכתי יספר אם אין חיוב הלכתי לא חייב לספר אבל ישקול בדעתו האם נכון להסתיר או שמה עדיף לדבר וככה לא לא להגיע

למצב של ריחוק לאחר מכן בעזרת השם שהשם מברך את כל הרווקים והרווקות בעם ישראל שיקימו בתים נאמנים בישראל על אדני התורה עם שלום בית אמיתי בריאות אמיתית אמן ואמן