כוח התפילה - הרב אפרים אורשלימי (עם כתוביות בעברית)

לא פעם קורה שאנחנו עומדים בפני הילדים שלנו ונותנים להם הוראות וחוזרים ונותנים להם הוראות וחוזרים ונותנים להם הוראות, ואנחנו מרגישים שאנחנו מדברים עם קיר חסום, הם לא מבינים. אתה חוזר על ההוראה שוב ושוב ושוב ושוב ואתה אומר לעצמך: למען השם, מה, אני מדבר לקיר? הקיר כבר הבין. הוא, הילד הזה, עדיין לא הבין. הקיר כבר הבין מה אני מדבר איתו, והוא עדיין לא הבין. ואנחנו מחפשים בכל מחיר את המפתח הנכון שיכול להיכנס ללב של הילד או ללב של הילדה ושיפתח את הלב שלהם בצורה נכונה כדי שאנחנו נוכל להכניס פנימה את המילים שאנחנו רוצים לומר להם, שנוכל להכניס פנימה את ההוראות החינוכיות שאנחנו רוצים לומר להם, כי בסופו

של דבר אנחנו כהורים תמיד רוצים לעזור לילדים. המשקפיים שלנו הם לא המשקפיים שלהם. כהורים שעברו מסלול דרך בחיים, אנחנו יודעים מה המסלול הנכון ביותר כדי להגיע לפסגה של ההצלחה. איך עושים את זה? מה עושים כדי שנוכל לפתוח את סגור ליבם ולהיכנס אליהם פנימה כדי שיוכלו לשמוע אותנו? מה המפתח השבדי הזה? איפה קונים אותו? איפה אנחנו יכולים לקנות את המפתח הזה ולפתוח את הלב שלהם כדי שהם ייכנסו ללב שלנו, כדי שאנחנו נוכל לדבר על אותו גל, מה עושים? ולמה בכלל צריך להתפלל? מה העניין שאנחנו מתפללים כל הזמן על הילדים? מתפללים שיצליחו, מתפללים... אגב, לא רק אצל הילדים בחינוך הילדים, גם בדברים מסוימים בחיים אנחנו

נדרשים כל הזמן להתפלל, להתפלל, להתפלל. להתפלל שנצליח בפרנסה, להתפלל שנצליח בחינוך הילדים, להתפלל על הבריאות. מה העניין? למה צריך את התפילה? בשביל מה צריך תפילה? למה צריך תפילה בכלל? אז קודם כול, עלינו לדעת שבשמיים יש צינורות של שפע שיורדים לעולם. ממש כמו המוביל הארצי, צינורות של שפע שיורדים מלמעלה עד למטה. לצינור, יש לו איזשהו מכסה מסוים, ששמה הוא סגור. התפילה היא המפתח שאנחנו פותחים בעצם את אותו צינור. השפע הוא קיים. השפע קיים. אבל התפילה, מה המטרה של התפילה? התפילה היא כמו מפתח. כשאנחנו מתפללים, אנחנו בעצם פותחים את המחסום, פותחים את המחסום וזה כמו חניה. יש מחסום, ואנחנו פותחים את הדלת עם

מה? עם מפתח, ואז אנחנו יכולים להיכנס פנימה. ככה גם, אנחנו יש לנו צינורות של שפע שהקב"ה שופך עלינו הרבה הרבה הרבה דברים טובים, הרבה דברים טובים. אבל לפעמים אנחנו מרגישים שזה חסום ואנחנו מדברים אל הילדים, מדברים, מדברים, מדברים, מדברים ואנחנו מרגישים קיר חסום. מה עושה התפילה? התפילה היא בעצם המפתח שפותחת לנו את הדלתות של הישועות, את הצינורות של השפע. אבל כולנו יודעים שהרבה פעמים אנחנו מתפללים ושוב מתפללים ומתפללים ומתפללים, וזה לא פותח את הדלת. אנחנו מרגישים שאנחנו עדיין מדברים לקיר, אנחנו מרגישים שעדיין הילדים לא הולכים בדיוק בצורה שאנחנו רוצים שהם ילכו. אנחנו מרגישים שעדיין הפרנסה לא איי איי

איי, מנהל הבנק עדיין לא מחייך לנו, הוא עדיין לא מתקשר אלינו כל יום: שמע, יש לך סכום כזה בבנק, בוא נשב על השקעות. מה עושים? מה עושים? אנחנו מתפללים ומתפללים ומתפללים וזה עדיין... זה עדיין לא עוזר. מה עושים? מה צריכים לעשות כדי שבאמת באמת הצינור של השפע ייפתח לנו ויישפכו לנו הרבה דברים טובים שמאוד מאוד היינו רוצים אותם? כדי שנבין איך אנחנו יכולים באמת לפתוח את הצינורות של השפע, בואו נלך שנייה אחת לתקופת התנ"ך: חזקיה וישעיה. חזקיה היה מלך, ישעיה היה נביא. יום אחד חזקיה יושב בבית והנה מגיע אליו ישעיה הנביא. ישעיה הנביא מגיע אליו ואומר לו: חזקיה, תכין צוואה, אתה הולך למות. למות?! למה למות? מה

עשיתי? וישעיה היה נביא, לא איזשהו סתם אדם. ישעיה היה נביא, הוא קיבל נבואה לומר לחזקיה שחזקיה הולך למות. אומר לו: אני לא מבין. למה למות? מה עשיתי? אומר לו: "צו לביתך כי מת אתה. "מת ולא תחייה." אתם יודעים שבזמן חזקיה אפילו ילדים קטנים בגיל שלוש היו בקיאים בהלכות הקשות ביותר. חזקיה נעץ חרב בבית המדרש ואמר: מי שלא לומד תורה, חרב זו תינעץ בגופו. מי שלא ילמד תורה, חרב זו תינעץ בגופו. מיד אני מבין שכולכם עכשיו שואלים: רגע, מה זה פה? כפייה דתית? מה הולך פה? הוא שם פה חרב, מי שלא לומד תורה, חרב זו תינעץ בגופו? מה זה, זו כפייה דתית. לא, לא, לא. זו לא כפייה דתית. חזקיה שם דוגמה של חרב בבית המדרש ואמר

להם: תראו, יהודים יקרים, התורה והסיף ירדו כרוכים מהשמיים אחד כרוך לשני. אומר להם חזקיה: תראו, אנחנו נמצאים פה, מסביבנו כל כך הרבה אנשים שרוצים לכלות אותנו. אם אנחנו רוצים שהם לא ייכלו אותנו ולא יגמרו אותנו, אנחנו צריכים לדעת להשתמש במה? בתורה. אם אנחנו נשב ונלמד תורה, לא תהיה עלינו חרב. זה הסמל של החרב שהוא שם בבית המדרש. הוא שם חרב, אמר, לא שמי שלא ילמד תורה החרב הזו באמת תינעץ בגופו, אלא בסך הכול הוא התכוון לומר שאם אנחנו לא נקפיד ונלמד הרבה הרבה תורה, אז יהיו לנו כל הזמן מלחמות וכל הזמן אנחנו צריכים לעשות התגוננויות, וחבל. תורה והסיף כרוכים ביחד. אם נלמד תורה, לא יהיה לנו את העניין הזה של

הסיף. אז אם כן, בזמנו של חזקיה המלך ילדים קטנים, ילדים קטנים היו בקיאים בהלכות הקשות ביותר. אז איך ייתכן שישעיה אומר לחזקיה "צו לביתך כי מת אתה?" קיבלתי נבואה שעכשיו מה הולך להיות איתך? אתה הולך למות. למה? מה הוא עשה? מה עשה חזקיה המלך? להפך, דווקא בזמנו הייתה הרבה הרבה תורה בעם ישראל. אז מדוע הגענו למצב כזה שישעיה אומר לחזקיה "חביבי, אתה הולך עכשיו למות?" מה הוא עשה, מסכן? אומר לו: למה? ואז אומר ישעיה לחזקיה: חזקיה המלך, בוא תקשיב טוב. אתה עברת על אחת ממצוות התורה. עברתי אל אחת? איזו מצווה? אומר לו: תקשיב, אתה לא קיימת מצוות פריה ורביה, לא התחתנת, לא הבאת ילדים לעולם, עברת על הציווי של הבורא

יתברך, עברת על מצווה אחת - גמרנו, אתה עכשיו צריך למות כי לא קיימת את מצוות התורה. אומר ישעיה לחזקיה: אתה הולך למות. אומר לו חזקיה: רגע, רגע, רגע, שנייה, שנייה. אני לא קיימתי את המצווה של פריה ורביה ולא התחתנתי ולא הבאתי ילדים כי ראיתי ברוח הקודש שלי שאם אני אתחתן ואביא ילדים לעולם יהיה לי בן רשע, אז לכן לא התחתנתי, בשביל זה לא התחתנתי. ראיתי שאם יהיו לי ילדים, יהיו לי ילדים רשעים. אומר ישעיה לחזקיה: תקשיב, חביבי, מה אתה נכנס לחשבונות שמיים? מה אתה נכנס לחשבונות של הקב"ה? "בהדי דכבשא רחמנא למה לך?" זה הלשון. למה אתה נכנס בחשבונות של הקב"ה? הקב"ה אמר לך להתחתן, תביא ילדים לעולם? תביא ילדים

לעולם. מה אתה עכשיו עושה לי חשבונות: אם הייתי מתחתן ומביא ילדים לעולם, היו לי ילדים רשעים. לא. מישהו ביקש ממך להיכנס לחשבונות שמיים? אף אחד לא ביקש ממך להיכנס לחשבונות שמיים. השם אמר לך: תתחתן, תביא ילדים - תתחתן תביא ילדים. מה אתה נכנס לחשבונות שמיים? טוב, חזקיה שומע את זה, הוא שואל את ישעיה: תגיד, יש מה לדבר? יש מה לעשות? זה סגור? זה חתום? יש מה לעשות בעניין? אומר לו: תקשיב, הכול סגור, הכול חתום. אתם מכירים את המשפט הזה מקודם? הכול סגור, הכול חתום, אין מה לעשות. ואז חזקיה מיישיר את מבטו, מסתכל לישעיה הנביא ואומר לו: בן אמוץ. אבא של ישעיה קראו לו אמוץ. בן אמוץ, כלה נבואתך וצא. כך מקובלני

מבית אבי אבא: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. בואו נתבונן מה אמר פה חזקיה לישעיה. הוא אמר לו: תקשיב, מה אתה עכשיו פה מאיים עליי? מה אתה אומר לי שאני הולך למות? בן אמוץ, שמענו את הדברים שלך. תצא בבקשה החוצה. אני, יש לי אמרה מבית אבי אבא. אתה יודע מה אמר לי? אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. אתה אומר לי עכשיו שאני הולך למות כאילו עשיתי אחת, שתיים, שלוש. רגע, רגע, רגע, אני, יש לי מפתח שאני יכול לפתור את הבעיות, יש מפתח שוודי שפותר את כל הבעיות. המפתח הזה נקרא - תפילה. אז לכן תצא בבקשה החוצה, אין לך עם מי לדבר. אנחנו לא מדברים באותו גל.

תצא בבקשה החוצה. מה זה מה שהוא אמר לו? מה הוא אמר לו? אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. אני רוצה שבואו קצת נתבונן במילים האלה ובואו תראו כמה המילים האלה יכולות לעזור לנו בחיים, בחיי היום-יום שלנו, כל אחד במקום שבו הוא נמצא - בעבודה, בחיים, בבית. בואו נראה מה הוא אמר לו. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. בואו נדמיין לעצמנו עכשיו איזה אדם שהוא עשה פעולה שעל פי חוקי המלכות מקבלים על זה גזר דין מוות. גרדום, מעלים אותו לגרדום. יורדת איזושהי חרב, חותכת לו את הראש, לא עלינו. עשה כזו פעולה במדינה מסוימת שככה עושים. תפסו את הבן אדם הזה המשטרה,

הביאו אותו לבית המשפט. בית המשפט דן בתיק שלו וקבעו - הבן אדם הזה, אין מה לעשות. זה חותכים לו את הראש, נגמר, זה גזר דין מוות. גזר דין מוות. והנה, אותו אדם היה לו קצת כסף. הוא החליט לערער לבית המשפט העליון. ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דן בתיקו, החליט: אין מה לעשות, גזר דין מוות. אין עם מי לדבר. וואו, איזו אכזבה. הוא כבר עבר את בית המשפט העליון. ואז הוא אמר: טוב, יש לי כסף. אני בכסף שלי אנסה לשחד פה ושם. אולי אני אפנה לנשיא. לנשיא, אולי הוא יעניק לי איזושהי חנינה אולי. לקח כמה זמן, בזבז הרבה כסף. הפנה בקשה ללשכתו של הנשיא. הנשיא מסתכל בדינו, חורץ את גורלו: גזר דין מוות. משוכה שלישית

כבר עבר. אבל היה לו כסף. אתם יודעים שהכסף יענה את הכול וישביע את הכול. אז הוא אמר: מה, בין כה וכה אני הולך למות. אני אקח את הכסף שלי ואנסה להשקיע קצת איזו פגישה של חצי דקה עם המלך. אולי המלך יכול לעזור לי? אולי. השקיע הרבה כסף, הגיע להיכן שהגיע והצליח להגיע לחדרו של המלך. המלך שומע את עניינו דקה-דקותיים, חורץ את גורלו: תקשיב, חביבי, אין מה לעשות. גזר דין מוות. אתה עברת על אחד מחוקי המדינה. אין עם מי לדבר. אין עם מי לדבר. גזר דין מוות. אין לך עם מי לדבר. ולא רק זה, אומר המלך, אני גם פוסק שבשבוע הבא ביום שלישי בשעה שתיים בצוהריים ייקחו אותך לכיכר העיר, ושם במעמד של אלפים יעשו לך את גזר הדין

הזה. טוב, אותו בן אדם כבר אין לו מה לעשות. בית המשפט המקומי גזר גזר דין מוות, בית המשפט העליון גזר גזר דין מוות. הנשיא - גזר דין מוות, המלך - גזר דין מוות. ולא רק זה, אלא כבר קבעו לו מתי הוא הולך לקבל גזר דין מוות. נגמר הסיפור, נחתך העניין. יום שלישי הגיע. באחת בצוהריים הוא כבר נפרד מאשתו, מילדיו, כולו בכיות, כולו אדום, כולו... הוא יודע שעוד שעה - בשעה שתיים, הוא שם את הראש, יורדת חרב ושולחת אותו למעלה, נגמר הסיפור. ברבע לשתיים כיכר העיר מלאה באלפי אנשים. הוא כבר נמצא על הבמה, נמצאים שם כל ראשי השלטון, כולם, למען ישמעו וייראו, מה שנקרא, שכולם יראו את כל התהליך הזה. והנה הוא נפרד מאשתו, הוא

נפרד מילדיו, הוא כולו בוכה. חמישה לשתיים, ארבע דקות לשתיים, שלוש דקות לשתיים, דקה לשתיים והראש שלו כבר מונח שם על הגרדום ככה ויש איזו חרב חדה שיורדת מלמעלה. וזו לא סתם חרב, זו חרב חדה. חדה, חדה. והחרב יורדת, יורדת, יורדת, נשארו עשר שניות לשתיים, וכל הקהל בשקט מוחלט. איזו דרמה. החרב יורדת ויורדת ויורדת ויורדת, והיא כבר מונחת על הצוואר שלו. רבותיי, בואו נפיג את המתח שנייה אחת, נצא שנייה אחת מהקופסה, ואני רוצה לשאול שאלה. האם גם ברגע הזה שהחרב, ולא סתם חרב, חדה. ולא סתם חרב חדה, היא כבר מונחת על הצוואר של הבן אדם. האם גם אז יש עניין להגיד: ריבונו של עולם, תעזור לי בבקשה! אני חייב שתעזור לי,

ריבונו של עולם! יש עניין? אנחנו חושבים שלא כי הוא עבר את בית המשפט, הוא עבר את בית המשפט העליון, הוא כבר היה אצל המלך, הוא כבר היה אצל הנשיא, הנה, כולם בכיכר העיר, הוא לבוש בגדים אדומים, כולם מסתכלים עליו, השעה שתיים, החרב היא חרב חדה, ולא סתם חרב חדה, והיא מונחת על הצוואר שלו. מה יש להתפלל? מה? מה? על מה ולמה להתפלל? אבל חכמינו, זיכרונם לברכה, מגלים לנו שלא. גם אם אתה רואה שהכול חסום: אין מה לעשות עם הילד הזה, זהו, נגמר. זה הטבע שלו, אין מה לעשות. אין, אין לי פרנסה. אני ביש מזל, אין. הבריאות - איזו בריאות? זהו, הרופא אומר שנשארו לו יומיים לחיות. אין עם מי לדבר. זהו, המחלה כבר, מה שנקרא, הרסה

לו את כל התאים בגוף. אין עם מי לדבר. גמרנו, סגור, חתום. אין עם מי לדבר. לא, אנחנו יודעים שלא. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם - אל ימנע עצמו מן הרחמים. זה בדיוק מה שעשה חזקיה, הוא אמר לישעיה: מה? אתה אומר לי הכול סגור, הכול חתום, אין עם מי לדבר? חביבי, צא החוצה בבקשה. זו הדלת. לך מכאן. אני יש לי כלל: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. אני יש לי כלל. מסופר בנביא שחזקיה: "ויסב פניו אל הקיר." יש גמרא במסכת ברכות שאומרת מה זה "ויסב פניו אל הקיר?" התפלל מקירות ליבו. אתם יודעים, יש תפילה ויש תפילה מקירות הלב של האדם. מכל הלב! התפלל מכל הלב! ריבונו של עולם... מכל הלב.

אתם יודעים מה זה מכל הלב? זה כמו איזה ילד קטן שרוצה שאימא תקנה לו צעצוע. קטנצ'יק. אז "אימא, את יכולה לקנות לי צעצוע"? האימא אומרת: לא. מה עושה אותו ילד? הוא מושך לך בשמלה, או אם זה אתה - הוא מושך לך בחולצה: אבל אבא! אבל אימא! אבל אימא, בבקשה, תיקני לי! אה, אה... הילד הזה הוא אומר את זה ככה מכל הלב, הוא רוצה את הצעצוע, הוא רוצה את הממתק, הוא רוצה את המשחק, הפליימוביל הזה או את הרכבת הזאת. אז הוא אומר מכל הלב: אבל אבא, אבל אימא, בבקשה! בבקשה, אני רוצה! אני אהיה ילד טוב! ככה בדיוק אנחנו צריכים להתנהג כלפי בורא עולם. אנחנו רואים את הילד שלנו או את הילדה שלנו שלא הולכים בדרך שאנחנו רוצים ללכת

ודיברנו ודיברנו ודיברנו ודיברנו ודיברנו ודיברנו... וזהו. הכול קיר, נראה קיר, אין עם מי לדבר. יש עם מי לדבר. יש בורא עולם, שאם אתה תדע לדבר אליו בצורה הנכונה ובמנגינה הנכונה מקירות הלב - הו... אתה תראה שאתה תצליח דרך התפילה הזאת לפתוח עם המפתח השוודי הזה את הלב של הילד. עם המנגינה הזאת תצליח לפתוח גם לרופאים פתאום את הראש ופתאום הרופא יגיד: רגע, אולי נעשה איזה ניסיון אצל החולה הזה והזה ונראה. פתאום פק, רואים ישועות, פתאום רואים ברכה, פתאום רואים הצלחה - מה שלא היה לנו לפני רגע, היה נראה שלא, זה הכול חסום, הכול, אין עם מי לדבר. אבל צריכים לדעת: כל זה רק בתנאי שאנחנו נאמין במה שאנחנו עושים. אם

אנחנו עושים את התפילה על הדרך, כן, גם להתפלל כזה, אומר בורא עולם: אה, זה על הדרך? טוב, אז אני אתנהג איתך בצורה הטבעית. בצורה הטבעית אין סיכוי לחולה הזה לחיות, בצורה הטבעית זה הילד, אין עם מי לדבר. בצורה הטבעית. אבל אם אנחנו נצא מהקופסה, ניקח את המפתח הנכון ונפתח את המקום הנכון שצריך עכשיו להיפתח, אז אנחנו נראה ישועות גדולות. בהצלחה.