איך הופכים דוקא את החסרון ליתרון גדול?

כשאנחנו מדברים על ליקוי שביעה או כל מי שמתמודד עם איזשהיא חוסר שלמות, בוא נקרא לזה ככה, כולנו מתמודדים עם איזשהיא חוסר שלמות. יש מישהו שיכול להגיד על עצמו שהוא מושלם? רק השם מושלם אבל פשוט יש כאלה שהחוסר שלמות שלהם הוא יותר בולט לעין וזה גורם לאותם הרגילים להיות סוג של מובחים לאיזשהיא בושה או לאיזשהי אשמה של כאילו פה יש משהו חריג ואני לא יודע איך להתמודד עם זה ודווקא אותם אלה שהם הכי שלמים עם עצמם שהם יודעים אני לא מושלמת אבל אני שלמה איך שאני זאת הכנאה שהיא לא ממקום קנוע במובן השלילי, אלא הכנאה של קבלה, קבלת מציאות השם ומקום של אני שלמה, אני שלמה עם רצון השם, אני שלמה עם מה שהשם נתן לי, גם

אם זה לא מושלם. עכשיו, מה זה מושלם? יש מישהו שמגדיר מושלמות, יש איזשהו סטנדרט. אז אפשר לבוא ולהגיד חוסר שלמות הזה זה הסטנדרט. ‏Yeah.