"הוא בחר לרוץ אל המחבלים" | תמיר לוקר בריאיון כואב

היום אני פוגש את תמיר שיספר לנו על אחיו שנלחם בחירוף נפש ועד הכדור האחרון אומרים שתאומים מרגישים אחד את השני גם כשהם לא ביחד זהו סיפורו של תמיר לוקר שאחיו הורי נפל בשביעי באוקטובר ברוך הבא ברוך הבא תודה רבא בבקשה תודה רבה בוא ניקח את הביים איתנו לשם אני רוצה להגיד לך שבחלומות שלי לא חלמתי שאני יום אחד אעשה איתך שיחה שיחה על שחול משום שאני יש לנו הכרות קודמת עם הסבא עם ארי היקר אני מכיר אותו כל כך הרבה שנים שהדבר האחרון שחלמתי זה שאנחנו נשב כאן ונדבר על אח שלך על אורי ספר לי על אורי אז הורי בעצם היה ילד שכולו שמחה כולו כיף א כולם אהבו אותו הוא עשה טוב לכולם הוא היה כזה דמות להרצה של כולם שכולם

הסתכלו עליו ואמרו שרוצים להיות כמוהו הוא בעצם זה שחיבר את כולם גם בפן המשפחתי וגם ב בפן עם החברים וגם בצבא לקחתי מאורי המון המון במהלך השנים ב-19 שנה שחיינו ביחד מה זה נחישות מה זה רך הראות שגם קשור לנפילה שלו מה זה העזרה לזולת מה זה האהבה ו ועכשיו ורה חסר לי לכולנו בעצם א ואנחנו מד מתגעגעים אליו אגב מ מי יותר גדול אני ב1 דקות 10 דקות כן דקות אתם התיאומים שבעצם שהייתם באותו חדר כל הזמן כל החיים כל הזמן כל החיים כל החיים בוא תאיר לי בבקשה את הקשר הייחודי שהיה לך יחד איתו זה כמו הבן אדם כאילו שכמו הצלל שלך בניתי הצל שלו אה כל דבר עשינו ביחד אם זה ב בבית ספר באותה כיתה עד שמורים כבר התחרפנו ואחד

מאיתנו עבר אה גם בתיכון שבאנו לסבא זה היינו ביחד באותה כיתה שנתיים בכדורגל שהיינו ביחד היינו שתינו ב באותה קבוצה באותה עמדה אפילו א באמת עד הגיוס הכל אותו דבר כל מה שאני עשיתי הוא עשה בדיוק אותו דבר א וזה היה כאילו אהבה סינה כזאת אבל אבל הכל זרם והכל איזה זיכרון אתה זוכר הכי הכי שאתה זוכר ואתה מתפקע מצחוק שאתה אומר וואו את זה אני זוכר ממש כאילו קרה עכשיו בבית ספר עם המורים ש נגיד הוא היה עושה איזה בלאגן אז הוא ה אומר לא אני תמיר בכלל אני לא אני לא היו מפילים הכל עליי וכל הטיולים איתו ברנגר שלנו רינגר ועם החברים זה תמיד ה המצחיק הזה המרכז של כולם מה השיחה האחרונה שלכם א השיחה האחרונה הגדולה

הייתה שבועיים לפני שאורי נפל הוא אסף אותי מהב הבח תח צלד באר שבע אסף אותי מהבחור והתחיל לדבר איתי על מה יקרה אם הוא אם הוא יפול עכשיו לא הה שבועיים לפני השביעי באוקטובר לא לא היה רח של מלחמה מה שנקרא אמרתי לו מה מה אתה רוצה ווא אמר לי תבטיח לי שאם אני נופל אם אני נהרג אתה מנציח אותי ודואג לאמא ואבא אמרתי לו אין בעיה תגיד את זה גם אתה זהו ככה באיזה 12 בלילה בנסיעה בכביש שש לפרדס חנה פתחנו אחדש אני את זה והיינו ביחד ביחד בסופש הזה הכל היה נראה רגיל ובשביעי באוקטובר הוא התקשר אליי שעתיים לפני שתחילה מתקפה ולא לא הספקתי לענות לו אז זה ממש השיחה האחרונה היייתה שאלה לי אליך אתה הלכת לצנחנים והוא

הלך לגולני כשסבא שלך אריה פנה אליי ואמר לי שהוא נורא רוצה ללכת לגולני וכש שפנינו לגולני לחטיבה לעזור לו להתקבל וכשהוא התקבל הוא גם שלח לי הודעה קולית נכון הודעה קולית שהוא מודה גם לי וגם ל לסבא לסבא אריה על הכניסה שלו לחטיבת גולני ו החברים שלו מספרים שכשהוא הגיע לגולני משהו נפתח בו אז באמת א אנחנו בית של צנחנים וסבא ה בנחל ו לא היה גולני ופתאום כאילו אור הרה את סיפור עלמית עליך שנתיים לפני הגיוס שלנו ומשהו בו השתנה והוא אמר אני הולך לגולני א אני ז דיברת עם סבא ואורי אמר אני הולך לגולני א זכ שהוא דיבר איתך גם והוא והוא קרא עלמית בלי סוף ועמית הה גיבור שלו באיזשהו שלב בתיכון א והוא ח שח לגולני

ואני זוכר את את הלחץ הזה לפני שהוא קיבל את ההודעה והשיחות אליך והמכתב האמת שפתחתי את הטלפון שלו לאחרונה וראיתי את המכתב שהוא שלח לך כי עד לפני זה לא ראינו הוא באמת אומר למה למה להיות גולני ו ואני הייתי לידו ש שהוא קיבל את המסרון הזה בהודעות לפני הגיוס שאתה לאן אתה משובט א תמיר אני רוצה להשמיע לך את ההקלטה שהולכת איתי עד היום של אח שלך שבא הוא בעצם אחרי שהוא קיבל את התשובה החיובית שהוא נכנס לגולני בוא נשמע את זה ביחד ברוך המון המון המון תודה אין לי מילים לדות לך אני ממש מודה לך מכל הרב איש יקר תודה רבה לך גיד תודה גם על סבה המון המון תודה לך ני מקווה שאצליח לתגר אליך וא אליך זות פנים פנים מודה

לך המון תודה לך מו אתה איש יקר ואני מאוד מעריך אותך ותודה רבה לך על זה המון תודה אתה יודע ש כשאני שמעתי את ההודעה הזאת אתה יודע השיחה שלי עם סבא שלך עם ארי הוא יתקשר אליי במוצא שבת בש וקצת אמר לי ברוך אורי לא עונה לנו ואמרתי לו תראה אולי הם נמצאים עדיין בלחימה יש מיסוך יש כל מיני דברים כאלה וכשאני בדקתי למה הוא לא עונה לו אני ידעתי למה הוא לא עונה ולא יכולתי כמובן לומר לו את זה וחיכיתי כלל הלילה לשיחה שלו ובשעה ש וקצת הוא התקשר אליי בוכה ברוך אורי נפל אורי נהרג אורי נהרג אתה יודע בהתחלה היו לי רגשות עשם מאוד מאוד גדולים כי תכלס אני סידרתי לו את זה אני ביקשתי שיקבלו אותו ואתה יודע והקלטה הזאתי

שמעתי אותה אולי איזה 30 פעם בלילה הזה שמעתי אותה ואמרתי אולי עשיתי משהו משהו לא טוב אתה יודע מתי הבנתי שעשיתי משהו טוב בלוויה איך שהגעתי ללוויה קודם כל תפס אותי התמונה הגדולה ש אתה חבת את הארון של אחיך וזה לא דבר שרואים כל יום שאח סוחב אח מעיון אותי לדעת איך בא לך ההברקה הזאתי באותו רגע מאיפה זה בא לך א לפני שאני נוגע בהברקה אני רוצה להגיד לך שהפעם שראיתי את הורי הכי שמח בעולם זה שהוא קיבל את המסרון להגיע לגולני וזה בזכותך והשמחה שהתה לו בעיניים שהוא חוזר הביתה בשבתות והכיף שלו זה הה רק בגולני ומי ש מי שגסס אני זה אתה אז את כל השמחה וכל הכיף אנחנו חייבים לך אז שוב א לך שלא חגשות ה שם כי את

התקופה הכי טובה שלו בחיים הוא עשה אותו בזכותך כי אם לא אתה הוא לא היה מגיע לגולני באמת הפך להיות הבן אדם שהוא הכי רצה להיות בעולם וזה המון בזכותך אז זה א' ועם אהרון שהגיע אהרון ע עם און וכל החיילים אז אבא שלי נורא התעקש שזה יבוא אלינו מהבית ואז התחיל סוג של מסע הלוויה לבית התלמיד שנמצא בסמוך אלינו ואז ש אמורים זהות את אורי ואבא שלי לא רצה הוא אמר ש שוא רוצה לזכור את אורי כמו שאורי היה ואמא שלי אמרה גם וסבא סבתא גם ואמרתי אני עושה את זה אין סיכוי שאני אח שלו תום יתו מעז ש מהבטן של אמא עד עכשיו אין סיכוי שאני שאף אחד לא יזה ורי ואני בא ואני ניגש לארון ואני בא להרים את הארון כבר אני רוא צדיק את

ישראל מתחת וזה ואז בא תופ דקצ נפגעים ואומר לי אתה לא יכול לראות שואל אותו למה הוא אומר לי בגלל משחד הביטחון שהחליט שמש באוקטובר ה שה מלא הלוויות ו וכל הדברים האלה אז לא התעכבו ע לזהות אז מביים טופס כזה ש שעשינו בצב ראשון עם דגימת רוק dna והיה רשום אורי ולא זכיתי לראות את אורי בתוך הארון ואז אמרתי לעצמי אין סיכוי בעולם שלא רטורי לפחות אני אסחוב אותותו ואני ה איתו ברגע האחרון שלו ואני בכוונה הלכתי לכוונה לראש כאילו יודעת איפה הראש והרגליים הלכתי בכוונה לראש ואמרתי שאני אלך עם אורי ברגים האחרונים שלו ואני אור איתו לבור למנוחת עולמים שלו כי זה חשוב לי כי כזה חשוב לי להיות עם אורי ברגב האחרונים

וזה באמת הרגב האחרונים ואני הולך ששם אני אומר לאורי מדבר אליו בתוך הארון ואני אומר לו הנה תראה כמה אנשים הגיעו וכולם באו רק בשבילך ואני אוהב אותך ו ואתה תהיה חסר לי ותשמור עלינו זה היה נורא לי חשוב לעשות את זה כי רציתי שמישהו ילך איתו ברגב האחרונים מישהו שהוא מכיר מישהו אח שלו ו זה היה נורא חשוב את יודעת שאותי תפס ואני מודו מתוודה שכל כך בכיתי על ה על הדבר הזה תפס אותי מאוד התמונה שאתה עמדת ודיברת ולקחת את הכומתה האדומה שלך הורדת אותה מהראש וכבשת את הכומתה של אחיך כאילו מהאדום לחום ני רואה אותך עושה את זה זה ריסק אותי מאיפה זה בא לך זה באמת היה הרגע של ה הקמתה החומה שלו הייתה לידי דיברתי על

הדוכן כזה והקמתה שלו היייתה לידי וכל מה שדיברתי אני בכלל לא זוכר מה דיברתי שם את ההספד אבל היה לי בראש דבר כזה שאני מסיים אני מוריד את הקמתה האדומה שלי ואני סיימתי לצנחן אני יותר לא צנחן אני גולנצ'יק מהיום באמת שהורדתי את זה לא רק שזה סוג של זה לברו כל מנו אתה יודע כזה צנחנים וגולים א אין מה לעשות זה מקום המדינה זה ריבים כאלה וגם בבית את הריבים האלה אני היתי אומר שאנחנו יותר טובים מומר שהם יותר טובים הינו מתווכחים בינינו מ יותר טובים אמרתי ברגע שאני עושה את זה זהו אני עברתי לצד החום אין יותר והורדתי את הכומתה האדומה שהתאמצתי עליה באמת ימים ולילות ומסעות רבים וכל הדברים שעושים והנחתי אותה רגע

בצד ואמרתי זהו אני אני סימתי צנח אנימ אני גם אמרתי את זה בסוף ש אמרתי אני צנחן החי גי בעולם אבל היום אני גולני וזה הולך איתי עד היום אני בשבילי זה היה הדבר הכי הכי להצדיע לו המרד ולהצדיע לו לא עם הכומתה שלי עם הכומתה שלו עם הכומתה שהוא התאמץ בשבילה וזה מה שזה הרגיש לי זה הרגיש לי כאילו אכי לבו ולעשות את זה בשבילו תגיד לי בוא נחזור שנייה למקרה לשביעי לעשירי שביעי באוקטובר היום כבר מותר להגיד שבעצם אח שלך הוא לא עוד לוחם אלא הוא ממש גיבור גיבור אמיתי גיבור ישראל ושני יישובים במדינת ישראל חייבים לו את החיים שלהם אחרי שהתגלו למעלה מ-70 מחבלים הרוגים ואח שלך בעצם הוא והחברים שלו נלחמו באמת עד

הכדור האחרון ו איך אתה רואה את כל הדבר הזה שבעצם הוא נלחם בחירוף נפש הוא הרי יכל לברוח הוא יכל להתחבא הוא יכל אל אח דברים כאילו מה ה dna החינוך הזה זה החינוך הערכי שאתם קיבלתם בבית מבית אבא מבית סבא שבעצם מביא אותכם דווקא להסתער דווקא להילחם לא לברוח אלא להיות ראשונים שמה אז באמת כאילו כ כל החיים חונכנו לאהבה למולדת ל להסתער זה התבטאות הרבה דברים כאלה של אני זוכר את אורי כאילו לא בורח לעולם לא בורח אין דבר כזה לברוח הוא רואה לעצמו מטרה בעיניים רואה עצמו את המחבלים ה ם המחבלים הורים האלה שרצים לכיוון הישובים לזיקים לקרמי לנתיב הסרה מה היה בורח לעולם לא היה בורח י לו אל הזדמנויות בחלון

הזדמנויות קצר כזה ללכת לתוך הנמר של הפלוגה לסוע בתוך הדוד להתחבב בתוך הבונקר והוא עכשיו היה חי אבל הוא בחר שלא הוא בחר להסתער קדימה בחר לראות הלבן בעיניים של המחבלים עם שרי תחמושת שנשארה לו הוא בחר לרוץ ולחלץ את המפקד שלו שנפצע ושילם ל זה בחיים שלו מאיפה זה הגיע מחינוך טוב בבית באמת מאהבה של שתנו למולדת מאהבה למדינה הזאת מאהבה לאנשים פה מלמידה היסטוריית עעל אני זכר שסבא בעיקר מדבר איתנו על תקופת הפלמח על אנשים שכאילו באו פה מעלייה ראשונה עה שנייה שלא להם כלום בחיים וכאילו באו והקימו את המדינה הזאת והיה פה כולה ביצות וחול והפכו את זה למה שאנחנו היום ולאם אנחנו וים את החיים שלנו לותם אנשים

שנפלו בעבר שראו את את המוות בעיניים ובכל זאת המשיכו ולא ויטרו אז ע זה אח הוא אנחנו ש אסור לברוח אסור לברוח כי כי בסוף מה מי שיברח אזורה בורח אז עוד 70 מחבלים היו נכנסים לזיקים ועוד 70 מחבלים נכנסים לקרמי ולנתב העשרה ויכול להיות שהיה פה עוד אסון יותר פי שתיים יותר גדול תגיד לי אתה בחרת לאור כל מה שקרה יכולת להגיד חבר'ה אני כבר אח שקול אני בסטטוס חדש יכולת להגיד סליחה אני יוצא מהמשחק הופך להיות מה שנקרא חייל אולי קלב אבל בחרת כן להמשיך דווקא בדרך הזאת בחרת להמשיך להיות לוחם ובחרת אפילו להיות מפקד ללכת לקורס שמכשיר אותך כמפקד בצווה הגנה לישראל למה א' לא הגיוני ש שאני אחרי ש בהשבעה נשבעתי שאני

אתן את החיים שלי ולכם וו לכם שלוש שנים למען המדינה לא ג שאחרי שנה וחצי אני יגיד זהו סיימתי לא נפצעתי קרה לך אסון אז מה לא נפצעתי לא זה שהורי נפל זה זה גמר את החיים שלי זה גמר את החיים של ההורים כאילו אנחנו ממשיכים לחיות נחנו כל בוקר נקום גיתי לו שאנחנו חיים אבני צובים על זה שהורי לא חי אבל לא לא הגולי שאני אבוא ואנשים שצו את החיים שלמדינה ואח שלי והבן שלך את וד החיים שלמדינה ואני אגיד זהו אני סיימתי אני לא נפלתי אני עדיין ח אז אם אני אגיד שאני לא רוצה להמשיך וכל כל אחד יגיד שהוא לא רוצה להמשיך מי בסוף יה לכם מי בסוף ישמור מי בסוף יהיה שם אף אחד לא יהיה שם כל ד א עומד זה על שתי רגליים יש לי

שתי ידיים גם אם יד אחת הייתי נלחם יש שתי רגליים ויד אחת אני עדיין אהייה בקרבי לא משנה מה יקרה אני עדין יה בקרבי כי בסוף זה המדינה שלנו אין לנו רץ אחרת למה אתה הכי מתגעגע במת לארוחות שישי טוב כן ששבים כולם ביחד בשולחן וסבא וסבתא את מה מהזה מה זה משפחה אתה רואה את ראש השבט סבא יושב בראש וכולם לידו אתה יודע מה מה לי מאוד כואב שאני רואה את סבא שלך לאן הוא לקח את זה וארי לוקר האיש המיתולוגי הזה שהאיש החזק שכולם נשענו עליו במשך 40 שנה לא יום או יומיים 40 שנה איש הזה הקים מוסד חינוכי מהמפוארים במדינת ישראל חינך דורות שלמים ופתאום ה הופך להיות שבר כלי על הנכד שלו אתה יודע אין מה לעשות אתה האור שלו

היום ובדיוק דיברתי גם עם סבתא והיא אמרה לי אל תגיד אורי תגיד אורי היא רוצה שנקפיד עלל השם שלו אורי אמרתי לה מה שתגידי אני עושה אז איך אתה היית קורא לו אורי אורי אורי כן והייתי רוצה לשאול אותך לגבי העניין המשפחתי כמו שאמרת סעודת שבת הקידוש ה המשפחה איך אתה בעצם היום עם המשפחה איך אתה בעצם מחזיר חזרה את ה את האחדות המשפחתית ואת הארוחה המשפחתית ואת הקידוש למען אח שלך האמת שלי ב לא יודע שמונה חודשים חים אני נורא קשה חוד שישי נורא נורא קשה חוד שישי כי אתה יודע אתה זה לא שיש כיסא וכאילו יש משפחות שכות אבל אנחנו עושים את זה שיש כיסא וכאלו אף אחד לא ישב בכיסא כי זה הכיסא של אורי אז אנחנו לא ככה אבל

אתה יודע אני כן מסתכל ימיה ומשהו חסר משהו ממש גדול חסר וזה מפריע לי וזה קשה לי לשבת בשולחן שאורי לא נמצא בו אבל אני מבין שכאילו החיים יותר חזקים מהכל ואם אנחנו ים ש נוכל רוחות שישי אז אז הם ניצחו אותנו אז אותם אנשים ש שורי נהרג בגללם ניצחו כ אנחנו ושים כל אחד יושב בחדר שלו ואנחנו לא הולכים חוד שישי ואנחנו לא עושים את המסורת הזאת של של קידוש שבת וכל הדברים האלה אנחנו לא עושים את זה אנחנו ושים בבית ובוכים ומתחת לשמיכה ואומרים ללמה זה קרה לי ולמה זה קרה לי ואני לא רוצה שזה מה שיהיה אני לא רוצה שינצחו אותנו מה מעציב אותך מה מעציב אותי שאנחנו לא נקים שאנחנו לא נחה אחד עד השני ואני לא ראה את הילדים

של אורי גדלים ואני לא אראה את אורי מקים בית מקים משפחה כי זה גם גם היה חלום שלו להיות אבא ו אני בטוח שאתה תביא אורי ב 100% לא יודע אם יקראו לו אורי אבל כי אורי יש רק אחד אבל א שם שני שם שני שם שני תגיד לי מה החלום שלך חלום שהורים שלי וסבא שלי וסבתא שלי ו יהיו שמחים יהיה להם טוב בחיים לא יהיה להם רע יותר והחלום של תמיר מה מה מה איפה איפה תמיר עוד חמש שנים 10 שנים הקרירה צבאי לא צבאית ביטחונית איפשהו ואצ ממשיך בביטחון וזה גם זה אחת הסיבות ששרתי גם בקרבי ויצאתי לקורס מאקים אפרופו הקורס מקים לא נגעתי בזה מקודם אבל זה רק בשביל אורי אורי ה אמור לצאת שבועיים אחרי הש באוקטובר אני חושב באזור ה20

באוקטובר לקורס מקים שחקה לו כל כך הרבה זמן והוא נפל בשביעי ואני אמרתי לעצמי בשמיני באוקטובר אמרתי לעצמי שאני יוצא לקורס מקים לא משנה מה בשיניים אני הכרחתי את אמא ואבא לחתום לי על על הצרה שמאשרים שאני אחזור לקרבי וזה באמת זה החלום שלי אני חושב מאז שהוא נפל והנה עכש את החלום שלי חלום לחלום הבא היום שאתה מפקד בעצמך על חיילים חדשים איך אתה מסתכל עליהם א' להתגייס בתקופת מלחמה זה טיפה יותר מורכב ממה שאני הגשתי הם יודעים שהם יכנסו ללחמה הם יודעים ש שכל כל יום שעובר זה יותר יום יום חדש לקראת המלחמה הבאה לקראת ה הדבר האמיתי מה שנקרא שאני התגייסתי שאמי תתגייס שאורי תגייס לא באמת היה מלחמה באופק הגס מנ

שאנחנו הולך לעשות שמירות בעיקר והם תגשים והם יודעים שהם הולכים לזה הם יודעים שהם הולכים לקרב הם תגשים כי הם יודעים שאהבה למדינה אצלם הם יכולים לברוח הם יכולים להגיד אנחנו רוצים אנחנו רוצים לת למקום אחר ששם לא נלחמים ששם אתה הולך בא בשמונה הולך בחמש וזהו ואתה לא באמת משקיעה ההכשרה אופן הכשרה עלה פי 10 הרבה יותר מאתגרת הרבה יותר קשה מכינים אותך למשהו הרבה יותר מסוים והם באים והם נשארים ונותנים עצמם זה להצדיע להם גאה בהם בחיילים שלי גאה מהם ברמות וגם כל הד של נופלים כאילו הולכת אצלהם חזק לסיום אם עכשיו האנשים בבית רואים את אותנו מה היית רוצה ש הזכירו מאחיך מאורי לוקר את כל השמחה את כל האהבה את

כל האור שהוא הפיץ פה תזכרו מה הוא עשה בשבילם כי בסוף אורי אנחנו גררים פרדסחנה אני לא גר ב אני לא גר בעוטף לצערי אח קח את הרגליים שלו ולברוח הוא לא ברח הוא עשה את זה נטו בשבילם כאהבה למדינה כ הרצון לעזור כערך הריאות בשבילו היה הכל וזה הערכים שאני רוצה ש שאנשים שלוחמים בגולני בגדוד 51 וגדוד 890 א ידו ויכירו מזה אתה יודע כשאני הייתי בקבר של הורי אחרי הפעם השלישית נכנסתי עם השיר ככה זמנת לעצמי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק כי אני חושב שאת המנגינה של הילדים האלה אי אפשר להפסיק אותם את השמחת חיים הזאתי תמיר לוקר היקר הנכד של יונה ואריה לוקר המיתולוגים ש יהיה לך המון המון שמחה וגאווה להורים שלך

כמובן יש לנו עוד כל כך הרבה שאלות יש לי לשאול אותך אבל נגמר לנו הזמן וחיבוק גדול למשפחה אתה באמת מוסע להרצה ולהערכה גדולה מאוד ישר כוח על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל ארץ ישראל תורת ישראל ובאמת ישאר כוח גדול את הגאווה אפשר אפשר חיבוק