ילדים יתומים להורים חיים | פתוח | עם אפרת ברזל

הפרק הזה מוקדש לילדים לילדים קטנים לילדים גדולים שבעומק נשמתם מתגעגעים לאמא לאבא שהם נאלצו בלי שהם באמת רצו לנקר אותם להתנתק מהמהם לא להיות בקשר איתם פרק הזה מוקדש לילדים אמיצים שיום אחד חודרת אל תוך מחשבותיהם ים חודר נים קטן של הבנה שאולי מה שמכרו להם כל השנים האלה אובייקטיבית לא היה בדיוק נכון שאולי הם מבינים מעבר לעובדות שנחסכו או הוזמו הם פתאום מבינים שניתוק מאבא או מאמא אותם הם נקרו גורם להם בתוכם נזק נזק של עצב עמוק בור גדול בבפנטן עצמי לקוי ומעל הכל געגוע שכבר לא מפחיד להגיד אותו שלום לילדה שנקרא שנים את אבא ש ושלום לאמא שלום שמנו עד רגע זה ספרי לנו מה עובר ילד שבמהלך חיים שלמים מבין

או מושפע משמש איפשהו אקדח עבור ההורה ששומר עליו מפני המפלצת האחרת אני חושבת שהרגש העיקרי שילד כזה ילד כמוני מרגיש הוא פחד פחד גדול פחד קיומי אפילו אפשר לומר א לעשות שינוי ואפילו קל שבקלים לעבר ההורה השני במקרה שלי זה אבא ממנו הייתי מנוכרת שנים הרבה שנים א ובהתחלה זה אפילו לא במודעות שלך שיש כאן משהו לא בסדר בהתחלה זה נראה לך טבעי הרי אמא תמיד מספרת המון המון המון דברים עליו למה מגיע לו הניקור הזה למה הוא לא ראוי להיות אבא למה אפילו מבחינת הלכה אסור להיות בקשר איתו ולא חובת כיבוד הורים עליו ובתור ילד אתה קונה את זה בתור נער אתה קונה את זה ונוח לך השקט הזה העימות מול העובדות ומול המציאות הוא

מאוד קשה הוא מאוד לא נוח ולכן בתור ילדים אתה בתור ילדים אנחנו פשוט מעדיפים ללכת על המסלול הרגיל על המסלול הקבוע שאמא מטוה לנו ולצעוד עליו וזה לא קל לחיות בלי אבא לא קל בכלל זה עצוב זה קשה זה מתגעגע ובעצם אין לך שום סמכות לעשות עם זה משהו בידיים אין לך שום דבר לעשות עם זה אתה נתון בתוך המצב הזה ואתה ילד אתה תלוי בהורה שלך הכלכלית רגשית הוא בעצם בנ את העולם מסביבך אתה לא יכול לקום יום אחד ולהחליט משהו אחר ו וזהו זה קשה זה כואב וזה המצב את שומעת א אימוש מה עוברים כנראה ברגע זה ובשנים האחרונות ילדים שיודעים שאת אמא יודעים שאת קיימת אבל לא מעיזים או אפילו לדבריה מתוכנתים באיזשהו שווי פסיכולוגי

שעדיף לא להיות איתך בקשר מסיבות שלכאורה מגנות עליהם קודם כל אימוש כבר הרבה זמן לא קראו לי וקשה לי קשה לי כאמא שנתנה אני לא מדברת כבר על הריונות על הלידות חלק ניתוחים ענקות ארוכות טווח וגידול לילדים כשהם קטנים קשה לי לחשוב שילדים גדולים ילדים בוגרים חלקם הורים לילדים בעצמם לא מבינים שהם משמשים כלי כדי לפגוע בי כי הרי אני לא האמא שמצוייר אני אמא טובה דיי ואף יותר מכך אני שואלת את עצמי כבר כמה שנים ואם הייתי יכולה אין לי שום קשר עם אבא שלהם אבל אם הייתי יכולה הייתי שואלת כמה שנים וכמה ילדים נתת לי לגדל לבד עד שהחלטת שאני אמא לא ראוייה אנחנו מבינות שילד נולד להתחבר ולא להתנתק וקצת כמו במשפט שלמה

הטובה של הילד אלא אם כן ההורה הוא באמת אובייקטיבית אדם מזיק הטובה של הילד זה זה דמות של אבא ודמות של אמא שני הורים ש שמבקשים לתת כל אחד בדרכו אהבה השם ברא את העולם בצורה שילד נולד לאבא ואמא וזה ההוכחה הכי ורה שהוא צריך וחייב את שניהם והילד לא חסר את ההורה השני כשהילדה שלי יושבת לשולחן שבת ויודעת פעם ישבו כאן אבא ואמא ומה היא מרגישה כשפתאום אמא איננה ולא רק איננה אלא אסור לי אפילו לצור את קשר אסור לי לדבר איתה אסור לי הוחלפו פעמיים פלאפונים כדי שאני לא יהיה בקשר עם אמא שלי מה היא מרגישה מה היא חושבת האם היא באמת מאמינה לכל השקרים וכל העלילות אה אוקיי אתז שאלת קודם כל מה היא מרגישה אני חושבת

שהרגישה שמתארת את זה בצורה הכי מדוייקת זה פשוט בור בלב פשוט בור בלב כי ילד צריך את אבא ואת אמא שלו הוא חייב אותם ואני אספר לך על עצמי בתור ילדה אני זוכרת שישבתי בלילות ואמרתי אני צריכה אבא אני צריכה אותו אני חייבת אבא אבא שלי הוא לא אופציה הוא שקרן הוא רמאי הוא נוכל הוא לא אופצייה אבל תנו לי אבא כלשהו אני חייבת אבא אני רוצה אני צריכה את זה בשביל לגדול בשביל להיות בן אדם נורמטיבי אני צריכה אבא ושוב אבא שלי הוא לא אופציה יש געגוע אדיר ובור בלב למשהו שהוא לא הילד לא כל כך יודע להסביר למה כי הרי ההורה הוא איקס אחד גדול הוא לא אופצייה הוא לא לגיטימציה לקשר בכלל אה אבל בגלל ש באופן טבעי ילד חייב

אבא ואמא אז אז אז החוסר הוא קיים ואי אפשר לטשטש אותו בשום דרך שבעולם כלומר אם אני מרגישה שקטעו לי איבר בזה שניתקו את הקשר שלי עם ילדיי מי יודע מה ילדים מרגישים נכון מאוד זה זה צורך בסיסי כי תחשבו שכדי שילד יוכל לשרוד את הניתוק הזה הוא חייב בשביל השקט הנפשי שלו או הסדר הפנימי שלו לבחור צד בעצם בחירת הצד הוא מנגנון הפיצול הזה שהוא סוג של מנגנון הגנה אם אני עם ההורה הזה אז אני איתו בהכל אני גם חוסה תחתיו הוא שומר עליי גם כלכלית גם רגשית ואז התהליך שקורה אצל חלק מהילדים זה שהם מעצימים גם בתוך עצמם כדי להסתדר עם המצב הקשה הזה את הרוע ששופך אש על הצד השני כדי לחיות ות בשלום עם עצמי ולהעניק לעצמי

שקט מה אני צריך לפתוח עכשיו עניינים להסתבך עעם ההורה ששומר עליי להציע הצאות שיערו פה את המערכת הרי בדרך כלל המצב של בית כזה הוא בית שעבר טלטלה קודם שעבר מערכת של טרום גירושים וגירושים אז אז בשביל מה לי לעשות את כל הזעזוע הזה גם עבור עצמי בעניינים מודעים או פחות מודעים וגם עבור ה הרגזה של הצד האחר שמשדר שקט זה המצב עד שהגענו אליו וכולי וכולי מה מה מה הדבר ש את הכי מתייסרת בו ביום יום שלך שאין לי הילדים שלי איתי שאני אמא ואין לי למי לתת מהאמהות את יכולה להבין את זה מה עבר על אבא כל השנים האלה היום כן אבל עד לפני זמן מאוד קצר לא ממש לא קודם כל הייתי בטוחה בזה שהוא לא מעוניין בי שהוא לא אוהב אותי

שאני לא רצוייה אצלו שהוא לא צריך אותי למה הוא צריך אותי הרי הוא התחתן פעם שנייה היום אני יודעת להודות להשם על זה שהוא התחתן פעם שנייה אבל אז בעיניים של של ילדה הוא התחתן למה הוא צריך אותי והרי שטיפת מוח עברתי כל החיים של את לא מעניינת אותו הוא לא רוצה אותך א א רק שימי לב רק עם כסף הוא עובד עליכם רק מתנות אל תקנו את זה אל תהיו פריירים שימו לב ש ברגע שוא לא נותן לכם שום דבר כל הזמן שנים על גבי שנים של טפטופים יום ולילה ברמה של אולי 10 פעמים ביום דיבורים שונים על אבא ואבא ואבא ואבא ואבא ושטיפת מוח זה דבר שמחלחל בין אם אנחנו רוצים אן לדרים סליחה הילדים אומרים אבא לא מדבר עלייך אל תדברי את עליו חד

משמעית זה לא נכון זה לא נכון אני אכולה להגיד שבתור ילדה השטיפה מוח זה אחד הדברים החזקים ביותר והוא לא מפסיק לדבר עלייך לא מפסיק לדבר עלייך לא מפסיק אז בוודאי לא מפסיק לפעול מתחזק כל הזמן את ההפעלה אני לא יודעת באופן א ספציפי כאן כאן או כאן אבל א התדלוק הממשיך הזה זה כדי לשמור ע על הסטטוס ק מצב את יודעת מי שפר מי שמספר שקרים עליך מפחד שתספר עליו את האמת וככל שהניתוח יותר כך פחות ישמעו מה באמת היה פה ומה באמת קורה ושהוא באמת משתמש בהם ככלי כדי לנקום יש יום אחד שבו בין אם עברו כמה שנים ובין אם מתגלה המון ידע בתחום הזה בעולם בשנים האחרונות המון ידע שמאפשר למי שכבר מעיז ומתעניין להבין את התהליך

הזה שהוא דומה לכל תהליך של גזלייטינג בשטיפת מוח או א חקר הנושא הזה של ניכור הורי כשלט לאט מבינים גם משפטית גם פסיכולוגית מה נעשה מאחורי הקלים כדי להציב מופע כזה ילדים חכמים לאט לאט מבינים שהם היו שבויי מוח של תהליך שלא קשור אליהם והמפסיד היא משהו שאפשר לטפל בו וס אני אחראי על ה חיים שלי ויום אחד אולי אולי זאת תפילתם של ההורים המנוכרים בורא עולם תעזור לי שיום יבוא ומשהו ייסדק ביכולת הפטליסט הזאתי של או שחור או לבן א או או או או אני או הוא יש אפשרות לחיות עם אבא ואמא ביחד אני שומעת על הרבה ילדים שעושים את זה בהתחלה בחווה בלי שהצד השני יודע אבל אני מדברת עכשיו כאן על איזשהו רגע תבונת אנחנו

יצורים תבונת שבו פתאום ילד כזה קולט שעבדו עליו או שהוא היה בשימוש פסיכולוגי שטוף מוח של מישהו אחד או גם אם היו דברים שחלקם נכונים אפשר כבר להכניס אופציה של התקדמות ואני כמו בכל תחום עומד על דעתי ואומרת שלי בלי לפחד כלל את יכולה לתת לנו מעט מרגע כזה איפה היית איפה עמדת איפה קלטת מה שמעת שהחלטת די אבא שלי חי וקיים ואני רוצה אותו אמא שלי חיה וקיימת ואני רוצה אותה אני חייבת להגיד שזה לא בא ברגע אין את התבוננתי הזאתי כי התבונה היא מגיעה מהמוח והמוח הוא שווי באופן מוחלט לשטיפת המוח שנעשתה במשך שנים רבות ולכן הילד לא מודע למה שקורה והמודעות לא מגיעה ברגע אחד אין שום איזה מטה קסם שנוגע בילד והוא

מתעורר זה הדברים לצערי הרב לא עובדים ככה זה תהליך ארוך מיגיע א זה תהליך שדורש המון המון המון המון אומץ מצד הילד אבל הוא כל כך שווה את זה הוא כל כך שווה את זה מה גם שההתחלה היא קשה וההמשך הוא הרבה הרבה הרבה יותר זורם כבר אבל זה מגיע בשלבים אני יכולה לדבר על השלבים שאני עברתי א אה עד הרגע שברוך השם התפכחתי והבנתי בעצם באיזה עולם אני חיה את אומרת בעצם שאני צריכה לחכות שהם תפקחו שהם יגיעו לרגע התבוני הזה ואיין לי מה לעשות קודם חוץ ממה שרי התפלל א לצערי מאוד גדול אני באמת חושבת שלך בתור אמא חוץ מלהתפלל אין מעשית הרבה מה לעשות חוץ ולהיות תמיד אמא הכי טובה כמו שאת כבר אני מאמינה אמ פשוט להיות טובת

לב אוהבת וזה מה שיחזיר את הילדים בסופו של דבר אבל הם לא יודעים את זה כי הם לא איתי איך הם יודעים שאני עדיין אותה אמא אוהבת וטובת לב הם לא איתי קודם כל הם זוכרים אותך מפעם זכרונות ילות לאנ מחכים או מתעוותים או נשכחים לא חים ולא מתעוותים ולהפך ילד יודע בסופו של דבר ב בפנים בפנים שלו הוא יודע מי עושה לו טוב ומי לא עושה לו טוב מי לטובתו ומי לרעתו וילד רואה שהורה ששוטף לו את המוח הוא מבין הרי שזה לא לטובתו הוא מבין שההורה מחפש את טובתו עצמו אין לו אומץ כרגע אין לו יכולת א א רגשית מנטלית גם כלכלית לקום ולעשות את השינוי הזה ידיו קשורות לך לא יכולות דו קשורות ולא רק זה תסלחי להם כן אני אני מדבר איתך

על הסליחה ועל ההבנה זה קשה כן כי כל החיים לימדתי אותו אותם לכבד אותו לשמוע בקולו לשאול את דעתו לעשות את מה שהוא אומר ועכשיו זה עומד לי לרועץ נכון אני רוצה להקריא חלק משיר מכתב שכתבת א תסבירי אחר כך מתי כתבת את זה כבר אחרי ה הפקח כבר אחרי ההבנה ש ששנים אבא היה זמין וממתין כמו שעכשיו אמוש כאן מדברת ואי אפשר היה לגשת אליו אז מתוך הדבר הנפלא זה זה שכתבת הוצאתי היילייטס כאלה אני אקריא אותם ותסבירי לנו איך ישבת בלעדינו ואיך נפגעת מאיתנו מהילדים שלך שתוכנתו להרוס ואיך המשכת לדאוג לחבוק לאהוב אותנו גם כשניסו אותך לרמוס ואיך אנחנו לא הערכנו רק זלזל התעבר לא ראינו לא שמענו היית חסר ואנחנו לך ולא יכולנו

להתאחד בגלל יד שב חשה ובבית החולים לפני מיתתך פתאום אהבתי התחברתי הרגשתי אותך פתאום דאגתי לחייך הקצרים הכואבים פתאום הרגשתי ייסורי הגופניים הנפשיים פתאום נפל מסך גבוה בן שנים התעוררו הקיץ מתרדמתם ישנים לחשתי לך שוב ושוב אבא אני אוהבת והחיוך שחייכת בכל פעם נגע לי בנפש אהבתי אותך כל כך אבא כמו שלא אהבתי מעולם ורציתי אותך כל כך אבא כמו שלא רציתי אף פעם אין מילים שיביעו את גודל ההחמצה ההפסד החורבן אני רוצה אותך אבא אבל אתה כבר לא כאן אז לזה הילדים שלי מחכים איך עושים שזה לא יקרה שלא תמותי לפני שהם יבואו כן שאמא תחבק אותם זות חמות של חיים שלא יבקשו כמו שסיפר הרב הרון לוי באחד מהסרטונים האחרונים

שלו שלא יקרה מצב שהילד יגיד אמא תקומי רק לרגע כדי שאני אחבק אותך אני לא מאחלת לאף ילד בעולם לחוות את ההחמצה הנוראית שאני חוויתי שעד שנזכרתי ועברתי את התהליך הארוך הזה להתעורר ולהגיע לזרועות של אבא הוא נפטר לי בידיים הספקתי להגיד לו אבא אני אוהבת אותך הספקתי לחבק אותו אבל הוא נפטר לי והוא נפטר משברון לב הוא נפטר מצער הוא הוא הוא סבל כל כך מאיתנו מהילדים שלו וכשכבר פעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי שאני אוהבת אותו כי אף פעם לא הרגשתי אליו כלום וסוף סוף אני מרגישה אבא אני אוהבת אותך ואני אומרת זה בפעם הראשונה הוא כבר מורדם ומונשם ונפטר ואיין דרך להסביר את ההחמצה הנוראית ואני בוכה לה ימים ולילות והיא

כואבת לי והיא צורבת בי ומה שאני שאר לי זה לפנות אליכם סתכל טיפה הלאה לא על מה שאמרו לי תמיד לא על מה שמכרו לי תמיד זה דורש המון המון אומץ כי יש דיסוננס קוגניטיבי מאוד מאוד מאוד חמור פה שבעצם הילד מבין שאם הוא יבין ויודע בזה הוא יצטרך לעשות שינוי והוא מפחד מהשינוי אז התת מודה שלו אומר לו אל תפתח את המוח בכלל אם צודקת בכל מה שהיא אומרת על אבא אבא אדם רע בוא נישאר כאן במשבצת הנוחה הזאת ונשים את הראש בקרקע וכאן נוח כאן טוב לא כדאי לעשות שינויים ואני כל כך מבינה את המשבצת הזאת כי הייתי בה שנים שנים הייתי בה וכמה שאחותי הגדולה שכן היייתה בקשר ניסתה לדבר איתי ולהסביר לי ולהגיד לי שאולי רק שנייה אני

אפתח את העיניים אולי אני רק יקשיב לכמה מילים אולי אני רק אשאל את אבא לא רציתי לא רציתי כי אמא דיברה על הנושא הזה כל כך הרבה ש שלא רציתי עוד המסה ועוד בוא נקרא לזה חפירה בנושא הזה הייתי תכונה בו בצורה הרמטית ולא הייתי מוכנה לשמוע יותר לא הייתי מוכנה ואת יודעת יותר מזה הם אומרים בבית המשפט הלוואי שהילד ירצה להיות עם האמא אני מצידי בוודאי ש שיחזרו לאמא הילדים לא רוצים כן אבל זה חלק מהמניין ובתי המשפט ככל שעוברים השנים והטיפול הוא פסיכו משפטי לומדים גם לעלות עלעל הדברים האלה הייתה את היה גם פחד של של בגידה בהורה ששומר עליי לחלוטין אני חושבת שזה מרכיב מאוד משמעותי בפחד הכולל והמהותי הזה שבעצם הרי

מי לוקח אותי לקופות חולים מי דואג לי א וגם מבחינה רגשית היא הייתה בסדר גמור הייתי בוחל כשלא היה לי חברות והיא הייתה דואגת לי למה שאני צריכה פחות או יותר ואני אבוא ואני אלכ לך עליה אני אני זוכרת עצמי ילדה בכיתה ו' יושבת במפגש מול מורה א מפגש פרטני מול המורה שאני אמורה לפתוח את הלב ולספר ואני כמהה לדבר על אבא שאני רוצה ואסור לי אני לא יכולה לפגו באמא שלי אני לא יכולה לך ך ל מאחורי הגב ברגע שהבנתי שאני יכולה ואני חובה פה מצוקה ואני חייבת לפתוח ולדבר עליה זה כבר היה צעד מאוד מאוד משמעותי ביציאה מהכת הזאתי כי זה כי זה בהחלט כת אבל הדבר הראשון שבאמת פרס לי את הדרך להבין ש שאני אני חייבת להתעורר יש

כאן אבל שנעשה מתחת לאף שלי זה דודה שלי דווקא אחות של אמא שאמורה להיות לצידה שראתה את כל האבל הזה מרחוק וכאב לה הלב ואחותי הגדולה ראתה שאני פשוט לא קשובה ואין לי מי לדבר האוזניים שלי אטומות וזה מה שגם כתבתי בשיר התעבר לא שמענו לא ראינו כי הרי היו דברים בולטים מול העיניים יש כאן אבא שהוא לבד איך אפשר לא לא לבוא ולעשות עם זה משהו אבל היינו עברים היינו חרשים ו ובעצם הדודה התקשרה אליי שאני כבר התקשרתי אלי אני לא זוכרת ובעצם פעם ראשונה ששמעתי את הסיפור של החיים שלי ממישהו חיצוני שרואה את התמונה המלאה והאובייקט ועוד ועוד אמור להיות לצד אמא שלי והוא פשוט מספר לי מה קרה מה היה אמרו לי נועה אבא שלך הוא

בן אדם טוב אנחנו מכירים אותו שנים הוא בן אדם מדהים הוא ישר הוא הוא לא בן אדם שייעשה את כל מה שאמא כל השנים פרת עליו אמרתי וואו קודם כל שמתי סימן שאלה קטן קטן זה התחילת התהליך עדיין האמנתי ב-100 א במה שהיא אומרת זה לא גרם לי לאיזשהו מהפך של וואו אז היום חייתי בשקר זה ה סימן שאלה קטן על הד כדי לשמור על הבלאנס של עצמך לחלוט כן אני בינתיים לא עושה שום שינוי אבל אני מבינה שיש מצב שמה שסיפרו לי תמיד זה לא האמת בואי תשמעי מה שומעת אמא אין עשן בלי אש וואו את בוודאי מייצרת לילדים שלך אווירה מורעלת רעילה ולכן הם לא רוצים לבוא אלייך אה לא טוב להם הם לא רוצים לשמוע כל הזמן מה היה מה לא היה ואת לא מדברת

מילה את ממשיכה לשמור על הכבוד של אבא שלהם למרות שהוא מעולם לא שמר על כבודך תשכל ואת אומרת לעצמך נכון אין עשן בלי אש השאלה היא מי הבהיר אותה זאת אומרת אתם מתארות כאן איזשהי מלחמה בין ההורים שנעשית על ידי בשר התותחים של הילדים לחלוטין לפעמים זו מלחמה ח צידית מפני שלאורך כל השנים אני מעולם לא סיפרתי להם דברים שעברתי דברים הם לא היו מודעים מעולם למה שהיה בינינו א לא הערבתי אותם לא סיפרתי להם אבל כשבא אליי בני ואומר לי קחי את השלושה מיליון שלך ותעופה ואני שואלת אותו מאיפה אתהה יודע שזה שלושה מיליון אז הוא אומר לי הייתי מסמכים משפטיים על השולחן בסלון בבית של אבא ואני אומרת לעצמי בלב ואתה מבין שזה

מסמכים שנשארו שמה בתור מניפולציה אבל ילד יכול להבין את זה הוא לא יכול הוא גם הפנה אותי לפסיכיאטר וניתק איתי קשר עד שאני לא אהייה מטופלת אצל פסיכיאטר שהוא נותן לי הבן שלי שזה חלק א מתהלך גזלייטינג ידוע שהופכים את האחר בהשלכה של משוגעת מטורפת א גם כלפי האדם עצמו אבל גם כלפי הרושם שנוצר בלתי קשרה ושחת פושע ויכול להמשיך הלאה וכולי יש משהו אמ שיכול להיות מבלבל ואת הזכרת את זה קודם בין הנושא הזה של כיבוד הורים וובין הנושא הזה של א אני רוצה לכבד גם את אמא וגם את אבא אבל אני לא יכול אז אז מה אני עושה עם ה עם ה מה מה מה אומרת ההלכה בסיפור הזה או אי איך איך את יצאת מ מתוך הסיפור הזה כשעלית על הרמפה

הזאת שניצחת בעצם כן וכן היית בקשר עם אבא בסופו של דבר אוקיי אז זה באמת כמו שהזכרת זה תהליך זה תהליך שבהתחלה העזתי לבוא לבקר אותו בבית שלו ואת ההפתעה על הפנים שלו את האושר אני לא אשכח לעולם את זוכרת את החיבוק הראשון אני זוכרת אני זוכרת שקבעתי עם אשתו קבעתי ם אשתו בטלפון שתבוא לאסוף אותי שאני מגיעה לבקר והיא לא האמינה הת מושרת צלצלת אליה צלצלתי אליה למפלצת הנוראית זה היה אומץ שאני לא יודע איפה שאבתי אותו דפק לך הלב י דפק לי הלב והרי הסיפורים עליהה זה זה זה סיפורים הזזים היא המפלצת הכי גדולה ומפחידה שיש והתקשרתי אליה בעקבות השיחה עם דודה שלי אמרתי לה אני רוצה לבוא למכיר אתכם היא לא המינה והיא

באה לקחת אותי לאסוף אותי ואנחנו שתינו יושבות באוטו ואבא עומד ככה מחוץ לבית טיפל בעץ או משהו ופתאום הוא רואה את הבת שלו יושבת עם אשתו באוטו כמה שנים הוא לא רואה אותה א האמת שהוא היה רואה אותי הניתוק לשמחתי הוא לא היה מוחלט הוא היה רואה אותי פעם בחצי שנה משהו כזה אבל מבחינת הלב שלי הוא היה מוחלט זאת אומרת לא אהבתי אותו בכלל לא הרגשתי כלפיו כלום מבחינתי הוא היה כמו שכן כמו אדם זר באתי אליו כי צריך כי הוא נחמד אבל לא מעבר לזה לא הרגשתי אליו כלום אז נכון שהיה טלפון פעם בה ופגישה פעם בה אבל אבל מנוכרת רגע אז אני ליד העץ תמשיכי אז הוא עובד ליד העץ אז הוא עומד ליד העץ והוא מסתכל עלינו ככה לרגע לא

מאמין ואני יוצאת מהאוטו והוא פותח את הידיים ומחבק אותי ו והוא שאל אותי את בוחה כ איך עשית את זה מאחלת חקה לרגע הזה שתחבק אותם ב בטח כבר שנתיים לא חיבקתי וואו נכנסנו הביתה וישבנו ודיברנו והוא שלח אותי עם כל טוב וזרח מאושר וכמובן שגם אז ולא בשום הזדמנות לא מילה רעה על אמא רק תכבדו אותה והיא אמא שלכם ואתם חייבים בכבודה למרות כל מה שהא הייתה עושה נגדו מילה מילה רעה לא אמר וזה התהליך והמשכתי להגיע יותר ויותר ואני חושבת שה הדבר המפחיד ביותר שקרה לי בחיים שלי שגם זה עלה בטיפולים שברוך השם טיפלתי בהמשך אה הרגע שאמא הבינה שאני מבקרת אצלו בבית זה היה פחד שאני לא יכולה להסביר אותו הייתי בת 16 וחצי ככה

ואני מקבלת טלפון בכי היסטרי אז אני מבינה ששיקרת לי אז אני מבינה שהיית אצלו כל הזמן הזה אז את איתו את לא איתי אל תחזרי הביתה אני לא נותנת לך כלום יותר תתרחקי את לא אני לא אני לא קשורה אלייך אני כבר לא אמא שלך ובהתחלה כמובן הכחשתי מהפחד הנוראי מה פתאום שאני אלך אליו בחיים לא את אמא שלי ואני לא אני לא אפגד בך ככה והכחשה עד שהבנתי שהיא יודעת עז היום אני לא יודעת מאיפה יש לה כמו חיישנים לעלות על הכל וזה חלק מהפחד היא תעלה הרי על הכל בסוף אולי לכן הם לא יוצרים איתי קשר למרות שיש אפשרות ליצור קשר בלי שידע נכון נכון כי כי בסופ ש אותי באיזשהו אופן נכון אני אני גם חייבת לעצור כאן רגע מהסיפור ולהגיד לך

מה שגם זכיתי להגיד לאבא שלי בחודשים האחרונים לפני הפטירה שלו שזכיתי לחזור אליו א אל תחסי עליהם אל תחסי עליהם אני יודעת שזה קשה וזה הכי מכעיס שיש אבל תדעך שזה לא הם בכלל בכלל בכלל לא הם הם חיילים של שחמת הלוח משחקים בהם והם מסכנים וקשה להם והם נקראים הם רוצים אותם והם לא יכולים הם מפחדים אמרה לי הבת שלי באחת מהפעמים למה אבל את תמיד תהיי פה בשבילי ושאלתי את עצמי בלב ועל זה את בונה אז כן על החוזק שלי על כן זא תהיה אהבה עם גבולות היא תהיה ללא תנאים אבל עם גבולות אבל אני תמיד פה בשבילה כבר עכשיו בהווה זה הרבה כוח מה שאת אומרת כי גם הילדים המנו ים רוצים לדעת שאמא היא לא איזה לפלף אלא היא תמיד פה

בשבילם אבל גם היא בן אדם כן ואי אפשר לעשות בה מה שרוצים כן וואו טיפים לילדים לא משנה ני כמה שרואים אותנו עכשיו מבקשים לעשות קת לעיוות לתובנה גם אם הם יראו את הפרק הזה כמה וכמה פעמ גם אם הם יסגרו אותו באמצע כשיהיה להם קשה כמו שחוזרים לפעמים לספרים שפעם לא דיברו אלינו ועכשיו כבר כן כמו שחוזרים אל תובנות שפעם הכחש הדחק ופתאום אנחנו מבינים כמה חלקים אישיותיים הוחבאו בין אם אנחנו אל עצמנו כדי להגן עלינו ובין אם בהשפעת אחרים טיפים לילדים לא מש בני כמה המבקשים לחזור לאמא לאבא אוקיי אני חושבת שהדבר הראשון שצריך לעשות זה א לפנות למישהו מבחוץ לפנות למישהו שהוא אובייקטיבי שהוא יכול להגיד לי כי הרי אני

גדלתי לתוך הסיפור הזה הייתי ילדה אני אני אני הסללת לשם אני לא רואה את המציאות כמו שהיא נחוכה לפנ למישהו חיצוני אם זה דודה אם זה דוד כמובן שהם לא מטים אהו ופשוט לבדוק מה היה שם באמת האם אבא או אמא הם כאלה רעים האם עד כדי כך אנשים מסוכנים שאסור להיות איתם בקשר או שזה לא בדיוק ככה זה יכול אפשר לפנות לחברים מהעבודה שלהם לשכנים שלהם אנשים שמכירים אותם קצת לגשש על פני השטח אני רוצה להגיד לך משהו א ע על מה מה ש את אומרת כאן עכשיו זה אחד הדברים שכשאני משככת עם ילדים כאלה שהם בעצמם הורים כבר אחד הדברים הכי קשים זה שכבר ילד בא ומבקש קרבה אז יש לנו אינסטינקט של מבוגרים להגיד אה נזכרת אז אתה רואה כשת

צריכה אותי אתב לא להגיד את זה כי כי אחד מהדברים שמרתיעים זה כמה טעיתי ועוד בטח כשאני בא ומוריד מעצמי ובענווה מגיע אז אז אל תגידי לי אתה רואה שצדקתי כל השנים האלה זאת אמר עד שרדתי עם עץ אתם חאי לי כפיים כן אל תפ מת את הסולם אתם יודעות מה הם ראויים למחיית כפיים הם עשו את זה הם ראויים חד משמעית טיפים לאמהות מנוכר ראשית להיות חזקה עצמך לעצמך להאמין לדעת להרגיש שאת אמא טובה לחבק אותך כאמא מה שהילדים לא עושים תעשי לעצמך דבר נוסף מצד אחד לא להיות סמרט לא לדפוק הדתות שנטרקה בפנייך לא לרדוף אחריהם מצד שני להיות נוכחת מפעם לפעם איזשהו דש שהמורה תמסור שהחבר יגיד מפעם לפעם לשלוח משהו להגיד שבת שלום לא

לכפות את עצמך לא לרדוף אחריהם אבל גם לא להניח שהם ידעו שאמא לא ויטרה עלינו ועוד עניין שאני חושבת שחשוב להזכיר כאן זה בין הזוג החדש כשהילדים האלה גדלים ומתחתנים זה לא תמיד ש תונה פותרת בכלל יכולים לצוץ יכולות לצוץ בעיות חדשות שחשבנו שסתר ופתאום מתפרצות אבל אבל כל בעיה הי הרי הזמנה כדי להבין מה קורה שם בפנים והרבה פעמים שידוך בעל חדש שמעיזים לספר לו על איזו אמא נוראית הייתה לי או איזה אבא נוראי היה לי ופתאום כשהוא גדל במקום אחר הוא אומר תגידי אשתי החדשה הטריה הצעירה את סגורה על זה הרבה פעמים בעל חדש אישה חדשה מעיירה בפרוג'קט שלא יכול היה להיות נראה שהעובדות המציאות לא יכולה היייתה להיראות כזאת

אתם אתם נתקלות בסיפורים כאלה א אני אני אישית פחות בקטע של זוגיות למרות שברור לי שזה קיים אבל כמו שאני הצלחתי לצאת ממצות דודה שלי ברור לי שמי שלוקח את האומץ והאמת בידיים ושם אותם מול הפנים שלו והולך ופונה לבן אדם חיצוני שרואה את התמונה הוא יקבל את התשובות הוא יקבל אותם אבל שוב בלי רצון אמיתי לדעת את האמת והמון אומץ כי זה דורש לעשות מעשרים שדורשים אומץ א זה לא יעזור גם זה לא יעזור צריך גם את האמת וגם את האומץ ואני גם רוצה להרגיע שנכון שההתחלה היא קשה אבל רק ההתחלה ההמשך כבר זורם דוגמה על עצמי בברית הראשונה שאמא הכריחה אותי לא זמין את אבא והתגבר י והזמנתי אותו זה היה מאוד קשה אבל בבריתות הבאות

היא כבר נרגעה ואפילו לא העיזה להגיד מילה אז ארבעה חודשים לא דיברנו אחרי הברית הראשונה אבל אז היא הבינה שאם היא רוצה אותי אני עם אבא נקודה את רוצה תצטרפי תהליך גיבוש האישיות של הילד א מתוך עצמו בטח בעולם ש שמלמד אותנו להיות קשובים פנימה וכמה אנחנו יחידים אצל בורא עולם וכמה ההחלטות שלנו הם מפוקחות יר גם כשאנחנו מבינים עובדתית דברים אני מסכמת חדשים אבל גם שאנחנו מבינים רגשית כמה נזק יכול לעשות לעצמנו לנפש של עצמנו הניתוק הזה בהפסד של אדם שאחראי בסופו של עניין החיה ועל הבנייה שלו קדימה תודה רבה לכם הלוואי שילד או ילדה אחת ירוצו לחבק את אבא או את אמא שלהם בכזאת אהבה אתם יודעות בלי להגיד אף מילה אמן אמן תודה והשיב לב אבות לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם אמן אמן תודה לכם תודה אפרת