"כל שעה זה אבל מסוג אחר" טל רובינשטיין אלמנתו של סרן (במיל') שגיא יעקב רובינשטיין הי"ד בריאיון מיוחד

אני מאוד מתרגשת לפגוש את טלי טלי אשתו של סגי שנפל בלבנון ממש ממש לא מזמן א אי א א אני אוהבת קיבוץ נקל שגי היה אדם מלא חיות התנדב בכל מקום נפצע פעמיים וחזר להילחם בואו נצד ע לה אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע הוא מאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד קפה תה מים לא לא מים מים יאללה יאללה זה טוב אז רגע מה איך את מכירה את האמת שבאיזשהו היינו היה לנו מנהג נחמד תחביב ממש מקסים בשנה האחרונה לשלוח אחד לשני סרטונים של אלמנות של דברות ואבוי לי רציני נשבע טוב בואי תספרי לי על זה רגע לקח לי זמן להכל אני לא רציתי להאמין שאת פה חודש ו שישה שבועות היה ביום ראשון עכשיו אני

אשאל אותך את השאלה הכי מעצבנת איך את זה יש רשימה של שאלות שלא שואלים בואי תספרי לנו רגע אני מבינה שאת אמא לה שלושה ילדים שהגדול בן שש עוד רגע כן ה בכיתתה א' הוא עולה לכיתה א' בואי תספרי לנו איך מה מה קרה איך זה תפס אותך אה אז כמו שאת אומרת גם אני ככה כאילו אני אומרת לעצמי בדרך למה אני כאן כאילו למה באמת כי אני בעלי נהרג לפני ששה שבועות אני כאן בשביל סגי ובשביל להמשיך את הדרך זה קודם כל ולהמשיך את החיים מנקודה אחרת ועכשיו אני לאט לאט אני קודם כל אני אומרת באמת כל שעה שעה כי לפעמים יש לך איזה רצון כזה להמשיך קדימה ולהגיד טוב טה ט אני גם באופי שלי כזאת אבל אני כאילו אומרת כל שעה שעה כל ש זה משהו

אחר כל שעה זה אבל מסוג אחר אז את אומרת את כזאת אז אז עוד שנייה נשמע על סגי אבל בואי רע נשמע עלייך איזה מין אמא אישה קיבוצניקית תכלס אני קיבוצניקית אבל אני אגיד שגי היה הרבה יותר קיבוצניק ממני הוא זה שרצה שני אשאר בקיבוץ והוא לא גדל בלו והוא לא הוא גדל בפתח תקווה אה א כן גדל בפתח תקווה בנדר גנים מתחנך שם למד בישיבה העירונית תיכונית של הרב שי פירון ואחרי החתונה בעצם הוא היה בקבע וזה היה ברור כאילו שנגור בקיבוץ אני למדתי בטל חי מה את התואר שלי חינוך מיוחד א וזהו וכאילו כל פעם אמרנו שנעזוב ואיכשהו נשארנו סגה ככה התאהב בצפון אנשי המרכז הצפון בשבילם זה ברור מה אמרתי לך זה גר המקום הכי יפה בעולם חד

משמעית באמת זהז ואת לא רצית להישאר בקיבוץ ואני רציתי קצת לצאת החוצה אני כל חייי גדלתי יצאתי לשירות יצאתי ללימודים אבל קצת רגע לצאת מהבועה הזאת קיבוץ זה בוה ברור צפון גם אבל קיבוץ זה ממש בוה אה וזהו וככה התחתנו אני סיימתי ללמוד התחלתי לעבוד בבית ספר לילדים על הספקטרום בעפולה שאני גם עכשיו שם כבר שש שנים ווואו חזרת כן זה מקום שהוא כמו בית זה לא מקום עבודה כן אני ככה חזרתי לאט לאט יש משהו בשלושה ילדים שקמים איתך בבוקר של לא מאוד נותנים לך אופציה אחרת נכון זה המזל שלי אני כל הזמן אומרת שזה מצד אחד המזל שלי מצד שני זה האתגר כי את יודעת יש משהו בסוף שבא לך גם רגע לתת לה דברים והם הם מיצים בך ום

מושכים אותך וא אני חושבת שגם הם נותנים כל הזמן למקום הזה חיים נותנים ל שגי להיות חי בתוך הבית שלנו א ואני מרגישה שהילדים גם אנחנו תמיד דיברנו בבית על מוות וחיים זה לא היה איזה לא מד ים על מוות כאילו זה הה בשיח הילדים היו באזכרות של סבא וסבתא כאילו לא היה איזה משהו כזה לא מדברים על זה ואני מרגישה שזה גם מאוד עוזר להם כי אבא הוא הוא איתנו נמצא ותגידי דיברת עם סגי מה יקרה אם יקרה לו משהו לא זה אף פעם לא עבר לי בראש זה עבר לי בראש יותר בתחילת המלחמה ממש לא ברגע האחרון הוא היה כל השנה במלחמה הוא בעצם משב באוקטובר במילואים אבל בסבבים א הוא היה כל הזמן בגזרה הצפונית אני ככה אמרתי טוב אני בטוחה הוא

לא באזה הוא לא נכנס לאזה הם היו ככה על הגבול אבל בצפון לך השנה הה כביכול רגוע והיה בעצם שלוש כניסות ללבנות שהוא נכנס ממש עכשיו בסבב האחרון שהתחיל בסוכות היה כניסה משמעותית ככה במהלך הלחימה בעצם בכל יצוקות גם אצלנו בבית היה מלחמה ממש כאילו שזה זה גם ככה הה חווייה מאתגרת לחבות את המלחמה בעוצמות שלה ואיך ואיך עם הילדים א זהו אז בהתחלה גם לא היו מסגרות בבית שלנו אין ממד אז עברנו לבית של ההורים שלי וממש כאילו יומיים לפני שהתחיל הזכות בקיו סגי אמר לי עכשיו אני ממש בן אדם שלא דואג ולא חושש וכזה מאוד זורמת עם החיים וכאילו סגי אמר לי נראה לי כדאי שתעברי להורים שלה ואז אמרתי לו כאילו גם היה ערב אמרתי

לו הילדים כבר ישנים אז הוא אמר לי תעברי טל כאילו יש לי תחושה ואחרי יום היו הזכות ו א בהתחלה לא היו מסגרות אחר כך ככה הם היו במ סליחה שאני אומרת אבל זה נשמע לי חמולה וכיף לא זאת זה היה חודש של חווייה חמולה וכיף כן לגמרי אז הם לא קיבלו איזה טראומת חיים מזה בכלל אני חייבת להגיד שאני לא יודעת אני אומרת כל הזמן שאני לא יודעת אבל אני יודעת משהו בשנה הזאתי הכין את הילדים שלי שלנו לדבר הזה תסבירי קודם כל אבא לא היה במשך שנה לא היה אני ילדתי בחנוכה שעבר א וואו כן ממש ממש תינוק יש לי תינוקת רונה בחנוכה היה לה שנה וממש היינו כאילו כל החודש הזה צמודים וכל יום סג החליט שעושה משהו אחר הוא היה כזה שכל הזמן

רק לנצל את הזמן ו מה לעשות ואייך לעשות ו מאוד אהב גם את כל השטח וקנה טבו א אז בשביל הילדים ובשבילנו גם זה היה ממש שבוע חודש מדהים כאילו עד שהוא גוייס שלושה שבועות וזה ממש בלילה של ערב סוכות הוא גוייס ככה הילדים ואני קצת התבאסנו כי ערב סוכות בקיבוץ הנורא מיוחד עושים סיבוב סוכות זאת חווייה מאוד כיפית כזאת אני מחכה לזה כל שנה א הוא הפתיע בערב הוא חזר שוב אמר שיש להם ככה עוד כמה שעות הוא סיים איתנו את הסיבוב של סוכות וחברים שלו חיפשו איפה לישון אז ב10 בלילה בערב סוכות בקיבוץ דתי אנחנו מסתובבים בכל הקיבוץ ומנסים לדפוק על דתות ולחפש מי יכול לעזור לנו למצוא דיר גי את לא בדך זה לא בעיה אבל באמת היו

ככה אנשים טובים שאבל חברים שלו ממש כאילו הם זכו והוא לא ויתר הוא כאילו מר לא לא הם אמרו לא אנחנו נסתדר אמר לא אנחנו מסדר לכם דירה כאילו בבית שלנו א אין עוד חדר אבל כאילו זה היה סגי אין דבר כזה יפשר ך אני א ש בכלל הוא היה בן אדם של כלל ברמות של התנדבות של בית הגלגל האחר היה הכי חשוב לו באמת כאילו ב גם השלבים הפרטיים זה לא קצת א קשה לחיות עם מישהו שהוא זה לא פשוט זה לא פשוט במובן הזה שאתה כל הזמן כאילו צריך רגע להסת איפה אתה ובו אבל אני חושבת שהוא ידע לרקוד את הריקוד הזה ואז מגיע אתם עוברים לקיבוץ אתם נולדים הילדים א את ככה אונו אבל הוא ממש בתוך הקיבוץ וכל ההתנדבות שלו ממשיכות אז אני אגיד ככה

הוא בעצם כנר הוא התנדב בשמחה לילד במדה ובעצם חלק מהדברים ממשיכים כהתנהגות וברגע שאנחנו עוברים לקיבוץ הוא ממשיך להתנדב במדה בצפון ותוך כדי תנועה הוא בעצם מתחיל קורס פרמדיקים שזה במרכז עושה את כל הסטל שלו בצפון ובעצם לפני שנתיים כמעט שנתיים נהיה עובד במדה בית הגלגלים זה בעצם התנדבות שאני הייתי ואני ככה סחבתי אותו לשם זה הוא היה בקבע ובשבת שהוא משתחרר א וואו הוא היה בא להיות איתי ואני חייבת להגיד שלא האמנתי כאילו זכרתי שהוא היה משמעותי אבל לא האמנתי כמה הוא היה משמעותי שחניכיו הורים שלו הגיעו לשבעה מדהים לראות איך לא צריך הרבה זמן כדי לגעת צריך להיות מדויק באותו רג ש נוחו הנ לגמרי אנחנו שתינו

יושבות אני מסתכלת עליך ואני אומרת זה נראה לך שאת מדברת על עצמך אז זה מעניין מה שאת אומרת כי הרבה אמרו לי אחרי הלווייה וואי טל אתם ממש דומים במהלך החיים לא הרגשתי שאנחנו הרגשתי שאנחנו מאוד משלימים הרגשתי שאנחנו יש איזה באמת חיבור כזה ו באמת משלימים אחד את השני אבל באמת הבנתי א יותר אחרי שהוא נהרג ש ממש המהות היייתה אותו דבר ואת פתאום קולטת את המהות הזאת שהייתם כאילו בשוונג של החיים ואני חושבת על זה שעברה שנה וארבעה חודשים מתחילת המלחמה וסביבנו כל הזמן נוספים עוד ועוד חשבת על זה חשבת את מכירה זאת אומרת זה נכנס לתוך הבית נכנס עזבי שיח בינך לבין סגי בראש שלך זה משהו ש אני יכולה להגיד שבתחילת

המלחמה מאוד אפילו המצור הבן הגדול ממש אחרי השביעי באוקטובר היה כזה הילדים שלי ממש לא חשופים למדיה ולטלוויזיה אבל כן כן היה דיבור והוא כן אמר לי אמא באחד הפעמים הוא שמע כנראה שחיילים נהרגו במלחמה אמר לי אם אבא א מה יקרה אם אבא ימות או אבא ימות במלחמה ואז לא הספקתי לענות והוא אנה לי אז אני אעזור לך כאילו זה היה ככה זריקת כיוון ואתה יודעת המשכנו הלאה הבנתי שזה כן פוגש אותו וכן ככה היינו שם והתייעצו והיינו ממש ככה עטפנו את השנה המשוגעת הזאתי אני מרגישה שוב זה תחושה כזאת של בדיעבד אבל אני מרגישה ש כן שגם איך שאנחנו גידלנו אותם א הכין אותם הם ילדים עם חוסן הם ילדים עם ארגז כלים שאנחנו אני ממשיכה

לעמול עליו א כל יום של א להכיל את הרגשות ולדבר עליהם ולדבר על מה אני מרגיש ולחיות עם כס ולדבר את הכס ולכעוס ו אבל גם הייתם ככה קודם גם היינו ככה קודם ואני מרגישה שהבועה הזאתי או נקרא לזה מעטפת היום היא נותנת חיבוק מאוד מאוד גדול לי ולילדים שלי ולמשפחה שלי ולמשפחה של סגי וזה לא מובן מאליו אה אני כל הזמן אומרת לעצמי יש כל מיני דברים התחלתי להגיד גם על הילדים אבל לדוגמה אנחנו ממש עמלנו הרבה להיות חברים כאילו סגי זה אם אפשר במילה אחת לאפיין אותה זה חבר טוב ממש ואפשר לראות איך כל השיבה וגם במהלך כל הזמן אני מקבלת התודעות סגי החבר מאוד טוב שלי סגי החבר ואני אומרת רגע את מי הורמה ואני מבינה שזה

כאילו כן הוא ואנחנו כאילו החברים זה מש שתמיד היה מאוד חשוב לנו תמיד היינו בית שמזמין ועושה שבתות לא משנה הגודל או סגי תמיד הזמין את כל החברים שלו בפתח תקווה לשבתות בקיבוץ זה היה הכל היה כזה במין לוזים ו אבל נראה לי שגם את מאוד מאוד כמו שאת זזה ככה כן אנחנו אנשים של עשייה א אני חושבת שבאמת העשייה היא זאת שגם גורמת לי לקום בבוקר ולהמשיך א כי אי אפשר להפסיק את המנגינה הזאתי א בחווייה שלי היא נפסקה בטון מאוד סורם וכמו שאת אומרת יש ילדים צריך לקום אליהם בבוקר אפילו באותו לילה כשהם דפקו בדלת אני ככה התעוררתי באמת זה תפיקה אני חייבת להגיד שאני לפחות מרגישה אותה כבר חודש וחצי באוזניים משהו מטורף ותוך

כדי שהם מדברים איתי הקצינים ואני מנסה רגע להתעורר אני שומעת את הבכי של רונה הבת שלי ואני לא מצליחה ללכת אליה והקצינה אומרת לי יש בכי את רוצה רגע ואני לוקחת אותה אליי כי כדי רגע לא זה בכלל אני אומרת גם ברגע הזה יש משהו שמחייב אותך להמשיך כאילו אז תגידי חשוב שיש שלושה ילדים בבית כשאני חליתי בסרטן שעד לפני 20 שנה היו לי ילדים בני תשע שה שש וממש הייתה שאלה איך מספרים איך אז את כבר מעבר לסיפור אבל את מסתכלת על הילדים ואת מוטרדת ממשהו את מרגישה ש קודם כל אני מרגישה שבאמת כל מה שעמלנו עליו ביחד עכשיו נותן את האותות שלו וכמובן שצריך להמשיך ואני גם מאוד מאמינה בחיים שלי בעזר ולהתייעץ ולשאול וגם בשיח

שלנו על הילדים סגי היה אבא וואו והרבה פעמים אחרי איזשהו סיטואציה מאתגרת עם הילד או דנים מדברים מה נכון מה חשוב יכולה להגיד שבבת הזה חוסר הוא אינסופי כי אין לך מי להתייעץ וזה אני חושבת שזה חוסר שהוא בלתי אפשרי א ושאני כן לומדת לשאול אותו בדרכים שלי ולחשוב אני לא חיה כל הזמן מה הוא היה אומר ומה הוא היה חושב אבל גם אני בסוף אני ממשיכה את החיים שלנו ואני זה מה שהיינו חיים זה מה שאני ממשיכה אבל כן אני הרבה פעמים חושבת על סיטואציות מסוימת ומה היינו מדברים מה הייתה המחשבה יש משהו מופנם בתוכך שאת אומרת אני יכולה לדמיין לגמרי אז איך נראה היום שלכם אה וואו כל יום הוא יום אחר א אני ככה חרטתי על דגלי

שאני לא יודעת כנראה שיש כל מיני דברים שמתאימים לכל מיני נשים וזה ממש בסדר אני חרתי על דגלי שאני לא רוצה להיות לבד וכל החודש הזה בעצם אחרי השיבה אני מבחינתי המשכתי שיבה נורא היה לי קשה שהשיבה נגמרה הרגשתי שאני זקוקה שאנשים יבואו ולראות אנשים ולהיות עם אנשים בהתחלה גם לקח לי זמן לצאת מהבית זאת אומרת את רוצה אנשים כדי להיות צריכה לקום נכון ואני מרגישה שגם את יודעת זה איזה תנועה הדדית כזאתי שאתה בן אדם הגיע והוא מחזק אותך ואתה מחזק אותו ויש פה איזשהי תנועה וההמשך לא הכלתי לעצמי דפיקה כזאת בדלת אבל אני אומרת א גם אמרתי את זה ב-30 א מאותו רגע בחודש הזה זה דפיקות של אנשים טובים שנכנסים עם קפה ושרק

רוצים עשות טוב ואת אומרת בטח תבואו אני אומרת תבואו וגם אני אומרת שכשזה לא יתאים לי כאילו אומרים אני לא רוצה להציק לכם מעולה תשאל אותי ואני אגיד איפה זה פוגש אותי ומתי זה מתאים אז אנשים באים מחוץ לקיבוץ את עדיין גרה אצל ההורים לא לא לא לא אנחנו חזרנו הביתה ממש בסיום ה הסשן הזה של הזכות ובאים אחר הצהריים חברות שלי עם הילדים שלהם בערב משתלים ככה לבוא גם אם זה מרחוק גם אם זה מקרוב חברים של סגי חברים טובים עוטפים וחברים מהצבא היו אצלנו אתמול ונותנים כוח כאילו שאלו אותי מה למה את רוצה קשר מהצבא זה כאילו בא לך בא לך לראות אנשים מהצבא אני כזה בוודאי כאילו ההפך אני סגי קודם כל מאוד היה מחובר לצבא א

חלק מהזמן הוא חשב שתהייה לו קריירה צבאית ובמילואים ככה הוא תכנן עכשיו לצאת לקורס ממפים ו גם להיות פרמדיק צבי ולהיות הכל מהכל כל פעם מישהו אומר לי כן הוא היה אמור לבוא אלי הוא אומר לו אז אני רגע ובאמת הוא נגע בכל כך הרבה אנשים שהטוב הזה חוזר כאילו אתה עושה טוב והוא מגיע אליך ואתה לא עושה טוב כדי שהוא יגיע אליך אבל זה זה מעגל שמגיע את לא מתאמצת על זה זה קיים אצלכם זה משהו שהוא זה המובן מאליו זה משהו שעבדנו עליו במהלך השנים אני מרגישה שעכשיו זה זה שם ואת מסתכלת על על הילדים זה מה ששאלתי אותך קודם ואת א אומרת אני מדברים על הכל נמצאים עם הכל כמובן ברמה שלהם אני מרגישה קודם כל נחזור אחורה בזמן אז

אני אגיד שבעצם האירוע היה מאוד מאוד סבוך והפיקה בדלת היייתה שקרה משהו לסג ולא יודעים מה קרה לו זה המשפט שנאמר לנו ב-12 הגיעו אליי אחר כך הגיעו להורים בהמשך הלילה ההורים הגיעו אליי ההורים של סגי ליד הבית שלנו יש זה דירת אירוח של הקיבוץ וככה ברוך השם היא היייתה פנויה ושם הכל התרחש כי הבית היה צריך להמשיך להיות סטרילי שחס וחלילה הילדים לא יתעוררו לתוך איזה דבר גם באמת הילדים היו חולים שבוע לפני זה סגי זכה להיות איתם ככה הוא יצא מהצבא הוא זכה להיות איתם ובאותו לילה אני נרדמתי עם הבן שלי הוא היה חולה נרדמנו על הספה וכשהיה דפיקה בדלת אני העדפתי את הקצינים רק כדי שלא כאילו הייתי את יודע כל הזמן את

אמרו לי איך כל כך היית בפוקוס אין ברירה יש לך ילדים כאילו זה זה מעניין שאת אומרת אין ברירה אין ברירה תמיד יש בריירה נכון אין ברירה זה בחירה כנראה אבל זה בחירה אולי את לא זה כל כך ברור לך ובי לך אבל לגמרי ושפה גדול כי להיות על זה ברגעים האלה זה ש זהו אזני אני מרגישה ואני באמת מודה לאלוהים שנתן לי את הכוח גם באותו לילה לקבל כל מיני החלטות קטנות שאחר הרגשתי שזה שזה היה היטיב איתנו במ בעצם כשהקצב הגיעו הם שאלו אותי אם ללכת לדפוק להורים שלי אני אמרתי ממש לא הורים שלי אנשים מבוגרים אנחנו רוצים רגע לשמור עליהם וגם הבנתי שזה הולך להיות לילה ארוך א אז ככה ביחד עם הצוות צחי הבנו שאנחנו רגע רגע נחכה מה

מה עומד לקרות אני היה לי ברור מהצפייה שזהו שלא הולך להיות פה משהו אחר איך היה לך ברור תפיקה בדלת בחווייה שלי זה זהו גם שאני יודעת שיש פצוים זה זה ככה זה הרגיש לי משהו שם משהו שם הרגיש לי ש אבל הם לא הסתירו הם באמת לא ידעו הם באמת לא ידעו ובעצם הייתי צריכה הרי הבוקר מגיע הקיבוץ מתעורר כבר ב4 בבוקר כולם אנחנו גם היינו בחוץ אז ואת חייבת כבר אה את יודעת שמועות גם אמרתי ברגע ראשון למה באתם בלילה אם אתם אין לכם תשובות אז הם אמרו לא רצינו שתשמעי את זה ממקום אחר ואני באמת מחפשת אם יש איזה כלי משהו שאני יכולה לדעת מה קורה ובבוקר הבנו ביחד עם הקצינים ש שאני צריכה רגע עוד מעט הילדים מתעוררים וצריך רגע

לדוורר את זה א עדיין במהלך הבוקר עד 8 9 לא אומרים לנו שום דבר לכאן הו לכאן אנחנו גם ביחד עם ההורים מתחילים להבין שרק לדעת אם יש גופה אין גופה מה קורה דבר אני זוכרת שהשאלה הראשונה שאמרתי הוא חטוף וואו אז הוא אמרו לי זה לא הסיפור ובעצם ככה הקצינים א קראו לככה מישהי שגרה באחד היישובים ליד ושהיא היא קצינת פגעים האות ציה להת מדריכה ילדים ולצערנו כאילו מנהלת הרבה סיטואציות כאלה כדי שהיא תגיד לי מה להגיד להם צריך רגע להגיד להם אחר כך יש הודעה שמעבירים בקבוצה גדולה כזאת של הקיבוץ שקרה ה אירוע ולא יודעים מה קרה אבל רגע חיייבים להוציא את זה החוצה כי כבר את יודעת השמועות מתחילות לרוץ בקצב מסחרר וקודם כל

אני ככה זה היה לי ברור ש אני אגיד להם את האמת בצורה כלשהיא אבל היא אמרה לי את אומרת להם את מה שאת יודעת שאת לא יודעת עכשיו אמרתי לה וואו להגיד לילדים חוסף ודעות זה לא פשוט והיא גם אמרה שכדי שנ עזור להם רגע להחזיק את ה חוס הוודאות ניתן להם אופציות א שאולי הוא נפסע ואולי הוא נהרג ת יודעת זה נורא מתחבר לי לחוסן שאמרת שככה אתם ככה אתם ככה גידלתם את הילדים שלכם וזה נשמע שאת ברגע שאת מבינה שזה מתיישב על ליבך את כבר שם כבר לא צריכה עזרה את כבר שם את נמצאת שם ונדמה לי שזה תכונה באמת מדהימה כי זה אומר שאת תנו לי תסבירו לי אל תנחתו עליי תנו לי להבין ו אני מבינה אני כבר יכולה לתפעל הכל ואני רואה אותך עם

האנרגיות ואני בטוחה שכשאני שואלת אותך איך נראה היום שלך אז כל יום זה יום אחר אין לי ספק שהיום יום שלכם הוא באמת גם כבד וקשה מצד שני את דואגת מאוד מאוד לרפד אותו נכון זה נשמע שהילדים אותו דבר וזה מדהים אני אגיד שאני מרגישה שהילדים הם גם הם קצת כאילו לא מזכירים לי אבל הם דואגים לזה שאני אזכור את הסיטואציה אבא מת אבא בקבר הבן ש לא מותרים הבן שלי לפני כמה שבועות הרמתי אותו הבן הגדול ואז דיברנו על זה שתמיד האבא היה לוקח אותו מכל מיני מקומות כי הוא יותר כבד הוא הכי גדול ואז הוא אמר אבא גם עכשיו מרים אותי כי אבא בקבר והמתים הם למטה והם מרימים את מי שלמעלה והסתכלתי עליו ואמרתי לו אמצור למה התכוונת

אומר לי אבא מרים אותי את לא מרגישה את זה אבל הוא מרים אותי אמרתי אוקיי מצד שני אני כן אגיד שבאותו בוקר שזה היה נורא יפה ואמרתי יופי ילדים הילד הזה ממשיך להיות ילד למרות שהוא בן שש ישר כשאמרתי להם שאולי הוא נהרג אז הוא אמר אז מה לא יהיה לנו יותר אבא אז מה נעשה איך ניסע איך כאילו מה יהיה ז אומרת משהו בתפעול הזה והם זורקים הם זורקים את זה במהלך היום בכל מיני יש מגירה של כלי עבודה אז אמא מה נעשה עם הכלי עבודה אבא יותר לא משתמש מה נעשה עם הבגדים שלו המצור שאל כמה שאת אומרת אני מנסה לעשות ככה עם הידיים ולערבב הילדים לא משאירים אני מרגישה שזה מה זה טוב קודם כל אני שמחה ב שבילה שמוציאים את הדברים

לפני כמה ימים היה לי שיחה על זה גם עם המצור הבן הגדול שלי של א ש כאילו הוא התחיל לדבר ואז הוא אמר אני לא משנה לא מש אז אמרתי לו מה המצור ואז כאילו א אמרתי לו שנורא נורא חשוב כשלי יש משהו עצוב אז אני מספרת לחברה והייתי מספרת לאבא ומאוד חשוב שגם דברים שקשה לנו והם לא נעימים לנו שנגיד אותם זה ישחרר אותנו זה יעשה לנו אחר כך יותר טוב וזה אני מרגישה ש מדהים באמת את יודעת אנחנו עומדות לסיים ואני מרגישה שאני יכולה עכשיו לשבת עוד הרבה ושמ שאת מאוד מוחזקת וגם כל הסיפור הזה של הילדים הוא באמת איך אני אומרת הם קונים את מה שאנחנו מוכרים להם ונשמע שאת המכולת שלך מאוד פתוחה ום וגם יש להם את הכסף לשלם זאת

אומרת יש א אהבתי את ה כ מכולת תצטרכי גם לדאוג שהם לא יאכלו יותר מידי הרבה שוקולדים אבל בטח עכשיו גם זה הרבה מהכל וכולם מביאים אבל אני רוצה להגיד לך שאל תדאגי זה לא נמשך לנצח ו זה זה מותאם מציאות כן צריך שיהיה להם קצת יותר מתוק בחיים לא יקרה כלום חל משמעי וזה אני רוצה לקחת אותך ככה לקראת הסוף לשאול אותך מה מה מה את מאחלת לעצמך מה את מאחלת לעצמך אה אולי ביחס לילדים אז אני אגיד שאני מאחלת לעצמי שאני אצליח מצד אחד כל יום לקום ואפילו לחייך ולהיות ולשמוח ולהמשיך את הדרך שלנו ולהמשיך לדבר את צגי ולהמשיך את העשייה שלנו ואני אמשיך גם להתמקד באמת גם בעצמי ובמה שעושה לי טוב ובילדים שנמשיך את התעשייה

המשותפת הזאתי אמן ואני רוצה לאחל לך שגם יהיה לך את המקומות שתוכלי להיות עם עצמך זה נשמע שאת מאוד סומכת גם על הילדים וגם על עצמך וזה תענוג לראות את זה שאת סומכת גם על עצמך וגם על הילדים שאת יודעת שיש כאן דרך את לא מזייפת אז כשלא מזייפים בדרך כלל המנגינה נשמע טוב וואו טל זה כל כך מרגש שבת ושהשם ימשיך לתת לך כוחות גם לעשייה וגם ל דברור הזה של החיים תודה רבה לגם להיות רגע אחד בשקט שלך למרות שהשקט הזה הוא לא כיף לנו תודה אתה אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבד