מהזוועות בנובה להסברה בעולם: סא''ל במיל' ערן מסס בריאיון באולפן

אין יאוש בעולם כלל ועכשיו אנחנו כאן מארחים באולפן את אירן מסס שלום ארן שלום וברכה מה שלומך ברוך השם טוב תשמע קודם כל מי שרואה אותך אני בטוח מזהה את הפנים הפכת להיות וירלי ברגע אחד אבל הסיפור הזה של הוויראליות הוא סיפור הוא סיפור מעניין שתכף נדבר עליו אבל בוא ספר לנו קודם כל על עצמך קצת מאיפה אתה טוב אז רן מסס אני בן 4 שגר בקרת הטה ב שנה האחרונה א הייתי 25 שנה בצבא וואו פנסיונר של הצבא היום אני מנהל חזות העיר של קריית טה באיזה חיל בצבא א התחלתי כלוחם ובמעלה הדרך קורס ינים אחרי פציעה הלכתי לחיל הלוגיסטיקה וסיימתי בתפקיד ראש הנף לוגיסטיקה בבית ספר לקצינים תפקיד מהמם א וזהו ו פרשתי בדרגת סגן אלוף

ברוך השם מדהים ארבעה ילדים אישה איזה יופי ברוך השם כן תגיד לפני השבעה בא שנה וחצי בעצם לפני השבעה באוקטובר השתחררת א כן בך מינוס כן פחות או יותר כן באירועי השבעה באוקטובר רק אני לטובת הצופים שלנו שמי שלא עדיין לא זיהה ארן מסס הוא ה איש ש לא צילם במתכוון כן צילם את ה א סרטון הויראלי שהפך להיות ויראלי הסרטון שבו הוא שואל במתחם הנובה כמובן יש כאן אנשים חיים יש כאן מישהו חי הסרטון הזה הפך להיות ויראלי אבל תכף נדבר עליו בוא תספר לנו קודם כל שה באוקטובר אתה מחליט על דעת עצמך לצאת מקרית עתה לכיוון הדרום מה מה קורה שם למעשה אחרי שהשתחררתי מהצבא עשיתי עוד קצת מילוים הייתי עדיין בתקופ שלוים עשיתי את

הקורונה בפיקוד העורף בפרויקט של כל הקורונה והעברת חטיבת החילוץ ו וממש סמוך לשבע באוקטובר סיימתי גם את שירות המילואים זאת אומרת יצאתי לפתור משירות מילואים אז כך שרציתי לשים את הפרק הזה בחיי מאחור בצורה טובה ומכובדת ו להתמקד במשפחה ובקריירה השנייה שלי א ואז מגיע יום שבת א הכנות ל כאילו מבחינת העירייה הכנות בבתי הכנסת לקראת שמחת תורה וכולי א יום רגיל לחלוטין כמו לכולנו וזהו ואני ב7 ו30 בבוקר מקבל טלפון יחת טלפון מאחי הגדול שהוא גר איפה שהוא גר באילת אה וואו קשר בכלל כן אבל הוא יודע שכל משכחו בהוויה צבאית וכאלה אז באופן טבעי הוא התקשר אצלכם לא היו זקות בכלל באזור הצפון כלום לא הכל רגיל אני גם

בדירת מעבר כזו כי גרתי בצפון בקיבוץ מצובה שלימים פונטה גם אז זאת אומרת לא איזה משהו מיוחד וחמישה טלפונים כאילו אני לא עונה לו בשיחות הראשונות כן א מה הוא רוצה ממני בשבת ב 7:30 בבוקר תן לישון אה אבל אני בוחר לו כי אני מרגיש שזה משהו שאולי קרה משהו במשפחה ואז אני עונה לו והמשפט הראשון שהוא אומר לי פתח טלוויזיה הלכה המדינה כ זה לא בן אדם שבן אדם משכיל בחור מבין עניין יוצא שיטת יודע מה הוא אומר לא איזה משפט כזה מופרח וזה יושב עליי חזק המשפט הזה מאוד פותח את הטלוויזיה ולמעשה התמונה הראשונה שאני רואה כמו כל ה ישראל זה התמונה של א של הטנדר של חמאס בסדרות אה יורב א ורג אזרחי ואינסטינקט אתה יודע כאיש

צבא כמי שהיה במקומות האלה כמי שמכיר אמנם אנחנו לצערי הרב מדינה שרוייה בפיגועים ואנחנו בשבילנו זה הפך להיות השגרה זה לא זה שגרת החיים שלנו זת אומר פיגוע אוקיי זה עניין של שעתיים שלוש יבדקו הרוגים אני אומר את זה בצורה מאוד קרה אבל לצערי כאילו זה זו הפכה להיות הנורמה אבל משהו בין השכל לבין הרגש שלי מאוד מופרד ברגע הזה משהו שאני לא יודע כל כך להסביר אותו א ואני מחליט שאני עולה על מדים ואומר אני הולך לתפוס את המחבלים בטנדר הזה בהתעלמות מוחלטת שתבין כאילו אני את הבנת את השטח מה קורה שם או שעוד עוד לא הצלחת לה רק רואה את מה שקורה ב בחדשות מתוך הדבר הזה אני מבין ש זה אירוע מגה זה לא אירוע פשוט זה מגה

אירוע אבל אני לא רואה את התמונה הכוללת כ כמו שאף אחד גם לא מדובר עוד על כמות הרוגים זאת אומרת בשעה הזנה הזאת רק ראינו אחרי שבוע מנו על לא הבנו כל כך באמת את סדר הגודל ומשהו אני כל הזמן אומר את זה מאוד ילדותי שבי אומר בהתעלמות מוחלטת כי אני גם ראלי וגם הייתי בצבא אתה יודע שיש מעגלים של צבא וש משטרה ויחידות מיוחדות ועוד רגע הם שם כאילו מה מה צריך אותי באירוע הזה מי אני כאילו שאני אעשה את זה אני גם לא מחובר למה שקורה פילו זה לא אחראי לעשות את זה במידה מסויימת אבל אה אבל אמרתי משהו בין השכל הרגש הרגש מנצח אותי כמעט בכל פעולה שעשיתי מאז קדימה הרגש מנצח אותי יותר מהשכל וזה משהו שהוא לא מאפיין אותי

גם זאת אומרת בצורת חיים שלי א ואני פשוט עולה על מדים אשתי יוצאת מהחדר ורואה אותי על מדים אומרת לי היום שמחת תורה לא פורים זה לא התבלבלת לאן אתה הולך אז אתה כבר לא בצבא ואני עושה שקר לבן ואני מרים את הטלפון בתנועה ואומר כאילו לא זה מהצבא והם אמרו לי לבוא יש איזה משהו שהוא חריג אני הולך לשעה שעתיים ואני ואני מגיע א וכך יוצא אני פשוט לוקח עולה על מדהים לוקח את האקדח שלי עשרה כדורים ומתחיל לסוע לכיוון סדרות זאת אומרת שזה התמונה היחידה שיש לי שאני מבין סדרות אני בכלל לא כמו שאף אחד לא מבין מה קורה בקיבוצים ושיש מסיבה בכלל ואני בכלל לא באירוע הזה במעלה אני נוסע כמו מטורף ו ובכל נקודת זמן שאני נוסע

כולל גביש שש לצורך העניין הגביש רק שבת שקט אני לא רואה תנועת רכבים מסוימת אני יודע שברגעים שכאלה כמו שהיו לנו מבצעים צוקת אז יש תנועת רכבים כלים משטרתיים באיזה שעה זה היה זה היה בשעה ש וחי בערך 8 וחצי שיצאתי כבר עליתי על מדים וכבר יצאתי החוצה והתחלתי את הנסיעה בדרך אני מגיע לאזור צומת רמלה אני מתקשר לחבר מפיקוד העורף מי שהיה איתי בצבא קצת אנשים שאני מכיר מה והוא אומר לי שומע הכל בשליטה תחזור הביתה למה באת אמרתי לו אני תגידו לי מה צריך לעשות אני מבין שיש כיוס רציני הוא אומר לי לא לא הכל בשליטה עכשיו הבן אדם השכלי שבי צריך לבוא להגיד אוקיי עשית כבר את כל הטעויות עד כה מה שנקרא הי לא יצאת מדויק

תחזור הביתה בוא צמצם את השגעת שלך ושוב פעם מנצח פה הרגש והבטן ואני ממשיך א מגיע לצומת בית קמה ובבית קמה כבר אני רואה תנועה קצת יותר רעה של רכבים וה הטלפון מקפיץ הודעות קצת כבר יותר משמעותיות בעניין הזה א ואני מאבד את ה gps ר ומרת אין אין וז כבר ואני אומר אוקיי סדרות אבל איפה בסדרות ואיך אני מגיע ומה ציר ומה נכון ומה לא נכון ואני מתקשר לחבר ממושב פטיש שהוא היה איתי בקורס ינים אין לי מושג גם אפילו איך אני מגיע אליו במחשבה זה משהו שאין לטאר א והוא אומר לי איפה אתה אמרתי לו אני פה באזור בוא תכוון אותי רגע לסדרות אומר לי איזה סדרות תגיע מיד למושב פטיש יש פה איזה זה 300 400 ילדים שברחו ונמלטו

ממסיבת מאיזה מסיבת טבע חלק פצועים חלק הרוגים ויש פה עשרות מחבלים הוא אומר לי באזור אמרתי לו רבע שעה אני אצלך כאילו מה השאלה בכלל הוא אפילו לא הבין מה זה הוא יודע שאני גר בקריות וזה מה שאני עושה אני מגיע למושב פטיש ולמעשה משם מתחיל המסע הזה שלי של שמתחלק בעצם לשניים בין החילוט של אותם ילדים אותם כמות ילדים שהיו שם בפטיש כי בפטיש לא היה אף אחד גם בכל הדרך לפטיש לא היו חסימות אף אחד לא עצר אותי לא היה איזה מישהו שזה זה עוד היה מוקדם מדי עוד כוחות הו בשטח היו כוחות אבל לא מאורגנים זאת אומרת הרבה אנשים שבאו כמוני או אנשים שהם היו קרובים לאזור ובעלי נשק וחסמו בגופם את הדבר הזה אל לא צ מרים א בנסיעה

זה בסביבות רבע שעה רבע שעה אבל אה שתבין שהילדים האלה שנמלטו מריאים לפטיש הלכו משהו כמו 15 קילומטרים ו בין סדות ו בטווחי ירי ו עכשיו אותם אותם אותם ילדים שהגיעו לפטיש את אתה מגיע בהתחלה לפטיש מתי באיזה שלב אתה מגיע לרעים אני מגיע לרעים תראה התהליך בפטיש יש מה לעשות בעצם ע עם החברה שנמצאים בפטיש אז כשאני מגיע ואני שואל רגע אוקיי מי אחראי פה מי מי רגע קורה לילדים האלה ועושה לה להם סדר כי ראיתי אותם מפוזרים והם לא מוגנים ויש ירי יש כאילו ירי גם טילים בזמן הזה וחלקם המומים ומחפשים טלפונים להיות בקשר אני רואה שאין מישהו שעושה את זה זאת אומרת זה לא קורה וזה זה עניין כי בפעם הראשונה שאני שואל מישהו

מי אחראי אז הוא אומר לי אתה אחראי ואז אני מתעלם מהאמירה הזאתי והולך למישהו השלישי אחד השוטרים שעמד שם ואני אומר לו תגיד מי אחראי אז הוא אומר לי אתה אחראי עכשיו אני לא יכול לומר אני לא אחראי אני לא מפה ואני אפילו לא בצבא כי אני לא יכול לחסוף את עצמי ככזה שבא בלי שום קשר אבל משהו מחלחל בי בתוך האמירה הזאת ואני אומר אני אחראי כאילו אם אין אחראי אתה אחראי מה זאת אומרת אתה אחריות אתה לא צריך שמישהו יתן לך אותה אתה צריך לקבל אותה על עצמך ולקחת אחריות זה עניין של שבחיים בכלל כן בכל תחום כ ענין חזל אומרים במקום שאין איש משתדל להיות איש נכון וזה ממש כך וזה וכמובן שזה משהו שלקחתי איתו מאוד לחיים ומאז

זה אני גם בן אדם אחר מאז החיים שלי השתנו בצורה משמעותית אבל בהחלט הסוגיה הזאת של אחריות היא עניין שאפשר לקחת אותה בין איש לאישה לבין ילדים לבין חינוך לבין כל דבר ובוודאי וקל וחומר במצב שאנחנו נמצאים היום במדינה זה בוודאי האמירה אניו חושב המכרעת ביותר בעצם את אתה לוקח את האחריות אליך במה זה מתבטא בעצם מה אתה מה השלב הראשון שאתה קודם כל אני אומר א כי בסוף אני מבין שלמילים שלי תהיה משמעות מאוד גדולה חוץ מל המעשים למילים שלי יו משמעות מאוד גדולה כדי לרתום את האנשים אליי לאחריות כדי שהם יבינו שאני הפונקציה הזה ולא רק העניין של הדרגות שאני מחזיק איתי א ואני פשוט אומר להם אני מפקד הגזרה זאת אומרת

אני מייצר איזשהו טייטל שאני מבין שהוא זה ני אומר אני אחראי אני מפקד הגזרה פה ואני בוא נעשה x yz והדבר הראשון שאני חושב עליו זה קודם כל להכניס את האנשים ה למקום בטוח למרחב בטוח אז זהש שמה מקום שנקרא בית העם ואני אומר לכולם להיכנס לבפנים ולנהל רשימות שמיות בוא ניקח לקחתי את המחשב שלי מהאוטו תפסתי איזה שניים שלושה ילדים שהיו שמה ועוד תושבים אמר בוא נתחיל לרשום את המספרי טלפון שלכם הכתובות שנוכל לייצר קשר שנעביר לצבא שנראה מי כן כאן וגובה קצת עדויות כמובן מיש שצריך טיפול צריך טיפול והשלב הבא שהוא החשוב ביותר זה לקחת את האנשים האלה משם ולהעביר אותם למקום בטוח למקום מבטחים עכשיו איך אתה עושה את זה

ביתיים השלב הזה אתה מנסה ליצור קשר צבא משהו משטרה ש אין סיכוי אני מנסה בהתחלה ליצור קשר עם אנשים שאני מכיר אני מבין ש אין טעם אין א אין עם מי לדבר אין עם מי לדבר הבכיר ביותר שאני מכיר א הוא מישהו בכיר מאוד בצבא הוא הוא לא בכלל בארץ א והוא מנסה לחבר אותי למישהו שכן וזה שכן אני רואה שהוא בעצמו לא יודע והחמור מזה או לא חמור מזה אני לא רוצה חס וחלילה לזה אבל א כשאני מגיע לפטיש ועושה את כל התהליך הזה רואה אותי אחת הכתבות מאחת רשתות הטלוויזיה והיא באה אליי כי היא רואה שאני מדבר איתם ואני עושה איזשהיא פעילות ואז היא פשוט מכניסה את המצלמה זה בסביבות 11 ואת המיקרופון היא אומרת יש איתנו נציג צהל א והוא

רוצה לומר כמה דברים עכשיו אני ככה לוחש לה באוזן אני אומר לה תשמעי אני לא נציג צהל ואני מבחינתי גם אומר א זה הזמן שהסתבכתי עכשיו כאילו היא סבחה אותי הראש כאילו אומר לי אני עכשיו הסתבכתי כי אני לא בתפקיד וזה לא נכון ואני לא נציג צל ואני לא מייצג שום דבר אני גם לא יודע את תמונת המצב בסך הכל עשיתי וגם היא אומרת לי היא אומרת לי תעזוב אותך מעניינים אתה אחראי פה אני מבחינתי אתה אחראי פה ואני פשוט עומד בסמכות מול המצלמה יש את השידור הזה אני הוא חרות ליה ורואים אותי כל מדינת ישראל מה שנקרא 100% רייטינג בדיוק זה 100% ריטינג 100% רייטינג ערוץ מרכזי ואני מדבר ואומר אנחנו פה ואנחנו והילדים כאן וכולי וכולי

וכולי עכשיו רואה מי רואה אותי ראשונה לדעת השה אשתי וואו ואז אתה מבין שקודם כל אל תשקר לאישה נקודה לא משנה מה היא תמצא את הדרך להגיע זה ודאי זה ודאי אבל לא זה בצחוק אבל כמובן אשתי גם רואה אותי בפעם הראשונה בתופת כשהיא מבינה מה קורה והמון אנשים שאני מכיר ולא מכיר והטלפון ש שלי כבר מתגלגל ואז הטלפון שלי פשוט הופך להיות חמל מטורף של אנשים שמבקשים עזרה אני חוזר רגע למה שאמרתי על אנשים בכירים מתקשרים אליי גם אנשים בכירים מהצבא שבעצם מבקשים ממני סיוע גם להבין מה קורה וגם מבקשים ממני לעזור להם בחיפוש קרובים שלהם שהיו במסיבה ואז אני אומר שנייה אם האנשים הכל כך בכירים האלה בערכת הביטחון שואלים אותי

האיש הקטן הלא רלוונטי מי שבכלל לא בסוד העניינים אז אני מבין שיש פה משהו הרבה הרבה הרבה יותר רחב וטיים הזמן הוא כאילו א כזה שהוא דרמטי זאת אומרת שאני יכול רק לעזור בזמן הזה ו וככה אני בעצם מבין שאני צריך לעשות איזשהו אקט הרבה יותר משמעותי בשלב הזה אתה בעצם מטפל בפטיש נכון בילדים איך אתה בעצם מגיע לרעים בזמן כל העדויות ואחרי אותה כתבה אני מקבל המון המון טלפון א א הודעות וואטסאפ או הודעות רגילות ששולחים לי מלא סרטונים של ילדים שנמצאים שמה הורים שמבקשים שאני אחלץ את הילדים ש שנמצאים ושלחו להם סרטוני וידאו שהם עדיין בחיים והם מבקשים ללכת להביא את הילדים שלהם א ואני מדבר איתך ע על מאות תודעות כאלה

שאני מנסה כל הזמן רגע להיות מפוקס במה להתמקד כי אתה לא יודע במה להתחיל אתה לא יודע מי ומי השמות הטלפון שלי מלא מלא בזה זה משהו שאני סוחב איתי כל הזמן כי אתה צריך באמת לבחור למי לעזור ובסדר עדיפות כדי שלא תהיה במצב של לא עשית שום דבר אז אני קודם כל רוצה לסיים עם הסיפור של ה של הילדים ולהוציא אותם למקום בטוח ואני צריך להביא אוטובוסים א רצה הגורל הגיעו שלושה אוטובוסים לאזור של המועצה האזורית שהם כנראה היו בדרך לברוח או לא משנה מה תפסנו אותם בזמן הכנסנו אותם לבפנים וכך פינינו את הילדים משמה כשאני מבין שהילדים האלה בטוחים אז אני מפנה את הראש ולבחור בעצם מה לעשות אני פותח את הטלפון ובוחר ממש שם אחד

של איזה שהיא אמא ש בכתה את נשמתה בהודעה הזאתי שאני אציל את הילדים שלה אה זה ילד ועוד חבר שלו עון וירדן אני זוכר את השמות שלהם כי לצערי הם היחידים שהצלחתי להוציא בחיים א ובעצם יש ננ צדיק ובצורה מאוד מפורטת זה מביא אותי לשם בדרך אני נוסע נכנס דרך הורים רואה כבר כוחות צבא שנוסעות שנוסעים על הציר א נתקל בשני מחבלים א מצליח למזלי להרוג אותם א אני עושה את זה ממש בצורה אוטומטית ועוד לא מבין רגע כאילו נתקלתי במחבלים עכשיו אני בכלל לא אירוע שהוא לא לא יודע אי אין שום הגיון אין שום סדר לדבר הזה זה ה ל הדרך לצאת מקריתה להרוג שני מחבלים זה הה ל הדרך קורה כן כשאתה שם ואתה בתוך הדבר הזה אז אתה אז אתה ב אתה

חי את הסיטואציה נכון אתהה חי את הסיטואציה אתה לא יוצר חושב לרגע וואי הרגע הרגתי שני מחבלים זה לא זה לא כך זה לא עובד ככה עכשיו ואני גם לא מתייחס למה שאני בסוף אני מקדח ואני בלי אני כבר בלי תחמושת וואו זאת אומרת אתה ואני יודע שיהיו עוד מחבלים כי אמרו שהמקום שורץ מחבלים בכל אופן אני מגיע לחברה האלה ואני צועק עון ירדן ואני קולט שהם יורדים מאיזשהו עץ אקליפטוס שהם היו עליו שניהם פצועים אחד פצוע ביירך מרי אחד פצוע בכתף והם יורדים אומרים לי ירדנו אליך כי ידעת את השמות שלנו כי לפני זה ראינו אותם טובחים פה באנשים והם צועקים צהל המחבלים צועקים צהל מ מ שיצא אליהם פשוט הרגו אותו ו כשהם עולים איתי לרכב

אנחנו מתחילים בנסיעה חזרה אני רוצה להחזיר אותם להורים שיקבלו טיפול עוד לא מגיע למתחם המסיבה זאת אומרת אני עוד לא מבין רגע את גודל האירוע זה כל בכל בכל צד בכל זמן ובכל תהליך שאני עושה אני רק חושף כאילו עוד עוד צבעות ועוד צבעות א וזהו גם בדרך שאנחנו חוזרים אנחנו נתקלים במחבל מצליח להרוג גם אותו ואני מחזיר אותם למקום מבטחים כמה איקסים הצלחת לעשות חמישה בסך הכל אבל בסך הכל טוב זה זה זה לא זה מעט זה לא מעט זה מעט לא זה לא מעט ב ביחס למה שיכלת לעשות עם אקדח והם עם נשקים וזה לא ע אתה יודע ש להציל שני זה בטח יותר מזה אבל להציל שני נפשות כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא זה עולמות נכון מה

שאתה עשית זה לא דבר אחד וזה לא דבר קטן ואנחנו רואים את זה כדבר ענק עולמות כפשוטו אני אתה יודע כשאני אחרה וזה ההתמודדות היום יומית שלי זה זה שלא הספקתי זה לא עשיתי מספיק כל היום זה לקום ולהגיד לא לא עשיתי מספיק אבל ברוך השם ש שקודם כל עצם היציאה שלך מהבית בכלל למקום כזה שלא נקראת לבוא אליו ואתה מעצמך עושה את מה שעשית שעם ישראל חייב להוכיר לך טובה על הדבר האדיר הזה אבל מעבר לזה אני רוצה לקחת אותך רגע לסרטון שעליו אנחנו מדברים הסרטון המפורסם שבו אתה מתקרב למסיבה במקרה הזה היית עם עוד אנשים עוד חיילים עוד מישהו שהיה איתך או ש אתה מתחיל לסרוק את המקום נכון למעשה כשאני מחזיר את השני נערים האלה אני

חוזר שוב פעם לשטח רוצה להגיע ללב המס כי זה עוד מיקום שאני רואה בו אנשים ששלחו לי ולצערי הרב פה מתחיל ה המקום שבו מבין התקווה הזאת שאני מציל חיים אני רואה וכמעט נכנה לחוסר התקוה כי כל מה שאני רואה מהנקודה הזאתי והלאה זה רק אנשים מתים א כשאני מגיע לשם אני אני מגיע לבד דממה דממה מה שנקרא דממת מוות אמיתית וואו א אני אני גם בוחר לצלם וזה חלק מהעניין אני לא בן אדם שמצלם בטבעי לא תראה אותי איש מצלמה או סלפים או כל מה שהנוער היום עושה בזה לא אני לא בזה אבל בחרתי לצלם בנקודות האלה משתי סיבות עיקריות שאחרי זה ככה אני מנתח עם עצמי הראשון זה שבאמת באמת ראיתי מראות שאמרתי אני לא יוכל לספר את הסיפור הזה

במילים ולהמחיש לצד השני מה אני רואה רק בתמונה זאת אומרת ואפילו בתמונה גם אם אנשים יעשו לזה כל מיני תרגומים של אני לא יודע מה פוטושופ זה לא משנה מה זה הדבר הכי חזק שאני יכול להעביר ולהמחיש וכך גם הסרטון כי גם הבנתי ש גם תמונה לא תעביר את ה בטח לא את הריח בטח לא את העוצמות של מה שאני רואה והרוע שהיה בתוך הדבר הזה אתה נחשפת ל מה שאנחנו זוכרים מהסרטון בעצם כשאתה מגיע ממש לעמדה של ה בר של הבר כן שם בעצם היה עיקר הריכוז של אותם א א זה היה ריכוז זה לא היה הריכוז נכון כי כשאני מגיע בהתחלה וזה יותר עשיתי בתמונות כי יש דברים שכבר אפילו שזה מחקתי אותם כאילו אמרתי איך איך אבא או מישהו שיראה את הילד שלו

במצב כזה איך אני מתווך לו את הדבר הזה זה לא היה נדפס בעיניי ודברים חמורים יותר כמו של גופות שראיתי ש פגעו בהם גם מינית של נשים וזה ו הריכוז הגדול שראיתי שם זה של גופות צרופות פשוט גופות ששרפו אותם בחיים ואני עובר ומתעד את זה והשארתי סרטון אחד שכשאני עובר בין הגופות השרופות ואני פשוט מדבר לעצמי ואני אומר זה זה שואה יש פה שואה זה ראיתי רק כשהייתי גדלתי ולמדתי על השואה זה מה שראיתי אני לא יודע משהו אחר כאילו אני לא מאמין שזה גופה הגעתי למצב נפשי שמרוב שאני לא מאמין שאני רואה שזה גופה שרופה אני מכריח את עצמי ללכת ולגעת בזה וואו כי אני לא מאמין ש אני אומר יכול לא יודע לא יודע אולי זה סרט אולי אני

כבר איבדתי את דעתי לא יודע פשוט הלכתי והתחלתי לגעת בגופות האלה כמה זמן אתה נמצא בשלב הזה שאתה מזהה עובר ומנסה להתר אנשים חיים ורואה רק גופות כמה זמן את אני סורק את כל הסביבה סדר גודל של שעה וחצי כי זה שטח ענק ב הז אתה לבד ואני סורק הכלל לבד כשאני לבדי אחר כך אני רואה קבוצה של איזה ארבעה חיילים שהם גם באו בצורה לא מאורגנת ואני לוקח אות אמיתי ואני אומר תקשיבו אני אחראי פה ואני מבקש שנעשה דבר אחד אני יודע שחמאס חוטף גופות זה זה הכלל הראשון שאנחנו מבינים אותו אז אני צריך שתבטא אותי ולהפתח את המקום ותעזרו לי להביא את כל הגופות שיש במרחב כי זה משני צידי הכביש וגם בתוך המסיבה וגם מחוצה לא איפה ש

החניות אני מבקש שתאוות ואנחנו נביא את כל הגופות לנקודה אחת מרכזית ונביא אותם בצורה הכי מכובדת שיכולה להיות כי יש גם חלקי גופות שצריך לאסוף אותם והם לא משוייכים לאיזה גופה מסויימת ואני יודע שבתהליך אחר כך של זיהוי הגופות זה דבר שהוא יהיה הכרחי מאוד ויעזור עד כמה שניתן כי הגופות לא היו זה לא שירו בהם וימשיכו הלאה בסדר זה פשוט דאגו אה לפגוע בגופות האלה בצורה הכי גרועה שאפשר לדמיין בלש לשסע את הגרון שלהם ולחתוך להם את האיברים וכולי וכולי ואני מבין שהמטרה עכשיו זה כבר אני לא אמצא חיים כבר הבנתי שאני לא הולך למצוא חיים אז הדבר הבא שאני צריך לעשות זה לכבד את המת הזה לקחת אותם ולהביא אותם בצורה

מכובדת ולהפריד דברים הזויים שראיתי של מה שעשו בין גופה לגופה ולגרום לזה לעשות מה שצריך לעשות היום עשרה חודשים אחרי אתה מצליח להשתחרר מהתמונות או שזה משהו שלא א תראה אני בחרתי אני בחרתי בחיים ו לא רק שבחרתי בחיים אלא החיים ניתנו לי גם במתנה בצורה מסויימת כי יכלתי גם לא לצאת משם אתה יודע זה אפשר אפשר לבחור לראות את זה איך שאתה רוצה אני א למרות הכל בחרתי בזה שאני אמשיך הלאה יש לי ילדים ואני ראיתי את הצד השני ואני חווה את עם ישראל ואת החוויות הקשות שאנשים שעוברים וחופים שנמצאים אז ה הקשה בדיוק כמו שזה ה הקל זה היה לבחור להיות במקום הנמוך ולהסתגר ולהיות עצוב ולשקוע בקושי ובאבל זה לא שאני לא נוסע

את זה איתי אבל זה מלחמה יומיומית בסוף אני מנסה כל הזמן להישאר אופטימי ולחיות את החיים האלה אני החיים שלי הם לא אותו דבר אני חולם את זה בלילה השנות השינה היא לא שינה אני מטפל בעצמי ואני שומר על שגרה עד כמה ש עד כמה שניתן ומעבר לזה אני בחרתי לקחת מטרה מאוד משמעותית בעיניי זה לספר את הסיפור הזה כי מיד אחרי זה כבר התחילה הכחשה והפגנות וכולי וכולי וכולי ומצאתי את עצמי מסתובב בעולם ובאם ובאוסטרליה ובארצות הברית ומספר את הסיפור הזה גם לקהילה היהודית וגם למי שלא ו אני חושב שזה זה חייב להישאר בקונטקסט הזה של להסביר את את היום הספציפי הזה כי קור החיים הם דינמיים אנחנו אנחנו מתקדמים מהר מדי לפעמים מהר

מדי ממה שהיה ושוכחים רגע את היסודות ואת העקרונות של מה שאנחנו למה אנחנו פה בעצם אז ז משימתי החדשה ו אני חייב להגיד לך א אולי אתה תתנגד לתואר אבל אני חושב שאתה בהחלט ראוי לתואר גיבור ישראל כי כי להילחם זה לא רק בקרב וזה הקרב הגדול ביותר אני חושב ש להילחם כדי להציל חיים של צעירים שנמצאים במסיבה ונמצאים במציאות שהם לא יודעים ואף אחד לא יודע לטפל ואתה תופס פיקוד אני חושב שאין יותר מתאים מגיבור ישראל ואני רוצה אני חושב שעם ישראל חייב לך עם ישראל חייב לך אני רוצה קודם כל להודות לך שבאת אלינו ולאחל א קודם כלל רק שמחות אמן שבעזרת השם אתה יודע כבר לעשות את זה תעשה את ההסברה הטובה ביותר כמו שאתה יודע

לשות רק רק אירועים טובים בעזר ה בעזרת השם וכוחות כוחות נפש לגמרי כוחות נפש כוחות ולהמשיך הלאה כמו שאמרת בחרתי בחיים הבחירה זו הבחירה הטובה ביותר שיש להמשיך הלי והלאה כי מה שאתה עשית זה אין לנו במה להוכיר אותך אין אין במה להוכיר את מה שאתה עשית אתה ועוד דומים לך אני יודע שעו אבל מה שמה אנחנו כולם אנחנו אני בהתרגשות אני מתרגש כרגע לראות אותך ואת ה ואת מה שאת עשית ולשמוע אותך זה להוכיר להוכיר ולהוקיר לא יודע למה איך זה לא לו לך את הדרגות לא בגלל הדרגות הסימבול של זה שלראות שאנחנו כמה באמת מעריכים ומכירים איין ספק עם ישראל מוכיר ומעריך אותו עעל המעשים הללו ארן מסס אני רוצה להודות לך שבאת אלינו תודה רבה תודה ורק שמחות בעזרת השם אמן בעזרת השם