הגאון הרב זמיר כהן חוזר לרגע שבו הכל התחיל | ריאיון חג מיוחד

מועדים לשמחת צופי דברות היקרים חג שמח אנחנו בחג הסוכות חג השמחה שמחים להתארח אצל מורנו ורבנו ראש הישיבה הגאון הגדול הרב זמיר כהן ראש ישיבת אבני נזר ונשיא ארגון הידברות מועדים לשמחה כבוד הרב

מועדים לשמחה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות

אמן ואמן וכן לאמור מה המסר המרכזי של חג ג הסוכות שכל יהודי צריך לקחת איתו לכל השנה. אנחנו אחרי הימים הקדושים והנפלאים שעברנו ראש השנה, יום הכיפורים ואז מגיע חג הסוכות. מה המסר שאתה צריך לקחת מהם עם האלה?

מבין המסרים הרבים שיש בחג הסוכות, מה שנראה שהמסר המרכזי הוא עד כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, שזה דבר שצריך לבות אותנו לדורות עולם בכל זמן, בכל עת, בין כלל ישראל, בין האדם הפרטי. הרי בעצם התורה עצמה מציינת למה למה צריך לעשות את הסוכה. בסוכות ישבו שבעת ימים כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציא אותם מארץ מצרים. בגמרא יש שתי דעות. האם הכוונה סוכות ממש או ענני כבוד שליוו את עם ישראל ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. היו מקומות שהם חנו הרבה זמן ושם בנו סוכות ממש לפעמים כמה שנים במקום אחד. והיו מקומות ש שהיו עוברים ממקום למקום אבל תמיד ליועו אותם ענני כבוד וענני כבוד האלה כפי שחז"ל מתארים כמה ניסים היו

בהם שמירה והגנה מהרוחות של המדבר מהשמש שלא תקהם מלמעלה הרי היו משישה ששת הצדדים ענני כבוד ענן אחד כמו עדים כאלה מתחת רגליהם שהיה מפנה את כל הדרכים ומסלק נכשים ועקרבים ומיישר את המקומות שהם אמורים לדרוך עליהם גם במדרש כתוב שהעננים האלה משמשים לקיבוס. מדי פעם היו עוברים על כל מחנה ישראל וחוזרים וכל הבגדים היו מתנקים ועוד דברים גדולים שהיו בעננים האלה. למעשה הרי כדי להתקיים היה די שהקדוש ברוך הוא יתן להם מן שיהיה מזון ומים. בהרה של מרים שליווה אותם. הפינוק הזה של הענני כבוד, שישה מסביב ועוד ענן שהולך לפניהם, כמו שהתורה מציינת במפורש, שביום היו רואים עמוד ענן והשם הולך לפניהם בעמוד ענן לנחותם

הדרך, אז לא היה אויז וכל התשמה שיש היום. אז זה בעצם ליוה אותם במסלול במדבר ולילה בעמוד אש להעיר להם. המזון ומים דבר שהוא הכרחי אבל הפינוקים האלה של הענני כבוד זה בעצם חיבוק אלוקי הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל אני לא נותן לכם רק מה שאתם צריכים כדי לצאת ידי חובה שתוכלו לחיות אני רוצה שיהיה לכם טוב אני רוצה שתהיו מאושרים והיסוד הזה שאנחנו יושבים בחג הסוכות ושמחים על החג הזה נאמר ושמחת בחגיך יש שמחת בית השואבה המסר שתמיד צריכים לזכור לעצמנו שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו בכל מצב. התפקיד שלנו להשיב אהבה לאהבתו, ללכת בדרכיו, לעשות את רצונו, לשמח אותו. וכשלוקחים לעצמנו את המסר הזה של חג הסוכות, ניתן

לשדרג את איכות החיים לרמה הרבה יותר גבוהה. אפשר להגיע לשמחה אמיתית גם כשיש לאנשים דאגות, קשיים. לא כולם יודעים להגיע לרמה הזו של שמחה שלמה ונכונה בחג הסוכות. האמת היא שלא רק בסוכות. כל השנה יש את הקושי של ההתמודדות עם החיי היום יום והקשיים שאדם חווה. הרי בדרך כלל כולנו נולדנו אנשים שמחים. כשרואים ילד בגיל שלוש ארבע חמש הוא תמיד שמח. הוא צריך סיבה שלא לשמוח.

לטול דאגות. ובמהלך החיים בעצם קורה משהו שזה מתהפך שאנשים לא שמחים וצריכים סיבה כדי לשמוח והסיבה פשוטה לילד כפי שציינת אין דאגות מהעתיד וגם אין לו אכזבות מהעבר לאנשים ככל שמתבגרים יש אכזבות לקחו לי אמרו לי מה שקרה בעבר עשיתי טעויות דאגות מהעתיד מה יהיה מחר ובאמת יש א ביד האדם באמצעות התבוננות נכונה להגיע לשמחת חיים תמידית כולם מכירים את הפסוק אבדו את השם בשמחה. הפסוק לא מובן. איבדו את השם מובן. תניח תפילין, תשמור שבת, תן צדקה. אבל לדרוש מהאדם בשמחה, תהיה שמח. כולם רוצים להיות שמחים ולומר זה לא תלוי בי. אבל התשובה נמצאת במילה בשמחה. המילה בשמחה בהיפוך אותיות היא מחשבה. שמה מילה שמחה כתובה עם ב.

בשמחה מחשבה. לומר לאדם שהשמחה לא תלויה במסביב, אלא השמחה תלויה במחשבה של האדם. היא מחשבה נכונה ניתן להגיע לשמחה תמידית. ויש בזה סוג של אימון בדברים שיש לכולנו. רק להגדיר נכון את ה את מה שתמון אצלנו בלב, אצל כל אדם. הרי פירוש המילה אמונה. יש טעות רווחת שאנשים משתמשים במילה אמונה שאם אני אומר שאני מאמין באלוקים פירושו אני מצהיר שאני מאמין שהוא קיים. שיש אלוקים בתורה רואים לא כך זה שיש בורא לעולם שהוא קיים התורה משתמשת במילה ידיעה וידעת היום ושבותיי לבבך כי השם הוא האלוקים כשאדם מתבונן בפלאי גוף האדם בפלאי הבריאה הוא מבין שמיליארדי שנים לא יצרו מערכת מתוכננת ומתוחכמת כמו גוף האדם או כל הפלאות

שיש בעולם הטבע וכל המילים אבולוציה אלה מילים יפות אבל אין בהם הסבר הגיוני איך איך מערכת כזו מורכבת ומתוכננת נוצרה מאליה? בפסוק כתוב מבשרי אחרי זה אלוה מהגוף שלי אני רואה את אלוקים לא כתוב שמבשרי נראה לי או אני סבור איך זה כמו שאתה רואה אותו בחוש רק כמו שלא רואים אפילו בעולם הגשמי שלנו לא רואים קרינה וכל דבר רוחני כי מנגנון העין יכול לקלוט רק חומר אז ודאי שמי שברא את הכל שאינו גוף ואין לו דמות הגוף ודאי שלא נוכל לראות אותו אבל אדם יכול להגיע להכרה שכלית לידיעה שיש בורא לעולם והתורה אומרת לנו וידעת היום ידיעת השכל והשבותיי לבבך כי השם הוא האלוקים המילה אמונה היא קומה שנייה תמיד בתורה כשהיא

מדברת על אמונה התורה מתייחסת לתת אמון הקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם ילדים אפילו שהוא מתקרב לגיל 100 כתוב והאמין בהשם אני סומך עליך שאתה תיתן כמו שהבטחת ואמינו בהשם ובמשה עבדו בהשם בסדר אבל מה זה להאמין במשה הרי הם ראו אותו נתנו בו אמון שאפשר לסמוך עליו כי היראו את מצרים מת על שפת הים וכן הלאה. אז כשיש לאדם בעצם את הקומה הראשונה של ידיעת הבורא ועל זה הוא בונה את הקומה השנייה של לתת אמון, לתת אמון פירושו של דבר אני סומך עליו שהוא אוהב אותנו כפי שהוא אומר אהבת עולם אהבתיך אהבה ניצחית כמו דוגמה שהזכרנו קודם על חג הסוכות לתת את כל הפינוקים האלה שהיו במדבר כשאדם מתבונן שהקדוש ברוך הוא אוהב אותי והרי

הוא לא מוגבל ביכולות שלו אז ודאי שכל דוד רחמנא לתו אביד מה שהוא עושה זה לטובה אנחנו עושים את ההשתדלות על פי הגיון, אבל התוצאה תמיד תהיה לטובה על פי רצון השם שיודע, רואה למרחקים, לעתיד, יודע מה טוב לנו. כשיש את שתי הקומות האלה, ניתן לבנות את הקומה השלישית שזוהיא ביטחון. ביטחון זו תוצאה של אמונה. חובות הלבבות כותב שמהות הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח, רוג הפנימי. כלומר, בחוץ האדם פעיל, עושה, אבל הוא לא לחוץ. הוא מרגיש מנוחת הנפש. וממילא מגיעים לשמחת חיים. זו הקומה הרביעית. כלומר, באמצעות מבנה מחשבתי שכשמגדירים את הדברים, מפנימים אותם, כמובן שההתמודדות עם אמונה וביטחון מתחילה בדברים קטנים. א מטבע

של 5 ש₪ שנפל ברחוב והתמודדויות קטנות ומכאן מטפסים הלאה עד שכמו באימוני כושר, עד שמגיעים לשלמות. וחג הסוכות הוא חג נפלא שיש בו את המסר הזה של האמונה, של השמחה. אני רוצה לקחת את הרב הרבה הרבה שנים אחורה וכשהרב יושב עכשיו ב בחג הראשון בחול המועד בסוכה ומביט לאחור לשנות הילדות בשכונת הבכרים שכונת בית ישראל מוסיוף שהרב גדל שמה א לאיזו סוכה מהילדות הרב מתגעגע ואיזו חוויה אולי נשארה מהימים

עם עשה חג הסוכות היה אחד החגים הכי שמחים בתקופת הילדות כילד. זה התחיל בבניית הסוכה. החוויה הזו של ילד שהוא עדיין בכיתות הראשונות של היסודי ואחר כך הלאה. העזרה העזרה שמסייעים לאבא שמשתף בכל העשייה של הסוכה בקישוטים, יצירת הקישוטים, קלית

במיוחד בשכונה צפופה כמו בית ישראל.

ובשכונה שם הייתה מעלה מיוחדת של אווירת הפשטות. עד היום אדם שמתהלך ברחובות שם יכול להרגיש את הפשטות. לרחבות שצעדו בהם גדולי עולם שהקירות הנראות שם הם ראו ענקי רוח של הדורוס שלפנינו של א אנשים שחיו שם ופעלו שם כף החיים ועוד רבים אחרים השילוב הזה של חיי פשטות עם החדוה במעשה המצוות השוק של ארבעת המינים אני ממליץ אני מספר כדי להמליץ להורים גם אם גרים בהרים רחוקות לקחת את הילדים לאזור 100 שערים, להסתובב איתם שם בין הדונים או כל מקום אחר ש שיש את השווקים האלה של ארבעת המינים עם הקישוטים וה כשרואים יהודי לוקח אתרוג והוא מסתכל יותר ממה שמתבוננים ביהלום לוודא שאין שום פגם כדי לקנות את האתרוג המהודר

והוא חוזר הביתה כשכולו צוהל שהוא מצא אתרוג כזה יפה כזה משובח הוא מרגיש שהוא קנה את עולמו כשילדים גדלים באווירה כז כזאת של חווית החגים בכלל, אבל בחג הסוכות יש דבר מיוחד. משתפים את הילדים בעשייה, לומדים את ההלכות

כמו בפסח. גם

לפסח יש את המעלה שלו עם החוויה של המצות וכל השער. אבל כשמראים לילד שכאן מעלינו יש מרפסת של השכנים שהיא קצת בולטת וממילא אי אפשר לשבת מתחת המרפסת כי הצד הזה פסול. השאלה אם הוא פוסל את הסוכה או לא. אז בוא נשאל את הרב. אלה דברים שמעצבים את החיות ואת השמחה ובכלל אני לא יודע בדיוק מי צופה בנו כעת בהידברות אבל צריך לזכור ילד שגדל באווירה של החגים כהלכתם לא פולקלור ו לצאת ידי חובה אלא באמת לחיות את ההלכות פורים עם הלכות פורים וקריאת המגילה בבית הכנסת חנוכה עם הדלקת נרות לא רק מדליקים ויוצאים ידי חובה אלא עם כל האווירה שמסביב לק בעומר אומר תשעה באב עם האבלות שבו ילד כזה הוא גדל עם חוויה מעצבת היא

מעצבת אותו לחיים חיבור לחיים עצמם לבורא עולם לעם ישראל למורשת היהודית דבר שילווה אותו כל החיים לפעמים הורים מקילים ראש ביכולת שלהם עד כמה הם יכולים לבנות ולעצב את העולם הפנימי של הילד את השמחת חיים שלו היום ילדים גדלים על מסכים ועל הורים טרודים בעבודה אז נותנים לילד רק שב תצפא במה שאתה רוצה העיקר תעזוב אותי זאת טעות צריך לזכור שהתקופה שהילדים חיים עם ההורים היא תקופה מאוד קצרה הם גדלים מתבגרים מתחתנים נעלמים מהבית אם נבדוק כמה כמה זמן באמת הילדים גדלים עם ההורים ההורים לפעמים נבהלים שת כמה אני משקיע אבל זה כמה שנים בסך הכל ילד גדל ואם אנחנו מעצבים את הקשר האישי שלנו עם הילדים משתפים אותו

בחוויות היהודיות האלה אנחנו אנחנו עצמנו לומדים את ההלכות ומעבירים לילדים זו תוצאה נפדור הזה שהכל זמין אינסטנס ארבעת המנים קונים בסופר א סוכה קונים היום סוכה בנויה רק לפתוח אין את החוויה שהייתה פעם ללכת לבדוק לחפש את האתרוג את הלולב המהודר את הלבלוב בערבה את העדסים המשולשים לקנות את הקרשים לסוכה לבנות עם פטיש היום הכל בעולם המודרני אז אולי גם פה חסר חסרה חוויה כמו שהרב מתאר לילדים כי זו המציאות ועדיין קיימת השוק קיים ולבנות סוכה בצורה כזו קיים רק צריך למצוא את זה

כן אנישב לכן אמרתי שלקחת את הילדים לחוות גם אם ההורה האבא עצמו קונה את המארזים המוכנים וקופסאות סגורות אבל בשוק ארבעת המינים תמיד רואים את אותם אנשים ירא שמיים שבאים ורוצים דווקא לראות את האתרוג ומבן ארגז מלא אתרוגים בוחרים ובודקים ובוחנים את הלולב אלה דברים שמשפיעים וגם כשהורה קונה ודאי שהוא לא לוקח מהאריזה ומיד הולך לבית הכנסת עם זה צריך לפני החג לפתוח לשתף את הילדים בוא נבדוק קנינו כאן את רוג שכתוב שהוא ודר סוג א' אבל בוא בוא נראה נבדוק אותו איך הוא נראה רואה שאבא מתרגש בפתיחה ובוכן ובודק ואם יש לו ספק נלך לשאול רב הרי לא כל מה שבקופסאות תמיד מה שכתוב זה מה שבפנים שם כמויות וגם לא בזדון

אבל יש גם טעות טויות עדיין יש מה לבדוק ולהעביר את העדסים לבדוק שהם משולשים כהלכה אלדברים שכשמשתפים שאבא לא יעשה את זה לבד שישתף איתו את הילדים

וכך בכל חג כמו שהרב אמר א בכל החגים יש הרבה מה לשתף את הילדים בחוויות להראות להם לשתף אותם לקחת אותם ללכת לראות גם אם קונים מצות בסופר ללכת למאפייה לראות איך מייצרים את המצות השיתוף של החוויה בעצם

דבר גדול כשיה הילד רואה את אפיית המצות עבודת יד בילדות מבית הספר מהתלמוד תורה לקחו אותנו לראות מאפיית מצות מכונה ושם לקראת הסיום שאלתי את המי שליווה אותנו א מה קורה עם הפרשת חלה והוא מיד הגיב בהתפעלות והסביר לכולם ואלה דברים שהם מאוד מאוד משפיעים על על הילד כשהוא חווה שואל מתעניין

אני נשאר בשכונת הבוחרים אבא של ראש הישיבה א הרב אליעזר כהן זכרונו לברכה שנפטר לפני מספר שנים הוא היה במשך הרבה מאוד שנים מהדמויות המזוהות ביותר עם בית הכנסת מוסיוף שגם אני בילדות לא מעט חוויתי את מוסיוף א כתושב האזור כתושב השכונה איזה אבא הוא היה ומה הרב ככה זוכר מילדות בהקשר אליו מלבד מה שהרב סיפר על הסוכה

ראשית נפתח במה שפתחת במה שנגוע לבית הכנסת מוסיוף ה המסר שגדלנו בלי מילים שאתה לא חי בשביל עצמך אתה חי בשביל הציבור כשהוא התחיל את הפעילות בית הכנסת מוסיוף הוא היה עדיין היה מאוד צעיר

ועוד לא היה נשוי אז א חצר מוסייוף הוא בעצם היה חצר כמו שהיה מקובל ל אצל עשירי בוחרה שעלו לארץ לשכונות הבוחרים וכל אחד קנה שטח בנה חצר מסביב בתים וגם בית כנסת אפשר לראות שם הרבה חצרות כאלה ובחצר מוסיוף היה בעצם חדר אחד שהוא היה בית כנסת לאחר מכן הוסיפו בעלי המקום רחבי המוספ בנו של הרב שלמה שהיסד את המקום הוא נתן עוד חדר שעשו שם עוד בית כנסת ואז כשאבא נכנס ל למקום הוא הפריח הפריח את כל המקום זאת אומרת בנה עוד הרחיב מקומות בכל באישור של הבעלים היום בעצם כל חצר מוסיוף כל הבתים שהוא בזמנם א יש אולי שניים שנשארו מאז המקוריים השאר הכל הרסו ובנו בתי כנסת רכבים וגדולים וכל המקום שהפך להיות שוקק חיים

בעצם הוא היה שם עם המסירות למען הציבור בשבת בבוקר הוא היה קם בנץ, מתפלל תפילה בנץ, חוזר הביתה, עושה קידוש, טואם משהו וחוזר מיד לבית הכנסת ואחר כך עד 11 עובר ממניין למניין וקורא בתורה בכל לפעמים שבעה מניינים. ואנחנו בבית הורגלנו, אפילו לא שאלנו שאלות למה למה אנחנו מתעכבים כל כך הרבה עד שאבא יחזור כי זה פשוט יש ציבור ואבא תורח למען הציבור וזה החלק שלנו. רק אחרי שגדלנו פתאום שמנו לב. זה הכי פעם את הנושא הזה. אתה אתה שמת לב שכשהיינו ילדים אפילו לא שאלנו שמה כולם כבר אה אחרים מסיימים ו ואנחנו מחכים למניין האחרון אפילו שהתפללנו מוקדם אנחנו לא היינו מתפללים איתו בנץ כזה יותר מאוחר שבע אבל אחרי הכל

תשע כבר היינו בבית בעצם הדוגמה האישית שלו הייתה דוגמה של תשרט את הציבור אתה לא חי בשביל עצמך בלי מילים אף פעם הוא לא דיבר על זה אבל זו הייתה המהות דבר נוסף ההתבטלות לתלמידי חכמים כשהוא היינו רואים אותו ליד תלמידי חכמים הוא כאילו נמס לידם רבורנו זה היה מסר אבא הדמות העצומה הזו אבל ליד רב הוא מרגיש

גם כאלה שהיה לו ספק אם כן או לא אבל הוא נראה רב כבר היה מקבל כבוד גדול ובכלל הזכרתי כמה פעמים שאבא היה גאון בחינוך הוא ידע להתנהל בצורה מפליאה בשמאל דוחה וימין מקרב את מה שחכמים לימדו המכובדות לתת לילד תמיד תחושה שהוא חשוב ושהוא נכבד וגם כשהוא היה מאיר אף פעם לא בצורה שמבזה ומשפילה אלא יותר במסר שלא לא מתאים לך משפט שהיה שגור על לשונו סוף מעשה במחשבה תחילה בצורה של תמיעה כזאת שלא שמת לב מה תהיה התוצאה זה בעצם היה מסר ספני שאתה עושה משהו תחשוב אלה מסרים שמחלחלים כשילד מקבל הדרכה לחיים רואה שמכבדים אותו לא מבזים אותו אבל גם לא מכילים ראש אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה עולם לא הפקר יש כללים יש

חוקים אמורים להתנהל על פיהם הקמלול לסליחות מדי פעם ב4 בבוקר היה מאיר מחכים לזה שעיר אותנו וללכת באווירה אווירה קרירה של ש

זה ימים שהיו דופקים בחלונות להעיר יהודים לסליחות

קצת כן כבר לא היה כמו בדור שלפני אבל היינו מדי פעם שומעים הוא עצמו לפעמים תוך כדי הליכה לבית כנסת היה היום מקומות שהוא היה מי שהיה מבקש ממנו שיאיר אותו אז הוא היה היה הוא דופק להעיר אותו

ולפני שנתיים הרב התחיל למסור שם שיעור במוסיוף א בדיוק במקום שהרב גדל שהאבא היה הגבאי הרב מרגיש שזאת סגירת מעגל

האמת היא שהרעיון הזה עלה כשהייתה פנייה להתחיל שיעור הלכתי בירושלים ומטבע הדברים ה בדיוק לאחר הפטירה של האבא אז הרעיון היה בעצם את המקום שהוא בנה והפריח שם שם בעצם לארגן את השיעור הזה שיהיה דווקא במקום הזה לעילוי נשמתו ו ב ווודאי שזו חוויה מיוחדת כשמגיעים לבית כנסת ש של ילדות כשאתה רואה את בית הכנסת היה פה אבא היה עומד וכאן אני תמיד יושב לידו על כיסא גם כשהייתי עוד לפני שהלכתי לישיבה אז מתפללים איתו מלחמת את יום כיפור שם חווינו את ה אני עוד זוכר תשד הייתי אז בכיתה ד' בסך הכל אבל אה תמיד היה הוא היה חזן ושייך לציבור אבל הוא לא שכח אותנו אף פעם תמיד ה היינו באים איתו מוקדם כי הוא הגבאי אז איפה אתה רוצה לשבת כיסא לידי כיסא ליד החזן מה ש דאג תמיד שנרגיש לא נרגיש מוזנחים בגלל שהוא שייך לציבור

אני אבא אני איתכם למרות שאני כאן נותן את חיי לציבור. זה התחושה שהוא נתן. והרב הזכיר את התלמידי חכמים שהאבא היה נותן להם כבוד אבל זה בעצם גדולי עולם שראש הישיבה גדל בצילם כילד. זה נתן לרב את ה דחיפה בהמשך החיים את נכון בגיל בגיל צעיר כבר שזה היעוד לשם אני הולך לימוד תורה הרבצת תורה

ודאי שיש השפעה מכרעת על ראיית דמותיהם של גדולי ישראל לא לחינם עמו חכמים והיו עיניך רואות את מורך כשאנו רואים את הגאון הרב בן ציון זצל הרב בן ציון אבא שאול מתהלך ברחובות כאחד האדם ויודעים שהוא מגדולי הדור ופונה לכל אדם ומד מדברים, אנשים מדברים איתו בגובה העיניים והוא מחייך לכולם ו מרן הרב עובדיה יוסף שבתות כשהוא היה בשכונה הוא היה תשמד הוא התמנה להיות ראשון לציון והיה רץ מבית כנסת לבית כנסת ואנחנו הילדים רצים אחריו הוא היה עובר שם ולא חוזר על אותו שיעור פעמיים כי הוא יודע שבאים אלה שהיו שם באים גם לכאן אז הוא היה בכל מקום שיעור חדש הרב יעקב מוצפי שהיה עם הגלימה שלו שהגיעה מג בגדד אב בית דין של

ה של העדה החרדית הרב יהודה צדקה שגר בשכונה ראש שיבעת פורת יוסף א כל הגדולים האלה רק לראות אותם את ההנהגה שלהם את ה מצד אחד שולטים בכל התורה גם חכמי אשכנז שהיו שם הרפישר הרייבד של העידה החרדית כאן פעמים שאלתי אותו בילדות שאלות שהוא היה הולך ברחוב שאלות בהלכה גם זה מעורר התפעלות ה הדמויות הגדולות האלה ש שהיו שם ולכן גם היום ודאי חשוב שכל הורה יקח את ילדיו שיראו תלמידי חכמים ש יראו יראו דוגמה אישית כמה שיותר

אז אני שגדלתי באזור הזה של גאולה בוכרים עם בית ישראל באמת את החוויה האישית הזו ואת הדוגמה האישית ואת הלראות גדולי עולם אשכנז ספרדים אשכנזים וחסידים וטישים ואווירה שהיום במקומות החדשים של הציבור החרדי כמעט וקשה לראות את אין את האווירה שהייתה למי שגדל בירושלים, אפילו מי שגדל בבני ברק של לפני 60 שנה.

כן, נכון. שאלה גדולה, איך אפשר שוב לשחזר את ה כי גם הפשטות שהייתה שם, האווירה של הפשטות שאנשים לא מחפשים פאר ועדר וכסף וחומריות, כל האווירה של השכונה הייתה אווירה של א של עבודת השם. גם בעלי בתים היו הולכים לשיעורים של הרב עובדיה ביזדים אז עוד לא היה לויין וכל מה שיש היום והיו היו היו ממש נעשים א תלמידי חכמים הטישים של אדמורים שהיו באזור בלילי שבת מדי פעם היינו כילדים הולכים להתבשם מהשירה מה מהאווירה שהייתה שם שמחת בית השואבה לא היה מצב של בית השואבה בלי לעבור בבתי כנסת של אזור 100 שערים ולרקוד עם כל החסידים ו גם היום יש אנשים שבאים עם הילדים ונכנסים, אף אחד לא מרחיק אותם כשבאים ומשתתפים. אבל

אלה חוויות שחשוב להעביר לילדים מה שאפשר מהדור הזה שכל דור אני מניח שגם הדורות שלפנינו דיברו בגעגועים על דור שהיה ונעלם וכמה

ירידת הדורת

כן אבל כל דור דור דור ודור שו צריכים לתת לילדים את כל מה שבידינו לתת ובהמשך אני ככה ממשיך עם המסלול חיים של הרב הרב נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף אצל מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן שאני יודע שהרב רואה בו כמורו ורבו והיו בטח עוד רבנים בישיבה. מי במיוחד עיצב את אה החיים התורניים של הרב, אם אפשר להגדיר את זה כך?

שכל רב הייתה הייתה לו את ה את הדמות שלו, את המסרים שהתקבלו ממנו. ראש הישיבה חכם חם שלום המסר העיקרי שקיבלנו ממנו זו מידת האמת. מידת האמת בלי נגיעות אישיות. ותמיד ה מה שינחה אותו בחיים מה רצון השם זה מסרים שעברו במהלך השיחות שלו בדוגמה האישית שלו בכל ההנהגה שלו רואים תמיד את הנקודה הזו של מידת האמת כשכתבתי את הספר ההלכתי הראשון ובהקדמה ציינתי את התודות אז כמובן שמודים לראש הישיבה שבנה ועיצב חיפשתי מה התואר שצריך לכתוב לפני שמו מלבד התערים המקובלים ומה שעלה בדעתי והרגשתי ממש זה התואר שהכי עולם אותו ענק האמת הצרופה וכך הגדרתי אני חושב שזו ההגדרה האמיתית שלו ענק האמת הצרופה מידת האמת הזו של גם

בשיעורים לחתור להגיע לחקר האמת מה בעצם כתוב כאן ואם זה לא אמיתי אז לא אומרים פלפולים באוויר בלי ש שאתה מכוון לאמיתה של תורה מה בעצם מתכוון הכותב אז זה זו מידת האמת. המשגיח בישיבה, רב משה חיים שלנגר שצל שנפטר לפני כמה שנים, הוא היה בעצם הדמות של השיחות מוסר והעיצוב ההשקפתי של א כל מה שנוגע לעבודת המידות, להשקפה נכונה בתחומים שונים. א פעם שאלתי אותו עם עוד כמה בחורים, היו הפגנות בכביש בר אילן כבחורים היה נשמע שזה חשוב ללכת להפגין נגד מחללי שבת. אבל כמו כל דבר ששואלים אז שאלנו ואז התשובה של הרב שלנגר הייתה הפטיע אותנו הוא אמר ש כשהולכים לשם מפגינים ומיידים אבנים על רכבים והתפרויות אז הוא אמר

תדעו יש אנשים שיש להם מידות רעות אבל התורה הוא סרט אי אפשר להוציא את זה אז כשהולכים בשם השבת ואז עכשיו אפשר להוציא את כל המידות הרעות זאת אומרת מה להתפלל מהם בשבת לקחת אבן זה עצמו מוקצה אז הוא עצמו מחלל שבת מידי אבנים על מכוניות גם מזיק לאחרים איפה יש יותר לעשות דבר כזה ואם שברו תחנות כמו שאז היה כמה סיפורים כאלה אומר הם צריכים לשלם זה נזק לציבור זאת אומרת כל הנושאים ההשקפתיים שלפעמים בחורים יכולים להתלהב ובאים ומקבלים אישור לשכל בצורה הגיונית מוסברת והשלישי היה הרב אלחנן סבירמתי שהיה הוא היה יותר זמין לשאלות אז אז א גם שאלות רבות שהייתי שואל אותו יבדל לחיים טובים וארוכים שיהיה בריא

קראתי שהרב היה סקרן מאוד גיל מאוד צעיר קורא הרבה ספרים ואנציקלופדיות מעבר לממוצע של ילד של בחור ישיבה ממש הרבה הרבה חומרים והיסטוריה א זה סייה לרב בהמשך החיים בכתיבת הספרים וכי הרב כתב ספרים בנושאים כל כך רבים שהם לא שגרתיים ל לרב, לראש ישיבה בנושאים מגוונים גם כן שהיו חלק גם כן מהפצת יהדות וקירוב. סקרנות היא תכונה חשובה אבל גם מסוכנת. אם מנתבים אותה למחוזות שהם לא נכונים. למעשה בתקופת הישיבה כבר לא היה זמן לקרוא אנציקלופדיות וכדומה יותר בתקופת הילדות של היסודי. מדי פעם מה הבעיה נוזף בי שתפסיק לקרוא. תה צריך קצת לשחק. אבל א אבל זה כשנהנים מהדברים ואף אחד לא מלחיץ אותך שתשב לקרוא אלא אתה אתה

אוהב אז מה שכן צריך מאוד לסנן אז לא היה את כל כלי המדיה והתקשורת שיש היום הספרים זה היה זה היה התחום שצריך התפקיד של ההורים לדעת מה לקרוא ומה לא היום זה

והייתה ספרות שמתאימה לילד א תורני ילד חרדי

ספרות מסוננת שעברה אז למשל היה ספרי לימן שהיום עשו עשו להם איזה עיבוד. אז היה סדרה שלמה של ספרי ליימן של סיפורי מתח תורניים. לא היה כמו היום שוק ספרותי לעולם החרדי. הרב מאיר ליימן הוא היה בגרמניה וחיבר כנגד תנועת ההשכלה חיבר ספרי מתח שכולם מבוססים על א על עובדות היסטוריות.

הוא כתב את זה ביידיש וזה תורגם

ולאחרונה עשו לזה עוד איזה עיבוד אבל המקורי שלו המתורגם לעברית המקורי היה מאוד עוצמתי וחזק במסרים. כש בגיל הנהרות שהייתי אחרי שכבר הייתי אחרי קריאת הסדרה הוציאו את החדש זה לא לא חזק כמו המקורי שהיה אבל שמה הלימוד של ההיסטוריה וההתמודדויות של עם ישראל הרי הוא עשה דבר מאוד חכם הוא הכניס עובדות היסטוריות יחד עם התמודדויות שהיו לעם ישראל מול אומות העולם מול ההשכלה מול קשיים והכניס מסרים של דבקות בהשם דבגות בתורה מסירות נפש לתורה והתוצאות של הדברים. אלה ספרים שקוראים אותם מתוך סקרנות בילדות, אבל הם מעצבים, הם מדריכים, הם נותנים א כיוונים לחיים.

אם כבר נגענו בזה, ההשכלה הייתה היצר הרע של אותו דור כדי להוציא יהודים מהמקום הטבעי שלהם בקהילה, בבית המדרש. וכמו שהרב אמר, תנועת ההשכלה גם גרמה להרבה נזקים רוחניים, להרבה יהודים. בדור שלנו זה כבר לבש צורות אחרות בדורות האחרונים צורות אחרות לגמרי ש שגרמו ושלקחו ודים מבית המדרש והבירו אותם למקום אחר וההתמודדות של הדור הזה לרב יש חלק גדול ב איך נקרא לזה בהגנה בנושא הזה בהסברה בהפצת האמת התורתית כי זה מה שמתאים לדור מה שהתאים אז בתקופת ההשכלה לפני 100 ו-150 ו-200 שנה היום היום זה כבר התנהלות אחרת, דיבור אחר, שפה אחרת, נו תכנים אחרים.

היום בעיקר ה הציבור רוצה לדעת לא רק מה האמת, אלא גם מה יעשה לי טוב בחיים. ויש ליהדות, לתורה, כל כך הרבה מה להציע כי אין כמו הוראות יצרן. היצרן יודע בדיוק ככה מוצר עשוי והדרכה שלו היחידים מדוייקת. והסכף שיש היום בעיקר אחר החומריות יש כאלה נוטים בהקצנה לרוחניות כמו במזרח ומקומות כאלה אין כבר היום הרבה כמו לפני 20 שנה 30 שנה אבל ה כשמסבירים בהרצאות את העמדה היהודית כפי שהיא באמת שהקדוש ברוך הוא אומר לך תהנה מכל מה שבראתי בעולם אבל הכל בקדושה תמיד תכניס נשמה בתוך החומר רוחניות בתוך הגשמיות אז אתה חי לא רק על פי האמת כרצות צון השם אלא גם עושה לך טוב כי הקצנה אחר החומר מביאה את האדם לגועל כבר כבר

שום דבר לא לא מהנה אותו לא מרגש אותו ואם הוא רוצה בחוז להתרגש הוא צריך לעשות שטויות בקיצוניות ומצד שני הקצנה אחר הרוח אז על זה אמר שלמה המלך למה תשומם אל תהיי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תישומם כלומר אל תהיה צדיק יותר מהתורה אם היא אומרת שמותר אל תגיד אסור ואל תתחכם יותר ממי שברא אותך למה תישומם תגיע למצב של שיממון נפש וזה מה שקורה לאנשים אנשים שהם מנסים להיות רוחניים מעבר לקוחות וליכולות לא בדרגה שלהם ואז קורסים לחלוטין אין שמחת חיים מצד שני שקיעה בחומריות גם על זה אמר שלמה המלך דבש מצאת יכול דייקה פן תסבאנו ועקתו אז בעצם יש הדרכה בתורה בכל דבר התורה לא אומרת יום אחד יום חול ויום אחד שבת

שוב יום חול ויום שבת התורה אומרת שש ימים תעבוד טיסה תדליק דבר בטלפון ביום השביעי תשבות זה המינון המדויק שאתה צריך למנוחת הנפש מעצם מלבד עצם החשיבות של השבת של זה עדות שאני מאמין בבורא עולם אות היא ביני ובין בני ישראל כי ששת ימים עשה השם זה מבחן של אמונה השמירת שבת אבל אתה מרוויח גם עולם הזה זה יסוד שהרמבן כתב אותו שבכל מצווה הקדוש ברוך הוא סידר שנרוויח גם עולם הזה מלבד נקודת האמת אתה מרוויח גם חיים טובים וכך בכל דבר כל ה המצוות שבתורה נותנות לאדם את האיזון וזה זה דבר שמאוד חשוב להסביר אותו אותו בדור הזה גם לעמוד על נקודת האמת של ההוכחות שיש בורא לעולם ונתן תורה והשארות נפש אלה שלושת הנקודות

המרכזיות לפעמים שואלים אותי בקורס מרצים על מה לתת דגש בהרצאות קודם כל שלושת היסודות האלה שיש בורא לעולם תורה מן השמיים ויש חיים לאחר המוות ברגע שאתה מקנה ליהודי את שלושת הידיעות האלה או שהוא יודע אבל רפוי אצלו ואתה מחזק שזה יהיה ירגיש שזה אמיתי לחלוטין אז כבר העלית אותו על דרך המלך מכאן והלאה הוא יכול לפרוץ קדימה.

אני חוזר ככה ל למסלול שהרב עשה אחרי החתונה כוילל מן הסתם אבל מהר מאוד הרב מצא את עצמו בהרבצת תורה. מה היו השאיפות אז להישאר אברך שיושב ולומד וגורה כל הזמן או אותה דוגמה שהרב ראה בבית של אבא של אה לעשות למען הכלל ולצאת מהמסגרת הזו של כולל. להרביץ תורה, למסור שיעורים, לכתוב ספרים, בהמשך להקים ישיבה גדולה שהיא נדבר עליה עוד מעט. הרב היה לרב מסלול מכוון או שמה שבורא עולם לא שהוא שלח אותי, לשם אני הולך? בגיל הבחרות היה די ברור שאני נשאר בעולם הישיבות לעד. שזה בעצם הדבר שהוא הכי אמיתי שאדם מרגיש שאני חי בחממה של תורה וזה הכי טוב. שבטי בבית השם כל ימי חיי. כמו שאמר דוד המלך וידע על מה הוא מדבר.

הכיוון היה לעסוק יותר בצד ההלכתי לברר הלכות ו באמת בתחילה כשהייתי בכולל בירושלים אדמה עבר לביתר שזה גם בהורעת מרן ראש הישיבה חם שלום שאמר לי לעבור לביתר כי מאוד קשה למי שגדל באזור בית ישראל לעזוב את המקום אם לא שאתה מקבל הוראה שאתה צריך לעשות את זה אז זה מה שעושים אבל היה די ברור שכמו כל הגדולים שראיתי מסביב לשמה צריך לשאוף להגיע של א להיות בקי בהלכה ו ואז התחלתי גם לחבר בהלכות המשפחה כאברך את ה את הספרי הלכה אמ בשלב מסוים אמרתי שאני ממשיך בכולל וצריך קצת ליד את הציבור שלא מודע ליהדות אז הוצאתי חוברות דקות כאלה לקט נבואות שמוכיחות ש תורה מן השמיים אחר כך תורה ומדע דברים שבתקופת הישיבה תוך כדי

לימוד בסוגיות פתאום רואים דבר נתון מדעי ובילדות הרי מאוד אהבתי את הנושאים האלה של א של מדע ארכאולוגיה וכדומה אז א היה מעניין לדעת מה יש לאומות העולם לומר על הנושאים האלה וכשרואים שהדברים כל כך מתחברים ונפלאים אז התחלתי לרשום נקודות מזה יצא אחר כך החוברת הזו של תורה ומדע בהמשך סדרת המהפך שלא לא חשבת

והמסר שלהם הוא בעצם שכל מה שהמדע גילה ב100 200 שנים האחרונות הכל כתוב בתורה זאת אומרת הם לא המציאו דבר הם רק לא ידעו לייחס את זה למקור האמיתי שלנו

לא הכירו לא הכירו כמו הנושא של המפץ הגדול שלרבים נדפס כעניין של כפירה ושאלתי פעם את המקובל הרב דוד בצרי כשראיתי לראשונה את הזוהר הזה שאומר על הפסוק ויאמר אלוקים יהי אור שזה לא אור השמש שנברא ביום הרביעי אלא כשרצה שם בלשון הזוהר כשרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם הפיק חד נהורס טימא הוציא אור שהיה סתום שהתפרץ וכולי אז בעצם הזוהר מדבר שם על אור שהתגשם ומזה נהיה כל החומר וז שאלתי את הרב בצרי האם המדענים גילו את מה שכתוב אצלנו בתורה כי הרי אי אפשר לפי דמיונות שלנו להתחיל להוציא החוצה לציבור אם לא שואלים את המומחים בתחום והוא הגיב בחיוך שהמדענים גילו את התחתית של התחתית של דברי המקובלים כי יש

בעולם התורת הסוד יש את ארבע עולמות איה, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. שהעשייה, העולם הגשמי הוא רק התחתית של התחתית של עולם העשייה. אז כשהאור הכי נמוך התחיל להתגשם, שם הם גילו, אבל אין להם את כל הכלים לגלות את כל מה שלמעלה. אז מזה יצא הפרק במהפך. ככה עולם הדינוזאורים שרואים במדרשים בדברי חז"ל בזוהר את כל ה אז אלה דברים שגם היום פחות עוסקים בזה אבל באותה תקופה ה הייתה התנגשות לפני 30 40 שנה התנגשות מאוד כבדה בין האותם שלמדו באוניברסיטה ובאו כנגד הדתיים שהמדע הוא נגד הם כמעט כבר לא מדברים על זה אבל אז היו המון מדברים שהמדע נגד התורה ואיך אתה יכול להאמין בדבר שהמדע אומר הפוך וכשהספרים יצאו ו אז בעצם א אנשים מאוד נרגעו בתחומים האלה.

זה מה שגרם בעצם להרגעת הוויכוח הזה.

אני לא יודע אם אם א אם זה תלוי בספרים האלה. מסתבר שתרמנו משהו ל לעניין.

אבל כמו שהרב אומר כבר כבר לא נושא היום בוויכוח הזה. הרב הקים הרבה מוסדות בכלל וגם בביתר אליד וגולת הכותרת זו ישיבת אבני נזר שהרב עומד בראשה היא מפערי כותל המזרח של הישיבות הספרדיות היום מה הרב רצה לחדש בהקמת הישיבה יש עוד הרבה ישיבות

למעשה בעולם הישיבות לא מחדשים שום דבר צריכים תמיד לשמר את מה שהיה בדורות הקודמים להשתמש אולי בכלים של ה של כמו שהבניין הוא לא אותו בניין ש שהיה בעבר. אז אה צריך לראות מה הדור צריך לתת יותר דגש על אותם דברים בבחינת חיזוק, בהתמודדויות, בניסיונות. אבל עיקר ה המטרה בהקמת הישיבה הייתה בעצם להעביר את לא רק את התורה שקיבלנו, אלא גם את ההנהגה שקיבלנו מהדורות הקודמים. כלומר שבחורים יהיו בנויים במידות. יש הרבה ישיבות שכל אחת עם הסגנון שלה. אבל הנושא של ה של המידות של ה של גובה העיניים, מה שראינו אצל רבותינו, זה בעצם מסר ש שאני מרגיש קצת שחסר בדור. ודאי שבכל המקומות עובדים על כל המעלות ועל כל המידות של

יראת שמיים במידות טובות וענווה. אבל המיוחדות שראינו אצל אצל רבותינו חכמי הספרדים אצל חכם שלום ברן ציון מידת האמת הפשטות הענווה לפחות להעביר את המסר הזה לבנות כמה שיותר בחורים במקביל גם לבנות אותם להנהגה כלומר ש שילכו להיות מנהיגים בדור הבא מנהיגות עם כל מה שנדרש שבעצם בתורה יש שבעולם הישיבות כשבונים בחור צריך לבנות אותו בשלושה מסלולים. במסלול האחד שיהיה גדול בתורה, שזה אומר גם בעיון בסברה ישרה להבין את העומקים שיש בסוגיות וגם בקיות שידע כמה שיותר גם בסוגיות גם בהלכה ואמנם בישיבות פחות שמים דגש על הלכה אבל כאן המשכנו את ה מה שראינו אצל חכם שלום בכל יום שבת בצהריים שעת ההפסקה הוא היה מוסר שיעור

בהלכות שבת שיעור בעיון בהלכות שבת על סדר המשנה ברורה וגם אנחנו עושים את זה כאן בישיבה שהענות של הבחורים היא פלאית כשמדובר בהפסקת צהריים שהבחורים אומרים לנוח בזמן הזה ובאים ובתחילה חשבנו לעשות את השיעור באחד מחדרי השיעורים אבל לפי מספר הבחורים אנחנו קיימים את השיעור בבית המדרש של הישיבה ומשתתפים ויש בחורים שמסכמים וכותבים ושואלים ודנים אז בעצם למדנו כבר כמה וכמה מלאכות כבדות בהלכות שבת בבישול ובורר ועוד מוקצה. בחורים יוצאים בעצם עם קניין לחיים. כך בימי 60 מקדישים בישיבה זמן ללימוד ההלכה עם בדרך כלל זמן של בטלהצל רבים ומנסים כמה שיותר להחדיר ששישי ושבת הם לא שונים משאר ימי השבוע שצריך ללמוד בהם

כמעט שליש מהחיים עם ימי שישי ושבת. וברוך השם שהדברים נקלטים לדעת לייקר את הזמן, להיות מונחים בלימוד, לשמור על מוח נקי וטהור. א ביום הכיפורים האחרון שדיברנו בשיחה שלפני נעילה אז הדגש היה על שני הדברים האלה שבחור שרוצה לקחת קבלה יקבל על עצמו ש שהישור מרע ועשה טוב. הזכרתי את העניין הזה שבטוב אולי גם לכל אדם לקחת את זה לעצמו. האישיות של האדם נקבעת על פי המחשבות שלו. אדם שכל היום חושב על אוכל, אז הוא איש האוכל. אדם שכל היום חושב על חסד, איך אני עוזר לאנשים? הוא איש החסד. אדם שחושב על תורה אז הוא איש התורה. משה רבנו נקרא איש האלוקים. ועל מה אנחנו חושבים זה תלוי מה אנחנו מכניסים דרך החלונות של

העיניים והאוזניים למוח. כמו שאי אפשר להיכנס לחדר דרך קירות, דרך פתחים. שרק אפשר כך במוח, עיניים ואוזניים. אם שומרים על העיניים והאוזניים, המוח נשאר נקי. ודבר שני, שעשה טוב זה להשתדל כמה שיותר להרגיל את עצמנו שלא להיות משוממים. כל הזמן להיות אם זה תפילה תפילה. אם זה ארוחה, ארוחה שינה זה שינה, אבל כל זמן אחר, בחור שאין לו עדיין התרדות של משפחה שירגיל את עצמו לחשוב בלימוד. כשהוא קם מהגמרא. אז כמו שאדם יוצא למסע, הוא מכין צדה לדרך לשישה ימים. אז פה גם קמה הגמרא על מה אני מערר מכאן ועד שאני מגיע לחדר האוכל מה אני הולך לדון עם מי שלידי איזה סוגיה שהקלוותריה מהלך בסוגיה אני הולך לחשוב לפני שאני ישן

עד שאני נרדם איך לבנות את בין הזמנים בצורה נכונה אני חושב שבחור שבונה את עצמו אם אסור מרע ועשה טוב דרך סלולה בפניו להגיע לגדלות

מצד שני אנחנו בדור בשונה מהדורות הקודמים דור של הרבה הסכות דעת המון מידע מידע זמין שלא היה פעם עולם טכנולוגי עם המון המון המון גם מכשולים שיכולים להיות לכל אחד בטח ובטח לבחור ישיבה שנמצא בתוך החממה וההתמודדות של ראש הישיבה ושל בכלל ראשי הישיבות היום שונה לחלוטין משנים רבות אחורה

נכון הניסיונות שיש בדור הזה ממש בגדר לפתח חטת רובץ מה שבעבר היה בחדרי חדרים ובחוץ היה נראה שיותר הקפידו על רשות הרבים נקי יהיה וטהורה היום המצב הוא אחרת והניסיונות ל לבחורים בדורנו הם הרבה יותר גדולים מהניסיונות של הדורות שלפנינו אבל בחורים צמעים לקבל אמת הם רוצים רוצים לשמוע ואם מעבירים עליהם את המסרים בצורה שמתקבלת על הדעת ומסבירה שזה בעצם לטובתך כששלמה המלך מוכיח בספר משלה הוא תמיד מקפיד לומר את המילים בני שמע בני מוסר אביך מוסר השם בני אל תמעס והוא תמיד מוסיף אם תשמע לי אתה תרוויח כאורך ימים או שנות חיים בשלום יוסיפו לך בספר לחינוך ילדים הבאנו שם הרבה דוגמאות כאלה וזה בעצם המסר הגדול

בחינוך גם לילדים בבית גם לתלמידים שאני מדבר איתך על הנושא הזה כי אני אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב אתה תרוויח אם אתה תשמע אתה תרוויח וכשבחור מבין שהוא אמור לשמור על עצמו גם בבין הזמנים גם בבית לא בגלל שעכשיו מישהו רואה אותי אז א אם לא רואים אותי אז אני יכול להתנהג אחרת אלא אני לא רוצה להתלכלך. הדוגמה שכמה פעמים הזכרתי בשיחות. כשיש משקה קר ביום חם ואתה מאוד צמא ורוצה לשתות אבל ראית מחבל שתפטף כמה טיפות מים. אתה לא תגיד אם אבא לא רואה אותי אני אשתה. אם ה אם הראש שיבה לא רואה אותי אני אשתה. אני לא שותה כי אני לא רוצה. כך בכל הנושאים האלה של שמירה על קטושה וטהרה אלה אני לא רוצה. אני רוצה להישאר

נתי. ראש הישיבה לצד העמידה בראשות הישיבה עומד גם בראש ההנהלה הרוחנית של הידברות נשיא ארגון הידברות ומוסר שיעורים ומחבר ספרים עשרות ספרים שראש הישיבה כבר חיבר והשאלה שמסכרנת זה איך שומרים על העמל ועל העומק ועל הרצף וכל העניינים האלה ביחד כשראש הישיבה המקום הטבעי שלו הוא בישיבה ורוצה להישאר בישיבה ולהיות עם התלמידים ולהרביץ תורה ויש עוד הרבה עיסוקים אחרים שהם תורה גם כן וכולי. איך מחברים את הכל ביחד? ניקח כדוגמה כשאבא אוהב את הילדים ויש לו ילד בן 20 וילד בן שנתיים אז הוא תנהג עם כל אחד לפי מה שנכון לו. זאת אומרת עם הבן 20 הוא ידבר ברמה של בן 20. הבן השנתיים הוא ידבר ברמה של גיל שנתיים כי אתה

אוהב אותם. אתה רוצה שלכולם יהיה טוב? בעצם ה אמרתי פעם לרב שלנגר זצל שכל ה כשהוא דיבר איתי על כך שכמה זה חשוב הפעילות הזאת של הידברות והשיעורים ושהוא שומע תגובות אמרתי לו שבעצם אני רק מעביר את כל מה ששמעתי ממנו מהרבנים בישיבה ומהספרים שלמדנו אני בעצם לוקח את התכנים האלה של עבודת המידות ו יראת שמיים ומגיש את זה בניסוח שמתאים לציבור הכללי כל אחד ברמה שלו אבל זה בסך הכל בעצם להעביר את התכנים של עולם התורה לציבור הכללי כי כולנו יהודים וזה מתאים מתאים לכולם אז אז בעצם כך גם כשכשיוצאים לציבור ומוסרים להם שיעורים את זה גם תמיד אמר לי חכם שלום ש שצריך להיזהר לא לא לרדת אלא להרים את ה את הציבור דוגמה

שפעם הוא אמר בגן סקר היה איזה כנס גדול שם של מרן הרב עובדיה יוסף זה חול המועד סוכות הוא אמר ש בארבעת המינים של סוכות אז ידוע שהערבה מייצגת אין טעם ואין ריח שזה לא תורה ולא מצוות ההדס יש ריח ואין טעם התמר יש טעם ואין ריח אלה שבהם תורה ואין מצוות יש מצוות בלי תורה והתרוג הוא מושלם גם תורה וגם מצוות זה בעצם גם טעם וגם ריח בעבודה בסוכות לאחד את כולם בעצם מחברים את כולם בחג הסוכות אבל אמר תשימו לב לדבר מעניין שלושת המינים הם מחוברים ברציפות כל חג הסוכות אתרוג רק בשעת המצווה כשמקלים את המצווה לוקחים את האתרוג מחברים אותו אחרי זה מחזירים אותו לקופסת הכסף הוא אמר גם בן תורה שהוא יוצא לקרב ולחזק הוא

צריך להיזהר לא להיות דבוק שם כל הזמן כשאתה איתם צריך לחזק ק לקרב, להסביר ולאהוב אותם לרצות שגם להם יהיה טוב כמו שלך טוב. אבל לדעת אתה לא נשאר שם. אתה סיימת את ה אתה חוזר לכפעים גם נחספים לציבור שהוא אם זה שיח מתאים, אם זה מראה שהוא לא מתאים, אבל אתה יודע שאני פה רק כדי לעזור למי שצריך לעזור להעביר את המסרים של התורה. אבל אני חוזר שוב לבית המדרש ל ובאמת הניסיון נראה שכאלה שנכנסו לעולם ההרצאות והפסיקו ללמוד תורה כמו שלפעמים רופא לומד באוניברסיטה רפואה שבע שנים ואחר כך הוא רופא בקופת חולים אז אם הוא חכם ממשיך ללמוד הלאה להשתלמויות אם לא אז הוא יש לו רק את זה אבל אז הוא הולך ויורדות

כך גם רואים בעולם המרצים כאלה שהתחילו להיכנס להרצאות והפסיקו ללמוד תורה כמו שצריכים ללמוד אותה בשם גמרות ובעיון הלכה אז הם עצמם אתה רואה שהם יורדים מגיעים למקומות לא לא בריאים החומר המשמר בזה נכון אגב גם לכל אדם שחוזר בתשובה לכל אדם שמתחזק פעמים שיש התלהבות מה מהאמת שמתגלת והאור הגדול ואז חוזרים בתשובה בשבת תפילין מצוות אם אין שיעורי תורה אחרי שנתיים שלוש רואים אותו דוא חזרה וזה דבר שתמיד צריך צריך להעביר את המסר הזה לאנשים שמתחזקים. כפי התים לתורה. הגוף מקבל שלוש ארוחות ליום. לנשמה לפחות ארוחה אחת. שיהיה שיעור תורה. ושיעור תורה תמיד צריך להדגיש. זה לא רק הרצאות. הרצאות אני קורא להם ממתקים.

אי אפשר לסבור מממתקים. צריך לאכול ארוחה טובה של לחם, בשר, עופות, דגים, מה שאדם אוהב. אבל הלחם והבשר של התורה זה גמרא והלכה. הרצאות זה טוב, חיזוקים אבל לא להישאר שם אלא תמיד להכניס את השיעורי גמרא, שיעורי הלכה, עשה לך הרב. רב שצריך לראות שבאמת הוא ירא שמיים ולא מתחזה ופתאום שומעים עליו דברים שאינם ראויים, אלא באמת אדם שהוא עובד השם אמיתי ושיש את מי לשאול, לבוא לשיעורים, זה עולם אחר. המסר הזה שהרב אמר עכשיו הוא נכון גם לאדם שגדל בעולמה של תורה ויצא לעולם המעשה. הקביעות איתים לתורה, החיבור לתורה מחויב מציאות לכל יהודי ויהודי.

אמת לחלוטין. בפרט שהיום אנשים שיוצאים לעולם העבודה והעשייה היא לא כמו בדורות שלפנינו שאדם ש הפך להיות סנדלר או נפח או אז בעצם יש לו את את החממה הסביבתית אין אין הרבה פיטויים בניסיון

בעיירה של פעם בבוחרים של פעם כן

היום בעצם העבודה הולכת בת בבד ב99% מהמקרים עם טלפון ותקשורת ו ואז גם היא שמר על עצמו פתאום מתחיל לגלות שהוא נחסף לדברים שלא היו בעבר. אם הוא לא ישמור על עצמו, החומר משמר זה שיעורי תורה. רוצה שואי יגיד לעצמו לא, אני אעשה טלפון חסום ואני אשמור על עצמי. הוא ימצא כל מיני פתחים עם הזמנים שהיצר יכנס מסדקים שונים. אבל אם הוא יושב ולומד תורה יום יום, אז זה האני חומה. ההגנה והשמירה זה רק על ידי ההמשך של הלימוד. ובאמת לא מובן. למה אדם שיוצא לעבודה הוא צריך להרגיש שכאילו אם הוא לא בישיבה אז הוא לא אמור לפתוח גמרא יותר. הוא לא אמור לפתוח הלכה ולפעמים אדרבה אחרי שהוא יצא לעבוד והוא לומד גמרא עם קביעות

איתים לתורה הוא יכול לגלות איזו מתיקות וערבות ש של דברים חדשים של הסתכלות חדשה דווקא עם ההתבגרות בגיל אז הוא יש לו עולם חוויתי חדש שמתגלה לפניו בסוגיות שפעם הוא לא כך התחבר לאותם סוגיות

או ללמוד סוגיות שהוא לא למד בישיבה כי בישיבה לא מספיקים את כל ההיקף בטח הוא בטח כשמדובר בדף היומי ששם עוברים את כן מרן הרבד יוסף היה אומר שתמיד צריך להקפיד גם על לימוד גמרא וגם על לימוד הלכה זאת אומרת לא מספיק דף יומי בלי ללמוד הלכה אלא צריך גם מי שאין לו זמן לדף יומי והלכה אז שיעשה עמוד יומי והלכה אבל שלא

הלכה זה קריטי לניהול בית יש הרבה שאלות הלכתיות שיש לי יהודי יום יום במעגל השנה

כאן בביתר יש כמו בהרבה מקומות לצערנו נוער נושר ופעמים מכנסים אותם ומבקשים שנדבר בפנים אז שם רואים עם התספורות וההופעה וכבר בלי כיפה ותמיד אני אומר להם זה שאתה לא בישיבה גדם כולם גדלו בתלמודי תורה התחילו ישיבה קטנה בדרך כלל זה שאתה לא בישיבה זה לא אומר שאתה לא אמור להיכנס לבית כנסת בית כנסת זה בית השם תבוא תיכנס שבתות תתחיל לבוא לבית כנסת תבוא לתפילות יש להם תחושה כזאת שאם אני עזבתי ישיבה אז אז כאילו צריך לבעות בכל כמה בחורים שבאמת ראיתי שהתחילו להגיע בשבתות לבית כנסת וכן הם נכנסים נבוחים כי הרבה זמן לא היו שם וכשהגבאי מקבל אותם בסבר פנים יפות ומסדרים להם מקום והם רואים שהרבנים מתייחסים אליהם

בצורה של אתה לא נת עזר כאן ומה אתה עושה פה בכלל אז יש ביניהם כאלה שהיום חזרו לכיפות ואני מכיר אחד ברחוב של הבית כנסת שאנחנו מתפללים שהוא חזר להקים בית של תורה ולכן חשוב תמיד להדגיש את את החיבור לבית כנסת לשיעורי תורה ללימוד אלה דברים שבעצם משומרים ובדיוק בנקודה הזו אני מתעורר להסתכל על עולם הקירוב שהרב חלק ממנו כבר הרבה מאוד שנים ורואים את ההתעוררות הדירה בציבור במיוחד בדור הצעיר הלא חרדי ראו את זה עכשיו בחודש אלול ותשרי במעמדי הסליחות בתי הכנסת מלאים עד אפס מקום הכותל מעול עולם לא היה מלא כל כך ב במעמדי הסליחות. קורה גם משהו גדול בעם ישראל.

כן. יש כאן שילוב של כמה דברים. האחד האסון הגדול שהיה בטוח בדרום נתן לכולם הרגשה שאין על מי להישען אלא להבינו שבשמיים. זה יצר סוג של שבר, של טלטלה, של חיפוש זהות, חיבור וכך שהלבבות הרבה יותר פתוחים. דבר נוסף הוא בבתי הספר הפסיקו ללמד כמעט יהדות לחלוטין שיטה הפרוגרסיבית לעקור מהם אז זה ודאי דבר לא טוב שילדים לא לומדים כלום על יהדות ולא יודעים אפילו מה זה שמע ישראל מצד שני זה גרם לצמא גדול כי לפני כן היו מלמדים תנך בצורה מעוותת היו מלמדים יהדות ונותנים לתלמיד שיחליט אם אלוקים צדק או משה רבנו צדק בוויכוח ביניהם או קראו לה למי שכתב את התורה הסופר המקראי ודברים שנוראים וזבעתיים הכניסו גם נצרות בתוך

סלט שלם שעשו להם אז יכול להיות שיש גם מעלה בכך שלפחות לא מקנים יהדות מעוותת זה עדיף לא להקנות בכלל מאשר להקנות בצורה מעוותת מצד שני יש היום ברוך השם את כלי המדיה שמצד אחד הם הרסנים מצד שני שני ניתן להשתמש בהם להביא מידע יהודית מתוך חל בית המדרש לציבור הכללי. והרי בערב ראש שנה כשדיברתי עם העובדים של הידברות אז ציינתי בפניהם יש היום צמא אדיר מגיעים כל כך הרבה למעמדי סליחות הרי אם בבית ספר לא לימדו אותם מאיפה הם יודעים התשובה היא בעיקר מהמדיה שמשם הם מקבלים את המידע ו זו אחריות של כל מי שמתעסק עם מדיה ודית שידע שזו זכות גדולה אבל זה מאוד מחייב לא להגיד הנה עשינו או פעלנו צריך לדעת עוד כמה אפשר

אפשר לעשות ולא עשינו לחשוב תמיד על רעיונות יצירתיים, על תכנים חדשים, על דברים שמקרבים, להגיע לציבורים חדשים, לקהלים חדשים זה אחריות של כולנו להגיע באמצעות ואני חושב שהשילוב הזה של השבר הגדול שהיה עם ה עם הצמא הגדול שיש והשתף של המדיה שמשתפים זה את זה בסרטונים קצרים של חיזוק של חיבור יחד עם הפעילות הגדולה של ארגונים שונים שפועלים לרב גרוסמן זמן יש את הפעילות לנוער

של אור ישראלי

אור ישראלי שזה דבר מדהים מה שהוא עושה ועוד אחרים ערכים עם הכלים שלהם בלב לאחים יד לאחים כל הארגונים שעושים היום צוהר של בלז לא צוהר הדתי לאומי צוהר של בז שיש להם ארגון גדול של קירוב אז אלה דברים שנעשים עושים ממש מהפכה בעם ישראל

אנחנו בחג הסוכות פתחנו בזה ונסיים בזה כי סוף החג מסתיים חג הסוכות מגיעה שמחת תורה, חוגגים את סיום התורה ואת התחלתה מחדש מבראשית וכל השבוע זה שבוע של שמחה גם בסוכות בשמחת תורה השמחה בכלל מתפרצת עם התורה איך משמרים את השמחה הזו לכל ימות השנה

ראשית אני אנצל את ההזדמנות הזאת להציע לכל אחד מהצופים מי שעד היום לא ירגיל ללכת לבית הכנסת בשבת בבוקר זו ההזדמנות עכשיו בעצם על מה אנחנו חוגגים בשמחת תורה? לוקחים את ספר התורה, מחבקים אותו, רוקדים אותו, מנשקים איתו. מה מה בעצם ה אנחנו סיימנו את הספר הזה? כל שבת קוראים פרשה אחת בבית הכנסת וכשמגיעה שמחת תורה סיימנו מחזור שלם של כל החמישה חומשי תורה ומתחילים שוב מבראשית. הזדמנות נפלאה למי שעד היום לא היה מחובר שהתחיל להתחבר. גם מי שלא הולך לבית כנסת שיבוא וירקוד עם הספר תורה. זה כמו שש שאלו פעם אדם שאף פעם לא היה בבית כנסת וראו אותו רוקד עם ספר תורה שאלו אותו מה מה לך ולזה אתה בכלל לא התעסקת אז

הוא אמר כשאחי מתחתן אני לא שמחז אז האחים שלי פה רוקדים בספר תורה הם סיימו אני שמח בשמחתם זה גם משהו אבל צריך להיות החתן עצמו לא רק לשמוח בשמחות של האחרים והחתן עצמו זה כשאדם מתחיל בכל שבת מי שלא היה רגיל עד היום יש כאלה הולכים רק בליל שבת ושבת בבוקר ישנים עד 12 וחבל יקום ילך לבית הכנסת צת אפילו בתקופה הראשונה שיגיע ביחור יגיע באמצע הקריאה גם בסדר העיקר שיתחיל ללכת לבית הכנסת ו בעצם כשבכל שבת הוא קורא פרשה אחת מגיעה שמחת תורה הוא יכול לחבק את הספר תורה לנשק אותו לרקוד איתו סיימתי את הספר הזה שזה קניין גדול היום שמיני הצרת שבעצם הוא חג מהתורה הוא החג היחיד מהתורה שהוא ביום השמיני רוב החגים הם

שביעיות שבע שבועות תספור לך חג השבועות סוכות שבעה ימים פסח שבעה ימים שמיני עצרת הוא בעצם כמו התקרה שסוגרת את כל חגי השנה מתחילים מפסח זה החג הראשון בניסן שבו בעצם גובשנו להיות עם יצאנו ממצרים הגענו למעמד הר סיני קיבלנו ספר הדרכה ראש השנה הקדוש ברוך הוא דן את האדם כיפור מחילה וסליחה לפני שקיבלנו תורה אין על מה לדון את האדם ואין אין על מה מחילה סוכות חג של שמחה עצומה ואז מגיע שמיני עצרת שזה כבר שמונה זה מעל הטבע והמסר צריך לקחת מ מ מש מ שמיני הצרת שהוא שמחת תורה לכל השנה את החיבור של שני הדברים האלה האחד אנחנו מעל הטבע הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו שומר עלינו זמנים הכי מפחידים שעם ישראל ה נראה

לקראת השמדה מה שהתברר אחר כך אחר אחר הטוח בדרום שעם ישראל היה חס ושלום ממש אם לא ניסים גדולים יכלו למחוק את כל את כל היהודים בארץ ישראל חס ושלום רואים שהקדוש ברוך הוא מתוך ה החושך הוא נותן את האור הגדול ואת ההצלה הגדולה ולדעת שהשם אוהב אותנו צריכים להחזיר לו אהבה על אהבתו והשמחה בתורה עצמה שבעצם נשאל שאלה איפה יש בעולם עם שלוקח את ספר החוקים שלו ומנשק אותו ורוקד איתו פעם מישהו ראינו אמריקאי לוקח את ספר המיסים מנשק אותו אומר זה ספר נפלא ספר אנשים לא אוהבים חוקים אל תגיד לי מה לעשות ופה כל התורה היא ספר של חוקים כל פרט איך תתנהג ומה תעשה ומה לא תעשה מה פשר הדבר אם ספר תורה נופל כולם צמים כל מי

שנוכח שם כי יודעים זה ספר אלוקי שהוא נתן לנו הדרכה טובה ונפלאה שיהיה לנו טוב גם בעולם הזה וגם בעולם הבא וזו עוד סיבה לשמוח לזכור את המסר הזה לכל השנה

נשמח שמוראנו ראש הישיבה יברך את עם ישראל וצופי הידברות א לחג הסוכות ולקראת שמחת תורה שמתקרב

נאחל ונברך בשם כל רבני הישיבה ורבני הידברות שהשם יתן ברכה והצלחה לכל הצופים ולכל עם ישראל בכל מקום שהם שהשמחה הזו של החג תלווה את כולם את כל עם ישראל לכל השנה כולה שמחה אמיתית טהורה שמחה שבאה מהלבדו את השם בשמחה כל העבודת השם שהיא תהיה מתוך שמחה עם בריאות ושמירה והגנה לעם ישראל ולחיילי ישראל בכל מקום שהם שישובו כולם לבתיהם בריאים ושלמים ושנזכה לגאולה שלמה במהרה

אמן ואמן תודה רבה הרב מועדים לשמחה ישר כוח