"ממש כשעמדתי בפתח, התחילו יריות": נוית אדרי על הפיגוע ששינה את חייה

נשמעו דפיקות בדלת לקראת סוף הסעודה אני הייתי בדיוק במטבח וחזרתי לכיוון הסלון ממש כשעמדתי בפתח התחילו יריעות שלום וברכה נבית אדרי היקרה מה שלומך איזה כף שאת פה איתנו אמא חמישה ילדים עם פרדסחנה ברוך השם מייללת ומלווה נשים בתהליכי הרעיון ולידה כן וואו איזה זכות זכות זכות זכות להריח אותך פה בתוכנית שלי תודה גם לי ז זכות גדולה הזמנתם אותי ברוך השם זאת 10 שנים כבר מיילדת ברוך השם 10 שנים הטחות למציאות בלניאדו את עובדת ובתו קופה אחרונה שזה ארבע שנים כן א אנית מיילדת ברוך השם ועכשיו את מיילדת בבית איזה דבר מדהים זה כל כך מיוחד וא אני חייבת לציין שאני ממש התרגשתי לשמוע את העניין כן האמת שזה באמת מיוחד

וזה באמת גם מרגש וזאת הייתה דרך ארוכה ומאתגרת וברוך השם שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי ו להגיע למשהו שמאוד חיכיתי ואני מאוד רציתי אותו כל הזמן ומאוד מחוברת לזה זה מדהים תמיד רצית מילדת או שזה במהלך החיים פתאום התבשל לך הרצון הזה בנערות שלי אני באמת הייתי מאוד מחוברת למקום של הגוף והטבע והיו לי באמת כמה פעמים מחשבות על מיילדת זה ככה משהו שהלהיב אותי כאילו זה שזה מקצוע באמת כל כך עתיק ומצד שני כל כך נצחי גם כאילו מן אז אני מאוד התחברתי לזה אבל לא היה לי איזשהו משהו ככה ברור ובגיל 18 ב ש ממש זה כבר היה רציני אמא שלי פשוט אמרה לי נבית תהיי מיילדת ופשוט באותו רגע כבר היה לי פסיכומטרי שהספיק והכל הכל

מהרגע שהיא אמרה את זה הכל פשוט הלך חלק התקבלתי ללימודים התחלתי ללמוד אחר כך התחתנתי ילדתי תוך כדי הלימודים ו ותוך כדי גם כל הזמן חשבתי על מיילדות בית כי זה משהו שגם שמעתי עליו גם גדלתי עליו וגם בזה הקדוש ברוך הוא פשוט הראה לי כל הזמן סימנים בדרך ו הייתי צריכה רק להקשיב וברגע שהיה הרגע הנכון אז הוא הגיע וידעתי שהגיע הזמן איזה מדהים אז בואי תספר לנו בעצם מה ההבדל בין לידה ובית רפואה לידה בבית מה החווייה של האישה את חוית גם לידות כאלה וגם לידות כאלה ך מהחוויה שלך מהידע שלך מה שאת עוברת שאת מעבירה אנשים אחרות שאת עוברת איתם ביחד בוא תספר לי קצת על הדלים כן כל קודם כל חשוב לי להגיד שיש הרבה

ששואלים אם זה חוקי ודות בית בארץ הם חוקיות נכון שיש יש הרבה אתגרים אבל מי שיש לו רישיון בעצם לעסוק בילוד כמו מיילדת או רופא מיילד יכולים ליילד בבית מבחינת בטיחות יש המון מחקרים שבעצם עשו השוואות בין לידות בית חולין לבין לידות בבית בין נשים בריות בהריון בסיכון נמוך וארו שאין הבדל א בין מבחינת הבטיחות בתוצאות הלידה ובעצם כל הדבר הזה זה כל העניין של לידות בית בעיני זה בעצם היכולת של האישה לבחור קודם כל בעצם הלדת בית זה בעצם מבטא את את הבחירה שלה שהיא יודעת מה נכון למה טוב עבורה והיא יכולה לבחור אני כן רואה שקודם כל אני אגיד מהזווית שלי כמיילדת יש ליווי של האישה גם לאורך ההריון בלידה עצמה ואחרי

הלידה בעצם גם בשביל האישה יש מיילדת אחת שמלווה אותה לאורך כל התהליך הזה שזה בפני עצמו גם גם מחקרית הוכח כמפחית תכלוה וסיכונים והמון המון דברים ממרות ועניינים ופתאום רואים אנשים אחרים ווואי כן נכון הליווי הזה הוא לא רק רציף הוא גם יותר שלם זה לא רק טכני ורפואי אלא זה זה ליווי שהוא גם רגשי הוא יותר הוא נותן את כל ההיבטים יש ל לאישה ישה לא לבד יש לה למי לפנות ובעצם אנחנו עוברות בדרך גם יש לנו הכרות אישית אני יודעת מה היא צריכה מה היא זקוקה בלידה שלה ו חייבת לצן שעשית לי חשק גם לפני כן היה לי אבל עכשיו ה כבר לוות כן יש לך איזשהו סיפור מעניין כן אז קודם כל לידה זה לידה ויש ב בבית עדיין הש תקב יש

את הפחדים יש את הדברים שקורים הרבה פעמים שפוגשים שפגשתי גם אה בבית חולים וגם וגם א בבית א בבית כן יש א אני כן מרגישה שלפעמים יש איזשהו חיבור יותר באמת מקום לאישה ולמה שהיא מרגישה ולמה שהיא יודעת יש איזשהו מקום שהיא פחות שומעת מה צריך לעשות עכשיו אלא יותר נותנים לגוף שלה להוביל את התהליך א ממש בשבת האחרונה היייתה לידה של יולדת בבית ש הלידה התחילה בהדלקת ממש קצת אחרי הדלקת נרות כבר קראו לי והתחילו הציירים התחילו אחרי שהיא הדליקה נרות היא הייתה בבית והייתה אבירה כזאת של שבת בבית ואז בעצם היא חשבה שבלידה ה על הפלייליסט מוכן של מוזיקה שהיא רוצה בלידה ואז היא אמרה אוי שבת אני לא יכולה לשים את

המוזיקה למרות שלא נכנסנו בכלל לאסור ומותר פשוט מקשה מבעלה שיתחיל לשיר קבלת שבת וכלל הציירים היא העבירה בשירים של בשירי קבלת שבת וככל והיא פשוט שרה תוך כדי הציירים היא שרה ורק ראינו לפי העיניים שלה יותר היה אפשר לראות שיש עכשיו ציר או לא היא הייתה כל כך שקועה בזה וממש כשסיימנו היא הרגישה שממש הרגישה שהיא מתקדמת והיא לא צת אחר כך היא ילדה נביא ני אני רוצה לשאול אותך ככה שאלה מעניינת האם את בכלל במקצוע הזה של האבי חיים לעולם הוא קשור קשור בהקשר ישיר או עקיף למה שעברת בחיים שלך ואנחנו נכניס את הצופה בבית ככה כןכ למה שעברת כן אני אשתף שבאמת לפני 20 שנה ממש עכשיו בטו בשבט היה 20 שנה אה איבדנו את

אבא שלי בפיגוע שחדרו מחבלים לבית שלנו גרנו בגבעה ליד קרית ארבע חברון זה הייתה תקופה מאוד מאוד קשה היו המון פיגועים פיגועי ערי פיגועי התאבדות זה היה בעצם התקופה של המטיפה השנייה כן נכון כן בערב שבת טו בשבט פרשת בשלח לפני 20 שנה א היינו בבית כל המשפחה היו אצלנו גם שני בחורים שהם גרו איתנו בגבעה הגבעה היייתה ליד קרית ארבע חברון בת כמה את היית אני הייתי בת 11 וחצי א אני הבחורה וש אנחנו חמישה ילדים הקטן היה בן שנה וחצי א נשמעו דפיקות בדלת לקראת סוף הסעודה אני הייתי בדיוק במטבח וחזרתי לכיוון הסלון ממש כשעמדתי בפתח התחילו יריות א באופן ממש אינסטינקט שמיד ששמתי את היריות נשכבתי וזה גם משהו שני חושבת

שיציל את החיים שלי כי ממש איפה ששכבתי היו הרבה חורים של יריות בגלל שהייתי בפתח אז גם כל הסלון והפתח של הבית היו פרוסים לנגד עיני ראיתי את אבא שלי בתמונה שיש לי ממש בראש זה תמונה שאבא שלי עומד בפתח של הבית יש סביבו ממש עשן מלא עשן היריות כל הזמן שומת ירי ברקע ואז הסתכלתי לכיוון השולחן שבת וראיתי את אמא שלי מתחת לשולחן עם אח שלי ראיתי שהיא שם עם שני אחים שלי לא ראיתי את המחבל כאילו אני זוכרת רק את התמונה שאבא שלי אני לא ראיתי גם לא הסתכלתי היה זמן ארוך של ירי שאני כנראה שהוא לא היה מאוד ארוך אבל ככה זה זכור לי כש הפסיקו העריות אז אמא שלי ישר בדקה אותנו הוציאה אותנו מה מה כל אחד מאיפה שהוא היה ו

שאלה אם קרה לנו משהו כל אחד ואחד היא בדקה ואחותי פצעה היא אמרה כאילו היה לה כאב ברגל ואותנו עוד ארבעה כאילו אני ועוד שלושה אחים שלי היא פשוט לא ידעה עוד מה יהיה עדיין לא הגיעו כוחות הצלה והיא פשוט שמה אותנו בפינה של הסלון הסתירה אותנו מאחורי הספה והשאירה אותנו שם והלכה לאבא שלי יחד עם אחותי א זה התמונה השנייה שיש לי ממש כאילו שאני שאנחנו אני מחזיקה את אח שלי הקטן לידי שני האחים שלי ואני רואה את אמא שלי קוראת לאבא שלי הוא לא עונה לה אה היו איתנו בבית שני שני בחורים שגרו איתנו בגבעה והם בעצם מי שגם גם אבא שלי וגם הם מי ש נטרלו את המחבל שנכנס שדפק וכשהם יצאו החוצה גם היה עוד מחבל בחוץ שהם פצו

אותו והוא ברח הוא מת מצאו אותו מת לפנות בוקר הלנו יצאנו יצאנו מהבית הגיעו המון אנשים אלינו לא הודיעו לנו באופן רשמי שקרה מה מה קרה למרות שזה היה די ברור את הבנת את זה תו ילדה בת 11 וח שקרה משהו ור לאבא שלך זה היה לי מאוד במחשבות הבנתי את זה אבל לא אמרתי את זה לעצמי בצורה זה כאילו הבנתי אבל לא רציתי להבין עד הסוף אפילו שאלתי כאילו שאני אשמע איזשהיא תשובה אחרת אולי אבל א במוצאי שבת ישבנו והודיעו לנו באופן רשמי זהו זה זה כל הסיפור שהשבת הזאת זה מתחיל שמה הסיפור הזה בעצם נ מתחיל שמה זה בדיוק שמה זה רק מתחילת א משהו שמלווה אותך כל הזמן מכל רגע רגע דקה דקה א ככל שעובר הזמן זה לא אני לא לא חושבת על

הפיגוע אני לא חושבת על זה אני לא חיה את זה אני חושבת שמה שבאמת הוא חלק מהחיים זה החיסרון של אבא שלי זה יותר הפיגוע עצמו ברוך השם זה בעיקר הקושי זה ה להיות ב זה זה הרבה גם יצאתי מאוד בחווייה של נס ו זה היה מדהימה איך את בת 11 וח רגישה במצב כזה את זכרת את הרגשות שלך את זכת אפילו את קצת הימים שאחרי כי ילדה ברוך השם שהייתי ילדה כי יש אני חוש שכאילו יש איזשהו כוח של מאוד חזק של חיים לילדים והייתה לי אמונה מאוד תמימה גם שברגע שאבא שלי נרצח ידעתי שדחיית המתים תקרה כאילו ו קרה מאוד בקרוב הלוואי שהייתה לי את האמונה הזאתי היום כמו שהרגשתי אז זה היה משהו שממש אני זוכרת כילדה שהיה לי ברור שאבא שלי חוזר

זה כאילו ממש בצורה מאוד א חזקה איך המ יודעים מה הכאב הזה שמלווה אותך החיסרון הזה של אבא שלך 20 שנה אחרי למשך הזמן הזה עד שהגעת לאן שאת הגעת עכשיו אז באמת ככל שהזמן עובר אה אח חיסרון הוא פחות נוכח כלל הזמן בחיים ואני מרגישה שהוא פשוט הוא משנה את הצורה שלו כאילו פתאום היום אני בעיקר מרגישה את זה נגיד בחגים וגם אני וגם בחתונות שלנו לדוגמה ובשמחות בכלל בבריתות וזה שזה גם ממש באמת מרגישים את זה יותר אבל מצד שני דווקא בזמנים האלה הכי מרגישים את הנוכחות שלו של הנשמה שלו כן כי כן ממש מרגישים שהוא מגיע וזה בעצם אחד באמת אחת מהדרכים ש שמאוד עזרו לי גם להתמודד זה לזכור את הנצחיות של הנשמה בעצם אני

מרגישה שהוא מלווה אותי וגם וגם האמונה שהיא מאוד זה אני לא חושבת שבלי הקדוש ברוך הוא הייתי יכולה להתמודד עם זה וזה נותן גם הרבה בסוף אתה בסוף התחושה גם שאנחנו חלק מעם ישראל זה חלק מתהליך של אה של גאולה איך אמא שלכם הסבירה לכם את כל זה בכל צן הייתם ילדים ממש קטנים אני לא זוכרת שמישהו ישב להסביר לנו בצורה כאילו יותר מדי היינו ילדים וילדים צריכים לדבר איתם ו ילד מבין בעיקר אני מרגישה ש נתנו מקום לכאב שזה משהו שאני גם חושבת שהוא לא לפחד מזה ש שאתה מרגיש כל מיני דברים שקשה לך עכשיו אני גם מרגישה את זה זה ממש לוקח אותי ללידה הרבה פעמים רק הפחד מהכאב הוא מאוד מאוד עוצר ומכווץ ומשתק אבל לדע זה כואב

וזה בסדר שזה כואב צריך בעיקר להסכים להסכים לכאב הזה להיות ולהבין שהוא באמת כחלק מאיזשהו משהו שלהביא חיים לעולם הוא הוא כאב שהוא טוב אפילו באיזשהו מקום ואני כן הרבה פעמים פוגשת את זה ב בלידות זה מדהים שאחרי מה שעברת את בחרת בעצם מתעסק במשהו שהוא פשוט להביא חיים חדשים לעולם דפקת יכל במקום הזה של המוות של העבוד של ה כן למקום של לפרוץ מקום של לצמח מקום של להמשיך להתעסק עם החיים כן אני מרגישה שזה באמת משהו שהוא נותן לי המון המון כוח אבל אני חייבת לציין שאני גם הגעתי לזה לא רק כי כי לא חשבתי על זה המון זה כאילו באמת הקדוש ברוך הוא הוביל אותי לזה כדי שגם גם כדי שזה יתן לי כוח וגם שאני אוכל לתת את

הכוח שיש בי לנשים אני מרגישה שבסוף אחד מהדברים שאני הכי מרגישה ש ש שהוא חשוב זה זה החיבור הזה בין הגוף לנשמה יש לך איזשהו סיפור אני עצמי שיש הרב סיפורים איזשהו סיפור ככה שנחרט בליבך שאת זוכרת עם אבא שלך א יש המון ס סיפורים והדמות שלו כדמות קודם כל היא מלווה אותי שאחד מהדברים שאני מאוד לוקחת ממנו זה ה ללכת עם מה שאתה מאמין בו ואחד מהדברים האלה באמת שכל הזמן כילדים גם שמעתי זה זה לא לפחד כאילו אנחנו רק מהקדוש ברוך הוא אנחנו מפחדים וכאילו זה נתן לי כאילו שהשם תך אז אין לך ממה לפחד א וגם כשהייתי מתעוררת בלילות אבא שלי היה יושב ולומד תורה בלילה כי הוא היה איש מעשה ממש קודם כל הוא היה תמיד היה איתו

ספר אבל הוא היה לוקח אותנו גם לפעמים לגן שעשועים והוא היה לומד לא יאמן כמה ההתמדה שיכולה להיות לבן אדם כל כך צעיר שעושה עוד כל כך הרבה מסביב אה האנושיות הזאת יחד עם עם חיבור גם ל לרוחניות אני מרגישה שזה שזה משהו שאני ממש ממש מרגישה ש הלוואי שאני אחה אותו אבל כן שקיבלתי אותו יש לי את האפשרות לבחור הדמות מכל הסיפור שעברת מה המסר שהכי חשוב לך להעביר את צופות בבית קודם כל קודם כל כל דבר שאני אומרת לצופים אני לא יותר מאף אחד אני באמת מרגישה שאני שאני רוצה להגיד את זה גם לעצמי זה כד זמן לזכור ש שיש יש ריפוי ב ם הקדוש ברוך הוא לא יש גם אחרי דברים קשים יש א יש רפואה ו אין אישה שילדה שלא הרגישה איזשהו

רגע שזהו שהיא לא יכולה יותר שזה נראה שאיין מצב ש שהיא עוברת את זה ודווקא הרגע הזה זה הרגע שהוא הכי קרוב לסוף כשאישה אומרת לי אני לא יכולה אני יודעת ש שזה שהיא ממש קרובה ללידה ואני רוצה גם אז אז גם אני לוקחת את זה מאוד ל אלינו ולעם ישראל וזה חשוב לי שנזכור שגם אחרי דברים קשים גם שנראה לנו ש שהכל כאילו איך איך נצא מה אין פתרון למציאות הזאת אז זה חלק מתהליך וזה חלק ממשהו שבא להצמיח בנו כוחות למקום יותר יותר גבוה ויותר טוב באמת שנזכור שנזכור להיות ב חיבור הזה בינינו אחד הדברים שגם מאוד מאוד עוזרים ברגעים של קושי אני מרגישה שזה באמת ה הנוכחות במה שקורה עכשיו אם אני לוקחת את זה ללידה אז זה רק הציר

הזה עכשיו שיש שאישה עוברת להיות ממוקד בו ולראות איך איך איך עוברים אותו ו וגם משהו שהוא מאוד מאוד עוזר אז גם עכשיו נכון שגם עכשיו המציאות היא לא פשוטה ו אם אנחנו נחשוב על מה יהיה וזה רק הולך ונהיה יותר גרוע ו אז זה מאוד מייאש זה גם לא נכון לראות איך אני איך אני יכול לעשות יותר טוב במה במציאות עכשיו מה שיש עם הכוחות שיש לי עכשיו עם ה עם הכלים שיש לי עכשיו זה זה משהו שהוא מאוד משמעותי בעיניי וואו שנזכה ליישם את זה אמן אמן וואו נבית כל כך תודה רבה לך יואו אני פשוט א התרגשתי פה וואי וממש כל מה שעברה זה לקחת את הכאב שלך למקום של מצד אחד להביא חיים חדשים ולעזור לאנשים אחרים להביא חיים חדשים לעולם

ולהתעסק עם החיות והאנרגיה של ההולדה שזה משהו שהוא את חושב שכל לידה כזאת זה בזכות הנס שהיה אז זאת אומרת זה באמת לא ברור מאליו שאת חי ברוך השם ולא ברור מאליו שאת עוזרת לאנשים להמשיך להביא חיים חדשים לעולם לקחת את זה לתוך המקום ש למנף את זה גם למקום של כאב של עם ישראל וממנו להתעלות ולעזור זה באמת גם מת השם כאילו הכוחות האלה זה הבחירה היא באמת אצלנו אבל אני לא זה הקדוש ברוך הוא נותן את הכוח מדימה תודה תודה לך תודה על הכוח שנתת לנו נגענו בכאב אבל לא מתוך מקום של להישאב אליו ולהפוך מתוך מקום של לקחת את הכאב ובאמת להתעלות ממנו למקום של צמיחה אמן שנזכה ותודה רבה לך אני ממש מעריכה באמת אני מעריכה את

זה שהגעת לכאן אני יודעת שהלך קשה אני חס יודעת שהיה קשה לך לדבר על זה אני יודעת ולכן אני עוד יותר מעריכה את זה תודה תודה רב