"אמרתי לו 'עשיתי טעות. לא הייתי צריך לכתוב עליך ככה": מתי טוכפלד בריאיון אישי

שאשתי הייתה בהריון עם הבת הראשונה הרופאים אמרו לה שהיא צריכה לעשות הפלה בגלל חשש למחלה מאוד קשה היא מתקשרת אליי בוכה ברמה כזאת שהיא לא מצליחה לדבר אני עכשיו כותב לרבי תחכי התקשרתי לחבר חבד סיפרתי לו את כל הסיפור והבסיס שהיינו לא היה בית כנסת והייתי מניח תפילין באוהל אני רואה את אחד החבר'ה כזה מסתכל עליי אני אומר לו אתה רוצה הוא אומר לי כן למה לא תביא לידו היה אתה רוצה אחריו כן למה לא ואז הוא אומר לי תגיד אתה עושה שם מבצע תפילין אז אז אני אומר לו, האמת שכן, כאילו בלי לחשוב על זה. הוא אומר לי, בקריא לי, בזכות מבצע התפילין והפצת היהדות שעושה במקום שבו נמצא, רפואה שלמה לך, לרעייתך ולצאצעך מכף רגל ועד ראש.

וואו,

התשרתי לאשתי, תקשיבי טוב, אין יותר, אין שום דבר. מתניה חיים תוך פלד הידוע בכינויו מתי תוך פלד ראש הדסק הפוליטי של ערוץ 14 C14 א פרשן במעריב ומגיש ברדיו גלי ישראל. פספסתי משהו מקומו נוסף שאתה כותב בו. אמרתי את הכל.

אמרת את הכל.

מה שלומך?

ברוך השם.

איך אתה מרגיש?

מצוין. ברוך השם.

נתחיל רגע מהסוף. אתה חבדניק. שליח. שליח חבד שמתעסק בפוליטיקה. נראה כמו שני הדברים הכי לא הולכים יחד. קירוב ופוליטיקה

כן לכאורה א קודם כל א באמת התחלת מהסוף אבל אה א דווקא אתה יודע שבפוליטיקה אנחנו הרבה פעמים אה מתעסקים עם אנשים שאנחנו אומרים הם לא באמת אנשים רגילים זה פוליטיקאים זה לא אנשים זה לא אנשים אמיתיים הרבה פעמים ש א אני מדריך עיתונאים צעירים או חדשים אני אומר להם הם כולם רוצים להיות בפוליטיק רובם זה כאילו בכיר אבל אומר להם אל תתחילו שמה בשום אופן קודם כל תתעסקו עם בני אדם תהיו בבריאות תהיו בחינוך תהיו ברווחה תהיו באזורי ב ב במקומות האלה אל תהיו בפוליטי כי שמה זה לא בני אדם אבל האמת שזה כן הם כן בני אדם בסוף אז יש את הצד הפוליטי של האדם שזה העבודה שלו זה הביזנס שלו ולפעמים יש אנשים שהביזנס שלהם זה להילחם ביהדות, להילחם בתורה, להילחם בקדוש ברוך הוא כביכול. זה הביזנס שלהם.

אבל גם הם

הם בני אדם והם יהודים בעצמם.

זה אין ספק. אבל בן אדם לצורך העניין שהוא מהנדס שזה הביזנס שלו, כנראה כנראה שהעבודה לא משפיעה לו על ה על הנפש שלו. הוא מהנדס, הוא עובד בחברה כזאת ואחרת, מסיים את העבודה, חוזר הביתה, דף יומי, שיעור, לא משנה מה. משהו בפוליטיקה ובאינטריגות ובתחים ובחישוב של מה זה אומר עליי מה הופך גם את הנפש לבאמית זה זה הופך אותך א אני לא מדבר על כולם אני מדבר על הסכנה ש יכולה להיות בדבר הזה אני אישית א פגשתי לא פעם פוליטיקאים ש זה פשוט יצור אחר בין בין הבן אדם שאני מכיר לבין מה הוא מתכנן והאינטריגות ומה אני אומר זה באותו בן בן אדם

בדיוק אה אני חושב שבדיוק נגעת לנקודה זאת אומרת שהרבה פעמים פוליטיקאים הותים על עצמם המון המון שכבות לפעמים הדרמה שהם בעצמם כבר לא מכירים את עצמם הם כבר לא יודעים מי הם כי הם כבר בתוך הדבר הזה בתוך העולם הזה והדבר הזה מקיף אותם במפלגה שלהם במפלגה היריבה בתקשורת בכל המקומות שהם נמצאים

הם כבר הדמות יותר מה

בדיוק הם כבר הם כבר איבדו באמת את עצמם הם לא יודעים מי הם ופה נכנסת השליחות כי אנחנו כן יודעים מי הם אנחנו יודעים מי הם כי האדמור הזקן כבר גילה לנו לפני כמעט 300 שנה מהם הם חלק אלוקה ממעל ממש וצריך רק לקלף את הקליפות האלה לפעמים זה בשבירה לפעמים זה בשבירה אני יכול לספר לך גם על דברים שקראו בשבירה ולפעמים זה בגירוד עדין של פני השטח אבל בסוף הנקודה היא שם

דוגמה לפוליטיקה שת אתה לך דוגמה יש פוליטיקאית מהשמאלה המאוד מאוד א חזק

אה יש עדיין שמאל

כן יש שמאל מאוד חזק והיא גם כנראה תהיה בכנסת הבאה

אוקיי

א היא הייתה בכנסת והיא כנראה תחזור אחרי הפריימריז בדמוקרטים

צמצמת לנו את האופציות לשלוש כאלה בסדר

כן אז היא תחזור כנראה והיא אה היא הייתה חברת כנסת וכשהיא הייתה אז אנחנו עושים כל שנה אנחנו באים ועושים מסיבות חנוכה לחברי כנסת כלומר ברגע שהמשכן א בימי חנוכה המליה נסג נסגרת מוקדם כדי שמי שרוצה להדליק נרות חנוכה בבית ילך נסגר בארבע משהו כזה ואז ואז בעצם אנחנו באים א כי מי שנשאר בבניין זה

אנחנו זה לא הדמות הפוליטית שלך זה הדמות החבדניקית שלך

הדמות החבדניקית שלי אנחנו באים לשעה אין הרבה הפרדה אני תכף א זה אבל אבל אנחנו אני לא מדבר עליי בלשון רבים אלא באמת אני מביא איתי צוות אה ואנחנו פשוט פושטים על הבניין עם סופגניות וחנוקיות יות לכל מי שנשאר בדרך כלל זה אנשים זה חבר'ה לא דתיים שנשארים בשעות האלה ואז אנחנו נכנסים ללשקת אותה חברת כנסת דופקים בדלת ומיד כשפותחים אנחנו ישר מסתערים פנימה בלי בחנוכה לא שואלים שאלות א אם אפשר להיכנס אפשר להפריע אפשר להפריע ואפשר להיכנס נכנסים ומתחילים ישר בשירים ומחלקים מסוגליות לכל הצוות ורואים ישר את ה את האור בעיניים של כולם וואז היא מדליקה את נראות חנוכה אנחנו מכבדים אותה להדליק את הנרות חנוכה בחלון

אה הביאו את מברכת א שעשה ניסים לאבותינו ולאימותנו אז תבין את הראש כי אין את הכיוון של הגברת א ואז קצת מדברים מתחילים לשבת לדבר ואז היא מסתכלת על אומרת אתם חבדניקים אתם יודעים שיש לי דולר מהרבי ואז עכשיו לי בראש היה מה זה ד מה זאת אומרת שיש לה דולר ש במהלך השנים מישהו נתן לה כאילו מישהו לא יודע מה זה הגיע הגיע הגיעה אליה. אז אמרתי לה, "מה מה? מה זאת אומרת? מי מי נתן לך?" ואז היא אומרת, "הרבי נתן לי." אני אומר לה, אתה היית אצל הרבי? אומרת לי, "כן." ואז ה ואז היא מספרת לי, היא אומרת, "הינו שלוש חברות סטודנטיות, נסענו לטיול בניו יורק ואז אחת החברות אמרה, היום ראשון הרבי מלובביץ' בברוקלין הוא מחלק

דולרים. זה היה בשנת 90. הרבי מלובביץ' מחלק דולרים והזרמנו איתה. הלכנו לשם ואז היא מספרת עמדנו שעתיים בתור ואז כשהגיע התור שלנו אז אנחנו עובדים מול רבי ואז היא ככה עושה את התנועה של ה שהרבי נותן את הדולר ופתאום היא מתחילה לבכות

בחדר שלה היא מתחילה לבכות לעיניה לעינינו

ש מספרת את זה לעינינו לעיני היועצות שלה וזה פתאום היא התחילה לבכות ככה ומנגב את הדמעות וזה ואוקיי ואתה יודע נתנו לה את את הספייס וכולי ממשיכים בשיחה. פתאום היא אומרת אחרי שתי דקות היא אומרת כמה שהבאתי את חנוכה וזה וזה אבל אל תתרו אני אתאיסטית. ככה היא אמרה אני אתאיסטית. אז עכשיו קפץ לי החבדניק ואמרתי לה אני רוצה לשאול אותך שאלה. לפני שתי דקות סיפרת לנו

על סיפור שקרה לפני 30 יותר שנה שקיבלת מרב קשיש. ככה אמרתי לה. קיבלת מרב קשיש א דולר ופתאום שאת מספרת את זה כולנו פה ראינו איך את מתחילה לבכות את יכולה להסביר את זה אז היא אמרה לא יודעת פתאום התרגשתי אמרתי לה את יודעת יש לי פה דולר בכיס אם עכשיו אני אתן לך דולר את תתרגשי גם היא אומרת לי לא נראה לי אז אמרתי לה אז מה גרם לך פתאום להיזכר בזה ו וככה אז לא נתתי להנות עניתי אמרתי לה תקשיבי את יכולה להגיד אני אתאיסטית אני לא מאמינה אני לא זה עזבי בסדר אבל האדמור הזקן אמר שלכל יהודי יש נשמה אלוקית. וכשהרבי מלובביץ' לפני 30 שנה הסתכל לך בעיניים ונתן לך את הדולר, הוא לא הסתכל לך בעיניים על הצבע שלהם, על

האף הפפיים, על הישונים. הוא חדר, המבט שלו חדר לתוך הנשמה האלוקית הזאת שנמצאת אצלך בראש. והוא ראה אותה. ואת פתאום שאנכרת במבט הזה אז פתאום הנשמה הזאת אצלך מתעוררת. וזה מה שראינו. זו ההתרגשות ש שק זה מה שקרה לך למר ש נתניהו סיפר כמה פעמים שהיה לו מבט חודר המבט החודר כי הרבי לא מסתכל בעיניים הוא מסתכל למה שמעבר מעבר לעיניים האדמור הזקן הרי מגלה שמקום משכנה של הנפש האלוקית הוא בראש הוא במוח ודרך העיניים רואים אותה אני לא יודע לראות אותה אבל הרבי יודע לראות אותה אה אבל

למה אתה קורא לסיפור הזה שבירה זה נשמע הכי הדין שיש למה זה שבירה

נכון אבל כי היה שמה אתה יודע כי היה שמה עניין של בכי והיה שמה פתאום א לא אני גרמתי לזה היא סיפרה אבל היה פה אבל היה פה אה היה פה עניין כזה של אתה יודע ולפעמים אני יכול לספר לך על עוד חבר כנסת מהשמאל שהוא כבר לא לא בכנסת הזמין אותי להיכנס אליו ללשקה בכנסת אמיר פרץ הוא היה איזה שבראש מפלגת העבודה והוא אה פגישה של של אתה יודע כתב פוליטי וזה אז הייתי בישראל היום הוא אמר לי שהוא רוצה שאני אראה את הנאום שלו שהוא נסע לפני כמה ימים בבעידת השלום של עיתון הארץ ושמה הוא מדבר על חלוקת ירושלים צריך לבסור את יהודה ושמרון צריך זה לא שלנו ממש ככה ככה הוא דיבר ואני מה זה נכנסתי בו אמרתי לו שערבים יודעים יותר

טוב שירושלים שלנו יודעים בזה מצוין והדבר הבא שקרה זה שנכנסה מזכירה לתת לנו מים באמצע הפגישה לשתות מים עם מגש כזה קטן עם שתי כוסות ואז אני לוקח והוא לוקח ואז הוא מסתכל עליי אחרי שקיבל בראש ואז הוא פתאום שם יד על הראש ברוך אתה מנג מך עולם שהכל נהיה מדברו ככה אני אומר לו אמן אני אומר לו מה קרה מה זה אז הוא אומר לי לא יודע פתאום הרגשתי לברך אבל אתה יודע כי הסיפור הזה איך שאמרת אמיר פרץ בסוף בן אדם סדרות מהפריפריה מזרחי סתם קוריוז קטן הוא מהישוב של אבא שלי במרוקו מב'ד. סבתא שלי הניקה אותו.

אמא שלו סבתא שלי הניקה אותו. אני זוכר את הסיפורים האלה. כמה אוכר יהדות הוא יכול להיות. הוא יכול לחשוב שמדינית זה נכון. הוא יכול קצת להתרחק אבל פחות ראית אצל דות המזרח כפירה קשה.

נכון. השאלה אם יצא לך לראות בתוך החיבורים שאתה מנסה לעשות בפוליטיקה אנשים שבאמת לא רצו לשמוע שום דבר על יהדות, כלום.

כן. אה, אילן גילון עליו השלום. אה, חבר כנסת ממרץ, אשכנזי,

כן,

לאדת מזרח. א אדם שבאמת היהדות הייתה ממש לא חלק מהסדר יום שלו למרות שהוא גר באשדוד אבל הוא לא גדל באשדוד א והיה לי פעם אחת ראיון איתו שבעיתון סגרו ראיון בישראל היום ונסעתי אליו זה היה ממש ערב חג סוכות ונסעתי אליו איך שאני יוצא מפה מירושלים לאשדוד אני אומר רגע מה אני נוסע היה בידיים ריקות. מה אתה גולם? חזרתי חזרה, נכנסתי לאחד הבתי כנסת פה שמוכרים מארבעת המינים. קניתי ארבעת המינים ונסעתי אליו לאשדוד. הוא מקבל אותי בקולנועית שלו,

נכון?

מקבל אותי, מקבל את פניי ליד הבית שלו. ואז הוא רואה שאני מאוטו, אני מוציא את התיק עם המחשב, מוציא את הזה ואז אני מוציא את ארבעת המינים. עכשיו הוא חשב זה שלי ואני לא רוצה שיתייבשו באוטו. אז הוא אמר לי, "בוא תכניס את זה, תכניס את זה הביתה, אני אשים, אני אביא לך כלי עם מים שלא יתייבש." אמרתי לו אילן זה הבאתי לך אז הוא מסתכל אומר לי מה אמרתי לו הבאתי לך עוד יומיים חג סוכות שיהיה לך ארבעת המינים הוא מסתכל ככה תופס אותי הוא היה אלונואית קטן אז הוא תופס אותי עם הגופה שלי מוריד אותי נותן לי נשיקה על הלחי ואומר לי השנה נבנה סוכה בזכותך ככה הוא אמר לי ואז א זה וזה מה שהיה בסוף אני רוצה להגיד לך שאחר כך

אה אה אה בחנוכה שלחתי לו חנוקיה הביתה הוא הדליק והוא צילם לאיך הוא מדליק את הנרות חנוכה עם המשפחה הוא לא עשה את זה הם לא היו עושים את זה

מה הסיפור מה הם צריכים יהודי שיביא להם את זה עד פתח הדלת זה לא הסיפור

זה לא הסיפור

אז מה הסיפור מאיפה מגיעה

ההתנגדות הכל כך בוטה על הבמה על הפודיום כנגד דתיים שלא לדבר על אמירות כמו משיכיסטים וקיצוניים והזויים מאיפה איך זה יושב באותו בן אדם.

אני חושב שזה פשוט מגיע מפחד. אנשים שלא למדו או שלמדו ויש להם איזה טראומה כי לא לימדו אותם טוב. וזה יושב על הרבה דברים אבל א אתה רואה את ה

היו כאלה שדחו את הקירוב שלך שם הוא חדי רוצה.

אה תראה בסוף זה חלק מהם ממש. האדמור הזקן הוסיף את המילה ממש. חלק לא קם ממעל ממש

וואי אפשר התחייה לא יכולה התחיה יכולה רק למי שלא מכיר אם המפגש הוא לרגע אני יכול לעמוד פה בצומת ניות עם דוכן תפילין ולחטוף צעקות כן וחוטפים צעקות באים אנשים אה שכונה חילונית מה אתם עושים פה וזה וזה אבל בשנייה שמתחיל להיות איזשהו באיזשהיא שיחה איזשהו דבר כאילו לפעמים הכי קטן פתאום פתאום זה משתחרר פתאום כאילו אנשים באים עם מטענים במיוחד היום שיש את העניין של הגיוס משתמת וזה תראה את התגובות למשל של התורים שלי במעריב א כל כתבה 1000 אל 1000 קללות הכל ממש 1000 תגובות הכל קללות

א' שעשית שירות בשריון וזה אבל לא משנה

כן אבל לא משנה הם לא יודעים משתמת וזה וזה וזה

וו ברגע שאתה מצליח להגיע לזה וזה החוכמה להצליח להגיע למגע לחתור למגע

ויש מתחים בתפקיד הזה לפעמים אתה אומר אני רוצה לחסוף את הסקופ הזה על האיש על הפוליטיקאי הזה ככתב פוליטי בסוף מזה אתה ניזון מלהביא את הידיעה הראשונה מלחסוף איתה לצאת איתה הראשון לבין אתה אומר רגע אבל יש לי גם ריבונו של עולם יש לי מוסר יהודי זה רכילות זה הוצאת א א לשון הרע כמה קיים המתח הזה בין התפקיד הפוליטי שלך כעיתונאי לבין ההיות אותך בן אדם יהודי שומר תורה ומצוות

לא קיים לא קיים כי הכל זה אלוקות הכל זה הקדוש ברוך הוא הפרנסה עם הקדוש ברוך הוא וכל מה שאתה עושה זה בכל צד ומקום שאתה הולך זה שליחות בכל דבר והאנשים אתה אומר כאילו אולי זה לשון הרע או דברים כאלה זה לא ממש זה לא לשון הרע אני לא רואה בזה לכתוב לתקוף פוליטיקאי למשל א ההפרדה היא מאוד ברורה על הדעות שלו על ה על הדברים שהוא אומר על הדברים שהוא שהוא עושה דברים שהוא מבצע על דברים שהוא עושה שהם א בגדר פיקוח נפש שמסוכנים זה לא רכילות זה הרבי מכנה את הפוליטיקאים חברי כנסת ושרים הוא אומר אלא אנשים שיש להם השפעה על כמה וכמה מיליוני יהודים מדרים בארץ הקודש עכשיו כשבן אדם עושה דברים מסוכנים צריך להטריע בפני

הדברים המסוכנים האלה אני רוצה להגיד לך למשל נפתלי בנט היחסים שלנו ידעו א עליות ומורדות בלפי תקופות לפי כל מיני דברים. וכשהוא היה ראש הממשלה בתוך גניבה ומעשה נוכלות כזה אז הייתי נגדו בכל הכוח. הייתי אז בישראל היום והייתי נגדו בממש ב בכל הכוח על על המעשה הנבזה הזה, על הממשלה הנבזית שהוא הקים והמסוכנת. א אבל אנחנו מכירים אנחנו מכירים שנים ושלחו אותי מטעם העיתון לנסיעת ראש הממשלה לייצר את האום

בזמן שהוא ראש המ

בזמן שהוא ראש הממשלה והוא נסע את את הנאום וזה היה בזמן סוכות הרבה פעמים זה יוצא לא הרבה פעמים מדי פעם זה יוצא באמצע החול המועד בשבילי זה הזדמנות מצויינת כי זה טרמפ לרבי אני בשמחת הורה אצל הרבי אז א בסוכות אני מגיע על טיסת ראש הממשלה אני מגיע לזה וואני מגיע ביום ממש בערב חג אה הוא היה איזה כנס של ראש הממשלה עם הקהילה היהודית ואני מגיע לשמה עם ארבעת המינים לעיתונאים לכל מי שסדר ש זה חק סוכות כן שיתלו לולב זה מבצע שהרבי החיז עליו מבצע מבצע לולב ואז ראש הממשלה בנט יורד שהוא יורד מהבמה אז הוא עובר ככה בין כל הקהל וכולם כולם לוחצים לו ידיים וזה וזה וזה ואז הוא רואה אותי אומר לי אה תכפה אתה יודע

בכזה ב תוחפה מה שלומך ואני אומר לו אדוני ראש הממשלה אני מנחש שהצוות שלך לא דאג לך לאושנות היום אושן הרבא צריך לחוות ערבות אז הבאתי לך ואז הוא אומר לי מה מה אתה רציני אמרתי לו כן ואז אני שולף סט של ערבות זה היה על הבוקר אני שהוא גם אפילו לא התפלל עדיין אז אמרתי שיהיה לך לחוות ערבות בזה. וואו אומר לי וואי כל הכבוד לך ואני מדבר איתך שאני והוא ככה בעיתון ובזה אבל הוא יהודי עדיין הוא צריך לחפות הרב עוד באשען הרב אין קשר

כמה אתה מצליח להפריד בין ה כעס על הדעות א לבן אדם

אין לי כעס על הדעות אין לי כעס על הדעות

על המחלוקת על הדעות

לא אין לי כעס זה לא לא מגיע למוציות זה פשוט הוא הוא עכשיו רואה את השליחות שלו מה שהוא מאמין מה שהוא חושב שזה נכון נכון שצריך לחלק את ירושלים והתפקיד שלי זה להטריע

אתה אומר לצורך לא בנת בנת

לא כן אני מדבר סתם על בן אדם

לא ש

לא להטריע להטריע על אמרתי פעם ל יצא לי לכמה אבל אמרתי לליאיר לפיד ולאיזנקו ש שנפגש איתם אני אמרתי להם אמרתי להם אה תשמע אחרי נגיד אחרי פגישה של איזה שעה אה מה היינו יכולים באמת א כאילו להסתדר, להיות חברים אה לא יודע אם אמרתי חברים אבל אנחנו נסתדר לשבת הרבה ביחד וזה אבל השליחות שלי התפקיד שלי זה להטריע בפני הסכנה שבדעות שלך ואני אילחם בהם אני אומר להם את זה בפנים אני אומר להם אני אלחם בדעות שלך וזה מסוכנות זה סכנה זה סכנה זה הרבי אומר זה פיקוח נפש הדברים האלה

היו דברים שהתחרטת עליהם שאמרת זה לא מתאים לבן אדם שהחליט לשמור תורה ומצוות

אה אה היו היו מעט ואני חושב שבכולם א התנצלתי.

זאת אומרת שאתה לעשות תשובה על הדבר הזה. כן כן היה נגיד היה בן אדם ש ממש נחלכתי עליו כי זה היה בתוך איזה מלחמה פוליטית ספוכה בתוך לשקת ראש הממשלה עליו ועד על הבן אדם לא על הדעות שלו כן על משהו שהוא עשה ו לא היה פה עניין של דעות כי זה כי זה בצוות אלקת ראש הממשלה זה לא היה פה איזה נושא פוליטי או מדיני משהו אישי לגמרי אה ואני לקחתי צעד במלחמה הזאת וואחרי זה פגשתי אותו באחת הנסיעות של ראש הממשלה לחול אז בדרך כלל בחול כזה לא יודע יש איזה אווירה אחרת אז הדברים נפתחים כמו לוחמים בעזה זה לא בקלחת של הארץ

כן בדיוק ואז ניגשתי אליו והתנצלתי מעומק הלב אמרתי לו אני עשיתי טעות לא הייתי צריך לחלו עליך ככה אני ממש מתנצל

אתגרים אתגרים גדולים בסוף זה תפקיד שכל יום יש לך את הניסיון הזה כאילו לדייק כל הזמן

אבל ברוך ש זה לא קרה באמת לא קרה הרבה כי באמת כי באמת אני מדבר על ה על הדעות של האנשים והאמת שחלקם הגדול אני באמת באמת ברמה ש מאוד מחבב אני אני מחבב את יאיר לפיד אני מחבב את אייזלקוט אני אני מחבב את האנשים האלה אין לי אין באמת אני לא ברמה כאילו של האנושית הזה כמו שיש לי חבר כמו שיש לי חברים טובים חברי ילדות וכולי שהם שהם יכולים להיות שמאלניים ויכולים להיות אתאיסטים ויכולים להיות הכל ואני חבר שלהם כי אני חבר שלהם כי גדלנו יחד כי אנחנו חברים אז אותו דבר, אבל להם יש את התוספת הזאת שיש להם השפעה על כמה וכמה מיליוני יהודים הגרים בארץ הקודש.

אז נגעת בחברי ילדות שלך ששונים ממך, נגעת בזה גם שתוך כדי שחייך כעיתונאי הפכת ונהית א דתי וחבדניק? גדלת אומנם בבית דתי אבל לא היית חבדניק. איפה מתחיל השיח הזה מול חבד? זה לא הבית שגדלת בו כעמו

לא למרות שאבא שלי היה אצל הרבי וקיבל דולר מהרבי אני חושב אפילו פעמיים אבל זה לא היה לא משהו שדיברו על זה לא זה קרה פשוט ולא אה ובשכונה שגרנו בגבעתיים לא היה בית חבד היום כבר יש אז שגדלנו שם לא היה ולא הכרתי פשוט לא הכרתי לא הכרתי את התורה של חבד ולא את הרבי של חבד ולא את חבד ולא ידעתי שום דבר לא חיפשתי זה היה לי טוב מאוד איפה שאני לא חיפשתי שום דבר והכל התהפך בנסיעה אחת לניו יורק תמימה בשנת 2001 שאני הגעתי לשם בחופשת סימסטר אמרתי אני קצת אמצא עבודה יעבוד כדי לממן את לא כדי להרוויח כסף כדי לממן את הנסיעה הייתי באמצע הלימודים באריאל למד למדתי במכללת אריאל ו ואז א בשמה בנסיעה הזאת אז בדיוק היה

11 בספטמבר וכל העיר חרבה, אין טלפונים, אין תחבורה ציבורית, רחובות ריקים לגמרי. הבנתי שעבודה אני כבר לא אמצא בתקופה הזאת. אה אז התחלתי סתם להתגלגל באוסטלים וכאלה א עד שהתייצב. ושמה בתוך כל הסיפור הזה פתאום הרבי הושיט ליד בדמות בחור חבדניק שעשה הוא ועוד שני חברים עשו סעודות שבת לישראלים באפר וסטסייד במטן באחד מהבתי חבד שמה והתחלתי לבוא לשם סעודות שבת ולפני זה כמובן קבלת שבת ותפילה והיה סעודות שבת והיה כיף היה אוירח היה אווירחת טובה והיה ממש כיף ודבר אחד מאוד הפריע לי בחבר'ה האלה כי זה היה בשנת 2001 והם אמרו שהרבי שאני ידעתי שנפטר ב-94 הוא חי ושהוא המשיח אז ניסיתי להתווכח איתם וזה מה מה אני לא

ידעתי שיש בכלל אנשים שמאמינים בדבר כזה אה זה היה חדש לי ואחרי השוק כאילו שיש אז התחלתי לנסות להתווכח א אין לי אין אין טעם בכלל טוב וככה זה אבל אמרתי חוץ מזה סבבה אבל חוץ מזה באמת היו אחלה ובולפני יום כיפור הם אמרו לי אולי תבוא ל70 איתנו כי אנחנו לא נבוא לפה אין פה סעודה וזה אז יש פה את הבית חבד של האמריקאים של הקהילה שגרה פה אבל אם אתה רוצה אתה יכול לבוא איתנו לסבסמתי אמרתי אלי מה זה סבסמתי אמרו לי זה הבית של הרבי זה ה זה המקום שבו א באים על אלפי אנשים מכל העולם לחגים וזה א מה ואיפה אנישן ואיפה אני זה אל תדאג לדאג לך וזה אל תדאג הזה עלה לי בוקר מאוד גדול אם הייתי יודע איפה דחפו אותי, לא יודע אם הייתי בא, אבל בכל מקרה אני מגיע לשם ופתאום אלפי אנשים, 10,000 איש, יואו כיפור. אה,

שמרת אז כיפור?

כן, אבל אני הייתי בהלם של שא יהיה לי איפה לשבת. אחרי זה גם ראיתי שגם לעמוד לא יהיה לי איפה. אמרתי, איך לאן באתי? לאן הביאו אותי לפה? מה הם נורמלים? ומפוצץ אנשים כאילו ואז א נדמה לי שזה היה אבינו מלכנו אני מנגינה שלא הכרתי של חבד ואני זוכר את עצמי פתאום בשיתוק כאילו זה חוויה שבחיים לא לא הרגשתי כזה דבר

אז אתה רווק

כן וזה היה מטורף כאילו תפס אותי על הדבר הזה אז החלטתי להישאר קודם כל להישאר ואז אני פתאום רואה 10,000 בשועקים כי אדונינו מורנו ורבנו מלך משיח לעולם ועד זה פה 10,000 איש בכל מכל העולם מה הולך פה כאילו מה מה מה מה מה האירוע הזה מה מה מה קורה מה נסגר פה עם האנשים וחזרתי לשמה בשמחת תורה ועשינו תהלוכה הרבי אמר שצריך לעשות תהלוכה עשינו תהלוכה בטיים סקר ריקודים וישראלים פתאום באים מצטרפים אלינו קלטתי איתי איזה כוח יש לדבר הזה של התהלוכה הזאתי וחזרתי לארץ מטולטל מכל הנסיעה הזאת תחשוב אתה אומים ה-1 בספטמבר ואז ואז פתאום הרבי ואז פתאום אני חוזר הלימודים מאוד מעט מתחילים אחרי החגים ואני מה זה מה עברתי מה מה קורה מה זה והתחלתי ללמוד על חבד עכשיו לא היה לי את מי לישון לא היה לי בן אדם

בתוך רצון אולי להיות שם או רק ללמוד עליהם כתופעה

לא לדעת מה זה מה זה הדבר הזה שלא ידעתי עליו כלום לא ידעתי עליו כלום ורק שמעתי רק שמעתי בשמה בטישרי היום אנחנו אני יודע שקוראים לזה טישרי אצל הרבי שמלא מלא מלא סיפורים על הרבי מלא שהוא ככה ועשה ככה וזה וא ואגרות קודש וכל הדברים האלה ואז התחלתי ללמוד באינטרנט לבד לקרוא שיחות לראות כיטי וידאו ברוך השם שחבד היו מתכוים אינטרנט של 2001 זה לא אינטרנט של היום

לא היה גוגל

היה יהו אני יודע מה היה כן היה דברים בסיסיים אבל ברוך השם חבד תמיד היו מתקדמים טכנולוגית בדיוק וככה אני מתחיל לראות דברים וזה ואני זוכר אומר את הרגע שממש אמצע הלילה שכל מה שאמרתי לעצמי הם גדלו על הברכם של הרבי הרבי בשבילהם היה הדמות הנארצת הזה הממש הכל הוא היה בשבילם האבא שלהם האמא שלהם המורה שלהם ואז פתאום לקחו להם אותו והם כבר אמרו משיח וזה אני זוכר את העיקרנו לביאת המשיח אני הייתי נער א די בוגר שהפרסומות האלה היו

נכון אתה רווק אז אתה אפילו לא יודע להעיד על עצמך שאתה מתחיל תהליך שלך איך איך אשתך שגם היא לא חבדניקית לימים היא אשתך ולימים שניכם חבדניקים מתחברת לסיפור הזה

לאשתי היה קצת יותר רקע בחבד היא לא הייתה חבדניקית וההורים שלה לא חבדניקים אבל חלק מהאחים של אמא שלה חבדניקים אז יש לה דודים חבדניקים קצת יותר הכירה ממני אבל גם לא לא ממש ובעצם החוויה החבדית הראשונה שלנו כזוג והעניין של החתונה הלך ודכל זמן התעכה והיה ברקע והיה אבל היה התלפטויות ולא ידענו ויה ייסורים היה ייסורים

הייתם אז דתיים שניכם

היינו דתיים שתקבת

שער שבת אה שנה שנה פלוס וכל הנושא של חתונה התחיל לעלות על השולחן אבל לא לא נסגר לא היו קשיים בהחלטה לפה ולפה

מניעות

מניעות כן קורה ואז החלטתי בפעם הראשונה בחיים שלי לכתוב לרבי באגרות קודש שזה טקס אתה לוקח את אגרות הקודש של הרבי שזה התכתבויות שלו עם כל מיני שאלות ותשובותכ

מכניסים פתק עם שאלה סוגרים איפה שפותח פותח

בדיוק

נכון הבנתי את הטקס

נכון הרבי מדבר על זה שבהשגחה פרטית הקדוש ברוך הוא מכוון את שהתשובה תהיה במה שהעיניים שלך נחות עליו

א אז כתבתי לרבי עכשיו הלי גם מניעה לכתוב לרבי כי אמרתי אני לא יודע אם אני מאמין בזה כאילו מה לי ולדברים האלה זה לא היה חלק בעולם שלי ולכן גם לא כתבתי בהתחלה כי אמרתי דבר אחד בטוח אם אני כותב אז אני מצייט אתה לא בטוח אל תכתוב אז לא כתבתי אבל שהייסורים הלכו וגברו וההתלבטויות הלכו ונהיו יותר ויותר קשים קשות אז אה החלטתי ברגע אחד אני עכשיו כותב לרבי כתבתי לרבי והתשובה הייתה לרגל חתונתו מזל טוב מזל טוב שיהיה בניין מכתב שהוא ענה למישהו לכבוד החתונה

בדיוק וישר אוקיי מה מה יותר ברור מזה ביסרתי לה שאנחנו מתחתנים על פי הוראת הרבי וכשניכם לא חבדניקים

לא חבדניקים וחתונה לא הייתה חבדית דבר אחד שהיא אשתי אני לא ידעתי אשתי ידעה שבחופה מסתובבים ועושים את הניגון של ארבע בבות ד' בבות של האדמור הזקן

אז זה היה אה ביקשנו מהתזמורת לעשות קצת ניגוני חבד כי זה מחווה כזאת אבל לא זהו אבל לא חתונה חבדית והחיים שלנו גם אחר כך לא היו חבנים היה לנו טלוויזיה אתה מתחיל אתה מתחיל כעיתונאי לא חוב

כן כן כן אה בשנה הראשונה אפילו אפילו לא עבדתי בשנה הראשונה של החתונה חיפשתי אז וכולי אחרי זה הגעתי לכלי קי לביתו

כן בדיוק אחרי זה כל חי פתחו מחלקת חדשות השתלפתי שם זה בעצם העבודה שמה התחלתי

איפה ה הקנץ'

אה א הפעם אני חושב שאולי בפעם השנייה שכתבתי לרבי זה היה בערך שנה אחר כך שאשתי הייתה בהריון עם הבת הראשונה והרופאים אמרו לה שהיא צריכה לעשות הפלה בגלל חשש למחלה מאוד קשה

וואו

וממש השתמשו בביטויים א שהיא אמרה מה פתאום הפלה מה פתאום וזה אז א אז אמרו אז הרופאה אמרה לה טוב אז תשי בהשלכות של אה לגדל א תינוק חולה כי ילד חולה כל החיים ממש ביטויים כאלה ואני הייתי במילוים באותו זמן והיא מתקשרת אליי בוכה ברמה כזאת שהיא לא מצליחה לדבר היא לא מצליחה לדבר אמר לה מה קרה מה קרה ואז היא מספרת לי עכשיו זה והיא מספרת לי ואני מבין שעכשיו אמרו לה שתוצאות זה צריך ככה וככה וזה ואני ואז עולה לי נכתוב לרבי עכשיו תחשוב זה לא היה אצלנו אז בסיסטם כן זה לא היה זה היה פעם חודש כתבתי והראשונה והיחידה זה היה על החתונה לשנה קודם או יותר ואז א ואז אני פתאום עולה לי לראש אני אומר לה אני עכשיו כותב ל רבי תחכי אל תעשי כלום תחי

גם היא יכולה לכתוב תיאורט

נכון אבל היא הייתה היא לא תפקדה אה התקשרתי לחבר חבדני האלה שהיו בניו יורק חזרו בינתיים לארץ יצרו אותי קשר התקשרתי אליו סיפרתי לו את כל הסיפור ואמרתי לו ואמרתי לו א תשמע אני חייב שכתוב בשבילי לרבי אז הוא לוקח את השמות, לוקח את הזה ואז הוא קורא את המכתב לעצמו בהתחלה בשקט ואז הוא אומר לי, "תגיד, אתה במילואים עכשיו?" אני אומר לו, "כן אומר לי, אתה עושה שם במקרה מבצע תפילין. עכשיו המונח הזה מבצע תפילין הוא היה לי זר. אבל מה שקרה באמת זה שבסיס שהיינו לא היה בית כנסת והייתי מניח תפילין באוהל. ואז שאני מניח תפילין אני מוריד אותם אני רואה את אחד החבר'ה כזה מסתכל עליי אני אומר לו אתה רוצה הוא אומר לי כן

למה לא תביא הוא היה מניח תפילין לידו היה אתה רוצה אחריו כן למה לא בקיצור הניחו השני חבר'ה האלה הניחו תפילין לבחורת ביקשו ממני את התפילין הניחו עוד פעם ואז זה קרה אני חושב ביום השלישי או הרביעי הסיפור ואז הוא אומר לי תגיד אתה עושה שם מבצע תפילין אז אני אומר לו האמת שכן כאילו בלי לחשוב על זה האמת שכן כן. אומר לי, אני לא מאמין. אמרתי לו, "מה?" אומר לי, "אני לא מאמין מה הרבי כותב לך." אני אומר לו, "מה?" הוא אומר לי, "בקריא לי, בזכות מבצע התפילין והפצת היהדות שעושה במקום שבו נמצא, רפואה שלמה לך, לרעייתך ולצאצעך מכף רגל ועד ראש."

וואו.

ותמשיך לעשות בצת תפילין ותמשיך בהפצת היהדות וזה וזה.שרתי לאשתי, "תקשיבי טוב, רפואה שלמה לך, לרעתך ולצאצעך. מכף רגל ועד ראש אין יותר אין שום דבר אני חוזר לאשתי בטלפון ואני אומר לה תקשיבי אין כלום לתינוקת אין שום דבר מכף רגל ועד ראש ככה הרבי אומר

חתיכת אחרות אתה לוקח על עצמך

זה הייתי באמונה בביטחון מוחלט

לא היה לך שביב

של של מחשבה שאולי אני לוקח את אשתי ואותנו כמשפחה לאירוע בסוף הרופאים באים גם הרבי שלח אנשים לרופאים הוא לא אמרתי תתעלמו מהרפואה

נכון אבל לא היה לי שום באותו רגע שום ספק שום בדל של ספק אמרתי לה יותר מזה אמרתי לה למעשה את יכולה לוותר על כל הסל הריון שנותנים בקופות חולים בדיקות כאלה וכאלה לא צריך לעשות שום בדיקות יותר זהו תינוקת בריאה ושלמה בכף רגל ועד ראש מה למה צריך למה צריך להבדק בשביל מה זהו יש אמרתי לה דבר הכי ברור ואחרי זה היא אמרה לי זה כל כך הרגיעה אותה זה היא לא ידעה מאיפה תבוא לנחמה מה אפשר להגיד כזה דבר ופתאום זה בא פשוט משום מקום המילים האלה עכשיו אגם מה שקרה אחרי זה הרבי כתב בהמשך המכתב וימשיך להפיץ זה יהדות וכולי מה שעשיתי אחרי שדיברתי עם אשתי תפסית תפילין רצית בכל הבסיס אחד לא הצליח להתחבק ממני כל הבסיס

הניח תפילין בשג איזה קיבוצניק אני אומר לו אני רץ אליו רץ בריצה אני אומר לו בוא בוא בוא בוא תניח תפילין תניח תפילין לא לא עזוב אותי אני מגיע אליו תניח תניח תפילין לא עזוב אותי אני מתחיל לעשות לו ככה טוב או טוב טוב בסדר בסדר משוגע בסדר מניח כולם הניחו תפילין

נקפוץ סוף הסיפור המדהים

שהתינוקת נולדה אכן בריאה ושלמה

כף רגל ועד ראש

וממש לאחרונה

התחתנה

התחתנה

ברוך השם כן

ברוך השם היא מכירה את הסיפור הזה שכמעט חלילה וטרו עליה

בטח היא מכירה את הסיפור וכשהיא נולדה אז לא היינו חבדניקים היה לנו כמו שת אתה רואה זה ההתחלה זה ה אה א ברוך השם אה היא זרמה איתנו גם אני אומר זה גם תחשוב בילד שרואה את ההורים שלו בתהליך א ומחליט להצטרף אליו בגיל א שכבר יש בחירה זה לא היא לא הייתה בת שלוש

בת כמה היא הייתה כשאתם מחליטים שאתם רוצים להתחבד

אני לא יכול להגיד לך זה היה בשנת זה וזה

תהליך נכון

אבל זה התהליך אבל אני אגיד היה את הרגע שבו אני מתחיל לגדל זקן והיה את הרגע שאני מתחיל שאני שם כובע וסירטו היה את הרגעים האלה שפתאום ההורים משתנים והילדים איתנו הם הולכים איתנו כולם אה ברוך השם שזה באמת רק להודות לקדוש ברוך הוא שזה ככה

טוב אני רציתי לאחל לך שתמשיך בשליחותך אבל גדולים וטובים ממני כבר עשו את זה באגרות הקודש אז תמשיך ב תמשיך בשליחותך