"פחדתי במיגונית. התחלתי לבכות": חגית יאסו על שרשרת הניסים ברגעי הפחד

נכנסת למיגונית המיגו שם פתוחה ואני נכנסת לתוך המגונות ואני אומרת כאילו אני איך אני איך אני פה מה מה אני לבד שבת ומתחים ואני רואה גם את כל המתחים לכל הארץ חגית יאסו זמרת מצליחה שזכתה במקום ראשון בכוכב נולד ובשבי לאוקטובר היא ייצאה לרוץ ובדרך בקשה מחבלים חגית יסו מה שלומך בסדר גמור מהש יפי ברוך השם ברוך השם כיף שאת איתי איתנו יש כאן עוד הרבה אנשים שישמעו אותך ברוך השם יש לך סיפור ממש מדהים ו מעורר וניסי מאוד מיוחד שניצלת בשביל העשירי אבל לפני שנגיע לסיפור א ברוך השם את זמרת מאוד מצליחה התחלת בצבא נכון כן מאז הום הי תמיד ידעת שאת הולכת להיות זמרת נן תמיד אהבתי לשיר מאז שאני קטנה כן מ שאת הנה את

ידעת כבר מה את הולכת להיות בדיוק אז באמת את הגעת לצבא והיית שמה בלהקה צבאית ומיד חצי שנה לאחר מכן נכנס לכוכב נולד וזכית זכית בתחרות שמה של כוכב נולד ומאז הדלת מבטיחה לך והופעת בכל מיני מקומות ומה קורה שם באיזשהו תהליך התחלת לחזור בתשובה זאת אומרת מיד כמה זמן אחרי שזכית נראה לי שנתיים אחרי שזכיתי התחלתי לחזור בתשובה אמנם אני באה ממשפחה ששומרת שבת אני כל החיים ככה גדלתי זאת אומרת ככה חונכתי בכל מסגרות דתיות מתית או דתית דתית דתית לגמרי אוקיי ו כשהתגייסתי אז קצת הלכתי לצד השני ו אחרי אחרי הצבא ואחרי כוכב נולד לאט לאט התחלתי לחזור לתשובה אבל ממקום מאוד אמיתי ומבין את יודעת שא את נולדת נולדתי לתוך

משפחה ששומרת שבת זה כאילו זה מה שצריך לעשות ואני לא לא מבינה לא חוקרת עושה כאילו וכשתחזור פחות עם המחשב אמנם היה לי את השורש זאת אומרת היה את הסעודות בשבת את ה אבא שלי חוזר לבית כנסת כל ה היה לי משהו יציב אבל לאט לאט ממקום אמיתי ונכון עשיתי את ה כלומר הה לך את המסגרת אבל מה גרם לך כאילו זה מה שמעניין אותי מה גרם לך לרצות את זה מחדש ממקום יותר פנימי המשפחה היייתה לי תקופה שכל הזמן הייתי יוצאת במבלה ובא שלי הוא מהמם כי הוא כל הזמן כשאנחנו ככה כל אחד הולך לדרך שלו הוא תמיד יודע לנתב אותם אותנו ולחזור הוא עושה את זה ממקום של אהבה כאילו הייתי יוצאת לבלות אומרת לי הייתי הייתי שמח שהיית יושבת איתנו

וואנו עושים קידוש עכשיו וזה כאילו חכי רגע תהי איתנו וכל פעם אמרתי אוקיי בסדר את יוצאת את מבלה אז יום שישי תקדישי אותו למשפחה ולאט לאט וגם גיסי שהוא כל הזמן מחזק אותנו ב בשישי בשישי בברכת שישי תמיד אומר דבר תורה ונותן חיזוקים אז לאט לאט לאט לאט ממקום ממש אה אמיתי התחלתי לעשות עוד צעד ועוד צעד ועוד צעד הצעדים שעשיתי התפילות ההתחזקות אלה הדברים ששמרו עליי וגם השבת כאילו הנשמה שלי בתקופה הזאת עשתה כל מיני דברים ש שלא יודעת אני הייתי בכותל בסוכות ישנתי בסוכה שזה שמירה אז שאני חוזרת אחורה אני אומרת מה עשיתי בגלל שניצלתי כן וואו טוב דיברת באמת על אותה שבת על א שבת שמחת תורה שביל העשירי מה קרה שם בתש

תפי אותנו על ה על הנס שלך בשנים האחרונות חוץ מזה שאני זמרת אני אוהבת מאוד לרוץ והתחברתי לקבוצה לקבוצת ריצה קבוצה מסדרות אנחנו קבוצה חברתית שרצה ביחד שאנחנו עושים ערבים ביחד ובתקופה של החגים רצינו לשמור ככה על ריצות מסודרות של שלא יהיה מצב בגלל החגים וזה ובגלל שהייתי צל בבא סלי ביום חמישי ולילו שענה רבה אז לא יכולתי לרוץ ביום שישי בבוקר והייתה לי את האפשרות רק ביום שבת עכשיו את האמת שאני אגיד לך שאני הכי מבטלת ריצות בשבת כי אני אוהבת את המשפחה וגם יש לי את התהילים יש לי לוז אז בגלל השמחת תורה אמרתי רגע אני רוצה לת לבית כנסת ב-10 ובערב יש גם את כל כל השמחות וזה אני לא רוצה להפסיד אמרתי טוב אני

אקום מוקדם בבוקר ואני ארוץ ביום שישי התקשרתי לחברה טובה מהקבוצה נאומי אמרתי לה מה לוז שלך מה מה את מתכננת ואז היא אמר לי תקשיבי אני וקובי יוצאים מיד מורדכי א אבל זה לא מתאים לך כי אנחנו נוסעים ליד מרדכי ורצים אז אמרתי לה טוב אז טוב תרוצי איתם ואני אני ארוץ פה בעיר כי כשאני יוצאת לבד אז אני יוצאת ככה בתוך העיר לא לא זה אז היא אמר לי אולי תדברי עם הרב תרוצו שתיכם ביחד אז אמרתי אתה יודעת מה אני אדבר איתה וסגרתי עם הרב שנראו והתקנתי את נאומי אמרתי וואי תודה רבה וזה וברבע לשש אני מחכה למרב באיזה נקודה שקבענו והיא לא מגיעה אני מחכה ואני מחכה ואני אומרת טוב יאללה את לא מוותרת את יוצאת עכשיו ש בבוקר

בתקופה הזאת היייתה עוד תקופה חשוכה ואני מתחילה לרוץ ו ואני זוכרת שכל הזמן נאומי הייתה אומרת לי יש משהו אחר בשבת לרוץ כאילו משהו עם השקט עם ההתחברות שלי לבורא עולם כאילו זה זה משהו אחר ופתאום נזכרתי בזה אמרתי יואו כיי היא צודקת אני יוצאת מסדרות אני גרה בסדרות ואני יוצאת מחוץ לעיר וכשאני מגיעה לצומת אז אני אני אומרת לעצמי לצאת לא לצאת כזה אז אמרתי טוב נזכרתי שאם אני יוצאת מהעיר אסור לי לקחת איתי שום דבר עכשיו יש לי מפתח ויש לי שעון פשוט אז אמרתי טוב אני אוריד אותם אני אשים אותם בכניסה לעיר ואני אתחיל לרוץ אני ירוץ מצומת סדרות לצומת הקשתות שער הנגב אני אחזור ואני משומה אומרת יאללה עוד קצת באמת

היה מזג האוויר מושלם כבר והתחיל להעיר זאת אומרת לא כבר לא היה חושך ברגע שאני מגיעה לצומת שער הנגב למכללה בעצם התחילו הזכות צבע אדום צבע אדום ואני כזה אני בכלל לא מבינה כאילו מה אני עושה פה כאילו באמצע כביש ראשי אני חוצה את הכביש לצד השני נכנסת למיגונית המיגו שם פתוחה ואני נכנסת לתוך המגונות אני אומרת כאילו אני איך אני איך אני פה מה מה אני לבד שבת ומתחים ואני רואה גם את כל המתחים לכל הארץ וא וא את הרגש שיש משהו שונה כן כי ברגע שהתחילו הזכות וזה וזה לא וזה לא מפסיק הבנתי שהמצב הוא שונה לגמרי למרות שאת יושבת שסדרות ואת רגילה ל נכון אני רגילה ל את יודעת הזקה שתיים וחוזרים לשגרה אבל פה היה מהתחלה

כבר הרגיש לי משהו שונה אבל עדיין לא הבנת שמחבלים נכנסים לא ואני פשוט אומרת אני באה בטענות לבורא עולם ארת מה אתת שם אותי עכשיו בסיטואציה הזאת אני צעירה אני רוצה להתחתן כאילו עכשיו אני רק מפחדת אני מול אזור פתוח וכביש ראשי הפחד שלי היה שיפול כסם בכביש ואני פצע כי בעצם המונית היא פתוחה ואני מתחילה לבכות אני אומרת כאילו איך אני פה ואני ואני רגע אני אומרת אני עוצרת כל פעם שאני יוצאת מהבית שלי אז יש לי כמה פסוקי תהילים ולפני שאני אומר את התהילים אני אני מזמינה את המלאכים ונזכרתי בזה באותו רגע עכשיו אני בורכה ואני אומרת לעצמי תתאפסי ואני אומרת מימיני מיכאל משמאלי גבריאל מלפני אוריאל מאחוריי רפאל וא

שי שכינת לשיר לה מעלות ס ואני ככה לא מפסיקה בוכה מתעשתת עוד הפעם מזמינה את המלאכים שומרת כל המזמורים שנזכרתי תוך כדי שאני יודעת בעל פה אני אומרת אותם ואז אני אומרת לעצמי את חייבת לצאת מפה אני חייבת להתקדם לכיוון העיר וא אני מגי אני רוצה לצאת ואני רואה עוד פעם מתחים אומנם אין צבע אדום אצלי אבל אני רואה את כל המתחים לארץ אז אני לא יודעת לצאת לו כזה מפחיד ואני פתאום רואה שניים החברים מהקבוצה שלי שבשבת הזאת החליטו שהם רוכבים באופניים הראשון לא שם לב אליי הוא נסע במהירות והשני קלט אותי וצעקתי לו ויצמן חכה לי ואני רצה אליו וא אומר לי את ראית את נוני המשוגע הוא טס בצבע אדום הוא לא עוצר אני אומרת לו

אני דת ואני אומרת לו לאן אתה הולך ואז הוא אומר אני חוזר לעיר מאותו כיוון שאני הגעתי עכשיו המפתח והשעון שם אני חייבת לחזור לקחת את המפתחות של הבית שלי ואני אומרת לו אני מסתכלת עליו ואני אומרת לו תרכיב אותי אז הוא אומר לי חכית אני לא יכול ואז תוך כדי הוא מדבר הוא מסמס עם אשתו שהוא אומר לה שוא אומר לה אני חייבת ללכת אני בוק אמרתי לאשתי שאני מתקדם ואז אני שומעת יריות ואני אומרת לו ויצמן מה זה היריות האלה אז ה אומר לי חגית אני חייב להתקדם אני חייב להתקדם הוא אומר לי תשמרי על עצמך אמרתי לו תעשה טובה תלך ותחזור עכשיו אני נפרדת ממנו יש לנו קילומטר עד הצומת ואני לא רוצה להיות לבן איך שאנחנו מגיעים

לצומת הוא לפניי אני שומעת עוד הפעם עריות יותר חזקות ומשהו אמר לי לחצות חזרה על הצד השני ובתחילת בתחילת הצומת היה עוד מגינית ואני חרוצה כיוון הזה ואני עומדת בפתח של ה מיגונית אני אומרת מה זה כאילו לבד לבד אני עומדת כאילו בפתח ואני מסתכלת לכיוון הצומת ואני אומרת מה מה זה עכשיו וייצמן כבר הצליח המשיך בפנה לכיוון לכיוון סדרות ופתאום אחרי חמש שניות הגיע הטנדר הלבן עם השמונה מחברים צועקים עלה הואק בה ומתחילים לראות לכיוון וייצמן זאת אומרת הוא חצה את הצומת בדיוק והם הגיעו ככה מולו ואני רואה את זה מהצד אני והם איך שהם ממשיכים הם באים לכיווני אני נכנסת לתוך ה מיגונית ואני מחזיקה ככה את הידים אני אומרת

בבקשה רק שלא קלטו אותי רק שלא קלטו אותי רק שלא קלטו אותי ובאמת בניסי ניסים הם חצו את המגוונת שלי ולא בתקו כל מיגונית בכביש שתיים של שתים הם נכנסו ובדקו ורצחו א איך שהם עברו אני פשוט יצאתי מהמונית והלכתי ככה בזהירות לא לא ממש הבנתי כאילו מה ראיתי הבנתי שהם מחבלים אבל הם פה מאזה כזה המוח שלי כזה כל הזמן תעסק במלא שאלות ואני תוך כדי צועדת לתחילת הצומת היה היו כזה שלוש ארונות תקשורת והסתדר י מאחורה והסתכלתי על הצומת כאילו הרגשתי בתוך תוכי שי שיהיו עוד מחבלים ווואו ר ווייסמן לא ראיתי את ועצב כברת והם מגיעים עוד ואז באיזשהו שלב אני מסתובבת ואני נכנסת שם לתוך הסייחים ואני יושבת בתוך השיחים ואני

אומרת לעצמי אוקיי זה המצב רגע מה גרם לך בעצם לצאת מהמגוון ולהסתתר בשיחים ולא לש פחדתי שהם יבדקו אותי פחדתי שהם קלטו אותי אז איך שהם עברו יצאתי לא לא חשבתי על א להישאר כי בתכלס המקום הכי בטוח זה ה מיגונית כי יה צבע אדום וקסמים אז אני צריכה להיות שם אבל בתחושה שלי באותו רגע לצאת ונס שהקדוש ברוך הוא ממש תמיה בך את ההרגשה הזאת ואני יושבת בשיחים קרוב נום למיגונית ו ובנקודה הזאת אני אומרת לעצמי אוקיי את לא בוכה לא התפללתי לא כלום פשוט אמרתי אוקיי זה המצב עד שאת לא רואה משטרה חיילים את לא יוצאת מגיע עוד טנדר של מחבלים ועומד בדיוק במיגונית שהייתי ומחכה לכל מי שמגיע או רוצה את הצומת כדי לראות בו ואני

יושבת שם בתוך הסייחים והם לא רואים ולא יודעים שאני נמצאת שם ואז אני שומעת רחפן אומרת מה זה שלנו כאילו אז הבנתי מאוד מהר שהם מצלמים את הצומת ומתעדים את כל מה שהם עושים א הגיע רכב לבן קטן כזה והיו שם כנראה אנשים שחזרו מהמסיבה אמ והם התחילו לראות עליהם וא את רואה את כל זה כן ואני שומעת אנשים שפשוט צועקים לחיים שלהם אל תהרוג אותי תשאיר אותי בחיים כזה והם החליטו לראות עליהם ו הבחור שנהג במכונית נסע רוורס אחורה ופשוט התרחק מהמחבלים היום אני יודעת שהבחור הזה רץ לתחנת דלק א בגבים וביקש עזרה עכשיו הוא בעצמו לא הבין את הסיטואציה הוא אמר להם תקשיבו ירו בי תביאו לי רכב הוא רצה ללכת לבית חולים והיה שם

בחור ערבי שעבד בתחנת דלק בשבת ויצא לעזור לו הוא העלה אותו לרכב שלו ונסו לצומת שלי איפה שאני מתחה שם בשיחים המחבלים ישר פתחו עליהם באש והבחור הערבי הבין מאוד מהר את הסיטואציה והתחיל לברוח עכשיו אני רואה מישהו שרץ בלי נשק בלי מדנ כמו שהיה להם אני אומרת לעצמי אוקיי לצאת לא לצאת לא לצאת כזה יצאתי ואמרתי לו סליחה זה מהצד השני של השיחים הוא מסתובב עליי בהלם תוך כדי שהוא רץ אני אומרת לו תעזור לי אז ה אומר לי בוא רוצי רוצי תרוצי ואני רצה אחריו ואני אני רצה שנים כן ואני לא מצליחה כאילו משהו נתקע אצלי וואו כן ואני אומרת לו חכה לי חכה לי חכה לי ואנחנו רצים וגם זה הנס גם שהם לא התעקשו עליו המחבלים לא באו

וראו לאן הוא בורח ולא ואני רצה אחריו והוא כל הזמן מסמן לאנשים שנוסעים בכביש לעצור לעצור לעצור ואף אחד לא עוצר הוא בעצם רצה להגיד להם שיש לכם פה בצומת עוד רגע מחבלים ואז הוא נכנס מהשטח לכיוון התחנת דלק איך שאנחנו מגיעים לתחנת דלק היו שם כל מיני אנשים שהתקבצו בגלל הזכות ומתחילים לצוק עליו מה מה עזבת אותנו הך הישרת אותנו ככה וזה ואני באה אליהם אני אומרת להם תקשיבו יש מחבלים בצומת וזה והם מסתכלים עליי איזה מחבלים אני לא מדברת ואני אומרת להם תקשיבו בצומת מאזה הגיעו מחבלים ואז אומר שו נראה לך מאזה מה פתאום מתחילים לזלזל בי אומרים לי מאיפה באת אני אומרת להם הסייחים אז ה אומר לי לא תקשיבי את לא איתנו

איזה אחד אמר לי את לא איתנו אמרתי לו תשיב מחבלים עכשיו אני אומרת לבחור שרצתי אחריו תדבר תעזור לי הוא אמר כזה אל תשאלו אותי מה ראייתי הוא פשוט ראה שרצחו את זה שהוא רצה לעזור לו אה אבל הדבר הטוב שהוא עשה הוא בעצם סגר את הדלתות של ה תחנת דלק ואמר לנו להכנס לממד יש בתוך התחנת דלק יש ממד שזה ה החדר של הבוס זאת אומרת כל המצלמות כל הדברים נמצאים שם ואיך שאנחנו כנסים הטנדר של המחבלים הגיע לתחנת דלק מנסה להיכנס לתחנת דלק ולפרוט ובאותו רגע הם מאמינים ליג ווא היא צדקה ואני זוכרת שאני יושבת שם ברצפה וזה היו רגעים רגעים קשים כי מהצד אני שומעת אנשים שכאילו נפרדים מדברים אורים אנחנו אוהב אותך תשמרי על הבית

וזה אני כזה לא זה לא הגיוני כאילו ואני יושבת ברצפה וא אני מבקשת ממישהו להחזיק לי ייד שאני לא מכיר אני אפשר להחזיק ל את היד אני אומרת לו השם יציל אותנו יצילו אותנו מזמור תודה ואני בוכה ועוד הפעם השם יציל אותנו אני לא רואה את המסכים כי שבת ואני מסתכלת על מישהי שיושבת שם והיא באסט הם הלכו הם הלכו והיא אומרת לי לא ואני שוב אני מתפללת מתפללת ו ואחר כך ה הם לא התעקשו במזל והם שחררו והמשיכו לכיוון הקיבוצים האחרים ו ושם בעצם הייתי שבע שעות ובגלל השבת בתוך הממד בתחנת ד בתוך תחנת דלק עם 11 אנשים בגלל השבת מאוד הייתי בטוחה ש עד 8 ו3 זה ייגמר ואני אחזור לבית ברגל כאילו ברמה כזאת ולא התקשת לא התקשרתי

להורים לא ודעתי כי אמרתי שומרים שבת ואני שומרת כאילו לא אני אחזור רק בשעה 12 הבחור שעבד הבחור הערבי אמר לי את חייבת להתקשר להורים שלך את חייבת להתקשר אז אמרתי טוב תתקשר אתה אמרתי שיעזור לי כ והוא התקשר לאמא שלי מפתע רבי הוא אומר לה טובה וואי וואי זה עוד יותר מלחיץ הבת שלך איתי בתחנת דלק וואי זה נשמע לא טוב עכשיו אני לא יודעת שיש חטיפות וכל והכל בלאגן והיא אומרת לו תביא לי את הבת שלי ואני אומרת לה אמא שבת כאילו צריכה לדבר איתי עכשיו הוא שם אותה על הקול ואני כאילו ש מה צריכה את לא מבינה כולם מחפשים אותך ואז הבנתי ש כאילו גם החברים שלי בעצם חוץ מויצמן יש את החברים של נאומי וקובי שגם רצו ום

מחפשים אותם ולא יודעים מה קורה איתם והכל בלאגן א ובעצם אני מדברת עם אמא שלי ומרגיעה אותה חר כך אחותי הגדולה גם מתקשרת ובעצם אומרת לי שהיא חברה טובה שלה גרה בקיבוץ ליד קיבוץ כבים ובעלה באותו שבת היה בכיתת כוננות והיא אמרה לי עכשיו יגיעו המי כיתת כוננות לחלץ אותך קוראים לבעלה נמרוד תזכרי את זה והם באמת באים כיתת בזמן שעדיין יש מחבלים ב יש מחבלים בצומת והכל יש לחימה הם מסכנים את עצמם ום מגיעים אלינו לתחנת דלק א והם בפתח של התחנת דלק עכשיו זה דלת רוחית אז אנחנו רואים אותם על איזה שעה אנחנו מדברים אחד בצהריים ואנחנו לא אנחנו לא מאמינים להם כי כבר הודיעו בתקשורת שהתחפשו לחיילים ושחטו לאזרחים כאלו

לא ידענו כזה לפתוח ו מתחילים לצעוק עלינו תפתחו את הד דלת אתם אנחנו מסתכנים בזה שאנחנו באים להציל אותכם אתם בכלל דנים איתנו לפתוח ו לפתוח ואז מישהו אומר לי אני נמרוד בעלה של עדי באתי כאילו לקחת אותך ואני אומרת להם תפתחו את הדלת תפתחו את הדלת ואני נכנסת ממש לרכב שלו ואנחנו נוסעים אליו לבית תוך כדי שיש יריות בצומת כן א אנחנו מגיעים לקיבוץ א נ ואני נכנסת אליו לבית אשתו מקבלת אותי כזה הכל כל התחושות מתערבבות קיצור פתאום אני קר לי פתאום אני בוכה פתאום כל מיני דברים שהגוף שלי פתאום הטראומה התחילה לצא ועדי הזמינה את החברה שלה שהיא פסיכולוגית והיא רצתה ככה לאבד איתנו באותו רגע הת הטראומה עכשיו אני

מגיעה אליה והיא אומרת לי את רוצה לשתות אני אומרת לה כן והיא אומרת לי מביאה לי את והיא אומרת לי הנה אתה מארמה אז אמרתי לה לא שבת ואני הולכת לברז אני מוזגת לי מים והיא צועקת עליי אין שבת חגית את צריכה להבין איין שמתה לא זהו אני הגעתי לבית למקום בטוח שבת כי הדבר היחיד שעשיתי בשבת הזאת זה להתקשר למשפחה שלי שזה כבר היה מאוחר מדי ולנסוע אבל זהו מבחינתי הגעתי למקום שהוא סגור והוא בטוח ושומרים עליי השבת ממשיכה וואו והיא כל הזמן נסתה תדברי עם המשפחה שלך תתקשר אמרת לא זהו כאילו מה קרה במוצאי שבת מצא שבת בעצם קודם כל ניסיתי ליצור קשר עם וייצמן מה מהטלפון של די ולא הצלחתי ו ואז אמרתי לחברים בקבוצה שאני

בסדר כי כבר הפיצו עליי שמועות שאני כבר לא בחיים אז אני בסדר והכל בסדר ו והבנתי שהם מחפשים את נאומי וקובי אה ביום ראשון בבוקר גיליתי על קובי שרצחו אותו ועל וייצמן ואחרי כמה ימים על נאומי ומתי את חוזרת להורים שלך אני חוזרת ביום ראשון א כי במוצאש לא יכולתי לצאת וגם בעיר בסדרות היו עדיין מחבלים עד יום שני בעצם היו מחבלים וואו ומה היה שם המפגש עם ההורים שלך ם ההורים שלי כן מאוד בכי ו וחיבוק ו כן כאילו פתאום להבין שהחיים הם יכולים להסתיים בין רגע ו כשבאו להודיע לאחותי הקטנה שאני שהם מחפשים אותי בשבת אז היא אמרה לא יקרה לה כלום כאילו היא ואבא שלי א היו כל כך בטוחים באמונה שלהם שלא יקרה לי כלום היא

אמרה היא היייתה אצל הבבא סאלי כאילו אין מצב שהיה לה זה אמרתי לו לאבא שלי מה עשית אומר אמא שלך הייתה בטלפון ה מתקשר לכל העולם אני ישבתי וקראתי תהילים זהו זה מה שהוא עשה ואני חושבת שהמקום הזה שאנחנו באמונה שלנו ששום דבר לא יקרה ואנחנו בהשגחה וזה זה כאילו ההורים שלי באו כל כך מהמקום הזה שכל הדרך שהם עברו ואייך שהם הגיעו לירושלים המקום הזה האמונה היא מאוד מאוד חזקה אצלה איפה את עכשיו אחרי מה שקרה היום אני בתהליך של ריפוי א בחזרה לעצמי בזכות הריצה חזרתי לאט לאט וגם השיירה והמוזיקה ו והשיר החדש ברוך השם ש שהוקלט לפני השביעי באוקטובר וואו איך קוראים השיר לחזור לחזור שכתבה הודיה חיות ואכין אן נתן

שלום וזה היה אמור לצאת אחרי סוכות כי חיכינו לרגע שגמרו כל החגים ואז נוכל לשחרר את זה וקרה מה שקרה א והיום זה הכי מדויק כאילו לחזור לרקוד באור לתת לנשמה שלי לדהור שכאילו כלל מה שעברתי ואני עדיין עוברת עם ה עליות וירידות הנשמה שלי כאן לחזור לשיר להופיע ואני כאן ויש לי שליחות יש לך איזשהיא תובנה שחשוב לך לשתף אותנו בעקבות מה שאמת ברגע הכי קשה שלי ברגע שכאילו זהו אני נפרד מהחיים אספתי את עצמי והתפללתי והאמנתי שאני שאני כאן להישאר זאת אומרת שהמסר שלי זהזה לחיות באמונה להיות באמונה וזה לא מצריך להיות אדם ששומר תורה ומצוות כמובן זה מוסיף אבל האמונה האמונה צריכה להיות הרבה יותר חזקה והתפילות ו כל

המעשים הטובים תודה רבה חגית יקרה ששיתפת א בנס שלך בנס הפרטי שלך וברוך השם שאת איתנו ושתצליחי עם השיר החדש ובכלל כל השירים שלך שהם לובים בהרבה אמונה אמן והרבה התחזקות והתקרבות לבורא עולם שנזכה כולנו כבר את יודעת מה מה אנחנו מתפללים על הגול האמיתית והשלמה לגמרי לאחדות לאחדות של הם שלנו