
"ברגע שקרה האסון - מיד התחלתי לשמור שבת": ניני עשור על שני ילדיו שנספו בשיטפון
עודד הרוש פגש את ניני עשור, אביהם של מעיין וסהר ז"ל שנספו בשיטפון בערבה, ושמע ממנו על שרשרת האירועים שהובילה לאסון, על ההחלטה לשמור שבת ולהתחזק, על הבחירה באמונה דווקא מתוך הכאב, ועל השליחות שקיבלו על עצמם להרבות אחדות בעם ישראל. צפו
עיקרי הדברים
- ניני וכנרת עשור איבדו את ילדיהם, מעיין וסהר ז"ל, בשיטפון בערבה במהלך נסיעה משפחתית בחול המועד פסח.
- בעקבות האסון החל ניני לשמור שבת. לדבריו, ההתחזקות באמונה מעניקה לו יציבות וכוח להתמודד עם האבל.
- מעיין כתב לפני האסון על הצורך באחדות בעם. הוריו ממשיכים להפיץ את המסר בהרצאות ובמעשים טובים.
- כנרת מרצה ברחבי הארץ, ובני הזוג מחלקים ממתקים למשפחות, לילדי תהילים ולחיילים במסגרת המיזם לזכר מעיין.
- ניני קורא לכבד זה את זה ולהשפיע בטוב על הסביבה, כדי שהאחדות לא תהיה תלויה באסון נוסף.
בשיחה עם עודד הרוש מספר ניני עשור על אובדן ילדיו, מעיין וסהר ז"ל, בשיטפון בערבה בחול המועד פסח, ועל הבחירה להתחזק באמונה דווקא מתוך הכאב. הוא חוזר לנסיעה המשפחתית שהסתיימה באסון, לשעות שבהן חיפשו אחר הילדים ולהחלטה להתחיל לשמור שבת. לצד האבל, ניני ואשתו כנרת מקדישים את זמנם לקריאה לאחדות בעם ישראל ולמעשים טובים לזכר ילדיהם.
אובדן אחים והקריאה לאחדות
ניני חוזר לתקופה הסוערת שקדמה לאסון: המחאות ברחובות והשיח הקשה בין יהודים עוררו בו ובכנרת דאגה עמוקה. בשיחה מוזכרים שלושה זוגות אחים שנרצחו באותה תקופה: ילדי משפחת פאלי, האחים יניב והאחיות די. לאחריהם איבדה משפחת עשור את מעיין וסהר בשיטפון.
לדבריו, מעיין היה מוטרד מהפילוג בעם, ויומיים לפני האסון כתב בפייסבוק קריאה לזכור שכולנו אחים. ניני מזכיר גם הקלטה שבה בנו משבח את כוחותיה של אם האחים פאלי ואת בחירתה לעודד אמירת תהילים. ניני וכנרת רואים ברצף האובדן קריאה רוחנית להתעוררות ולאחדות, והמסר הזה עומד במרכז שליחותם.
יום הנסיעה והשיטפון
המשפחה נסעה לאילת בחול המועד פסח בשני רכבים. ניני וכנרת נסעו עם בתם, בנם וגיסתו של ניני, דרך דימונה לכביש הערבה. ברכב השני נסעו מעיין, סהר ושי, בת זוגו של מעיין, דרך מצפה רמון. במהלך הדרך סיפרה סהר לאמה על גשם חזק, ובהמשך דיווחה שהרכב מתמלא מים. ההודעה האחרונה ממנה הייתה בקשה למסוק.
ניני מתאר את השעות הבאות כשעות של חרדה וחוסר אונים: הקשר עם הילדים נותק, כביש הערבה נסגר בשל שיטפונות, וההורים לא יכלו להגיע אליהם. במושב צופר קיבלו סיוע מאנשי המקום, אך עדיין לא ידעו מה עלה בגורל הילדים. בבוקר נמסר להם ששי נמצאה בחיים, והידיעה עוררה תקווה. ככל שחלפו השעות בלי שנמצאו מעיין וסהר, גברה הדאגה.
הבשורה הקשה וההחלטה להתחזק
לאחר שעות של המתנה וחיפושים הגיע שוטר ובישר למשפחה על מותו של מעיין. כעבור כחצי שעה חזר אותו שוטר ומסר שגם סהר נספתה. ניני מתאר כיצד ברגע הבשורה היה שקוע בכאב ובהתמוטטות פנימית, עד שאינו זוכר בבירור את רצף הזמן.
למרות הקושי העצום, ניני מספר שבחר שלא למרוד אלא להתקרב, ומיד לאחר האסון החל לשמור שבת, דבר שלא עשה קודם לכן. הוא מתאר כיצד התחבר לבית כנסת ליד ביתו ולרב מאיר בן דוד, ומספר שכאשר נשאל מדוע בחר דווקא בדרך האמונה ולא במרד, השיב שבא ממשפחה עם רקע של אמונה מצד אשתו, ושההחלטה להתחזק נתנה לו יציבות ועמוד שדרה שהוא מרגיש בו יותר ויותר מיום ליום.
הרב מוזכר בשיחה כמי שמלווה את המשפחה ונותן להם דרך של יציבות ושפיות. ניני מדגיש שההחלטה שלו היא אישית ושכל אחד צריך למצוא את הדרך הנכונה עבורו.
שליחות של אחדות
ניני מספר שהוא וכנרת לא חזרו לעבודתם הקודמת, ובמקום זאת הקדישו את זמנם לשליחות של הפצת אחדות בעם ישראל. כנרת מרצה ברחבי הארץ וניני מלווה אותה, והם מפעילים יחד פרויקט שנקרא 'המתוק של מעיין', שבמסגרתו מחולקים ממתקים למשפחות, לילדי תהילים ולחיילים.
לדבריו, עם ישראל מתחבר אליהם דרך הדברים הטובים שהם מביאים, תורם איתם ומשתתף במחוות רבות שנעשו עבורם. ניני מתאר שהם רואים בכך דרך לגמול לעם ישראל ולחזק את תחושת השותפות והאחדות.
אני מיד התחלתי לשמור שבת
אחרי השבעה באוקטובר
ניני מתאר שבתקופה שלאחר האסון הפרטי, בעודם ממשיכים לקרוא לעם ישראל להתעורר ולהתאחד, התרחש האסון הלאומי של השבעה באוקטובר. הוא מודה שלא תיאר לעצמו שהדבר יגיע בעוצמה כזו, ומבין את זה כהמשך לאותם רמזים שכבר ראו קודם לכן בשרשרת האובדן המשפחתי.
במקום להרפות מהשליחות, האסון הלאומי רק חיזק את ניני וכנרת להמשיך ולהעמיק בדרכם. ניני מציין שראו כיצד בעם ישראל פרצה אחדות גדולה בעקבות המלחמה, בין חיילים, אזרחים ומגזרים שונים, אחדות שלדעתו הוכיחה כמה חזק העם כשהוא מאוחד לעומת כשהוא שרוי בפילוג.
עם זאת, ניני מביע חשש שלוש שנים לאחר האסון הלאומי שהאחדות הזאת מתחילה לדהות, ושהשיח הציבורי חוזר להיות קשה יותר. הוא קורא לכל אדם לנסות להשפיע בטוב על סביבתו, להוריד את הלהבות ולהתאחד, ומביע תקווה שהעם לא יזדקק לאסון נוסף כדי להיזכר בערך האחדות.
אנחנו צריכים להתאחד, לכבד אחד את השני, לאהוב אחד את השני
שימו לב, הסיכום הארוך נוצר באמצעות בינה מלאכותית. יתכנו אי דיוקים.
מתי אתם מבינים שהתוצאות הם טראגיות?
אתה לא רוצה להבין את זה בשעות האלה. אתה נאחז בתקווה ובכל שביב מדשה שכאילו יגיע הפלנו קשרים לנסות לדאודות פרטים במשטרת אל והפעלנו עוד קשרים ולנסות להבין. ואז באמת הגיע שוטר בשעה 3 :3 24 משהו כזה הגיע שוטר ביצר לנו על מעיין ו אחרי חצי שעה הפעם הגיע השוטר אותו שוטר ומסר לנו על הצער ואין רגעים לקשים בחיים ניסי מסור ניני אביהם של היקרים והקדושים מעיין יעקב ושרפו באסון ב בערבה בשיטה צפון בכל המועד פסח לפני השבעה באוקטובר ואני בכוונה מציין לפני השבעה באוקטובר כי עוד רגע צלול לזה עברו 3לו וחצי שנים מה שלומכם
אומרים ברוך השם אה
כי אומרים קשה להגיד את זה אבל
אני אר ברוך השם כי ברוך השם באמת א על כל יום שאנחנו מצליחים לקום בבוקר ולהתמודד מחדש ולהניע את עצמנו מחדש נו זה יום ביומו
מאבק תמידי
מאבק תמידי מאבק ריגעי
אז סליחה מראש שאני הולך לעשות את זה ואני בכוונה ציינתי בפתיח 7 באוקטובר טוח שמחת תורה תשפד אותכם הוא לא כל כך הפתיע כי הבנים היקרים והמתוקים שלכם הם זוג האחים הרביעי שמו מוצא את מותו בתקופה ש שכולנו הרגשנו אבל אתם גם נתתם לזה שם שאנחנו במלחמת אחים שהדרך היחידה להתעורר ממנה היא סתירה מצלצלת אתם במובן מסוים שילמתם על הסתירה הזאת על ה החזיר אותי באמת לאותו אסון וגם לאותה תקופה בעם ערב אותו אסון שפגד אתכם
טוב זה הייתה תקופה שבאמת צוערת במדינה, תקופה רפורמה, יש מחאות, רחובות בוערים,
יהודי מדבר ליהודי לא יפה, אד מקניט את השני ואתה רואה שזה הולך למקום רע.
מה זה אתה רואה? אתה הרגשת את זה?
ברור ברור שהרגשנו את זה. הרגשנו את זה. אין אחד שלא הרגיש את זה במדינה, בעוצמות שזה הגיע. וכשהתחילו להילקח הזוגות אחים,
בוא רק נזכיר מה זה התחילו לקח זוגות. הזוג הראשון שנרצח, זוג האחים הראשון שנרצח זה היה זוג הילדים שמשפחת פאלי. לאחר מכן נרצחו ילדים מתוקים חמודים
ילדים ביום שישי בפיגוע אוטובוס שפשוט פשוט דורס אותם. נכון ולאחר מכן זוג בחורים שמשפחת יניב ו בפיגוע גם דריסה אם אני זוכר טוב ו לאחר מכן פיגוע בביקעה של האחיות די
נכון של הבנות של הרב די
הבנות של הרב די כן שלחר מכן גם האמא נפטרת כן אחרי כך מספר ימים בעצם יומחר מכן שאנחנו נוסעים לאילת ואז א הילדים שלנו מעיין וסהר נקלעו לשיטפון והם בעצם הזוג האחים הרביעי שהם בן ובת בעצם נלקחו שתי זוגות אחים בנים זוג אחיות ואחרי זה בעצם הקדוש ברוך הוא אמר אלה הזוג הרביעי הם גם בן וגם בת ותתעוררו על עצמכם
אתם מחברים למעשה את ארבעת המקרים האלה שיחסית חופפים בזמנים זה לא פערים של שנים ביניהם ביניכם לבין הזוג האחים הקודם שנרצ נוצח רק יומיים. ולמעשה אתם אומרים חבר'ה עם ישראל תתעוררו אחים אחים אחים נופלים אחד אחרי השני משפחות שלמות מתרסקות והרמז הוא גדול זה אחים מה הצעקה שיוצאת מכם באותו זמן
תראה מעיין יומיים לפני האסון כש כשהחיות D נרצחו זה ממש באר בו ו באופן כללי גם לפני כן מעיין וכנרת אשתי היו תמיד על העניין הזה של הדאגה לעם ישראל ודאגה ולא אחדות לעם ישראל וו כל הזמן דיברו על מה שקורה פה ברחובות ולמה זה קורה בעצם יהודי מדבר על יהודים בצורה בוטה בצורה לא יפה למה ואז מעין כתב יומיים לפני האסון שלנו מתי כולם יבינו שכולנו פוחים בעצם
הוא כותב את זה
הוא כותב את זה בפייסבוק
כן
פשוט מתי נבין כולנו
ויש לנו גם הקלטה שהוא מדבר עם חבר שלו שהוא מדבר על האמא של הילדים של משפחת פאלי שהיא אומרת א משפט במקום להגיד אוף תקראו פרק ק
בתהילים זה היה כן
ואז הוא משבח אותה ומדבר עם חבר שלו על איזה עוצמות יש לאמא הזאתי
נכון אני זוכר
ואז זה בא לידי ביטוי עלינו ועל איזה עוצמות יש לאשתי שתהיה בריאה ומה היא מביאה איתה לכל המסע בכלל הזה שיצאנו אליו.
אז לא בחרתם במסע הזה. אתם יחסית מהר מאוד יוצאים למסע לשליחות הזאת. מה השליחות?
השליחות המרכזית היא קודם כל להביא אחדות בעם ישראל דרך דרך הדברים הטובים שאפשר להביא אותם לעם ישראל. כנרת מרצה בכל הארץ ניתנה. כנרת אשתי כן היא מרצה בכל הארץ אני צמוד אליה אנחנו מביאים את זה דרך המזם של שנקרא המזם המתוק של מעיינו שאנחנו מחלקים ממתקים כל שבוע למשפחות לילדי תהילים בזמן המלחמה לחיי לצהל כל מי שמר לו אנחנו מנסים להמתיק לו וובאמת זה תודה ענקית לעם ישראל ואז אתה רואה שעם ישראל מתחבר אליך כן דרך הדברים האלה כאלה שהוא שותף איתך, שותף איתך בתרומות, בלהביא לפה הביתה ממתקים, בכל דבר שאנחנו עושים הם רוצים להיות שותפים. עודד נעשו פה מחוות ודברים ש לא מן ההיגיון. אני מדבר איתך על מאות מחוות שנעשו פה, עבורנו ובעצם ואנחנו מפיצים את זה החוצה.
זהו, אתם למעשה לא חוזרים כל אחד, לא אתה ולא אשתך לעבודה. אתם בעבודה חדשה?
אנחנו בעבודה חדשה לגמרי והעבודה 24/7 ואנחנו באמת א עובדים קשה, עובדים אצל הקדוש ברוך הוא, מאמינים בקדוש ברוך הוא. אני ברגע שקרה האסון לא הייתי שומר שבת לפני כן. מקור, האסון הפרטי שלנו.
אה והוא הביא אותי לידי כך שאני מיד התחלתי לשמור שבת.
תסביר לי את ההיגיון. כי לרוב אם נעשה נס לבן אדם הוא אומר וואו אני רוצה להכיר תודה לקדוש ברוך הוא אתם במשבר נכון משבר אפשר לצמוח ממנו אבל אבל קורה פה משהו אולי לא דיאקנו את הפרטים אבל בסוף קורה פה אירוע מאוד מאוד מורכב זאת אומרת אתם מחליטים כמשפחה לנסוע לאילת חול המועד פסח בשני רכבים נפרדים מי ברכב הזה מי ברכב הזה
כנרת ואני ברכב אה אחד עם גיסתי שגר איתנו ועם הבת שלי עם תומר גבורה
ועם גי אנחנו חמישה ועם גי א הבן שלנו וא ברכב השני נוסעים מעיין סהר וחברה של מעיין שי בדרך עצרנו זה היה חולמועד פסח כנראת חינת דברים אכלנו ביחד ובמה מהתחנה הראשונה של כבי שש יצאנו ביחד ואז מאן נתקדם וכבר הוא הצריך להתקדם מאיתנו והוז שלו הראה לו שהוא צריך לנסוע דרך מצפרי רמון אני מכיר את הדרך אני יותר מנוסה בדרכים ואז ידעתי שאני צריך לפנות דרך דימון על לרדת לכיוון כביש הערבה ומשמה לסוע אנחנו מגיעים לכביש הערבה ואז כנרת בקשר עם הילדים כל הזמן אבל אז היא מקבלת טלפון משר והיא אומרת לה אמא תקשיבי טוב יש פה פה מתחיל פה גשם חזק.
שוב אנחנו מדברים חודש אפריל אביב.
חודש אפריל היה אביבי לגמרי. כן. היה יום חם
שהוא קיבל תפנית ואז בעצם אה כנרת מקבלת טלפון מסהר והיא אומרת לה אם היהודים פה גשמים חזקים ואנחנו נקלעים פה לאיזשהי תפון. כנרת נכנסה פה לאיזה לחץ והבינה משהו בחושים שלה הבינה מהר כן שזה משהו יותר גדול כי כי כשאנחנו התחלנו לס גביש הערבה כבר התחיל הגשם אבל זה עוד לא היה זה והכביש הוא כביש היותר עליון הכביש 40 ומשם התפתח שמה שיתפון גדול מאוד הם נקלאו ממש ממש ל בנקודה שהם אה ב א נקל שיתפון זה היה משהו חריג בעוצמתו חריג בעוצמתו והיה לזה תחקיר של אוניברסיטת בן גוריון שמדברים שם על אירוע תנכי ממש ככה אירוע של גלים א בגובה 9 מטר מים של 6 מטר משהו עוצמתי ברגע שהם נכנסים
מבינים בדיעבד אני רואה את החוקים וכולי אבל בזמן הם מת אתם בנתיב נסיעה דרך כביש 40 לכיוון נלת
אנחנו אנחנו ירנו דרך ירדנו מדימונה לכיוון הרנה והכביש הערבה הם נסו דרך מצפי רמון
כן
באיזה שלב אתם מבינים ש שהם באירוע שהם אולי לא הולכים לצאת ממנו
בזמן שסהר אמרה לכנרת שהרכב מתמלא מים
מה עובר עליכם באותו רגע
אה שגרון בלתי יתואר כנרת יצא עצרנו את הרכב בצד לי לכבישה ערבה כן עצרנו את הרכב בצד וכנרת התחילה לרוץ מדבר התחילה לרוץ ללוך וחזור ללוך וחזור אלוך וחזור עכשיו אנחנו לא מצליחים להשיג אותם כבר אתה יודע זה כבר נהיה נתק ה כשסהר אמרה לי ככנרת שהאוטו מתחיל להתמלא מים אז היא אמרה לה תשלחי לי מיקום קודם כל מיקום שנידע איך אה א להזיק עזרה ואז ההודעה האחרונה שכנרת קיבלה משר זה בעצם אמא בבקשה מסוק
זאת הייתה ההודעה האחרונה
זאת ההודעה האחרונה שהיא אמרה לה שהיא שלחה לה הודעה ונכנסנו פה לשיגאון
ברור
נכנסנו לשיגאון הבת שלי התאומרת בורה שתהיה בריאה היא עוד איך שהוא הצליחה לתפקד עכשיו אנחנו תחשובות השעות ואנחנו בחוסר ודא מוחלט וכבר בכביש הערבה גם התחילו שטפונות ואז אנחנו רואים עסוקים מעלינו באים מחלצים מנסים לדלות פרטים מנסים לדות מידע
כבר מנותק הקשר
אנחנו בעצם מנותק הקשר ובעצם כבר עומדים בפקק בכביש הערבה שהוא גם נסגר ומכאן פשוט שגעון אחד מוחלט
כי אין לכם גם דרך לחבור אליהם
אין דרך לחבור אליהם אין בשום פנים ואופן אתה לא יכול להגיע אליהם מתי אתם מבינים א שהתוצאות הם טראגיות?
אתה לא רוצה להבין את זה בשעות האלה. אתה נאחז בתקווה ובכל שביב מדשה שכאילו יגיע. הפלנו קשרים לנסות לדאודות פרטים במשטרת אל והפעלנו עוד קשרים ולנסות להבין. תוך כדי הלילה גם הגענו למושב צופר לאנשים נדירים שקיבלו אותנו בצורה מטורפת אנחנו לא יודעים כלום אנחנו לא יודעים כלום לילה
ואנחנו שומעים ומבינים שמזג העבר הוא מזג קיצוני
מתי אתם מבינים את התוצאות
בבוקר 8 בבוקר קיבלנו הודעה שמצאו את שי חברה של מעיין ומצאו אותה בחיים במצבה סביר.
זה נותן תקווה.
ברור. ו ככל שעברות השעות וזה לא נמצא ולא מוצאים את הילדים ולא מוצאים את הילדים משהו ברכה מתחיל להתערער. כנראת כבר הבינה שבתוך תוכה כאילו היא זה ממש היא הבינה אולי תחושות של אמא אני לא יודע. אתה יודע זה זה נותן תחושה הלילה גם הלילה הלילה היה לילה קטסטרופלי את הלילה שעברנו כי אתה
לא ישנים מן הס
לא יש זה לא לישון לא שנייה ואז מתחילים לך טלפונים גם מתחילים טלפונים מטבריה חברים והתחילים לשמוע ובמשך כל היום עד שהגיעו המשפחות שלנו מטבריה כדי לחבור אלינו כי גם הם לא יכולים להגיע עד שהם הגיעו בשעות הבוקר אלינו ואז אתה טלפון עם חברים רוצים לבוא לעזרה בוא נביא עם רינג'רים נבוא נעשה חיפושים כל עזרה שאתה רוצה וכל עזרה ש שאכלנו ביקשנו מכל הדרגים הצלחנו להגיע לאילת זה שעה נסיעה הצלחנו להגיע לאילת לאחותה שהיא כנרת הגענו אליה הביתה ונפתח שם החמל הגענו לשם בזוות אחת ו
למה צריך חמל? כי למעשה חמל ששלנו שכאילו כל ה לא יודעים שום דבר ונאחזים בתקווה ואתה יודע עד שאתה לא מקבל
ברור
את הידיעה הברורה אתה לא אה אתה נאחז אתה אבא אתה אמא זה זה זה הדבר הבסיסי ואז באמת הגיע שוטר בשעה 3וח 24 משהו כזה הגיע שוטר ביסר לנו כן ביצר לנו על מעיין ו אחרי חצי שעה עוד פעם הגיע השוטר אותו שוטר ומסר לנו על סהר ואין רגעים כאלה לקשים בחיים כולם אתה יודע וכל המשפחות שמה וכולם כולם מפורקים שמבשרים לכם על מעיין אז מן הסתם השאלה שאלה הראשונה, אבל מה עם סהר? יש תקווה שאולי סהר או שאז כבר
אנחנו קיבלנו את הבשורה על על מעיין כנראת צה החוצה למרפסת תחדו עליה חזרה לעמ אמרו לה מעיין ואחרי חצי שעה בא אותו שוטר וביסר לנו גם על סהר אתה יודע אתה זה שלב שברגע שביסרו על מעיין אני לא זוכר אפילו את את הזמן זה כאילו אתה כבר בתוך עצמך כבר בסוג של התמוטטות.
אתה אומר התמוטטות, אבל זה לא בדיוק מה שקורה איתכם אחר כך. אתם מחליטים לבחור בחיים. אתם מחליטים לצמוח מהדבר הזה. ולא רק לצמוח להצמיח את עם ישראל מהדבר הזה. אפשר להתמוטט, זה ברור. אפשר לקרוס. זה קרה לרבים וטובים. ואף אחד לא יכול להיות שיפוטי לדבר הזה. אבל אתם בוחרים בחיים ואתה אומר לי שבחרת להתחזק דווקא בשמירת שבת לאחר מכן אני אנסה להבין מאיפה הכוחות למה כי אנשים שקוראים להם כזה דבר יכולים גם לא להגיד אם זה ככה אז אני זורק מעליי כל עול ואתה אומר הפוך אני מוסיף על עצמי עול
כן שאל אותי איך שהתחלנו את ה היה את השיבה ואז התחברתי פה לבית כנסת שליד הבית שתודה לשם שזכיתי לא בבית כנסת כזה. יש לנו פה רב מדהים. זה הרב מאיר בן דוד שיהיה בריא והוא מלווה אותנו והוא איש של יציבות ואיש שפיות ונותן לנו את הדרך הנכונה לי לפחות. ושאל אותי אחד המתפללים שמה אומר לי למה בחרת בדרך האמונה ולא בחרת בדרך השנייה למרוד?
זאת בדיוק השאלה.
נכון? ואז תראה אנח אני בא מני משפחה מהצד יותר של כנרת חזרו בתשובה הרבה מהם אז יש פה איזה רקע ויש איזה בסיס של אמונה זה שלא שמרתי שבת זה לא אומר שאין אמונה
באמת
וברגע שזה קרה לא חשבתי על דרך אחרת מלבד זה שאני הולך להתחזק ואני הולך ואני שם כיפה ו ואני אשמור שבת וזה מיום ליום מיום ליום הלך והתגבר ואני חושב בשבילי שקיבלתי את ההחלטה הכי נכונה כי זה לי זה נותן יציבות ונותן איזה עמוד שדרה ואני מבין את זה מיום ליום יותר ויותר כמה שהדרך הזו בשבילי כל אחד שיבחט הדרך שלו היא הדרך הנכונה.
כמו שאמרנו הם הזוג הרביעי שבטווח קצר, זוג האחים הרביעי שבטווח קצר א נקטף א ומאז אתם מנסים לצעוק לעם ישראל. חבר'ה, תראו, אחים, אחים, אחים נקטפים מאיתנו. זה מרמז על מלחמת אחים בתוכנו. אתם פעילים חזק בדבר הזה, עוזבים את העבודה, מפיצים את הפוסט המרגש. של הילד לפני שהוא לפני שהוא נקטף אבל אז מגיעה 7בעה באוקטובר טוח שמחת תורה תשפד כאילו הדבר שהכי פחדתם ממנו שהכי צעקתם עם ישראל בואו נתעורר אז הוא מגיע
בפרק זמן הזה של החצי שנה הזו זה עדיין שלב שאנחנו בכלל מנסים להקל והתחלנו דרך כנרת ואני ביחד אחד להתחיל לצאת למסע הזה שבאמת לקרוא לעם ישראל לאחדות, לגאולה. בואו עם ישראל, בואו נתאחד. אתם רואים מה קורה? אתם רואים שה השיח וה והפילוג הזה לא מביא לשום מקום.
וכל הרמזים
וכל הרמזים פה מולנו וזועקים לשמיים. וכשהגיעה השבעה באוקטובר אני לא יכול להגיד לך שלא הופתעתי מהעוצמה. ברור שאתה מופטע מהעוצמה כי אין אחד שלא מופטע מעוצמה כזאתי מה שקורה לנו.
נכון
אבל זה לא זה משהו שחשבנו שיכול להגיע בעוצמה כזאת או אחרת הגיע בעוצמה הכי קשה שיכולה להיות ואז באמת נקטפו משפחות שלמות.
הקדוש ברוך הוא רמז לנו אחד או שני אחים עוד זוג אחים ועוד זוג אחים ועוד זוג אחים. עכשיו בוא אני אראה לכם לא הקשבתם עכשיו זה משפחות שלמות
ומה זה עושה לכם אחרי השבעה באוקטובר כי גם פה הנה עוד צומת שבחרתם יכול לבוא אחד אחרי האסון שקרא לכם הפרטי ולא להגיד ריבונו של עולם אני מורד בחרתם לא למרוד בחרתם הפוך להתקרב ולקרב אחרים ואז מגיעה 7ה באוקטובר טוח שמחת תורה תשפד יכולתם לבוא ולהגיד אנחנו עשינו את שלנו עם ישראל צעקנו כתבנו כנרת הולכת בהרצאות מסתובבת לא עוזר אנחנו משחררים אתם עושים גם פה בצומת הזאת את הדבר הנסגב ומכניסים ידיים ורגליים עוד יותר לתוך המשימה הזאת
לגמרי וזה דווקא זה דווקא כמו שאתה אומר חיזק אותנו יותר להעמיק ב באמונה בקדוש ברוך הוא כי דרך אגב ראינו את זה כשכל עם ישראל בעצם לא כל עם ישראל אבל הרבה מעם ישראל זה מקרב מקרב החיילים, בקרב האזרחים, קרב האחדות. פתאום האחדות פרצה
ממש. וכמה במרכאות אנחנו יכולים על כל אויב כשהאחדות הזאת
וכמה היה קשה, כמה קל היה נגדנו כשהיה פילוג ופתאום כמה קשה נגדנו כשאנחנו מאוחדים מאשביעי באוקטובר קדימה. זה רק מוכיח שאנשים שהאחדות היא קריטית בעם ישראל. ואנחנו מכירים את זה לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל. אנחנו 3 וחצי שנים אחרי האסון הפרטי ושלוש שנים אחרי האסון הלאומי. באיזה נקודה עם ישראל נמצא כרגע? אתה מרגיש שלמדנו? למדנו אבל לא מספיק. זה אתה מרגיש את השיח עוד פעם צף. ודווקא אתה רואה את זה מקרב אנשים שבעצם באמת נפגעו א איבדו בנים איבדו משפחות והם דווקא מתוכם אתה מרגיש עוד פעם אני לא רוצה לשפוט אבל הם מתוכם כאילו יוצא לך יוצאים איזה מילים לא במקום דווקא מתוכם היית מצפה שיבואו ויקרבו ויקראו
לאחדות אני לא יכול להגיד לך שזה היה בווליום כמו שהיה לפני השביעי באוקטובר אבל אה גם המחאות פחטו ברחובות זאת אומרת יש איזה תחושה באוויר כזאת
כמו איזה משהו שנכוונו ממנו לשם אנחנו לא מתקרבים לא צריכים להיזהר אנחנו בדיוק
נזהרים יותר אבל עדיין זה קיים
יש לך חשש שנחזור לטעות הזאת
כן
מה אנחנו יכולים לעשות כדי ש שנראה לריבונו של עולם ולעצמנו שלמדנו לשם אנחנו לא חוז בסופו של דבר כל אחד זה הפרט מה שהפרט עושה זה זה זאת אומרת זה משפיע על הכלל ומה שאנחנו יכולים לעשות בטעם המשפחתי שלנו להפיץ החוצה אז אנחנו עושים את זה וזה משפיע על הרבה אנשים אני יכול להגיד לך אני פחות מעורב בנושא של הרשתות החברתיות כנרת הרבה יותר פעילה ממני כנרת היא הפרון של הבית היא הכוח של הבית והעוצמה של הבית זה חד משמעי והיא עושה עבודה אדירה בנושא של הגאולה ובנושא של ההרצאות ואנחנו נוסעים בכל ארץ וכמו שאמרתי לך וכל הדברים והפושות חלה וכנרת משפיעה על המון המון המון אנשים והרבה מאוד נשים שאיבדו את הילדים שלהם
ומצטרפות לקריאה שכנרת לאחדות לגאולה לתחיית המתים עכשיו אלה דברים שלי לא לא לא נחשפתי אליהם זה לא שאני חס וחלילה מתנגד הם להפך היום
אתה פועל בתו
הכי פועל בתוכם והכי בעד זה פשוט חוסר הבנה וחוסר ידיעה וחוסר העמקה של הדברים
מה היית רוצה שצופה מימין ומשמאל דתי ושאינו דתי יקח מהשיחה הזאת
שכל אחד ינסה להשפיע בטוב על האחר כי אם אנחנו אה נדבר לא יפה אחד לשני. כן אז עוד פעם מתחיל לבעור. אנחנו צריכים להוריד את הלהבות, להנמיך, להתאחד. לא משנה מה יהיה, ימין, שמאל, כרגע אנחנו צריכים להתאחד, לכבד אחד את השני, לאהוב אחד את השני. זה נשמע אולי קלישעתי ואולי נשמע זה, אבל זה בא מתוכן מהפרט.
אני אגיד יותר מזה. על הכלל.
כולנו זוכרים את האווירה שהייתה פה בבוקר שמיני באוקטובר. זה היה יום שחור אבל היה בו גם משהו מרגש. היית נוסע ברחובות אנשים רצו לאהוב אחד את השני.
אני זוכר אני עליתי על מדים חילקו לי סנדוויצ'ים רק תן לי לעזור לך. כל אחד רצה. פתאום ראית חמלים של אחים לנשק עם חרדים. רק לפני יומיים לא הסכמתם לראות אחד את השני.
נכון?
זאת אומרת שזה קיים בתוכנו. אנחנו יכולים להגיע לשם. אהבנו את הימים האלה, שננו אותם. אנחנו לא מתגעגעים למה שהוביל אותנו לשם, אבל את התחושה הזאת בעם ישראל כולנו אהבנו אותה. זה בעידיים שלנו. מאוד מאוד מאוד וזה וחבל שזה בא דווקא אבל דרך אסונות,
דרך הדין
בדיוק. למה זה צריך לבוא ככה? למה? למה אנחנו כעם ישראל לא יכולים לבוא בצורה שזה יהיה דרך חיים שלנו? אבל כנראה עם ישראל הוא עם של מחלוקות.
בסדר? טוב ואתה ניסים בן אדם של ניסים אז בעזרת השם שזה
בעזרת השם אותנו לניסים
בעזרת השם בעזרת השם
אנחנו הדבר היחידי שרוצים זה שהילדים שלנו יחזרו בעזרת השם
אתחיית המתים
בתחיית המתים בקרוב
ואנחנו קמים כל בוקר
ומחכים להם
אנחנו איתכם
תודה רבה אודד היקר Ja.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, י״ח בחשון התשפ״ז (29.10.2026). משך: 26:59

6 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
איש גדול!!! תודה רבה שהבאתם אותו!
איזה אדם גדול ! אין מילים . אנשים צדיקים . שנזכה לגאולה השלימה במהרה. ד' ינחם אתכם
איזה בנאדם יקר ומדהים!
שה' יתן לכם המון כוחות.
אין ספק שמינפתם את הקושי למלא את השליחות שה' ייעד ומייעד לכם.
חזקו ואמצו 🙌
בעז"ה שיהיה בקרוב גאולה
כמה כוחות
מדהים! יישר כוח