"דמיינתי את הלוויה שלו, והסיוט קרה": הדר לוינשטיין משתפת ברגעי הכאב

סוף ארוחת שבת נשכבת לי על הספה ודפיקות בדלת ברגע שדפקו בדלת הלב שלי הפסק אדר לווינשטיין היקרה מה שלומך שלום קודם כל אני ממש מודה לך שהגעת לכאן אני בטוחה שזה לא היה פשוט בשבילך לפני כמה זמן קמת מהשירה א לפני שבוע לפני שבוע בדיוק וואוו כן אנחנו כאן באמת בשביל לדבר עליו על יונדב א ולהנציח ככה את הפעולות שלו את התכונות שלו להעביר את זה הלאה תכולה לספר לי קצת קצת איך הכרתם מי הוא היה להכניס אותנו קצת לתמונה אז יונדב ואני הכרנו בעיר דוד בחפירות הארכאולוגיות בירושלים אני עשיתי שם מועדפת ואחרי השירות לאומי והוא היה עוד לפני צבא עבדנו ביחד בסוף השנה טסתי לחול וכשחזרתי מחול חזרנו להיות בקשר במסגרת

החברים המשותפים שלנו משם והוא מהתחלה היה בעניין שלי א פשוט הוא באמת היה קטן ממני ולי היה קשה לראות את זה קורה בכמה הה כתב אני גדולה ממנו בשנתיים וחצי אה וואו אז והוא עוד היה אני כבר חברתי מהטיול ווא עוד לא התגייס זה היה כזה פערים משמעותיים א אבל הוא לא ויתר א הוא ממש ראה את זה שזה נכון ושזה יכול לקרות ושיש לזה עתיד ובאמת אחרי שנתיים מאז שעבדנו ביחד בסוף נהינו זוג ו איזה יופי ברוך השם כן הוא חשב גם שהוא לא ויתר הוא לא ויתר הוא רה את האוצר מולו א כן זה גם היה ממש באופי שלו א לא לוותר היה לו קצת א בעיות עם הגיוס ו כזה הוא לא יודע אם הוא יתגייס או לא יתגייס וגם על זה הוא לא ויתר הוא ממש נלחם

שיגייסו אותו הוא התגייס לחוות השומר מעט מאוד מגיעים להיות קרבי ממש הוא ועוד שתיים שלוש חברים לדעתי הגיעו להיות קרבי והוא הגיע בסוף לסיירת גוטי וואו צריך המון כוח רצון בשביל זה המון הוא יכל אה בלי סוף ליפול בדרך הוא יכל בקלות לא להגיע לשם ו היה לו מטרה והוא לא ויתר מדים מה גרם לו לרצות את זה כל כך קודם כל זה היה באופי שלו מאוד הוא ראה מטרה והוא א ידע להשיג אותה בצורה הנכונה א אבל ינדב גם הוא הוא מאוד אוהב את ארץ ישראל אהב אז באמת אוהב לקרוא הרבה גם על ארץ ישראל על האנשים שחיו פה לאורך ההיסטוריה גם ם של מדינת ישראל גם מתקופת התנך א אז באמת א הוא אהב מאוד את ארץ ישראל הוא לא ראה מציאות שהוא לא

מתגייס ושהוא לא נלחם למען הארץ שלו והוא בעצם היה בשירות סדיר מה שאני מבינה נכון אז זהו אז באמת כמו שהתחלתי את הסיפור הוא התגייס מאוחר הוא היה צריך להשתחרר עוד חודש וא ה עוד חודש ממש חיכינו לשחרור הזה היה לנו המון תוכניות היה לנו המון חלומות התחתנו לפני חודשיים שמתוך החודשיים האלה הוא היה בבית חודש וגם לסירוגין עם הצבא כי הוא עדיין היה בסדיר בחודש השני התחילה המלחמה בדיוק חודש אחרי החתונה שלנו ובדיוק חודש אחר זה הוא גם נפל התחתנו בכף א אלול וקבר אותו בכף א חשמן וואי ממש חודש איך קמים מהמקום הזה זה ממש לא פשוט מה עוזר לך להמשיך הלאה כרגע באמת עוד הסכמתי להגיע רק בשביל לשתף ולספר עליו כי באמת

חשוב לי שידעו מי הוא ומה הוא היה אבל אני צריכה לראות איך קמים כי כרגע אני מרוסקת וואו אדר אני ווא אני אני רוצה לחבק אותה אחר כך חיבוק גדול גדול גדול באמת את גיבורה שהסכמת להגיע לכאן ואת גיבורה שאת ממשיכה לשתף עליו ואת גיבורה שאת עושה את כל מה שאת עושה עצם זה שאת קמה מאמיטה ואת מתלבשת ואת באה לכאן ואת עושה את מה שאת עושה ואת אפילו שוטפת פנים בבוקר את גיבורה את גיבורה כי את ממשיכה את החיים תודה זה עצמו זה גבורה את תכולה לספר לנו קצת ככה על ה אולי על השיחה האחרונה ביניכם על ה כן הוא יצא בכל החודש הזה לאפטר פעם אחת א ביום רביעי כשביום חמישי כשההוא חבר לבסיס וגם היה היום האחרון שהוא היה זמין בו

התעקשתי ללוות אותו עד לבסיס באוטובוסים עד צעלים א לא ידעתי מתי פעם הבה אני אראה אותו אז כשהוא חזר מהאפר לבסיס נשענו ביחד א הוא גם כל הדרך כזה אמר לא צריך למעט ביתי אבל הרגשתי שאני חייבת את הרגשת שחות משהו קיוויתי שלא אמרתי את זה גם בהספד ובאמת ככה זה היה גם אני כל החודש הזה רק דמיינתי את הלוויה שלו זה לא זה לא שחרר לי מהמחשבות וכל פעם שדמיינתי את זה אז שכנתי את עצמי שזה לא הסיפור שלנו זה לא הולך לקרות התחתנו לפני חודשיים אנחנו הולכים לחיות חיים יפים ביחד אבל הסיוט קרה בסוף א הלווייה שדמיינתי קרתה אדר יקרה אני בטוחה שאחד הדברים שהכי מפחדים והכי חוששים זה שכל היקרים שלהם נמצאים באזה זה דפיקות

בדלת כאילו זה משהו שרק לדמיין את זה זה לא פשוט את יכולה לספר לנו את הרגעים האלה את הרגע הזה שדפקו בדלת שהודיעו לך אם זה השיחת טלפון זה הדפיקה אם הכינו אותך לפני אז אני אשמח להתחיל קצת קודם א הוא לא היה זמין א מהכניסה לאזה שבוע א שכל השבוע הזה אני שולחת לו הודעות ומקווה שהוא יקרא אותם ביום מן הימים לא לו טלפון זת לא היית לו בקש הוא לא היה זמין בכלל הוא מהיום שהוא נכנס לעזה מאחרי שביקרתי אותו בבסיס הוא נכנס יום אחרי זה לעזה ושבוע אחרי זה כנראה יש חבר'ה של לוגיסטיקה שנכנסים להביא ציוד ודברים קיבלתי מחבר שלו סרטון שבו הוא אומר לי שהכל בסדר ושהוא מתגעגע והעיקר שאני אשמור על עצמי סרטון ממש קצר כזה

שפשוט הצליח להרגיע אותי בטירוף אחרי שבוע שלא קיבלתי ממנו שום דבר שום תחיים הסתובבתי עם הסרטון הזה בלב רגוע בלב בטוח ב קצת זה גם סרטון אני רואה אני רואה אותו את המורל שלו אני זה לא רק הודעה אני בסדר ויומיים אחר כך ביום שישי אני הייתי אצל אחותי בצפון א סוף ארוחת שבת נשכבת לי על הספה ודפיקות בדלת את חשבת על זה בכלל לא כאילו לפני כן עוד את יודעת ערב שבת הדלקתי נרות ביקשתי מהשם שישלח לו הצלחה ושיחזר אותו בריא ברגע שדפקו בדלת הלב שלי הפסיק וא אז בעצם הודיעו לך את זה בשבת בשבת בערב כן א וואו למזלי הייתי עם אחותי באמת ידעה להיות שם בשבילי באותו הרגע אבל וואוו אמרו לך איך זה קרה מה קרה נתנו לך יותר

פרטים או שרק ההודעה עצמה ושך ככה אז בגדול הודיעו שהוא נהרג אחר כך לאט לאט מספרים קצת יותר פרטים א וגם רוב הצוות שלו הרי בעזה עדיין אז אנחנו מחכים שהם יבוא לספר לנו מה היה שם באמת יונ אדם נהרג ביחד עם חבר שלו מהצוות ומפ של גיוטי לפי מה שאנחנו יודעים זה כנראה התעכלות בתוך מתחם שהם כבר תירו בעזה והתקלות הזאת בעצם נפגעו קשה ולא נשאר הרבה מה לעשות סברנו לי על תכונות שמאפיינות אותו תכונות שככה חשוב לך שאנחנו נכיר שאנחנו נקבל אותה אולי ממנו א יונדב היה לו הוא ממש ידה לתת ביטחון גם באמת כי הוא היה בן אדם שקול ועם המון המון ידע הוא ידע להגיד את המילים הנכונות תמיד כל בן אדם שהוא דיבר איתו הוא מצא שפה

משותפת לבן אדם שיושב מולו הוא באמת הצליח למצוא את עצמו בשיחה גם עם אנשים שקצת יותר קשה לדבר איתם לפעמים או ובאמת באפס אגו ב באמת בגובה העיניים ווא איזה תכונה שכולם צריכים ללמוד אותה מאוד באמת כן הוא היה מוכשר מאוד הוא ניגן על הוא למד לנגן על גיטרה בתור ילד והוא לימד את עצמו לנגן על פסנתר כל פעם כשהיינו מגיעים לבית של אמא שלו א דבר ראשון אנחנו מגיעים התישב פסנתר קורה לי לשבת לידו מקדיש לי שירים לנגן לי וואי כן היה לו באמת היה לו קסם באמת חשוב לי גם להגיד שהוא באמת מאוד אהב את הארץ הזאת כשהתחלנו לצאת פשוט יצאנו לשביל ישראל ביחד באמת גם זכינו להכיר את הארץ בצורה עוד יותר מעמיקה חבה ממש כן זהו

ומיד אחרי מיד אחרי השביל הוא בעצם התגייס וואו כמה כוחות נפש צריך בשביל להתרומם סיפור כזה יש ככה איזה קוריוזים או סיפורים מעניינים מהחוויה של הכי טוב מהחוויות שלכם ביחד שחשוב לך לספר שחשוב לך לשתף אותנו א קודם כל באמת דיברתי על הפער בגילאים שהיה בינינו שזה מאוד הפחיד אותי בהתחלה א להיכנס לזוגיות כזאת כש א כשהוא קטן ממני בשנתיים וחצי הוא תמיד יודע להשרות ביטחון תמיד יודעה להגיד את המינים הנכונות וכמה שידענו לדבר לשבת ולדבר עמוק ועל החיים וככה ידנו גם לשבת ולצחוק משטויות א הוא היה בן אדם מדהים תמיד ידעתי כמה הוא מדהים וכמה הוא בחור מיוחד סוף הוא בא לי כן א אבל בשבעה אני חושבת שזה התחדד לי אפילו

יותר כי הגיעו המון אנשים מכל מיני שלבים ומקומות בחיים שלו לספר עליו ולשתף אותנו ופשוט מה שהה הכי בלט זה שכולם הרו שוא היה מנהיג פשוט פשוט מנהיג בלי לבחור בזה פשוט תמיד אה יונדב פה אפשר לסמוך עליו לתת לו תפקידים גם כשהוא היהה טירון גם כשהוא היה בתור חניך בבני קיבא גם כשהוא היה בשלבים קצת יותר מתקדמים בצבא תמיד בחרו בו וזה זה משהו ש אני לא ידעת אם להגיד התחדש לי אבל זה משהו שהיה מטורף לשמוע מאנשים שלא מכירים אחד את השני שרק הכירו את ינדו מכל מיני מסגרות בחיים שלו וזה מה שכולם אומרים וואי איזה מדהים זה א באמת הבטחתי לצמ עצמי ש שאני לא הולכת לו לתת לו להתפספס הוא מגיע לו שיידעו שידעו עליו באמת

היה גיבור הוא יצא למלחמה הזאת בידיעה שהוא יכול להיות לא חוזר א ובאמת גם כל התקופה הזאתי של ה חודש הזה שפרצה המלחמה קודם כל באמת הקפיצו אותו כבר בשמחת תורה בבוקר אבל זה לא לא היה שאלה בכלל לא היה זה לא לא היה איזה איסוס לא היה איזה פחד כל פעם שדיברתי איתו ובכיתי לו שאני מפחדת הוא היה במורל כל כך גבוה ום רעל בעיניים שכאילו ברור לו שזו המשימה עכשיו צריך להציל את עם ישראל צריך ללכת להילחם ובאמת כל התקופה הזאת הוא היה הוא נתן לנו את הביטחון שיהיה בסדר הוא כל הזמן אמר לנו אנחנו בסדר רק תשמרו על עצמכם כאילו אני צריך לדעת שאתם בסדר כאילו אנחנו בסכנה תמיד תמיד הוא היה עם חיוך הוא היה נחוש הוא ידע לאן

הוא נכנס הוא ידע מה הוא הולך לעשות הוא ידע גם שאולי הוא לא יחזור וזה מטורף שהוא הקריב את עצמו ככה באמת באמת חשוב לי שידעו איזה גיבור הוא היה ולספר עליו ולשתף מה שאני יכולה אני יכולה להגיד שבהתחלה כשהודיעו לי את זה כעסתי מאוד זה הכיס אותי שהוא צריך להיות גיבור כי אני יודעת מי הוא היה אני יודעת שהוא היה גם בלי שיגידו לי שהוא היה מנהיג אני יודעת שהוא היה מנהיג ואני יודעת שהוא היה לוחם טוב ו שרצו אותו מקדימה ו שרצו אותו רצו אותו גיבור אני חושבת שהכעס כבר התחלף ברור לי שבעלי גיבור ואני גיעה בו גם אמרתי לו את זה אינספור פעמים ואני כל כך שמחה על זה ואני חושבת שבשב באמת עם כל הסיפורים ועם כל הדברים

שמשתפים עליו הכעס פשוט הפך לגאווה הרבה יותר גדולה וואי איך אפשר להחיל בלי הרגשות האלה בעוצמה שלהם זה נראה לי משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי ו לנסות לחפש נחמה ואיך הנפש מצליחה להתמודד עם זה קודם כל זה קשה זה להתנתק מהכל זה לחשוב רק עליו זה לנסות להיזכר ברגעים היפים שלנו ובאמת ברוך השם יש לו יש לו משפחה מהממת ויש לי משפחה מהממת וחברות שעוטפות ובאמת תודה לאל בתקופה הזאת אני לא לבד כל הזמן כמה שאני צריכה יש אנשים ויש עם מי לדבר עם מי לשבת זה לא ממלא את החוסר כמובן אבל זה הרבה יותר טוב מהבדידות ודר זה לא פשוט לא פשוט בכלל מה שאת עוברת אבייה לי דרך לעזור לך או את המילים אני לא מוצאת אפילו מה לומר כ לא יודעת מה לומר מה אני רק רוצה לתת לך חיבוק זה מה שאני מרגישה עכשיו ‏e