יום אחד בעל הבית שלך ילך לעולמו והוא יקח רק אותך איתו

איזה אחד הגיע לבית מלון בבוקר הוא הלך לבית הכנסת ואז הוא ראה שלא לכל הציבור יש טלית והוא שאל אותם מה למה אין טלית אז חלק אמרו לו חופשה ושכחנו ואחד אפילו שכח את התפילין שלו ואלוה תפילין ואז הוא אמר להם אני חייב לספר לכם מה קרה לי בדרך לפה בדרך א עברתי ליד איזה בית ושמעתי קול של בכי בכי בכי שלא נגמר ואמרתי מעניין מי בוכה בתוך הבית וראיתי שהבית התנעול ווניסיתי ככה לדפוק בדלת ולא פתחו לי את הדלת וניסיתי דרך החלון וראיתי שהלב מתחזק אז אמרתי לעצמי אולי יש שם איזה ילד קטן ששכחו אותו לא הייתה לי ברירה פרצתי את החלון נכנסתי לתוך הבית ואני שומע שהבכי מתחזק ואני הולך ומחפש עד שהגעתי לחדר ואז אני שומע

שהבכי הוא מתוך הארון פתחתי את הארון ואז ראיתי שזה בתוך המגירה פתחתי את המגירה ואני רואה בתוך המגירה את הטלית של בעל הבית והטלית בוכה ובוכה ואמרתי לה למה את בוכה? אמרה לי הטלית, אני בוכה בגלל שבעל הבית שלי יצא לנופש והוא לא לקח אותי, הוא שכח אותי. אמרתי לה, טלית, טלית, אל תבכי, אל תבכי נשמה. יום יבוא ובעל הבית שלך ילך והוא לא יקח אף אחד, הוא לא יקח שום דבר, הוא יקח רק אותך. איזה סיפור עם מוסר השכל. אנחנו יוצאים לחופשה עכשיו, נכון? אז מחפפים בתפילה, מחפפים אולי בכל מיני עניינים, נטילת ידיים וכזה, תזכרו, גם כשיוצאים לחופשה אין חופש ממצוות, אין חופש מתורה ומצוות. ההפך, אתם רוצים באמת לההנות,

תתחזקו דווקא בחופשה. הטלית, התפילין, הברכות, התפילות שלנו, ברכת המזון, נטילת ידיים לשים לב כל הדברים האלה כי זה מה שניקח איתנו בסופו של דבר. חופשה נעימה. ‏M.