
ניגון הבריאה: פרק 9 - דוד דאור והרב זמיר כהן HD
הרב זמיר כהן ודוד ד'אור
פרק קמ"ח בתהילים - הללויה
h ושוב אנחנו איתכם בעוד תוכנית של ניגון הבריאה שלום לכם הצופים ושלום לרב זמיר כהן שלום וברכה מובן לכל שהבורא הוא כל יכול בתור כל יכול הוא כמובן יודע הכל גם את העתיד בנוסף לפי תפיסת היהדות לכל אחד מאיתנו יש בחירה חופשית וכל אחד יכול לנתב את חייו ליכן שהוא רוצה חזל לימדונו שהכל צפוי והרשות נתונה קשה אה איך מיישבים את הסתירה הזאת בנושא הזה נדון בהמשך עם רב זמיר כהן וכן נבקש תשובה לשאלה שמסקרנת רבים האם ניתן להשפיע על מין הילוד כשהעובר כבר ברכם אמו בן אובת אבל לפני כן כהרגלנו אני רוצה לפתוח בפרק תהילים קמח הללויה הללו את השם מן השמיים הללו במרומים הפרק הזה מביא אותנו להכרה מלאה שכל יצורי הבריאה
מקטן ועד גדול עומדים בכוחו וברצונו של השם יתברך ולכן כל הבריאה משבחת ומלל אותו כי היא מודעת שהיא חיה וקיימת רק בזכותו הערים וכל גבעות עץ פרי וכל הארזים החייה וכל בהמה רמס וציפור כנף יהללו את שם השם כי נשגב שמו לבדו הרב איך דוממים יכולים להלל את שם השם לפי פשט הדברים כוונת המקראות שם לומר שכאשר האדם מתבונן ביופי בהרמון בשילוב של כל פרטי הבריאה הוא מרגיש בתוכו שכל הבריאה שרה ומודה ומהלל את הוא מרגיש את הערים רוקדים ואת הנהרות עם חאו כף אבל זו תחושה שהאדם מרגיש כאשר הוא מתפעל מכל היופי שמסביב כך לפי פשט הדברים זה דרך האדם בעצם דרך האדם אבל המקובלים מסבירים ביתר עומק בספר עץ חיים כתוב שאפילו
לדומם יש נפש כלומר אין שום חומר קיים בעולם אם לא שיש ב ברוחניות כשרואים חומר זה אומר שהוא בסך הכל סוג של מעטפת ואם אין את הנשמה הפנימית גם אין את המעטפת החיצונית לכן גם לדומם יש נפש דבר שמובן כאשר מבינים שישנם אלקטרונים שנאים בתוך האטומים כלומר אנחנו קוראים לדומם דומם כי ככה הוא נראה לאיננו אבל בפועל יש בו סוג של חיות וגם אם לא במודע הדומם ובעלי החיים עצמם מהפן הרוחני שבהם הם ודאי הרי מודים ומהללים ומשמחים את הד אזה ביטוי ההלל שלהם זה כמו שידוע למשל במדע שהדבורים במבט שונה לחלוטין מאשר כפי שאנחנו רואים כלומר לכל יצור יש את המודעות שבו את החלק הרוחני שבו אנחנו כשמעלים את הקדוש ברוך הוא אנחנו
מהללים אותו במילים בסוג של חשיבה בבעלי חיים בדומם מדובר בצורה אחרת ברודים יותר פנימיים יותר רגישים נקרא לזה מבחינה רוחנית ישנו היבט נוסף שבתלמוד כתוב שאיין יצור בעולם שאיין לו מלאך הממונה עליו אפילו על כל עסב יש מלאך ממונה כלומר סוג של כוח רוחני וגם אם אותו יצור א אותו הר אותו אבן דוממת אינם מסוגלים להודות שוב בתפיסה ובמודעות שלנו הממונה עליהם ודאי שמודה ומשבח ויודע כשמדובר ביצור הרי הוא מחובר יותר לאלוקים אבל אנחנו כבני אדם אני מבין למה אנחנו צריכים להלל ולשבח אתה יודע רב הנסתר על הגלוי בינינו אך דוממים שמחוברים בדרך שונה לחלוטין לשם יתברך ומכירים בגדולתו למה למה השם זקוק לה או לא זקוק אני
לא יודע אם זו המילה הנכונה אבל למה הם מהללים למה למה הם צריכים להלל האמת היא שהשאלה הזו נכונה לא רק ביחס לדומם ולצומח אנחנו שואלים את כי אנחנו רואים אותם כיהודים מאיתנו אבל הרי גם אנחנו ביחס לאלוקים ודאי שהוא לא צריך אותנו ואת מחשבותינו והילולת תפילותינו אבל א כל העניין של התפילה והלל הוא יותר נועד עבורנו מאשר עבורו הקדוש ברוך הוא שלם בכל שלמות לא חסר לו שום דבר ומבחינתו אין הבדל אם אנחנו מתנהלים כך או אחרת מההיבט של הצרכים שלו אם נקרא לזה כך כי אין לו צרכים הוא שלם בכל שלמות אבל אנחנו כבני אדם נדרשים להביע סוג של הכרת הטוב של תודה של שבח של חיבור לבורא עולם כאשר בעצם התועלת באה לנו נסביר את
זה יותר רבי חי מוולוזין כותב כתוב בתלמוד שהאמהות היו עקרות כי הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים מה הכוונה מתאווה הוא צריך שיתפללו עד כדי כך שהיו הכרות אבל הביאור הוא כשם שתינוק שישן שעות רבות אמו תציק לו שיתעורר כדי שינק ממנה לטובתו כן כשהאדם מהלל את אלוקים כשהאדם מתפלל פונה אליו הוא בעצם מתחבר לאור האלוקי ומזרים אל עצמו אל כל הבריאה וכש ההקדש ברוך הוא רואה אותנו רדומים הוא מעורר אותנו לטובתנו לא שהוא זקוק לכך זה מקסים הדומה מרגיש בתלות שלו בקדוש ברוך הוא שוב ברבדים היותר פנימיים המלאך ה ממונה עליו ודאי אפילו ברובד ה היותר פשטי אבל בתורת הסוד מוסבר שלדו יש נפש וודאי ש במונחים שלו
במושגים שלו אותה נפש ודאי חשה לנו קשה לחוות כי אנחנו לא דוממים אנחנו רגילים להלך החשיבה שאנחנו רגילים אלינו גם אנחנו רוצים להלל את השם ומה יותר מאשר להלל את השם בשיר הללויה הללו את השם מן השמיים כשומר הדדי ואני הלכנו את הפרק הזה חזרתי הביתה ומה שקורה זה שלכים הגישו מאוד את הטקסט פתאום למדתי אותו בעל פה והיה לי יותר קל לבטא את המילים ובני גי שהוא ילד בן 12 ככה שרק מתחיל את גיל ההתבגרות הוא אוהב טופים אוהב גיטרות חשמליות אף פעם לא שמעתי אותו שער זאת אומרת שירה זה רך מדי בשבילו בעיקר בגיל הזה פתאום הוא שואל אותי אומר לי אבא מה זו המנגינה הזאת אני אומר לו זה שיר מתוך תהילים וא אומר אבא אני יכול
לשיר בשיר הזה עכשיו מצד אחד כמובן שלא רציתי לאכזב את בני מצד שני אני לא יודע איך הוא שר וזה אלבום שאמור להשמע אתה יודע מקצועי לקחנו אותו לאולפן והוא לא שאר כמו זמר מקצועי כי אתה יודע אין לו שום אין לו השפעות או מניירות או דברים כאלה אבל כשהוא שר שמעתי מה זאת שירת הלב באמת כי עלי איזשהו תדר פנימי שבעיני יכול לצאת רק מטקסט מופלא שכזה שכמו בתהילים פתאום הבנתי מה זה להרגיש את השיר ברמה כזו שהכל שיוצא הוא בעצם ביטוי מושלם לא תחושות הלב הוא יהיה איתנו כאן על הבמה גא צ'וק פעם ראשונה שאנחנו מופיעים ביחד אז הללויה הללויה הללו את הדוני מן השמים הללו במרומים הללו כל מלאכיו הללו כל צבו הללו שמש וירח הללו
כל כוכבו הללו שמי השמיים והמים אשר מעל השמיים ילינו את שם אדוני כי הוא ציווה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יבוא הללויה האלו את הדוני מן הארץ תנינים וכל תאומות אש וברת שלק בקיטו רוח שר עושה דברות הערים וכל גבעו ארץ פרית וכל הארזים החיה וכל בהמה ר מסרת ציבור כנף מלכי ארץ בחום לאומי שרים בכל שופטי ארץ בחורים וגם בתולות זקנים הנה הרים יהללו יהללו את שם אדוני כי נשגה שמו שמודל ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהילה לכל חסדם פני ישראל עם כרומו עם כרומו הללויה הלילו ה הללויה הללו את אדוני מן השמיים הללו במרומי ועכשיו לנושא מורכב שעסקו בו רבות והרב כתב עליו בספרו המהפך האם גורלנו צפוי מראש בתלמוד ישנו
משפט אפשר להגדיר אותו כמשפט מפתח הכל בידה שמיים חוץ מיראת שמיים הכל בידי שמיים כלומר ה iq של האדם תווי גוף תווי פנים פרנסה ילודה זוגיות האם מתחתן או לא כל אלה בידי שמיים חוץ מיראת שמיים דפוסי התנהגות של אדם לכן במה שנוגע לשאלה האם גורלנו נקבע מראש התשובה היא שכן כי כל זה בידי שמיים בתלמוד כתוב שעוד לפני יצירת הולד ישנו מלאך הממונה על הריון ונטל את הטיפה כלומר את הביצית מופרית ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא ושואל אותו ריבונו של עולם טיפה זו מה תהה עליה חכם או טיפש בריא או חולה עשיר או עני כלומר כבר בגנים בעצם כ כשכתוב בתלמוד מה תהה עליה במילים אחרות יש כאן הכוונה אלוקית ממעל אילו תכונות וגם מה
יהיה גורלו של האדם לא רק חכם או טיפש אלא האם יהיה עשיר או עני בריא או חולה אבל התכונות האלה הם בעצם תכונות שאדם נולד איתם בידו ל ולשנות כלומר גם בתכונות אופי שהאדם נולד איתם כפי שניתן לראות על ילדים ילדים שונים בתכונותיהם אבל ביד האדם לנתב לחיוב או לשלילה אז אם נסכם את הדברים הכל בדי שמיים כל מה שלא נוגע לדפוסי התנהגות חוץ מיראת שמיים דפוסי התנהגות אבל מציינים חזל במסכת שבת של הקטע של היראת שמיים יש את היכולת לשנות את ההכל בדי שמיים כלומר האדם במהלך ימי חייו יכול לבצע מהלכים בבחיר שגם משנים את גורלו לטובה רגע אני רוצה להבין אם הכל ידוע מראש אנחנו נענשים רק על ראת שמיים או שאנחנו גם נענשים על
דברים שידוע מראש היה שנעשה אותם אם כן למה אנחנו נענשים זו שאלה גדולה כ הרי אלוקים כבר רואה כל מה שנעשה אז מה כל העניין כאן כדי להבין את את עומק הדברים חשוב להקדים שתי הקדמות ההקדמה הראשונה היא שהתכלית של הבריאה כל המטרה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם היא כדי להטיב לאדם בהתאם למעשיו כלומר האדם עושה טוב גם במצוות שבין אדם לחברו גם במצוות שבין אדם לבין בוראו מקבל טוב לאו דווקא כאן בחיי נצח עשה לא טוב להפך אבל המטרה האלוקית שכל האדם בסופו של דבר יגיע לאותו טוב כי אפילו אם ניקח את האדם הכי שלילי הכי בעייתי יש לו גם דברים טובים שעשה במהלך ימי חייו ובסופו של דבר הוא יקבל את שחרו עליהם יש לאדם את
האפשרות להגיע ישירות בדרך סלולה וקצרה אל הטוב יש לו אפשרות להיכנס בפיתולים עליות ומורדות גלגולי נשמות וכולי אל יש לו בחירה בזה זה כתוב מראש לא אם הוא ילך בקטע פתלתל או שזה ישר זו בחירה שלו כ זו בחירה שלו האם הוא הוא יודע שצריך לעשות חסד עם הזולת ולא לגנוב צריך לשמור שבת ולא לחלל להניח תפילין וכל הלאה אז הוא בעצם מגיע במהירות אל היד הוא יכול להיכנס למסלולים טלטלים ועקיפים שאגב מכניקת הקוונטים היום מראה שגם בחלקיקים הקטנים העולם פועל מתנהל בצורה כזו יש המון אפשרויות יש אפשרות ישירה יש אפשרות עקיפה אז זה בעצם יסוד ראשון שצריך לזכור שהתכלית של הבורא בבריאה היא לתו היסוד השני או המשפט שהזכרנו קודם
הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים כשמחברים את שני הנתונים האלה אלוקים אומנם יודע מה האדם יעשה אבל הוא לא קובע לו מה לעשות שהרי יראת שמיים מאלא בידי אלוקים את זה הוא נתן לנו כדי שנוכל לקבל שכר בהתאם למעשינו מה ההבדל בין לדעת לקבוע זאת אומרת אם הוא יודע שהוא הולך לעשות את זה אני לא הבנתי כ לקח את ה בוא ניקח דוגמה ממקרה אחר נניח שאסטרואיד נצא מנקודת הנחה שיש בה ממש סטרולוגי אתה בעוד שנה תמצא את עצמך שת בסירה כך אני רואה בכוכבים אתה דג דגים ולפתע אתה מוצא יהלום בשובי ע שיש לי מח לא נורה אבל אני אני ממשיך ם הסיפור לאחר שנה אתה מוצא את עצמך על אף מחלת הים מפליג בסיירה בכנרת דג דגים פותח ורואה באמת את
היהלום שהוא צפה מראש הוא קבע לך שאתה תגלה את היהלום הזה או שהוא רק ידע מראש שכך יהיה הרי הוא רק ידע ה הוא לא קבע לא הוא לא ניהל את הדברים הוא הסתכל בכוכבי אמר תשמע ככה אני רואה המשל הזה הוא חיווה רק כדי לסבר את האוזן אלוקים יודע מה האדם יעשה אבל הוא לא קובע לו מה לעשות הבחירה בידינו היראת שמיים בידי האדם אז אלוקים יודע אם האדם הזה ישמור שבת או לא האם הוא יגנוב או לא אבל הבחירה נמצאת ביד האדם כלומר אם האדם היה בוחר אחרת אז אלוקים היה יודע שיהיה אחרת אבל הבחירה היא בידינו אז נשאל אם כך רגע אז מה כל המשחק הזה אתה יודע מראש מה העשה אז מה כל העניין אבל ההסבר פשוט מכיוון שהמטרה היא להטיב לאדם
בתמורה להתמודדות שלא יהיה כעני שמקבל צדקה אלא כאדם שעבד ומקבל משכורת את זה בעצם אלוקים משיג כי כשאנחנו מתמודדים עם יצרים ומתגברים עליהם מקבלים שחר בהתאם למעשים וכדי להשלים את התמונה הוסיף עוד משל כי השאלה עמוקה אז כדאי להוסיף עוד משל כדי להבין את הדברים נתאר לעצמנו מורה שעומד לפני כל תלמידי הכיתה והוא מלמד אותם כבר שנים מכיר את כולם לפניי ולפנים ונותן להם סוג של עבודה פרויקט ממשרד החינוך לתקופת החופש הגדול והוא מודיע שמי שהגיע למקום הראשון יקבל פרס של 5000 שקלים תוך כדי הצגת הדברים הוא מתבונן בילדים ו מארר לעצמו הילד הזה יוסי ישקיע אולי שעה והתייאשתי שקיע 200 שעות ואין ספק שהוא יקבל את הפרס
הראשון כן נניח שלמורה ברור מראש עכשיו נשאל את עצמנו חוזר מהחופש חוזרים ללימודים באמת רואים שכפי שהוא צפה כך היה זה השקיע שעה שעתיים ודוד השקיע 200 שעות האם מגיע לדוד הפרס הראשון מגיע אבל אתה ידעת מראש נכון אבל אני נותן לו על הטרחה אני נותן לו על העמל נכון שידעתי מראש אבל הוא בחר הוא התאמץ ועל כך מגיע לו ומכיוון שתכלית הבורא בבריאה ת כל המטרה להטיב לאדם לא בתורת צדקה אלא בהתאם לעמל את זה אלוקים משיג לכן הכל צ פוי כלומר הוא יודע מה אדם יעשה אבל הרשות נתונה כי הבחירה היא שלך לעשות כך או אחרת ואת השכר אתה מקבל בהתאם למעשים יש משהו שיכול לשנות את ה משהו שאנחנו יכולים לעשות שיכול לשנות גורלות את
גורלנו בתלמוד כתוב אין מזל לישראל מצד שני כתוב שהכל תלוי במזל מזל פירושו של דבר גורל מלשון מזיל כמו אדם שמזין דמא כך יש את הגורל שאלוקים מזיל לאדם במהלך ימי חייו בגיל הזה תחתן בגיל הזה ילדים פה יהיה פרנסה פה אז אם לכל אדם יש מזל מה פירוש אין מזל לישראל הרמחל שואל עומד על השאלה הזו ומשיב שאמנם גם לישראל יש מזל אבל ליהודי יש הרי 613 מצוות לגוי יש רק שבע כשיש לך 613 כלים הרבה יותר קל לך לשנות גם את הגורל מגורל שלילי לגורל חיובי או חלילה להפך למשל בתלמוד כתוב וצדקת ממוות אדם שעל פי גורלו היה צריך לעזוב את העולם בגיל 30 על ידי צדקה יכול להעריך בעוד זמן וכאן אני חייב לציין לאחרונה שאלה אותי אם
שקולה שבנה הרי כן עזר וכן נתן צדקות אז מדוע הוא נפטר בגיל 21 אמרתי לה שאנחנו כאן רואים את גיל 21 כגיל צעיר אבל יתכן שהגזירה אנחנו לא בשמיים לדעת את החשבונות אבל ייתכן שהוא היה צרך בגיל 16 ובזכות הצדקה והנתינה הוא הריך לגל גיל 21 אבל אם יש לדוגמה א כל מיני תופעות טבע כאלה ואחרות רעידת אדמה ו דברים אני יכול על ידי מעשים להציל את גורלי גם מדברים שנקבעו מראש ברמה קוסמית כזו בוודאי הרי בתנך ישנם נבואות קשות לפני ביאת המשיח מלחמת גוג ומגוג בזוהר בפרשת בשלח כתוב שמלחמת גוג ומגוג נועדה להכות את אויבי ישראל על כל הצרות שעשו לנו במשך ההיסטוריה אז עתיד הקדוש ברוך הוא חזיר את טיטוס וחייליו וחד נצר וחייו
חוזרים בגלגול כך אומר הזוהר והם אזזו היא בעצם מלחמת גוג ומגוג האם עם ישראל יסבול יוקה באותה מלחמה בתלמוד כתוב שש ישנן שתי נבואות סותרות מה שבדרך כלל לא קורה בדניאל כתוב שמשיח יבוא על ענני שמים כך הוא רואה אותו רואה את המשיח מגיע לענני שמיים כבוד גדולה בלי סבל וצרות בזכריה כתוב הנה מלכך יבוא לך צדיק ואנושה עני ורוכב על חמור מה שמסמל סבל וצרות ומצוקה נבואות סותרות משיב התלמוד תלוי במעשיהם של זו היראת שמיים בעצם נכון זו בעצם הנקודה יראת שמיים שמשפיעה עלה הכל בידי שמיים כלומר אם אנחנו בוחרים בדרך טובה בידינו לשנות לא רק במישור האישי שלנו אלא בכלל בגורל של עם ישראל והבריאה כולה אם כבר דיברנו על
כמה אנחנו מוגבלים ויכולים או לא יכולים לשנות דברים הרב כתב בספרו על כך שניתן לשנות את מן הילוד כשהוא בבטן אמו האומנם האמת היא ש כבחור בישיבה כשלמדתי את התלמוד במסכת ברכות שעד גיל 40 תפילה מועילה לשנות את מין העובר מזכר לנקבה גם בלי נס או מנקבה לזכר גם בלי נס לאחר 40 יום כתוב בתלמוד שלא להתפלל כלומר לאחר לאחר ההריון הרי זו תפילת שו זה כמו שאדם שנכנס לעיר ושומע סירנות של אמבולנסים ומחבש ואומרים לו שיש בית שעלה ב לאבות הוא מתחיל להתפלל לוי שזה לא יהיה בבית שלי זו תפילת שו כי מה שהיה היה אתה לא יכול כעת לומר אז זה בעצם מה שכתוב בתלמוד שעד יום ה-40 באמצעות תפילה ניתן לשנות את מין העובר לאחר יום ה
40 אדם שמתפלל על כך ארי זא תפילת שו כי הכל וקבא הדברים נראים תמוהים לכאורה הרי הכל ידוע שזה עניין של כרומוזומים זכר נקבה אלה דברים ש איך אפשר לשנות עד יום 40 וחזו מציינים שבלי נס לאחר 40 י אתה באמת צריך נס אבל לפני מספיק תפילה פשוטה ומה שמעניין שדווקא בדורנו התברר כך שמעתי מרופא מומחי בתחום שבשבועות הראשונים של ההריון מתחוללת כמין מלחמה בין הכרומוזום הזכרי לכרומוזום הנקבי האם הכרומוזום הנקבי הוא זה שיגבר הרי כדי שיהיה זכר צריך שילוב של כרומוזום y עם כרומוזום x אם יש שני כרומוזומים x יוצאת נקבה אבל גם במצב כזה שיש כרומוזומים שונים עדיין מתחולל מאבק ביניהם מ מי יהיה הדומיננטי ויפעל ו הוא זה
שיקבע את מין העובר כששמעתי את הדברים מאותו רופא ניגשתי מיד לבדוק א עד עד איזה שבוע שאלתי אותו אמר שהוא לא יודע הוא רק יודע ולאחר בירורים התברר בספר המהפך שתיים הבאתי את המקורות המדעיים לדבר ש עד סוף השבוע השישי מתחולל מאבק בין שני הכרומוזומים ולאחר מכן נקבע גורלו של העובר אי אפשר לשנות 6 * 7 42 הם מדברים על סוף השבוע השישי ועדיין לא יודעים לדייק חזל דייקו אמרו שעד יום ה מדהים כי אני חושב שזה דבר פלאי שאם לא שתורה מן השמיים אין לזה שום הסבר אחר איך יכלו אז לדעת את מה שמתחולל שם ברחם האם אבל מותר לנו מותר לנו הרב זאת אומרת למה אנחנו צריכים להעדיף זכר או נקבה האם אנחנו כבני אדם לא אמורים לקבל
באהבה את בחירתו של השם זאת אומרת למה למה בכלל מראש אני יודע על מקרים ספציפים דם יש לו הרבה מאוד בנות והוא וצ שגם יהיו ל בנים או פך אבל באופ כללי כאילו בילוד הראשון או השני זאת אמרת מה לנו בכל להתערב בזה הרי כל נשמה שבחרה אנח יכ להיות שמחים על כך השאלה הי שאלה כלית לא רק בענין הזה בעצ למה להשתדל בכל תחום לא נעשה כלום וכל ל בכל תחו לבחור בין בן לבת ז כבר בחירה הרבה יר נכון אבל אם אנחנו יוצאים מנקודת מבת אמונית אז בעצם אל תעשה שום דבר אני מתכוון לומר כך אלוקים נתן לאדם לנתב את חייו בצורה שהוא ירגיש טוב כל אדם צריך לחיות עם עצמו לראות מה הן העדפות שלו וכל זמן שדפ לא מתנגשת עם התורה אז אדרבה אתה
רוצה לאכול את זה או את זה לחיות בבית כזה או אחר כל זמן שאיין התנגשות עם התורה אלוקים רוצה שאדם יחייה בעולם יהנה וישמח וגם המצוות שבתורה נועדו הרי בסך הכל לטובתו של האדם רק בקטע של ילודה יש כאן כמה היבטים כפי שציינת ישנם כאלה שיש להם א כמה וכמה בנים אני מ משפחה כזו שרק בנים נולדים ומייחלים לבת שתיוולד ויש להפך שרוצים שיגיע כבר הבן בתלמוד שם מסופר על לאה שהייתה אמורה ללדת בן ועל ידי תפילתה הבן הפך לבת ואז נולדה דינה כך מעידים חזל הייתה לה שם סיבה טובה בתלמוד כתוב שהיא ראתה ברוח הקודש שעתיד יעקב ללדת 12 שבטים בנים היא כבר ילדה שישה בנים היא ראתה שזיפי ובלהה ילדו כל אחת שני בנים אחותה רחל ילדה בן
אחד רק את יוסף כלומר נשאר עוד בן אחד כדי להגיע ל-1 בנים רסה להשאיר את האופ אחותה אם היא תלד שבעה אחותה תהיה פחות מזלפה ובלהה אז היא העדיפה לוותר על הבן שיהפוך לבת כדי שאחותה תלד בן והתפללה על כך וחזו אומרים שהיא נהנתה וככ בן הפך לבת אבל אם אני מתחבר לנושא שדיברנו מקודם על שהכל ידוע מראש אז בת ובן זה לא ידוע מראש במשך ארבע הרי אם הכל ידוע מראש אז אנחנו לא ממש גם אם גם אםפ אמורה לד אמורה להיוולד ילדה או אמור להיוולד בן שממנו יצא כך וכך כן זה מתחבר למשפט שהזכרנו שהכל צפוי והרשות נתונה גם בבחירת מין הילוד גם בבחירה כאשר יש לכך השלכה מתי בעצם העובר מקבל את נשמתו ברגע שהוא נוצא או ביום ה40 האריזל
כותב על פי דברי התלמוד שבשלושת הימים הראשונים יש לעובר כבר נשמה הוא מרחיב על פי דברי המקובלים שהנשמה מורכבת מ-18 ניצוצות כלומר הערות רוחניות שמצטרפות יחד לנשמה ביום הראשון להפרייה כלומר מהרגע שהזרע נכנס לביצית העובר מקבל שישה חלקים כלומר שישה ניצוצות ביום השני עוד שישה ביום השלישי עוד לאחר היום השלישי הוא נקרא חי הוא גם נרמז במילה חי 18 גימטריה אלה בעצם כל חלקי הנשמה שנכנסים בו לכן החל מהיום השלישי מדובר ביצור חי לכל דבר והוא מביא דברי חזל בתלמוד אומר שים לב הרי כל חתיכת בשר שתניח אותה על השולחן במשך שלושה ימים היא נרכב אי אין מצב שהיא תמשיך כפי שהייתה לפני והביצית המופרת הרי ה כבר לא חלק
מגוף האם לאחר שהביצית מופר מתחילה בנדידה שלה הרי היא עצמאית היא לא מקבלת חיות מהאמא איך יתכן שלאחר שלושה ימים היא עדיין קיימת וד ממשיכה להתפתח ברור שיש לה כבר נשמה עצמאית כלומר גם ההיבט ההגיוני שבדברים אפשר להבין שלאחר שלושה ימים היא נחשבת יצור חי לכל דבר רק ביום ה-40 העובר מקבל צורה אנושית ולכן האם נקראת אם בגימטריה 41 כי החל 41 היא נקראת אם ובאמת מה שמעניין במהפך אחד הבאנו מחקרים שכאשר בחנו ובדקו היום הרי יש מכשירי סריקה מאוד חדשנים מתברר שבסביבות יום ה-40 מוחו של העובר מתחיל לשדר גלים חשמליים כלומר הוא הופך להיות ייצור אנושי לכל דבר בסביבות יום ה-40 אז בעצם יש כאן שלבים שלושה ימים ראשונים
נשמה לכן כבר מאז חייבים לשמור על הילד ולא להפיל חלילה יום ה-40 זהוא עוד שלב שלושה חודשים ולאחר מכן הלידה בן או בת העיקר שיהיה במזל טוב ועד לפעם הבאה תודה רבה ל הרב זמיר כהן ותודה לכם ניפגש בתוכנית הבאה של ניגון הבריאה ה
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שלישי, כ״ו בטבת התשע״ז (24.1.2017). משך: 28:44

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.