בעקבות הפרשה - פרשת שלח לך | סיפור פרשת השבוע בהמחשת AI מיוחדת

שלום לכם ילדים. בפרק הקודם סיפרנו לכם על הצרת של מרים בגלל שדיברה לשון הרע על משה. בפרשה שלנו הקדוש ברוך הוא אומר למשה לשלוח מרגלים שיבדקו את טיבה של ארץ ישראל. זאת מאחר והעם רצה לדעת יותר על הארץ שהם עומדים להיכנס אליה. אז השם מאפשר למשה לשלוח מרגלים לחקור אותה. משה בוחר 12 אנשים חשובים, נשיא אחד מכל שבט. הוא נותן למרגלים הנחיות ברורות ואומר להם, "תבדקו אם האנשים שגרים שם חזקים או חלשים, האם יש הרבה או מעט אנשים, האם הארץ טובה או רעה? האם ההרים פתוחות או מוקפות חומות? האם האדמה פוריה וצומכים בצמחים? והכי חשוב תהיו אמיצים ותביאו חזרה מפירות הארץ. המרגלים יצאו למסע מרתק בארץ קנן. הם הלכו

מהדרום עד לצפון. הם טעילו בכל חלקי הארץ, ראו את הנופים המריבים, את האנשים, את ההרים ואת השפע החקלאי המדהים. כשהגיעו לנחל אשקול קרה דבר מופלא. הם מצאו אשקול ענבים כל כך גדול וכבד שצריך היה שני אנשים כדי לשת אותו על מוט. הם אספו רימונים ותאנים עסיסיים, פירות ענקיים כאלה. הם לא ראו מימהם. המרגלים שהו בארץ קנן 40 יום. אחרי 40 יום המרגלים חזרו למחנה ישראל. העם התאסף סביבם בהתרגשות כדי לשמוע מה הם ראו ומה הם מספרים על הארץ המופתחת. כאן קרה דבר נורא. 10ה מתוך 12 המרגלים אמרו דברים לא טובים. האנשים שגרים שם חזקים מאוד. ההרים שלהם גדולות ומוקפות חומות גבוהות וראינו שם אפילו ענקים. כל האזור מלא באויבים

חזקים. העם נבעל והתחיל להתלונן אבל אז שני מרגלים כלב בן יפונב ויהושע בן נסו להרגיע את העם. כלב קם ואמר בכל רם בואו נעלה מיד ונכבוש את הארץ כי אנחנו בהחלט יכולים לעשות זאת. אבל עשרת המרגלים האחרים המשיכו להפחיד את העם. לא נוכל לעלות נגד העם הזה כי הוא חזק מאיתנו. היא ארץ שאוכלת את יושביה. כלומר המקום מקום מסוכן וכל האנשים שראינו שם הם ענקיים. ראינו שם נפילים מבני ענק. היינו בעיניהם כמו חגבים קטנים וגם הרגשנו כך. כשהעם שמע את דברי הסרט המרגלים פרצה מאומה גדולה. העם החלכות במשך כל הלילה. למחרת באו האנשים למשה ואהרון והתלוננו. הלוואי שהיינו מתים במצרים או במדבר הזה. למה השם הביא אותנו לארץ הזאת

ליפול בחרב? נשנו וילדינו יהיו לשלל. האם לא עדיף לנו לחזור למצרים? הם אפילו תכננו לחזור למצרים. מרד של ממש. יהושע וכלב קראו את בגדיהם מצער וניסו לשכנע את העם. הארץ שעברנו בא לחקור אותה טובה מאוד מאוד. אם השם רוצה בנו הוא יביא אותנו אל הארץ הזאת ויתן לנו אותה. ארץ זבת חלב ודבש. רק אל תמרדו בהשם ואל תפחדו מאנשי הארץ. אבל העם לא שמע להם והחליט לרגום אותם באבנים. השם כעס מאוד על חוסר האמונה של העם ואמר למשה שהוא רוצה להעניש את בני ישראל ולהתחיל מחדש עם משה. משה התחנן לפני השם והזכיר לו את מידת הרחמים שלו. השם מקבל את תפילת משה וסולח לעם, אבל הוא עדיין מעניש אותם. העונש לעשרת המרגלים היה שהם מתו

במגפה. העונש לדור המבוגרים היה שכל האנשים מגיל 20 ומעלה לא יזכו להיכנס לארץ ישראל. הם ימותו במדבר והעם הסתובב במדבר 40 שנה. שנה לכל יום שהמרגלים טרו את הארץ. רק הילדים שעדיין לא בני 20 ביחד עם יהושע בן נ וכלב בן יפונה להיכנס לארץ ישראל. כשבני ישראל שמעו מה העונש הם התחרטו מאוד. למחרת הייתה קבוצה מהם שבכל זאת החליטה לעלות ולכבוש את הארץ. משה הזהיר אותם לא לעשות זאת כי השם לא יהיה איתם אבל הם לא הקשיבו. אתם יודעים מה הייתה התוצאה? הקנענים והמלקים ניצחו אותם והם חזרו מובסים. אחרי סיפור המרגלים הפרשה עוברת לנושאים אחרים, מנחות ונסחים. התורה מפרטת את החוקים של הקורבנות שיש להביא כשנכנסים לארץ

ישראל. מצוות חלה. השם מצווה לתת חלק מהבצק לכהנים כשעופים לחם בארץ ישראל. זו מצוות חלה שנשים רבות מקיימות גם היום כשהן עופות לחם לשבת. קורבנות על שגגה. התורה מלמדת מה צריך לעשות עם העם או אדם בודד שוגג שעבר על מצוות השם בטעות. התורה מספרת על אדם שחילל את השבת על ידי איסוף עצים. השם אמר למשה שהעונש על חילול שבת במזיד הוא מוות. זה מלמד אותנו כמה חשובה השבת בעיני השם. ובסוף הפרשה השם מצווה על מצווה ציצית. לקשור חוטים מיוחדים בפינות הבגד עם פטיל תכלת. התורה מסבירה את המטרה של הציצית. כשאתם רואים את הציצית אתם תיזכרו בכל מצוות השם ותעשו אותן. מה קרה עם עם ישראל אחר כך וכיצד הגיב משה? על כך נספר לכם בפרק הבא. ‏M.