אימפולסיביות: המחיר של 'עכשיו' והכוח שבסבלנות | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום וברכה. ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש. התוכנית שלכם לכל עולם הנפש. כל מה שעובר עלינו אי שם בפנים בנבוחי נפשנו ולא תמיד רואים כלפי חוץ. הרבה פעמים אנחנו באמת רוצים להיות טובים, להראות לכל הסביבה שלנו תמונה טובה, מצב רוח טוב, לזרום ומה שמתחולל בפנים איך שהוא מפריע, איך שהוא גורם אפילו לתקיעות. היום אנחנו עוברים לעוד נושא. ידוע שהנפש שלנו היא רחבה ויש כל כך הרבה נושאים מקיפים לדבר ולדון. אנחנו בוחרים בשבילכם את הנושאים גם לפי מה שאתם שואלים אותנו ולכן זה מאוד מאוד חשוב הדעות שלכם, הפידבקים שאנחנו מקבלים מכם, השאלות שלכם שאתם מציפים ממש כאן בשידור חי למספר שמופיע לכם על המסך, אתם

יכולים ממש לשאול כל העולה על רוחכם, כל מה שעובר לכם א בתחום הנפש ואתם רוצים להתייעץ, לקבל תשובה, אז זאת ההזדמנות שלכם באמת לעשות את הצעד הראשון ב בעולם היעוץ, בעולם המה עובר עליי. אנחנו כל פעם כאמור בוחרים איזשהו נושא מהעולמות של הנפש כדי לדון בו, לנתח, להעמיק, לקבל את השאלות שלכם בנושא הזה. והיום בחרנו בנושא של אימפולסיביות. אימפולסיביות שהרבה פעמים מנהלת לנו את החיים. כמו שאמרנו, דווקא כשאנחנו רוצים לזרום, דווקא שאנחנו רוצים להתחבר יותר לעצמנו, משהו עולה בנו והתגובתיות היותר מדי מהירה הזאתי הופכת לנו את כל מה שרצינו לעשות, הופכת מה שנקרא את כל הקערה על פיה. ובזה אנחנו נדון היום. אז אנחנו נגיד שלום לרבנית פרי כהן, שלום וברכה שלומך. ברוך השם

שאנחנו נציין שהיא גם מטפלת רגשית ולכן כל השאלות שלכם מגיעות אליה כאן בשידור חי ואתם יכולים לקבל תשובות על כל הנושאים שאתם מעלים למספר שמופיע לכם על המסך. ממש עכשיו אתם יכולים כבר להתחיל לשאול את השאלות על כל מה שאתם רוצים שקשור לעולם הנפש. אז מה שלומך רבנית פרי?

מצוין.

טוב. הימים הם ימי אלול, ימים מאוד אינטנסיביים ואנחנו בוחרים לדבר על א על נושא של אימפולסיביות. אז קודם כל, כמו שאנחנו אוהבות לעשות, איך את מגדירה האימפולסיביות? מה זה בעצם?

אז א קודם כל, את יודעת אולי לפני שנגדר את האיימפולסיביות, את אמרת משהו שממש נגע לי וואו אני כן רוצה להשחיל אותו עוד לפני שאנחנו מתחילים. אימפולסיביות זה באמת ה הנושא שלנו אבל דיברת על זה שבאמת התוכנית הזאתי באה לספק את כל המקום של הנפש ומאיפה הנפש שלנו פועלת וכולי וכולי ואת גם דיברת על זה שזה חודש אלול ולמה זה כל כך חשוב באמת להתעסק דווקא בחודש אלול בנושא הזה של הנפש אומר הרב קוק כשמישה חוזר בתשובה כלפי שמיה הוא עושה חצי תשובה כיוון שזה לא מספיק לעשות תשובה רק כלפי שמיה אנחנו צריכים לעשות תשובה גם כלפינו זאת תשובה מלאה ולמה כאילו ניסיתי להבין למה זה כל כך זה אז הוא אז אז בעצם מביאים את הרעיון

של רבי נחמן שרבי נחמן מדבר הרבה על להיכנס לעצמיות שלנו אבל הרב קוק קורא לזה הוא עוד מגדיל והוא אומר שלהיכנס פנימה זה להיכנס אל הקודש זה ממש לעשות עבודת קודש להיכנס להבין ממה אנחנו מורכבים ועל ידי שאנחנו לא בורחים אנחנו יכולים באמת להגיע לתשובה שלמה כיוון שאני מוצאת שהרבה פעמים כשאנחנו עושים תשובה כלפי שמיים אז לפעמים אני אגיד משהו שהוא קצת טריקי ומסוכן, אבל לפעמים זאת בריחה, כי אני נורא קשה לי להיכנס פנימה ונורא קשה לי לגלות את הדברים שבהם אני צריכה לעשות שינויים. ואז אני אומרת טוב ריבונו של עולם אני כל כך מצטערת אני מעריכה את החצאית אני מעריכה את החולצה אני לובשת גרביונים מכסה את השיער אני

לא בדברים כאילו גדולים אבל זה זה באמת כמו שהרב קוק אומר זאת חצי תשובה כי כשאני אכנס פנימה ואני אבין מאיפה אני פועלת מה מנהל אותי אני לא רק אקח משהו שאני בכוח יעמוד בו אלא אני אבין למה אני עושה את ההפך ומשמה אני אוכל לעשות תשובה שלמה אני אוכל לעשות את זה כמו שצריך

זה כל כך יפה כי הרבה פעמים יצא לנו לדבר על ההבדלים הדקים שלחצות את את הקו הדק הזה וכבר אנחנו נמצאים במקום במקום של לצורך העניין אמונה דווקא במקום של כפירה זה הבדלים שהם יכולים להיות מאוד מאוד דקים במיוחד כשאנחנו מדברים על עולם הנפש אז א אז גם ברוחניות זה עובד ככה כמו שאת אומרת גם ברוחניות לפעמים משהו גדול מסתיר איזשהו תהליך

דווקא שיכול להיות צעד קטן אבל שהוא תהליך והוא פנימי והוא עמוק והוא יותר יציב מאיזשהו צעד גרנדיוזי שמראה הנה תראו ואתה בדיוק אתה מנסה בכוח בכוח בכוח למשוך את העגלה עם הצד הזה שלקחת על עצמך וזה לא עובד הייתה לי מנערה שהגיעה והיא לבשה חולצה קיצרה מאוד את השרבולים שלה ו היא רוצה להתקדם אבל זה לא קורה היא לא מצליחה ואז אמרתי בואי תסבירי לי ביום הראשון שהלכת לקנות את החולצה הקצרה לעומת החולצה הארוכה שלבשת מה הרגשת בתוכך וככל שפירקנו את זה וירקנו, גילינו שבעצם היא עשתה דווקא. היא נורא נורא נורא כעסה ואז היא עשתה דווקא. אז בעצם הבעיה שלה היא לא בעיה של צניעות. היא לוקחת משהו שהיא יודעת שהוא מכאיס

מישהו מסוים ולכן היא עושה אותו. אחרת יכולה להגיד שזה נובע מאיזשהו רצון לשחרור ואז היא צריכה לחפש האם השחרור באמת מגיע תוך כדי ללבישת חולצה קצרה. סתם אני נותת את זה כרעיון וכולי. אז באמת כשאנחנו אם אנחנו מדברות על חודש אלול ומחברות את זה לכל הרעיון הזה של הנפש אז כשאנחנו מתחברות פנימה ועושות תשובה פנימית אנחנו נוכל אחר כך לעשות תשובה שלמה כביכול זה מעגל שנסגר עם התשובה מול הקדוש ברוך הוא

וזה משהו שהוא מאוד לא אימפולסיבי מאוד

דוקא עם בנושא אימפולסיביות הספקן ואני חייבת שנגדיר את יודעת כבר את מכירה אותי כשאנחנו מגדירים דברים אני מרגישה שאנחנו יודעים יותר איך א איך להתייחס לנושא הזה? יכול להיות שאמפולסיביות זה נשמע כמו איזשהיא מילה עכשיו ש מה זה בעברית בכלל ומה זה אומר בפועל? האם כל אחד הוא אימפולסיבי? איך אנחנו מתנהלים ביום יום שלנו? זה משהו שהוא שלילי? אולי זה בכלל דבר שהוא חיובי?

יפה. אז אז באמת הרבה עוסקים בנושא האם אימפולסיביות יש בה דברים טובים או שהיא רק שלילית? אימפולסיביות קודם כל זה זה פעולה. זה הכינוי להתנהגות של תגובה מהירה, תגובה שנובעת מתוך דחפים אימפולסד דחף. אנחנו ממש פועלים מתוך דחף, לא מתוך מחשבה. ואותם אלה שמתעסקים באם זה רק לא טוב או שיש בזה גם טוב, הם יטה את זה שהאימפולסיביים לפעמים מגיעים לתוצאות, לתוצאות טובות שאחרים שחושבים יותר לא היו מגיעים אליהם. אבל ה ברוב המקרים השליליות גוברת על החיוביות כיוון שיש אחר כך המון נקיפות מצפון והמון א כעס עצמי ויש גם הרבה בעיות בחברה בגלל התוצאה של האימפולסיביות של הדח

אימפולסיביות זה בעצם א תכונה או שזה מתאר אופי של בן אדם זה משהו שיש בכ לא הייתי קוראת לזה תכונה בעצם אימפולסיביות נובעת אנחנו יש לנו שתי עונות במוח, עונות קדמיות שאחריות, שתי חלקים קדמיים במוח שאחראים בעצם אחד מהם אחראי על הקבלה של התוכן והשני אחראי על התגובה. אז לעתים החלק הקדמי שזה א זה זה איזשהיא איזשהו נקודה שנמצאת בקדמת ה המוח אמ א היא לא מפותחת מספיק. החלק הזה לא מפותח מספיק. זה אותו חלק שמתפתח עד גיל 25 ויש כאלה הקורטקס הפרנטלים אני אומרת את זה נכון אבל זה חלק שמתפתח זה גיל 25 יש כאלה שגם אחרי זה לא

כנראה

ושמה שמה אנחנו מזינים

בק זה לא מפותח מספיק ואז החלק שמגיב מגיב לפני שהחלק שמכניס א מעקל את מה שיהיה שם אז החלק שמגיב פשוט מגיב מהר מדי עכשיו למה הוא מגיב אנחנו בעצם מגיבים באימפולסיביות אמ בגלל אני אקרא לזה אמ זה זה כביכול דברים שמנהלים אותנו הידע שמנהל אותנו ולעתים יש לנו ידע שהוא לא מספיק נכון למשל אני א י את תורת המשחקים שאני מאוד מאוד אוהבת זה חלק במתמטיקה שאני מאוד מאוד אוהבת אותו כי הוא נותן לי איזשהיא הבנה בכלל על החיים אני לוקחת אותו למקום לגמרי להבנת הנפש. אז זה שאלה שהיא מביא אותה פרופסור ישראל אומן והוא מדבר הוא אומר ככה א מתקה וכדור עולים דולר ו10. כמה עולה הכדור? כמה עולה הכדור? א אם אנחנו יודעים שהוא עולה דולר יותר מהמטקה.

אוקיי. אוקיי, מה התשובה?

נשמע נשמע כמו על פניו תרגיל חשבונאי, אבל אני חייבת למצוא פה את הקאץ' כי זה לא יכול להיות משהו חשבונאי.

אוקיי, אז את בעצם מחפשת את הקאץ'. בדרך כלל, כל מי שישאלו אותו את השאלה הזאתי, הוא יגיד שה הכדור עולה דולר. כיוון שיש לנו כדור ומתקה ויש לנו דולר ו10 וזה עולה בדולר אחד יותר, אז זה דולר. אבל אם וזה בעצם מדוגמה לאותם אלה וזה רוב בני אדם שיענו את התשובה הזאת אלה שמבינים יותר הם יבינו שיש לנו פה כדור ומתקה יש לנו אחד שעולה דולר יותר אז בעצם צריך שיהיה פה איזה מחנה משותף ואחר כך אפשר יהיה לקחת זאת אומרת שהתשובה היא שהכדור עולה דולר וחמישה לעומת המתקה שעולה חמש סנט

אוקיי זאת דוגמה בעצם לאיך אנחנו פועלים. התגובתיות הראשונה המהירה הזאתי היא תגובה אימפולסיבית. היא בלי מחשבה. מי יכול לחשוב? מי שמבין יותר. איפה זה פוגש אותנו? זה פוגש אותנו בזוגיות שלנו. אנחנו רואים שאנחנו מגיבים במהירות כי למה חסר לנו מידע או שאנחנו לא יודעים? כן, המתמים מתמטיקאים יודעים לפתור את זה. הם צ'יק צ'ק. הם מהר מבינים את העניין. אלה שלא אלה שהם לא מתמטיקאים והם לא פחות בחומר אז קשה להם יותר לפתור את זה הם הם ויש את אלה שהם שואלים כמוך איפה הקאץ' הם מחפשים מה פה לא בסדר

את אומרת שהסיבה היא בעצם כי חסרות חסרים נתונים

חסר לנו נתונים והנתונים עם הדעה

אבל היית מצפה ממי שחסר לו נתונים לא לענות לא לענות באימפולסיביות

נכון אבל

האימפולסיבי כביכול הוא זה שיש לו יותר נתונים אז הוא שולף את התשובה פה את אומרת שזה הפוך זה הפוך זה הפוך על ההפוך אלה שאין להם הם יהיו אימפולסיביים אלה שיש להם הם יהיו מלאים יותר ורגועים האימפולסיבי פועל מתוך חוסר ילד יושב ליד שולחן בכיתה וילד אחר בא ועובר לידו ונתן לו ונתן מכה בשולחן ונשפח לו הבקבוק הילד ש יחשוב שבדרך כלל יהיה ילד הוא עדיין לא מפותח ולכן הוא יהיה אימפולסיבי יותר מהמבוגר כן אבל לא בהכרח ותכף נדבר על זה אז הוא לא ראה מה היה משהו הוא רואה שכרגע חסר לו הבקבוק אז הוא אבל אם היה בן אדם מבוגר יושב ורואה את הילד כבר יש לו יותר ידע הוא מבין שהילד עבר בטעות ונשפח הבקבוק והוא יודע להגיב בהתאם

את זוכרת שסיפרת לי ככה לפני אחת התוכניות שזה היה איזה יום שנהגת לבד וחנית ומישהי עלתה לך על הגלגל ו קיצור כמעט הבאנו אותך בדרך לא דרך לתוכנית

ובסוף התקשרתי עלי אמרת לי הכל הכל בסדר הכל בסדר אני כבר מגיעה ואז שגעת אמרתי לך טוב מה קרה אז אמרת לי יואו איזה מזל שלא הגבתי כמו ש כמו שהיין אפשר לחשוב להגיב ברגע הראשון כי בעצם הכל היה אחרת לגמרי

לחלוטין זוכרת

כן כן כן כן נכני בחניה נספר את זה לחברות שצופות בנו לחבר'ה שצופים בנו אני חונה א בקניון, אני באה לצאת את התוכנית, יש לי ממש 20 דקות לשידור וככה צריך עוד להתארגן ואני רואה שמישהו עם אוטו קטן, האוטו שלי גבוה יותר, מישהו עם אוטו קטן פשוט נעל לי את הגלגל. הוא נכנס עם הרכב שלו שהוא יותר נמוך א לתוך הגלגל שלי ואני לא יכולה לצאת. עכשיו אני מסתכלת, אני רואה את הקווים ואני רואה שאני חניתי על הקו ואני מגלגלת לעצמי בראש ואני אומרת, "אוקיי, יפה מאוד, הוא רצה להעניש אותי." הוא ראה שאני חונה על הקו והוא רצה להעניש אותי ו וא ו אני יושבת כך ומחכה ופתאום מגיעה איזשהיא בחורה והיא מסתכלת והיא אומרת קרה משהו

ואני אומרת כן נעלו לי את האוטו ו אומרת מה אני עשיתי לך דבר כזה ואני אומרת לה את יודעת הדבר הראשון שאני הדבר שאני כל כך שמחה זה שלא כעסתי עלייך עכשיו זה לא חוכמה למה כיוון שהכנסתי פה את האמונה אם לא הייתה לי אמונה הייתי פועלת באימפולסיביות רבה מאוד הייתי הייתי ממש כועסת, הייתי רותחת, הייתי משתוללת, אבל אתה אנחנו מתאמנים על זה באמת על עלגע ועל להבין שהכל מאת השם וזה זאת בדיוק הנקודה שאיפה שחסרים לנו הנתונים, איפה שאנחנו לא רואים את כל התמונה שמה להכניס את האמונה.

אין לי נתונים אבל יש לי אמונה.

נכון נכון.

אז אז שמה

אז אני לא חסרה אבל מה קורה לפעמים? יש לנו אנחנו לא רואים את כל התמונה או שאנחנו מפרשים את התמונה בעיניים שלנו הלא מפותחות. את יודעת יש אחד הדברים שהכי עצבנו אותי כשהייתי צעירה שהיו אומרים לי שימי משקפיים ורודות אחד אז למי בא לשים משקפיים ורודות שאת עצבנית רותחת מדוקת מאוכזבת עוד 11 דברים אחרים עכשיו שימים משקפיים ורודות אבל יש פה עניין מאוד מאוד נכון העניין הוא לא לקחת ולהשים לך משקפיים ולחייב אותך לראות בורוד אלא להסתכל מנקודת מבט שרואה אחרת עכשיו אצל האימפולסיבי אין לו את זה הוא רואה דברים שחורים הוא מעבר לזה שיש פה עוד יש פה באמת איזשהו חוסר אם אני מסתכלת על ילדים שיש להם בעיה של קשב וריכוז כן

הם פועלים מתוך אימפולסיביות כי באמת א הדרך ש הדרך שלהם היא היא חסרה יש להם באמת את החוסר של הריכוז וזה גורם להם לעשות את הדברים אחרת וכן שאת שואלת אעם אם עם אימפולסיביות התכונה יש כאלה שזה פשוט נמצא אצלם א זה זה זה כבר משהו שהפך ח לפתולוגיה שלהם הם פשוט פועלים כך אני רואה הם בזוגות נשואים אני רואה שזה דף דקה נשואים כן אני רואה בין בני זוג ש אחד מבני הזוג פועל פתאום בצורה כזאת והוא משתלח או שהוא א יכול להגיב בצורה לא נעימה. שוב זה פועל. יש הרבה שטוענים שהאמפולסיביות זה סוג של הגנה גם. אני פועל כך, אני מגיב, התגובה שלי היא תגובה א כוכנית או כי אני מגן על עצמי כרגע. אבל את יודעת כשאני הלכתי לחפש

באמת על אימפולסיביות חיפשתי דווקא איזשהו מידע תורני לנושא הזה ומצאתי משהו מאוד מעניין. מצאתי את יעקב ועשו. כן. יעקב יושב בבית. זה היה הם היו אבלים על אברהם אבינו והוא יושב בבית והוא מבשל נזיד עדשים ונכנס עשו מהשדה וכולו גמור מעייפות אחרי יום של ציד ומפרשים אומרים שהיה לו צעיד לא מי יודע מה באותו היום והוא רעב לא היה לו מה לאכול כי הוא לא הצליח לצוד והוא רואה את אח שלו מבשל את המרק ואומר לי והוא אומר לו על איתי נינה מן האדום האדום הזה ויעקב שהוא הפך אימפולסיביות אומר לו שנייה דקה אתה רוצה לאכול מהאדום האדום הזה אז תמכור לי את הבכורה שלך הבואו באימפולסיביות למה לי בכורה מה אני צריך את כל זה מה

יש פה מה מה זה יתן לי מה פה מה שם ויעקב אומר לו בסדר אתה לא צריך את זה אין שום בעיה אני רוצה את זה ואתה רוצה את המרק אז רק נסכם את הפרטים ו הוא נשבע לו שהוא נותן לו את הבכורה ויעקב נותן לו את המרק ואז קורה משהו שזה יעזע אותי. הוא סיים לאכול את המרק. הוא סיים ככה את הזה ויקום וילך ויבז עשו את הבכורה. הוא מבזה אותה. וזה רק נותן לי דוגמה למאיפה אנחנו פועלים כשאנחנו פועלים באימפולסיביות או נקרא לזה כמו שאנחנו מכנים את זה כבר בתוכניות הקולמות שלנו. התנהגות שהיא היא היא ראקטיבית, היא חסרת שליטה, היא מתוך דחף. כאימפולסיב הוא פועל מתוך דחף. אין שם חשיבה, אין שם, יש שמה גם ראייה מאוד מאוד קיצרת טווח.

אנחנו לא מסתכלים יותר מדי קדימה, נכון?

להבדיל עשו, לא חושב על המשמעויות של מה עכשיו כאילו מה לי ולזה וגם אחר כך הוא עוד א חשב בוז כביכול כדי להצדיק את עצמו את את המעשה שהוא עשה בתוך אימפולסיביות. אני אני בז לדבר הזה.

אבל עשיו, את יודעת, הוא דוגמה קלאסית לכל הסיפור של אימפולסיביות והשלכות שלה. כי שנייה, בואי רגע אחד נחשוב על המצב של עשו. כן, עשו מגיע הביתה ויודע שיעקב הוא הילד הטוב. וגם בזמן שהוא הולך לצוד, יעקב יושב ומבשל ויעקב, יש מפרשים שמדברים על זה שפניו היו א מפוחמות, עצובות מכך שסבא אברהם הלך.

כן. ואז הוא עושה את הדבר הנכון, הוא מבשל, הוא שמה, הוא והוא נכנס עשיו ויודע שהוא כלום. הוא יודע שהוא זה הילד הטוב וזה ה ואני הילד הלא פשוט. ואז יעקב אומר לו, "אני רוצה את הבכורה. אני מסתכלת מתוך מקום של ואני ממש רוצה לנתח את זה כדי שנבין מאיפה מאיפה הם פועלים. א אני מסתכלת על ילדים שמבינים שהם לא הצליחו, על בני נוער, על בחורות, לא יודעת הם מבינים שהם לא הצליחו. הם מבינים ש שהיה הייתה פה דרך והם קשלו בה. ואיזה תחושה איומה

ממש

והוא יודע שהוא הוא יודע שהוא הילד הלומי יודע מה והוא גם כל כך רעב והוא לא מצליח לשלוט בזה כיוון שהוא מומר לתיאבון ואז הוא מבקש את הזה ואז ואז אין לו ברירה אז מה הוא ואז אין לו ברירה אז אז כבר הוא יודע שהוא הפסיד את הכל אז מה נשאר להצדיק את עצמו ואז הוא מבזה את הבכורה אבל מה שקורה לכל אותם אימפולסייבים שלא מצליחים לשמור על עצמם זה מה שקורה לעשיו אנחנו רואים קצת אחר כך שבה א בא יצחק ומבקש ממנו להכין אוכל והוא מכין את האוכל והוא מגיע אחרי שהיה יעקב והוא נכנס ועשו נחרד למול הסיפור הזה שהוא רואה את א את א את את פני גיהנום נפתחים והוא אומר לעשו מי אתה ועשו אומר לו אני הבן שלך ולעשיו יש כיבוד הורים

והוא מצפה עכשיו הוא בא והוא הכין את הציד והוא מצפה לקבל מאבא ואז אבא אומר לו אין ברכות והוא מבין שהוא אומר ויעקבני זה פעמיים פעם אחת לקח את בכורתי ואחר כך לקח את ברכתי זאת אומרת הוא מבין את ההשלכות של האימפולסיביות אז אם אנחנו נשתמש במשקפיים הורודים שדיברת עליהם זה לא עכשיו א איזשהיא איך נקרא לזה לא עכשיו עבודה עצמית לבוא ולעבוד על עצמנו שזה ורוד זאת אומרת יש כאן מודעות יש כאן את עשו שהוא בעצם בסופו של דבר כן מכיר בהשלכות ש שהוא הוא הפסיד פה והוא בעצם אפילו פועל מתוך המקום המופסד הזה מתוך המקום הזה שזה לא יודעת אולי בעיניי אם כל חטת להרגיש שאני לא שווה על להרגיש מה נשאר לי להרגיש שאני גם ככה אני צייד אני מה מה קשור יש פה את הפייבורית ויש פה אותי ומשמה זה רק הולך ומדרדר

ומדרדר ואתה חייב חייב להצדיק את עצמך כל הזמן אז איך תצדיק אז אתה מצדיק ואז אתה מתוסכל עוד יותר כי אתה מבין שיצאת טמבל ואז אתה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ואז זה הולך ומסתבך ומסתבך ומסתבך ואז אם אנחנו בתור נמר ש יש לנו את אנחנו לוקים במקום הזה של האימפולסיביות אז ראשית לדעת שזה נובע מתוך מקום חסר אז לזהות את החוסר כיוון שכשנזהה את החוסר אז אנחנו נוכל להתחיל לפעול היום התקשרה על האישהו וביקשה מענה לילדה שלה. אז אמרתי ששיחת ייעוץ עולה כך וכך ואני אשמח לעשות את זה. א והיה הייתי בדרך להרצאה בצפון אז היה לי זמן ואז היא אומרת לי אי אפשר א ככה צ'יק צ'ק. אז אמרתי אני לא עושה דברים מתוך צ'יק צ'ק כי צריך

להבין איך לעשות את הדברים. אז היא אמרה לי למה? אני צריכה משהו קצר. זה יקח חמש דקות. עכשיו על חמש דקות אני לא עד כדי כך אני יכולה לתת חמש דקות בלי זה. ואז היא התחילה לספר לי איזה משהו ואמרתי מתוקה שלי עכשיו אני רואה שזה לא יכול להיות כך אנחנו לא יכולים לעשות דברים במהירות מתוך איזשהו דחף כי עכשיו אני רוצה לקבל תשובה אמרה לי למה אמרתי לה תראי אנחנו פועלים כמו מנוע מנוע מניעים אותו שתי גלגלי שיניים הם נכנסים אחד בשני כשמשהו נתקע אנחנו צריכים להבין איזה שן חורקת זה לא אנחנו לא יכולים לדחוף את הגלגל בכוח האימפולסיב מנסה לדחוף בכוח ולהמשיך הלאה לא זה לא עובד ככה זאת אומרת זה כל ה אני רק שאלה הכל אני עמדתי פה אני כבר

כן כן צ'יק צ'ק צ'יק צ'ק הכל אבל זה זה אולי לא דוגמה קלאסית לאימפולסיבי זה כשב באמתכת כשקורה משהו אז אני רוצה את התשובה

יש פה פעולה שהיא מתוך דחף זה אולי לא תחת הכותרת של עכשיו א אבל

בוא נגיד שלכולנו יש את זה פה ושם ברמה כזו אחר

נכון נכון נכון

אבל זה לא עדיין מגדיר אותנו כאימפולסים

כיאימפולסיבים האימפולסייבים הם אנשים שכל הזמן פועלים מתוך דחף וכל הזמן לא מצליחים לשלוט בעצמם. אבל אם נסתכל עליהם, אנחנו יכולים מצד אחד מאוד לכעוס עליהם. אבל מצד שני, אם נבין שהם פועלים מתוך חוסר, אז אולי נוכל לרחם עליהם ולעזור להם. לעתים ממאס לנו, כי אנחנו כבר לא יכולים לשת פעם, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, התנהגות מתוך דחף, התנהגות מתוך ואנחנו סופגים מהם וכולי. אבל ההתחלה של ההבנה הזאתי של הוא חסר ולכן הוא פועל ככה זה כמו שדיברנו בשבוע שעבר על ה על זה שמבקר כל הזמן הוא חסר ואז הוא מבקר אז אותו דבר ואגב אם אנחנו משווים את זה למבקר המבקר לא הוא לא מצליח לשלוט בזה הוא לא מצליח לשלוט בהערה שלו יש פה גם אימפולסיביות כן

יש פה איזשהו שורש שהוא כן משותף

נכוןש של כל התכונות אני רוצה לשאול מלבד העניין הזה של השורש שאנחנו נוגעות בו יש השפעה לזה שאנחנו גם בדור אינסטנט בדור שאנחנו רגילים הכל בלחיצת כפתור הכל מהר הכל א אין אין יותר מדי תהליכים אם אנחנו מסתמכים על זה אנחנו רגילים

די הכל נגיש הכל מאוד מאוד מהיר יש לזה השפעה גם מהאימפולסיביות יכול להיות שאנחנו דור יותר שיש בו יותר אימפולסיביות מפעם

בוודאי ויותר מזה אני מסתכלת על משהו מאוד מעניין כן, יש שם המון ידע ויש ה העדרה של ידע ואז למשל, אם נתתי את הדוגמה של תורת המשחקים, כן? אז אנחנו שואלים שאלה ואז אנשים ישר רוצים להראות את הידע שלהם, רוצים רוצים להראות כמה הם חלק וכמה הם שייכים וכמה הם יודעים ואז אנחנו עונים מהר ואנחנו רוצים להוכיח את עצמנו ולהראות את עצמנו ו זאת נגזרת של אימפולסייביות אבל זה גם כן אנחנו כל הזמן רוצים להיות בפרונט וזה מוביל אותנו לעשות כל מיני דברים שהם א א בעצם הם אולי לא לא בנגזרת הרגילה של הם לא הם לא אימפולסיביות הרגילה אבל הם נגזרת של של אימפולסיביות. טוב, זה נושא שהוא באמת אה א מרתק כי הנגזרת הזאתי יש לה

השפעה שהיא משליכה. רואים את זה. זאת אומרת רואים את זה לא סתם שאומרים פעם זה לא היה ככה זה באמת בפועל שאנחנו רואים שבדור שלנו יש יותר את העניין של קשב וריכוז. יש גם אצל מבוגרים אגב לא רק אצל ילדים. די,

את היום פחות שומעת על אנשים שיושבים וקוראים ספר. אני תמיד אומרת ש טוב שיש לנו את השבת. השבת זה זמן שאנחנו עוד זוכרים איך לעשות את הדברים בצורה המקורית שלהם. אין לנו את המסכים, אין לנו אנחנו בקשב מלא. עם כל השבוע, שישה ימים, 246 אנחנו על כל המירוץ וכל האינטנסיביות וכל הדברים האלה שבאמת אנחנו בסוג של מרתון, השבת גורמת לנו לעצור ולחזור לקשב שלנו, לחזור באמת לקצב הטבעי, המקורי, לקצב של הקשבה, של דיבור. ש אנחנו לא כותבים כן אנחנו ככה אנחנו אמורים להיות במקור אנחנו לא כותבים תעביר לי את המלח אנחנו ממש מסתכלים בעיניים ומדברים וחווים דברים בקצב אחר וזה חסד השם שיש לנו את זה רק היה חסר שהיו מכשירים

לנו גם את הטלפון עם שעון שבת הלך עלינו אבל זה זה לא שבתי זה לא שבתי להיות בקצב כזה יש קצב של שבת אפילו בהליכה בהתנהלות בדיבור במחשבות זה פשוט חסד השם שיש לנו את זה

ממש ממש אני באמת חושבת שהשבת מחזירה אותנו ממש יש לה את היכולת להחזיר אותנו להיות בני אדם למה אני מתכוונת כיוון שאם בעל החיים פועל מתוך דחף כן בעל החיים פועל רק מתוך דחפים וכשאנחנו מדברים על אנשים אימפולסיביים שפועלים מתוך דחף אז בעצם הם מאבדים הם הם לא סתם אנשים כשנוסעים בכביש את יכולה לשמוע אדם אומר לה שאני כן נורא לא יפה ונורא זה מזעזע הסלנג הזה אבל אמר וואו תנהג כמו חיה למה כיוון שהחיה פועלת מתוך דחף. כן. כן. והאדם הוא אמור להיות הרבה יותר נינוח ורגוע ושקול וחושב ובאמת השבת מאפסת אותנו למקום הזה להיות מסוגלים לחשוב שוב, להיות רגועים, לא להיות במרוץ האינסופי הזה של החיים. כי אם תסתכלי,

אנחנו דיברנו על ילדים שהם פועלים מתוך דחפים, ילדי קשב וריכוז וכאלה. מה קורה כשנכנסת הודעת וואטסאפ? אנחנו מסוגלים לא לפתוח את הוואטסאפ אנחנו בניגשנחנו

לפי מחקרים זה ממש משפיע על התגובתיות הפיזית שלנו בגוף

נכון נכון נכון נכון זה האימפולס הזה זה הזה זה מה שמביא אותנו כן

כן מדהים אז אפרופו הודעות וואטסאפ אנחנו מזמינים אתכם עכשיו לשבת לכתוב לנו הודעות לכתוב לנו שאלות למספר שמופיע לכם על המסך אנחנו נקבל את השאלות כאן לטלפון שנמצא איתנו בשידור חי כאן באולפן והרבנית פרי תענה לכם על השאלות בשידור חי. אז אנחנו נצא להפסקה מוזיקלית, נשמע כמה צלילים נעימים ונאפשר לכם לשלוח את השאלות. אז מיד חוזרים.

תשאלו אותי, תשאלו אותי מי אני, על מה אני חושב ביום וגם בלילה. תשאלו אותי, תשאלו אותי אני יהודי. על מה אני חושב אגיד לכם? תשאלו אותי, תשאלו אותי מי אני, על מה אני חושב ביום וגם בלילה. תשאלו אותי, תשאלו אותי אני יהודי. על מה אני חושב אגיד לכם? אני חושב על ירושלים קודש. אני חולב על המשיח שיבוא. אני חושב על ירושלים מיר קודש אני חולם על המשיח שיבוא תשאלו אותי, תשאלו אותי מי אני, על מה אני חושב ביום וגם בלילה. תשאלו אותי, תשאלו אותי אני יהודי. על מה אני חושב אגיד לכם? אני חושב על ירושלים מר קודש אני חולם על המשיח שיבוא אני חושב על ירושלים מרקודש אני חול על המשיח שיבוא ‏thinking dreaming thinking אני חושב על ירושלים רק

אני חושב על ירושלים חול על המשיח שיבוא חול על המשיח ש חושב על ירושלים

חושב על ירושלים אני חולב על המשיח שיבוא

שיבוא שיבוא אני חושב על ירושלים מר הקודש אני חול על המשיח שיבוא שיבוא חושב אני ירושלים מרקודש אני חולב על המשיח שיבוא חזרתם אלינו אנחנו כאן עם הרבנית פרי כהן אנחנו עונים על שאלות שקשורים לעולם עולם הנפש. היום התוכנית שלנו עוסקת באימפולסיביות, אז אנחנו באופן לא אימפולסיבי. א נפנה לשאלות שלכם הצופים היקרים שאתם שולחים לנו שירות מהבית. זה יכול להיות בכל מיני נושאים. זה יכול להיות בנושאים שקשורים גם לתוכנית שלנו. א ערב טוב. אני מרגישה עצבות. במיוחד זה קורה לי בשבתות. מה העצה? שמעתי משהו מאוד מאוד מאוד יפה על כך שבשבת יורדת נשמה יתרה ולעתים הכלי שלנו לא מסוגל לשת את גודל הנשמה ומה שאנחנו צריכים

לעשות זה לעבוד יותר קשה קודם כל להבין מאיפה זה נובע כשיורדת הנשמה היצרה זה באמת איזשהו כוח מאוד מאוד מאוד גדול שמגיע אלינו ואז כשאנחנו מבינים קודם כל נבין את המשמעות המשמעות היא שכרגע יש יש לי יצר הרס, יש יצר הרע סביבי מאוד מאוד גדול, כי ככל שהנשמה גבוהה יותר, ככה ה ככל שהקדושה גדולה יותר, ככה ה הטומאה, היצר הרע מנסה לקחת מקום. אני לא יודעת אם דיברנו על זה, אבל אני ככה אסביר את זה בקטנה. יש שלוש טומאות. יש טומאת נידה, טומאת זיבה וטומאת מת ומשווים אותם. ולא הצלחתי להבין אף פעם למה משווים, אבל אומר הרב מרדכרם צובע מאוד יפה. הוא אומר ששלושת הטומאות יש בהם מכנה משותף. בטומת מת יש נשמה של יהודי

שנמצאת בגוף של אדם והיות והנשמה היא קדושה וטהורה עורבים לה החיצונים עורבת לה הטומאה ברגע שהנשמה יוצאת מהגוף ה נוצר ריק בגוף והטומאה נכנסת פנימה בטומאה של אחרי לידה כן ברגע שהתינוק יוצא מהגוף של האמא הטומאה שידעה שכרגע יש שמה תינוק שעתיד שתהיה לו נשמה ודיה הטומאה עורבת וברגע ברגע שיוצא התינוק נכנסת הנש נכנסת הטומ לתוך הגוף של האמא ומה אם כך טומאת נידה על הפוטנציאל החודשי שיהיה פה עכשיו א יכל להיוולד פה להיווצר פה עוד יהודי רק על הפוטנציאל עורב את הטומאה שבת כשאנחנו מקבלים את הנשמה יתרה יש כאלה שאומרים שזה בהדלקת נרות אנחנו מקבלים יש כאלה שאומרים שאת התוספת אנחנו מקבלים בקבלת שבת היצר הרע לא

יודע את נפשו מרוב רצון לחבל בקדושה הזאתי ולכן העצובות היא מאוד מאוד גדולה וברגע שאנחנו נבין את גודל המעמד את הגודל של הנשמה שיורדת את זה זה יכניס בנו שמחה אינסופית וזאת עבודה כומ שהיצר הרע ינסה בכל הכוח שלא נשמח ואנחנו צריכים בתחילה לסמוח מדברים קטנים ממש לחלק לנו את זה לפיסים פיסים פיסים קטנים פעם שמעתי איזה אדם שהוא יהודי והוא הלך א הוא הלך ללמוד בודאיזם והוא דיבר על איך אנחנו הופכים הוא הקביל את הבודיזם לתורת החסידות דווקא והוא דיבר על איך אנחנו מוצאים שלווה ושמחה במהלך החיים שלנו והוא אמר היות וזה נראה מאוד מאוד גדול עכשיו אני עצובה אז איך אני אמצא שמחה אז הוא אמר תחלקו את זה לקטנות קטנות

קטנות עכשיו ברגע זה בחמש דקות האלה אני שמחה בחמש דקות האלה לא חסר לי כלום תתבונני סביב הבית מסודר כי זאת כניסת שבת הנרות דולקים כי עכשיו הדלקנו אותם והם מהירים בזה להתמקד ולסמוח ואחר כך ברגע הבא ואחר כך ברגע הבא ולאט לאט לאט לאט תיכנס בנו שמחה

בעזרת השם זה ממש דבר יפה לקחת ולחלק את זה לחלקים קטנים כדי לא לפגוש איזה הר עכשיו שמאיפה מתחילים ולאן נגיע

א יש לנו כאן עוד שאלה היי תודה על התוכנית בקשר לאימפולסיביות הרבה פעמים שאני עונה לאמא שלי אני עונה מתוך עצבים מהר ואימפולסיבי ואחר כך אני שונאת את עצמי על זה מיד שאני נזכרת איך אפשר לענות מתוך שיקול דעת במיוחד כשמעצבנים אותן

יופי אז להתרים את המצב הזה כן לדבר עם אותה אישה צריכה לדבר עם עצמה לפני שאנחנו מגיעים כבר לפעם הבאה לשבת ולשאול מה היה לי לא נוח קודם כל למה אני ככה מה באמא כל כך כל כך מרגיז אותי מה יהיה שם ישבתי עם בחורה השבוע לשיחה והיא אמרה ישבתי לאכול ואם אמא באה והתיישבה לידי והתפללה רציתי לא יודעת מה לעשות שאלתי למה אז היא אמרה לא יודעת קשה לי קשה לי ש יושבת לידי אמרתי לה ולא יצו שאבא היה נכנס למטבח היא אמרה אוי אוי לא הייתי יכולה לסבול אותו ראינו את ההבדל בתגובות התגובה הזאת הייתה פה לא הייתה אימפולסיביות היה שם איזשהיא רקציה אבל פה הייתה אימפולסיביות ממש יכולתי לראות את ה את התנגודת הזאתי אני לא רוצה

שהוא יהיה כאן מה יהיה שם ואז מצאנו משהו מאוד מעניין אבא נותן לה המון משקיע בהמון והיא יודעת שהיא מאכזבת ובכל פעם שהיא רואה רואה את אבא, היא רואה את הדוגמה לכמה היא מאכזבת. הוא נותן לה את המראה לא את מאכזבת אותי והיא לא יכולה לשת את זה ולכן היא עונה ככה. אותה אחת שעונה לאמא שלה באימפולסיביות בעצם שתשאל את עצמה מה הקושי שלה מול אמא. למה זה לעשות עבודת התרמה כדי שיגיע הרגע היא לא תהיה אימפולסיביות? כי אם אמרנו שאימפולסיביות נובעת מחוסר מראקציה. אז דקה תעצרי רגע ותביני מאיפה נובעת הראקציה ותתקני אותה ואז לא תצטרכי לפעול מתוך זה. עכשיו לא סתם כתוב בפרשת שופטים יש שופטים ושוטרים. אומר השפת אמת מאוד

יפה. אומר השופטים זה לעשות עבודה פנימית לחפש את המקום של השפיטה הפנימית האמיתית לגלות את נקודת האמת. אבל עד שתגלה את נקודת האמת שים עליך שוטרים. מה התפקיד של השוטרים? מצוות את לא תעשה. לדאוג שלא תעשה דברים שאחר כך תצטער עליהם.

יפה. אז קודם כל להיזכר בכמה זה מתסכל הכעס של האחרי כדי שזה לא יקרה עוד פעם ובמקביל לעשות עבודת שפיטה פנימית ולגלות את הנקודה ואז יהיה לה את האפשרות להימנע מהאימפולסיביות בפעם הבאה אני אוהבת את החלק הזה בתשובה שמדבר על עבודה פנימית את מכירה את זה אני די בטוחה שאת מכירה את זה את האנשים שאומרים הוא מביא אותי למקום הזה היא מוציאה ממני אה היא גרמה לי להתנהג ככה. קרה את זה מזע זה. את יודעת למה? כן. כי אנחנו הופכים את אלה שנמצאים סביבנו לשולטים בחיים שלנו. הוא מביא אותי להתנהג ככה כזאת חלשה. הוא מביא אותי להשתולל עליו. הוא מביא אותי. הילדים מביאים אותי. מה? הילדים יכולים לגרור אותך לכאלה תגובות? את

נשלטת בידי כל אחד. תעצרי רגע. את לא אמורה להיות נשלטת אצל כל אחד. את אמורה לשלוט בעצמך. כשהוא מביא אותך להתנהג ככה, כשהם הוציאו אותך מדעתך, כשאמא שלך הורידה לך לא יודעת מה, אז כל העולם שולט בך. תשלטי בעצמך, תקחי את המושחות לידיים שלך.

זה בעצם ההבדל בין מישהו שעושה תהליך פנימי עם עצמו מתוך אחריות, על איך הוא מגיע ועל איך שהוא מרגיש,

נכון?

שזה איפה זה פוגש את האימפולסיביות? זה בדיוק ההפך.

זה ההפך. זה ההפך. האימפולסיביות זה שוב זה הראקטיביות. אני פועל מתוך רקציה, אבל אני לא רוצה להיות רקטיבי. אני רוצה להיות אקטיבי, אני רוצה לשלוט בחיים שלי, אני לא רוצה שישלטו בחיים שלי, אלא שאני אקח את המושכות ואני אשלוט בחיים. זוכרת שכתבה לי פעם איזשהיא מטפלת שהלכתי אליה, היא כתבה לי ברכה ליום הולדת ואז היא רשמה לי למלכה שלקחה את השרבית והחזירה את המלכות לידיה, משהו כזה. וזה כל כך ריגש אותי, כי זאת בעצם תוצאה של עבודה. אנחנו כולנו בני מלכים וככה אנחנו צריכים להישאר אבל איפה שהוא משהו מתערבב לנו שמה ואנחנו נופלים להשפטות אז כשאנחנו עובדים עם עצמנו אנחנו באמת לוקחים את השרבית חזרה אלינו אנחנו חזרנו להיות מלכים אנחנו לא נשלטים אלא הכוח בידיים שלנו

מהמם זה מזכיר לי את הסיפור של רבי נחמן על בן המלך שהתחלף עם בן השפחה אבל זה נעשה לו תוכנית שלמה א יש לנו כאן עוד שאלה אני בת 18 גרתי מחוץ לבית שנה וחצי, חזרתי לפני כמה חודשים. אני עדיין מרגישה שהקשרים שבגללם עזבתי, ההורים, אחותי מולי, לא ישתנו באמת. אני לא מרגישה שייכת וזה שורף מבפנים. איך משלימים את תחושת הניתוק מהבית? האם בכלל יש להשלים שאני אחת מאלה שתמיד ירגישו זרים בבית? אני טועה אם אחרי כל כך הרבה ניסיונות יש עוד מה לקוות. אז ככה, קודם כל א יש פה מישהי שעזבה את הבית בגלל קשרים לא טובים. לפעמים כשאנחנו עוזבים את הבית אנחנו חושבים שזה יעשה הוקוס פוקוס וזה יפתר. אבל זאת בריכה. זה לא פותר

את הבעיה. אנחנו צריכ זה קשור גם למה שדיברנו קודם, נכון? על העניין הזה שבעצם אנחנו לא מכירים בתהליך אלא רוצים אפילו לפות עם משהו יותר גדול. יפה. ואז ואז כשהיא חוזרת הבית אחרי שהיא הייתה בחוץ וכבר היה לה טוב והיה בסדר ולפעמים כשחוזרים לא יודעת איפה היא הייתה אבל לפעמים שחוזרים פעם בשתי שבתות שלוש שבתות הביתה ואז זה נראה אחרת מאשר שכשאת חוזרת לגור בבית ואז האכזבה היא מאוד גדולה לא קרה שום דבר בעצם חזרנו לאחורה בדיוק למה שהיה אה אז אז קודם כל אין תחליף לתהליך תהליך צריך לקרות ופה היא שואלת עוד משהו מה יש אפשר כבר לקבוות כי אולי זה לא יקרה לעולם הרבה הרבה פעמים עם השנים וזה זה הולך ומסתדר ומסתדר

ובנות שהיה נראה שיש כזה בלאגן בבית פתאום מצאו חזרה את המקום שלהם ליד אמא. הייתה לי תלמידה שאני זוכרת שהיה לה קושי ממש ממש ממש גדול בבית ואחרי ככה ארבע חמש שנים שהיא נשואה פתאום יצא לי לראות אותה ואמרתי לה איפה את גרה והיא אומרת ליד אמא הכי טוב ליד אמא ורציתי להגיד לה

בובימה

איפה את מה הולך אבל כן כן

איזה יופי

אז דברים מסתדרים לאט לאט לא לא להתייאש לעשות תהליכים לאט לאט לפעמים מה שנראה היום לא פשוט אחר כך מסתדר יש מקרים בודדים שאפשר לציין שבאמת את המצב שמה הוא בלתי הפיך אבל בודדים

וגם אז לפחות להרגיש שעשינו כל מה שאפשר

כן כן הסיפוק שיש לנו אחרי שעשינו תהליך הוא אדיר גם אם לא הצלחנו להשיג את מה שרצינו עדיין יש לנו תוצאות שקיבלנו בעקבות התהליך שעשינו שום תהליך לא לא לא לא שב רקם שום דבר כל דבר בונה אותנו כל דבר שאנחנו חווים עושה אותנו מי שאנחנו

מהמם היית אומרת שאימפולסיביות זה בוא נגיד ההפך שלה זה סבלנות.

כן. אולי לא הייתי אומרת סבלנות כמו א א ברכה לי אמילה א

משהו שמתקשר אולי יותר לתהליכים ל מטינות אולי מטינות

יפה איך אפשר להתגבר על אימפולסיביות ולעצור רגע ולחשוב כאשר אדם מזלזל בך או בך זה לא ברור פוגע ואה ואת מרגישה צורך לענות א איך זאת אומרת איך אפשר להתגבר על אימפולסיביות ולעצור רגע ולחשוב כאשר אדם מזלזל בך או פוגע בך ואת מרגישה צורך לענות

אז לא תמיד שאנחנו עונים זאת אימפולסיביות יש פה תגובה אנחנו לא יודעים עדיין באיזה תגובה מדובר והאם באמת יש פה אימפולסיביות אימפולסיביות א כשאנחנו נתקלים בתגובה אימפולסיבית זה פשוט הבן אדם לא מסוגל לעצור אוקיי אבל פה היא שואלת שאלה איך אני יכולה כשאני נפגעת וראה לי בעצם כל אחד שפועל בצורה אימפולסיבית זה אחד שחסר לו. פגעו בו, עשו לו, לקחו לו, הביאו לו. אבל אני צריכה לשאול את עצמי דבר אחד. האם כיף לי להיות אימפולסיבית? אני נהנית מזה? אני מסתכלת אחר כך ואני אומרת לעצמי, אוי, זה היה מחמיא לך הדרך שבה התנהגת. אז מה אם הוא פגע בך, חסר לך, לקח לך וכולי? שנייה תעצרי. את לא יכולה שכל העולם ינהל אותך.

תעצרי. יש כאלה שאומרים אני אעצור קשה. יפסיקו לקחת לי, יפסיקו לגנוב לי, יפסיקו להעליב אותי. לא לא. את יודעת למה? כי ברגע שאת תעצרי רק כשהם יפסיקו, זאת אומרת הם שולטים בך. לא תבחרי להיות השולטת על החיים שלך. אז מה אם מישהו פוגע בך? התגובה היא שלך. ההבנה. אף אחד לא יכול להקטין אותי אם אני לא מקבלת את זה. אף אחד לא יכול לפגוע בי אם אני לא מקבלת את זה. אנשים יכולים להגיד מהיום עד מחר כל מיני דברים, אבל אם אני לא חושבת שזה נכון, הייתי בדרך לכאן מהצפון, עצר אותנו שוטר ונתן לנו דוח. הוא כנס אותנו ב1000 שק. הוא טען שבעלי דיבר בטלפון, לא היה ולא נברא. אוקיי, אני החזקתי טלפון לידו והוא דיבר, הטלפון היה

בידיים שלי. השוטר התעכשו ואני התעקשתי שכן. אמרתי לו, תראה, כשאני מקבלת, אני משתדלת להיות להתחבר לאמת. כשאני מקבלת דוח והוא מגיע לי, אז אני מקבלת אותו. לא נעים לי, אני מתבאסת. זה מבאס לקבל, אבל אני יודעת שאני אשמה. כשאני יודעת שאני לא אשמה, אני לא רוצה לקבל את הדוח שלך, אני לא אקבל אותו. וראיתי שמה שקרה שבתחילה הוא היה מאוד חזק, הוא היה מאוד נחרץ ואז הוא הבין. הוא אמר, טוב, אני כתבתי את הדוח, אז תערערי. והקול שלו היה הרבה יותר רך ורגוע. אף אחד לא יכול לתת לי קנס אם אני לא חושבת שהכנס הזה נכון. אם הוא נכון אני אוריד את הראש ואני אקבל אותו. כשמישהו מצליח לשכנע אותי בזה שאני לא בסדר, זאת אומרת

שיש בי נקודות שבהם אני מרגישה שאני לא בסדר. זה זה יכול להיות זה וזה גם יכול להיות אולי ממקום שאת לא מספיק בטוחה באמת שלך כמו שהייתה בדיפ יפה

זאת אומרת א

אז אם אני בטוחה באמת שלי הוא לא יכול לפגוע בי הוא יכול להגיד מהבוקר עד הערב שאני אישה מטונפת אבל אני לא אז מה אם הוא אמר אנחנו צריכים לחזק את הערך העצמי שלנו על ידי עבודה פנימית הוא יכול להגיד מהבוקר עד הערב שאת בשלנית גרועה ואמא שלו הרבה יותר טובה אוקיי,

עניין של טעם

אני יודעת, אבל יכול להיות שאת יודעת שאת מבשלת נורא טוב ואמא שלו מבשלת גרוע לטעמך נגיד או שלא לטעמך לטעמם של כולם אז מה אם הוא אמר את יודעת אמרת כאן משפט א שנוגע בי משפט מפתח שבעצם אתה לא אתה בעצם לא יכול להיפגע אלא אם כן אתה אתה נותן לשני את המקום הזה לפגוע

נכון ובעצם המקום הזה לפגוע זה מקום שאתה מרגיש שזה נכון, שאתה מרגיש שזה צודק. ובסדר גם אם קיללו, אמרו, עשו, אני אני לא יכולה שלא תעלה הדוגמה הזאתי של דוד המלך שמכל הרגעים, מכל הרגעים הזוהרים בחייו של דוד המלך ומכל הרגעים שהוא התגבר או עבר שיעורים או מבחנים, הרי היו לו חיים מאוד לא פשוטים. כותב, כל משבריך וגליך עליי עברו. והרגע הכי מזהיר שלו, בוא נקרא לזה ככה, הרגע שהוא נבחר להיות רגל רביעי במרכבה, זה אותו רגע שהוא מקבל קללות נמרצות ווהנאמנים שלו, יואב בן צרויה, קם ורוצה לנקום במי שמקלל את המלך. הרי דוד היה מלך, גם אם הוא ירד מכיסא מלכותו והוא כרגע רדוף, אבל הוא עדיין מלך. עוד עוד עניין שמקשר

את זה שזה לא גורע מזה הוא עכשיו הולך יחף והוא בורח אבל הוא עדיין מלך כי הוא מלך במהות שלו אבל הרגע הזה שהוא אומר מה לי ולכם בני צרויה השם אמר לו כלל זאת אומרת אין לי פה עסק בכלל עם בני אדם זה לא מתחיל אפילו לפגוע בי כי זה לא מולו זה זה מול הקדוש ברוך הוא וזה אותו עניין שאמרנו חסר לנו נתונים חסר לך נתונים תכניסי את האמונה איפה שחסר לך נתונים שמה בחושך בנקודות השחורות הריקות האלה שם תכניסי את האמונה השם אמר לו קלל אין לי שום עסק עם בני אדם זה אני מול הקדוש ברוך הוא ואם הוא גזר שככה יקרה

זה הרגע שהוא קיבל את ה את המלכות להיות רגל רביעי במרכבה שאין לנו בכלל השגה והבנה מה זה הדבר הזה וזה משהו שאנחנו יכולים לקחת איתנו לכל השיעורים, לכל המבחנים הכי קשים בחיים, כי כשאתה בטוח במי שאתה אז אף אחד לא יכול להוריד אותך. אתה יודעת יש משהו מזעזע, תיאור מזעזע שכתוב על הפסוק ואיפן כובחוב היר כי אין איש. הזוהר הקדוש מביא שזה הקדוש ברוך הוא שמגיע לבתי כנסת ביום כיפור ומסתכל ורואה שאין אף אחד. עכשיו על פניו איך אתה אומר דבר כזה על הקדוש ברוך הוא? איך כאילו הקדוש ברוך הוא מגיע לבתי כנסת ורואה שאין שמה אף אחד? איזה מבזה זה? איך אתה לא מפחד להגיד דבר כזה? אולי זה יוריד בערכו של הקדוש ברוך הוא.

כמו שהרבה פעמים אני אומרת לימהות תספרו על מה אתם מרגישות לילדים שלכם היא אומרת אבל זה לא יוריד מערכי והזוהר הקדוש אומר שהקדוש ברוך הוא מדובר על יום כיפור שהקדוש ברוך הוא מציץ מן החרחים מסתכל מן הטריסים ורואה שאין שם אף אחד ואני שאלתי איך יכול להיות הרי אני הייתי גרה במעלה אדומים זו שכונה חילונית אלה ברכב אלה בסוסים כולם היו מגיעים לבית כנסתל יום כיפור איך אתה יכול להגיד שאין שם אף אחד אומר הקדוש ברוך הוא אלה מבקשים על פרנסה אלה מבקשים על ילודה ומי מבקש על שלי. ויש פה תיאור מזעזע של הזוהר על הקדוש ברוך הוא. מה? אתה לא מפחד להוריד את הקדוש ברוך הוא כך? לא. כיוון שהקדוש ברוך הוא שלם. שום דבר שתגיד או תתאר לא יכול להוריד אותו.

ולכן כשלבדיל אלף אלפי הבדלות, אבל כמו שהקדוש ברוך הוא לא מפחד ששום דבר יוריד אותו, הוא בא לספר לך מה הוא מרגיש. שום דבר לא יכול להוריד. הקדוש ברוך הוא בא ואומר, אני יודע שאני אשלם, אבל אני רוצה לשתף אתכם איך זה מרגיש כשאתם מתנהגים כך או כך או כך. כשבעל פוגע להבדיל אלף אלפי הבדלות, בעל פוגע באשתו, אם את יודעת מה את עושה, מי את, כמה את שווה, אף אחד לא יכול להוריד אותך. אז ממה את נפגעת? כי מישהו אמר הוא חסר, לכן הוא פגע בך. הוא חסר ולכן הוא הגיב בצורה אימפולסיבית. למה צריכה להיגר לאימפולסיביות? הקדוש ברוך הוא לא אומר להבדיל. הקדוש ברוך הוא לא אומר, "לא באתם ביום כיפור, אז אני לא כותב לכם פרנסה."

לא, אני שלם, אתם לא באתם, זה חסר לי. ועם כל זה אני ממשיך לתת לכם. מהמם? אגב, שגם האישה היא משולה לשכינה הקדושה, אז זה המרחק הוא מצטמצם,

נכון?

בהיות כל אחד מאיתנו חלק אלוקה ממעל. זה מאוד מאוד מתחבר ממש.

אה, אנחנו ניקח עוד שאלה ברשותך.

בואו נראה. א אני ובעלי צריכים לקחת החלטה מאוד חשובה שקשורה באיפה לגור מכל מיני סיבות הזמן הוא עכשיו עשינו את כל ההשתדלות הלכנו לרבנים התפללנו אבל אנחנו עדיין בספק ומחכים לעצה טובה לא יודעים מה להחליט איך מחליטים איפה גרים שאלה גדולה

מאוד גדולה אבל חסר לנו פה המון נתונים אנחנו לא יודעים מה מה המניע למה הם רוצים לעבור דירה, מה חסר להם א וכולי. ומי אנחנו אם הם הלכו כבר לרבנים וגדולים שיבואו ויעזרו להם. כן, אני יכולה לומר שאם אנחנו מסתכלים על הקטע של הנפש, לשבת ולעשות רשימה של לאן לאן הנפש שלנו מתחברת. מה הדבר מה הרצונות שלה, מה אני רוצה שיהיה בבית? מה אני רוצה שיהיה בשכונה? מה הנסיבות שבגללם אני רוצה לעזוב? ממש ממש לעשות טבלה יפה ומסודרת ועל ידי הטבלה הזאתי אפשר יהיה להגיע לאיזשהיא החלטה שהיא תהיה מושכלת ונבונה מתוך הדברים שחשובים לנו מאוד. אוקיי. אמ אז גם חסר לנו פרטים. בוא נכניס אמונה. אה שלום לכם. תודה רבה על התוכנית. א

האם אדם שהוא מתפרץ בכעס על דבר מה זה נקרא שהוא אימפולסיבי? תודה. אם הוא מתפרץ פעם במיליון אז הוא לא אימפולסיבי, פשוט כועס. ולפעמים שיש לנו יותר מידי הגדרות אנחנו מנסים להכניס א כל א כל כל פעם שיש איזשהו מקרה שהוא קצת חריג מבחינתנו לאיזשהי הגדרה וגם הם לא אם זה חריג. מצחיק נורא. איזשהו אחד פילוסופים אמר ש א הוא אמר אולי זה אולי גם הוא אה זה אומן שציטתי אותו בתחילת התוכנית. הוא אמר שלהכניס מקרה לתוך תיאוריה זה ממש כמו לצחוק מבדיחה שעדיין לא סופרה. אז מה שקורה אנחנו ממש מנסים להכניס ואז אנחנו דוחפים את זה עם כף נעליים כדי שזה יהיה שם בסיפור. א יש לפעמים אנשים שהם כועסים כי היה משהו שהכאיס אותם. גם בן אדם שהוא לא כעסן בדרך כלל מותר לו לכעוס אחת לכמה זמן וזה עדיין הוא לא יחשב כאמפולסיבי.

אולי אנחנו יכולים לשאול את זה קצת אחרת. אולי לדעת אם הכעס הוא משהו שהוא אימפולסיבי. הכעס הוא נובע דווקא מהאימפולס שלנו או שוא דווקא משהו שיכול להיות גם כן מכוש.

שוב פעם זה זה אימפולסיבי וזה גם נובע מחוסר מפחד. כעס נובע מפחד. ואז אנחנו ישר מגיבים בראקטיביות. כל דבר שהוא א הוא הוא באובר התנהגות, הוא מוגזם, אנחנו נלך לרפס את הראקציה שלו. מה קדם לו שגרם לנו להתנהג בדרך הזאתי? גם כעס חד פעמי יכול יכולה להיות שמה איזשהיא רואקציה גם תגובה חד פעמית של

למרות שבדרך כלל כש אדם הוא כעסן בוא נגיד ככה אז הוא יהיה מתואר כאחד שיש לו פטיל קצר זה לא סתם המרחק הזה בין הלחשוב ללהגיב הוא מאוד מאוד קצר זה הפטיל שכמעט לא נמצא שם זה לא סתם בדרך כלל זה גם א משהו שנופלים לתוכו זאת אומרת כבר מישהו אם דיברנו על עשו מישהו שהוא אימפולסיבי פעם אחת זה ימצא אותו איפשהו עוד בהמשך הדרך

ברוב המת אם אני טוע ברוב המקרים אין כאן איזשהו משהו עכשיו וואי הבן אדם כעס פעם אחת בחיים

ברוב המקרים ברוב המקרים זה ככה אבל פה בעצם יש פה שאלה האם כא בהכרח פעם בכמה זמן זה נובע מאימפולסיביות אבל כשזה תהליך שאנחנו רואים אותו חוזר על עצמו כל הזמן אז אנחנו מבינים שיש שמה משהו כזה

אז כן דיברנו על ה הנושא הזה של ה הכעס שהוא נובע דווקא מהאימפולסיביות, יש עוד רגשות שאפשר להגדיר אותם שהם אימפולסיביים או שבעצם זה חצי חצי, זה נובע לכאן או לכאן. זאת אומרת אנחנו מגיבים בצורה כזו או אחרת, או בצורה שהיא אימפולסיבית או בצורה שהיא שקולה. בדרך כלל זה או או זה

אין אין עכשיו איזשהם רגשות שאנחנו אומרים אוקיי הכעס הוא מתוך אימפולסיביות ו א לא יודעת ועצבות היא בדרך כלל אנשים שהם לא אימפולסיביים זה לא מתחלק שווה ושווה

לא לא אבל כן אנחנו יכולים לראות שיש אנשים שהם לא שקולים ויש אנשים שהם שקולים

אלה פועלים מתוך זה ואלה פועלים מתוך מקום אחר

אז הנה זאת המילה שחיפשנו כל התוכנית שההפך מאימפולסיביות זה להיות שקול מדוד. אז הנה אנחנו נגענו בנושא הזה שהוא באמת מקיף, רחב, ובטח פוגש כל אחת ואחת מאיתנו במהלך החיים, במהלך היום יום שלנו, האימפולסיביות. אני מקווה שגם אתם כמונו כאן קיבלתם כלים, תשובות, דרכי התמודדות לנושא החשוב הזה של האימפולסיביות. תודה רבה לכם שהייתם איתנו בעוד תוכנית של משיבת נפש. שמחנו להיות איתכם כאן. בעזרת השם ניפגש גם בתוכנית הבאה עם נושאים חדשים, שאלות חדשות שלכם ובשבילכם כאן באולפני הידברות. תודה רבה לכם שהייתם איתנו. בעזרת השם לתוכנית הבאה. ‏y