המלחמה האחרונה בעולם - הרב רפאל אוחיון (עם כתוביות בעברית)

שלום וברכה. אנחנו רואים שהעולם עובר תהפוכות עצומות: מלחמות בסוריה, מלחמות ב... רוסיה מתקיפה, וכל מיני קשיים עם ארה"ב ועם העולם הערבי ואיראן מאיימת וכל כך הרבה בלגן. ואנחנו רואים שחס ושלום העולם מתקרב לכיוון קצת מפחיד. האם אנחנו יכולים לעשות משהו? מה בעצם היא מלחמת גוג ומגוג הזאת שכולם מדברים עליה? מהי המלחמה האחרונה שאנחנו צריכים להילחם עליה? יש מדרש נפלא ביותר ששופך אור עצום על השאלה הנפלאה הזאת. שימו לב טוב. המדרש באסתר רבתי. המדרש אומר שיש רשעים שנמצאים עכשיו שם בגיהינום. הרשעים הידועים, קין, עשיו, פרעה. קין, למה הוא נקרא רשע? הוא הרג את הבל אחיו. הוא היה הבן אדם היחיד בעולם, הוא הרג חצי

מהאוכלוסייה בעולם ברגע שהוא הרג את אח שלו. הוא נמצא שם בגיהינום. מתחתיו, במקום קצת יותר חמים, יושב עשיו. עשיו אח של יעקב. עשיו אומר לקין: קין, אתה לא כזה חכם, אתה יודע? עד שאתה הולך והורג את הבל אחיך, אבא שלך, אדם הראשון, מוליד את שת וממנו נשתת כל העולם. לא כן אנוכי, "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי." אני אחכה שאבא יצחק ימות ורק לאחר מכן אני אהרוג את יעקב אחי. פשש... גאוני, חכם גדול. מתחתיו, במקום קצת יותר חם ולוהט, נמצא פרעה. פרעה אומר לעשיו: עשיו, אתה טיפש. עד שאתה מחכה שאבא שלך ייפטר ורק אחר כך להרוג את יעקב, יעקב הולך לחרן, נושא ארבע נשים ו-12 שבטים, 70 נפש ירדו אבותינו למצרים

וירבו... לא כן אנוכי. "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו." אני ישר תופס אותם כשהם קטנים, זהו, ברגע שהם יוצאים מהרחם - זורק אותם למים. גאון. מתחת לפרעה נמצא מישהו קצת יותר במעלות יותר גדולות, ככה סטייקים וטיגונים - המן, המן הרשע. המן ופרעה כבר דיברו פעם בעבר, אבל פעם אחת הם ישבו ודיברו, אז המן אומר לפרעה: פרעה, איך אתה לא הצלחת להרוג את היהודים האלה? איך לא הצלחת לסיים איתם את כל הסיפור הזה סוף כל סוף? אני, היה את אחשוורוש, אסתר בלבלה לו את המוח, הרסה לי את כל התוכנית. אבל אתה מלך כזה גדול, מלך על כל ארץ מצרים? אמר לו פרעה: אתה מדבר עליי? אתה לא מתבייש? מה יצא ממך אתה? פורים, יום אחד של שמחה,

משתה, יום טוב, נהנים חבל על הזמן. אני, אוי, עשיתי להם שבוע של לאכול קרקרים, מצות, חודש לפני כן ניקיונות, קשיים חבל על הזמן. אחרי זה קלקולי קיבה, עצירויות. מה, אני הרסתי להם את החיים, מה קרה לך? המן פונה אליו ואומר לו: פרעה, עד שאתה הולך והורג את כל הזכרים, "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו," הרי מספיקה ישועה אחת - 60 בכרס אחת, יש דעה בחז"ל שאומרת שהיה במצרים, "ויפרו וירבו ויעצמו וישרצו במאוד מאוד," וואי, עם ישראל גדלו בצורה עצומה שמה. אומר המן: לא כן אנוכי. להרוג, להשמיד ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז. אני סוגר את הסיפור, הכול בפעם אחת, ביום אחד. מה יכול להיות יותר גרוע מהמן,

שרצה להרוג את כולם בבת אחת? אבל יש עוד דרגה חמישית. שם למטה, בגיהינום, במקום הכי רותח, נמצא אחד הרשעים הגדולים ביותר, וזה גוג ומגוג. גוג ומגוג פונה להמן ואומר לו: המן, אתה טיפש. עד שאתה הולך והורג את כל הגופים של עם ישראל, אתה שוכח שיש להם אבא בשמיים, יש להם פטרון, יש להם מישהו קרוב אליהם ששומר אותם מכל משמר תמיד. לא משנה מה תעשה, לא משנה מאיזו דרך תנסה לבוא אליהם, אבא שלהם שומר עליהם. את זה אנחנו רואים גם עד היום. לא כן אנוכי, אומר גוג ומגוג. אני הולך להפריד אותם מאבא שלהם והם כלים מאליהם. זו המלחמה האמיתית של מלחמת גוג ומגוג. אומרים חז"ל שיש ארבע גלויות: גלות בבל, גלות פרס, גלות יוון וגלות

אדום. גלות בבל, גלות פרס, גלות יוון וגלות אדום. ארבע הגלויות האלה הן כנגד ארבע חיות טמאות שהתורה דיברה עליהן. הגמל - כנגד בבל, הארנב - כנגד פרס, השפן - כנגד יוון, והחזיר - כנגד אדום. למה הוא נקרא חזיר? אומרים חז"ל שהוא כנגד אדום כיוון שהיא עתידה להחזיר את המלכות לקדמותה. זאת אומרת, להחזיר את המלכות לישראל, שאחרי אדום המלכות חוזרת בחזרה לישראל, למי שהייתה בהתחלה אמורה להיות ממשלת כל העולם כולו. מה הקשר בין החזיר לאדום? אדום, בעצם אומר לנו המלבי"ם ואומרים לנו המקובלים שאדום היא האימפריה הנוצרית של היום. זה בעצם כל הרומי, ארה"ב, העולם המערבי החדש, זו מלכות אדום, והיא כנגד החזיר, למה? כי החזיר,

אומרים חז"ל, מבחינת סימני הטהרה שיש לו, יש לו, הוא מפריס פרסה. סימני הטהרה שלו הם חיצוניים. לעומת זאת, הפנימיים, סימני הטהרה הפנימיים שאמורים להיות לו, בעצם להעלות גירה, הוא לא מעלה גירה, "והוא גירה לא ייגר." ממילא סימן הטהרה בפנים הוא לא נמצא, הוא כל כולו רקוב בפנים. עד כדי כך שהחזיר בעצמו, חוץ מכבודכם, הוא אוכל את הרפש של עצמו. אבל מה? מבחוץ הוא מראה: אני טהור. חיצוניות. וזו בעצם מלחמת גוג ומגוג, המלחמה האחרונה - חיצוניות. כל המלחמה שלנו עכשיו היא להילחם על הפנימיות שלנו. אנחנו רואים היום, איך מגדירים בעולם הצלחה? הצלחה היא בן אדם שיש לו הרבה כסף, חבל על הזמן, יש לו איזו וילה חבל על הזמן,

יש לו איזה אוטו יפה, חדש, עכשיו מהחברה, בוא'נה, זה בן אדם מצליח, זה נחשב הצלחה, וואו! חיצוניות. הפנימיות, הקרבה שלנו לנקודה הפנימית, שהיא בעצם הדבוקה בבורא עולם, זו הנקודה שאנו מפספסים, וזו המלחמה האחרונה. אבל המדרש לא סיים. המדרש אומר שהקב"ה פונה לאותו גוג ומגוג ואומר לו: רשע, איתי אתה בא להילחם? כתוב, הפסוק שמלמד שזו המלחמה שגוג ומגוג יעשה, כתוב בפסוק: "יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד "על ה' ועל משיחו." זאת אומרת, שמלחמת גוג ומגוג, זה גוג ומגוג בעצם נלחם בהשם, נלחם בבורא עולם, נלחם בעם השם, הוא רוצה להפריד בין האבא לבניו. אומר לו הקב"ה: תגיד לי, השתגעת? כמה סופות יש לי בעולם? כמה רוחות?

כמה הוריקנים? ראיתם מה צונאמי אחד יכול לעשות? אתה אומר: מה, אתה בא להילחם איתי? השתגעת? הגמרא מספרת על טיטוס. טיטוס היה מלך רשע שהוא החריב את בית המקדש. כשטיטוס הפליג באונייה שלו בים, הקב"ה ככה זעזע את הים וביקש להטביע את הספינה שלו. טיטוס הרשע מעלה את עיניו כלפי מעלה ואומר לקב"ה, שיהיה עפר לפיו, אומר לו: ריבונו של עולם, אתה חכם עליי רק בים? אתה הטבעת את פרעה בים, את סיסרא בים. בוא נראה אותך איתי ביבשה. חוצפן. אתה מדבר עם בורא עולם! אתה לא מתבייש? מה ביבשה אתה כבר יכול לעשות? הקב"ה אומר לו: רשע בן רשע, בן בנו של עשיו הרשע. בוא, בוא לחוף הים. בריה קטנה יש לי בעולמי, צא והילחם בא. מה הוא שלח

אליו? יתוש. נכנס לו יתוש דרך האוזן, קינן בתוך המוח שלו וניקר לו במוח שבע שנים, עד שהוא נפטר. זאת אומרת, לקב"ה מספיק לשלוח יתוש בשביל לנצח בן אדם. גוג ומגוג, הקב"ה אומר לו: אני לא שולח אליך, לא את הסופות ולא את הרעמים ולא את הברקים ולא את ההוריקנים ולא את הצונאמים. אני שולח... אני בא אליך אני בעצמי להילחם נגדך. רק יש בעיה קטנה. הקב"ה הוא רוצה להילחם בגוג ומגוג ולהשמיד אותו לגמרי. רק מלחמת גוג ומגוג זו המלחמה שהקב"ה ישאיר לנו. אומרת הגמרא: הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. זאת אומרת, אם אדם יבחר בטוב, יבחר להידבק בנקודה הפנימית שלו, יבחר באמת להתקדם בעבודה הרוחנית או לא, זה לא תלוי בקב"ה. את זה

הוא נתן ביד האדם לעשות אז ממילא איך הקב"ה יכול להילחם? איך יש לו את הכלים? מה הכלים שהקב"ה משתמש להילחם נגד הרשע הזה? התשובה - אומר הנביא עמוס: "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, "לא רעב ללחם, לא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה."' הקב"ה משליך בארץ משב רוח טהרה, הוא נותן בלב כל אחד ואחד מאיתנו הרהורים: אני מתגעגע לאבא. אני רוצה להשתפר, אני רוצה להיות בן אדם יותר טוב, אני רוצה לחשוב על הזולת, אני רוצה לחשוב על השם, אני לא רוצה לחשוב רק על עצמי. ואז ממילא יש לו כוחות להתגבר גם על היצר הרע. אבל עדיין זו הבחירה שלו. אבל הקב"ה דואג להזכיר לו כל הזמן שהוא נמצא. סיפור ששמעתי שמאוד חיזק אותי,

כמה הקב"ה אוהב כל אחד מהבנים שלו ודואג לכל אחד ואחד שיתעורר לחזור אליו. שימו לב טוב. יהודי שעבר את תלאות השואה, הוא איבד את כל המשפחה שלו בשואה, חוץ מבן אחד שהיה איתו ואת אשתו. את ההורים שלו, כולם, את ההורים של אשתו. כל המשפחה שלו כולם נספו. הוא הצליח איכשהו להימלט והגיעו בדרך לא דרך לאוסטרליה. באוסטרליה הם לא נצמדו שם לשום קהילה יהודית, אפילו לא קטנה. הם חיו, ממש התערבבו בין הגויים וחיו חיים גויים לכל דבר, בלי שום קשר ליהדות שלהם, בכלל. לילד הקטן שהם העלו הם לא סיפרו בכלל שהם יהודים. השנים עברו, האבא התעשר מאוד, נהיה בן אדם מאוד אמיד, והילד הגיע לגיל 13. עכשיו, האבא זוכר שזה בר מצווה, אבל

אין לו עניין לחגוג בר מצווה, רק הוא יודע שזה יום חשוב ויום גדול כזה. אז הוא אמר: טוב, אני אקח את הילד שיבחר איזושהי מתנה ליום הולדת שלו. הם הגיעו למדרחוב, מקום מלא חנויות. אמר לילד שלו: בני, היום יום ההולדת שלך, גיל 13. אני רוצה שתבחר איזו מתנה שאתה רוצה, אני קונה לך. עברו בין חנות לחנות, חנות צעצועים וחנות של כל מיני גאדג'טים ודברים יפהפיים ואז פתאום הילד לכד בעיניו חנות יודאיקה, חנות של תשמישי קדושה, יהודי. הוא רוצה להיכנס לבפנים, אבא שלו אמר לו: למה אתה נכנס פה? הוא אומר: יש פה איזה משהו שמעניין אותי. הוא נכנס לבפנים והוא רואה חנוכייה שבנויה ממאות חלקים קטנים וכל מיני צינוריות כאלה ועטופה

בכל מיני בדים. משהו מאוד יפה, אבל כביכול נראה מאוד פשוט. אבל מאוד יפה, מושקע מאוד, עבודת יד. הילד מסתכל על החנוכייה בערך כמה דקות ואומר לאבא שלו: אבא, אני רוצה את זה. אבא שלו אומר לו: מה יש לך לחפש בזה? מה אתה רוצה מזה? אתה יודע מה זה בכלל? לא יודע, זה נראה כמו איזה קנים של נרות, זה נראה לי מאוד יפה, אני רוצה כזה לחדר שלי. לילד הזה לא היה חסר כלום, אבל זה משך אותו. אבא שלו אומר לו: שמע, תעזוב אותך מזה. בוא נלך, יש פה חנויות, דברים, מה שאתה רוצה. איזו חנות שאתה רוצה, אני נכנס איתך. איזה משחק שאתה רוצה, אפילו הכי יקר, סמוך על אבא, יש לי כסף. אני אקנה לך. הבן שלו אמר לו: אבא, אני רוצה את זה.

והתחיל להתעקש: אני רוצה דווקא את זה, את זה, את החנוכייה. האבא אמר: טוב, זו יום ההולדת שלו. אני לא רוצה להרוס לו. אני אקנה לו. מה כבר יכול להיות? הוא בא לבעל החנות, אומר לו: אני רוצה את החנוכייה הזאת. בעל החנות אומר לו: סליחה, היא לא למכירה. מה? למה לא למכירה? אומר: את החנוכייה הזאת, אומר לו בעל החנות, אני קיבלתי מיהודי שהוא ניצול שואה שהוא עבר את התלאות הקשות ביותר באירופה ובמסירות נפש במשך שנה שלמה הוא בנה את החנוכייה הזאת בידיים שלו מכל מיני חלקיקים שהוא מצא שם וויתר על ארוחות שלו וסיכן את החיים שלו, ממש פיקוח נפש בשביל לבנות את החנוכייה הזאת בשביל שהוא יוכל להדליק נרות בחג החנוכה. אבל הוא

לא זכה להדליק נרות, אפילו פעם אחת בחנוכייה הזאת. ואיזה יהודי אחד שהיה איתו שם, חבר לחדר, הוא לקח את החנוכייה והביא אותה אליי. אז החנוכייה הזאת לא למכירה. אומר לו האבא: שמע, אני יודע שיש לך ערך סנטימנטלי לעניין, אבל יש לי מספיק כסף בשביל לשכנע אותך אחרת. נתן לו איזה סכום רציני. בעל החנות התפעם מהסכום, אמר: שמע, רגשות והכול - הכול טוב ויפה, תביא את הכסף. נתן לו את הכסף והוא הלך. לקחו את החנוכייה הביתה. הילד כל יום חמש דקות יושב רק מסתכל על החנוכייה. ככה, בעיניים בורקות, כל יום. אחרי כמה שבועות הילד מרים את החנוכייה, האבא בדיוק נכנס לחדר והחנוכייה נפלה לו מהיד והיא נשברה. הילד התחיל לבכות: לא!

החנוכייה שלי! לא! האבא אומר לו: לא נורא, לא קרה כלום. אני אקנה לך חנוכייה אחרת. לא! אני רוצה את זאת! אני רוצה את זאת! האבא רק ראה כמה הילד מחובר לחנוכייה, אמר: טוב, בוא ננסה, אולי נחבר אותה ביחד. ישבו ביחד על הרצפה והתחילו לנסות לחבר חלקיקים. בתוך אחת הצינוריות היה איזה נייר מגולגל דחוס לבפנים. האבא שולף את הנייר ורואה שזה פתק. הוא פותח את הפתק והוא רואה שכתוב שם בעברית. "לכל מאן דבעי, כל מי שמוצא את החנוכייה הזאת, "אני בניתי את החנוכייה במסירות נפש "בשביל שאוכל להדליק בחג החנוכה נר שיאיר אצלי את הנשמה ואת האמונה. "אני לא יודע אם אני אזכה להדליק את החנוכייה הזאת. "אבל אם אני לא אזכה, אני מבקש

ומתחנן מכל מי שמוצא את החנוכייה "שידליק בה בחג החנוכה "ויגיד קדיש לעילוי נשמתי." ושם הוא כתב את השם שלו, שזה בעצם השם של אבא של אבא של הילד הזה. האבא מחזיק את הפתק, רואה שזה אבא שלו. מתעלף. כשהוא קם הוא אומר: הקב"ה עשה כזה סיבוב שלם שהחנוכייה תגיע עד אוסטרליה, שאני אראה שאבא שלי הוא זה שבנה את החנוכייה הזו במסירות נפש. זה ודאי לא יכול להיות מקרה. הוא חזר לארץ ישראל יחד עם המשפחה שלו. כמובן, גילה לבן שלו שהוא יהודי. הכניס אותו, ברוך השם, על ברכי התורה והיהדות וחזר בתשובה שלמה. "אם יהיה נידחך בקצה השמיים, משם אקחך." הקב"ה לא מוותר על אף אחד. "השלחתי רעב בארץ." הקב"ה עכשיו נותן לנו עזרה וסיוע

במלחמה העצומה הזאת - מלחמת גוג ומגוג. הגמרא אומרת: "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג." מכאן לומדים שמלחמת גוג ומגוג היא מלחמה רוחנית, מלחמת תרבות, מלחמה פנימית שלנו עם עצמנו. ואם אנחנו נצליח לנצח את המלחמה הזאת, כמובן בסיוע משמיים, בסייעתא דשמיא, אז ממילא המלחמה הכללית - המלחמה הגשמית, היא משחק ילדים. מי היה מאמין? תודה רבה.