מוסר ברגע: איפה החמץ? - הרב הרצל חודר HD

רגע של מוסר. מגיע פסח, כולם עובדים וטורחים, שאלות בהלכה מה מותר, מה אסור. סיפר רב אחד: זוג אחד בא אליו בשאלה. "מה הבעיה?", הוא אומר להם. "כבוד הרב", אומרת לו האישה, "אני מנקה את הבית, משפשפת, מקרצפת, שלא יהיה חמץ, "והבעל אומר לי: 'כן, את לא בסדר גמור, את לא מספיק מנקה'. מעיר לי הערות. "בוא תראה, כבוד הרב. תבוא אתה. די, מספיק"! באתי לבית והאישה מסתכלת והבעל. הוא אומר: "הבית נקי, "אבל יש פה חמץ, יש פה חמץ." "חמץ?" -"כן. הבית נקי אבל אני רואה פה חמץ ביניכם." "איזה חמץ?" אמר להם: "כשיש מחלוקת ביניכם, "אתה מעיר לה הערות, ויכוח, קנאה, זה חמץ," אמר להם, "זה החמץ האמיתי. "לנקות את הרצפות זה קל מאוד,

אבל החמץ זה יצר הרע. "מגיע פסח, אתה לא עוזר לה? זה לא חמץ גמור? "מעיר לה הערות! אתה רוצה לבער את החמץ? תעזור, תדבר יפה, תגיד מילה יפה, "כמה עבדת קשה, באמת אני מאוד מעריך אותך, תגיע כמו מלך. "אבל אתה דואג שלא יהיה חמץ בחוץ, מה עם החמץ הפנימי שלך"? הוא אומר לו: "חמץ זה יצר הרע." לכן אומר לו הרב: "בעל יקר, אתה חמץ גמור! תנקה מהלב שלך, "תגיע לחג עם אהבה, עם אחווה. תקנה לה משהו במקום הערות שהיא תרגיש הרגשה טובה." רבותיי, זה החמץ העיקרי. ועל זה כתוב לבער את החמץ מתוך הבית הפנימי, "ובערת הרע מקרבך." תודה לא-ל עריכת תמלול: חיים גלסורקר