שמים וארץ - הרב רונן חזיזה - פרק מיוחד לבין המצרים (כולל כתוביות בעברית) HD

אנחנו נמצאים בציון של רבי נחום איש גמזו. הציון הזה נמצא ממש באמצע העיר צפת. רבי נחום איש גמזו היה גדול התנאים. הוא היה רבו של רבי עקיבא, ורבי עקיבא היה רבו של רבי שמעון בר יוחאי. אז שנבין באיזו גדולה ועוצמה מדובר. קראו לו רבי נחום איש גמזו, על שם זה שכל דבר שהיה קורה לו, היה אומר "גם זו לטובה." האמונה הזאת שכל מה שקורה לאדם הוא לטובה מהקב"ה, זה כוח שמחולל ניסים. כשאדם מאמין בקב"ה שמה שקורה לו זה לטובתו, בסוף באמת זה מתהפך לטובתו. כמו הסיפור המפורסם שקרה לרבי נחום איש גמזו בעצמו כשהלך להביא לקיסר מתנה מהיהודים, ובדרך החליפו לו את המתנה של היהלומים והזהב בעפר. אבל הקב"ה עשה לו נס, כי הוא האמין

שגם זו לטובה. אז גם אנחנו נתחזק באמונה הזו שהכול לטובה מה,' ובזכות הצדיק שקבור כאן, נזכה לניסים ונפלאות. אנחנו נמצאים בתקופה שנקראת 'בין המצרים.' שלושה שבועות מ-י"ז בתמוז ועד תשעה באב. השם 'בין המצרים' מגיע ממגילת איכה. מגילת איכה נכתבה על-ידי ירמיה הנביא עוד לפני שנחרב בית המקדש. ירמיה ראה ברוח הקודש מה שעתיד להיות. הוא התריע בפני עם ישראל והזהיר אותם מהחורבן. ושם הוא כותב: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים." כלומר, האויבים שנלחמו בישראל השיגו אותם והצליחו לפגוע בהם בין המצרים. בין המצרים זה בין י"ז בתמוז, שאז החומות של ירושלים הובקעו והאויבים נכנסו אל העיר, עד תשעה באב שאז נשרף בית המקדש. תקופה

זו הוזכרה גם בתחילת נבואתו של ירמיהו. כשהקב"ה אמר לו שהוא ייעד אותו להיות נביא על החורבן, הראה לו הקב"ה מקל של עץ ושאל אותו: "מה אתה רואה"? אמר לו ירמיה: "אני רואה מקל של עץ שקד." אמר לו הקב"ה: "ראית טוב, וזה סימן שאני שוקד על דברי לעשותו." למה דווקא עץ שקד? מסביר רש"י שלוקח לעץ השקד שלושה שבועות, מרגע שהפרח יוצא ועד שהפרי מבשיל. זה הזמן שהקב"ה נתן לחורבן בית המקדש, שלושת השבועות הללו. בדורנו אנחנו אוהבים לשמוח. מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. אבל צריכים לדעת שכמו שאי-אפשר להגיע לשלום בלי להתמודד עם חילוקי דעות, וכשם שזוג לא יכול להגיע לאהבה בלי להתגבר על המכשולים שבדרך, כך אי-אפשר לזכות לשמחה

הגדולה של בניין ירושלים מבלי להתאבל עליה. וכמו שהפסוק אומר: "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה. "שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה." אמרו חכמים: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה." זו הסיבה שאנו נוהגים מנהגי אבלות בתקופה זו, ונלמד מהשולחן ערוך מהם המנהגים שאסורים בימים אלו. מה מותר ומה אסור בימי בין המצרים? ובכן, תקופת בין המצרים מתחלקת לשלושה חלקים, ובכל חלק מנהגי האבלות הולכים ומתגברים. היום נלמד על החלק הראשון שהוא מ-י"ז בתמוז ועד ראש חודש אב. מותר לקנות רהיטים חדשים, מותר לקנות בגדים, מותר לעבור דירה, להיכנס לדירה חדשה, ומותר אפילו לשחות בבריכה. נכון, הרבה אנשים חושבים שכל זה אסור.

אבל בתקופה הזאת עד ראש חודש אב זה מותר. להתחתן בימים אלו - האשכנזים נוהגים שלא להתחתן מ-י"ז בתמוז, אבל הספרדים נוהגים להתחתן עד ראש חודש אב. גם לגבי תספורת יש הבדל במנהגים. מנהג האשכנזים לא להסתפר ולא להתגלח כבר מ-י"ז בתמוז, אבל הספרדים מותר להם להתגלח ולהסתפר עד השבוע שחל בו תשעה באב. אם כך, ממה צריכים להימנע בימים האלה? יש שלושה דברים שצריכים לשים אליהם לב: דבר ראשון זה ברכת 'שהחיינו,' דבר שני - שמיעת מוזיקה, ודבר שלישי - זהירות מסכנה. נסביר את הדברים. ברכת 'שהחיינו' אדם מברך על בגד חדש שהוא קונה. לא על כל בגד מברכים 'שהחיינו.' אדם שקונה גופייה או נעליים או גרביים, אין על זה ברכת 'שהחיינו.'

מדובר על בגד שאדם שמח כשהוא לובש אותו, כמו חליפה חדשה, חולצה יקרה, או שמלה שאישה קונה. ברכת 'שהחיינו' היא ברכה שיש בה שמחה, ולכן בימים אלו אנו נמנעים מלברך את הברכה הזאת, ברכת 'שהחיינו.' אז אם אדם קנה בגד חדש, פשוט ישמור אותו עד אחרי תשעה באב. לפעמים יש לאדם צורך ללבוש בגד חדש. נקרעה לו חולצה, אין לו חולצות יותר. הוא צריך לחדש. אין לו ברירה. לכן, מה יעשה? יחדש ביום שבת. יום שבת הוא יום שמח וקדוש. יכול לברך אז את ברכת 'שהחיינו.' גם פרי חדש שמגיע פעם בשנה, יש עליו ברכת 'שהחיינו,' וגם בזה צריכים להימנע. לחכות עד אחרי תשעה באב. נעבור לשמיעת מוזיקה. שמיעת מוזיקה היא דבר שמשמח את האדם. אנשים רגילים

גם בימי הולדת להביא רמקולים, ריקודים, שמחה. וצריכים לדעת שבימים אלו אנו נמנעים מלשמוע מוזיקה שיש בה שמחה. האיסור על שמחה של רשות, שהאדם שמח לעצמו. אבל שמחה של מצווה מותרת. ולכן ברית מילה או פדיון הבן או סיום מסכת שעושים בימים אלו, מותר לשמוע שירים ולשמוח. מוזיקות רקע מותרות, כמו רדיו שדולק באיזשהו משרד, או פלאפון שמצלצל, או אדם ששומע תיקון הכללי שיש בזה גם נעימה ברקע - כל זה מותר. האיסור הוא על שירים שיש בהם שמחה. בדורנו יש בעיה של דיכאון ועצבות. הרבה אנשים סובלים מדכדוך, מעצבות, וזה לא פחות מאשר חולי פיזי שאדם סובל ממנו. ולכן מותר לאדם כזה לשמוע לעצמו שירי רגש, שירי התחזקות, כדי לחזק את עצמו

שיוכל להמשיך לתפקד כרגיל. אבל מעבר לזה, כמו שאמרנו, שאר המוזיקות שהן לשם שמחה, אסורות בימים הללו. נעבור לדבר השלישי שהוא זהירות מסכנה. בכל השנה כולה אדם צריך להיזהר לא להכניס את עצמו לידי סכנה, כי הגמרא אומרת שכאשר אדם מכניס את עצמו למצב מסוכן, השטן מקטרג עליו. לכן אדם צריך להישמר. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם." הקב"ה אוהב אותנו מאוד והוא רוצה שנשמור על עצמנו. ולכן נמנעים מלשחות בים בימי בין המצרים. הים מוגדר כמקום סכנה, לכן אדם שהפליג בספינה, מברך 'הגומל' שהוא ניצל ממקום מסוכן. לצערנו, כמה טביעות שומעים שאנשים עוברים בימים, בנהרות, לכן בימים האלה בין המצרים, שהם ימים של פורענות, צריכים להיזהר לא

לשחות בים. אבל אדם ששוחה בבריכה בבית שלו בצניעות, לצורך הבריאות שלו, או להנאה של הילדים שלו, הכול בזהירות - מותר לשחות בימים אלו. לסיום, נציין את דבריו של האר"י הקדוש. האר"י ז"ל אומר שבימי בין המצרים מנהג טוב לומר תיקון חצות לא רק בלילה, אלא גם ביום. מחצות היום ועד שהשמש שוקעת, יש לנו בערך שבע שעות שכל אחד יכול לומר תיקון חצות. לא את כולו, את החלק הראשון שנקרא 'תיקון רחל.' ישב על הרצפה אם הוא יכול, או אפילו בכיסא אם הוא נמצא בעבודה או במקום שהוא לא יכול לשבת על הרצפה. יפתח את הסידור ויאמר: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו." בזה הוא משתתף עם הקב"ה בבכי ובצער על חורבן בית המקדש. ואין ספק שעל-ידי

זה נזכה ונראה בשמחת ירושלים, אמן ואמן. "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון "על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו "כי שם שאלנו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה. שירו לנו משיר ציון. "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים "האומרים ערו ערו עד היסוד בה "בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. "אשרי שיאחז וניפץ את עוללייך אל הסלע." "מזמור לאסף, אלוהים באו גויים בנחלתך "טימאו את היכל קודשך. שמו את ירושלים לעיים"... "על נהרות בבל על נהרות בבל "שם ישבנו גם בכינו

בזוכרנו את ציון "על נהרות בבל על נהרות בבל "שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני." עריכת כתוביות: אורטל זגורי